טטרהכלורואתילן
טטרהכלורואתילן (באנגלית: Tetrachloroethylene) הנקרא גם טטרהכלורואתן או פרהכלורואתילן (Perchloroethylene) בראשי תיבות PCE או PERC הינו ממס אורגני נדיף בטמפרטורת החדר, בעל ריח מתקתק, שאינו דליק. מרבית האנשים ירגישו בריח הממס בריכוז של 1 חלקיקים למיליון.
טטרהכלורואתילן נפוץ מאוד בשימוש כחומר ניקוי בתהליך "ניקוי יבש". טטרהכלורואתילן משמש גם כממס בתעשייה, בעיקר כמסיר שמן מחלקי מתכת (דה-גריזר). כמו כן, יכול להימצא כרכיב במסירי צבע, בדבקים ובמסירי כתמים. בטמפרטורות גבוהות ובתנאים אנ-אירובים (פרוק ללא חמצן), הוא מתפרק לחומרים רעילים מאוד.[1]
טטרהכלורואתילן משתחרר ומתנדף לסביבה ממפעלים בהם נעשה בו שימוש, ממכבסות וממוצרים ביתיים, או מגיע למים דרך שפכי תעשייה ומכבסות.[1]
עקב שפיכת טטרהכלורואתילן לקרקע לאחר שימוש על ידי מפעלים ותעשיות שונות, קיים זיהום של קרקע ומי תהום באזורים מסוימים בארץ (לדוגמה בגוש דן). טטרהכלורואתילן הוא סוג של חומר אורגני נדיף, ומתרחש תהליך של דיפוזיה (פעפוע) של החומר אל פני הקרקע ונידוף שלו לאוויר. באזורים אלו קיים חשש לחדירה של החומר לתוך מבנים, בעיקר לחלקים התת-קרקעיים שבהם או לבתים צמודי קרקע. [1]
השפעות בריאותיות
על סמך מספר מחקרים שמצאו שחשיפה של עכברים וחולדות לטטרהכלורואתילן גורמת לסרטן בכבד ובכליות, הגדירה הסוכנות הבינלאומית למחקר בנושא סרטן את הטטרהכלורואתילן כחומר שסביר שהינו מסרטן לבני אדם בחשיפה כרונית חשיפה לאורך זמן, לריכוזים נמוכים.[1]
ישנם מספר מחקרים עם תוצאות לא עקביות בנשים שעבדו במכבסות ונחשפו לטטרהכלורואתילן, המחקרים העלו כי הנשים סבלו יותר מבעיות פוריות והפלות ספונטניות. כמו כן נמצא כי ישנה פגיעה בהתפתחות הוולדות בעכברים ובחולדות בעקבות חשיפת האם לטטרהכלורואתילן במהלך ההיריון.[1]
המלצת משרד הבריאות לגבי החומר הן:[1]
- לבדוק את ריכוז החומר בדו"ח השנתי של ספק המים (הוא מחויב לבדוק ולדווח עליו)
- לאחר החזרת הבגדים מניקוי יבש, לאוורר את הבגדים לפני הכנסתם לארון.
טטרהכלורואתילן בישראל
תקן מי השתייה לטטרהכלורואתילן שאושר בישראל בשנת 2013 הינו 10 מיקרוגרם לליטר. בסקר מי השתייה שערך משרד הבריאות בשנים 2010-2009 נבדקו 982 דוגמאות. נמצאה שארית של טטרהכלורואתילן ב-68 דוגמאות, כלומר ב-7% מהדגימות. בשתי דוגמאות נמצאו חריגות מהתקן הישן שעמד על 40 מיקרוגרם לליטר.[1]
במתחם "תע"ש בית הכרם" בירושלים התגלו זיהומי קרקע ומי תהום בטטרהכלורואתילן.[1]
בקידוחי ניטור של איזורי תעשייה באקוויפר החוף רשות המים ביצעה מעל 360 קידוחי ניטור בשנים 1993-2014, במעל 60 איזורי תעשייה באיזור אקוויפר החוף. מבין המזהמים האורגניים, טטרהכלורואתילן הוא המזהם השני הכי נפוץ (לאחר טריכלורואתילן) - ב-29% מקידוחי הניטור נמצא ריכוז שחורג לפחות ב-10% מעל התקן.[1]
מפעל תע"ש ברחוב ערבי נחל (פינת יגאל אלון) משנת 1948 עד 1984 פעל באתר מפעל תחמושת זעירה של התעשייה הצבאית. גודל האתר 4.4 דונם. במתחם הבניין המרכזי בוצעו פעולות של צחצוח וניקוי תרמילים בחומצה גופרתית.[2] במדידות שנערכו במקום בשנת 2009 התגלה זיהום טריכלורואתילן בשיעור של פי 80 מעל המותר במי השתייה. [3] מחקר של רשות המים מיולי 2013 מצא כי באתר ערבי נחל אותרו זיהומים גבוהים מאוד, שחורגים מסף הריכוז המותר על פי תקנות מי השתייה, ומסכנים את מקורות המים ובריאות הציבור. באתר קיימים מוקדי זיהום רחבי היקף של תרכובות אורגניות מוכלרות שמקורם מפעילות תעשייתית. מלבד טטרהכלורואתילן נתגלו במקום גם המזהמים ויניל כלוריד (Vinyl chloride), טריכלורואתילן (Trichloroethylene), ודיכלורואתילן (cis&trans 1,2 - Dichloroethylene). המזהם העיקרי הצפוי במי התהום הוא טטרהכלורואתילן (PCE), וזאת בדומה לסקר שבוצע בשנת 2006. [2]
באיזור התעשייה בחולון על פי ממצאי סקר גז משנת 2007, התגלו מספר מוקדי זיהום משמעותיים בטטרהכלורואתילן ובטריכלורואתילן בחולון - באזור רחוב הפטיש, ברחוב הפלד פינת פרופ' שור, רחוב הצורף, ורחוב המלאכה פינת המשביר. ברוב האתרים התגלו ערכי זיהום חריגים בשני הממיסים גם יחד. שני ממסים אלה היו נפוצים מאוד בתעשיית הציפוי כמסירי שמנים, ונעשה בהם שימוש נרחב בעיקר עד שנות ה-90 של המאה ה-20. המוקדים בהם התגלה הזיהום הינם מתחמים שבהם פעלו מפעלי תעשיית ציפוי מתכת גדולים משנות השישים ועד שנות התשעים (אמקור פליז, תדירגן, תדיראן, וכור) וחלקם היו פעילים עד ראשית שנות האלפיים (מתחם אלגונל), כך שקיימת התאמה בין תוצאות סקר הגז למידע ההיסטורי לגבי השימוש בממיסים אלה.[2]
בשנת 2012 נתגלה טטרהכלורואתילן באזור מפעל אל-אופ שברחובות. מקור הזיהום הוא מפעל בשם "ברושים" שפעל בשטח זה בשנות ה-70, והשתמש בחומרים כימיים שונים לשם ביצוע פעילות כגון ציפוי מתכות. באותו מקום התגלה גם חומר מסרטן אחר אתילן דיברומיד בריכוז גבוה פי 20 לעומת התקן. [3]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- טטרהכלורואתילן בוויקיפדיה האנגלית
- טטרהכלורואתילן באתר משרד הבריאות
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 טטרהכלורואתילן באתר משרד הבריאות.
- ^ 2.0 2.1 חקירת זיהום סביבתי באתר תע"ש ערבי נחל אתגר א. הנדסה בהזמנת רשות המים, יולי 2013
- ^ סיכון גבוה לתחלואה בסרטן באזורים שבגבול תל אביב-גבעתיים בגלל זיהום מי התהום צפריר רינת, הארץ, 25.10.2009