מחלת ריאות חסימתית כרונית
מחלת ריאות חסימתית כרונית (באנגלית: Chronic Obstructive Pulmonary Disease ובקיצור COPD) היא מחלה של דרכי הנשימה והריאה אשר גורמת לפגיעה בתפקוד הריאות, הפרעה באספקת החמצן והפרעה בפינוי הפחמן הדו חמצני מהגוף. המחלה הייתה הגורם השלישי בשכיחותו לתמותה בארה"ב בשנת 2014 והאחראית ל-5% ממקרי המוות העולמיים בשנת 2015. על פי ההערכות, שיעור התחלואה ב-COPD נפוצה אף יותר מהמתועד כיום, שכן רבים מהחולים בה אינם מאובחנים.
המחלה המאופיינת בשני סוגים של פגיעה בריאות, כאשר הם הקיימים במידה משתנה בכל חולה. סוג ראשון של פגיעה הוא היצרות כרונית ובלתי הפיכה של דרכי הנשימה הקטנות. היצרות זו פוגעת במעבר האוויר ב"צינורות" הללו, במיוחד בעת הנשיפה, מצב הקרוי "ברונכיטיס כרונית". סוג שני של פגיעה הוא הרס של הבועיות המהוות את רקמת הריאה, מצב הקרוי "אמפיזמה (או בעברית "נפחת").
הגורם המרכזי ל-COPD הוא עישון סיגריות כאשר 75% ממקרי המחלה מקורם בעישון.[1] רכיבים מזיקים המצויים בעשן הסיגריות מעוררים בדרכי הנשימה תגובה של מערכת החיסון הגורמת דלקת כרונית. השפעה נוספת של החשיפה לחומרים נשאפים מזיקים היא פגיעה ביכולת פינוי הליחה מדרכי הנשימה, ולכן ניכרת בחולים נטייה מוגברת לזיהומים של מערכת הנשימה.
כ-20% מהמעשנים יפתחו COPD במהלך חייהם[2][3] ואי אפשר לנבא מי הם המעשנים המועדים לכך במיוחד. גורמים סביבתיים וגנטיים רבים מקושרים כיום לסיכון הזה, אף שקשר סיבתי לא הוכח עבור מרביתם עד כה. עם הגורמים הידועים נמנית מחלת האסתמה, המגבירה את הסיכון לתחלואת COPD בקרב מעשנים. גורם ידוע נוסף הוא חסר תורשתי באלפא-1 אנטי טריפסין, חלבון שמעכב תהליכי פירוק בגוף, בין השאר ברקמת הריאה. גורמי סיכון נוספים הם חשיפה קבועה למעשנים בסביבה הקרובה ("עישון פסיבי"), חשיפה לזיהום אוויר, חשיפה תעסוקתית לאבק או לחומרים נשאפים אחרים וכן זיהומים תכופים בדרכי הנשימה בילדות. כל אלה יכולים גם להחמיר מחלה קיימת.
