זיהום מים
זיהום מים (באנגלית: Water pollution) הוא זיהום של גופי מים (כמו אגמים, נהרות, אוקיינוסים ומי תהום). זיהום מים משפיע על צמחים ובעלי חיים וכמעט בכל המקרים ההשפעה היא נזק לפרטים או לכלל אוכלוסיית המין או ליכולת הנשיאה ולחוסן של המערכת האקולוגית. עבור בני אדם, הנזק יכול להתבטא בנזקים בריאותיים שונים, בפגיעה כלכלית (לדוגמה בעקבות זיהום מקורות דיג) וכן בפגיעה באיכות המים המשמשים לרחצה או לפעילות נופש.
מקורות של זיהום מים
זיהום מים מתרחש כאשר חומרים מזהמים משוחררים לתוך גופי מים בצורה ישירה או עקיפה ללא טיפול מתאים לנטרול או טיהור המזהמים.
גורמים טבעיים כמו הרי געש, פריחת אצות, סערות ורעידות אדמה יכולים לשנות בצורה דרמטית את איכות המים ואת מצב המערכות האקולוגיות המימיות, אך בדרך כלל משתמשים במונח "מים מזוהמים" רק כאשר ההפרעה היא ממקור אנושי, וכאשר הדבר הופך את המים לבלתי שמישים עבור בני האדם (לדוגמה מי-שתייה) או שהם עוברים שינוי משמעותי ביכולת שלהם לשמש כבית גידול לקהילות הביוטיות של יצורים חיים.
ניתן לקבץ את סוגי הזיהום למזהמים שנובעים ממקור נקודתי ומזיהום היקפי. זיהום נקודתי נובע ממקור מסויים כמו מי שפכים מצינור ביוב של מכון טיהור שפכים, או עיר, מיכל דולף או שפכים של מפעל מסויים. זיהום היקפי לא נובע ממקור יחיד אלא מהצטברות זיהומים קטנים יחסית המפוזרים על פני שטח גדול. דוגמאות לזיהום זה כוללות שפכים המכילים שאריות של חומרי הדברה ודשן כימי משדות חקלאיים (זיהום חקלאי), או מתכות כבדות והידרו קרבונטים מאיזורים עירוניים המשתמשים ברכבים.
המאמץ העיקרי מצד רשויות בעשורים האחרונים, התמקד קודם כל במקורות הזיהומים הנקודתיים. במקומות בהם זיהומים אלה קטנו בצורה משמעותית, קיים מאמץ גם בתחום המקורות המפוזרים, במיוחד באיזורי פרברים או זיהום חקלאי.
סוגים נוספים של זיהום מים הם:
- המלחת בארות עקב שאיבת יתר של בארות ליד מקורות מלוחים כמו ים.
- זיהום תרמי - מים שנשאבים מהים כדי לקרר תחנות כוח מוחזרים לים כשהם חמים בכ-10 מעלות צלזיוס מהמים האחרים. מים אלו משנים את תנאי הסביבה.
- החמצת אוקיינוסים עקב פליטת פחמן דו חמצני ממקור אנושי ושינוי מאזן מחזור הפחמן.
סוגי זיהום לפי סקטורים כלכליים
אפשר לחלק את זיהום המים לפי מקורות זיהום שונים:
- זיהום תעשייתי כללי - זיהום הכולל מתכות כבדות, חומרים אורגניים נדיפים, שמנים.
- זיהום מתעשיות הדלק - כולל דלקים וחומרים אורגניים נדיפים.
- זיהום רדיואקטיבי - מכורים גרעיניים, נשק רדיואקטיבי, וטיפולים רדיואקטיביים.
- זיהום מתחנות כוח מדלק מחצבי - זיהום תרמי וזיהום על ידי חומצות הנוצרות מגשם חומצי.
- זיהום מתעשיות הנייר, הבד והבדים - הצבעים לדפוס ולבדים מכילים עופרת, והלבנת הנייר נעשית לעיתים קרובות בכלור.
- זיהום חקלאי - כולל דשנים, חומרי הדברה, צואה, אנטיביוטיקה ועוד חומרים מתעשיית המזון מהחי. הזיהום החקלאי כתוצאה משימוש בדשן כימי הוא נרחב וגדול כל כך שהוא עלול לפגוע בתפקוד של מחזור הזרחן ומחזור החנקן.
- זיהום מתעשיות הכרייה - כולל חומצות ורעלים, זיהום ממחצבות.
- זיהום מתעשיות היערנות וכריתת יערות - כולל סחף קרקע, חומציות קרקע.
- זיהום עירוני - שפכים עירוניים במי ביוב הכוללים גורמי מחלות, דטרגנטים, מלח מכביסה ומבריכות, ושאריות מזון.
- זיהום מתשטיפי כבישים - אלה עלולים לכלול מתכות כבדות, פחמימנים (PAHs) ושמנים מינרליים, חומרים אורגנים נדיפים (VOCs), חומרי הדברה, מוצקים מרחפים וחומר אורגני כללי.
- זיהום מחומרי בניין.
- זיהום ממזבלות.
- זיהום מבתי חולים - כולל שאריות תרופות, זיהום רדיואקטיבי, שאריות אנטיביוטיקה, וגורמי מחלות.
מקרים מפורסמים של זיהום מים אקוטי
התרחשו מספר מקרים היסטוריים שבהם זיהום מים חמור גרם למוות נרחב של בני אדם.
הזיהום של נהר התמזה בלונדון בשפכי ביוב ובשפכים תעשייתיים הוא אחד המקרים המפורסמים של זיהום נהרות. מעריכים כי בין 1830 ל-1860 מתו עשרות אלפי אנשים מכולרה כתוצאה מזיהום התמזה בביוב מחד, ושימוש במים לשם רחצה ושתייה מאידך. בשנת 1878 טבעה בנהר הספינה SS Princess Alic, ומעל 650 מנוסעיה מתו. חלק ניכר מהם מת כנראה כתוצאה מחשיפה לזיהום בנהר. [1]
אחד מציוני הדרך הבולטים בעולם בהתייחסות לשפכי תעשייה, לזיהום מים ולזיהום בכספית בפרט הוא הרעלת כספית שהתרחשה במפרץ מינמטה או "מחלת מינמטה" שנחשפה ביפן בשנת 1959. מפעל תעשייתי בשם Chisso שפך לים באזור מפרץ מינמטה שפכי-תעשייה לא מטופלים המכילים כמויות גדולות של כספית במשך עשרות שנים. הכספית הצטברה בגופם של רכיכות ודגים במפרץ ומשם הגיעה לדייגים שאכלו אותם. באירוע זה נפגעו כ-10,000 בני אדם מהרעלת כספית וקיבלו פיצויים מהחברה. נכון לשנת 2001 הוכרו באופן רשמי 2,265 קורבנות של ההרעלה ומתוכם מתו 1,784 בני אדם. תינוקות רבים באיזור נולדו עם מומים.
במשך 40 שנה תאגיד מונסנטו היה היצרן הבלעדי של משפחת החומרים הרעילה והמסרטנת מסוג PCB בארצות הברית. החברה נאבקה כדי להגן על המשך הייצור והשיווק הרבה לאחר שהחומר הוכר ברחבי העולם כמזהם עולמי וכחומר המצטבר במעלה שרשרת המזון. במשך שנים רבות שפכה מונסנטו מיליוני ליטרים של PCB לנחלים ולמזבלות של העיירה אניסטון (Anniston), אלבמה, בארצות הברית ויצרה זיהום מים חמור. מסמכים פנימיים של התאגיד שנתגלו בזמן המשפט גילו כי מנהלי מונסנטו ידעו על כך במשך שנים רבות וניסו להסתיר את האמת על ידי מסמכים עם כותרות כמו "חסוי: קרא והשמד". בשנת 1966 גילו מנהלים במונסנטו כי דגים שהוכנסו לנחלים ליד העיירה מתו בתוך 10 שניות, תוך הקזת דם וקילוף של הקשקשים, הם לא אמרו דבר לאיש. בשנת 1969 הם גילו כי דג בנחל אחר הכיל כמות PCB בריכוז גבוה פי 7,500 מהריכוז המותר. הם החליטו כי "יש עניין מועט בכניסה למאמצים יקרים בהקטנת הפליטות". בשנת 1975, מחקר פנימי של החברה גילה כי חומרי PCB גורמים לגידולים סרטניים בעכברים. הם הורו על שינוי המסקנות מ"מסרטן בצורה קלה" ל"לא נראה שהוא קרציוגני".[1] מונסנטו הפסיקה לייצר את תרכובות ה-PCB בשנת 1977, והם הוצאו אל מחוץ לחוק בארצות הברית בשנת 1979. מונסנטו לא ניקתה כראוי את השטח ורמות זיהום נתגלו מאוחר יותר על ידי הרשויות. הוגשו 5 תביעות ייצוגיות נגד החברה [2]. חברת סלושה, חברת בת של מונסנטו, שהייתה הנתבעת העיקרית בתיק, הודיעה כי היא קרובה לפשיטת רגל בגלל עלויות המשפט, דבר זה היה הופך את מונסנטו לנתבעת העיקרית. מספר ימים לאחר מכן, ב-22 בפברואר 2002, מונסנטו, סלושה וחברת הביטוח, הגיעו להסדר במסגרתו הן חויבו לשלם סך של 700 מיליון דולר לכמה אלפים מתושבי העיירה.[2] מונסנטו נמצאה אשמה ב"הזנחה, הפקרות, הדחקה של האמת, הטרדה, הסגת גבול, והתנהגות שערורייתית".[3]
סוגים של זיהומי מים
ניתן לחלק את מזהמי מים לקבוצות הבאות
שפכים וחומר אורגני
מי ביוב המכילים צואה ושאריות מזון ממשקים ביתיים, וכן מחקלאות בעלי חיים, ושפכים ממפעלים העוסקים בייצור מזון.
החומר האורגני מפורק על ידי חיידקים אירוביים (אוהבי חמצן). הדבר גורם לדילדול ריכוז החמצן במים. כתוצאה מכך נוצרת עקה וחנק של היצורים החיים. בנוסף לכך מי הביוב יכולים להכיל גורמי מחלות.
מיקרואורגניזמים גורמי מחלות
טפילים, פטריות נגיפים וחיידקים (פתוגנים) יכולים לגרום לתחלואה כרונית במחלות זיהומיות או להתפרצות מגפות. הידועות מבינן כוללות את הכולרע, דיזנטריה, טיפוס, וקדחת. במדינות מתועשת בדרך כלל אלו אינן מהוות איום, אך פגיעתן חזקה במדינות עניות יותר.
גורמי המחלות נמצאים במחזור ביולוגי של הדבקה, דגירה, הפצה והדבקה של נשא נוסף. שלב ההפצה הוא דרך הפרשות שעוברות למי ביוב לא מטוהרים שמקורם במשקים ביתיים, ובחקלאות בעלי חיים. בחלק מהמקומות, בעיקר במדינות עניות, מי הביוב מתערבבים עם מי השתייה וכך הפתוגנים ממשיכים להדביק עוד אנשים. זהו אחר הגורמים המרכזיים לתמותת ילדים במדינות העניות. דרך הפצה נוספת היא דרך השקיה של ירקות במים מזוהמים בטפילים.
מספר רב של גופות של בני אדם ובעלי חיים בעקבות מחלה, סופה, שטפון, רעידות אדמה או מלחמה, מזהמים את המים וגורמים פעמים רבות להתפרצות מגפה שיכולה להיות קטלנית לא פחות מהאסון הראשוני.
הדבקה במיקרו-אורגניזמים יכולה להיות בלתי מורגשת. 10%-60% מבני האדם נגועים בטפיל טוקסופלזמה גונדי (T. gondii) שגורם למחלת הטוקסופלסמוסיס שיכולה לפגוע בנשים בהריון. בנוסף חושדים כיום כי לטפיל יש השפעה על המוח. ידוע כי הטפיל עלול לגרום לחולדות לשינויים מוחיים שמובילים להתנהגות שמגדילה את הסיכוי שלהן להיטרף כמו הגברת תזוזה ומשיכה לריח שתן של חתולים. בבני אדם יש חשד כי הטפיל עלול לגרור הארכת זמן התגובה ולהגביר את הסיכון לתאונות דרכים, למחלות כמו סכיזופרניה, לנטייה לקחת סיכון-יתר ולהתאבדויות. הטפיל מועבר דרך זיהום במזון על ידי אכילת בשר לא מבושל, ודרך הפרשות חתולים אך עיקר ההדבקה בבני אדם היא דרך מים לא מטוהרים (בעיקר במדינות עניות) ודרך ירקות שלא נוקו. [4] [3]
מזהמים אורגניים מתעשייה
קיימים מספר מזהמים אורגניים שמקורם בתעשייה:
- VOC - תרכובות אורגניות נדיפות כמו ממיסים תעשייתיים, שמשתחררים לסביבה משימוש או אחסון לקוי.
- מזהמים אורגניים עמידים - חומרים הגורמים לנזק גם בכמות קטנה, מצטברים בגוף ומזיקים גם למי שאוכל חיה שנחשפה לזיהום זה.
- DNAPLs חומרים כמו ממיסים כלורידיים שיכולים לשקוע בתחתית של מאגרי מים היות והם לא מתערבבים היטב במים והם כבדים יותר.
- תוצרי דלק והידרו קרבונטים (Petroleum Hydrocarbons) כולל דלקים (דלק, דיזל, דלק מטוסים, ואדי דלק) ולובריקנטים משדות לשאיבת נפט, בתי זיקוק, קווי הולכת נפט, תחנות דלק קמעוניות, מיכלי אחסון, ופעילות הולכת דלק (מיכליות לדוגמה). הערה - חומרים אורגניים נדיפים כוללים הידרו קרבונטים.
- תרכובות שונות מתעשיית הפלסטיקה.
- דטרגנטים.
- שמנים תעשייתיים.
- תרכובות כימיות שונות שנמצאות במוצרי קוסמטיקה והיגיינה.
חומרי הדברה
חומרי הדברה נגד חרקים ונגד עשבים המשמשים בחקלאות תעשייתית. מגוון גדול של רעלים בעלי השפעות נרחבות כולל סרטן.
עודף נוטריינטים
עודף נוטריינטים (חומרי מזון לאצות וצמחים) - ניטראט וזרחן יוצרים בעיות סביבתיות במערכות אקולוגיות מימיות.
מזהמים אורגניים אלה מקורם בעיקר מחקלאות תעשייתית, יערנות וכריתת עצים, ומתעשיית המזון. הדבר כולל דשן כימי משדות כולל ניטראט ופוספאט. וכן שאריות של עצים ועשבים בעקבות פעילות כריתת עצים.
ההשפעה של עודף נוטריינטים היא אאטרופיקציה - המרצה של צמיחת אצות שבסופו של דבר מתות ומפורקות על ידי חיידקים מפרקים אירוביים, המדלדלים את המים מחמצן וכך גורמים לנזק לחיים במים.
מלבד זאת, רמות גבוהות של ניטראט במים גורמות לתחלואה לאדם ולחי.
מלחים מומסים
מלחים ממקורות ביתיים, תעשייתיים וחקלאים: אבקות כביסה, בריכות שחייה המשתמשות בכלור, השקיית יתר של קרקעות אלקיניות.
כמו כן קיימת המלחת בארות כתוצאה משאיבת יתר של מי תהום באיזורים ימיים, והורדת מפלסי מי התהום, דבר שמאפשר למי ים מלוחים (הפן הביני) להיכנס לבארות.
תוצאה אחת של מלחים מומסים אלה היא המלחת בארות ומאגרי מי תהום מתוקים, בעיקר בעקבות שאיבת יתר. תוצאה נוספת היא המלחת קרקעות - הצטברות מלח בקרקע והורדת הפוריות שלה בחקלאות או ביכולת נשיאה של מערכות אקולוגיות.
מתכות כבדות
מתכות כבדות כולל קדמיום, עופרת, כספית ועוד. מקורות הזיהום כוללים פעילות תעשייה וכרייה. בפעילות תעשייה אפשר לציין את תעשיית המצברים והבטריות (כספית וקדמיום), תעשיות צבעים (עופרת), ותעשיית ציפוי המתכות. בנוסף לפעילות התעשייתית מי כרייה חומציים מכילים מתכות כבדות. שריפה של דלקים מחצביים כמו פחם, ועיבוד של מינרלים רבים מבטן האדמה פולטים מתכות כבדות כזיהום אוויר, המתכות שוקעות לאחר מכן כזיהום קרקע ונשטפות במשך תקופה על ידי הגשם ומשקעים אחרים אל נחלים, ומשם לאגמים ימים ואוקיינוסים.
המתכות הכבדות הן רעילות מאוד וגם ריכוז קטן שלהן יכול לגרום לנזק משמעותי. בנוסף לכך חלקן, כמו קדמיום למשל הן גם מסרטנות. הן אינן מתפרקות לתרכובות אחרות, ואינן נכללות לרוב במחזורים אקולוגיים כלשהם, ולכן הן יכולות להישאר במים או במשקעים במשך תקופות ארוכות. בנוסף, המתכות מצטברות ברקמות של יצורים חיים. הצטברות זו יכולה לעבור מיצור ליצור דרך הנקה, וקיים תהליך של הגדלה ביולוגית שבו אחוז הרעלים עולה ככל שעולים בשרשרת המזון ומשום כך השפעתם מזיקה במיוחד לטורפי על ולבני אדם הניזונים מתזונה מהחי. מסיבות אלה נחשבות המתכות הכבדות לאחד מסוגי המזהמים הגרועים והמסוכנים ביותר. בישראל קיימת בעיית זיהום במתכות כבדות בים שמרוכזת בעיקר באיזור מפרץ חיפה ועכו, וכן מול השפד"ן. מתכות אלה עלולות להגיע לדגים שנידוגו בים התיכון (ראו זיהום מזון בישראל).
זיהום רדיואקטיבי
זיהום זה נגרם עקב ניסויים גרעיניים באטמוספירה, דליפות מכורי ביקוע גרעיניים, נשק גרעיני, פגזי טנקים המכילים אורניום, דליפה ממקומות אחסון של דלק גרעיני ישן (משך החיים של דלק כזה הוא מיליוני שנה), פסולת רפואית רדיואקטיבית, אפר פחם רדיואקטיבי, וחומרים רדיואקטיביים המשמשים בתעשייה.
מזהמים א-אורגניים נוספים
בנוסף למתכות כבדות, קיימים מספר סוגי זיהום אנ-אורגניים נוספים:
- חומצות שונות שנכללות בתהליכים שונים בתעשייה, וגורמות לחומציות יתר של המים. מקור חשוב לזיהום זה הוא גשם חומצי שנגרם כתוצאה מפליטת זיהום אוויר של גופרית דו חמצנית מתחנות כוח.
- שפיכה של חומרי גלם שמאופסנים בצורה לא בטוחה.
- זיהום כימי כתוצר לוואי של פעילות תעשייתית.
- סחף קרקע, סחופת או גרופת - חלקיקים קטנים שנשטפים במים מאתרי בניה, כרייה, כריתת יערות, וחקלאות כרות והבער.
זיהום מאקרוסקופי
בנוסף למזהמים אלה יש זיהום מאקרוסקופי - כלומר של עצמים גדולים יחסית שניתן לראות בעין. אלה כוללים:
- חתיכות פלסטיק, שקיות ובקבוקים שצפים על פני המים.
- שברי ספינות וספינות זנוחות.
השפעות
זיהום מים גורם לתחלואה ולמוות בקרב בני אדם וכן גורם להכחדת מינים ולפגיעה מערכתית בקרב כלל המערכת האקולוגית.
זיהום מים גורם כ-14,000 מקרי מוות ביום, רובם בגלל זיהום של מי שתייה על ידי מי ביוב במדינות עניות. לשם דוגמה, לכ-700 מיליון הודים אין גישה למים נקיים, וכ-1,000 ילדים הודים מתים כל יום כתוצאה משלשול. לכ-500 מיליון סינים אין גישה למי שתייה נקיים.
זיהום כספית יכול להוביל לבעיות התפתחות בילדים ולפגיעה במערכת העצבים, זיהום מים בעופרת ובמתכות כבדות אחרות עלול להוביל גם הוא לבעיות במערכת העצבים. זיהום כימי ורדיואקטיבי עלול לגרום לסרטן, בעיות פוריות ומומים מולדים.
יש סוגי מזהמים הגורמים לנזק מיידי - כגון חומצות הגורמות להרס קרקע, נזק חקלאי לצמחים ולהרס מי תהום. קיימים סוגי זיהום שהם כמו פצצה בעלת פתיל השהיה - לוקח להן שנים לחלחל למערכות מימיות או למערכות ביולוגיות, הם מצטברים במערכות אלה, והנזק מורגש רק לאחר שנים רבות של זיהום. דוגמאות לסוגי מזהמים אלה הם מתכות כבדות, מזהמים אורגניים עמידים כמו PCB ועוד.
בעולם קיים ארגון המתמחה בשמירה על האוקיינוסים Global Oceanic Environmemtal Survey. בארגון הזה חבר מדען מפורסם יחסית שקוראים לו Howard Dryden. ב 2018 הוא יצא בהכרזה דרמטית: לטענתו אם לא יפסק זיהום הים, הוא יכול להביא להכחדת האנושות והביוספרה עד שנת 2045. זאת בין היתר כי הפיטופלנקטון אשר נפגע מהזיהום מייצר כ 50% - 80% מהחמצן באוויר. הארגון מגבה את עמדתו. הבעיה לפי דריידן היא בזיהום תעשייתי בכלל אבל הוא מדגיש במיוחד את הצורך להיפטר מפלסטיק, החמצת האוקיינוסים, מזיהום ממקדמי הגנה ומפסולת אלקטרונית. לטענת הארגון הזה אם לא היינו משמידים חלק גדול מהפיטופלנקטון בכימיקלים לא היינו מקבלים שינויי אקלים כמו שיש היום. הוא טוען שיש לנו זמן עד 2030 להציל את האוקיינוסים[5][6][7]..
אם טענה זו נכונה, הדבר מהווה טיעון נגד תאוריית האופטימיזם טכנולוגי ובעד תאוריית כלכלת מצב יציב כי אמצעים טכנולוגיים אשר מייחסים להם חשיבות גדולה כדי להיאבק בשינויי האקלים ובבצורת גורמים לזיהום מים. כך לדוגמה פנלים סולאריים ותחנות רוח חשמליות דורשים בטריות אשר ידועות כמזהמות מים[8]. מתקני ההתפלה פוגעים ביצורים הימיים כולל בפטופלנקטון[9].
זיהום מים בישראל
ערך מורחב – זיהום מים בישראל
זיהום המים בישראל כולל את זיהום כלל משק המים בישראל (זיהום מי התהום והכינרת, זיהום הנחלים) וזיהום ימי (הים התיכון, ים אילת וים המלח). במשך שנים רבות התקיים זיהום תעשייתי נרחב ממפעלי תעשייה של גורמים מסחריים וממשלתיים, ולא הייתה קיימת אכיפה בגלל חוסר מודעות. כמו כן קיים זיהום נקודתי נרחב עקב מזבלות, כבישים, תחנות דלק, ופעילות חקלאית לגידול צמחים ובעלי חיים.
בעיית הזיהום העיקרית היא זיהום כרוני של מאגרי מי התהום של ישראל - אקוויפר החוף ואקוויפר ההר שבהם רוב מי השתייה של מדינת ישראל (למעט התפלה). עיקר הזיהום מתרכז באקוויפר החוף שהוא מאגר המים הגדול ביותר במדינת ישראל, ונמצא מתחת לאיזור מיושב ומזוהם. עקב הזיהום ועקב שאיבת יתר שהובילה להמלחה, איכות המים באקוויפר החוף בעייתית. אקוויפר ההר נמצא במצב טוב יותר, חלק מהזיהום של אקוויפר זה נגרם עקב ביוב לא מטוהר ופעילות תעשייתית ברשות הפלסטינית.
מקרים מפורסמים של זיהום שגרם לתחלואה ולמוות ברורים בישראל כוללים את זיהום נחל הירקון, וזיהום נחל הקישון. באסון המכביה שהתרחש בשנת 1997, נפלו ספורטאים שצעדו על גשר לתוך הירקון, בלעו ונחשפו למים מזוהמים, ונפגעו כתוצאה מכך. 4 מתוכם מתו, ו-69 מהם נפצעו בדרגות חומרה שונות. צוללים צבאיים משייטת 13 שצללו בנחל הקישון חלו בסרטן. למרות חילוקי דעות בין המומחים לקשר לזיהום במים, הכיר משרד הביטחון בתביעתם לפיצויים מן המדינה. לעומת זאת דייגים שדגו במי הקישון לא זכו להכרה בפגיעה במצבם. עד היום ממשיך זיהום נחלי ישראל כאשר בנוסף לירקון ולקישון מזוהמים גם נחל חדרה, נחל אלכסנדר, נחל הנעמן ונחל שורק, וכן נחלים הזורמים לירדן.
מקרי זיהום קשים של זיהום קרקע וזיהום מי תהום קשורים למתחמי תע"ש שונים כמו תע"ש מגן בגבול תל אביב גבעתיים (בנחלת יצחק) ותע"ש רמת השרון. מקור זיהום-מים נוסף הוא באיזור הצפון לדוגמה ליד עכו, באיזור מפרץ חיפה, וליד איזור המועצה התעשייתית תפן.
התמודדות עם זיהום מים
תהליכי ניקוי גופי מים הם ממושכים ומורכבים אך אפשריים. בישראל נעשים מאמצי ניקוי של מספר נחלים ביניהם הירקון, נחל אלכסנדר, הקישון, ועוד. נהר התמזה נוקה באופן יחסי אחרי שיא צחנה שגרמה במאה ה-19 לצורך בפינוי בית הנבחרים. כמו כן נעשים מאמצי ניקוי של מקווי מים, נעשים מחקרים ומפותחות טכנולוגיות ופרוייקטים שונים לניקוי אוקיינוסים ומקווי מים, למשל - http://www.theoceancleanup.com/, וה Row-Bot.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- זיהום מים בוויקיפדיה האנגלית
- זיהום מים באנציקלופדיית כדור הארץ: זיהום בחקלאות, זיהום היקפי, זיהום נקודתי, זיהום עירוני ופרברי
- מילון מונחים לחומרים מזהמים המשרד להגנת הסביבה
- מפל"ס - מרשם פליטות לסביבה של מפעלים מזהמים, המשרד להגנת הסביבה
- זיהום מים חגית מאור, בספריית מט"ח 1993, (בעיקר סוגי מזהמים עיקריים).
- מאמרים בנושא זיהום מים בספריית מט"ח
- זיהום מים מכבישים המשרד להגנת הסביבה 2006
- שפכים עירוניים המשרד להגנת הסביבה 2006
- זיהום מים קמפוס טבע
- "יישום" מציגה: חומרים ידידותיים לסביבה להרחקת מזהמים אורגניים ממים, "הידען", 27 באוקטובר 2013
- ברק חרות ואחרים, איכות מימי החופין של ישראל בים התיכון בשנת 2009, חקר ימים ואגמים לישראל, 2010
הערות שוליים
- ^ Monsanto Hid Decades Of Pollution Michael Grunwald, Washington Post , 1/1/2002, page A01
- ^ מונסנטו הסדירה התביעה על הרעלה כימית ynet, 21.08.03
- ^ Monsanto Held Liable For PCB Dumping Michael Grunwald, Washington Post , 23/2/2002
- ^ קתלין מקאוליף, איך החתול שלכם עלול לשגע לכם את המוח אטלנטיק 27.04.2012
- ^ Global oceanic environmental survey We have 10 years to save the seas 25 בדצמבר 2018
- ^ PAULA MURRAY 'We've 10 years to save the seas or life on earth will become impossible' 23.לדצמבר 2018, The Independent
- ^ GOES Global Oceanic Environmental Survey GOES foundation home
- ^ James Taylor Batteries Impose Hidden Environmental Costs for Wind and Solar Power 17 באוגוסט 2017, Forbes
- ^ Food & Water Watch Ocean Desalination No Solution to Water Shortages 02.04.2009
| זיהום | |
|
רקע וסוגי זיהום: זיהום • זיהום אוויר • הצטברות ביולוגית • השפעות בריאותיות של זיהום אוויר • זיהום מים • זיהום קרקע • זיהום במזון • זיהום רעש • זיהום אור • זיהום אוויר מתחבורה • זיהום תעשייתי • עישון פסיבי • חומרי הדברה • מתכות כבדות • דיאוקסין • כרייה • דלק מחצבי • פחם • התחממות עולמית • גורם מסרטן • טרטוגן • משבש אנדוקריני • השפעה חיצונית • חוק קואס • הכחשת זיהום |
|
|
זיהום בישראל: זיהום אוויר בישראל • זיהום מים בישראל • זיהום נחלים בישראל • זיהום קרקע בישראל • זיהום מזון בישראל • תעשיות אלקטרוכימיות • זיהום אוויר במפרץ חיפה • רמת חובב • זיהום האוויר בגוש דן • המשרד להגנת הסביבה • אזרחים למען הסביבה • הקואליציה לבריאות הציבור • אדם טבע ודין • צלול • מגמה ירוקה | |
|
מניעת והקטנת זיהום: אנרגיה מתחדשת • גז טבעי בישראל • תחבורה בת קיימא • תחבורה רכה • עירוניות מתחדשת • טבע עירוני • תעשייה בת קיימא • מעריסה לעריסה • חקלאות בת קיימא • מס פיגו • כלכלה בת קיימא • נתונים פתוחים | |
| מים | |
|
מושגים ורקע: מחזור אקולוגי - משבר המים העולמי - בצורת - טביעת רגל מימית - מים אפורים -מדבור - בליית קרקע - התחממות עולמית - שינויי אקלים וקרחונים - שינויי אקלים ומדבור |
 |
|
זיהום מים ובעיות נוספות: זיהום קרקע - מתכות כבדות - תרכובות אורגניות נדיפות - PCB - חומרי הדברה - גשם חומצי - כספית - עופרת - קדמיום - זיהום קרקע - הפלרת מי-שתייה - זיהום נהרות - התייבשות נהרות ואגמים | |
|
מים בישראל: משבר המים במזרח התיכון - משק המים בישראל - גידול אוכלוסין בישראל - חקלאות בישראל - השפעת שינוי האקלים על המים בישראל - בצורת בישראל - התפלת מים בישראל - זיהום מים בישראל - זיהום קרקע בישראל - פרבור בישראל - זיהום נחלים בישראל |