פתלטים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פתלטים (באנגלית: Phthalates או Phthalate esters) או פתאלטים הם קבוצה של תרכובות כימיקליות שמשמשות בעיקר כתוספים למוצרי פלסטיק כדי להפוך אותם לגמישים יותר. השימוש העיקרי בהם הוא להפיכת פוליויניל כלוריד (PVC) מפלסטיק קשיח לפלסטיק גמיש. פתלטים הם נוזליים נטולי צבע וריח, הם מסיסים בשומן ובמידה פחותה מכך במים. משתמשים בפתלטים במגוון גדול של מוצרים - קופסאות מזון חד פעמיות, סכום חד פעמי, בקבוקי פלסטיק לשתייה, ציפוי גלולות בתעשיית התרופות, קוסמטיקה, בשמים, חומרי בנייה, צעצועים, וילונות אמבטיה ועוד.

פלתטים עלולים לעבור בדרכים שונות אל תוך גוף האדם בדרכים שונות, דרך נפוצה במיוחד היא ככל הנראה דרך בליעה של פתלטים שנודדים מהפלסטיק אל המים והמזון. פתלטים חשודים כחומר טרטוגני - חומר שגורם למומים ובעיות אצל ילדים שנחשפו אליו כעוברים בזמן ההריון. ההשפעה יכולה להיות לידה מוקדמת או הפרעות בהתפתחות של מערכות שונות של העובר או הילד. פתלטים הם סוג נפוץ של משבש אנדוקריני - חומרים חוץ-גופיים המשבשים את פעולות המערכת האנדוקרינית, ומפריעים לתפקוד הפיזיולוגי של ההורמונים בגוף.

שימושים וחשיפה

פתלטים משמשים בעיקר בתעשיית הפלסטיק ומצוי במגוון רחב של מוצרים, כולל בקבוקי פלסטיק, שמפו וקרמים למיניהם.[1]

פתלטים היא קבוצה של כימיקלים בעלי שימושים שונים ובעלי השפעות בריאותיות שונות זו מזו בהקשרים של רעילות, והשפעה על מערכת העצבים.[2]בציוד רפואי ניתן למצוא DEHP שהוא PVC plasticizer. בחומרי בניין ובריהוט ניתן למצוא BBzP ו-DEHP, צעצועים עלולים להכיל DINP ויתכן שגם DEHP, באריזות מזון ניתן גם DEHP. בכל השימושים האלה משתמשים בפתלטים כדי להגמיש PVC. בתרופות ניתן למצוא DEHP ו-DBP, לשם עטיפה ובתרופות הניתנות בבליעה. חומרי קוסמטיקה מכילים DEP שמשמש כמייצב. [2]

החשיפה של בני אדם לפתלטים היא דרך נשימה, בליעה ובמגע בעור. חומרי בניין ורהיטים פולטים פתלטים לאוויר הבית וכאבק אותו אנו נושמים או בולעים. וכן אנו נחשפים בעור דרך מגע במשטחים. חשיפה לפתלטים מתרחשת גם דרך מוצרים שונים כמו חומרי קוסמטיקה, אריזות מזון, צבעים, תוספים, תרופות וציוד רפואי חשיפה זו מתרחשת דרך בליעת מזון, מגע במוצרים, אבק בבית ואוויר הבית. חשיפה לפתלטים עשויה להיות דרך זיהום תעשייתי או במסגרת העבודה דרך זיהום אוויר, תוספים או אריזות וכן בגלל מזבלות - שיכולים לגרור חשיפה דרך האוויר מחוץ לבית, זיהום מים, וזיהום קרקע.[2]

מקורות החשיפה העיקריים תלויים בסוג החומר ובנסיבות: [2]

  • עבור Butylbenzyl Phthalate, BBzP, אבק מהווה 70% מהחשיפה בקרב תינוקות ופעוטות. וחשיפה דרך מזון מהווה 60% מהחשיפה בקרב ילדים ומבוגרים.
  • Di-(2-ethylhexyl) Phthalate - DEHP, בתינוקות ופעוטות אבק ומזון מהווים כל אחד כ-50% מהמקורות, ובילדים ומבוגרים 98% מקורם בזיהום במזון.
  • Diethyl Phthalate - DEP בכל האוכלוסיות כ-80% מהחשיפה היא דרך מוצרי היגיינה וקוסמטיקה אישיים.
  • יש אוכלוסיות שנחשפות לפתלטים בעקבות נסיבות אחרות - לדוגמה חשיפה תעסוקתית למכשור רפואי עם PVC וחשיפה דרך תרופות.

מחקר במימון המכונים הלאומיים לבריאות בארה"ב (NIH) פורסם באפריל 2016 בכתב העת שלהם EHP, מצא כי קיים קשר בין אכילת מזון מהיר לבין חשיפה מוגברת לפתלטים. [3]

בשנת 2016 בחנה התכנית "המערכת" זליגה של פתלטים ממכילי מזון מפלסטיק אל מזון חם שנארז במיכלים אלה. כמות משמעותית של פתלטים זלגו מהמיכלים אל תוך המזון ונמצאו בבדיקות מעבדה. קבוצת ביקורת של אותם מאכלים שנארזה במיכלי זכוכית הכילו כמות קטנה מאוד של פתלטים. הכמות היו גבוהות במיוחד במאכלים שומניים כמו עוף שכן הפתלטים מסיסים בשמן. כמות גבוהה של פתלטים נמצאה גם במזון שחומם בצלחת פלסטיק חד פעמית. אחד הסימנים לזליגת פתלטים אל המזון הוא עיוות של הפלסטיק - שכן הפתלטים שנותנים לפלסטיק את תכונת הגמישות שלו גורמים לעיוות של הפלסטיק כאשר הם נודדים ממנו החוצה אל המזון. [4] [5]

השפעות בריאותיות של פתלטים

השימוש בפתלטים מעורר מחלוקת היות והם חשודים כחומר טרטוגני - חומר שגורם למומים ובעיות אצל ילדים שנחשפו אליו כעוברים ברחם אימם. הספר עתידנו הגנוב, מציין מספר פתלטים כחשודים בכך שהם כימיקלים משבשי הורמונים כלומר חומרים שחשיפה זעירה עליהם, עלולה לגרור שיבושים להתפתחות תקינה של עוברים במהלך ההריון, דבר שיכול לגרום לבעיות במערכת המין, העצבים והמערכת החיסונית של עוברים אלה במהלך חייהם. במהלך השנים מאז פרסום הספר פורסמו מספר מחקרים המוצאים קשר בין חשיפה לפתלטים לבין בעיות בריאותיות שונות.

ד"ר חגי לוין, מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, טוען שפתלטים הם בין החומרים המשפעים ביותר הגורמים לשיבוש אנדוקריני, וכי הן משפעים על מערכות גוף רבות. לטענתו בתחום המחקר שלו, פוריות גברים ונשים, רואים השפעה דרמטית של פתלטים. האנדוקרינולוגית פרופסור קרן תורג'מן טוענת כי פתלטים גורמים לירידה באיכות הזרע, ירידה בפוריות האישה, שינוי בגיל ההתבגרות, סרטנים תלויי הורמונים כמו סרטן השד, סרטן הערמונית, הפרעות בבלוטת התריס שגורמת בין היתר לפגיעה במנת המשכל. [5]

לפי פרסום של ה-CDC משנת 2009, ההשפעות הבריאותיות של חשיפה לפלתטים עקב חשיפה סביבתית נמוכה אינה ידוע עדיין. מחקרים על מכרסמים מצאו כי חשיפה לכמות גבוהה של חלק מהפתלטים הובילה לשינוי הורמונלי. מחקרים על מכרסמים הראו שכמויות גדולות של פתלטים הובילה לנזק לאשכים, לכבד, סרטן הכבד, וטרטוגניות (פגיעה בעוברים), אם כי תוצאות אלה לא הודגמו בפרימטים או שהם נמצאים עדיין תחת מחקר. [6] מחקר בריטי גילה כי אחד מחומרי המשפחה גרם לדיכוי של ייצור סטרואידים בתאי ליידיג שבאשכים, במכרסמים ובפרימטים.[7]

חוקרים מאוניברסיטת מישיגן, פרסמו מחקר משנת 2013 שמצא קשר בין חשיפה לפתלטים לבין לידה מוקדמת. החוקרים בדקו ריכוזי פתלטים בשתן בקרב 480 נשים בהריון. מתוכן 130 אמהות ילדו לפני שבוע 37. החוקרים מצאו כי אמהות בעלות חשיפה גבוהה יותר ל-2 פתלטים היו בעלות סיכוי גבוה יותר ללידה מוקדמת. נשים עם רמות גבוהות של פתלטים היו בעלות סיכוי גבוה פי 2 עד פי 5 ללדת מוקדם מידי. [8]

מחקר משנת 2010 מצא קשר בין חשיפה של עוברים לפתלטים ובין בעיות התנהגותיות וקוגניטיביות שבאו לידי ביטוי בגילויי אגרסיביות, היפראקטיביות וקושי לשלוט על רגשות.[9] הספרות המדעית קושרת בין חשיפה לפתלטים ובין היפוספדיאס (מום מולד במערכת המין הזכרית) והופעה מוקדמת של ניצן השד בקרב בנות. [1]

מחקרים מהשנים האחרונות מוצאים ירידה משמעותית בכמות ואיכות הזרע בקרב גברים במדינות מערביות שונות כמו אירופה, ארצות הברית ואוסטרליה, במשך 40 השנים האחרונות. פתלטים הם אחד החשודים המרכזיים בירידה זו, יחד עם גורמי זיהום נוספים כמו חומרי הדברה.[10][11] [1]

חשיפה לפתלטים בישראל

מחקר של משרד הבריאות שפורסם בשנת 2012 בדק דגימות שתן של כ-250 ישראלים ממגוון רקעים - יהודים וערבים, גילאים שונים ומגורים במקומות שונים. המחקר בדק תוצרי פירוק של רעלים שונים שאינם מצטברים בגוף אלא יוצאים אחרי זמן קצר בשתן. ב-92%-100% מתוך הנבדקים, נמצאו תוצרי פירוק של פתלטים בשתן מעל סף הכימות, בריכוז ממוצע גאומטרי של בין 4 ל-34 מיקרוגרם לליטר וריכוז ממוצע גאומטרי מתוקנן לקריאטנין שנע בין 3.5 ל-27 מיקרוגרם לגרם. תוצאות אלה דומות לחשיפה בקרב תושבי ארצות הברית. המחקר לא בדק השלכות בריאותיות של חשיפה זו, אלא נועד לנסות לבצע מיפוי של חשיפה למזהמים בקרב האוכלוסייה בישראל. [12]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 משבשי המערכת האנדוקריניתהקרן לבריאות וסביבה
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 תמר ברמן Exposure to Phthalates in the Israeli Population, 23.11.2009, המחלקה לבריאות סביבתית, משרד הבריאות
  3. ^ תמי אדיב, מחקר: המזון העיקרי שיש בו כימיקלים מזיקים להגמשת פלסטיק הארץ, 5.6.2016
  4. ^ צפו: כך חודרים הרעלים מכלי הפלסטיק - למזון שלנו, ynet 21.12.2016
  5. ^ 5.0 5.1 אבי מאור מרזוק, מיקי חיימוביץ' זהירות פלסטיק "המערכת", רשת ערוץ 2, 22.12.2016
  6. ^ The Fourth National Report on Human Exposure to Environmental Chemicals, 2009, המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית, CDC, 2009, עמ' 258–292
  7. ^ Effects of monobutyl and di(n-butyl) phthalate in vitro on steroidogenesis and Leydig cell aggregation in fetal testis explants from the rat Hallmark N et al, Environ Health Perspect, 2007
  8. ^ Ferguson KK, McElrath TF, Meeker JD. Phthalate Exposure Linked to Preterm Birth, 2013
  9. ^ Stephanie M. Engel et al, Prenatal Phthalate Exposure Is Associated with Childhood Behavior and Executive Functioning Environ Health Perspect 118:565-571 (2010).
  10. ^ Hagai Levine, Niels Jørgensen, Anderson Martino-Andrade, Jaime Mendiola, Dan Weksler-Derri, Irina Mindlis, Rachel Pinotti, Shanna H Swan; Temporal trends in sperm count: a systematic review and meta-regression analysis, Human Reproduction Update, Volume 23, Issue 6, 1 November 2017, Pages 646–659, https://doi.org/10.1093/humupd/dmx022
  11. ^ נטע אחיטוב, ספירת הזרע של הגבר המערבי צונחת ומסכנת את עתיד האנושות, הארץ, 15 בנובמבר 2017
  12. ^ פרופ' איתמר גרוטו ואחרים, ניטור ביולוגי של כימיקלים סביבתיים בישראל, משרד הבריאות, 2012
זיהום

רקע וסוגי זיהום: זיהום • זיהום אוויר • הצטברות ביולוגית • השפעות בריאותיות של זיהום אוויר • זיהום מים • זיהום קרקע • זיהום במזון • זיהום רעש • זיהום אור • זיהום אוויר מתחבורה • זיהום תעשייתי • עישון פסיבי • חומרי הדברה • מתכות כבדות • דיאוקסין • כרייה • דלק מחצבי • פחם • התחממות עולמית • גורם מסרטן • טרטוגן • משבש אנדוקריני • השפעה חיצונית • חוק קואס • הכחשת זיהום

זיהום בישראל: זיהום אוויר בישראל • זיהום מים בישראל • זיהום נחלים בישראל • זיהום קרקע בישראל • זיהום מזון בישראל • תעשיות אלקטרוכימיות • זיהום אוויר במפרץ חיפה • רמת חובב • זיהום האוויר בגוש דן • המשרד להגנת הסביבה • אזרחים למען הסביבה • הקואליציה לבריאות הציבור • אדם טבע ודין • צלול • מגמה ירוקה

מניעת והקטנת זיהום: אנרגיה מתחדשת • גז טבעי בישראל • תחבורה בת קיימא • תחבורה רכה • עירוניות מתחדשת • טבע עירוני • תעשייה בת קיימא • מעריסה לעריסה • חקלאות בת קיימא • מס פיגו • כלכלה בת קיימא • נתונים פתוחים

אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=פתלטים&oldid=123993"