הוליזם

שיתוף

הוליזם (באנגלית: Holism; מתוך המילה היוונית ολoς, שפירושה שלם או כולל) היא הרעיון שתכונות מערכת לא יכולות להיקבע או להיות מוסברות רק על ידי סך כל המרכיבים שלה. המילה, יחד עם התואר הוליסטי, נטבעו על ידי יאן סמאטס בתחילת שנות ה-20 של המאה ה־20. במילון אוקספורד האנגלי, סמאטס מגדיר את ההוליזם כ"נטייה בטבע ליצור שלם שהינו גדול מסכום חלקיו על ידי אבולוציה יצירתית".

תיאור גרפי של חלק ממודל עולם 3 מתוך הספר גבולות לצמיחה. התמונה מתארת זרמים ומאגרים, קשרי גומלין ולולאות משוב. מודל עולם 3 מדגים חשיבה הוליסטית שבה מסתכלים כיצד תתי מערכות שונות כמו חקלאות ואוכלוסין (בתמונה), משאבים מתכלים, ייצור תעשייתי וזיהום משפיעים זה על זה.

הוליזם מוגדר לעיתים כהיפוכו של הרדוקציוניזם, למרות שתומכי הרדוקציוניזם המדעי טוענים כי מוטב להתייחס אליו כאל היפוכו של הרדוקציוניזם התאוותני. אפשר להנגיד אותו גם עם אטומיזם. כמה מבקרים טוענים שהוליזם הוא ניסיון למיזוג בין רעיון הבריאה האלוהית לבין רעיון האבולוציה.

השטח של חשיבת מערכות התפתח בשנים האחרונות כדי להתמודד עם מספר גדול של נושאים תוך שימוש במושגים הוליסטיים.

הוליזם במדע

במחצית השנייה של המאה ה-20 הובילה הגישה ההוליסטית לחשיבה מערכתית ונגזרותיה, כמו תחומי הכאוס וסיבוכיות. מערכות בביולוגיה, פסיכולוגיה או סוציולוגיה הן בדרך כלל מורכבות כל כך עד שהתנהגות שלה נראית "חדשה" או כ"הגחה". לא ניתן להסיק אותה מתוך התכונות של גורמים המערכת עצמם.^[1]

הוליזם נחשב לכן כמילה אופנתית (Catchword). דבר זה תרם להתנגדות אל מונח זה על-ידי חלק מהמדענים שמרגישים שיש בו שימוש יתר.

תומכים של הוליזם במדע טוענים כי לא ניתן לחזות במדוייק התנהגות של מערכת, לא משנה כמה נתונים נאסוף עליה. מערכות טבעיות יכולות לייצר התנהגות בלתי צפויה. Stephen Wolfram סיפק דוגמאות לדבר זה על ידי אוטומט תאי פשוט שברוב המקרים מפגין התנהגות פשוטה, אבל במקרים נדירים מתנהג בצורה מאוד לא צפוייה.

תורת הסיבוכיות (Complexity theory), היא היורשת הנוכחית של חשיבת מערכות. היא מורכבת הן מהגישה החישובית והן מהגישה ההוליסטית לשם הבנה של מערכות מורכבות אדפטיביות ובהקשר זה המתודות שלה יכולות להיתפס כקוטב השני למתודות רדוקציונסיות. מכון סנטה פה הוא אחד המוסדות המרכזיים לחקר הסיבוכיות.

ניתוח הוליסטי של טכנולוגיות

ניתוח הוליסטי של טכנולוגיה פשוטה יחסית כמו מכונת כביסה יכול להדגים כיצד ניתוח הוליסטי יכול לשנות הסתכלות שלנו על מערכות ותופעות שהן כביכול פשוטות.

הרמה הבסיסית ביותר של הבנת משהו הוא הבנה כיצד לתפעל אותו "איך להפעיל את זה". אינכם אפילו חייבים להבין מהי מהותה של מכונת כביסה כדי לתפעל אותה - מכניסים בגדים, מכניסים חומר ניקוי, סוגרים, לוחצים על הכפתור, מחכים, מוציאים את הבגדים ומייבשים. רמה הוליסטית יותר היא הבנה מהי מכונת כביסה ומה היא עושה - ניקוי של בגדים ובדים על ידי תהליך כימי המשלב מים וסבון. רמת הבנה כזו כבר מאפשרת תפעול מורכב יותר של מכונת כביסה - לדוגמה לבצע כביסה של בגדים לבנים מול בדים צבעוניים, כביסה של בדים עדינים. אולי ברצונכם לבצע כביסה עם חסכונית יותר במים או באנרגיה, או כביסה שתשמור על הבגדים שלכם לאורך זמן או פשוט תנקה את הבגדים מהר יותר - הבנה של מהות הכביסה תאפשר לכם להבין "איך להפעיל את זה" ברמות שונות של תחכום והשגת מטרות שונות. עבוד רוב האנשים אלו רמות ההבנה הנדרשות. אך יש קבוצות קטניות יותר של אנשים שירצו להבין מכונות כביסה ברמות אחרות - לדוגמה טכנאים של מכונות כביסה, או מהנדסים של מכונות כביסה. עליהם להבין לא רק "איך להפעיל את זה " או "מה זה עושה" אלא גם איך לתקן את זה, וברמה מורכבת יותר - איך לייצר את זה, איך לתחזק את זה לאורך זמן ואיך להמציא או לשכלל את זה. מלבד אנשים אלה ניתן לחשוב על אנשים אחרים שיש להם עניין ברמות עמוקות יותר של הבנת הטכנולוגיה של מכונות כביסה - לדוגמה מנהלי מכירות של מכונות כביסה, סוציולוגים שרוצים להבין את ההשפעות החברתיות שלה, אנשי סביבה ואקולוגים שרוצים לדעת מה ההשפעות הסביבתיות של מכונות כביסה ועוד.

כדי להגיע להבנה טובה של היבטים הוליסטיים של מכונות כביסה ניתן להכניס אותה לרשימת שאלות ארוכה שניתן לסדר אותן בצורה מסודרת על ידי חלוקה שלהם לדיסיפלינות מדעיות שונות כמו פיזיקה, כימיה, הנדסה, ביולוגיה, אקולוגיה, גאוגרפיה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, כלכלה, משפט, רפואה ועוד.

היתרון של ניתוח של מדעים בסיסיים יותר קודם היא שהיא עשויה לחשוף אותנו להבנה טובה יותר של השלכות הטכנולוגיה במדעים מורכבים יותר. לדוגמה ניתוח פיזיקלי תרמודינמי של מכונות כביסה מצביע על כך שמדובר בסוג של טכנולוגיה שנועדה להוריד אנטרופיה ברמה מקומית - מכונת הכביסה לוקחת בדים שמעורבבים עם מולקולות של לכלוך, המטרה העיקרית של מכונת הכביסה היא להפריד את הלכלוך מתוך הבד (בלי להרוס את מולקולות הבד). מתוך החוק השני של התרמודינמיקה ברור לנו שהורדה של אנטרופיה במערכת פירושה עליה של כלל האנטרופיה במערכת גדולה יותר. לכן התפעול של מכונות כביסה מחייב תמיד אנרגיה. מבחינה אקולוגית פירוש הדבר גם פירוק של מולקולות הלכלוך (והסבון) חזרה לתוך מחזורים אקולוגיים בריכוז ובכמות שאינם מזיקים למערכות אקולוגיות - פירוש הדבר שכדי לשיג כביסה בת קיימא תמיד יש צורך במערכות פרוק כלשהן - טכנולוגיות או ביולוגיות (שמתופעלות כמערכת ביולוגית-אנושית כמו חקלאות או בניהול טבעי - כמערכת אקולוגית טבעית) - פירוש הדבר שנוסף לאנרגיה המושקעת בכביסה עצמה יש צורך באנרגיה נוספת ובמשאבים נוספים כדי לדאוג לקיימות של הכביסה.

ומצד שני ניתוח בתחום מורכב עשוי לחשוף לנו השלכות שלא חשבנו עליהם בתחילת הניתוח והבנה של הטרוגניות של הטכנולוגיה שיגרום אולי ניתוח הטרוגני של מדעים בסיסיים יותר. ניתוח גאוגרפי של מכונות כביסה עשוי להצביע על הבדלים בטמפרטורה של המים שנכנסים למכונה. דבר זה ישפיע על פעילות המכונה - לדוגמה אם היא צריכה לחמם את המים ל-50 מעלות היא תצטרך אנרגיה רבה יותר כאשר היא עובדת באזורים קרובים לקוטב מאשר אזורים שקרובים לקו המשווה. במקומות כמו ישראל שבהם יש כמות רבה של אבנית במים ודבר זה עלול לגרום להצטברות אבנית על גופי חימום.

מכונות כביסה עשוית להראות דבר שולי למדי כל עוד אתם לא צריכים לנקות בגדים (בדרך כלל גברים) או מתעלמים מהשפעות החברתיות שלהן, במיוחד בראייה היסטורית. הסתכלות סוציולוגית על מכונות כביסה מגלה כי לפי היות מכונות הכביסה נשים עבדו לפחות יום אחד שלם בשבוע בביצוע כביסה שהייתה פעולה מפרכת למדי והצריכה שעות של עבודה - הרתחת מים, השרייה, סיבון, סחיטה, שטיפה ושוב ושוב. דבר זה לבדו היה אחת הסיבות לקושי של נשים להשתלב בשוק העבודה. עם הכניסה של מכונות כביסה פעולות אלה הפכו קלות ביותר. הנס רוזלינג טוען כי מכונות כביסה הן אחת ההמצאות החשובות ביותר של המהפכה התעשייתית - וכי אנשים מוכנים לוותר על טכנולוגיות שונות ומשונות מטעמים סביבתיים או חברתיים - כמו מכונית, מחשב, מקרר, בית מודרני וכו' - אבל מעט מאוד אנשים מוכנים לוותר על מכונות כביסה. ^[2]

לאחר הניתוח הבסיסי של מדעים שונים נגיע לרמה נוספת של סיבוך שכן ניתוח כזה נוגע בדרך כלל לרמה הומוגנית וסטטית. כביכול יש רק סוג אחד של מכונות כביסה, סוג אחד של צרכנים, סוג אחד של סביבה בה המכונה עובדת וכו'. ניתוח מורכב יותר מכיר בכך שיש סוגים שונים של מכונות כביסה - לדוגמה מכונות כביסה ענקיות של בתי מלון, מוכנות כביסה למשפחה או מכונות כביסה לאדם בודד. קיימות שיטות שונות לניקוי הכביסה - אפשר לדוגמה להשתמש בניקוי כימי רגיל - אבל אפשר להשתמש גם במגנטים או חשמל כדי לבצע פעולה כימית - לדוגמה "כדור כביסה". רמה דינמית פירושה שאנחנו בודקים כיצד משתנה האבולוציה של מכונות כביסה על פני זמן וכן כיצד עשויים להשתנות תהליכים שונים הקשורים בה - לדוגמה כיצד השתנו אבקות הכביסה, או הספקת החשמל או המערכות הטבעיות שתומכות במכונות כביסה או מושפעות ממנה. עצם זה שבמשך 100 שנה ההשפעה של בורון הנפלט ממכונות כביסה לא השפיעה בצורה ניכרת על אזור מסויים לא אומרת שכך יהיה גם ב-100 השנים הקרובות - במיוחד אם האוכלוסייה גדלה.

כדי להבין טכנולוגיה בצורה טובה עלינו להסתכל עליה בסקאלות שונות - החל מרמת המולקולרית -לדוגמה כיצד בדים מגיבים עם אבקות כביסה, עבור דרך רמת התאית (לדוגמה כיצד ניתן לבנות אבקות כביסה אקולוגיות באמצעות אנזימים), עבור דרך רמת רכיבים קטנים במכונה, דרך רמות של סאקלה אנושית - (לדוגמה כמה נוח לסחוב מכונות כביסה, כמה נוח לפרק אותן ולתחזק אותן) ועבור דרך רמות גדולות יותר - כיצד משפיעות מוכנות כביסה על בניין, עיר או מדינה שלמה?

הבנה הוליסטית של טכנולוגיה אינה מסתפקת בשאלות לגבי הטכנולוגיה עצמה, אלא מסתכלת על המערכת המקיפה אותה - בצורה שבה קיים הבדל בין זואולוג שחוקר חיה לבין אקולוג שחוקר את אותה חיה - האקולוג מתעניין לא רק בתכונות של החיה עצמה - אלא מהי האינטראקציה של החיה עם סביבתה - עם הסביבה הא-ביוטית כמו גם אינטראקציה עם מינים אחרים. כך ניתוח שלם יותר של מכונות כביסה ישאל לא רק "מה עושה הטכנולוגיה" אלא גם - מה משפיעה עליה - לדוגמה מה התשומות שמכונות הכביסה דורשת? מהן התשתיות שנדרשות לספק תשתיות אלה? מה המשאבים הטבעיים? מה התנאים החברתיים הדרושים לקיומה ותפעולה? וכן - מה ההשפעות שלה - מה הזיהום שהיא יוצרת? כיצד היא משפיעה על מערכות אקולוגיות או על מערכות חברתיות? על הפוליטיקה והכלכלה? דוגמה לכך היא מוצר אחד - סיגריות - סיגריות הן מוצר זעיר שמחירו (ללא מיסים) מהווה כעשירית האחוז מסך התמ"ג של מדינה מודרנית כמו ישראל - אבל היות וההשפעות הבריאותיות של סיגריות הן חשובות כל כך והיות ומדובר במוצר ממכר סיגריות הורגות בטרם עת בערך אחד מכל חמישה ישראלים ועולות למשק סכום גבוה בהרבה מסך ההוצאות הישירות שלהן - ההשפעה הכלכלית שלהן יותר גדולה מאשר רק נסתכל על מעשן בודד שקונה סיגריות.

אם הבנו מהי טכנולוגיה מסויימת אין פירוש הדבר שהבנו מיד מהו שינוי טכנולוגי או איך הוא מתייחס לטכנולוגיה זו. אנשים רבים חושבים שטכנולוגיה משתנה פשוט לפי הבחירות של הציבור - כך שטכנולוגיה משתנה לפי מה שנרצה שהיא תהיה. העניין הוא שטכנולוגיה והמוסדות שמעורבים בה - לדוגמה תאגידים שמוכרים אותה, רגולטורים שלה, משפיעים על הנתיב האבולוציוני של הטכנולוגיה הזו. לדוגמה אפשר לראות את הכחשת נזקי העישון וכיצד חברות הטבק השתמשו בכוחן הפוליטי כדי לשמור את הסיגריות כטכנולוגיה קיימת- למרות שמבחינה רשמית ממשלות רבות הבינו שסיגריה מסוכנת לבריאות לפחות משנת 1964, ולמרות שאין כיום שום מפלגה, פוליטיקאי, איש עסקים או ארגון חברתי שטוען בצורה רשמית שכדאי למכור סיגריות לבני נוער ולילדים. "התמכרות" לטכנולוגיה יכולה להיות לא רק ברמת הפרט - או ברמה של הכימיה של המוח - אלא גם ברמות אחרות של התאמה - כל עוד קשה לטכנולוגיה חלופית או לחלופה חברתית (לדוגמה התרגעות ללא עישון, טקסי חניכה לנוער ללא עישון) להיכנס רק בגלל שהטכנולוגיה הקיימת כבר קיימת - ומשנה את המבנה החברתי, הפוליטי, את העיצוב של הסביבה הפיזית שלנו - לדוגמה כיצד מכוניות גורמות לפרבור ודבר זה כלעצמו מקשה על הכנסה של תחבורה ציבורית או תחבורת אופניים בגלל צפיפות האוכלוסין הנמוכה שיש בפרברים. דבר זה מכונה נעילה טכנולוגית. ובאופן כללי יותר -טכנולוגיה כמו וירוסים או יצורים חיים - אינה דבר פאסיבי שנותר במקומו ונשאר שם במקומות - כמו ערימה של קוביות - אלא דבר שמשתנה כל הזמן ומשנה את הסביבה - עם "רצונות" או "מושכים (פיזיקה)" משלו - גם אם רוב האנשים יחליטו שעישון הוא דבר מזיק (ולכן לא רצוי שנאפשר לילדים לעשן) או שיש דרך טובה יותר להתנייד גם ללא מכוניות (עירוניות מתחדשת) אין פירוש הדבר שחברות הסיגריות, התמכרות לסיגריות, חברות המכוניות, לובי פוליטי של החברות האלה או פרברים יעלמו מיד וישתנו לטכנולוגיה אחרת.

כמובן שאת הניתוח שביצענו לגבי מכונת כביסה ניתן לבצע כעת לבצע לגבי כל טכנולוגיה אחרת - אופניים, סכינים, כלי ירייה, תנור יציקה למתכת, שולחנות, מכוניות, גלולות נגד הריון, גרזנים, מטוסים, מחשבים, ספרים, חדרי ניתוח, טלוויזיות, אוניות, גשרים, טרקטורים, מערכות השקייה, וכן הלאה.

מלבד זה ניתן לבצע ניתוח דומה גם למוסדות חברתיים - כמו שוק, מדינה, תאגיד, נישואין.

הוליזם ברפואה

רפואה הוליסטית הוא שם כולל לגישות ברפואה המדגישות את הצורך בבחינת גופו, רגשותיו, אופן חשיבתו וסביבתו של החולה ככלל, ולא רק את האיבר הבודד או את התפקוד המובחן. ברפואה הוליסטית מושם דגש מיוחד על טיפול עצמי ורפואה עצמית, אורח חיים בריא, תזונה נכונה, הרגלי שינה טובים, נשימה נכונה, שהות באוויר הפתוח, הימנעות מסיכונים או ממצבי מתח מיותרים, וכן הלאה.

פירוש נפוץ למונח "רפואה הוליסטית" הוא ככינוי ל"רפואה אלטרנטיבית" (כלומר גישות שנמצאות מחוץ לרפואה המערבית ו/או המדעית), כולל גישות פסאבדו-מדעיות. הסיבה לבלבול בין המונחים היא שגישות מסורתיות וגישות "אלטרנטיביות" רבות היו בעלות שני מאפיינים - מחד הן צמחו באופן היסטורי בסביבה שעוד לא היה בה מדע ורפואה לא הסתמכה על ביולוגיה אלא על פילוסופיות ותצפיות מוקדמות יותר (או מסיבה אחרת - חוסר רצון להודות באי יעילות השיטה בבדיקה מדעית). מאידך לעיתים קרובות גישות אלה יותר הוליסטיות משום שבהעדר תרופות וטיפולים אחרים, בחלק מהמקרים התבססו יותר על היבטים של רפואה מונעת או בקשרים בין גוף ונפש כדי למנוע בעיות לפני שאלה התפתחו ודרשו טיפול תרופתי או כירורגי.

הבלבול בין שני המונחים מוחרף היות ומחד יש זרמי רפואה אלטרנטיביים המנסים להכתיר את עצמם בתואר "הוליסטי" כדי לקבל יוקרה, ומצד שני על ידי הרפואה המערבית הלכה לכיוון של התמחות על סמך איברים (אף-אוזן גרון, עיניים, נוירולוגיה וכו') ועד היום חלקים שלה מתמקדים בטיפול במחלות ובתסמינים, מזניחים היבטים של רפואה מונעת וקידום בריאות וכן היבטים נוספים כגון השפעות של גורמים פסיכולוגיים על תחלואה וריפוי. עם זאת, חלק מהגישות של רפואה אלטרנטיביות אינן הוליסטיות - שכן בעוד הן מתייחסות לחולה כמכלול אחד, הן גם מזניחות הצידה מנגנוני תחלואה וריפוי חשובים כגון תזונה, הידבקות בידי חיידקים וכו'.

כיום יש חלקים ברפואה המערבית ובביולוגיה השמים דגשים רבים יותר על הוליזם - אם זה על ידי שימוש ב"רפואה משלימה" כדי לספק תמיכה וטיפול נוסף לטיפולים קונבנציונליים, ואם במסגרת תחומים מתפתחים כגון רפואה מונעת, קידום בריאות, רפואה סביבתית והבנה טובה יותר של מנגנונים מורכבים וכללים יותר בתפקוד הגוף כגון קשרים בין תזונה, שינה ופעילות גופנית לבין תחלואה וריפוי, קשרים בין חיידקים-אורחים לבין תפקודי הגוף, קשרים בין המערכת העצבית ללב, תפקודי המערכת החיסונית ועוד.

אפידמיולוגיה וגורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות הם תחומים מתפתחים נוספים שבוחן סוגיות בריאותיות לא ברמת האיבר ולא ברמת הפרט אלא ברמות של אוכלוסיות ושל גורמים חברתיים כמו אי שוויון כלכלי, הדרה חברתית, מתח נפשי או אורח חיים יושבני.

הוליזם באקולוגיה

אקולוגיה היא אחד התחומים שבו הוליזם הוא הגישה המרכזית והחשובה ביותר, והיא מנסה לכלול הסתכלות ביולוגית, פיזיקלית, כימית וכלכלית על אזור מסויים. הסיבוכיות גדלה עם השטח הנתון, כך שיש צורך להוריד את כמות המאפיינים של נקודת המבט בדרכים אחרות, כגון להגביל את משך זמן ההתבוננות.

John Muir, סקוטי שהיה מראשוני החוקרים שעיסוקו בשימור טבע כתב "כשאנו מנסים לקחת משהו בפני עצמו, אנו מוצאים כי הוא קשור לכל דבר אחר ביקום".

הגישה של הוליזם וניתוח מערכתי חזקים במיוחד באקולוגיה מערכתית תחום אינטרדיספלינרי שהושפע מתורת המערכות הכלליות.

הוליזם בכלכלה

בחקר הכלכלה יש מספר גישות עם נטייה להוליזם (יחסית לכלכלה נאו-קלאסית):

הכלכלה המוסדית מנסה ללמוד על קשרי גומלין בין מוסדות חברתיים שונים, וכיצד מוסדות אלה משפיעים על הכלכלה ומושפעים ממנה.
כלכלה התנהגותית בוחנת בצורה עמוקה יותר את ההנחות על התנהגות פרטים ומהווה קישור בין הכלכלה לבין מדעי-המוח ופסיכולוגיה.
כלכלה ביופיזית וכלכלה אקולוגית מדגישות את הקשרים בין אנרגיה ופיזיקה ובין המערכות האקולוגיות לבין המערכות הכלכליות והחברתיות ובאופן כללי שמות דגש רב יותר על ניתוח הוליסיטי שאף משלב זרמים נוספים הן מתחום הכלכלה והן מבחוץ לה.
ניתן לראות בגישה של כלכלה אבולוציונית, ששורשיה נמצאים אצל יוזף שומפטר ותורסטן ובלן, כגישה הוליסטית. גישה זו משתמשת במונחים מתוך הגישה האבולוציונית הביולוגית, וכיצד מערכת החידוש מתפתחת על פני זמן. ידע והכרות של מי, מה ואיך הם חלק ממערכת העסקים הכלכליים. ידע יכול להיות גם טקטי כפי שמתואר על ידי קרל פולני (Karl Polanyi). מודלים אלו הינם פתוחים, ומחשיבים את העובדה שקשה לחזות בדיוק את ההשפעה של צעדי מדיניות כלכלית.

ראו גם

הגחה
טכנולוגיה נאותה
חשיבה מערכתית
רפואה מונעת, בריאות אחת
עיצוב כלכלה הוליסטית לעולם בר קיימא
כלכלה אקולוגית
עולם 3 מודל ממוחשב של הקשרים בין סביבה, כלכלה וחברה
רובים חיידקים ופלדה ספרו של ג'ארד דיימונד על הקשרים בין היבטים סביבתיים להתפתחות חברות בהיסטוריה.
גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות
השפעות סביבתיות של אי שוויון

קישורים חיצוניים

הוליזם בוויקיפדיה האנגלית

הערות שוליים

^ Bertalanffy, Ludvig von: General System Theory. Foundations Development Applications. Allen Lane 1971 (1968)
^ הנס רוזלינג ומכונת הכביסה הקסומה, הרצאת טד, 2010