השפעת שינויי האקלים על זרמי הסילון

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

השפעת שינויי האקלים על זרמי הסילון היא החלשות של זרמי הסילון שנעים סמוך לקטבים עקב התחממות עולמית. ייתכן והחלשות זו גוררת תופעות כמו גלי קור שנודדים מהקוטב למדינות צפוניות וכן של התמשכות של אירועי מזג אוויר קיצוניים כמו סופות, גלי חום, וגלי קור במדינות אלה. כמו כן הדבר משמש טיעון לשם הכחשת אקלים.

הפשרת שלגים וקרחונים בקטבים בעקבות שינויי האקלים גורמת להגברת חימום האזור של הקטבים באופן מהיר יותר יחסית לשאר חלקי כדור הארץ, דבר המכונה הגברת קטבים [1]. דבר זה מוריד את הפרש הטמפרטורות בין שני צידי זרם הסילון ולכן מחליש בדרך כלל את זרם הסילון הקוטבי (זרם הסילון הפולארי).

כאשר הקרח והשלג בארקטיקה נמסים, זרם הסילון המפריד בין האוויר הקר בארקטיקה והאוויר החם דרומית יותר נחלש. אז אוויר קר יכול לחדור דרומה ואוויר חם צפונה ובגלל שהזרם נע ממערב למזרח, תנועת מערכות מזג אוויר בחצי הכדור הצפוני ממערב למזרח נחלשת ומאטה. בתמונה משמאל אנו רואים את מצב זרם הסילון הארקטי במצב נורמלי ומימין אחרי המסת הקרח והשלג.

השפעת התחממות עולמית על אזור הקוטב ועל זרמי הסילון

השפעה המסת קרח על האלבדו

התחממות כדור הארץ גוררת הפשרה של שלג הקרח, ודבר זה גורר שינוי באלבדו - כך שיותר קרינת שמש נספגת בקרקע ומחממת אותה וזה תורם להתחממות העולמית חזקה יותר וחוזר חלילה. הדבר יוצר לולאת משוב מחזקת.

הסיבה היסודית לכך היא אלבדו - אחוז הקרינה שחוזרת מגוף שפגע בו קרינת אור. חומרים שונים מגיבים באופן שונה כאשר קרינת השמש פוגעת בהם. חלק מקרינים את רוב הקרינה בחזרה. לדוגמה זכוכית - כאשר קרן שמש פוגעת בזכוכית רוב הקרינה מוחזרת חזרה ואם קרינה זו פוגעת בעין אנחנו מסתנוורים. לעומת זאת יש חומרים שסופגים את רוב קרינת השמש כמו לדוגמה קרקע שחורה או אספלט. לכן הם לא מסוונרים אותנו, אבל אם נוגעים בהם מרגישים שהם חמים מאד, שכן הם ספגו את קרינת השמש והמירו אותה לחום. באופן כללי ככל שהצבע בהיר יותר הוא מחזיר כמות גדולה יותר של קרינה החוצה וככל שהוא כהה יותר הוא קולט יותר קרינה וממיר אותה לחום. תכונה זו מכונה אלבדו. ככל שיותר קרינה מוחזרת (פחות קרינה נצברת) האלבדו גבוה יותר. לשלג ולקרח יש אלבדו גבוה - האלבדו של שלג טרי הוא והוא עומד על כ-90%. האלבדו של אוקיינוסים וקרקע הוא משמעותית יותר נמוך ובממוצע עומד על 37%-39% ‏[1] ולכן ככל שיש פחות קרח ושלג כדור הארץ מתחמם יותר.

הפשרת השלג והקרח מחלישה את זרמי הסילון

צמצום שטחי השלג והקרח משבש את האקלים של כדור הארץ בגלל ההשפעה על הזרמים באטמוספירה. בכדור הארץ קיימים זרמי סילון - זרמי רוח חזקים הנעים בעיקר ממערב למזרח אשר נמצאים בגבולות בין אזורים חמים יותר וקרים יותר על כדור הארץ. כאשר הקרח והשלג מפשירים, האלבדו עולה, הטמפרטורה בארקטיקה עולה. כאשר היא עולה יש פחות הבדל בין הטמפרטורה בארקטיקה לטמפרטורה דרומה מממנה. כתוצאה מכך נחלש זרם הסילון הארקטי - זרם הרוח שנע מסביב לארקטיקה ממערב למזרח, במהירות של יותר מ-400 קמ"ש בגובה של 8 קילומטר מעל הקרקע.

לזרמי הסילון גורמים להשפעה חשובה של הנעת מערכות מזג אוויר על פני כדור הארץ, זו גם הסיבה שמערכות מזג האוויר נעות בעיקר בכיוון ממערב למזרח. ללא זרמי הסילון, מזג האוויר היה משתנה מעט מאוד, היו אזורים שהיו תקועים עם גשם מעליהם לאחרים הגשם לא היה מגיע. כמו כן הזרמים מבדילים בין אזורים עם טמפרטורות שונות ומונעים בכך חדירת אוויר קר לאזורים חמים ואוויר חם לאזורים קרים. שני הזרמים העיקריים הם זרם הסילון הארקטי וזרם הסילון הסובטרופי. בכל חצי כדור הארץ, ישנם את 2 הזרמים האלה, כך שסך הכל יש ארבע זרמי סילון בכדור הארץ‏[2]. הזרמים לא נעים בקו ישר אלה בעיקולים הנקראים "גלי רוסבי" אשר קשורים לשינויים הגדולים במזג האוויר לאורך העונה. יש בתוכם גם גלים קטנים הקשורים לשינויים הקטנים, היומיומיים, במזג האוויר.

את הזרמים האלה יוצרים בעיקר סיבוב כדור הארץ סביב עצמו וההבדל בין הטמפרטורות באזורים שביניהם נמצא זרם הסילון. לדוגמה, אחד משני הגורמים העיקריים שיוצרים את זרם הסילון הארקטי, הוא הבדל הטמפרטורות בין האזור הארקטי הקר מצפון לבין האזור החם יותר מדרום.‏[3].


השפעות של החלשות זרם הסילון

החלשת זרם הסילון ותרומה לאירועי מזג אוויר קיצוניים יותר

כאשר זרם הסילון נחלש, אוויר קר מהאזור הארקטי יכול לחדור לאזורים דרומיים יותר ואוויר חם מהאזורים הדרומיים - לאזור הארקטי. נוסף על כך הזרם דוחף את מערכות מזג האוויר מזרחה בעוצמה קטנה יותר. פירוש הדבר שמזג אוויר קיצוני עלול להמשך יותר זמן - מערכת מזג אוויר עם ענני גשם ושלג יכולה להישאר באותו מקום זמן רב יותר ובכך לגרום לשיטפון. מצד שני גם אזורים בלי עננים יכולים להישאר במקום אחד זמן רב יותר מה שיכול לגרום לבצורת.

כנראה שהדבר קשור לחורפים קרים בארה"ב ואירופה וחום ובצורת בקליפורניה.‏ יתכן והדבר קשור להתגברות הרוחות המזרחיות בישראל בשנים האחרונות אשר מביאות יובש חלקיקי חול, חום וכד' ולא מביאות גשם. מצד שני זה אומר שמערכת מזג אוויר עם גשם יכולה להישאר מעל ישראל יותר זמן מה שיכול מצד אחד למלא את האקוויפרים ומצד שני להביא לשיטפון.‏[4][5][6][7].

בשנת 2017 ברוסיה הקיץ היה קר, סוער וגשום בצורה בלתי רגילה מה שכונה "הקיץ הקר של 2017". הדבר הביא לקורבנות ולנזקים רבים. הסיבה לפי המרכז המטאורולוגי הרוסי היא כנראה המסת הקרח בארקטיקה עקב ההתחממות העולמית מה שגרר השארות של שקעים אטמוספריים באותו מקום ליותר זמן‏[8][9].

ג'ף מסטרס מ-"סיינטיפיק אמריקן ישראל", אחראי על תחום המטאורולוגיה בארגון Weather Underground, מביא נתונים על כך שיש ירידה ב-10% במהירות הרוח ברום גבוה בסתיו מעל צפון אמריקה וצפון האוקיינוס האטלנטי(אחד האזורים בהם עובר זרם הסילון הארקטי) בשנים 1979-2012, בהתאם להצטמצמות בהפרש הטמפרטורות בין הקוטב לאזורים מדרום לו. הוא מסביר שבשנים האחרונות בעקבות כך העיקולים בזרם נעשו משמעותית גדולים יותר, ולפעמים זרם הסילון האט את תנועתו למשך זמן ממושך. הוא מביא כמה אירועי מזג אוויר קיצוני אשר לדעתו קשורים לשיבוש זרמי הסילון:

  • גל קור בשני השלישים המזרחיים של ארה"ב בחורף 2013-2014. שכבת הקרח על פני האגמים הגדולים של צפון אמריקה הגיעה לשטח המתועד השני בגודלו מעולם, ושתי סערות משתקות של שלג וקרח השביתו את אטלנטה לכמה ימים.
  • באותו הזמן רכס ברומטרי עקשן על קליפורניה שהביא לחורף החם ביותר שתועד בה. החמימות הייתה אולי נעימה, אבל הבצורת שנלוותה לה, שהייתה הקשה ביותר מאז החלו בתיעוד בסוף המאה ה-19, גרמה להפסדים חקלאיים במיליארדי דולרים.
  • באותו הזמן סדרה של סערות עזות באירופה הוסיפה עוד כמה מיליארדי דולרים לסך הנזקים. באנגליה ובוויילס נרשם החורף הגשום ביותר מאז 1766 לפחות. ואילו מרבית חלקיה האחרים של אירופה טבלו בחמימות יוצאת דופן. נורווגיה ידעה שרֵפות יער חסרות תקדים בינואר, ומנהלי אולימפיאדת החורף בסוצ'י שברוסיה נלחמו במדרונות הסקי החשופים. במאי הציפה סופת גשמים גדולה כמעט שליש משטחה של בוסניה.
  • ב-2010 גל החום ברוסיה, הכבד ביותר בתולדותיה הכתובות, שהביא למותם של יותר מ-55,000 איש. באותו זמן, הציפו גשמים עזים את פקיסטן באסון טבע שגרם לנזק הכספי הגדול ביותר בתולדותיה. ב-2011 פקד את אוקלהומה הקיץ החם ביותר שידעה מדינה כלשהי בארה"ב. הבצורת שהכתה ב-2012 בארה"ב הייתה הנרחבת ביותר מאז שנות ה-30 של המאה ה-20‏[10].

ב-2018 פורסם מחקר לפיו המהירות בה מתקדמות הסופות הטרופיות הואטה ב-10% בשנים 1949-2016. באזורים מסוימים האטה חזקה אפילו יותר: באזור הצפון מערבי של האוקיינוס השקט ב-30%, באזור הצפוני של האוקיינוס האטלנטי ב-20% ובאיזור אוסטרליה ב-19%. לפי החוקרים הסיבה היא עליית הטמפרטורה בארקטיקה אשר גורמת להאטה ברוחות שמסיעות את הסופות. לעומת זאת מהירות הרוח בתוך הסופות נשארת קבועה או אף עולה בגלל שבאטמוספירה חמה יש יותר אנרגיה. התוצאה היא שהסופה נשארת יותר זמן מעל מקום אחד ולכן גורמת ליותר נזק בגלל יותר משקעים, יותר נזק מהרוחות, חדירה גדולה יותר של מים מהים. דוגמה להשפעה כזאת היא הסופה "הרווי" אשר גרמה לנזק אדיר כאשר אחת הסיבות היא שהסופה הזאת עמדה זמן רב על אותו מקום‏[11][12]. יש לציין שבאזורים בהם יש את ההאטה הכי גדולה נמצאים המדינות שפולטות הכי הרבה גזי חממה.

בשנת 2019, בקיץ, מהירות ההמסה הגיעה לקצב כזה שגרינלנד איבדה 2 מיליארד טון קרח ביום אחד. זה משמעותית מהיר יותר מהתחזיות. לפי פרופסור מרסלו שטרנברג: "אלה חדשות מדאיגות, מפני שאנחנו עדים שהקצב של ההמסה של אותם קרחונים הוא הרבה יותר מהיר ורחב ממה שהמודלים צפו בעבר. אנחנו עדים לשינויים דרסטיים באקלים, להגברת התדירות של מקרי קיצון. המאמר הזה שפורסם הוא מאמר מאוד מקיף, שמעיד על כמות מאוד גדולה של מים. תחשבו שגרינלנד בגודל היא 100 פעם של מדינת ישראל, וכמות הקרח שנמס היא חסרת תקדים". לדבריו, המצב ישפיע על כל העולם. "אנחנו מדברים על עלייה של מפלס הים - בין מטר לארבעה מטרים עד סוף המאה הנוכחית", אמר פרופ' שטרנברג. "כלומר, הילדים והנכדים שלנו יהיו עדים לעלייה משמעותית של מפלס הים. עד עכשיו הים עלה ב-20 ס"מ. תחשבו על כל המדינות ועל הערים שנמצאות ליד החוף". כמו כן הוא מציין שבעוד שההשפעות קשות המאבק בשינויי האקלים והבעיות הסביבתיות בכלל אינן נמצאות באג'נדה של אף מפלגה בראש סדר העדיפויות‏[13].ההמסה היא תוצאה של מזג האוויר משמעותית חם מהרגיל. מזג אוויר זה גרם גם לשיבוש זרם הסילון הארקטי מה שגרם למזג אוויר קר מהרגיל בחלקים מסוימים של ארצות הברית[14].

ישראל מקבלת את עיקר הגשמים שלה כאשר רוחות מערביות מסיעות עננים מהים התיכון מזרחה. העננים נכנסים ליבשה רק ל-100 קילומטר בערך, ממזרח לאיזור זה מתחיל המדבר. כלומר עם בגלל ההחלשות של זרמי הסילון העננים יתחילו לחדור פחות ליבשה זה עלול לגרום להפחתה בכמויות הגשמים ולבצורת.

טיעונים לטובת הכחשת אקלים

השפעה חשובה של היבטים של מזג אוויר קר יותר או סוער יותר הוא על הכחשת אקלים. גורמים בימין הכלכלי, גורמים שמרניים וכו' היושבים במדינות צפוניות יחסית, כמו צפון ארצות הברית משתמשים לא פעם בטיעון כי מזג האוויר הקר הזה מראה שבעצם אין כלל התחממות עולמית או שאפילו "העולם מתקרר".

טיעון זה אינו נכון. מודדים התחממות עולמית ושינויי אקלים בכלל על ידי מדידת הטמפרטורה הממוצעת של האוויר (או של האוקיינוסים) על פני עשרות שנים ולא בעקבות גלי חום או גלי קור. גלים כאלה יכולים להיות מושפעים מהתחממות עולמית, אבל גל קור או גל חום מסויימים אינם מעידים על קיומה או אי קיומה של התחממות עולמית. בכל מקרה, גלי קור כאלה יכולים לנבוע מהתחממות עולמית, עקב הפחתת כליאת אוויר קוטב על ידי זרמי הסילון, ואינם סותרים את קיומה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ויקיפדיה אלבדו
  2. ^ Alex Sosnowski What are jet streams and how do they influence the weather we experience? Accuweather
  3. ^ ג'ף מסטרס זרם הסילון נעשה מוזר01.04.2015, סיינטיפיק אמריקאן, ישראל
  4. ^ Damian Carrington Arctic ice melt 'already affecting weather patterns where you live right now' 19.12.2016 גארדיאן
  5. ^ CHRIS MOONEY Global warming’s effect on jet stream could mean longer periods of extreme weather 27.03.2017
  6. ^ Jennifer Francis of Rutgers University and Stephen Vavrus of the University of Wisconsin-MadisonArctic Warming is Altering Weather Patterns, Study Shows Climate Central 30.9.2012
  7. ^ ערוץ מזג האוויר Weather2day שיבוש זרם הסילון משגע את מזג האוויר 26.09.2015
  8. ^ ילנה קיבלצ'יץ' בסוף מאי במוסקבה הייתה הסופה החזקה ביותר במאה השנים האחרונות מדענים מדברים על שינויי אקלים 04.06.2017 הערוץ הרוסי הראשון
  9. ^ אלקסיי סטיינרט הקיץ הקר ב-2017: מה קורה עם מזג האוויר באזור מוסקבה 22.06.2017 ריאמו
  10. ^ ג'ף מסטרס זרם הסילון נעשה מוזר, 01.04.2015, סיינטיפיק אמריקאן, ישראל
  11. ^ Craig Welch Hurricanes Are Moving Slower—And That's a Huge Problem 6 ליוני 2018, National Geographic Society.
  12. ^ James P. KossinA global slowdown of tropical-cyclone translation speed 2018, Springer Nature
  13. ^ אלכסנדרה לוקש וניר (שוקו) כהן מפלס פני הים עלול לעלות ב-4 מטרים 17.06.2019, ויינט
  14. ^ Temperatures leap 40 degrees above normal as the Arctic Ocean and Greenland ice sheet see record June melting 14 ליוני 2019, Washington Post
שינויי אקלים והתחממות עולמית

רקע מדעי להתחממות עולמית: קלימטולוגיהמחזור הפחמןשיווי משקלשוק האנרגיה העולמידלק מחצביתהליך ארוך טווחתהליך בלתי הפיךהתחממות עולמיתשינויי אקליםאפקט החממהגזי חממהגרף מקל ההוקיהחמצת אוקיינוסיםעמעום עולמימודל אקלימיהפתעה אקלימיתהתקררות עולמיתטביעת רגל פחמניתפוטנציאל התחממות עולמית

התחממות עולמית

השפעות של שינויי אקלים: המסת קרחונים ושלגיםעליית מפלס פני היםהשפעה על סופותהשפעה על בצורות ומידבורהשפעות כלכליות של התחממות עולמיתשינוי אקלים וחקלאותפליטים סביבתייםההתיישבות הנורווגית בגרינלנדהשערת מדיאההשפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכוןרקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריהשינויי אקלים בישראלהנה זה בא (ספר)

מדיניות אקלים: ההיסטוריה של חקר שינוי האקליםהמחלוקת על התחממות עולמיתהפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקליםפרוטוקול קיוטודו"ח שטרןועידת האקלים בפריזאמת מטרידה (סרט)‏מצעד האקליםהכחשת שינויי האקליםהתרמית הגדולה של ההתחממות העולמית (סרט)התחממות העולמית - מורה נבוכים

טכנולוגיה, כלים, ותחומי התמודדות: אנרגיה מתחדשתחסכון אנרגטיהתייעלות אנרגטיתתחבורה בת קיימאעירוניות מתחדשתבנייה ירוקההשפעות סביבתיות של מזון מהחישימושי קרקעחקלאות בת קיימאצמיחה כלכליתI=PATפשטות מרצוןגידול אוכלוסיןכלכלה בת קיימאזה משנה הכל