כלכלה בת קיימא

כלכלה בת קיימא (באנגלית: Sustainable Economics) או כלכלה מקיימת היא מערכת כלכלית בת קיימא, כלומר כלכלה במסגרת חברה המתקיימת על פני שנים רבות ומאפשרת קיום של חברה כזו. מעבר להגדרה זו, יש הסכמה מועטה על השאלה מהי כלכלה מקיימת. היבטים דומים לכלכלה בת קיימא הם פיתוח בר קיימא, ניהול ארוך טווח וכלכלת מצב יציב.

תחומי המחקר העיקריים העוסקים בכלכלה בת קיימא הם כלכלה אקולוגית, כלכלה סביבתית, אקולוגיה תעשייתית. שמות נוספים לתחומים אלה הם כלכלת משאבי טבע או ניהול משאבי טבע וסביבה. תחומים אלה נעזרים בתחומי מחקר נוספים כמו מערכות מורכבות, אקולוגיה, תרמודינמיקה, היסטוריה סביבתית, אקולוגיה עירונית, עיצוב בר קיימא ועוד.

השפעות סביבה וכלכלה

ערך מורחב – השפעות סביבתיות

ערוץ של נהר Daxia River שזורם אל הנהר הצהוב ומדגים בליית קרקע נרחבת ברמות הלס של סין. בליית קרקע גורמת הן לפגיעה בסביבה על ידי סחופת בנהרות, הן לפגיעה בכלכלה עקב פגיעה בפריון והן סכנת קיימות כלפי החברה התלויה באדמות לשם חקלאות.

רוב ההגות בהקשר של כלכלה מקיימת מתייחסת להשפעות ההדדיות של האדם על הסביבה הטבעית ושל המערכת הסביבתית על האדם. את ההשפעות העיקריות של הכלכלה האנושית על הסביבה ניתן לחלק למחלקות הבאות :

• ניצול והשפעה על משאבים מתחדשים: מדובר בעיקר במשאבים מתוך המערכת הביוספרית ותוך הסתמכות על הייצור הראשוני מאנרגיית השמש, כמו דיג, ציד, חקלאות, מים). בצד השימוש הישיר במשאבים אלה,
• ניצול של משאבים מתכלים: בעיקר משאבים מקליפת כדור הארץ. משאבים כמו דלק מחצבי, פוספטים ומחצבים אחרים.
• זיהום סביבתי: על ידי חומרים רעילים או סינתטיים, שינוי הריכוזים של חומרים אחרים והשפעה על המחזורים הביוגאופיזיים, המערכת הביוספרית והגאו-פיזית.
• הרס בתי גידול והמערכות האקולוגיות - על ידי פעולות כמו קיטוע שטחי מחיה, בירוא יערות, חקלאות כרות והבער, הרס הקרקע וסחף, צייד, סכרים, עיור, תחבורה יבשתית אווירית וימית, זיהום אור ועוד.

ההשפעות של האדם על הסביבה יכולות לשנות את התפקודים של המערכות הטבעיות ולגרום לכך שאלו ישפיעו בחזרה, הן על הבריאות וכלכלת האדם כמטרדים קטנים או כהפרעות קשות, ועד כדי השפעה סביבתית חזקה שמוביל למשבר חברתי שלם והרס ציביליזציות:

• השפעות זיהום מצטבר על בריאות האדם, על תוחלת החיים, על פריון האדמה, והיכולת לגדל מזון, על הרווחה ועל יכולת הרבייה.
• גידול ניצול משאבים מתחדשים מוביל להורדת יכולת ההתחדשות של משאבים מתחדשים, בצורה שיכולת ההתחדשות שלהם נפגעת או למצב של קריסה כוללת (עם או בלי יכולת שיקום אנושית).
• הרס בתי גידול יכול להשפיע הן על הרווחה הסובייקטיבית של הנאה מנוף ובעיקר על ידי ערעור המערכת האקולוגית כולה דבר שמשפיע על דברים כמו גידול מזון, כמות ואיכות מי השתיה, אפשרות של הצפות, ועוד.
• קריסת המערכות הטבעיות עקב ניצול יתר, הרס בתי גידול או זיהום, עלולה לא רק לגרור אובדן של זרם של משאב חומרי מתחדש, אלא גם אובדן של שירותי המערכת האקולוגית שפירושה לא פעם נזק משמעותי שקשה לתקנו. הדבר משפיע על היבטים כמו חקלאות וגידול מזון, פליטים סביבתיים, הצפות, מחסור במים, איכות מי השתיה, ועוד.
• דלדול המשאבים המתכלים עלול לגרום לירידת האיכות שלהם, עליה בזיהום ובאנרגיה הדרושים להפקת כל ק"ג חומר, להתייקרות כספית שלהם ובסופו של דבר לכילוי שלהם.

דוגמאות היסטוריות להשפעות סביבתיות על חברות חקלאיות שהביאו להכחדתן מתוארות בספרו של דיימונד התמוטטות. דוגמה להשפעות עתידיות שעלולות להיות על החברה האנושית, דרך תחום המזון לדוגמה היא ספרו של לסטר בראון עולם מלא צלחות ריקות והשפעות נוספות של תחומים שונים מתוארים גם במחקרים ובמאמרים כמו גבולות פלנטריים, הערכת המילניום של המערכת האקולוגית, הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, דו"ח הירש, דו"ח שטרן ועוד.

באופן מסורתי, יש פחות דגש על היבטים אחרים של קיימות, כלומר גורמים חברתיים (חינוך, תכנון משפחה, אי שוויון, שחיתות, מהומות, מלחמות, נשק גרעיני וכו') או חיצוניים (פגיעת שביט בכדור הארץ) שעלולים להוביל לקריסה כלכלית או חברתית. אם כי ברור כי גורמים אלה משפיעים על נושאי הקיימות הסביבתית ומושפעים ממנה (ראו לדוגמה הספר התמוטטות (ספר) וכן דיון בהמשך).

היסטוריה

ספינת החלל כדור הארץ

ערך מורחב – ספינת החלל כדור הארץ

בשנת 1966 כתב הכלכלן קנת' בולדינג מאמר מפורסם בשם בואה של כלכלת ספינת החלל כדור הארץ.

הדימוי של בולדינג מצביע על כמה נקודות מרכזיות בהן שונה כלכלת אנשי החלל הנמצאים בחללית, מכלכלה של בוקרים במערב הפרוע, שהינו דימוי הן לכלכלה הנהוגה בפועל והן לתאוריה הכלכלית שמסבירה אותה - הכלכלה הנאו-קלאסית. דיויד קורטן פיתח נושא זה תחת השם "בוקרים בספינת חלל" בספרו משנת 1995 "כשתאגידים שולטים בעולם".

צפיפות האוכלוסייה והשפעות הדדיות

בעולם הבוקרים האוכלוסייה דלילה מאוד, המרחבים עצומים ואדם אחד אינו משפיע על חברו. בדומה לכך מניח רוב הניתוח הנאו-קלאסי שכל אדם מבצע החלטות בשוק במנותק מהמעשים של אנשים אחרים, ללא כל השפעה הדדית. בנוסף, רווח של אדם אחד אינו בא על חשבונו של אחר. בחללית לעומת זאת, המרחב מוגבל וקיימת השפעה חזקה של אדם על רעהו.

משאבים מתכלים

בעולם הבוקרים יש כמדומה משאבים בלתי נדלים של אדמה, זהב, ושאר משאבי טבע. בדומה לכך מניחה התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית שמשאבי טבע הינם בלתי מוגבלים, וכי באמצעות שיפורים בטכנולוגיה, ניתן להשיג כל כמות של משאב טבע. לעומתם, חיים האסטרונאוטים עם מלאים מוגבלים וסופיים של חומרי גלם וזרם מוגבל של אנרגיה.

פסולת

בדומה לחומרי הגלם, נדמה כי בגלל המרחב הגדול, במערב הפרוע אין שום בעיה לזרוק פסולת, וכי האדמה והרוח יבלעו או יפזרו כל דבר שנזרק. בחללית לעומת זאת, לא רק מלאי המזון והמים מהווים מגבלה אלא גם הקצב שבו ניתן למחזר את הפסולת והמשאבים שהדבר דורש (משאב הכיור. אשפה שאינה מטופלת יוצרת הפרעת זיהום גדלה והולכת.

קצב הצריכה כמדד לאיכות חיים

כמו כן, בחללית המטרה אינה לקיים זרם מהיר ככל האפשר של חומרים שיהפכו לאשפה (צמיחה כלכלית), אלא לצרוך באופן זהיר ואיטי את המלאים, ולמחזר במידת האפשר את מה שניתן. בשל ההשפעה ההדית, אף איש חלל לא יחשוב על צריכה בלתי הכרחית, אלא אם נענו הצרכים הבסיסיים של כל חברי הצוות וקיים מלאי גדול של אספקה לעתיד.

מערכות מורכבות

בספינת החלל, בניגוד לתיאור הנאו-קלאסי או למערב הפרוע ה"ריק", קיימות מערכות המספקות שירותים תומכי חיים (ראו שירותי המערכת האקולוגית). מערכות אלה הינן מסובכות ומורכבות, והן יכולות לתפקד או להתקלקל, דבר התלוי בין היתר במצב התחזוקה שלהן. מובן שיריות בספינה או זיהום מתפשט עלולות לפגוע במערכות, ובכך לסכן את חיי אנשי החלל.

חוקי דיילי לקיימות

חוקי דיילי לקיימות, שהוגדרו על ידי הכלכלן האקולוגי הרמן דיילי מגדירים תנאים פיזיקליים ברורים לכך שכלכלה תהיה מקיימת:

• עבור משאבים מתחדשים כמו קרקע, מים, יערות, דגים - גבול השימוש המקיים לא יכול לעבור את קצב ההתחדשות של המשאב. לדוגמה דיג דגים הוא לא מקיים אם הוא מתבצע בקצב גדול יותר מאשר קצב הריבוי של אוכלוסייה הדגים שנותרה (דייג יתר).
• עבור משאבים מתכלים כמו דלקים מחצביים, עופרות מתכת, או מי תהום עמוקים - קצב השימוש המקיים לא יכול להיות גדול יותר מאשר הקצב של משאב מתחדש שיכול להוות תחליף למשאב המתכלה, כאשר משתמשים בו באופן מקיים.לדוגמה - מאגר נפט יהיה בשימוש מקיים אם בחלק מהרווח ממנו יושקע באופן עקבי ומערכתי בנטיעת עצים, חוות טורבינות רוח ותאים פוטו-וולטאיים כך שכאשר יגמר הדלק, יתקיים עדיין זרם זהה של אנרגיה מתחדשת.
• הגבול המקיים של קצב הפליטות של מזהם לא יכול להיות גדול יותר מאשר הקצב שבו ניתן למחזר מזהם זה או שהוא יכול להיקלט בבטחה בכיור שלו. לדוגמה ביוב יכול להיות מוזרם באופן מקיים לתוך נחל, אגם או אקוויפר בקצב שאינו גדול יותר מאשר הקצב בו בקטריות ואורגניזמים אחרים יכולים לקלוט את חומרי התזונה שבו, מבלי שהם עצמם יהפכו למפגע שיערער את היציבות של המערכת האקולוגית המימית הנדונה.

חוקי דיילי לקיימות, כמו גם חוקי הצעד הטבעי לקיימות. הם חוקים ברורים למדי, אך מצד שני הם קשים ליישום והמרחק בינם לבין ההתנהלות בפועל הוא גדול מאוד. כמו כן חוקים אלה לא אומרים הרבה על השאלות כיצד מתנהלת חברה וכלכלה בת קיימא מבחינה חברתית, מה הם ההסדרים החברתיים או הטכנולוגיים ששוררים בחברה שבה יש כלכלה בת קיימא, ומאפשרים את הקיום של חוקים פיזיקליים אלה.

גבולות לצמיחה

ערך מורחב – גבולות לצמיחה

דונאלה מדווז ואחרים כתבו החל משנות ה-70 את הספר גבולות לצמיחה (ספר) ו-2 ספרי המשך. הספרים תעדו את המאמצים של חבורת חוקרים מתחום חקר המערכות לנסות לבנות מודל ממוחשב (עולם 3), שיתחשב בחוקי דיילי לקיימות מצד אחד, ויריץ על פני זמן את התגובות בין גורמי סביבה חברה וכלכלה פיזית (כלומר גדלים פיזיים של הכלכלה).

למרות שלספרים היו השפעה נרחבת, בין היתר על הפופולריות של מושג תגובת יתר, והביקורת שבספרים על הצמיחה הכלכלית ועל גידול אוכלוסין, הם לא זכו לייסד מסורת נרחבת בקרב חוקרי הכלכלה הבת קיימא מבחינת המתודיקה. כיום משתמשים בשיטות דומות ובשיטות משוכללות יותר של הדמיות ממוחשבות דינמיות ואי-לינאריות בתחומים רבים כולל בכלכלה, אבל אין הרבה מחקרים בולטים שלקחו את הקו המחקרי של שילוב מערכות אלה יחד עם נסיון לבנות מודל של הקשרים בין הכלכלה המערכת האקולוגית והחברה האנושית.

גורמי ייסוד

ערכים מורחבים – I=PAT

הנוסחה הבסיסית והגסה ביותר לחישוב השפעה של חברה אנושית על הסביבה מחלקת את ההשפעה ל-3 גורמי ייסוד:

השפעת האדם על הסביבה בשנה = כמות בני האדם * כמות האשפה לנפש (צריכה לנפש) לשנה * טכנולוגיה.

נוסחה זו אינה מדוייקת. כמות התוצר הכלכלי אינה מקבילה בדיוק לכמות הפסולת - שכן הדבר תלוי לדוגמה בכמויות של מחזור ובדפוסי הייצור (ראו בהמשך).

טכנולוגיה גורמת פעמים רבות להגדלת הזיהום על ידי הגדלת כמות הצריכה. לדוגמה חקלאים שעוברים לעיר ולאחר מכן מתחילים לקנות מכוניות. עם זאת טכנולוגיה מסוגלת להיות דבר שמקטין את הזיהום או משפר יעילות של תהליכים ובכך מוריד את התלות בחומרי גלם מתכלים.

עקומת קוזנץ הסביבתית טוענת כי ככל שהטכנולוגיה מתקדמת יותר הזיהום עולה בתחילה, ולאחר רמת שיא, הזיהום הסביבתי קטן. אולם קיימות ראיות חזקות לכך שדבר זה אינו מדוייק וכי התבוננות זו נכונה בעיקר לסוגים מקומיים מסויימים של זיהום (כמו חלק מזיהום האוויר בחלק מהמדינות) וכי בהקשר הרחב יותר שכולל גם דלדול משאבים או היקפי זיהום נרחבים או טביעת רגל אקולוגית הטענה של קוזנץ אינה נכונה.

למרות שכמות הצריכה והיצור יכולים להיות חשובים, ויש תרבויות (כמו ארצות הברית, יפן וקנדה) שבהם טביעת הרגל האקולוגית גבוהה מאוד, יש מקומות רבים שבהם גורם משמעותי להתגברות בעיות הסביבה והקיימות היא אוכלוסייה שגדלה בקצב מתמיד. בעיה זו נכונה בעיקר לעולם השלישי, ופחות לעולם הראשון שבו עיקר ההשפעה הסביבתית מתקבלת על ידי צריכה גבוהה מצד אחד, והשפעה חזקה על ההתנהלות הכלכלית העולמית מצד שני.

משוואה מדוייקת יותר היא משוואת הזהות הבאה:

השפעת כוללת על הסביבה (בשנה) = כמות בני האדם בחברה * גודל הצריכה לנפש (לשנה) בדולרים * ההשפעה הסביבתית הממוצעת של כל דולר.

משוואת I=PAT מאפשרת לפרק את ההשפעה הסביבתית הכוללת או זו של תחומים שונים, כמו התחממות עולמית, זיהום או צריכת מים ל-3 מרכיבים שונים. היתרון בגישה זו שקל יחסית להבחין ב-2 הגורמים הראשונים (אוכלוסין וצריכה נומינלית לנפש) ועל ידי ידיעת ההשפעה הסביבתית הכוללת ממחקרים אקולוגיים ניתן גם להסיק מהי ההשפעה הסביבתית של כל "דולר ממוצע של צריכה".

הוויכוח על צמיחה כלכלית ותחליפיות הון

עטיפת הספר "שגשוג ללא צמיחה" של טים ג'קסון. ג'קסון משתמש בפירוק i=PAT כדי להראות שאסטרטגית צמיחה ירוקה או דה-קפלינג אינה עובדת וכי ספק אם היא תעבוד בעתיד, ולכן יש צורך בכלכלת מצב יציב.

נקודת מחלוקת מרכזית בתחום של כלכלה בת קיימא היא האם צמיחה כלכלית ושיפורים טכנולוגיים יכולים או לא יכולים לשפר את מצב הסביבה ואת מצב הקיימות, האם צמיחה היא דבר טבעי או כזה שנובע מלחצים פוליטיים כלכליים, וכן באיזה תנאים הצמיחה כלכלית משפרת את הרווחה ובאיזה תנאים היא מזיקה לה. בין התומכים של פיתוח בר קיימא הרואים בחיוב את הרעיון של צמיחה יש פופולריות לרעיון הדה-קפלינג כלומר המשך הצמיחה רק באופן שיבטיח הימנעות מפגיעה בסביבה.

קיימות חלשה מול קיימות חזקה

הכלכלה האקולוגית מבחינה בין קיימות חלשה לבין קיימות חזקה. קיימות חלשה מניחה כי הון שנוצר בידי בני אדם, כמו מכונות או מפעלים - הון תעשייתי, הוא בעל תחליפיות גבוהה כלפי "הון טבעי" שאמור לייצג את המערכות הטבעיות. קיימות חזקה מניחה כי הון מעשה ידי אדם הוא בעל יכולת נמוכה להחליף את ה"הון הטבעי". לפי גישה זו האדם יתקשה לייצר כמויות משמעותיות של חמצן, לדאוג לחלחול מים משמעותי למאגרי מי תהום או להתגונן מפני קרינה אם תדלדל שכבת האוזון ולספק עוד תחליפים לשירותי המערכת האקולוגית.

הדוגלים בקיימות חלשה, לפי הגדרה זו, הם רוב הכלכלנים השייכים לזרם של כלכלה נאו-קלאסית כולל הענף של כלכלה סביבתית. לפי הכלכלן ג'וליאן סימון לדוגמה, המגבלה היחידה של הכלכלה היא כושר ההמצאה של השכל האנושי, ולא המגבלות הטבעיים. בספר לטובת הכלל תוקפים הרמן דיילי וג'ון קוב ג'וניור את הטענה של סיימון. הם מצביעים על כך כי ככל שמתקדמים בהבנת המדע, אנו מודעים יותר לגבולות אותם אי אפשר לפרוץ: חוקים כמו חוק שימור חומר-אנרגיה, החוק השני של התרמודינמיקה או מגבלות מהירות תורת היחסות הם כולם חוקים שמגדירים בפירוש מה אנשים אינם מסוגלים לעשות, ודווקא מצמצמים את טווח האפשרויות שנמצא בידי האדם.

הכלכלה האקולוגית דוגלת בקיימות חזקה, בין היתר בגלל הסתמכות על מודל זרמים ומאגרים של הכלכלן ניקולס ג'ורג'סקיו-רוגן. לפי גישה זו, ההון המלאכותי הוא אמנם תחליפי לעבודת אנשים - כך שכמות עובדים מועטה עם הרבה הון יכולה להחליף עובדים רבים עם מכשירים מועטים, אבל ההון אינו תחליפי לזרמים של חומרי גלם בעלי אנטרופיה נמוכה, והוא אינו תחליפי לאנרגיה - אלו באים מתוך המערכת הטבעית ולא ניתן להסתדר בלעדיהם גם עם כמות גדולה של הון ועובדים.

הכלכלן פרנק רוטרינג כמו גם הוגים אחרים, מקבלים הגדרה זו עם הסתייגות. הם מתנגדים להגדרה של הון טבעי משום שהם רואים בדבר מושג מלאכותי שמכפיף את הטבע, שהוא מערכת מורכבת, או מערכת של זרמים ומאגרים, להגיון של "הון" שבו אין משמעות לנתיב היסטורי, יש הומוגניות של הרכיבים ואין משמעות לסדר פנימי בין רכיבי המערכת ולאינטראקציות ביניהן.

כלכלת מצב יציב מול דה-קפלינג

בגלל ההשקפה שלהם על קיימות חזקה ואל חוסר תחליפיות של ההון המלאכותי את הטבעי, קוראים רוב הכלכלנים האקולוגים לכלכלת מצב יציב, כלומר לכלכלה ללא צמיחה או לכלכלה שצומחת אבל לא בהיבטים החומריים, אלא בתחומים אחרים כמו אומנות, שירותים וכו'. הביקורת מהכיוון האנרגטי יותר של המחנה של הכלכלה האקולוגית על ההשקפה האחרונה גורס כי גם ידע דורש אנרגיה לשם שימורו (בגלל שידע הוא סוג של אנטרופיה נמוכה, לפי תורת המידע ומשום ששימור הידע דורש השקעת אנרגיה), ולכן גם צמיחה מסוג "רוחני" יותר תתקל במגבלות טבע.

הכלכלן האקולוגי טים ג'קסון מתאר בספרו שגשוג ללא צמיחה פרוק על ידי משוואת I=PAT של הכלכלה העולמית בהקשר של פליטת גזי חממה. לפי ג'קסון למרות שיש התייעלות טכנולוגית, כך שכל דולר פולט פחות גזי חממה, יש גם גידול אוכלוסין וצמיחה כלכלית במקביל, ואלה חזקים יותר מאשר ההתייעלות הטכנולוגית ומביאים לכך שסה"כ פליטת גזי החממה גדלה. לתוצאה דומה אפשר להגיע גם בהקשר של צריכת אנרגיה. זו אחת הסיבות המרכזיות לפי ג'קסון, מדוע דה-קפלינג אינו יכול לעבוד ומדוע יש לבחור דווקא בכלכלת מצב יציב.

מעריסה לעריסה

הכימאי הגרמני דר' מיכאל בראונגרט והארכיטקט והמעצב האמריקאי ויליאם מק'דונו, הציעו את המהפכה התעשייתית הבאה ומאוחר יותר את הספר מעריסה לעריסה. הקורא לשינוי התעשייה האנושית באמצעות עיצוב מקיים לכיוון של תעשייה בת קיימא.

מק'דונו ובראונגרט, הציעו לקיים מערכות תעשייתיות, עסקיות, עירוניות ועוד שבהן טכניקות הייצור אינן רק יעילות מבחינה חומרית או כלכלית, אלא גם ללא זיהום וללא פסולת. במערכת "מעריסה לעריסה" כל זרמי החומרים הנכנסים פנימה ויוצאים החוצה מחולקים למחלקות - גורמי הזנה טכניים או ביולוגיים. יסודות הזנה טכניים ניתנים למיחזור או לשימוש חוזר ללא איבוד של איכות, ואת יסודות הזנה הביולוגיים ניתן לאכול, לעכל או להפוך לקומפוסט או כחומר הזנה ליצור אחר. לעומת זאת המונח מ"עריסה לקבר" מתייחס לפירמה שלוקחת אחריות על סילוק האשפה שנוצרת מהמוצרים שלה, אבל לאו דווקא על השבה לשימוש של מרכיבי המוצרים שלה.

דוגמאות היסטוריות

החברות ההיסטוריות של ציידים לקטים מוכרות לרוב כדוגמאות לכלכלות מקיימות. כל החברות האנושיות במשך רוב ההיסטוריה האנושית, שארכה מאות אלפי שנים, חיו בסוג כזה של חברה. למרות זאת החברות של ציידים לקטים לא תמיד היו מקיימות ולפעמים גם חברות אלה נכחדו בעקבות ניהול לא זהיר של משאבי טבע, מחלות, סכסוכים עם שכנים, אסונות טבע שכילו את בסיס המזון, הצפות ועוד.

עם זאת, החברה של ציידים לקטים ככולה היתה חברה מקיימת הרבה יותר יחסית לכלכלה המודרנית וחיה על פי המגבלות המערכת האקולוגית. בעיני חלק מההוגים, בעיקר בזרמים של אקולוגיה כהה, אנרכיזם ופרימיטיביזם, רבים מהיסודות של המשבר הסביבתי וחלקים ניכרים מהבעיות החברתיות נעוצים במהפכה החקלאית שהחלה לפני כ-10,000 שנה. המהפכה הזאת איפשרה הגדלה משמעותית של מספר בני האדם וגם את כל הטכנולוגיה והמדע, אבל במקביל היא שינתה דפוסים רבים בחיי בני האדם. שיטות תזונה אחרות, הקיום של ערים על הצפיפות והאלימות שבהן, העליה של מלכים שהקימו צבאות, גבו מיסים, שעבדו אנשים לעבדים וגרמו למלחמות המונית הן רק חלק מההשפעות של המהפכה החקלאית.

עם המהפכה התעשייתית עלתה עוד יותר ההשפעה של הכלכלה האנושית על הסביבה על ידי זיהום והפרעה ישירה. ובמקביל גדל קצב הניצול של משאבים משאבים מתחדשים שהכלכלה הפיקה מהביוספרה וכן גדל קצב הניצול של משאבים מתכלים כמו נפט שהכלכלה הפיקה מתוך קרום כדור הארץ.

בספר התמוטטות (ספר), סוקר ג'ארד דיימונד מספר חברות שעברו קריסה חברתית או אקולוגית ומנסה להבין מה היו הסיבות לכך. דיימונד סוקר תרבויות שעליהן הייתה השפעה סביבתית-חברתית חזקה.

• אי הפסחא (ציביליזציה אשר התמוטטה לגמרי בשל נזק סביבתי).
• אי פיטקרן בפולינזיה הצרפתית (נזק סביבתי ודעיכת המסחר).
• בני אנסאזי מהחלק הדרום-מערבי של אמריקה הצפונית (נזק סביבתי ושינוי אקלים).
• בני המאיה מאזור אמריקה המרכזית (נזק סביבתי, שינוי אקלים, ושכנים אויבים).
• הנורדים אשר שכנו בגרינלנד (נזק סביבתי, אובדן קשרי מסחר, שינוי אקלים, שכנים אויבים ואי הנכונות להשתנות לנוכח התמוטטות חברתית).

לבסוף, דיימונד דן גם בשלושה סיפורי הצלחה מן העבר:

• האי הקטנטן טיקופיה השוכן באוקיינוס השקט.
• ההצלחה החקלאית של אזור מרכז גינאה החדשה.
• ניהול היערות בתקופת אדו ביפן.

השפעת גורמים חברתיים על קיימות

הגורמים אותם מזהה דיימונד כגורמים שמשפעים על התמוטטות של חברות הם:

1. השפעה אנושית על הסביבה שגורמת למשבר סביבתי וקיומי, (בחברות עבר בדרך כלל מדובר בסחף קרקע, בירוא יערות, דייג יתר או צייד יתר, ניהול מים לא נכון ושאר גורמים שהשפיעו על החקלאות).
2. שינויי אקלים
3. יחסי איבה עם תרבויות שכנות עוינות
4. נתק או הפסקה במסחר וביחסי ידידות עם תרבויות תומכות ושכנים ידידים
5. תגובה לתהליכים בעייתיים - גורמים כלכליים תרבותיים ופוליטיים שמונעים לזהות את הבעיה ולהתמודד איתה.

באופן דומה מזהים כלכלנים רבים מזרם הכלכלה האקולוגית כי לאי שוויון כלכלי וחברתי יש השפעות סביבתיות ניכרות על ידי הגדלת השפעות סביבתיות כמו זיהום ועל ידי הקטנת היכולת החברתית להתמודד עם בעיות אלה.

מדדים של קיימות וכלכלה בת קיימא

מדדים לקיימות

חוקי דיילי לקיימות גבולות פלנטריים גבולות לצמיחה הצעד הטבעי טביעת רגל אקולוגית טביעת רגל מימית טביעת רגל פחמנית אנרגיה גלומה החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה ניתוח מחזור חיים לקיחה מהייצור ראשוני הערכת המילניום של המערכת האקולוגית שרותי המערכת האקולוגית אוכלוסיית העולם מדד הפלנטה המאושרת מד קידמה אמין

קיימים מדדים הן בתחום המיקרו-כלכלי והן בתחום המאקרו-כלכלי למידת ההשפעה של הפעילות הכלכלית על הסביבה ודרכה על הקיימות.

• טביעת רגל אקולוגית טביעת רגל מימית וטביעת רגל אנרגטית מודדות אילו השפעות יש לפעילות כלכלית או אנושית אחרת על הסביבה - כנתון אחיד של שטח (טביעת רגל אקולוגית) או כנתון מדוייק יותר שמתבונן על היבט אחד בלבד.
• הספר אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם (ספר) מנסה לתת כלים ואומדנים להשפעות פעילויות שונות על צריכת האנרגיה.
• ניתוח מחזור חיים היא דרך להשוואות השפעות בעיקר בתחום המיקרו של מוצרים או תהליכים שונים.
• קיים מדד של האו"ם ושל ה-OECD לגבי דרכים לצריכה ולייצור באופן מקיים.

החשיבות של מדדים כאלה היא בהשוואה בין פעילויות שונות - כגון בשאלה איזה פעילות מבזבת יותר אנרגיה - קניית עיתון או קריאת העיתון במחשב, טיסה או נסיעה ברכבת וכו'. קשה יותר ליישם אותם כמדדים אוניברסליים בגלל שהבעייה של קיימות קשורה למספר מנגנונים שקריסה של כל אחד מהם בנפרד מהווה בעיה קשה ובגלל שונות בין מדינות. כך לדוגמה מדד של קיימות בהקשר של מים יהיה חשוב יותר במדינה כמו ישראל לעומת מדינה כמו קנדה.

• קיימים מגוון גדול של מדדים שמנסים להתייחס הן לשאלה של קיימות סביבתית והן לשאלות של רווחה חברתית, מדדים אלה נכללים מוזכרים בדרך כלל כמדדים חלופיים לתמ"ג. עם זאת הם אינם מודדים את מידת הקיימות של משק, אלא משלבים בין רמת האושר או רמת הייצרנות של משק לבין היבטים של קיימות, ניצול מקורות או זיהום הסביבתי.

קיימים מדדים והערכות שונות לשאלה עד כמה תלויה הכלכלה בשרותי המערכת האקולוגית במשאבים מתחדשים או במשאבים מתכלים, ואיך משפיעה הזיהום על בריאות בני האדם ורווחתם.

• קיימים מחקרים רבים ומפורטים בשאלות הקשורות להשפעות מזהמים שונים על בריאות הציבור וכן חישובים של העלויות הכלכליות של דבר זה. הדבר מפותח בעיקר בהקשר של זיהום אוויר וזיהום מים וחשיפת עובדים לזיהום במקום עבודתם. הדברים ניכרים יותר כאשר מדובר בחומרים מזהמים ידועים כמו כספית, עופרת, מתכות כבדות נוספות, דיאוקסין, אסבסט וחומרים נוספים.
• קיימים פחות מחקרים ומידע בהקשר של זיהומים אחרים ארוכי טווח כמו השפעות נוספות של דיאוקסין על מערכת הרביה, PCB, מזהמים אורגניים יציבים ועוד, בעיקר על היקף ההשפעה הכלכלית של מזהמים אלה, שהשפעתם יכולה להתבטא שנים רבות לאחר החשיפה.
• הערכת המילניום לאקוסיסטמות היא מחקר מקיף בשאלה עד כמה משפיע האדם על הסביבה, ואילו השלכות יש לדבר זה על החברה האנושית.
• מחקרים בתחום השפעות כלכליות של התחממות עולמית כמו דו"ח שטרן מנסים לאמוד את ההשפעות האפשריות של התחממות עולמית על הכלכלה האנושית.
• החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה, והספרות סביב שיא תפוקת הנפט מודדים יעילות של אנרגיה וכן השפעות של דפוסי הפקת דלקים מתכלים על החברה האנושית
• הכלכלן רוברט קוסטנזה וחוקרים נוספים ניסו לבצע הערכה כספית של השירותים שהטבע מספק ופרסמו את המחקר בירחון נייצ'ר, 1997: 16-54 טריליון (10 בחזקת 12) דולר, בעוד התל"ג העולמי המצרפי עמד אז על 18 טריליון דולר.

יישום כלכלה מקיימת בענפים שונים

למרות שאין תאוריה מגובת מהי כלכלה בת קיימא באופן כללי. קל יותר להצביע מהם הדפוסים של כלכלה מקיימת כאשר מסתכלים על ענפי משק שונים. הדבר כולל את:

• חקלאות בת קיימא כמו פרמקלצ'ר וחקלאות ביודינמית
• מעבר לאנרגיה מתחדשת וחסכון משמעותי באנרגיה - בעיקר על ידי הקטנת הוצאות אנרגיה בתחבורה, בחימום או קירור, בצריכת מוצרים (הוצאה עקיפה) בחשמל ובמזון.
• בנייה מקיימת כמו בנייה באדמה בנייה בלבני קש ובאופן רחב (ופשרני) יותר בנייה ירוקה
• תחבורה בת קיימא ותכנון עירוני מקיים - תחבורה ברכבות ואוניות למרחקים גדולים, ושימוש בשילוב של תחבורה ציבורית, עירוניות מתחדשת ושימוש מוגבר בהליכה אופניים וכן עירוב שימושי קרקע וקיצור מרחקי היוממות.
• רפואה מקיימת - רפואה המסתמכת בעיקר על רפואה מונעת כמו תזונה בריאה יותר, תחבורה פעילה ופעילות גופנית ומודעות גופנית כדי למנוע חלק ניכר מהבעיות הרפואיות וחלק מהמחלות.
• ניהול מקיים של משאבי טבע וסביבה - של משאבי המים ושל משאבים מתחדשים אחרים כמו יערות, נחלים, ימים, ועוד.
• בתחום התרבותי יש הדגשה של הערכה מחודשת לתרבויות מקומיות ומסורתיות שיש להן פעמים רבות היבטים סביבתיים או מקיימים בהקשר האקולוגי והחברתי. הערכים של מגוון, שוויון, דמוקרטיה, סובלנות ופשטות מרצון בולטים בניסיונות לקדם תרבות מקיימת, כתחליף לתרבות הצריכה שמגדילה את הצריכה ומטשטשת את הנזק הסביבתי והחברתי או מציגה אותם כדבר טבעי, חיוני או חיובי.
• צריכת מזון מקיימת יותר - צריכת מזון מקומי (Locavore), מזון ממקורות צמחיים יותר (ראו השפעת מזון מהחי על הסביבה), מזון אורגני או ממקורות פרמקלצ'ר וחקלאות נתמכת קהילה. הסתמכות על מגוון מקורות תזונה, התנועה למזון איטי ומזון טרי ועונתי יותר (כחלק מהדרכים לגיוון, לחיזוק הכלכלה המקומית ולהקטנת ההשקעה האנרגטית במזון), והכנת המזון על ידי הנבטה, הפחתת בישול או טבעונאות או בישול באנרגיה מתחדשת כמו תנור שמש
• קיימות חודרת בצורה רכה יותר גם לתחומים רבים נוספים הכוללים לדוגמה נגרות ירוקה, יערנות מקיימת, עיצוב מקיים, תיירות אקולוגית, מיחשוב ירוק, חומרי ניקיון אקולוגיים, צבעים אקולוגיים, פנסיה ירוקה, בנקאות ירוקה ועוד. בתחומים רבים יש צעדים כנים ופעולות לצד גרינווש או חוסר יכולת של הענף לעבור לקווים מקיימים יותר בגלל הרגלים של הצרכנים, העדר רגולציה מתאימה יחד עם כשלי שוק של השפעות חיצוניות, דומיננטיות של גורמים מזהמים על הענף שנהנים מהשפעות חיצוניות שליליות, נעילה טכנולוגית ועוד.

מודלים לכלכלה בת קיימא

• המודל הקפיטליסטי לכלכלה בת קיימא, גם עם בשינויים רבים מקפיטליזם כפי שהוא כיום, ותוך הסתמכות על עקרונות "מעריסה לעריסה" מוצג בספר קפיטליזם טבעי (ספר)
• מודל האנרכיסטי אחד לכלכלה בת קיימה מוצג בספר בולו'בולו (ספר) והוגים אנרכיסטים אחרים אחרים התייחסו לסוגיות אקולוגיות בצורה נרחבת לאורך עשורים רבים. כמו גם לערכים כמו פשטות מרצון וקהילתיות.
• חלק ניכר מההוגים של מודלים כלכליים לכלכלה בת קיימא מושפעים מההגות של חיזוק קהילות, מדגישים את חשיבות המגוון ואת החשיבות של תהליכים דמוקרטיים, סובלנות וערכים הקרובים לסוציאל-דמוקרטיה, כלכלה דמוקרטית ולאנרכיזם. הספרים האלה כוללים את תכנית ב' 2.0 (ספר) של לסטר בראון, התפנית הגדולה: מאימפריה לקהילת כדור הארץ של דיוויד קורטן, לטובת הכלל (ספר) של הרמן דיילי וג'ון קוב ג'וניור.
• מודל טכנוקרטי שמשלב עקרונות של אופטימיזם טכנולוגי ובודהיזם חילוני על ידי פרוייקט וונוס.

ראו גם

• הגישה של כלכלה אקולוגית
• כלכלה אקולוגית
• העמותה לכלכלה בת קיימא
• I=PAT
• כלכלת מצב יציב
• שגשוג ללא צמיחה
• גבולות לצמיחה
• המוסד הבינלאומי לפיתוח בר קיימא

קישורים חיצוניים

• אביב לביא, לכל כלכלה יש גבול: "הכדור אמר את דברו", 6.11.2010, nrg
• עידן דורפמן, הציבור בעד כלכלה ירוקה. מה חושבות המפלגות?, המקום הכי חם בגיהנום, 12.3.2015

קיימות
תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין
מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב
ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים