נחל הירקון
נַחַל הַיַּרְקוֹן הוא הנחל הגדול ביותר במערכת נחלי החוף של ארץ ישראל.
זיהום בנחל הירקון
בשנות ה-60 של המאה ה-20 שאב מפעל ירקון-נגב כ-90 אחוז ממי הירקון לטובת תושבי תל אביב ודרום הארץ. כתוצאה מכך התדרדרה ספיקתו של הנחל עד כדי 500 מטר קוב בשעה ולעתים נעצרה הזרימה כליל כך שאפיק הנחל החל להיסתם ולהפוך למפגע תברואתי. במקביל התחוללה תנופת בניה סביב הירקון והוא הפך לנחל שסביבתו היא המיושבת ביותר בישראל. כתוצאה מכך הופנתה כל פסולת הבניין, השפכים העירוניים, והפסולת התעשייתית של היישובים השונים אל הירקון שאיבד מצורתו ועוצמתו. בשנות ה-70 וה-80 הפך הירקון לנחל ביוב שהכיל חומרים רעילים, יתושים, עצמות בעלי חיים, שלדי מכוניות ועוד. הפגנת תושבים גדולה נערכה בשנת 1977 באתר שבע טחנות. בשנות השמונים אף הועלתה הצעה להפוך את הנחל לתעלת ביוב ירקון.
עקב הקשיים שנבעו מכך ש-22 יישובים קשורים אל הנחל בצורה זו או אחרת, הוקמה בשנת 1988 רשות נחל הירקון, המאגדת בתוכה אנשי שלטון מקומי מן היישובים שלאורך הירקון, אנשי סביבה וטבע, ואנשים בעלי ידע טכני בשיקום נחלים. מטרתם הייתה להפסיק בהדרגה את הזרמת השפכים לירקון, לנקות ולשקם חלקים ממנו, ולהשיב לו חלק מערכי הטבע וההיסטוריה שהיו בו. במשך שנתיים נוקה הנחל, ובשנת 1992 הסתיימו עבודות השיקום, חורף גשום במיוחד השלים את המלאכה והזרים כמויות עצומות של מים לנחל שלא נראו זה 50 שנה ונגרמו הצפות למספר שכונות.
מבדיקה שבוצעה בשנת 2001, על ידי עיתון "הארץ", נתברר שמי הירקון נשארו מזוהמים מאוד וכללו חומרים חומר הדברה מסוג אטרזין, ומזהמים אורגניים בכמויות מסוכנות. הארץ תיעד גם מקרים נקודתיים של זיהומים ותקלות של הזרמת ביוב, דלק וזיהום תעשייתי אל הנחל, על פי דו"ח של מועצת רשות נחל הירקון. דו"חות של משרד הבריאות מצאו בנחל פסולת רפואית מסוכנת, פנולים (חומרים מסרטנים) וכן זיהום בקולי צואתי כתוצאה מהזרמת ביוב. עקב התרעות של משרד הבריאות אסרה עיריית תל אביב את השייט בירקון, בעוד מנכ"ל רשות נחל הירקון טען כי מצב הנחל מצוין. [1] לאחר שנת 2001, החלו בפעולות טיהור וניקוי של הירקון, בין היתר על ידי בניית מכוני טיהור שפכים לאיזור כפר סבא, רמת השרון ורשויות נוספות וכן הכנת אגנים ירוקים לטיהור נוסף של שפכים ביולוגים, וניקוי הבוצה מקרקעית הנחל. בשנת 2012 מצב בעלי החיים בנחל השתפר עד כדי כך שלא נדרשה פעולה של ריסוס נגד יתושים בחומרי הדברה שהייתה נהוגה במשך שנים רבות. [1]
בשנת 2011 ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, קפץ למי הירקון כדי להוכיח שהם נקיים מספיק וחודשה פעילות השיט בקטע המלוח של הנחל. לפי דוד פרגמנט, מנכ"ל רשות נחל הירקון, קיים עדיין זיהום של הנחל ממקורות מפוזרים כמו תשטיפי כבישים ומקורות ביוב בקטע שממזרח לשבע תחנות, במדידה של רשות נחל הירקון מינואר 2012 נרשמה חריגה של פי 2 מהתקן המירבי המותר לשיט בחיידקי קולי צואתי.[2]
כיום (2012), החלק העליון של הירקון משוקם ובו אתרים היסטוריים. חלקו המרכזי (מנחל קנה ועד אזור שבע טחנות) הוא המזוהם ביותר, ובו התרחש אסון המכביה. עם זאת, מאז האסון החלו לנקות את הירקון מזיהומים. חלקו האחרון (מאזור שבע טחנות ועד מוצא הירקון לים) מהול במי ים חמים שמוזרמים מתחנת הכוח רדינג, וסובל מזיהומים תקופתיים שמקורם בחלקו המרכזי, בעיקר בעונת החורף.
מקורות זיהום נקודתיים של הירקון כוללים (נכון לשנת 2012)[3]
- מכון טיהור שפכים (מט"ש) כפר סבא/הוד השרון: המכון מיצר קולחים באיכות שניונית אשר אינם מתאימים להזרמה לירקון. יש דרישה של המשרד להגנת הסביבה להוספת טיפול שלישוני, אולם אין לוח זמנים לביצוע.
- מכון טיהור שפכים רמת השרון: המכון מייצר קולחים באיכות שקרובה לשלישונית והמאפשרת שיקום חלקי של הנחל, זאת על פי בדיקות ראשוניות בנושא.
- מכון טיהור שפכים ניר אליהו: במט"ש מטופלים שפכים מקלקיליה, אלפי מנשה, קיבוץ ניר אליהו ועתידים להיות מטופלים גם השפכים של יישובי נחל קנה. הגלישות התכופות מהמט"ש גורמות לזיהום הנחל בגלל איכותם הגרועה. לעיתים יש תקלות או חבלות במערכת איסוף השפכים ובמקרים אלה הזיהום חמור יותר.
- נחל איילון: נחל איילון מזהם את הירקון בכל פעם שהספיקה באיילון גבוהה מכושר השאיבה של מתקני איגוד ערים דן (ביוב). האיגוד מקים זה שנים רבות, סכר עפר על נחל איילון באזור שכונת עזרא, בדרום תל אביב. המים שנשאבים הם שפכים של אור יהודה, בית דגן וכפר חב"ד וכן עודפי קולחים ממאגר נשר, שקולט את קולחי רמלה/לוד.
קישורים חיצוניים
- http://www.yarqon.org.il - אתר רשות נחל הירקון
- נחל הירקון - עמוד רשמי באינסטגרם
- נחל הירקון באתר המשרד להגנת הסביבה
- http://www.atarim.gov.il - חברת אתרים, ניהול ופיתוח מרחב רצועת החוף של תל–אביב-יפו
- https://park.co.il חברת גני יהושע אחראית על רצועת הדשא
- כתבות
- אבי עמית, כך נחל הירקון הפך להיות ביב השופכין של גוש דן, "המפצח" (פינה ששודרה בתוכנית המגזין עם אושרת קוטלר בערוץ 10), רשת 13, 8.4.2017
- איתי בלומנטל ואטילה שומפלבי, אלפי דגים מתים בירקון: היכונו למתקפת יתושים, וואינט, 30.4.2017
- אילנה קוריאל, תביעה נגד מזהמי הירקון: "התושבים סובלים ממפגעי ריח קשים, בחילות וכאבי ראש", ואינט, 8.5.2017
- אילנה קוריאל, מחדל הביוב בירקון לא עוצר, והרשויות עוצמות עיניים. תושבים: "זה סיוט, אי אפשר לחיות בסביבת הירקון", וואינט, 17.5.2017
- אילנה קוריאל, אחרי חודשים של זיהום בירקון: המשטרה הירוקה פתחה בחקירה, וואינט, 17.5.2017
- צפריר רינת, יד אחת משקמת, יד שנייה מזהמת, הארץ, 17.5.2017
- אילנה קוריאל, אחרי הגשם הראשון: קצף לבן בירקון, וואינט, 10.10.2017
- אילנה קוריאל, ביוב מקלקיליה זיהם את נחל קנה, המתחבר לירקון, וואינט, 4.6.2019
- דני בר-און, אלה 56 ק"מ פוטנציאליים של אושר. לא תרצו לשחות בהם?, הארץ, 4.9.2019
- יעל מור, זווית, המאבק נגד הפסולת על גדות הירקון, וואינט, 13.9.2019
הערות שוליים
- ^ משרד הבריאות מזהירורד לוי ברזילי, הארץ, 01.08.2001