זיהום האוויר במפרץ חיפה

אירוע זיהום אוויר ממתחם בז"ן, 2013.

זיהום האוויר במפרץ חיפה הוא תוצר של מספר מפעלים הפועלים בשטח קטן, ומייצרים זיהום אוויר בריכוז גבוה וחריג מבחינת הכמויות וסוגי הרעלים שנפלטים לאוויר וכן של זיהום מתחבורה. כמעט בכל סוגי המזהמים, זיהום האוויר בחיפה הוא מהגבוהים בישראל. כמו כן בחיפה מתקיים מצב בו זיהום זה נמצא סמוך לריכוז אוכלוסייה של מאות אלפי בני אדם, ומכיל חומרים רעילים, מסרטנים ומשבשי הורמונים.

עם השנים חלה ירידה בפליטה של מזהמים שונים באוויר עקב שינויים טכנולוגיים במפעלים וכן עקב ירידת הזיהום מתחבורה בעקבות שינויים בדלקים ובמנועים. למרות זאת חיפה מובילה בסוגי פליטה של מזהמים רבים יחסית לערים אחרות בארץ.

ארגוני סביבה, פעילים ורופאים טוענים כי זיהום זה אחראי לכך שיש שיעורי תחלואה ותמותה גבוהים יותר באזור מפרץ חיפה לעומת מקומות אחרים בארץ בשורה של מחלות כמו אסתמה, מספר סוגי סרטן, מחלות לב, ונזקים לעוברים ולילדים באזור. מחקרים על קשר בין זיהום ותחלואה ברחבי העולם ידועים זה עשרות שנים, ובשנים האחרונות התחזק הביטחון המחקרי בנושא, לדוגמה זיהום אוויר הוכרז על ידי ארגון הבריאות העולמי כגורם מסרטן וודאי בבני אדם. מחקרים על קשרים בין מוקדי זיהום בחיפה לבין מחלות שונות קיימים עוד משנות ה-80 אך לרוב מחקרים אלה לא הגיעו לידיעת הציבור. בעקבות מאבק ציבורי הוחלט על קיומו של סקר אפידמיולוגי שיבדוק את הטענות. באפריל 2015 הצטרף משרד הבריאות לטענה שיש קשר בין זיהום האוויר בחיפה לבין הזיהום בה, ובה בעת המשרד להגנת הסביבה נערך להכרזה על האזור כ"אזור מוכה זיהום".

במשך השנים נשמעות טענות מצד פעילי סביבה, רופאים ועיתונאים, כי קשרים בין הון לשלטון יוצרים הכחשה של הזיהום באזור - ניטור לא יעיל, תקנים לא מספקים, אי קידום של טכנולוגיות להקטנת הזיהום, גרירת רגליים בביצוע ובפרסום מחקרי בריאות, ותורמים לכיסוי תקשורתי שמנסה להמעיט בחומרתה של הבעיה. דוגמה לטענה זו מופיעה בסרט שיטת השקשוקה משנת 2008 שבו נראה גם ראש עיריית חיפה, יונה יהב, כשהוא טוען כי "אצלנו האוויר הוא בין הנקיים בארץ". [2] באפריל 2015 התרחשה שערורייה תקשורתית בעקבות מכתב של פרופסור איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות בדבר שיעורי סרטן חריגים בחיפה, ובמיוחד ביחס לילדים שגדלו בחיפה. דברים אלה הובילו לפרסומים והכחשות שונים מגורמי בריאות בישראל והרשויות העירוניות, והובילו לקידום מחקר אפידמיולוגי באזור. הדלפת ממצאים ראשונים של מחקר זה שפורסמו בינואר 2016 מצאו כי במספר מוקדי זיהום בחיפה כ-20%-30% מהתינוקות במשקל נמוך יותר ובעלי היקפי ראש קטנים נולדו ביחס לשכונות אחרות בחיפה. כמו כן יש בהם שכיחות גבוהה מאוד של סרטן ריאות ושל לימפומה בקרב מבוגרים. בתגובה לדיווח זה שוב הוכחשו הדברים אבל במקביל נחשפו צעדים של העיריה וגורמים נוספים לנסות להשפיע על החוקרים בצורה שתהיה טובה לתדמית העיר כמקום נקי.

בספטמבר 2015 הכריזה ממשלת ישראל שבאזור חיפה יש זיהום אוויר חריג ונתוני תחלואה עודפת. בעקבות הדבר החליטה ממשלת ישראל לקדם תוכנית לאומית להפחתת הזיהום ממפעלים וכלי רכב בחיפה. התוכנית מאמצת המלצות של המשרד להגנת הסביבה לשם הגעה ליעדי הפחתה משמעותית של מזהמי אוויר שונים, כולל תרכובות אורגניות נדיפות וחומר חלקיקי עד שנת 2018. צעדי התוכנית כוללים צוותים לקידום תוכניות לשינוי מתקני תעשייה, הסבת מתקנים שונים וכלי רכב טבעי לגז טבעי, הגבלת תנועה והתקנת מסננים על רכבי דיזל מזהמים, קידום מוניות חשמליות, הקטנת הזיהום הנפלט מאוניות בנמל, הרחבת מערך הניטור, קידום תוכנית מחקר אפידמיולוגית, הפחתת הסכנה של איחסון חומרים מסוכנים והגברת השקיפות. . בספטמבר 2016 החליטה עיריית חיפה לאסור על כניסת כלי רכב המונעים בדיזל ושהוגדרו מזהמים לשכונות מגורים בעיר החל מ-2017. צעדים אלה מתקיימים על רקע מאבק אזרחי למנוע את הרחבת בתי הזיקוק, הנמל ומפעלים מזהמים נוספים בחיפה.

בתחילת שנת 2019 החל מנהל התכנון לקדם תכנית להוצאת המפעלים המזהמים מחיפה, הנקראת "מפרץ החדשנות". באוקטובר 2020 הממשלה אישרה כי תוקם ועדת מנכ"לים לבחינת עתיד מפרץ חיפה, על בסיס תוכנית מפרץ החדשנות. [3]

מקורות זיהום האוויר בחיפה

בתי הזיקוק בחיפה.

בתי הזיקוק בחיפה

בתי הזיקוק בחיפה, שייכים לחברה "בתי זיקוק לנפט בע"מ" (בז"ן). שהיו שייכים בעבר למדינה וכיום בבעלות חלקית של משפחת עופר. בשנת 2005 רשם המפעל רווח שיא בסך 1,451 מיליוני ש"ח.

בתי הזיקוק הם מזהם האוויר העיקרי בחיפה. לפי דיווח המפעל למשרד להגנת הסביבה, פלטו בתי הזיקוק במהלך 2012 לאוויר: 1,432 טונות של תחמוצות חנקן, 2,209 טונות של תחמוצות גופרית, 257 טונות של פחמן חד חמצני, 257 טונות של תרכובות אורגניות נדיפות, 115 טונות חומר חלקיקי עדין מרחף, 69 טונות של חומר חלקיקי מרחף בגודל 10 מיקרון, 91 טונות מתאן, 12 טון אמוניה, 5 טונות של פחמנים הדרוכלורופלואורים, 2.9 טונות ניקל, 1 טונה של ואנאדיום, 940 ק"ג טולואן, 951 ק"ג קסילן, 296 ק"ג של בנזן, 33 ק"ג עופרת, 7 ק"ג כספית, 4 ק"ג בריליום, ו-4 ק"ג קדמיום. [4]

בתי הזיקוק גם פלטו לאוויר 1.7 מיליוני טונות של פחמן דו חמצני. [5]

על פי מאיר פורמקין, עובד לשעבר באגף התכנון והפיתוח במפעלים, בשנת 2006 פלטו המפעלים כ-15,000 טון של תחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן בשנה. אנשי הקואליציה לבריאות הציבור טענו בעבר כי רוב הזיהום מבתי הזיקוק משוחרר בשעות הלילה, כאשר איש לא רואה אותו.

בשנת 2006 נטען כי רמת הזיהום של בתי הזיקוק גדולה יותר מאשר זו של כל מדינת קליפורניה שבה יש 21 בתי זיקוק. בארצות הברית ואירופה התקן מחמיר בהרבה ומותקנים פילטרים וציוד אחר להפחתת הזיהום. בישראל המשרד להגנת הסביבה חתום על אמנה מול התעשיינים שמאפשרת למפעלי בתי הזיקוק, כמו גם למפעלים אחרים, לקבוע תקנים במשא ומתן, דבר שמאפשר תקנים מקלים. לדוגמה, בתי הזיקוק משתמשים במזוט, שהוא סוג הדלק הזול ביותר והמזהם ביותר.

השפעת בתי הזיקוק על הזיהום בחיפה באה לידי ביטוי גם מחברות-בת שיש לה באזור המפרץ: כרמל אולפינים, גדיב- תעשיות פטרוכימיה, שמנים בסיסיים, פז שמנים ושמן תעשיות. [6]

סקר טכנולוגיה זמינה מיטבית

בשנת 2006 הזמין איגוד ערים אזור חיפה סקר טכנולוגיה זמינה מיטבית על המצב בבתי הזיקוק . הסקר קובע כי מבין מתקני זיקוק באירופה, 50% הם בעלי רמות פליטה נמוכות יותר של גופרית דו חמצנית לטונה (עמ' 9), וכי רמות הפליטה היו כ-6881 טונות בשנה (נכון ל-2005). ניתן להוריד את הזיהום בכ-81% לכ-1,319 טונות בשנה גם בלי מעבר לגז טבעי. (עמ' 40) 90% מבתי הזיקוק באירופה הם בעלי רמות פליטה נמוכות יותר של תחמוצות חנקן לטונה (עמ' 11), כשרמות הפליטות עמדה על 3,541 טונות בשנה נכון ל-2005. ניתן להוריד את הפליטות ל-746 טונות בשנה, שיעור הורדה של 79% (עמ' 43). רמות התרכובות האורגניות הנדיפות עמדו על כ-7,500 טונות לשנה (עמ' 13). רמות החלקיקים עמדו על 748 טונות לשנה (וניתן להוריד אותן ל-262 טונות בשנה) (עמ' 45).

כרמל אולפינים (מפעלים פטרוכימיים, בז"ן)

כרמל אולפינים היא חברת בת של בתי הזיקוק לנפט (בז"ן) וחלק מהתעשייה הכימית במפרץ ומייצרת מוצרים לחברות פלסטיקה וכימיה. בין היתר החברה מייצרת חומרים פטרוכימיים כמו מתאן, אתילן, איזובוטילן, BTX וחומרים פלסטיים כמו פוליאתילן, פוליסטירן, פוליפרופילן. (אתר החברה) הרווח נקי של החברה בשנת 2005 היה 120 מיליון שקל. פדרמן אף הוא בעל שליטה בבז"ן דרך חברת פטרוכימיים. [7] בנוסף יש קשר גם למשפחת דנקנר. [8]

בשנת 2012 דיווח המפעל למשרד להגנת הסביבה על פליטת 1,020 טונות של תרכובות אורגניות נדיפות, 392 טונות תחמוצות חנקן, 62 טונות מתאן, 61 טונות פחמן חד חמצני, 16 טונות חומר חלקיקי מרחף, 3.5 טונות בנזן, 1 טונה פחמנים הדרוכלורופלואורים, 1 טונה אתיל בנזן, 795 ק"ג טולאן, 478 ק"ג קסילן, 57 ק"ג סטירן, ו-6 ק"ג מנגן. [9] כרמל אולפינים הוא מקור הזיהום הגדול ביותר בחיפה של בנזן [10] מסרטן וודאי בבני אדם וחומר טרטוגני שעלול לפגוע בעוברים.

בנובמבר 2004 הוגש נגד החברה כתב אישום בשל גרימת זיהום אוויר חמור.

גדיב- תעשיות פטרוכימיה

גדיב- תעשיות פטרוכימיה בע"מ, היא חברת בת של בתי הזיקוק לנפט (בז"ן). מייצרת חומרי גלם הנגזרים מן הטבעות הארומטיות, המשמשים תעשיות נוספות בתחום הפלסטיקה, הפולימרים המזון ועוד. גדיב נוסדה ב-1974, בשנת 1994 היא נרכשה בידי בז"ן. החברה מייצרת 14 מוצרים שביניהם בנזן, טולואן, פארהקסילן, קסילן, הקסאן, חומצה פומרית, וחומצה סוקצינית. (אתר החברה)

לפי דיווחים של המפעל למשרד להגנת הסביבה, המפעל פלט לאוויר במהלך 2012: 3,340 טונות של פחמן חד חמצני, 234 טונות תחמוצות חנקן, 168 טון תחמוצות גופרית, 64 טון תרכובות אורגניות נדיפות, 4 טון קסילן, 1.4 טולאן, 995 ק"ג בנזן, 826 ק"ג אמוניה, 426 ק"ג פחמנים הדרוכלורופלואורים ו-249 ק"ג אתיל בנזן. [11]

מפעלי חברת חיפה כימיקלים

מפעלי חברת חיפה כימיקלים מייצרים דשנים לחקלאות, כימיקלים לתעשייה וכימיקלים לתעשיית המזון. החברה מייצרת חנקת אשלגן ומלחי פוספט שונים.

בשנת 1966 הוקמה חיפה כימיקלים כחברה ממשלתית בשם מחצבי ישראל. בשנת 1986 חברת Trans Resources Inc מניו יורק, שבבעלות אריה גנגר, רכשה את השליטה בחברת חיפה כימיקלים.

לפי דיווחי המפעל, הוא פלט לאוויר במהלך 2012: 588 טונות של תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן, 225 טונות תחמוצות גופרית, 222 תחמוצות חנקן, 153 טונות ניטורס אוקסיד ו-133 טונות חומר חלקיקי מרחף, 3 טון כלור ו-2 טון אמוניה. [12]

מפעלי חיפה כימיקלים, מסווגים גם כ"מקור עיקרי" לפליטת מזהמים לאוויר באזור חיפה

דור כימיקלים

מפעל דור כימיקלים בע"מ - הוא חלק מהתעשייה הכימית במפרץ חיפה. המפעל עוסק בייצור ושיווק של מוצרי ביניים לתעשיות הכימיה, בנזין, פרמצבטיקה, חקלאות, פלסטיקה ועץ וכן מיחזור והשבת ממיסים אלו כוללים - מתנול, פורמלין ופאראפורמלדהיד, ממיסים כגון אתנול, אצטנול, איזו פרופנול, וכן חומר הדברה בשם פורדור [13]. בשנת 2012 המפעל פלט לאוויר כמות של 132 טונות לשנה של תרכובות אורגניות נדיפות שאינן מתאן, ו- 99 טונות תחמוצות גופרית. [14]

דשנים וחומרים כימיים

מפעל דשנים וחומרים כימיים בע"מ הוא חלק מתעשייה הכימית בחיפה ונמצא בקריית אתא. המפעל מייצר חומצה חנקתית (חומר גלם להפקת דשנים חנקניים, חומרי הנפץ ובתעשיית הצבעים והפלסטיקה), חומצה גופרתית (חומר גלם להפקת דשנים, בתעשיות הפלדה ומתכות, בתעשיות הצבעים, חומרי ניקוי, חומרי נפץ וסיביים סינתטיים), אוריאה (משמש כדשן כימי, תוסף מזון לבעלי חיים ועוד) (אתר החברה) בשנת 2012 פלט המפעל לאוויר 10 טונות של חומר חלקיקי עדין מרחף, 101 טונות של תחמוצות גופרית, 146 טונות של תחמוצות חנקן, 130 טונות אמוניה, 267 טונות של ניטרוס אוקסיד, ו-3 טונות של תרכובות כלור. [15]

תחנת כוח של חברת החשמל

מפת מפעלים שמדווחים למפל"ס (מרשם פליטות לסביבה) של המשרד להגנת הסביבה, וכן תחנות ניטור לזיהום אוויר באזור מפרץ חיפה. מקרא :צהוב - מפעלי כימיה, שחור - אנרגיה, כחול - מתכות, אפור - שפכים ופסולת, סגול - מזון ומשקאות. שבשבת - תחנת ניטור זיהום אוויר

עד שנת 2014 פעלה תחנת הכוח של חברת החשמל בחיפה על מזוט. מידי כמה ימים ביצעו פעולת נישוף - הזרמת אוויר בלחץ אוויר גבוה בארובות התחנה כדי לנקות אותן מחלקיקי פיח.

לדברי זהר לביא, מנהל מגזר סנסורי ואיכות הסביבה בחברת החשמל, פעולות הנישוף התבצעו רק בזמנים בהם יש רוח מזרחית. לפי צוות הצילום של תוכנית התעודה "העיר באפור" הם צילמו צג מחשב בחדר הבקרה בתחנה וראו כי בוצעה פעולת נישוף בתאריך 15.5.2006 בשעה 01:40 בלילה, ולפני נתוני המטאורולוגיה בחדר מזג האוויר של ערוץ 2 הרוח באותה שעה הייתה בכיוון צפון מערב, כך שהפיח שוחרר לעבר בתי התושבים. החל משנת 2014 הוסבה תחנת הכוח בחיפה לגז טבעי כך שכמות הפליטות של חומרים מזהמים הפוגעים בבריאות ירדה מאוד, עיקר הפליטות כיום של התחנה הוא פחמן דו חמצני שהוא גז חממה.

מפעל חוד מתכות

מפעל חוד אסף פלדה (לשעבר חוד הפלדה, חוד פלדות) הממוקם 3 ק"מ דרומית לעכו, וצפונית לקריות, זיהם את האוויר במשך שנים בדיאוקסין - אחד החומרים הרעילים ביותר שקיימים ואשר נחשב לגורם מסרטן וודאי, אשר מסרטן גם בריכוזים קטנים וגורם ללידת ילדים עם מומים מולדים. נכון לשנת 2012 חוד אסף פלדה הוא המקור העיקרי במפרץ חיפה לפליטת קדמיום, עופרת וכספית לאוויר - שלוש מתכות כבדות מסרטנות ורעילות. [16]

במפעלי הפלדה בעכו בוצעה התכת פלדה בלא שהותקן בהם הציוד המתאים למזעור מרבי של כמות החומרים המסוכנים, בהם מסרטנים, שנפלטו לאוויר. לפי מחקר שערך פרופ' אליעזר גנור ב-1988, פלט המפעל אלפי טונות של מתכות מדי שנה, ביניהן כאלה המוכרות כמסרטנות וודאיות בבני אדם, כמו קדמיום, כרום 6 ערכי, עופרת, ניקל וארסן.

בשנת 2012 דיווח המפעל על פליטת 14 טון חומר חלקיקי, 14 טון חומר חלקיקי בעל קוטר פחות מ-10 מיקרון, 3 טונות אמוניה. המפעל גם פלט כמות גבוהה של מתכות כבדות: 82 ק"ג עופרת, 28 ק"ג של קדמיום, 22 ק"ג ניקל, 22 ק"ג כרום, 17 ק"ג כספית, 38 ק"ג נחושת ו-40 ק"ג מנגן.[17]

מפעלים נוספים

להלן רשימת מפעלים נוספים המופיעים במרשם פליטות זיהום אוויר באתר המשרד להגנת הסביבה. [18]

תעשייה כימית

• פרוטרום בע"מ - ייצור פחממנים המכילים חמצן כגון אלכוהולים, אלדהידים, קטונים, חומצות קרבוקסיליות, אסטרים, אצטטים, אתרים, פרוקסידים, שרפים אפוקסים. פלט 2 טונות של תרכובות אורגניות נדיפות שאינן מתאן בשנת 2012. [19]
• שב"ח - שמנים בסיסיים חיפה בע"מ - חברה בת של בתי זיקוק לנפט.[20] מייצר שמנים, שעווה וחומרים נוספים [21] בשנת 2012 המפעל פלט 7 טונות של תרכובות אורגניות נדיפות, 6 טונות של מתיל איזובוטיל קטון, ו-7 טונות אמוניה. [22]
• תרו תעשיות רוקחית בע"מ בשנת 2013 פלט המפעל 13 טונות של תרכובות אורגניות נדיפות שאינן מתאן, 2 טונות טולואן, 500 קילו תרכובות כלור וק"ג בודדים של בנזן [23]

תעשיית מתכת

• ש.ח. ציפוי אל חלד (2000) בע"מ לפי הדיווח למשרד להגנת הסביבה המפעל פלט ב-2012: 13 ק"ג של כרום שש ערכי - מסרטן וודאי בבני אדם, ו-158 ק"ג של תרכובות כלור אנאורגניות. [24]
• אלובין בע"מ - טיפול פני השטח של מתכות וחומרים פלסטיים. יושב בצפון קריית ביאליק. לפי הדיווח למשרד להגנת הסביבה, המפעל פלט בשנת 2012: 16 טון של פחמן חד חמצני, 2 טונות תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן וטונה של דיכלורומתאן. [25]
• מעוף מתכות - ממוקם מדרום לקריית חיים. ומתמחה בהתכה ויציקה של מתכות שאינן ברזל, כולל נחושת. בין מוצרי המפעל נכללים גם המוצרים עם סגסוגות מנגן-פליז MANGANESE BRASS ועופרת-פליז LEADED BRASS.[26] בשנת 2012 דיווח על פליטת מספר מתכות כבדות מסרטנות לרבות עופרת וקדמיום, אבל בכמות קטנה שנמצאת מתחת לסף הדיווח. [27]
• ציפוי מתכת - כרומניקל בע"מ - לא פולט זיהום אוויר מהותי. מעביר מספר מתכות בשפכים אל חיפה. [28]
• ציפוי מתכת - עמק זבולון בע"מ - לא פולט זיהום אוויר, מבצע העברות של שפכי מתכות כבדות אל חיפה. [29]

פסולת ושפכים

• אלקון מרכז מיחזור (2003) בע"מ - עוסק במחזור פסולת מסוכנת ונמצא סמוך לקריית אתא. בשנת 2012 פלט 77 ק"ג בנזן, 2.8 ק"ג כספית, 2 ק"ג ארסן, 2 ק"ג מנגן, 349 ק"ג טולאן, 400 ק"ג אמוניה, ו-1.3 טונות תרכובות כלור. [30]
• פז שמנים וכימיקלים בע'מ - חברה בת של בתי זיקוק לנפט.[31] בשנת 2012 פלט לאוויר 13 ק"ג של בנזן (מסרטן וודאי), 5 טונות של תרכובות אורגניות נדיפות שאינן מתאן, 445 ק"ג טולאן, ק"ג 245 קסילן ו-24 טונות של מתאן. [32]
• אקו-אויל חץ וירומטל בע"מ - פלט 2.5 טונות של תרכובות אורגניות נדיפות שאינן מתאן. [33]
• איגוד ערים אזור חיפה (ביוב) מכון לטיהור שופכין - פולט מזהמי אוויר כגון פחמן חד חמצני, תרכובות אורגניות נדיפות ואמוניה. וכן מזהמים שונים למערכת הביוב. [34]
• דניאלי בסביבה (קריית אתא) - דיווח על פליטת מספר מתכות כבדות מסוכנות לאוויר כמו קדמיום וכרום שש ערכי אבל מתחת לסף הדיווח. [35]
• משאבים מתחדשים בע"מ - אתר חכ"ב - לא פלט מזהמי אוויר לפי הדיווח, אך פלט שפכים שונים לביוב, כולל מתכות שונות, וכן מתכות מסוכנות אך מתחת לסף הדיווח. [36]
• דנו - תחנת מעבר עירית חיפה - לא דיווח על זיהום אוויר, דיווח על העברות שפכים בכמות מתחת לסף הדיווח של מתכות כבדות שונות. [37]
• תחנת מעבר קריית חיים (עיריית חיפה) פסולת מעורבת - לא דיווח על זיהום אוויר או מים כלשהם בשנת 2012. [38]

מפעלי מזון ומשקאות

• שמן תעשיות שמנים בע"מ חברה בת של בתי זיקוק לנפט.[39] בשנת 2012 דיווח המפעל על פליטה לאוויר של 151 טונות של תחמוצות גופרית, 306 טונות תרכובות אורגניות נדיפות, 11 טון של חומר חלקיקי עדין קטן מ-10 מיקרון, 31 טון חומר חלקיקי עדין, ו-60 טונות תחמוצות חנקן. בנוסף דיווח המפעל על פליטה לאוויר מתחת לסף הדיווח של מתכות כבדות מסרטנות כגון ארסן, כרום שש ערכי, קדמיום, כספית, עופרת [40]
• גדות תעשיות ביוכימיה בע"מ - בשנת 2012 דיווח המפעל על פליטת 60 טונות של תחמוצות גופרית. כמו כן המפעל פולט כמות של 1000 טונות של כלורידים למערכות הביוב. [41]
• עמיר דגן מכון תערובת -בשנת 2012 דיווח על פליטת 12 טונות של חומר חלקיקי מרחף. [42]

מפעלים נוספים הם:

• מפעלי מתכות
• מפעלי צבע ופלסטיק
• מפעלי מלט

חוות מיכלי הנפט

בשנת 2014 חשף ערוץ 10 כי חוות מיכלי הנפט בחיפה, תש"ן, שנמצאת בבעלות ממשלתית, שנבנתה בזמן הבריטים, נמצאת במצב תחזוקה ירוד, וכי הקרקע במקום מזוהמת בכמות גדולה של נפט גולמי. לפי הטענה יש חשש כי נפט זה חדר למי התהום וזיהם אותם, וכי דבר זה תורם לתחלואה גדולה בסרטן שקיימת בשכונת קריית חיים הסמוכה לחווה. אפשרות סיכון אחרת היא כי בנזן שנמצא במיכלים גורם לזיהום אוויר. מחקר של חוקרים מאוניברסיטת חיפה שפורסם בשנת 2012 מצא כי קיים קשר אפשרי בין תחלואה בשני סוגי סרטן לבין מגורים בקרבת המיכלים.

זיהום מנמל חיפה

דו"ח הקואליציה לבריאות הציבור מאוגוסט 2014, טוען כי על פי חוות דעת שהוכנה על ידי אבי מושל, עולה שהפעילות בנמל חיפה, בעיקר של אוניות גדולות, גורמת לפליטת כמות גדולה של חומרים מסוכנים לסביבה. הדו"ח מתמקד בהיבטי זיהום אוויר מנמל חיפה הקיים. הפליטות לסביבה מהפעילות בנמל נובעות משלושה סוגי מקורות עיקריים: האוניות הפוקדות את הנמל, המתקנים בנמל עצמו ותנועת כלי הרכב אל הנמל וממנו. פליטת זיהום האוויר מסך המקורות בנמל חיפה הינה משמעותית. הרחבת הפעילות בנמל על פי התוכניות צפויה להגדיל את היקפי הזיהום הנפלט, בעיקר כתוצאה מפליטת האוניות ומשינוע המטענים ביבשה.

לפי נתוני הדו"ח, הפליטה מהאוניות הגדולות בנמל חיפה פלטו לבדן כשני מיליון ק"ג תחמוצות גופרית כמות דומה לזו של בתי הזיקוק, כמו כן הן פלטו ועוד עשרות קילוגרמים של מתכות כבדות - אנטימון, קדמיום, קובלט, כרום שש ערכי כספית וארסן, וגם היבט זה דומה בהיקפו לפליטת מזהמים מבתי הזיקוק. לפי הקואליציה, נכון לשנת 2014, לא מבוצע ניטור או מעקב אחר הפליטות לאוויר מתנועת ספינות וכלי רכב בנמלים בישראל.

זיהום מתחבורה יבשתית

ערכים מורחבים – תחבורה בישראל, זיהום אוויר מתחבורה

בדומה לאזורים אחרים בארץ, יש גידול מתמיד בשימוש בכלי רכב ממונעים, במעבר לרכב פרטי, ובפרבור (הגורם להגדלת נסועה ברכב פרטי) ובפקקי תנועה גם באזור המפרץ. שינויים טכנולוגים במנועים ובדלקים גורמים עם זאת לירידה בכמות הזיהום לכלי רכב, כך שסה"כ כמות הזיהום הנפלטת מכלל כלי הרכב בישראל יורדת. עם זאת המגמות של ריכוזי מזהמי האוויר מתחבורה היא מעורבת - בחלקם יש ירידה ובחלקם מגמות הזיהום נשארות כשהיו.

איגוד ערים אזור חיפה מתמקד בשנים האחרונות בזיהום האוויר הנובע מתחבורה. בשלב הראשון מנסה האיגוד לנטר את כמות זיהום האוויר. בין היתר חוקק חוק עזר לפיקוח על זיהום אוויר מתחבורה, שמטרתו לבחון האם רכב הנע בכביש מזהם את הסביבה. בנוסף קידמה עיריית חיפה את תוכנית המטרונית - תחבורת מעברים בסיוע BRT כדי לייעל את התחבורה הציבורית בחיפה. עם זאת תוכנית האב לשבילי אופניים שהוכנה בשנת 2008 נגנזה ולא קודמה נכון לשנת 2016. במטרופולין חיפה מספר מועט של שבילים - בעיקר בקריות ובטיילת חיפה וזאת למרות שמעל 40% מתושבי המטרופולין גרים במישור.

בשנת 2015, כחלק מתוכנית הממשלה להפחתת זיהום האוויר הוחלט גם על צעדים בתחום התחבורה. בין היתר - הגבלת תנועת משאיות מעל 12 טון למרכז העיר, הכנסת אוטובוסים המונעים בגז, הכנסת משאיות אשפה המונעות בגז וקניית מוניות חשמליות.

השפעת שינויי האקלים בישראל על זיהום האוויר בחיפה

ערך מורחב – שינויי אקלים בישראל

שינויי האקלים בישראל הנגרמים כתוצאה מהתחממות עולמית עקב פליטות גזי החממה לאוויר, גורמים כיום להגברת זיהום האוויר בישראל בכלל ובחיפה בפרט. לפי סוכנות הסביבה של ארצות הברית השפעת שינוי האקלים היא דרך עלייה בכמות האוזון בגובה הקרקע עקב עלייה בטמפרטורה, החרפת שריפות יער, יותר חומר חלקיקי ועוד. בנוסף, כדי להתגונן מפני שריפות יער מקימים קווי חיץ ומדללים את העצים ליד העיר ובתוכה- דבר זה פוגע באיכות האוויר שכן עצים בעיר יכולים להוריד חלק מסוגי הזיהום ב-50% כאשר הם נמצאים בקרבת הבתים. בנוסף לתרומה לזיהום, בתי הזיקוק בחיפה מהווים גורם מרכזי בכמות גזי החממה הנפלטת בישראל כמתקן זיקוק עיקרי לנפט.

סוגי מזהמי אוויר

זיהום אוויר

רקע: זיהום השפעות בריאותיות של זיהום אוויר תסמונת הבניין החולה התחממות עולמית דלדול שכבת האוזון מזהמים שונים: חומר חלקיקי תחמוצות גופרית תחמוצות חנקן אוזון בגובה הקרקע תרכובות אורגניות נדיפות כספית חומרי הדברה דיאוקסין גז חממה זיהום אוויר בישראל: זיהום האוויר במפרץ חיפה זיהום האוויר בגוש דן זיהום אזבסט בנהריה רמת חובב שדה בריר חוק אוויר נקי

זיהומי אוויר נפוצים

בקבוצה זו נכללים מזהמי אוויר הנפוצים גם בחלקים אחרים של ישראל, מקורם גם בתעשייה וגם בתחבורה, והם מנוטרים בצורה תדירה ורציפה על ידי המשרד להגנת הסביבה.

• גופרית דו חמצנית - SO₂ - נפלטת על ידי בתי הזיקוק, גדיב, נדיב, כרמל אולפינים, נשר. נפלטת כתוצאה משריפת מזוט בעל תכולה גבוהה של גופרית. עד 2014 נפלטה גם מחברת החשמל.
• תחמוצות חנקן - NO_x - נפלטת מחיפה כימיקלים ודשנים, בתהליך ייצור חומצה חנקתית (HNO₃).
• חומר חלקיקי - נפלט על ידי בתי הזיקוק, גדיב, כרמל אולפינים בעקבות שריפת דלק היוצר פיח; מנשר, חיפה כימיקלים, דשנים- עקב תהליכי ייצור שונים (ייצור מלט, חומרים כימיים ודשנים). עד 2014 נפלט גם מחברת החשמל. חומר חלקיקי רב נפלט גם על ידי זיהום תחבורתי ממכוניות. מחקרים מהתקופה האחרונה מראים כי הנזק מחומר חלקיקי תלוי הן בגודל החלקיקים (קטן יותר הוא מסוכן יותר) הן סוג החומר שנמצא בחלקיקים (כך שזיהום תעשייתי עלול להיות מסוכן יותר) וכן במרחק ממקור הפליטה (כך שזיהום מתחבורה עלול להיות מסוכן יותר).

תרכובות אורגניות נדיפות

ערכים מורחבים – תרכובות אורגניות נדיפות

תרכובות אורגניות נדיפות (VOC) היא קבוצה של חומרים אורגניים שמתנדפים לאוויר בקלות. בין חומרים אלה כוללים בנזן, פורמאלדהיד ו-1,3 בוטדיאן ועוד. חלק מחומרים אלה מוכרים כמסרטנים בבני אדם, חלקם חשודים ככאלה. חלק מ-VOC, (לדוגמה בנזן) הם טרטוגנים[43] (Teratogen) - חומרים שעלול לפגום בהתפתחות העובר ברחם ולגרום למומים, לבעיות במערכת הרבייה, במוח, במערכת החיסון, ובמערכות נוספות. סכנת מומים כאלה עלולה להתרחש גם בריכוזים נמוכים יותר מריכוזים מסרטנים (ראו חומרים משבשי הורמונים). להלן חלק מתרכובות האורגניות הנדיפות שקיימות באזור חיפה:

• דיוקסינים ופוראנים. קבוצה מסוכנת של חומרים. לדוגמה פורמלדהיד. חשיפה נשימתית ארוכת טווח לפורמלדהיד, עלולה לגרום לברונכיטיס ולקוצר נשימה. פורמאלדהיד מוגדר גם כחומר מסרטן.[44] לפי דו"ח של הקואליציה לבריאות הציבור משנת 2009, נמצאו חריגות של פורמלדהיד במקומות שונים בעיר. במעון החוסים "גן אור" בקריית אתא בריכוז גבוה פי עשרה מערך הסף שנמצא כמסוכן במחקרים אפידמיולוגיים, חשיפה מעל ערך זה מעלה את הסיכון לסרטן בחשיפה ארוכת טווח. בכפר הנוער הדתי חסידים ברכסים נמצאו ערכים גבוהים פי שישה מערך הסף, בבית הספר "דגניה" פי שלושה וחצי ובאולם הספורט בקריית-חיים כמעט פי עשרה.
• 1,2-דיכלורומתאן (Dichloromethane ידוע גם בשמות מתילן כלוריד -Methylene Chloride, ודיכלוריד - Dichloride) - חשיפה ארוכת טווח ל-1,2-דיכלורואתאן עלולה לגרום לפגיעה בכבד, בריאות, בכליות ובבלוטת יותרת הכלייה. 1,2-דיכלורואתאן הוכרז כמזהם המוכר כמסרטן סביר, חשוד כטרטוגני ועלול לסכן עוברים. [45] לפי הקואליציה לבריאות הציבור, בדיגומים של המשרד להגנת הסביבה שנעשו בדצמבר 2011, נרשמו ריכוזים גבוהים פי 3 ו-7 מערך היעד היממתי, הן בבית ספר דגניה והן בקרית בנימין. בדיגומים מאוחרים יותר בנקודות אלה לא נרשמו ריכוזים גבוהים מערך היעד. ביולי 2012 נרשם ריכוז גבוה פי שלושה מערך היעד היממתי בקרית חיים.

מסרטן וודאי

• בנזו-א-פירן - חומר מסרטן ודאי לאדם על פי הגדרות ארגונים בינלאומיים ומשרד הבריאות, נמדדו עליות מערך היעד היממתי בדצמבר 2011 בקרית בנימין, בית ספר דגניה ומשטרת מרחב חוף.
• בנזן - חומר מסרטן ודאי לאדם על פי הגדרות ארגונים בינלאומיים ומשרד הבריאות. נמדד ריכוז הגבוה מערך היעד והסביבה השנתי ביולי 2012 בקרית חיים.

תרכובות אורגניות לא מנוטרות כיום (2014) על ידי המשרד להגנת הסביבה בצורה סדירה. תכנית הדיגומים של המשרד להגנת הסביבה מחייבת דיגום פעם בשבועיים, דהיינו 26 יממות בשנה. לטענת הקואליציה לבריאות הציבור, בשנים 2011–2012 נדגם האוויר במפרץ חיפה במשך חמש יממות בלבד. גם בדיגומים אלה נמצאו חריגות שונות.

החומרים סטירן (חשוד כמסרטן בבני אדם), מימן גופרי (חשיפה לרמות כרוניות מגרה את ריריות הגוף), טולואן (עלול להשפיע על מערכת העצבים) ומתילן כלוריד (חשוד כמסרטן בבני אדם) לא נמדדו כלל במפרץ חיפה במהלך 2011–2012.

מתכות כבדות

ערך מורחב – מתכות כבדות

קובץ:פליטת מתכות כבדות מסרטנות כזיהום אוויר ממפעלים באזור חיפה.png

פירוט המתכות הכבדות המסרטנות, שנפלטו לאוויר באזור חיפה בשנת 2012, לפי דיווחי המפעלים. סה"כ נפלטו 358 ק"ג של מתכות מסרטנות ורעילות. רוב הפליטה בוצעה על ידי 2 מפעלים בלבד. כמות זו אינה כוללת פליטת מסרטנים מסוכנים אחרים שמתקיימת במפרץ כגון בנזן, וכן אינה כוללת פליטת מתכות רבות נוספות.

מתכות כבדות הן מתכות רעילות שחלקן הוא גם מסרטן, חלקן מסוגלות להצטבר במעלה שרשרת המזון וחשודות כטרטוגניות (פוגעות בעוברים). הן כוללות את היסודות עופרת, ונדיום, ניקל, קדמיום, כספית וארסן. גם כאן יש בעיית ניטור שלא מבוצעת בצורה תדירה מספיק. חומרים אלו נדגמו 5 פעמים במהלך 2011–2012. בנוסף נפלטו לאוויר גם עופרת, כרום שש ערכי, קובלט ואנטימון. מתוך החומרים האלה ארסן, קדמיום, וכרום שש ערכי הם מסרטנים וודאי בבני אדם, ועופרת וכספית הם מסרטנים סבירים בני אדם.

עבור עופרת, ונדיום, ניקל וכספית לא נמדדו חריגות מהתקן בחיפה ב-2012. לעומת זאת קדמיום הידוע כמסרטן וודאי בבני אדם, נרשמה חריגה מעל ערך היממתי והשנתי ביוני 2012 בקרית בנימין, שבקריית אתא. קדמיום חשוד כמשבש פעילות הורמונלית דמוי אסטרוגן, ולפיכך עלול לפגוע בפוריות. חשיפה כרונית לרמות נמוכות בסביבה עלולה לגרום להצטברות בכליות ולתחלואה כלייתית, וכן לפגיעה בתפקודי הריאות. בארסן בוצעה בדיקה שלדברי הקואליציה לבריאות הציבור היתה בעלת רגישות נמוכה מידי, כך שלא ידוע אם היתה חריגה או לא. פליטות של קדמיום לאוויר בשנת 2012 באזור חיפה דווחו על ידי המפעלים חוד מתכת, ובתי הזיקוק לנפט. [46] שני מפעלים אלה הם המקור לפליטת רוב המתכות הכבדות המסרטנות באזור חיפה.

בשנת 2008 ביצעו חוקרים מחקר מדעי שבדק את ההרכב הכימי (כולל ספיחת מתכות כבדות) של חלקיקי זיהום אוויר מסוג PM_2.5 במקומות שונים בישראל, וכן במצבים סינופטיים שונים. המחקר בוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית, בהובלת פרופ' יגאל אראל ופרופ' אורי דיין (בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ועמותת אדם, טבע ודין). במחקר התגלו רמות ארסן בין 0–14 ננוגרם למ"ק על גבי החלקיקים בממוצע של מדידות בנות 12 שעות. הריכוזים המרביים שנמדדו במחקר, העולים על 6 ננוגרם למ"ק (התקן השנתי), אינם נחשבים פורמלית לחריגה מהתקן, היות והתקן מתייחס לממוצע שנתי, ואילו המדידות בוצעו לפרקי זמן קצרים של 12 שעות. עם זאת, הריכוזים הגבוהים בהחלט מהווים אינדיקציה לבעיית ארסן אפשרית בארץ, ובפרט שהריכוזים הממוצעים לאורך השנה במחקר הראו רמות המתקרבות לערך התקן, למשל באשדוד ובכפר מסריק.

זיהום קרקע באזור חיפה

ערך מורחב – זיהום קרקע בישראל

ריכוזים חריגים של מתכות כבדות בקרקע באזור חיפה והגליל, 2009. הנקודות האדומות מצביעות על ריכוזים גבוהים שהגיעו ממקור אנושי

מספר סוגים של מזהמי אוויר, בעיקר בתחומי של מתכות כבדות, שנפלטו לאוויר לפני כמה עשורים, גרמו לזיהום קרקע כבד באזור שעלול להשפיע על בריאות התושבים. חלק מזיהום זה וחלקו עלול להגיע גם למים או למזון.

בשנת 2009 פרסם המכון הגיאולוגי את "סקר גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל", שהוכן על ידי ד"ר משה שוורץ-שירב ואחרים. הסקר מצא מקרים רבים של זיהומי קרקע עם ריכוזים חריגים של מתכות כבדות ומסוכנות כולל ארסן, אורניום, כרום, עופרת, קדמיום, ניקל ועוד, במספר מוקדים בגליל המערבי ובעיקר באזור הקריות ובקרבת עכו ונהריה - במקומות קרובים לאזורי תעשייה. הסקר בדק שטח של 1650 קילומטרים רבועים וכלל 1823 דוגמאות קרקע. לפי החוקרים מקורות ריכוזי המתכות גבוהים מידי מכדי להגיע ממקור טבעי, והם מצביעים על מקורות אנושיים שיכלו לפלוט את המתכות. למרות הממצאים החמורים בסקר הוא לא כוסה בידי התקשורת ולא זכה להתייחסות מצד רשויות אחרות. בשנת 2016, בעקבות שערורייה תקשורתית סביב שנגעה לאפשרות של לידת תינוקות בעלי ראשים קטנים מהממוצע ואחוזים גבוהים של סרטן בחלקים מחיפה, חשף Ynet את הסקר הגאולוגי שבוצע באזור הגליל וחיפה שבע שנים קודם לכן.

נמצאו מספר אתרים בעלי ריכוזים גבוהים של מתכות כבדות בקרקע שמקורם בפעילות אנושית נקודתית כמו גדות נחל גדורה, מפעל המתכת של קיבוץ אלונים, דרום נחל הקישון בו פוזרה בוצה מהנחל ובחלק העליון של נחל געתון. בשאר המקומות, ריכוזי מזהמים באזורים הבנויים של חיפה, טבעון, עורף הקריות ואזור עכו מוסבר על ידי פליטת זיהום אוויר ממושך של מפעלי תעשייה שונים (כולל שריפת דלקים, מחזור מתכות וכו'). לפי הערכות על סמך מדידות נקודותיות במפעלי האזור, המפעלים זיהמו את הקרקע במאות עד אלפי טונות של אבק עם מתכות שונות במהלך שנות ה-80 וה-90, וכמות האבק ששקעה באזור היא 5–6 טונות לקילומטר רבוע בכל שנה. סקר נוסף אמור היה להתקיים ולנסות לזהות את מקורות הפליטה של החומרים על סמך איזוטופים. אפידמיולוגים ישראלים השתמשו במידע מהמחקר ומצאו קשר בין ריכוזי קדמיום בקרקע לבין ריכוזי תחלואה בסרטן באזור חיפה והגליל (ראו בהמשך מחקר משנת 2010).

זיהום ונזקים בריאותיים באזור חיפה

רקע - נזקים בריאותיים של זיהום אוויר

ערך מורחב – השפעות בריאותיות של זיהום אוויר

התפלגות סיבות המוות עקב זיהום אוויר סביבתי (שאינו ביתי) ברחבי העולם. אנשים רבים חוששים מפני תרומה של זיהום אוויר לסרטן, אולם השפעתו הבריאותית העיקרית היא למחלות לב כלי דם ושבץ.

בשנים האחרונות יש מחקרים רבים ומוצקים יותר המצביעים על קשר מהותי בין חשיפה לזיהום אוויר וכן זיהום באופן כללי יותר, לבין שורה ארוכה של מחלות מסוכנות ותמותה. לפי פרסום של ארגון הבריאות העולמי משנת 2014, זיהום אוויר הוא גורם סיכון משמעותי למספר מצבים רפואיים כולל שבץ מוחי, מחלת לב, מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), סרטן ריאות ומחלות נשימה מדבקות (כמו דלקת ראות, שחפת). בנוסף למחלות אלה קיימים מחקרים על קשר אפשרי בין סוגים שונים של זיהום אוויר לבין אוטיזם, פגיעה בעוברים ובילדים, היפראקטיביות, פרקינסון, סוכרת ועוד. ההשפעות הבריאותיות שנגרמות על ידי זיהום אוויר עלולות לכלול קשיי-נשימה, צפצופים בנשימה, חירחור, שיעול, אסתמה, ברונכיט והחמרה של מצב מערכת הנשימה ומערכת הלב. השפעות אלה יכולות להוביל לשימוש מוגבר בתרופות, ביקורים רבים יותר אצל רופאים ובחדרי מיון, עליה באשפוזים, וקיצור תוחלת החיים. ההשפעות של זיהום אוויר הן מרחיקות לכת אבל הן בעיקר משפיעות על מערכת הנשימה ועל מערכת הלב וכלי הדם (cardiovascular system). התגובה האישית למזהמי אוויר תלויה בסוג המזהם שאליו חשוף האדם, רמת החשיפה, סטטוס הבריאות של האדם והגנטיקה שלו. כמו כן עלולה להיות השפעה חזקה יותר עקב חשיפה למספר מקורות שונים של מזהמים. חלק מסוגי זיהום האוויר יכולים להתגלגל לזיהומים אחרים כמו זיהום קרקע וזיהום במזון. ילדים מתחת לגיל חמש שגרים במדינות מתפתחות הם האוכלוסייה הפגיעה ביותר במונחים של סך מקרי מוות המיוחסים לזיהום בתוך ומחוץ לבית.

מחקרים חדשים על השפעות זיהום האוויר על הבריאות הביאו את ארגון הבריאות העולמי לפרסם בשנת 2014 הערכה חדשה וגבוהה יותר לגבי השפעת זיהום האוויר על הבריאות. לפי הערכה זו זיהום סביבתי חוץ ביתי תורם למוות של 3.7 מיליוני אנשים בשנה (לעומת הערכה משנת 2008 שהעריכה את כמות מקרי המוות ב-1.3 מליוני אנשים בשנה בלבד). כ-12% מכמות זו, או כ-450 אלף בני אדם בשנה, מתים מזיהום אוויר במדינות עשירות לפי הארגון, ביחס ל-100 אלף אנשים, 53 מקרי מוות בשנה נגרמים עקב זיהום אויר סביבתי. במדינות בעלות הכנסה בינונית ונמוכה נתון זה יכול להגיע ל-75, במדינות עשירות הנתון נע בין 25 בצפון אמריקה ל-44 באירופה. להשוואה, שיעור המוות בישראל (מכלל סיבות התמותה) ביחס ל-100 אלף נפשות עומד על 520 בני אדם בשנה.[47]

לגבי חלק מהמחלות המפורטות, כמו לימפומה מסוג שאינו הודג'קינס ידוע כי הן עלולות להיגרם עקב חשיפה מתמשכת לזיהום אוויר. פרופ' נינו קוונזלי מאוניברסיטת דרום קליפורניה טוען, כי ידוע כבר כי אנשים המתגוררים באזורים מזוהמים יותר מתים מוקדם יותר ממחלות לב וכלי-דם. בשנת 2004 חוקרים בראשות פרופ' קוונזלי מצאו כי עליה בכמות החלקיקים המזהמים באוויר גורמת לעלייה בעובי של השכבה הפנימית של העורק בצוואר גם לאחר שנלקחו בחשבון גורמים נוספים. הקשר החזק ביותר נמצא בנשים מעל גיל 60. פרופ' קוונזלי טוען כי המחקר מצביע על כך שבדומה לעישון זיהום האוויר תורם למחלות לב וכלי-דם כבר בשלב מוקדם של המחלה, ומגביר את ההסתברות לטרשת העורקים שמובילה למחלות נוספות בלב ובכלי-הדם. אליסון שוו, אחות קרדיולוגית באיגוד הלב הבריטי טענה כי מחקר של פרופ' קוונזלי הוסיף לראיות קודמות שהצביעו על כך כי זיהום אוויר יכול לגרום למחלות לב ולמחלות של מחזור הדם - שני הגורמים העיקריים למוות בבריטניה. חומרים מזהמים מסויימים משפיעים על השכבות הפנימיות של העורקים, מה שיכול לעורר טרשת עורקים. בנוסף היא טענה כי זיהום אוויר עלול לגרור זיהום בריאות, ואף להחמיר בעיות ריאה קיימות.

הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), גוף של ארגון הבריאות העולמי, סיווגה בשנת 2012 גזים הנפלטים ממנועי דיזל כחומר מסרטן וודאי בקרב בני אדם (קבוצה אחת) בהתבסס על ראיות לקשר בין חשיפה לזיהום לבין סרטן ריאה. בשנת 2013 הודיעה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן כי זיהום אוויר מחוץ לבית הוא מסרטן וודאי בקרב בני אדם בגלל הקשר בינו לבין סרטן ריאות. בנוסף בוצעה הערכה נפרדת לחלקיקים נשימים וגם הם הוכרזו מסרטן וודאי בקרב בני אדם. בספטמבר 2014 הכריזו משרד הבריאות בישראל והאגודה למלחמה בסרטן כי זיהום אוויר הוא חומר מסרטן וודאי בבני אדם. [48]

בשנת 2016 קבע פרסום של ארגון הבריאות העולמי כי כרבע מסך התמותה בעולם, מקורה בזיהום וגורמים סביבתיים לסוגיהם. יש לשים לב כי הדבר מתייחס בעיקר למדיניות עניות, והוא כולל לדוגמה זיהום אויר ביתי עקב בישול בטאבון בתוך הבית או בעיות שלשול הנובעות מחדירה של ביוב למי השתייה. עם זאת הדבר גם כולל מקרי מוות הנגרמים עקב זיהום תעשייתי וקיימות במדינות מתועשות כמו אירופה וארצות הברית. הארגון קושר בין זיהום לבין תחלואה בכ-100 מחלות שונות ובראשן שבץ, מחלת לב כלילית, סרטן, שלשול, ומחלות ריאה. [49]

תחלואה ותמותה מוגברת באזור חיפה

באזור מפרץ חיפה יש שיעורי אשפוז, תחלואה ותמותה ברמות גבוהות מאלו של הממוצע הארצי במחלות שונות. יש מחקרים רבים הקושרים זיהום אוויר באופן כללי לתחלואה במחלות אלה. מאז שנות ה-80 נערכו מספר מחקרים הקושרים בין הזיהום הספציפי בחיפה לבין תחלואה באזור, חלק גדול ממחקרים אלה לא הובא לידיעת הציבור עד לשנת 2016. (ראו הסברים בהמשך).

באזור הצפון ובחיפה יש שיעורי תחלואה ותמותה ברמות גבוהות מאלו של הממוצע הארצי במחלות הבאות:

• מחלות לב, יתר לחץ דם ושבץ מוחי- אחוז תחלואה ותמותה מהגבוהים בישראל.
• סרטן - בחיפה ובקריות יש אחוז תחלואה גבוה ב-20% מהממוצע הארצי של מחלות סרטן.
• אזור הצפון מוביל בתמותה ממחלות כבד וכליות (איברים המיועדים להתמודד עם סילוק וניטרול של פסולת מהגוף).
• מחלות נשימתיות כמו אסתמה נפוצות יותר בקרב ילדים במפרץ חיפה לעומת שאר ישראל.[50]

כמו כן נטען בשנת 2016 כי ייתכן שבמוקדי זיהום בחיפה נולדו תינוקות במשקל נמוך יותר ועם היקפי ראש נמוכים יותר ביחס לילדים אחרים בחיפה.

תחלואה ותמותה ממחלות לב בחיפה

רוב הפרסומים בעיתונות לגבי בעיות בריאות בחיפה ובהקשר של זיהום אוויר בכלל, נוגעות לסרטן, עם זאת לפי ארגון הבריאות העולמי חלק גדול מהנזקים הבריאותיים של זיהום אוויר סביבתי בכל העולם הן מחלות לב וכלי דם כמו מחלת לב כלילית, ושבץ. אחת הבעיות בנושא היא שבישראל הרישום של תחלואה במחלות לב, שבץ, מחלות כלי דם הוא פחות מסודר לעומת רישום התחלואה בסרטן שמחייב רופאים לדווח וכן נאסף בצורה מסודרת ברישום ממשלתי מזה מספר שנים.

לפי פרסומי משרד הבריאות משנת 2014, נכון לשנת 2009 מבין גילאי 50–75 במחוז חיפה, 7.4% לקו בהתקף לב (אוטם שריר הלב) בשנה, נתון שגבוה ב-19% מהממוצע הארצי (6.8%). היות בנפת חיפה גרו כ-25 אלף איש בגילאים אלה, מדובר ב-1,864 בני אדם שלקו בהתקף לב סה"כ. לו במחוז חיפה הייתה תחלואה דומה לאחוז התחלואה הכלל-ארצי הדבר היה מפחית את מספר חולי הלב בקבוצת גילאים זו ב-151 בני אדם בשנה. יש לציין כי עישון, שהוא אחד הגורמים החשובים למחלות לב-ריאה הוא מעט נמוך מעט בנפת חיפה לעומת הממוצע הארצי (ראו פרטים בהמשך).

בשנת 2014 הוגש למדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה דו"ח שמסכם שנת מחקר שנייה של הסיבות לתחלואה ולתמותה שלא על רקע סרטן במפרץ חיפה ובמועצה האזורית זבולון. המחקר נערך על ידי פרופסור שי לין ופרופסור בוריס פורטנוב. המחקר, שמתייחס לשנים 2004 עד 2010, מצא קשר סטטיסטי מובהק בין חשיפה גבוהה לחלקיקים נשימים לבין פנייה למיון בבית החולים רמב"ם. נמצא גם קשר חיובי חזק בין הטמפרטורה - שמשפיעה על פיזור החלקיקים באוויר - לבין מספר המבקרים במיון. קשר סטטיסטי מובהק נוסף נמצא בין חשיפה גבוהה לארסן, שאותר בתחנות הניטור, לבין עלייה של 19% בפניות למיון בגלל מחלות לב וכלי דם (תחלואה קרדיו-וסקולרית).

לפי פרסומי משרד הבריאות משנת 2014, המתייחסים לשנים 2005–2009, במספר ישובים בנפת חיפה יש עודף תמותה ממחלות לב ביחס לממוצע הארצי (שעמד על 330 בני אדם ל-100 אלף איש). המשרד מציג נתונים על תמותה בקרב בני 45 ומעלה. בעיר חיפה יש עודף תמותה ממחלות לב של 12%, בקריית מוצקין 11% ובקריית ביאליק 12%. עודף התמותה ממחלות לב בנשר היה 19%, בקריית אתא 21% ובקריית ים 22%. התמותה ממחלות לב של בני 45 ומעלה היא של 380 בני אדם בשנה (מתוך כ-39 אלף איש בגיל המתאים, מתוך מחוז חיפה שמנה באותה עת 538 אלף איש), נתון שגבוה ב-15% יחסית לממוצע הכלל ארצי ביחס לנתון זה.

תחלואה ותמותה מסרטן באזור חיפה

שיעורי עודף מקרי תחלואה חדשים בכלל סוגי הסרטן, בערים בנפת חיפה לעומת שאר הארץ, בשנים 2005–2009.

מזה שנים ידוע כי יש עודף תחלואה עודפת בסרטן בנפת חיפה. לאורך השנים התקיימו מספר מחקרים על התחלואה בסרטן בחיפה ונבדקו סיבות שונות אפשריות כמו גיל האוכלוסייה, חשיפה תעסוקתית, עישון, מוצא וכו'. מחקרים רבים פוסלים אפשרויות אחרות ומצביעים על זיהום כמקור לתחלואה העודפת. מחקר חדש שיצא ב-2016 בעיתון המדעי Environmental Research בדק את שיעורי הסרטן בנפת חיפה ביחס לשאר מדינת ישראל. בהכנת המחקר השתתפו 9 חוקרים מאוניברסיטת חיפה ומשרד הבריאות ובפתח המחקר מסבירים החוקרים על הקשר הידוע בין זיהום אוויר לתחלואה בסרטן ובמחלות נוספות. החוקרים בדקו את מגוריהם של חולי סרטן חדשים החל משנת 2010 וגילו שבאזורים רבים בחיפה ישנו ריכוז גבוה במיוחד של חולי סרטן ביחס לשאר מדינת ישראל. באופן מפתיע התגלו גם אזורים בהם ישנם ריכוזי סרטן נמוכים במיוחד. הקושי לבעיה זו נפתר כאשר הועברה מפת המחקר למפה לוויינית ונראה בבירור שהשטחים שבהם אין סרטן ישנו ריכוז מגורים נמוך ביותר או אפסי ולמעשה בכל אזורי המגורים בחיפה ריכוז הסרטן הינו גבוה במיוחד.

מקרים חדשים של תחלואה בסרטן שיעור מתוקנן ל-100 אלף איש בשנים 2005–2009. צבע כהה יותר פירושו כמות גדולה יותר של חולים. [1] ‏

תחלואה ותמותה מכלל סוגי הסרטן באזור חיפה

פרופסור ג'ימי קריקון, יו"ר הקואליציה לבריאות הציבור, טען כי הנתונים לגבי הזיהום ותחלואה מוגברת בחיפה קיימים מאז שנת 1992. קריקון טען כי יחידה שלמה של חוקרים שהייתה במשרד הבריאות ועוברה למשרד להגנת הסביבה פורקה. בשנת 2015 נחשף כי בשנת 2001 קריקון גילה כי משרד הבריאות הסתיר נתוני מחקר על מיפוי גאוגרפי של מחלות סרטן בישראל. המאבק שלו הביא לפרסום המחקר לראשונה ובו מובילות נפות חיפה ועכו את מפת תחלואת הסרטן בעודפי תחלואה של 21%-15%.

בשנת 2001 פורסמו נתונים של רשם הסרטן הלאומי, פרופ' מיכה ברחנא, אשר נגעו לתחלואה בסרטן בישראל בשנים 1984–1999 לפי חלוקה גאוגרפית. הנתונים הראו כי תושבי חיפה ועכו מובילים את התחלואה בסרטן בישראל. בשעה שבין השנים 1993 ל-1998 חלה ירידה של 20%-3% במספר החולים בתל אביב ובירושלים, אך בחיפה עלה מספר החולים ב-7%-3%. בלט במיוחד שיעור החולים הגבוה בלימפומה נון־הודג'קין, סרטן שקשור לזיהום סביבתי.

עד שנת 2006 לא פורסם בציבור שום מחקר מטעם המשרד לאיכות הסביבה או משרד הבריאות שנועד לבדוק אם יש קשר בין זיהום האוויר לבין התחלואה המוגברת באזור חיפה. בין השנים 2002–2006 משרד הבריאות לא הפיק נתוני תחלואה בסרטן. הסיבה הייתה סירוב של הנהלת המשרד להעביר 300,000 ש"ח למשרד הפנים לשם קבלת רישומי התושבים. באופן זה לא ניתן היה לדעת איפה החולים גרים, מה המוצא שלהם, מתי נולדו ועוד נתונים. פרופסור שמואל רשפון, רופא מחוז חיפה מטעם משרד הבריאות, הסכים ב-2006, שיש תחלואה גבוהה באזור חיפה אך סרב לאשר שיש קשר בין תחלואה זו לבין זיהום אוויר. לטענתו גם עישון לדוגמה, שאחראי ל-90 אחוזים ממקרי התחלואה בסרטן הריאות, יכול להיות אחראי לתחלואה מוגברת זו. ממצאים מאוחרים יותר הראו כי העישון בחיפה דווקא נמוך לעומת הממוצע בישראל.

ד"ר אלדד דן, מנהל בנק הדם בבי"ח רמב"ם בחיפה טען בשנת 2006 כי אין שום הסבר אחר מלבד זיהום אוויר לשכיחות הגבוהה של גידולי לימפומה נון-הוצ'קינס באזור חיפה. סרטן זה מזוהה בין היתר עם גורמי סיכון סביבתיים ובמיוחד זיהום אוויר. לדבריו, רק גורמים סביבתיים יכולים לגרום לנתון זה. לכן אין טעם לחכות להוכחות נוספות בנושא, יש לפעול מיד להורדת רמות הזיהום הקיימות. וכי צעד זה הוא בגדר רפואה מונעת שתציל חיי אדם ותחסוך כספי ציבור.

עד שנת 2006 לא נערך מחקר שנועד לבדוק אם יש קשר בין הזיהום לתחלואה, המחקר ממומן על ידי בתי הזיקוק. בתי הזיקוק גם בחרו את עורך המחקר, פרופסור גדי רנרט. בשנת 2008, ביצע פרופ' רנרט סקר בריאותי ולפיו נמצא קשר בין ריכוז תחמוצות החנקן באוויר לשיעור התחלואה בסרטן ושיעורי הפניות למיון עקב בעיות לב ונשימה. רנרט מצא, שעלייה של 100 מיקרוגרם של תחמוצת חנקן באוויר עלולה להביא לעליה של 7% במספר המאושפזים בקרב כלל האוכלוסייה ולהכפלתה כשמדובר בגברים ונשים מעל גיל 45. בעקבות הסקר כתב סגן הרופא המחוזי בחיפה, ד"ר יהונתן דובנוב, ליו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בחיפה, כי משמעות ממצאי הסקר היא "2,650 מקרי אשפוז נוספים של מחלות נשימתיות בשש שנים עקב החשיפה לתחמוצות הגופרית". כמו כן קבע ד"ר דובנוב כי "לראשונה אפשר לייחס את התחלואה באזור חיפה לפליטות מבתי הזיקוק".

שיעור תחלואה גבוה ונמוך בכלל סוגי הסרטן, בישובים שונים בישראל, בשנים 1998–2002. מבין 10 הישובים הגבוהים, 6 היו בנפת חיפה.

לפי מסמך של משרד הבריאות שפורסם בשנת 2006 ומתייחס לנתונים בשנים 1998–2002, התחלואה הגבוהה ביותר מבין הנפות בישראל בסרטן, הן בקרב גברים והן בקרב נשים הייתה במחוז חיפה, כאשר יש פער ניכר בין התחלואה באזור לבין הממוצע הארצי, ופער של עשרות אחוזים ביחס לירושלים - המחוז בעל התחלואה הנמוך ביותר. מבין 10 הישובים בישראל שהיו להם אחוזי התחלואה גבוהים בסרטן בקרב גברים בישראל, 6 ישובים היו בתקופה זו באזור חיפה - קריית אתא, קריית מוצקין, קריית טבעון, העיר חיפה, ונשר.[51] נתונים אלה היו גבוהים פי 3 ויותר יחסית ל-10 הישובים בעלי אחוזי חולי הסרטן הנמוכים ביותר בארץ (כמעט כולם בישובי ערבים). גם בקרב נשים, 6 מתוך 10 הישובים שהייתה בהם התחלואה הגבוהה ביותר בסרטן, הם בחיפה. וגם שם מדובר בפערים של עשרות אחוזים לעומת יישובים אחרים ובפער של מאות אחוזים לעומת ישובים ערבים עם תחלואה נמוכה.

באוקטובר 2007 התפרסם דו"ח של משרד הבריאות בנוגע לתפוצה הגאוגרפית של מחלות סרטן. הסקר גילה כי באזור הערים חיפה, תל אביב ובאר שבע יש תחלואה עודפת במחלות סרטן יחסית לגורמים מסורתיים שנחשבו כהסבר לתחלואה בסרטן (כמו עישון, רקע גנטי, גיל, גילוי מוקדם ועוד). על פי הדו"ח, שיעורי התחלואה באוכלוסיית אזור חיפה גבוהים ב-22% מהצפוי לפי גודל האוכלוסייה (תחלואה עודפת נתגלתה גם בתל אביב ובבאר שבע); הדו"ח גילה קשר בין מגורים בערים צפופות ומזוהמות לבין תחלואה עודפת בסרטן, ויש חשד גבוה כי מקור הבעיה הוא זיהום אוויר שמקורו בכלי רכב (בתל אביב ובחיפה) וממפעלים מזהמים (בחיפה ובבאר שבע). כותבי הדו"ח טענו כי הגם שאין בכוחם של הנתונים להצביע מבחינה מדעית על קשר בין מקורות מזהמים ידועים וברורים לתחלואה בסרטן, אין זה נכון להמתין עד לקבלת ההוכחות המדעיות הבלתי מתפשרות "על מנת לנקוט פעולות לצמצום החשיפות הסביבתיות בכלל ובאותם מוקדי תחלואה, במיוחד כאשר בישראל קיים ידע על זיהום האוויר באותם אזורים".

שתי חוות דעת הוכנו מטעם בתי הזיקוק על ידי שני מומחים: האחד פרופסור רנרט שנכון לשנת-2010 ניהל את המחלקה לרופאת הקהילה ואפידמולוגיה בבית חולים כרמל, שימש כראש החוג לבריאות הציבור ואפידמולוגיה בטכניון וכיהן כראש המרכז הארצי לבקרת סרטן של קופת חולים כללית ( א. גילון וחובריו, 27.3.2000). השני פרופסור פרום שבזמן עריכת הסקר הועסק בבית חולים כרמל שבחיפה (י. גולדשמיד. 6.6.1012) והוא משמש כיום כמנחה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב בנושאים הקושרים לבריאות תעסוקתית וחשיפה למזהמים שונים באוניברסיטת תל אביב (אוניברסיטת תל אביב, 8.7.2015). המומחים הכינו דוחות נפרדים הסוקרים את הקשר בין זיהום האוויר הנגרם עקב המפעלים בבז"ן למצב הבריאות של תושבי נפת חיפה ( ג. רנרט 2.8.2007) (פ. פרום 11.10.2007). עיקרי הממצאים והמסקנות של שני הדוחות הללו הוטעמו בתוך תסקיר (י. גולדשמיד. 6.6.1012). שני המומחים כתבו בפתח דבריהם שהקשר בין זיהום אוויר לתחלואה בסרטן הוא "זעום" ו"זניח" והקשר לתחלואה במחלות לב-ריאה הוא "חלקי ביותר". מסקנות הסקרים שאין קשר חיובי בין פליטות לאוויר של מפעלי בז"ן לתחלואה עודפת בחיפה והפליטות העתידיות אינן צפויות לגרם לשום השפעה שלילית על בריאות האוכלוסייה בנפת חיפה. האנומליה הקיימת ברמת התחלואה מוסברת עקב הדמוגרפיה הייחודית של העיר חיפה המתאפיינת במספר רב של מבוגרים, שיעור גבוה של עולים ומספר גבוה של ערבים ( ג. רנרט 2.8.2007) (פ. פרום 11.10.2007).[52]

לפי נתונים משנת 2009 שיעור התמותה מכלל מחלות הסרטן בנפת חיפה, של בני 45 ומעלה ביחס מתוקנן ל-100 אלף איש עמד על 470 בני אדם בשנה, גבוה ב-4.6% לעומת הממוצע הארצי.

בספטמבר 2010, מצאו שבעה חוקרים מהטכניון, משרד הבריאות, אוניברסיטת חיפה והמרכז הרפואי רמב"ם קשר סטטיסטי מובהק בין ריכוזי פיזור חלקיקי PM₁₀ לבין תחלואה בסרטן ריאות בקרב גברים במפרץ חיפה.

אחד המחקרים הגדולים בתחום התחלואה בסרטן בחיפה הוא מחקר של מספר חוקרים ישראלים שפורסם בשנת 2010, בכנס האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (ASCO). המחקר בהשתתפות מיכה בר-חנה, תמר פרץ וחוקרים נוספים, בדק את שכיחות הסרטן בנפת חיפה של משתתפי מפקד הלמ"ס משנת 1995, לאורך השנים, מול מדגם אקראי של אנשים אחרים בישראל שהשתתפו במפקד, לאחר תקנון לגיל, מגדר, מוצא אתני, יבשת לידה, שנות השכלה והכנסה לנפש. סקרי בריאות נפרדים נערכו בקרב כ-28 אלף איש והעריכו את שכיחות העישון בנפה. בנוסף חושב ממוצע של מדידות זיהומי קרקע בקדמיום בתוך גושים גאוגרפים באזור על סמך הסקר הגאולוגי של מתכות כבדות משנת 2009. מתוך 175 אלף איש שנסקרו בנפה (מתוך אוכלוסייה של 400 אלף איש) בשנת 1997, נתגלו 8,034 מקרי סרטן חדשים בתקופה בין 1998 ל-2007. לאחר תקנון של משתנים סוציו-דמוגרפיים הסיכון לפתח סרטן בנפת חיפה לעומת שאר המדינה היה גדול ב-12%. סוגי אתרי הסרטן בגוף דומים מאוד לסוגי הסרטן שנגרמים כתוצאה מעישון, לדוגמה סרטן ריאה נמצא בסיכון מוגבר ב-29%. עם זאת סקרי הבריאות משנת 1997 ו-2000 מראים כי בנפת חיפה שיעורי העישון נמוכים במקצת לעומת שאר המדינה. בהשוואה בין אזורים שהשתייכו לרבעונים העליונים של זיהומי קרקע (מעל 1.5 ppm) לעומת רבעונים נמוכים של זיהום קרקע בתוך חיפה (עם 0 ppm) הסיכון לתחלואה בסרטן היה גבוה ב-12%. החוקרים הסיקו כי בנפת חיפה יש סיכוי מוגבר לתחלואה בסרטן שאינו מוסבר על ידי עישון או משתנים הקשורים לגיל, מוצא, או משתנה חברתי אחר, וכן כי באתרים עם זיהום קרקע בקדמיום באזור הגליל וחיפה יש סיכון מוגבר לסרטן.

פרופסור איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות טען במכתב משנת 2012 כי יש קשר בין זיהום האוויר בחיפה לבין התחלואה המוגברת באזור וקרא להכריז עליו כעל אזור מוכה זיהום. דבריו לא זכו להתייחסות.

מחקר נוסף שהתבסס על נתוני המעקב אחרי מתפקדי הלמ"ס משנת 1995, נערך על ידי מיכה ברחנה, תמר פרץ, אביעד זיק ויקיר רוטנברג, והתפרסם בשנת 2013 בירחון האמריקאי לאפידמיולוגיה ולמניעת סרטן. המחקר מצא כי בחיפה סיכוי מוגבר לתחלואה בסרטן בכל שכבות הגיל מתחת לגיל 75 – בקרב כל מי שהיו בשנת המפקד של 1995 בגילאים 0–14, בגיל 15–40, בגיל 41–64 ובגיל 65–74, מעל גיל זה לא היה הבדל מובהק בין תושבי חיפה לשאר תושבי המדינה. לאחר תקנון לגיל, מגדר, מוצא יהודי או לא יהודי, ויבשת הלידה נמצא כי תושבי חיפה הם בעלי סיכון גבוה ב-16% לחלות בסרטן לעומת תושבים דומים ממקומות אחרים במדינה. תושבי חיפה היו בעלי סיכון מוגבר לחלות בסרטן הריאה, סרטן הראש והצוואר, סרטן המעי הגס, סרטן הקיבה והוושט, סרטן שלפוחית השתן, וסרטן צוואר הרחם. מגבלה אחת של המחקר הייתה חוסר במידע ישיר על הרגלי עישון, שהוא גורם סיכון לסוגי הסרטן שהוזכרו. אבל התחשבות בנתון זה בוצעה על ידי התחשבות בשיעורי עישון שנמוכים באופן כללי במחוז חיפה ועל ידי משתנים חברתיים כמו הכנסה והשכלה שקשורים לעישון. המחקר מצא כי מתוך סך מקרי הסרטן החדשים בחיפה בתקופת המחקר - 8,034 מקרים, רק 174 מקרים (2.1%) יוחסו לגברים שעבדו בתעשיית המתכת והכימיקלים, כך שלא סביר שחשיפה תעסוקתית היא גורם מהותי לתחלואה בסרטן בחיפה. מגבלה אחרת של המחקר היא העדר היסטוריה משפחתית של תחלואה בסרטן, אבל היסטוריה כזו אינה ידועה כגורם מהותי לתחלואה בסוגי הסרטן שנמצאו בעודף בחיפה, וכן המחקר התחשב בנתונים של מוצא אתני ויבשת הלידה. החוקרים הסיקו כי יש סיכון מוגבר לתחלואה בסרטן באתרים סמוכים לתעשייה כבדה, במיוחד בסוגי סרטן שנגרמים בדרך כלל כתוצאה מעישון.

בשנת 2014, פרסם משרד הבריאות את שיעורי התחלואה בערים ובנפות שונות בישראל בשנים 2005–2009. שיעור החולים החדשים בכלל סוגי הסרטן, כשהוא מתוקנן לפי גיל (ביחס ל-100 אלף איש) בערים שונות בנפת חיפה, היה גבוה מהממוצע הארצי בשיעור של 10%-20% בקרב גברים, וב-20%-40% בקרב נשים. עודף התחלואה בסרטן ניכר יותר בישובים בקרבת מקורות זיהום כמו נשר וקריית אתא, לעומת ישובים מרוחקים יותר כגון קריית טבעון (בה אין עודף תחלואה בסרטן כללי ביחס לממוצע הארצי). אחוז החולות החדשות בסרטן בקריית מוצקין גבוה מהממוצע הארצי ב-31% ובנשר אחוז זה גבוה ב-43% לעומת הממוצע הארצי המתוקנן. השיעור המתוקנן של חולים סרטן חדשים בכלל נפת חיפה ל-100 אלף איש, עמד על 458 גברים ו-434 נשים, גבוה ב-17% וב-19% בהתאמה לעומת הממוצע הכלל ארצי.

במכתב של משרד הבריאות מאפריל 2015, טען פרופסור גרוטו, כי יש תחלואה מוגברת בסרטן בחיפה וכי דבר זה נובע מזיהום אוויר, ובמיוחד הדגיש גרוטו את התחלואה בקרב ילדים בשיעור של 50% מעל הממוצע הארצי, במכתב (שהתייחס למחקר של תמר פרץ ואחרים משנת 2013) נכתב גם שהחוקרים מצאו שלתושבי נפת חיפה יחס הסיכונים לחלות בסרטן היה גבוה בהשוואה לשאר הארץ, בעבור 16 סוגי סרטן מ-18 הסוגים שנבדקו (לא כל סוגי ההבדלים הם מובהקים). גרוטו ציין כי ההבדל היה מובהק לאחר תקנון לגיל, מין, דת ומוצא בעבור שישה סוגי סרטן. במהלך 1998–2007, לאחר תקנון למשתנים סוציו-דמוגרפים, בעבור כלל סוגי הסרטן יחס הסיכונים בנפת חיפה היה גבוה ב-16% בהשוואה לשאר הנפות. כלומר במהלך עשור זה, מתוך 4,860 מקרי סרטן ניתן להעריך כי כ-780 מקרי סרטן הנם מקרים של תחלואה עודפת בנפת חיפה כתוצאה מחשיפה לזיהום האוויר באזור מכתב זה, בניגוד לפרסומים רבים אחרים בעבר, הוביל לסערה תקשורתית וציבורית. מאוחר יותר לאחר התייעצות עם רופאים אחרים נקבע כי הקביעה לגבי עודף התחלואה בילדים היתה מוגזמת וכי אין בהכרח תחלואה מגוברת בקרב ילדים בחיפה בסרטן, אבל יש הסכמה כי יש תחלואה בסרטן מוגברת בסרטן בחיפה. תמר פרץ הבהירה כי המחקר שלהם מצא תחלואה מוגברת בקרב ילדים בסרטן בנפת חיפה (אם כי לפעמים המחלה התפרצה 10 שנים לאחר החשיפה), יש תחלואה מוגברת בסרטן בקרב כלל האוכלוסייה בחיפה, וכי זיהום אוויר בחיפה וזיהום סביבתי בנפת חיפה הם החשודים העיקריים לסיבה זו.

במרץ 2015 החל מחקר אפידמיולוגי על התחלואה באזור והקשר שלה לזיהום אוויר. המחקר אמור להתפרס על 5 שנים וממצאי ביניים שלו אמורים להתפרסם במרץ 2016.

תחלואה בסרטן ריאות בחיפה

הסטיה מהממוצע הארצי המתוקנן של סרטן ריאות ועישון בנפת חיפה. בעוד שגברים ונשים בחיפה מעשנים פחות, הם חולים יותר יחסית לממוצע הארצי.

לפי נתונים שפרסם משרד הבריאות בשנת 2014, ומתייחסים לשנים 2005–2009, בנפת חיפה יש רמה גבוהה יותר של תחלואה בסרטן ריאה לעומת שאר המדינה ביחס לנתונים מתוקנני גיל. בקרב גברים, עודף התחלואה ביחס לממוצע הארצי של גברים הוא 15%, ובקרב נשים עודף התחלואה ביחס לממוצע הארצי של נשים הוא 35%. נתונים אלה מתקיימים למרות שרמות העישון בקרב גברים נמוכות ב-10% ובקרב נשים ב-6% ביחס לממוצע הארצי.

נכון ל-2006, היה שיעור התחלואה בסרטן הריאות גבוה בחיפה ובקריות גבוהים מהממוצע הארצי בשיעורים בין 18%-25%. סרטן זה, מקושר בין היתר לזיהום סביבתי.

ד"ר יוחאי אדיר, מנהל מכון הריאות בכרמל טען בשנת 2013 שקיימת עליה מתמדת בכמות החולים במחלות ריאה. יותר חולי אסתמה, יותר חולי סרטן ויותר חולי מחלת ריאות חסימתית ( COPD ).

תוצאות ראשונות של מחקר אפידמיולוגי על השפעת הזיהום במפרץ חיפה, שפורסמו בסוף ינואר 2016, העלו כי במוקדי זיהום במפרץ חיפה (קריית חיים, קריית ביאליק דרום-מזרח קרית טבעון ורכס הכרמל בצד שפונה לאזור התעשייה) שכיחות התחלואה בסרטן ריאות אצל מבוגרים היא עד פי חמישה מהממוצע הארצי.

תחלואה בסרטן השד בחיפה

נכון לשנת 2006, היה שיעור התחלואה בסרטן השד באזור גבוה בכ-24% אחוזים ביחס לשאר המדינה.

בכנס שנערך בקריית-אתא במרץ 2007 הציג ג'ימי קריקון מחקר צרפתי הקובע כי יש קשר בין זיהום אוויר לבין סרטן השד.

תחלואה בסרטן לימפומה שאינה הודג'קין בחיפה

נכון לשנת 2006, בחיפה ובקריות היה שיעור תחלואה בסרטן הלימפומה שאינה הודג'קין (NHL) הגבוה מהממוצע הארצי בין 26%-45%. סרטן זה מוכר כנגרם עקב חשיפה לזיהום סביבתי או לכימיקלים. לפי ד"ר אלדד דן, מומחה להמטולוגיה ורפואה פנימית ומנהל בנק הדם בבית החולים רמב"ם שבחיפה, בחלק קטן מהמקומות שיעור התחלואה הוא פי 2 מהממוצע הארצי.

תוצאות ראשונות של מחקר אפידמיולוגי על השפעת הזיהום במפרץ חיפה, שפורסמו בסוף ינואר 2016, העלו כי במוקדי זיהום במפרץ חיפה שכיחות התחלואה בלימפומה בקרב מבוגרים היא עד פי חמישה מהממוצע הארצי.

תחלואה בסרטן בלוטת יותרת הכליה

סרטן בלוטת יותרת הכליה נחשב לסוג סרטן נדיר במיוחד, וממוצע התחלואה העולמי עומד על חולה אחד לכ-10 מיליון בני אדם בשנה. ד"ר גבריאל דיקשטיין, מנהל המכון האנדוקריני בבית החולים בני ציון בחיפה, העיד כי בשנים 2003–2006 נתגלו 10 חולים במחלה זו באזור חיפה - שיעור תחלואה גבוה פי 4–5 משיעור התחלואה העולמי.

תחלואה בסרטן בקרב ילדים בחיפה

באופן כללי יש מעט מקרי סרטן בילדים, וניתן לבדוק קורלציות שונות לתחלואה לדוגמה - חשיפה החל מגיל הלידה או חשיפה קודמת של ההורים, התחלואה בסרטן של ילדים שנחשפו לחומרים מסרטנים יכולה להתרחש בגיל הילדות או מספר שנים לאחר מכן. מסיבות אלה השונות של מחקרים שונים לגבי מספר החולים והקורלציות ביניהם לגורמי סביבתיים היא גבוהה.

במחקר של חוקרים מאוניברסיטת חיפה, מהטכניון, מבית החולים רמב"ם ומהמחלקה לרישום סרטן במשרד הבריאות, שפורסם בשנת 2012 נבדקה שכיחות תחלואת הסרטן בקרב ילדים עד גיל 19 בין השנים 1998–2007. לפי המחקר שכיחות מחלות הסרטן בקרב ילדים בחיפה היא נמוכה במקצת מהממוצע הארצי - 168 מקרים לעומת הממוצע בישראל שעומד על כ–172.3 מקרים למיליון ילדים. מחקר זה טען כי תחלואת הילדים גבוהה באזור תל אביב (180) ואזור המרכז (178) לעומת שאר חלקי הארץ. במחקר נבחנו 4,255 מקרים של סרטן ילדים שאובחנו באותו עשור.

מחקר בהשתתפות פרופ' תמר פרץ ומיכה בר-חנה וחוקרים מאוניברסיטת הדסה, שפורסם בשנת 2013 בדק את עודף התחלואה של חולי סרטן בחיפה. בין יתר השאלות במחקר שאלו החוקרים את השאלה הבאה - ילדים שחיו בתקופת המחקר בגיל 0–14, במהלך העשור הבא לחייהם מה קרה להם מבחינת התחלואה בסרטן. ממצאי המחקר היו שהסיכוי של ילדים שגדלו בחיפה היה יותר גבוה לעומת הילדים שגדלו בשאר הארץ. תמר פרץ הבהירה שלפי הנתונים יש עודף תחלואה במפרץ חיפה, אבל קשה להגיד מה עודף התחלואה בקרב ילדים בגלל שמספר החולים קטן ולכן התאמות סטטיסטיות הן לא מדוייקות. בראיון משנת 2015 הבהירה פרץ כי בעוד שמבחינה תאורטית עודף התחלואה יכול לנובע מגורמים אחרים, הסיכוי לכך נמוך מאוד, וכי גורם תחלואה מרכזי הוא זיהום סביבתי - זיהום אוויר חריג שיכול גם לאחר מכן להתגלגל לזיהום במזון ובמים.

אונקולוגים ורופאי ילדים טענו בשנת 2015 כי אין כל הוכחה מדעית שקושרת בין הזיהום למחלה אצל ילדים המתגוררים באזור זה, או בכלל. לעומת זאת טוען דו"ח "לראות את הנולד" של הקואליציה לבריאות הציבור שיצא לאור בשנת 2009 כי מחקרים אפידמיולוגים מראים כי חשיפה של האב או האם לתוצרי נפט מסויימים, תוצרי לוואי של שריפה, כמו דיוקסינים ו-PAH עשויה להעלות בקרב ילדים את הסבירות לחלות בלוקמיה ובמחלות של מערכת העצבים המרכזית. בין החומרים הרעילים נכללים חומרי הדברה, בנזן, כהלים ותוצרי נפט. פליטות מתחבורה עלולות לגרור גידולים במערכת העצבים, חומרי הדברה עלולים לגרור לימפומה שאינה ע"ש הודג'קין, בנזן, ממסים כמו מתילן כלוריד, טריכלורואתילן, טטראכלורואתילן, דיאוקסינים ו-ccl4 קשורים ללוקמיה. מחברי הדו"ח, אלה נווה וג'ימי קריקון, טענו כי מחלת סרטן בילדים היא מחלה נדירה וכי החומר המסרטן יכול להשפיע בזמן ההריון ואף לפניו, וכי גילוי הסרטן יכול להתרחש גם לאחר גיל הילדות, ולכן יש קושי לנהל מחקרים הבודקים קשר בין חשיפה למזהמים (בדרך כלל קבוצת מזהמים הנפלטת לסביבה) לבין תחלואה בסרטן. הדו"ח מתייחס בין היתר למחקר שבוצע באנגליה על ידי knox, ובדק את הקשר בין כתובת הלידה של ילדים בני 0–15 בין השנים 1953 ל-1980, ומצא ריכוזי של תחלואה בלוקמיה וסוגי סרטן נוספים ליד בתי זיקוק, מתקנים לאחסון נפט, מפעלים לייצור ותיקון רכבים, צרכנים תוצרי נפט כמו יצרני ממסיים, תרסיסי צבע, צבעים, דטרגנטים, וכו', עסקים המשתמשים בתנורים כמו ייצור פלדה, תחנות כוח, ייצור מלט ולבנים, בתי יציקה לאלומיניום ולמתכות אחרות. וכן שדות תעופה, נמלים, מסילות רכבת ואוטוסטרדות. המחקר מצא קשר בעיקר בהקשר של פליטת תעשיות הפולטות תרכובות אורגניות נדיפות שהן תוצרי נפט, וכן תעשיות הפולטות עשן תנורים ומנועי בעירה פנימית.

אשפוז מוגבר ומחלות נשימתיות של ילדים

נכון ל-2006, בחיפה ובקריות רמת אשפוז הילדים גבוהה בכ-43% מהממוצע הארצי. ד"ר אלדד דן מעיד כי כמות החולים שהוא נתקל בה גבוהה בהרבה מאשר מקומות אחרים בהם עבד - הדסה בירושלים או בשיקגו, וכי נוצר עומס עצום על מערכת הבריאות בגלל התחלואה העודפת.

דו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהתפרסם בשנת 2006 התייחס לנתונים של השנים 2000–2002, ומצא כי מספרם של הילדים המאושפזים בבתי חולים באזור חיפה, גבוה ב-22 אחוז בקרב ילדים וב-32 אחוז בקרב ילדות, ממספרם ביתר חלקי הארץ.

בחלוקה ליישובים ולמינים יש נתונים דומים לגמה הכללית בחיפה. מספר הילדים בני 5–14 המתגוררים בטבעון שנזקקו לאשפוז, גבוה ב-56% אחוז לעומת הממוצע הארצי. בקרב בנים בטירת הכרמל רמת האשפוזים גבוהה ב-28% מהממוצע הארצי. בעיר חיפה - 24%, בקריית ים 30%, בנשר 22%, בקריית-ביאליק 19% ובקריית-אתא 19%. נתונים דומים קיימים עבור אשפוז ילדות. בנשר הרמה גבוהה ב-70% לעומת הממוצע הארצי, בקריית-טבעון ב-42%, בקריית-ים ב-50%, ובעיר חיפה ב-42%.

במשרד הבריאות הצטברו לאורך השנים ממצאים על שיעור אשפוזים גבוה של ילדים בשל אסתמה ושיעורים גבוהים של מחלות ריאה עם סיכון לברונכיטיס. סקירת מחקר שפרסם משרד הבריאות בשנת 2012 הצביעה על כך שבקרב ילדים בגילאי 6–14 באזור חיפה, נמצא קשר בין זיהום אוויר לבין שכיחות האסתמה. המחקר אף הראה כי שיעורי התחלואה גבוהים פי 2.5 לעומת אזורים בעלי זיהום אוויר נמוך, גם כאשר רמת הזיהום עמדה בתקן הסביבתי המותר. [53] דוח "לראות את הנולד" של הקואליציה לבריאות הציבור משנת 2009 מפרט את המחקרים מהעולם הקושרים בין סוגים של מזהמי אוויר לבין תחלואה ומקרי אשפוז בשל אסתמה וברונכיט. [54]

תוצאות ראשונות של מחקר אפידמיולוגי בחיפה שפורסמו בינואר 2016 הצביעו על תחלואה גבוהה באסתמה בקרב ילדים, ומתרכזים בשלושה מוקדים זיהום עיקריים: קריית חיים וקריית ביאליק, דרום מזרח קריית טבעון ורכס הכרמל בצד שפונה לאזור התעשייה.[55]

בעיות בריאות של עוברים

ערך מורחב – טרטוגן

בינואר 2016 פורסמו נתונים ראשונים של המחקר האפידמיולוגי על תחלואה וזיהום אוויר במפרץ חיפה שהחל במרץ 2015. לפי נתונים אלה בשלושה מוקדי זיהום בחיפה - קרית חיים וקרית ביאליק, דרום-מזרח קרית טבעון ורכס הכרמל בצד שפונה לאזור התעשייה - נולדו תינוקות במשקל נמוך ובהיקפי ראש קטנים ביחס ליתר השכונות בחיפה והסביבה. מסקנות הביניים של המחקר אמורות להתפרסם במרץ 2016. ד"ר חגי לוין, ראש מסלול בריאות וסביבה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, טען כי לידה במשקל נמוך מגבירה את הסיכון לתמותה לאחר הלידה ולסיבוכים סביבה. בגילאים מאוחרים יותר, עלול המשקל הנמוך להוביל לסוכרת, ללחץ דם גבוה, לבעיות נשימתיות דוגמת אסתמה, ולבעיות קוגניטיביות כמו ירידה באיי-קיו. החוקרים מקשרים בין בעיות אלה לבין חשיפה לחומרים אורגניים נדיפים כמו בנזן, שנפלטים ממפעלי האזור, ונמצאים באזור מפרץ חיפה בריכוז גבוה מהמותר.

מספר חוקרים ועיתונאים תקפו את הפרסום המוקדם של הנתונים מהמחקר, בתגובה טען חיים רבלין מחדשות ערוץ 2, כי היה חשש כי ללא הדלפה זו הנתונים לא היו מובאים לידי הציבור מעולם, וזאת עקב לחצים של התעשייה והעירייה שנמצאים בוועדת ההיגוי של המחקר שיכולים להשפיע מה יפורסם ומה לא יפורסם.(ראו עוד בנושא בסעיף הון-שלטון)

השפעות כלכליות של התעשייה הכבדה על מפרץ חיפה

תרומת התעשייה לכלכלה

מפעלי זיקוק הנפט ומפעלי הפלסטיק והגומי בולטים מאוד בנוף העירוני של חיפה והם פרוסים על פני שטח גדול של 2.9 אלף דונם שמהווים 66% מכל שטחי התעשייה של חיפה. הדבר יוצר את הרושם שהמפעלים הם התעשייה המרכזית של העיר. עם זאת לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מפעלים אלה מהווים רק 5.3% מכלל מפעלי התעשייה בעיר, בשנת 2009 המפעלים העסיקו 1,774 עובדים שהם 11% מכלל עובדי התעשייה בעיר וכ-3% מכלל עובדי התעשייה בישראל. עם זאת למפעלי זיקוק הנפט יש גם חשיבות אסטרטגית בשל היכולת שלהם לספק תוצרי נפט מעובדים, ולא להיות תלויים ביבוא תוצרים אלה ממדינות אחרות - אם כי בכל ישראל תלויה בייבוא נפט גולמי. דוגמה למדינה שאין לה יכולת זיקוק נפט עצמי היא איראן, שמשלמת בשל כך מחיר כלכלי יקר. יכולת זיקוק נפט נחשבת גם כבעלת משמעות ביטחונית.

לפי פרסום בעיתון כלכליסט, תשלום הארנונה השנתי של בתי הזיקוק לעיריית חיפה הוערך ב-60 מיליון שקל משנת 2005 עד 2011 לכל שנה. עוד פורסם כי באוקטובר 2012 דרשה העירייה תשלום שנתי של כ-120 מיליון שקלים. באוקטובר 2012 הגישה בתי זיקוק דיווח לבורסה לניירות ערך, לפי החברה והחברות הבנות שלה (כרמל אולפינים, גדיב, תעשיות פטרוכימיה, ושמנים בסיסים חיפה), קיבלו הודעת שומת ארנונה לשנת 2012 מאת עיריית חיפה, בסכום נוסף כולל של כ-77.4 מיליון שקלים, מעבר להודעת השומה המקורית שנמסרו לאותה שנה. מנתוני הלמ"ס עולה כי עיריית חיפה גבתה בשנת 2013 - 702 מיליון שקלים ארנונה מבתי עסק ומפעלים. ההערכה היא כי יותר מ-100 מיליון שקלים נגבו מהמפעלים המוגדרים מזהמים. כלומר סה"כ הערכה היא כי התעשייה הכבדה בעיר שילמה כ-14% מתוך תשלומי העסקים לעיר.

מלבד התרומה הישירה של תעשייה זו יש למפעלי התעשייה גם השלכות עקיפות - לדוגמה תרומה לכלכלת עסקים המספקים שירותים למפעלי התעשייה. עם זאת היא גם יוצרת אובדן של הזדמנויות עסקית שונות. לדוגמה השטח הרב שהתעשייה הכבדה צורכת (חלקו בגלל דרישות של מרווחי בטחון) באים על חשבון שטחים המוקצעים לעסקים אחרים ובכך הם מייקרים את עלויות הקרקע לעסקים ולדיור. נזקים נוספים הם אובדן שטחים עקב זיהום קרקע ושטחים שלא ניתן לבנות בהם בעקבות זיהום זה. אובדן הכנסות מהותי לעיר הוא אובדן הכנסות מתיירות שנפגעת עקב תדמית העיר כמקום מזוהם ועקב אובדן שטחי תיירות ונופש.

הערכה כלכלית של הנזק הבריאותי עקב זיהום

פרופסור ניר בקר, ראש החוג לכלכלה וניהול במכללת תל חי, הכין בשנת 2009 מחקר שהוזמן מטעם הקואליציה לבריאות הציבור לשם הערכת הנזק הכלכלי הנגרם עקב עודף התחלואה באזור חיפה. בקר ביצע הערכה גסה של העלות הכלכלית עקב תחלואה ב-2 סוגי סרטן בהם יש תחלואה גדולה יותר בנפת חיפה. הוא העריך את הנזק הכלכלי של תחלואה בחיפה עקב שתי מחלות אלה בעלות של 123 מיליוני שקלים בשנה - 92 מיליוני שקלים לעודף תחלואה של סרטן ריאות ו-31 מיליוני שקלים בגין עודף תחלואה של סרטן שלפוחית השתן.[56] לפי פרסומים של ארגון הבריאות העולמי משנת 2014 רק חלק קטן מהתמותה מזיהום אוויר סביבתי ברחבי העולם נגרם מסרטן, ונטל התחלואה של זיהום אוויר כולל גם שבץ, מחלות לב, אסתמה ואולי מחלות נוספות כמו אוטיזם כך שהערכה זו היא ככל הנראה הערכת חסר.

פעילות הרשויות מול זיהום האוויר

ניטור

המשרד להגנת הסביבה מפעיל משנת 1997,מערך ניטור אוויר ארצי - מנ"א שמנטר מזהמי אוויר נפוצים. נכון לשנת 2009, מונה המערך 23 תחנות ניטור ארציות, ועוד תחנה ניידת אחת (פריסת התחנות). המשרד מפרסם דו"חות שנתיים על מצב הזיהום בהתבסס על התחנות.[57]. שתי תחנות של המשרד נמצאות באזור חיפה, שתיהן מודדות זיהום אוויר מתחבורה.

בנוסף למערך הארצי פועל באזור חיפה גם מערך ניטור אזורי שהוא מהמובלים בארץ בהיקף התחנות ובנתונים המתפרסמים בו. המערך כולל 15 תחנות, ומספק מידע בזמן אמת וכן דו"חות שנתיים ומחקרים

עם זאת, יש פערים במערך הניטור הן ברמת מיקום התחנות והן ברמת החומרים הנבדקים. יש הסכמה מצד משרדי הממשלה, כי חסר ניטור באזור הקריות, וחסר ניטור של חומר חלקיקי, ומזהמים נוספים. [58],

ד"ר ג'ימי קריקון מהקואליציה לבריאות הציבור, טען כי הניטור גם לא מתקיים בהקשר של חדירת הזיהום למארג המזון, מקום שם מזהמים שונים כמו דיוקסינים ומתכות כבדות יכולים להצטבר במעלה מארג המזון.

בשל משבר האמון ברשויות בנוגע למיקום תחנות הניטור, אופי הדגימה (לדוגמה יש טענות לזיהום מוגבר בשעות מסויימות או בשבת), החומרים הנדגמים ועוד, החלה יוזמה של ארגוני סביבה ותושבים לדגימות עצמיות באמצעות דליים מיוחדים, שיטה שקיימת באזורים אחרים בעולם. [59]

בשנת 2012 נכנס לתוקפו "חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה -חובות דיווח ומרשם)" שמחייב מפעלים בעלי פוטנציאל זיהום לדווח בצורה מפורטת על פליטת מזהמים לאוויר למים ולקרקע.[60] נתוני הדיווחים מפורטים באתר המשרד להגנת הסביבה. דיווחי החברות חשפו את היקפי הזיהום הגדולים בחומרים רעילים ומסרטנים שיש בחיפה, במזהמים שאין ניטור שוטף לגביהם כמו בנזן, מתכות כבדות ועוד.

אכיפה נגד מפעלים מזהמים

במשך שנים התקיימו פליטות בהיקפים חריגים שנמשכו על פני תקופות ארוכות, וכן אירועים חריגים שבהם כוסו שמי חיפה בעננים שחורים. בשנת 2006 הוציא השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, צווים לבתי הזיקוק וחיפה כימיקלים המחייבים אותם לרכוש את הטכנולוגיה החדישה ביותר למניעת הזיהום. רוברט ראובן, מנהל מחוז חיפה במשרד לאיכות הסביבה, העיד כי אם הצווים האישיים לא יאכפו, גם המנכ"ל וגם היו"ר יואשמו בעבירה פלילית. צווים לרכישת טכנולוגיה החדישה ביותר לא ניתנו לשאר המפעלים המזהמים באזור חיפה.

בפברואר 2009 מנהל מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה, רוברט ראובן, כתב מכתב התראה חריף כנגד חברת בז"ן (בתי זיקוק לנפט) וחברת "גדיב- תעשיות פטרוכימיה". הוא האשים אותם בהפרת הצו האישי, וזימן את מנהלי שתי החברות לשימוע במשרדו. [61]

	הממצאים העולים מסיכום הפעילות שלנו מול המפעל לשנת 2008 ולתחילת 2009 מצביעים על רמת יישום הוראות הרחוקה מלהיות מיטבית. ההנחיות המפורטות שנמסרו לא מולאו או שמולאו באופן חלקי, ומורגש החוסר בעבודה יסודית. קיימת חריגה ארוכה ומתמשכת מלוחות הזמנים שנקבעו בצו, בלי שניתן לראות במקביל התקדמות בהפחתת הפליטות.

פעילי ארגון מגמה ירוקה כתבו מכתב שתומך במיצוי הדין עם העבריינים, ובמתן גיבוי ציבורי לצעדים אלה. [62] בינואר 2008 הכריזה הוועדה לאיכות הסביבה בעיריית חיפה, בראשותו של סגן ראש עיריית חיפה שמואל גלבהרט, כי היא ממליצה לראשי הרשויות באזור מפרץ חיפה לקדם תוכנית אסטרטגית כלכלית שלא תכלול תעשיות פטרוכימיות ומזהמות, וזאת כדי להשתחרר מהתלות הכלכלית במפעלים מזהמים. כמו כן הוועדה המליצה על הקפאת הפיתוח והתרחבות המפעלים. הוועדה המליצה גם על ייזום מחקר שישווה את הנזק הכלכלי מול התועלת הכלכלית הנגרמת מהמפעלים. בספטמבר 2009, הודיע גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה כי בכוונתו לחתום על צו שיורה לבתי הזיקוק לנפט להתקין מתקני טיהור, ולא לחכות לחיבור לצינור הגז. [63]

ביוני 2012 עלתה הצעה לדיון בנושא זיהום האוויר במועצת חיפה על ידי שמואל גלבהרט, ההצעה הוסרה מיד מסדר היום על ידי חברי הקואליציה בראשותו של ראש העיר, יונה יהב. יהב טען כי "תושבי חיפה נושמים אוויר נקי" [64], מנגד הציג גלבהרט וארגונים ירוקים את עמדתו של פרופסור איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, שטען כי באזור חיפה יש סיכון לחיי התושבים עקב זיהום האוויר וכי יש מקום להכריז עליה כ"אזור נפגע זיהום אוויר". [65]

ביולי 2014 פרסמה תת-וועדה של ועדת הפנים והגנת הסביבה, "וועדת המשנה לבדיקת בעיות סביבה ותכנון במפרץ חיפה" בראשותו של דב חנין, את מסקנותיה. הדו"ח המסכם של הוועדה התמקד בשלושה נושאים מרכזיים: הזיהום במפרץ חיפה, אירועי חומרים מסוכנים במפרץ חיפה והקמת נמל חדש במפרץ חיפה. הדו"ח התבסס על נתוני משרד הבריאות כפי שבאו לידי ביטוי במחקר שנכתב על ידי חוקרת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שירי ספקטור-בן ארי. תת הוועדה קראה לנקיטת צעדים אקטיביים להפחתת הזיהום. [66] [67]

תוכנית לאומית להפחתת הזיהום בחיפה

בספטמבר 2015 אישרה ממשלת ישראל את החלטה 529, "תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה". הסיבות לקיום התוכנית הן "בשל ריבוי יחסי של מקורות פליטה נייחים מהתעשייה באזור מפרץ חיפה, בשל נתונים על כמות גבוהה במיוחד של פליטות מזהמים אורגניים נדיפים ועומס מצטבר של פליטות מזהמים נוספים לאוויר באזור זה, בשל כמויות גדולות של חומרים מסוכנים המאוחסנים ומשמשים באותו אזור ולאור עיקרון הזהירות המונעת בהתחשב בנתוני תחלואה עודפת, באותו אזור."

התוכנית מאמצת המלצות של המשרד להגנת הסביבה וקובעת יעדים ברורים להפחתת מספר חומרים מזהמים עד שנת 2018: הפחתה של 50% בחומר חלקיקי עדין, 48% בחומרים אורגניים נדיפים, 75% בתחמוצות גופרית ו-12% בתחמוצות חנקן. צעדי התוכנית כוללים הקמת צוותים לשם קידום טכנולוגיות של תעשייה בת קיימא והקטנת הזיהום ממפעלים, הגברת הניטור על מפעלים מזהמים, קידום חיבור מפעלים לגז טבעי, הסבת משאיות אשפה ואוטובוסים לגז טבעי, קידום 500 מוניות חשמליות, הגבלת תנועה והתקנת מסננים על רכבי דיזל מזהמים, הקטנת הזיהום הנפלט מאוניות בנמל על ידי חקיקה בהתאם לאמנות בינלאומיות וחיבור האוניות לחשמל, הרחבת מערך הניטור, קידום תוכנית מחקר אפדימיולוגית, הפחתת הסכנה של איחסון חומרים מסוכנים והגברת השקיפות.

עמדת עיריית חיפה

ראש עיריית חיפה, יונה יהב התנגד להכריז על חיפה כעל אזור מוכה זיהום בשנת 2012. בראיון מצולם איתו טען יהב כי הנתונים עליהם התבסס משרד הבריאות על עודף תחלואה מזיהום הם במקורם משנות ה-80 וה-90, מאז חלו הרבה שינויים ברמת זיהום האוויר וכי "הדברנו את הזיהום", על ידי השקעות של מפעלים וכי רמת הניטור בעיר של זיהום אויר גבוה מאוד. לטענתו מירב זיהום האוויר כיום מקורו בזיהום אוויר מתחבורה וכי יש בעיקר בעיה של זיהום אוויר בגוש דן. כמו כן הוא טען כי ביום כיפור המפעלים ממשיכים לפעול אבל המכוניות לא, וביום זה אין בעיית זיהום אוויר. הוא טען שהעירייה פועלת להעביר תושבים למכוניות היברידיות וחשמליות וכי כשיושלם דבר זה תפטר גם הבעיה הזאת, לדבריו האוויר בחיפה נקי.

קשרי הון-שלטון-תרבות ותקשורת והכחשת זיהום

ערך מורחב – הכחשת זיהום

החברה לישראל שבשליטת עידן עופר היא חברת פירמידה ששולטת במפעלים מזהמים במפרץ חיפה כולל בתי הזיקוק לנפט במפרץ חיפה וכרמל אולפינים כמו כן היא שולטת בחברת תרכובות ברום שגם הוא פולט זיהום (לא בחיפה).

לחברה בישראל יש קשרים ענפים בפוליטיקה ובפקידות בישראל - הפוליטיקאים לשעבר כוללים את בייגה שוחט מי שהיה שר האוצר, שר התשתיות וחבר כנסת; אלי גולדשמיט מי שהיה יו"ר וועדת הכלכלה לשעבר, וח"כ מטעם מפלגת העבודה; רענן כהן שהיה ח"כ ושר העבודה והרווחה. מבין הפקידות הבכירה, החברה לישראל מעסיקה את ניר גלעד, מי שהיה החשב הכללי של האוצר ומי שהיה מעורב ב"עסקת השקשוקה" ומונה למנכ"ל החברה; אוהד מראני - מנכ"ל משרד האוצר לשעבר. יו"ר הדירקטוריון של בתי הזיקוק משנת 2004; רן קרול - הממונה על התקציבים באוצר, ומנכ"ל משרדת התשתיות והאנרגיה. נחמה רונן - מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה לשעבר, מונתה לדירקטורית בבתי הזיקוק לנפט; עו"ד דוד תדמור - הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר. עו"ד טלי ירון קידר - היועצת המשפטית של אגף המכס והמע"מ והאחראית על החקיקה במס הכנסה, ונציבת מס הכנסה לשעבר. מונתה לדירקטורית בחברת "טאואר סמיקונדקטור". חגי מילר- סגן החשב הכללי (ניר גלעד) במשרד האוצר, ויום טוב סמיה - לשעבר אלוף פיקוד דרום. עורכי דין בכירים שמייצגים את החברה לישראל כוללים את: עו"ד רם כספי, שייצג את החברה לישראל בהפרטת "צים"; ואת עו"ד משה שחל - מי שהיה שר התקשורת, האנרגיה והמשטרה, וח"כ מטעם מפלגת העבודה.

בספטמבר 2005 השיקה החברה לישראל קרן לשם מימון ביניים של תרופות חיוניות שנמצאות מחוץ לסל התרופות לחולים שלא יכולים להרשות זאת לעצמם. היקף הקרן הוא 35 מיליון שקלים. בנובמבר 2006 העניקה האגודה למלחמה בסרטן תעודת הוקרה לחברה לישראל, על תרומתה למימון תרופות לחולי סרטן. התעודה הוענקה לאשר רפפורט, סמנכ"ל בכיר בחברה לישראל בטקס פתיחת מבצע "הקש בדלת".

בשנת 2015 פורסם כי במשטרה בודקים חשד לניגוד עניינים באיגוד ערים סביבה חיפה הנוגע לבתי הזיקוק. החשד נוגע לסגנית מנכ"ל האיגוד, שמפקחת על בתי הזיקוק ומייצגת את האיגוד בוועדה הנוגעת בעתיד בז״ן בחיפה. באופן חשוד בזמן כהונתה זכה בעלה של סגנית המנכ"ל במכרזים בעשרות מיליוני שקלים בבז״ן. [68]

מפעל חוד פלדה שכונה בעבר "מפעלי פלדה מאוחדים" היה בעבר בבעלות כור, אחת החברות הגדולות במשק במשך שנים רבות. מי ששלט בכור על כור בשנים 1988–1997, היה איש העסקים בני גאון. לאחר פרישתו של גאון מכור הוא התמנה לנשיא האגודה למלחמה בסרטן. במשך שנים רבות הכחישה האגודה את הקשר בין זיהום אוויר לבין תחלואה בסרטן, למרות ביקורת ברורה של אנשי מקצוע. תחקיר גלובס משנת 2006 העלה את האפשרות כי חלק מהסיבה להימנעות מהכרה בזיהום אוויר כמסרטן והעדר פעילות הסברה או לובי נגדו מצד האגודה קשורה בחלקה לתורמים של האגודה למלחמה בסרטן, ביניהם גאון והקשרים שלו ל"כור".

ניסיונות השפעה על החוקרים

במרץ 2015 החלה לעבוד וועדה אפידמיולוגית ברשות 20 חוקרים מאוניברסיטת חיפה לבדוק את נתוני התחלואה במפר חיפה והקשר שלהם לזיהום אוויר. המימון לפעילות הוועדה מגיע מחברות מזהמות כמו חברת חשמל ובתי הזיקוק. בוועדת ההיגוי של הוועדה חברים נציגי תעשייה וכן נציגי עירייה שלהם אינטרס להציג מציאות שלפיה אין בעיית זיהום ותחלואה בעיר. בנובמבר 2015 טענה כתבה של ערוץ 2 כי לאחר הצגת ממצאים ראשוניים של המחקר לבכירי העירייה, אלו טענו כי הנתונים "מאכזבים ויפגעו בתדמית העיר". בנוסף, בפגישה נאסר על החוקרים להיפגש עם אנשי משרד הבריאות כדי להציג בפניהם את הנתונים הראשוניים. לטענת ערוץ 2, מהנדס עיריית חיפה פנה אל החוקרים והודיע להם שראש העיר החליט להפסיק את הפרויקט, בטענה שאסור לחוקרים להדליף מידע לתקשורת. השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, טען כי שום מחקר לא ייעצר. לא ברור האם לעיריית חיפה יש את הכוח לעצור את המחקר. [69] אחד המשתתפים במחקר טען "עיריית חיפה לא רצתה בפרויקט מראשית הדרך. במשך חודשים ארוכים סירב יונה יהב לחתום על חוזה המחקר. מממני המחקר - המפעלים, באמצעות איגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה, משלמים כל שלושה חודשים למרות שהתחייבו לשלם פעם בשנה. למה כל שלושה חודשים? כדי שיוכלו לאיים עלינו בהפסקת המימון, כמו הפעם". העיריה הכחישה את הדברים אבל חדשות ערוץ 2 הציגו קלטת שבה תוקף עוזרו של יונה יהב, נמרוד שיין, את המחקר "יש שם כל כך הרבה טעויות שזה, מה לעשות, זה מעצבן, זה לא רציני...נו, היינו יכולים להביא לפה את אחת המזכירות שתעשה את זה". [70]

בעקבות הדלפות ערוץ 2 בינואר 2016 על ממצאים על תחלואה גבוהה בסרטן ב-3 מוקדים ועל לידה של תינוקות במשקל נמוך, טען כתב החדשות של הערוץ, חיים רבלין, כי לולי ההדלפה יש סיכוי סביר שממצאים אלה היו "נקברים" ולא מובאים לידיעת הציבור. לדבריו קבורה של מחקרים דומים בוצעה בעבר על ידי חברת החשמל במחקר שלה בפרדס חנה שנוהל על ידי פרופסור מיכה-ברחנא.

פרופ' ברחנא טען גם הוא כי מופעל לחץ מצד גורמים אינטרסנטים על החוקרים:

	גם אני עשיתי מחקרים דומים. שעשיתי מחקרים על ילדים בחדרה באו לי מחברת חשמל עם ארבעה סטטיסטיקאים ודוקטורים והתחילו לצעוק עלינו, כמו בשוק אמרו לי שאני אידיוט. צעקתי חזרה וככה נראו הישיבות. הגופים הגדולים לא בוחלים באמצעים, מפעילים לחץ ולא ממש מעניין אותם תוצאות אמת. ככה זה עובד... ברור לי שיהב פוליטיקאי מעולה. הטריק שעשה עם ההצגה בה נחסם הכביש לבז"ן כשהתפרסמו הנתונים בפעם הקודמת. צריך להוריד את הכובע בפני מי שאחראי להצגה הזו.
-- פרופ' ברחנא: "חוקרי הזיהום בחיפה בלחץ אדיר", דורון סולומון ynet, 07.02.2016

השפעות על אוניברסיטת חיפה

ארגון מגמה ירוקה הוביל מהלך של הסטת השקעות מדלק מחצבי של האוניברסיטאות הגדולות בישראל. בסוף שנת 2017, לאחר שנתיים של מאבק, האוניברסיטה העברית הצהירה על כך שתהפוך למוסד האקדמי הראשון בישראל שמאמץ מדיניות השקעות אחראיות בהתאם לאמנה Principles for Responsible Investment שגובשה בארגון האומות המאוחדות. לעומת זאת אוניברסיטת חיפה סירבה למהלך דומה. יושב ראש ועדת ההשקעות אמר לנציגי הארגון שאוניברסיטת חיפה תהיה המוסד האחרון להוביל הסטת השקעות סביבתית. אחד מאנשי הועד המנהל של המוסד הוא נדב שחר, המנכ"ל היוצא של חיפה כימיקלים שתרם רבות לזיהום האוויר במפרץ חיפה. [71]

מאבק ציבורי

"אזרחים למען הסביבה ו"הקואליציה לבריאות הציבור" הן עמותות שנאבקות בזיהום בחיפה ומנסה להקטין את רמת התחלואה והתמותה בעיר. הקואליציה מאגדת כ-17 ארגוני סביבה מחיפה ומישראל וכן רופאים, חוקרי איכות סביבה, יועצי איכות סביבה מהמגזר העסקי, וועדי פעולה ותושבים. דמות מרכזית בעמותה היה ד"ר ג'ימי קריקון שגם עמד בראשה. בשנת 2001 ד"ר ג'ימי קריקון, גילה כי משרד הבריאות מסתיר נתוני מחקר על מיפוי גאוגרפי של מחלות סרטן בישראל. המאבק שלו הביא לפרסום המחקר לראשונה ובו מובילות נפות חיפה ועכו את מפת תחלואת הסרטן בעודפי תחלואה של 21%-15%.

הקואליציה פועלת לקדם הכנסה של תקנות נגד חומרים מזהמים, בדומה לתקנים המקובלים בארצות הברית ואירופה, וכן אכיפה אפקטיבית של תקנים אלה על המפעלים. כמו כן היא קוראת לביצוע של ניטור ופרסום נתונים על זיהום האוויר במפרץ חיפה ובצפון באופן זמין ואמין, מנסה למנוע הכנסה של מזהמים נוספים לתחום והפחתה של רמות הזיהום הקיימות. מטרה נוספת של הקואליציה היא העלאת המודעות בקרב הציבור הרחב, מקבלי החלטות ואנשים בעלי השפעה בדרגים שונים (אנשי רפואה ואקדמיה, אנשי תקשורת וכו') על הקשר בין זיהום אוויר לבעיות בריאות.

בשנת 2014 התעצם המאבק הציבורי בזיהום בחיפה, עם הפגנות מאות תושבים בעקבות אירועי שריפה ופרסום נתונים חדשים על תחלואה עודפת בחיפה. באפריל 2015 הודיע משרד הבריאות כי להערכתו יש תחלואה עודפת בחיפה עקב זיהום אוויר. באותו חודש הודיע גם המשרד להגנת הסביבה כי בכוונתו להכריז על האזור "אזור מוכה זיהום אוויר" דבר שמאפשר לשר הגנת הסביבה סמכויות נרחבות יותר למניעת זיהום האוויר. שבוע לאחר מכן לאחר דיון סוער בין רופאים בנוכחות מנכ"ל משרד הבריאות, הודיע משרד הבריאות כי עליו לבדוק מחדש את הנתונים על תחלואה מוגברת בסרטן בקרב ילדים ואת הקשר בינם לבין זיהום אוויר. יחד עם זאת המשרד פרסם כי יש תחלואה מוגברת בסרטן ובמחלות ריאה בקרב מבוגרים. לדברי יו"ר האיגוד לאונקולוגית ילדים פרופסור יצחק יניב טען כי הילדים שגדלו באזור הזה עלולים לחלות כנראה בשלב מאוחר יותר של החיים. [72] בסוף אפריל 2015 הודיע מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' ארנון אפק, כי אין קשר בין הזיהום בחיפה לבין תחלואת ילדים בסרטן. [73] מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד לפלר, טען כי הרושם שנוצר שלפיו זיהום האוויר בחיפה גבוה מבמקומות אחרים מוטעה, וכי יש מקומות אחרים במרכז הארץ שבהם יש זיהום אוויר כבד יותר.[74] לפלר לא ציין לאיזה סוגי זיהום אוויר הוא מתייחס.

בשנים האחרונות יש תוכניות להרחבת תעשיות מזהמות שונות באזור המפרץ כולל תוכנית לבניית נמל פרטי נוסף לנמל הקיים, ותוכניות להרחבת בתי הזיקוק, ארגונים שונים פועלים למנוע הרחבות אלה וכן לעורר את המודעות הציבורית לנושאי הזיהום במפרץ. אלה כוללים את הקבוצה "אמהות ואבות מצילים את חיפה והקריות" וקבוצות נוספות.

בסוף 2016 יזמו כמה פעילי סביבה אפליקציה בשם סביבתית -שמסייעת לדווח על מפגעי סביבה ולבצע ניטור אזרחי על מקורות זיהום שונים ברחבי המפרץ ועל טיפול הרשויות בנושא.

תכנית להוצאת המפעלים המזהמים מחיפה

ערך מורחב – מפרץ החדשנות

תמונה שהציגה רשות מקרקעי ישראל כדגם למראה האזור התעשייתי של מפרץ חיפה לאחר מימוש התכנית.

בתחילת שנת 2019 החל מנהל התכנון לקדם תכנית להוצאת המפעלים המזהמים מחיפה, הנקראת "מפרץ החדשנות".

בויינט פורמה כתבה רחבת היקף על הנושא שכתבו כתבים מ-"כלכליסט". בכתבה בין היתר צויין ש:

" שר האוצר ורשות מקרקעי ישראל הציגו לראשי רשויות באזור מפרץ חיפה את התוכנית, המתבססת על העברת המפעלים המזהמים, ניקוי וטיהור יסודי של הקרקע ומי התהום בעלות של 1.5 מיליארד שקל עד לשנת 2032."

"הלו"ז לביצוע התוכנית הוא: 2019-2025 - תכנון ותיאום הפרויקט; 2022-2032 - ניקוי קרקע ומי התהום בעלות מוערכת של 1.5 מיליארד שקל; מ-2025 - שיווק קרקעות. בשלב זה, לא צוין לאן בדיוק יפונו המפעלים, אך הכוונה היא להעתיק את מרביתם דרומה וחלקם ימוקמו מחדש בצפון הארץ. מטרת העל של תוכנית השלד, "מפרץ חיפה - עמק החדשנות", היא פינוי אזור מפרץ חיפה ושטחו העצום במטרה לאפשר יצירת מסגרת תכנונית להקמת כ־83,000 יח"ד במרחב ו-2.1 מיליון מ"ר תעסוקה ומסחר."

"בשלב א' של התוכנית מדובר על חיבור חדש לים הכולל מעגנות, תיירות, מסחר תעסוקה ומגורים, הקמת מרכז עירוני ראשי בצומת יגור, ופיתוח פארק מטרופוליני לאורך שדרת חלוצי התעשייה והפארק. בשלב ב', מדובר על ממשק עם הנמל, רצף ירוק עד לים הכולל את החיבור לנחל הקישון ולפארק הקישון, פינוי מתחם הדשנים ומתחם בתי הזיקוק, ניקוי הקרקע ופיתוח הפארק על קרקעות אלה."

"בשלבים הבאים מדובר על פיתוח הממשק הבנוי והנופי עם הערים הסמוכות. מבחינת היקפים, מדובר על שיווק של כ-9,000 יח"ד ו-600 אלף מ"ר של תעסוקה כבר בשלב א' המתוכנן לצאת לשיווק כבר ב-2026, בשלב ב' ישווקו 36 אלף יח"ד ומיליון מ"ר של תעסוקה ומסחר, ובשתי פעימות נוספות ישווקו 18 ו-20 אלף יח"ד וכן 250 אלף מ"ר של תעסוקה ומסחר בכל אחת מהפעימות."

"בין מטרות התוכנית מתוכנן הקמת רצף אורבני בין חיפה לקריות שיעודד הולכי רגל, רוכבי אופניים ותחבורה ציבורית. התשתית המתוכננת היא רחובות עירוניים מעורבי שימושים ובעלי חזיתות פעילות, רצף שטחים פתוחים ונגישות לים עם איכות חיים עירונית גבוהה. כך למשל, מתוכנן פארק מטרופוליני בשטח של 7,000 דונמים המתחבר לרשת של פארקים לאורך נחל הקישון ועד לים. השטחים החקלאים והפתוחים בדרום משמשים פרוזדורים אקולוגים החודרים עמוק לתוך המרחב העירוני הבנוי, כך שנוצרת "עיר חובקת טבע". השדרות העירוניות משלימות את הרשת הירוקה במרחב העירוני הבנוי."

"כמו כן, התוכנית מנצלת את מקורות המים והים והגדירה זאת "כרשת כחולה". אזור המפרץ הוא שטח רווי מים וכולל את הקישון ויובליו: נחל ציפורי ונחל הגדורה, בריכות ותעלות טבעיות ומלאכותיות, ומי תהום גבוהים מאפיינים את השטח. התוכנית מציעה להפוך את נושא המים וההצפות ממטרד למשאב, מוצע להטות את מוצא הקישון מהנמל המסחרי אל חוף הים באזור חוות המיכלים סמוך לקריית חיים. התוואי החדש ישמש כנתיב שיט ומתוכננות עליו שתי מרינות. כמו כן כוללת התוכנית בריכות ותעלות נוספות וליצור סביבות מגורים ייחודיות על פלגי מים."

"בנושא עירוב השימושים, הוא יכלול תעסוקה, מסחר, תיירות, מבני ציבור ומגורים. כמו כן, הרשת העירונית והמוקדים השונים לאורכה מהווים תשתית לפיתוח הפעילות העירונית. בצד התעסוקה והמסחר, התוכנית משמרת את שטחי הנמל ועורף הנמל ורואה בו ככוח מניע לתעסוקה וכמרכב לוגיסטיקה. התוכנית מציעה לשלב בגבול עורף הנמל שטחי תעסוקה ומשרדים המשולבים בבינוי אינטנסיבי הכולל שטחי מסחר וחזיתות עירוניות."

"בנוסף, בצמתים ראשיים בשדרות חלוצי התעשייה ובממשק עם הים והפארק המטרופוליני מתוכננים מוקדים כלל עירוניים מעורבי שימושים המשלבים: כיכרות, מרכזי תרבות, מרכזי רפואה, מרכזים אקדמיים, מרכז ספורט, מוזאונים ומרכזי תחבורה."

"בהצגת התוכנית נכחו ראשי רשויות מאזור מפרץ חיפה ובהם: ראש עיריית קרית ביאליק אלי דוקרסקי, ראש עיריית קרית מוצקין חיים צורי, ראש עיריית קרית אתא יעקב פרץ, ראש עיריית קרית ים דוד אבן צור, ראש עיריית נשר רועי לוי, ראש מועצה אזורית זבולון עמוס נצר, סגן ראש עיריית חיפה דוד עציוני, חברת מועצת העיר חיפה שרית גולן שטיינברג".

באוקטובר 2020 הממשלה אישרה כי תוקם ועדת מנכ"לים לבחינת עתיד מפרץ חיפה, על בסיס תוכנית מפרץ החדשנות. [75]

ראו גם

• זיהום אוויר בישראל, זיהום מים בישראל, זיהום נחלים בישראל, זיהום קרקע בישראל, תחבורה בישראל
• זיהום תעשייתי, בתי הזיקוק לנפט, גז טבעי בישראל, נפט, החברה לישראל, מיכל האמוניה בחיפה, חיפה כימיקלים
• השפעות בריאותיות של זיהום אוויר, טרטוגן, גורם מסרטן, סרטן בישראל, אי שוויון בריאותי בישראל
• הכחשת זיהום, קשרי הון-שלטון, המשרד להגנת הסביבה, האגודה למלחמה בסרטן
• עלויות של דלק מחצבי 4.3 מיליארד שקל בשנה
• מומחי סביבה: אין כלים להערכת סיכונים סביבתיים
• תעשייה בת קיימא, כימיה ירוקה, תחבורה בת קיימא, עירוניות מתחדשת

קישורים חיצוניים

פעילות

• הקואליציה לבריאות הציבור אתר עמותת הקואליציה לבריאות הציבור הפועלת להפחתת תחלואה מזיהום סביבתי
• אזרחים למען הסביבה - אתר העמותה
• הקואליציה לבריאות הציבור – דף ברשת החברתית פייסבוק
• אזרחים למען הסביבה – דף ברשת החברתית פייסבוק
• אמהות ואבות אמהות ואבות מצילים את חיפה והקריות – קבוצה ברשת החברתית פייסבוק
• חיפה בשביל האופניים – קבוצה ברשת החברתית פייסבוק
• תנו לנשום! הקריות נגד זיהום אוויר – דף ברשת החברתית פייסבוק
• "סביבתית" -יישום לדיווח מפגעי סביבה

מידע על היקפי זיהום בחיפה

• מילון מונחים לחומרים מזהמים המשרד להגנת הסביבה
• בדיקות זיהום אוויר במפרץ חיפה, המשרד להגנת הסביבה
• איכות האוויר במפרץ חיפה המשרד להגנת הסביבה, יוני 2016
• מפל"ס - מרשם פליטות לסביבה של מפעלים מזהמים, המשרד להגנת הסביבה
• שירי ספקטור- בן ארי, סוגיות סביבתיות ותכנוניות במפרץ חיפה - תכנית "מתחם בז"ן" ותכנית "קרקעות הצפון" מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 28 ביולי 2014
• אביבה טרכטמן, ד"ר לבנה קורדובה פליטות ואיכות אוויר במפרץ חיפה והסביבה תמונת מצב, דצמבר 2014 המשרד להגנת הסביבה
• תגית זיהום אוויר באתר הקואליציה לבריאות הציבור
• תעשייה או תחבורה: מי מזהם יותר במפרץ חיפה?, הקואליציה לבריאות הציבור, 15.3.2012
• איגוד ערים אזור חיפה - איכות הסביבה (אתר ישן)
• ערים אזור חיפה - איכות הסביבה (אתר חדש)
• איגוד ערים אזור חיפה - הגנת הסביבה
• מצגת שהוצגה בפני מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה הקואליציה לבריאות הציבור, 2.7.2014
• נמל חיפה הוא אחד ממזהמי האוויר הגדולים במפרץ על זיהום במתכות כבדות מאוניות. הקואליציה לבריאות הציבור, 13.8.2014
• מה קורה מעבר לשערי מפעלי התעשייה המזהמים במפרץ חיפה? אריק וייס, נענע 10, 2.5.2015

מחקרים בנושא תחלואה וזיהום בחיפה

• ניטור אפידמיולוגי באזור מפרץ חיפה 2015-2020, אוניברסיטת חיפה - אתר ייעודי לסקר
• ניטור תחלואה באזור מפרץ חיפה, באתר המשרד להגנת הסביבה
• ניטור אפידמיולוגי באזור מפרץ חיפה 2014-2019, אוניברסיטת חיפה, איגוד ערים אזור חיפה, משרד הבריאות ומשרד הגנת הסביבה - השקת הפרוייקט
• רותם אליזרע ועמיר בן-דוד, מפת הסרטן של חיפה, 05.07.2016

• Ori Eitan, Yuval, Micha Barchana, Jonathan Dubnov, Shai Linn, Yohay Carmel, and David M. Broday. Spatial Analysis of Air Pollution and Cancer Incidence Rates in Haifa Bay, Israel. ELSEVIER, July 13, 2010, 4429–39
• Aviad Zick et al, Analysis of the geographical distribution of cancer in Israel , Journal of Clinical Oncology, 2010 ASCO Annual Meeting Abstracts, Vol 28, No 15_suppl (May 20 Supplement), 2010: 1604
• Yakir Rottenberg, Aviad Zick, Micha Barchana, Tamar Peretz Organ Specific Cancer Incidence in an Industrial Sub-district: A Population-based Study with 12 Years Follow-up, AJCEP - American Journal of Cancer Epidemiology and Prevention, Vol 1, No 1 (2013)

• ד"ר ג'ימי קריקון, אלה נווה תחלואה ותמותה בישראל: מה הקשר לזיהום אוויר? 26.6.2006
• ד"ר ג'ימי קריקון, אלה נווה זיהום אוויר ותחלואת ילדים בישראל דו"ח "לראות את הנולד", הקואליציה לבריאות הציבור, 11.10.2009
• העלות הכלכלית של סימפטומים כרוניים כתוצאה מזיהום אוויר: יישום לסרטן באזור חיפה פרופסור ניר בקר, המחלקה לכלכלה וניהול, תל חי, 2009 או בסמוך לה.

מידע וכתבות בנושא תחלואה וזיהום בחיפה

• קחו אוויר ותירגעו סקירת מחקרים על הזיהום והתחלואה בחיפה, קרן צוריאל הררי, כלכליסט, 12.2.2016
• זיהום האוויר בחיפה - סקירת מחקרים בנושא - הבלוג ניצן מתן, 13.2.2016
• סקירת מחקרים: זיהום אוויר ותחלואה בישראל אתר "הקואליציה לבריאות הציבור", 23.2.2012,
• העיר באפור כתבת תחקיר של חיים ריבלין ויוסי מזרחי, ערוץ 2, 7.7.2006
• תחמוצות גופרית - ישר לריאות צפריר רינת, 16.2.2007, הארץ
• חיפה מזוהמת - פחות ממה שחשבתם 25.12.2007 מאת: פאדי עיאדאת, הארץ
• רמות חריגות של חומרים מסרטנים במפרץ חיפה עמיר בן דוד, 15.1.2008 ynet
• "אין סיבה לרחם על המפעלים" יעל עברי-דראל, 30.1.2008 ynet
• ממצאי הזיהום בחיפה - "מוגזמים ולא אמינים" יעל עברי-דראל 3.2.2008 ynet
• סקר בריאות חדש קובע: הזיהום מבתי הזיקוק פוגע בבריאות החיפאים גלית שפיר, כלכליסט, 23.7.2008
• דו"ח: באזור חיפה יותר ילדים חולים בגלל זיהום אחיה ראב"ד, ynet 11.10.2009
• חוקרים מצאו קשר מובהק בין הזיהום במפרץ חיפה לסרטן ריאות בגברים דן אבן, הארץ, 28.09.2010
• מחקרים: תושבי מפרץ חיפה חולים יותר בסרטן ובאסתמה דן אבן, הארץ, 18.10.2010
• שיעור הסרטן בחיפה: 22% מעל הממוצע הארצי שרית רוזנבלום ynet 27.1.2010
• תמותה גבוהה במפרץ חיפה ממחלות הקשורות בזיהום סביבתי, צפריר רינת, הארץ, 29.12.2011 בעקבות דוח של הקואליציה לבריאות הציבור.
• עופר דרסלר, מפרץ חיפה מזוהם? לא מה שחשבתם, באתר nrg‏, מאמר מאת מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה חיפה, 4.1.2012
• מחיר הזיהום של בתי הזיקוק בחיפה דו"ח של בז"ן מצא כבר לפני 5 שנים שהזיהום משפיע על בריאות תושבי האזור. רויטל חובל, הארץ, 1.2.2013,
• העיר עם זיהום האוויר הגבוה ביותר - חיפה ynet, 18.11.2014
• משרד הבריאות: חצי ממקרי הסרטן של ילדים באזור חיפה נובעים מזיהום אוויר אחיה ראב"ד, 14.4.2015, ynet
• מנהל רמב"ם: זינוק בחולי הסרטן בעשור האחרון אחיה ראב"ד וירון קלנר, 15.4.2015, ynet
• א. הקשר בין הזיהום במפרץ חיפה לסרטן הריאות ב. רמות גבוהות של אבץ במפרץ חיפה, ישיבה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, 18.10.2010 באתר כנסת פתוחה.
• דו"ח הניטור האפידמיולוגי במפרץ חיפה הוגש למשרדי הבריאות והגנת הסביבה , המשרד להגנת הסביבה, 31.03.2016
• ירון קלנר, נתוני הסרטן בישראל: בחיפה חולים 15% יותר, ynet, 20.10.2014
• אילנה קוריאל ורותם אליזרע, דו"ח הזיהום בחיפה הוגש, המסקנות לא יפורסמו לעת עתה, ynet, 31.03.2016
• "בחיפה יש יותר תחלואת סרטן ואסטמה", ישראל היום, 08.02.2016
• אילנה קוריאל, הסרטן במפרץ חיפה: המדינה מפסיקה את המחקר שבדק קשר לזיהום, וואינט, 25.6.2017
• אחיה ראב"ד, תושבי מפרץ חיפה זועמים על ביטול מחקר הזיהום: "הורגים אותנו", וואינט, 26.6.2017
• אילנה קוריאל, המפרץ המסוכן: המחקרים החדשים על החיים במפרץ חיפה, וואינט, 26 בינואר 2023

כתבות ומידע על המאבק הציבורי, פעילות הרשויות והכחשת זיהום

• דרך ארוכה: הגורו הירוק של חיפה לא מתייאש ראיון עם ג'ימי קריקון, מירית פנחס, nrg, 12.10.2009
• שימוע לבז"ן: פליטות חריגות של חומר מסרטן עמיר בן-דוד, ynet, 9.1.2012
• פרויקט הניטור האפידמיולוגי במפרץ חיפה יוצא לדרך, הקואליציה לבריאות הציבור, 16.7.2012
• נחיצות סקר דיאוקסינים במפרץ חיפה מבקר המדינה דוח שנתי 58א >> פעולות הרשויות המקומיות להגנת הסביבה
• מאות הפגינו במפרץ חיפה: תנו לנשום בשקט, אחיה ראב"ד, ynet, 23.6.2014
• מפרץ חיפה: מסקנות חמורות בדו"ח ועדת הבדיקה - דיווח מהכנסת, סמר עודה, חי-פה, 30.7.2014
• ועדת הכנסת לבדיקת בעיות במפרץ חיפה: הממשלה חייבת להפחית הזיהום תשתיות, אדיר פטל, 3.8.2014
• זיהום בזיגזג: כך שינו כל הגופים המעורבים את עמדותיהם בנוגע לזיהום האוויר במפרץ חיפה ניק קוליוחין, נענע10, 21.4.2015
• קנס של 1.8 מיליון שקל מוטל על "דור כימיקלים" במפרץ בשל הסתרת דליפת חומר מסוכן אליענה שפר, חיפה קריות.נט 30.4.2015
• מפגינים נגד הזיהום בחיפה: "משחקים בחיינו" 1000 מפגינים בקריית חיים, אחיה ראב"ד, ynet 3.5.2015
• המבקר: כשלים חמורים בפיקוח על מפעלים מזהמים ירון דרוקמן, ynet, 5.5.2015
• פרופ' מיכה ברחנא מנהל הרישום לסרטן לשעבר: "הנתונים שפורסמו היו ידועים לכל ראשי הרשויות באזור, אבל חלקם העדיפו להתכחש להם" אליענה שפר, 15.4.2015
• בעיה של דימוי על התשובות הסותרות של ראש העיר יונה יהב, אביב שרון, העין השביעית, 15.4.2015
• המשרד להגנת הסביבה ממליץ להכריז על מפרץ חיפה כאזור נפגע זיהום אוויר "תשתיות", 15.4.2015
• כך התמכרו הרשויות המקומיות באזור חיפה לחומרים מסוכנים מירב מורן, גלובס, 8.3.2016
• זיהום האוויר במפרץ חיפה – הסיכונים הפיננסיים למשקיעים אמיר אדר, מנהל מחלקת מחקר ישראל במיטב דש ברוקראז', המכון לאחריות תאגידית, מרץ 2016
• צפריר רינת, חיפה תאסור כניסת רכבי דיזל מזהמים לשכונות מגורים, הארץ, 21.9.2016
• נעה שפיגל, עיריית חיפה הוציאה צו סגירה למפעל כרמל אולפינים של בז"ן, הארץ, 26.10.2016
• חיים ריבלין, תחקיר: מדוע נמחקו נתוני הזיהום בחיפה?, חדשות ערוץ 2, מאקו, 30.10.2016
• אורה קורן, המפעלים המזהמים ימשיכו לזהם שנתיים נוספות - באישור הממשלה, דה מרקר, 17.10.2017
• יאיר גיל, המנוטרת ביותר בעולם; לעיריית חיפה, למשרד להגנת הסביבה, לעיתונות וגם למפעלים נוח לכנות את חיפה "העיר המנוטרת ביותר בעולם" • מה הם מרוויחים מזה ולמה אנחנו מפסידים, העין השביעית, 26.12.2017
• אילנה קוריאל, בלי לו"ז ובלי תקציב: הממשלה אישרה את התוכנית לסגירת בזן, וואינט, 6 במרץ 2022