זיהום מזון בישראל

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זיהום מזון בישראל נוגע לזיהום במזון שמתרחש במדינת ישראל. בדומה למדינות אחרות נחשפים האזרחים למזהמים כימיים שעוברים הגברה ביולוגית כגון חומרי הדברה, מתכות כבדות, ודיאוקסינים, שמקורם בזיהום אוויר בישראל ובזיהום מים בישראל, בעיקר עקב זיהום תעשייתי וזיהום חקלאי. מקורות הזיהום יכולים להיות מקומיים כמו זיהום ממפעלים מחיפה ומאשדוד, ויכולים להיות עקב זיהום במזון הניתן לבעלי חיים, אשר מיוצר בחו"ל. כמו כן ייתכנו בעיות במזון מיובא מחו"ל. חומרים אלה הם רעילים, מסרטנים וטרטוגנים. בנוסף לכך זיהום במזון גם חשיפה לגורמים ביולוגים גורמי מחלות כגון וירוסים, חיידקים, טפילים ורעלני פטריות.

זיהום ביולוגי במזון בישראל

סלמונלה בישראל

לפי משרד הבריאות, חיידק הסלמונלה הוא הגורם למחלת הסלמונלוזיס בבני-אדם ובעלי-חיים, כאשר הסימן הקליני העיקרי הוא דלקת בדרכי העיכול. רגישים לה במיוחד ילדים עד גיל 5, זקנים ואנשים שהמערכת החיסונית שלהם לקויה. [1]

לפי משרד הבריאות, המקור העיקרי של מחלת הסלמונלוזיס הוא מזון מזוהם ובמיוחד מזון מן החי (מבעלי כנף, ביצים, חלב, וכו'). בבעלי כנף הסלמונלה אנטריטידיס יכולה להתפתח על העור וגם בתוך הגוף של העוף. זיהום העופות (בעיקר תרנגולות) נגרם מסביבת הגידול וגם מאכילת מספוא מזוהם. הסלמונלה אנטריטידיס יכולה להתפתח במערכת הרבייה של העוף וכך מועברת לביצים. סטטיסטית ביצה אחת מתוך 1000 ביצים תהיה נגועה בחיידק סלמונלה אנטריטידיס.[2][3]

לפי משרד הבריאות, בשנים האחרונות ישנו גידול במספר הסלמונולוזיס בבני אדם. בשנת 1993 מסה"כ התפרצויות של הרעלות מזון, 36.8% נגרמו מחיידק הסלמונלה לעומת 17.4% ב-1987. העליה במקרי הסלמונלוזיס בשנים האחרונות הינה כתוצאה מהעליה בנוכחות S ,PT4.enteritidis סרוטיפ אלים הגורם למחלה קשה במיוחד בילדים.[4]

קמפילובקטר בישראל

קמפילובקטר הוא חיידק שבודדו אותו בסוף המאה ה- 19 אך הוכח שהוא פתוגני לבני אדם רק בשנת 1977. אפשר למצוא את החיידק באופן טבעי במערכת העיכול של יונקים ובעיקר בעופות כיוון שטמפרטורת הגוף שלהם מתאימה מאוד להתרבות החיידקים מסוג הקמפילובקטר. החיידק רגיש לחימום, הקפאה ולמלח ויכול להתרבות בתנאי חוסר חמצן.

קמפילובקטר יכול לגרום לבני אדם כאבי בטן עזים בין יום לשבוע ימים מתחילת המחלה, שלשולים ל-1-3 ימים ולפעמים צואה דמית. הסימנים הקליניים דומים ליתר דלקות מעיים הנגרמות על ידי חיידקים פתוגניים, אבל במקרה זה תקופת הדגירה עורכת בין 1-11 יום כשבאופן רגיל היא 2-5 ימים.

קמפילובקטר יכול לעבור לבן-אדם דרך אכילת עופות או בשר שלא בושל היטב או דרך מזון אחר כזיהום משנה. לפי משרד הבריאות, בישראל כמו גם באירופה קיימים מקרים רבים של המחלה בבני אדם. בתקופה האחרונה נמצאה תחלואה גבוהה יותר של קמפילובקטר בדומה בסלמונלה.[5]

פרשת הסלמונלה בדגני הבוקר של חברת יונילוור

בקיץ 2016 התברר כי חלק מדגני הבוקר של חברת יוניליוור הכילו חיידקי סלמונלה. בחברת יונליוור קיבלו בדיקות שהראו כי קיים זיהום במוצרים אלו. החברה החליטה בכל זאת להפיץ את המוצרים לרשתות השיווק. בעקבות ידיעות על חששות לזיהום במוצרי החברה, יזמה החברה פרסום מטעה בתקשורת, דרך נציגי שירות לקוחות, ובשלטים ברשתות השיווק שכלל מודעות לפיהן כל דגני הבוקר שהגיעו לידי הצרכנים בטוחים למאכל, וכי דגני בוקר שכן זוהמו לא הגיעו לידי צרכנים. בחודש אוגוסט נחשף כי למרות טענות יוניליוור שכל המוצרים הנגועים נמצאים בהסגר, אחד המשטחים זלג לחנויות והגיע לצרכנים.[1] הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן קבעה שיוניליוור הפרה את חוק הגנת הצרכן עקב הפרסום המטעה וקנסה את החברה בפברואר 2017 בסכום של כ-600 אלף ש"ח. [2]

זיהום כימי במזון בישראל

פרשת הסיליקון בחלב

פרשת הסיליקון בחלב הייתה פרשה משנת 1995 שבמרכזה עמד הגילוי שחברת "תנובה" הוסיפה את הכימיקל פולי דימתיל סילוקסאן (Polydimethylsiloxane) לחלב עמיד 1% שומן שלה, ללא ידיעת הציבור.

בספטמבר 1995 נחשף בתחקיר של רונאל פישר במוסף "סופשבוע" בעיתון מעריב, כי חברת "תנובה" מוסיפה לחלב העמיד דל-השומן שלה את הכימיקל פולי דימתיל סילוקסאן (שנחרת בתודעה הקולקטיבית כ"סיליקון"). התחקיר התבסס על מידע פנימי, ועל בדיקות כימיות שבוצעו לחלב במעבדת 'ספקטרולאב' ברחובות.

הכימיקל שימש כחומר מונע קיצוף, ואיפשר לאטום ביתר קלות את אריזות החלב לאחר מזיגת החלב לתוכן. בעקבות בעיה בתהליך הייצור במפעל תנובה נאלצו להשמיד כמויות גדולות של חלב ובכך נגרמו הפסדי הכנסות ניכרים. השימוש בסיליקון מנע את התופעה. החומר נחשד כחומר מסרטן, ולכן נאסר לשימוש במזון ברוב ארצות העולם ובהן ישראל, מתוקף סעיף בתקנות לרישוי עסקים, אלא באישור מיוחד של מנכ"ל משרד הבריאות.

בשנת 1995 הוגש נגד תנובה ומנהליה כתב אישום פלילי בגין הפרשה, בבית משפט השלום ברחובות‏. החברה נמצאה אשמה ובהסדר טיעון נקנסה בסכום של 28 אלף ש"ח. באותה שנה החל גם הליך של תביעה ייצוגית נגד תנובה. לאחר הליכים משפטיים ארוכים, פסק בית המשפט בשנת 2008 סעד כספי לטובת הקבוצה התובעים, על סך של 55 מיליון ש"ח.

כספית ומתכות כבדות בדגים

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – כספית, תעשיות אלקטרוכימיות

רמות הכספית בדגים בישראל, אינן נבדקות באופן שגרתי.[3]

בשנת 2002 התפרסם דו"ח של המכון לחקר ימים ואגמים, על איכות מי החופים של ישראל. הדו"ח מאת מאת פרופ' ברק חרות, ד"ר עדנה שפר וד"ר יובל כהן, מצא במפרץ חיפה עודף של כספית, עופרת ואבץ, לעומת אזורים אחרים. הדו"ח מצא כי בנמלי חיפה והקישון יש זיהום חמור עד בינוני של כספית, קדמיום ומתכות נוספות, וכן קיימים ריכוזי כספית גדולים בצפון המפרץ. בכ־10% מהדגים שבמפרץ חרגו ריכוזי הכספית מהתקן המחמיר שמקובל במדינות רבות בעולם, אבל לא מהתקן הישראלי שמתיר לאכול אותם.[4]

על פי דו"חות של המכון לחקר ימים ואגמים בנושא איכות מי החופים בישראל, נכון לשנת 2009 נמצאו רמות חריגות של כספית בדגים: בכ-5% מהדגים החופיים נמצאו חריגות ביחס לתקן מחמיר לדגי מאכל;[3] מאז סוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות הכספית אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל בשנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר. המקור לכספית במפרץ חיפה ובאיזור עכו הוא בזיהום תעשייתי הן מנחל הקישון ומפעל תעשיות אלקטרוכימיות שפעל עד שנת 2004 והוא המקור העיקרי לזיהום. למרות הפסקת הזרמת השפכים, הכספית מצויה במשקעי הבוץ והחול בקרקעית הים, ומשם היא מצטברת ברכיכות ובמעלה שרשרת המזון אל הדגים. לפי המכון ריכוזי הכספית במשקעים הפסיקו לרדת כך שצפוי שהם יהוו בעיה במשך מספר עשורים.[5]

בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (או מתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.[6] בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.[5] בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינויים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית.[5] העשרת כספית באזור עכו ומפרץ חיפה נמצאה גם בבעלי חיים שוכני קרקעית, כגון צדפות וחלזונות. רמות נמוכות עד בינוניות של כספית נמצאו בשפך הקישון ובנחל נעמן.[3]

בששה ביולי 2015, הוציא המשרד להגנת הסביבה אזהרה חמורה מפני דיג של דגים בצפון מפרץ עכו. לפי המשרד יש חשד לדליפת כספית למי התהום ולים באיזור מפרץ עכו, ונמצאו ריכוזים חריגים של כספית בשתי תחנות ניטור בחוף הים, בקרבת מפעל "תעשיות אלקטרוכימיות". בבדיקה שבוצעה במרחק קילומטר מדרום לחוף הרחצה הסמוך למפעל, נמדדו ערכים של עד 55 מיקרוגרם כספית לליטר, פי 22 מעל התקן המרבי המותר לריכוז כספית במים שעומד על 2.0 מיקרוגרם לליטר. [7] אזהרת המשרד להגנת הסביבה התרחשה 13 שנה לאחר הדו"ח הראשון של המכון לחקר ימים ואגמים בנושא ו-6 שנים לאחר ההמלצה להפסיק את הדיג באיזור. כשבוע לאחר אזהרת משרד הסביבה, הצטרף משרד הבריאות הצטרף גם הוא להמלצה לאסור דיג באיזור. משרד החקלאות לא נענה ליישום ההמלצות ובכל מקרה ברשותו רק סירה אחת לפיקוח על הדיג בכנרת ובים התיכון. [6]

יש חשד כי בישראל הזיהום בדגי-הים התיכון גבוה יותר מאשר הזיהום באירופה שכן בישראל שופכים חלק מבוצת הביוב ואת הביוב ממכוני הטיהור אל הים. נכון לשנת 2000 כעשירית מצריכת הדגים השנתית בישראל (ששת אלפים טון) באה מדיג בים התיכון. ב-25 באוגוסט 2000 הופיעה במוסף השבת של "ידיעות אחרונות" כתבת תחקיר רחבת היקף על הדיג שמתבצע ליד פתח צינור השפד"ן, שמזרים לים ליד קיבוץ פלמחים את הבוצה שנשארת לאחר טיהור מי הביוב. הדגים נמשכים למוצא הצינור בגלל החומר האורגני שהם יכולים לאכול. הבוצה רעילה ומסוכנת ומכילה כספית, עופרת וחומרים מסוכנים אחרים. דייג ששמו לא נמסר סיפר: "הדגים מעולפים לגמרי, הם בקושי מחזיקים מעמד באזור המורעל הזה". לפי צוות העיתון יש דיג בהיקף רב באיזור הצינור. [8]

בבדיקת מעבדה מדגמית בדגים שנידוגו ליד השפד"ן, בשנת 2000 התגלו כמויות חריגות של מתכות כבדות: ב-8 דגים מתוך 16 נמצא ארסן ובאחד מהדגים הגיע שיעור הארסן ל-530 אחוז מעל התקן. בדג אחד נמצאה כספית פי שניים וחצי מהתקן ובדג נוסף נמצא קדמיום בשיעור של עשרים אחוז מעל התקן.[8]

על פי המכון לחקר ימים ואגמים, האזורים בתחום מימי החופים שבהם מומלץ לאסור פעילות דייג כוללים את המוצא הימי של בוצת השפד"ן, המוצא הימי של צינור אגן כימיקלים/בתי זיקוק אשדוד, המוצא הימי של מט"ש הרצליה, מוצאי הנחלים קישון, שורק, אלכסנדר, נעמן והתחום הפנימי בכל הנמלים והמעגנות (בחלקם אזורים אלה הם ממילא שטחים צבאיים סגורים או אזורים אסורים לדייג). כפי שנמסר על ידי אגף הדייג במשרד החקלאות, נכון לשנת 2012, אין סמכות חוקית לאסור דייג במקומות מזוהמים (למעט האיסור הכללי על דייג בשטחי נמלים). המכון ממליץ להסדיר עניין זה בחקיקה.[5]

קדמיום במזון מהחי

קדמיום נמצא בכמות רבה בדשנים חקלאיים ובמים מזוהמים - שני מקורות שמגיעים כמזון ושתייה אל בעלי החיים.

על פי דוח של "הוועדה לשאריות כימיות במזון" משנת 2011 : "ישנה השנה (2010) בעיה קשה של שאריות חריגות מעל לרמה המרבית המותרת של קדמיום בכבד של פטם עוף ... בעיית הקדמיום התעוררה כבר בישיבה לפני שישה חודשים של ועדת ההיגוי העליונה לשאריות כימיות. בישיבה זו סוכם כי תמונה ועדה לבדיקת הנושא. נכון להיום לא הוקמה ועדה זו". [7][8]

בניגוד לארסן, שהוא רעיל באופן גורף, מידת הסכנה שבקדמיום שונה אצל כל בעל חיים ובכל רקמת בשר, מה שהופך את האיסור עליו למורכב. ברקמת שריר של תרנגול, למשל, כמות הקדמיום המותרת עומדת על 50 מיקרוגרם לקילוגרם בשר. בכבד של תרנגול, לעומת זאת, הכמות המותרת היא 500 מיקרוגרם לקילוגרם בשר, ובתרנגול הודו הכמות המותרת עומדת על 1,000 מיקרוגרם לקילוגרם של בשר כבד. ההיגיון העומד מאחורי הכמויות הללו הוא שהקדמיום נוטה להצטבר ברקמת הכבד והכליות יותר מאשר ברקמות אחרות. [9]

  • בשנת 2005 משרד הבריאות הסיר מהמדפים מזון תינוקות לאחר שמצא כי המזון מכיל רמות גבוהות מעל המותר של קדמיום, כדי למנוע הרעלת קדמיום. [10][11][12],
  • בשנת 2010 נמצא קדמיום בכבדי עוף בשנת 2010.[13] על פי דוח של "הוועדה לשאריות כימיות במזון", הנוגע לממצאים משנת 2010, עולה כי ב-12.7% מדגימות בשר העוף באותה שנה נמצאה כמות קדמיום מעל למותר בתקן. [14]
  • בשנת 2013 ערך משרד החקלאות 300 בדיקות מדגמיות של בשר עוף, ב-1.3% מתוכן נמצא קדמיום, בכבדי עוף.[9] לטענת "ישראל היום", ב-3.3% מהדגימות נמצא קדמיום. [15]

ארסן באורז

בתחקיר משנת 2016 בתוכנית "עושות חשבון" בערוץ 10, נטען כי סוגי אורז שונים בישראל מכילים כמות גבוהה של ארסן ביחס לתקן האירופאי. התקן האירופאי לארסן באורז נקבע על 0.1 מ"ג ארסן לקילוגרם אורז עבור ילדים ועד 0.2 מ"ג ארסן לקילוגרם אורז עבור מבוגרים. תחקירני התוכנית שלחו דגימות של חמישה סוגי אורז למעבדת אמינלאב. בכל סוגי האורז התגלה ארסן בכמות שנעה בין 0.3 מ"ג ל-0.8 מ"ג לקילוגרם, שהן רמות גבוהות ביחס לתקן האירופי. הכמות הגבוהה ביותר של ארסן נתגלתה באורז מלא שכן הארסן נשאר בעיקר בקליפת האורז. [16]

דיאוקסינים במזון מהחי

בשנת 2013 ערך משרד הבריאות סקר על המצאות דיאוקסינים במזונות מהחי. המשרד דגם 10 לולים ומתוכם נמצאו ריכוזי דיאוקסינים מעל התקן של ארגון הבריאות העולמי ב-4 לולים, לפי תקן מחמיר יותר של סוכנות ההגנה על הסביבה של ארצות הברית כל הדגימות של הביצים הכילו כמות עודפת של דיאוקסין. [17]

שאריות חומרי הדברה במזון

בישראל דוגם משרד הבריאות את התוצרת החקלאית בשדה ובנקודות שיווק של מזון בחיפוש אחר שאריות חומרי הדברה מעל לתקן. בין השנים 2006 ל-2010 בוצעו כ-2,300 דגימות, (כלומר כ-460 דגימות בשנה). מתוך דגימות אלה, ב-317 דגימות, או 13.6% נמצאו חומרי הדברה בכמות גבוהה מהתקן המותר. בשנת 2010 ערך משרד הבריאות 586 בדיקות בנקודות שיווק מזון ומתוכן נמצאו חריגות ב-71 דגימות שהן כ-12%. מתוך חריגות אלה, 27% הוגדרו כ"חריגות משמעותיות". בחלק מהמקרים מושמדת התוצרת החקלאית, רק 14 פקחים במשרה חלקית מפקחים על הנושא בישראל. בשנת 2009 נפתחו 20 תיקים משפטיים נגד חקלאים שהפרו את התקנים הרעילים שכן ניתן לעשות זאת רק בחלק מהמקרים שבהם יש הפרה ברורה של הנהלים. [18]

חשיפה לחומרי הדברה המכילים זרחנים אורגניים, בקרב אוכלוסיות מהכפר ועיר קשורה למספר נזקים בריאותיים. בסקר ניטור ביולוגי שערך משרד הבריאות בשנת 2011 בקרב 247 ישראלים בוגרים, התגלו שאריות של זרחנים אורגניים שמקורם בחומרי הדברה (dialkyl phosphate) בדגימות שתן של כלל האוכלוסייה. החשיפה הממוצעת באוכלוסייה באותה תקופה הייתה גבוהה יחסית לאוכלוסיות בארצות הברית ובקנדה, אך דומה לחשיפה בצרפת. הריכוזים הגבוהים ביותר נמצאו אצל אנשים שדיווחו על אכילת פירות מרובה, ולפי החוקרים, אכילת פירות היא מקור חשוב לחשיפה לזרחנים אורגניים. כמו כן התברר כי ריכוז החומרים עלה עם גיל הנבדקים ובקרב נבדקים עשירים יותר. [10]

חשיפה לפתאלטים בישראל

פתלטים (Phthalates) היא קבוצה של תרכובות כימיקליות שמשמשות כתוספים למוצרי פלסטיק כדי להפוך אותם לגמישים יותר. מדובר בחומר החשוד כטרטוגני - כלומר עלול לגרום לבעיות בלידה ולמומים בעוברים.

מחקר של משרד הבריאות שפורסם בשנת 2012 בדק דגימות שתן של כ-250 ישראלים ממגוון רקעים - יהודים וערבים, גילאים שונים ומגורים במקומות שונים. המחקר בדק תוצרי פירוק של רעלים שונים שאינם מצטברים בגוף אלא יוצאים אחרי זמן קצר בשתן. ב-92%-100% מתוך הנבדקים, נמצאו תוצרי פירוק של פתאלטים בשתן מעל סף הכימות, בריכוז ממוצע גאומטרי של בין 4 ל-34 מיקרוגרם לליטר וריכוז ממוצע גאומטרי מתוקנן לקריאטנין שנע בין 3.5 ל-27 מיקרוגרם לגרם. תוצאות אלה דומות לחשיפה בקרב תושבי ארצות הברית. המחקר לא בדק השלכות בריאותיות של חשיפה זו, אלא נועד לנסות לבצע מיפוי של חשיפה למזהמים בקרב האוכלוסייה בישראל. [11]

מקורות החשיפה לפתלאטים, הם מגוונים וכוללים זיהום אוויר ביתי, אבק, וחשיפה תעסוקתית, אבל לגבי חלק ניכר מהפתלאטים, החשיפה אליהם עבור ילדים ומבוגרים היא דרך מהמזון עקב המצאות שלהם במיכלים ובאריזות מזון. [12]

פיקוח על המזון

שירות המזון הארצי במשרד הבריאות מנטר את המזון ואמור לוודא שאין בו זיהום ביולוגי או כימי. השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות קובעים תקנים ופיקוח הנוגעים לתנאי הגידול של בעלי חיים בתעשיית המזון מהחי.

בשנת 2014 טען ד"ר משה רפלוביץ', מנהל השירותים הווטרינריים בגוש דן ויו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות במינוי של השלטון המקומי, כי הרופאים הווטרינרים מודאגים מהארכת חיי המדף בסוגי בשר שונים: "זה חלק ממהלך שלם שמוריד פיקוח ובהמשך הולך להיות גם בעוף והתחיל עם הארכת חיי המדף של העוף לחלק מהמשחטות מארבעה לחמישה ושישה ימים. לא אתפלא אם בקרוב גם חיי המדף של העוף יוארכו לשמונה ימים". החשש הוא מפני התפרצות של חיידקים בגלל תנאי קירור והובלה בעייתיים. לביקורת זו שותף גם ד"ר גידי ציפורי, מנכ"ל המכון הישראלי לאיכות ובטיחות מזון. גורמים נוספים בשוק המזון העידו על בעיות בטיב הבשר. החשש הוא שמדובר קשרי הון-שלטון הגורמים להגברת רווחיות המשחטות על חשבון סיכון בריאותם של הצרכנים. [13]

ראו גם

קישורים חיצוניים

שאריות חומרי הדברה במזון בישראל
קדמיום, כספית ומתכות כבדות אחרות במזון בישראל
דיאוקסינים במזון בישראל
פתאלטים בישראל

הערות שוליים

  1. ^ פרשת הסלמונלה: יוניליוור תיקנס "בשל הפרסומים המטעים", גלובס, 01.03.2017
  2. ^ אסנת ניר, פרשת הסלמונלה: יוניליוור תיקנס ב־600 אלף שקל על פרסום מוטעה, כלכליסט, 28.02.2017
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 כספית הקרן לבריאות ולסביבה
  4. ^ קחו אוויר ותירגעו סקירת מחקרים על הזיהום והתחלואה בחיפה, קרן צוריאל הררי, כלכליסט, 12.02.16
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 ניטור איכות מימי חופין ניטור מגוון ביולוגי, דו"ח מדעי לשנת 2012 פרופ' ברק חירות, המכון לחקר ימים ואגמים, 2012
  6. ^ פרופ' ברק חרות ואחרים, איכות מימי החופין בישראל בים התיכון בשנת 2009, חקר ימים ואגמים לישראל, 2010
  7. ^ איסור חמור על דיג בצפון מפרץ עכו יפה ברנס, ynet 06.07.2015
  8. ^ 8.0 8.1 יריב גלבוע, דגים - המזון המזוהם ביותר בביטאון תנועת הצמחונים והטבעונים בישראל, "טבע-און ובריאות", בחוברות 121-124. 2003, באתר אנונימוס.
  9. ^ דו"ח: מתכות ותרופות נמצאו במזון מן החי המשווק בישראל דן אבן, הארץ, 23.06.2013
  10. ^ T. Berman, R. Goldsmith, T. Göen, J. Spungen, L. Novack, H. Levine, Y. Amitai, T. Shohat, I. Grotto, Urinary concentrations of organophosphate pesticide metabolites in adults in Israel: Demographic and dietary predictors, Environment International, Volume 60, October 2013, Pages 183-189
  11. ^ פרופ' איתמר גרוטו ואחרים, ניטור ביולוגי של כימיקלים סביבתיים בישראל, משרד הבריאות, 2012
  12. ^ תמר ברמן Exposure to Phthalates in the Israeli Population, 23.11.09, המחלקה לבריאות סביבתית, משרד הבריאות
  13. ^ חיי המדף של בשר הודו יוארכו; רופא: "חיידקים עלולים לגרום לכאבי בטן ועד שיתוק ומוות" עדי דברת-מזריץ, אורה קורן, 08.09.2014, דה מרקר
זיהום

רקע וסוגי זיהום: זיהום • זיהום אוויר • הצטברות ביולוגית • השפעות בריאותיות של זיהום אוויר • זיהום מים • זיהום קרקע • זיהום במזון • זיהום רעש • זיהום אור • זיהום אוויר מתחבורה • זיהום תעשייתי • עישון פסיבי • חומרי הדברה • מתכות כבדות • דיאוקסין • כרייה • דלק מחצבי • פחם • התחממות עולמית • גורם מסרטן • טרטוגן • משבש אנדוקריני • השפעה חיצונית • חוק קואס • הכחשת זיהום

זיהום בישראל: זיהום אוויר בישראל • זיהום מים בישראל • זיהום נחלים בישראל • זיהום קרקע בישראל • זיהום מזון בישראל • תעשיות אלקטרוכימיות • זיהום אוויר במפרץ חיפה • רמת חובב • זיהום האוויר בגוש דן • המשרד להגנת הסביבה • אזרחים למען הסביבה • הקואליציה לבריאות הציבור • אדם טבע ודין • צלול • מגמה ירוקה

מניעת והקטנת זיהום: אנרגיה מתחדשת • גז טבעי בישראל • תחבורה בת קיימא • תחבורה רכה • עירוניות מתחדשת • טבע עירוני • תעשייה בת קיימא • מעריסה לעריסה • חקלאות בת קיימא • מס פיגו • כלכלה בת קיימא • נתונים פתוחים

אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=זיהום_מזון_בישראל&oldid=122120"