עירוב שימושי קרקע
עירוב שימושי-קרקע (באנגלית: Mixed-use development) או ערבוב שימושים הוא סוג של תכנון עירוני שבו מאפשרים מספר שימושים (כגון דיור או מסחר) בבניין, בקבוצת בניינים או באזור מסוים. בתכנון אזורי ערים, הכוונה היא לשילוב שימושים כמו מגורים, מסחר, תעשייה, משרדים, חינוך, רשויות, מוסדות תרבות, נופש, פנאי ושירותים אחרים, גינות ועוד, באותו האזור.
תפישה זו עומדת בניגוד להפרדת שימושי קרקע - מהתכנון העירוני שהתפתח בעיקר מאז מלחמת העולם השנייה של - הפרדת ערים לאזורים שונים כמו אזורי דיור (שכונות שינה בערים ובפרברים), אזורי מסחר, אזורי חינוך (מתחמי חינוך מבודדים כגון אוניברסיטת חיפה שבישראל) אזורי תעשייה וכו', כחלק מתכנון מוטה רכב פרטי.
המעבר של מתכנני ערים חזרה לעירוב-שימושים מהווה צעד אחד בתנועה של עירוניות מתחדשת וכחלק מתכנון מוטה תחבורה ציבורית.
השפעות של עירוב שימושי קרקע
עירוב שימושים יכול לשפר את האקולוגיה העירונית במספר דרכים:
מבחינת תחבורה עירוב שימושים מאפשר לקרב את התושבים לשירותים כמו עבודה, חינוך או מסחר, ולהגיע לכל אלה בקלות באמצעות תחבורה פעילה - הליכה או תחבורת אופניים. דוגמה למידת ההשפעה של היבט זה קיים בערים רבות באירופה.
מספר היבטים בערים אירופאיות כמו בנייה מרקמית צפופה, בלוק עירוני קצר, מיעוט מקומות חנייה יחד עם עירוב שימושי קרקע מקלים על הגעה ליעדים שונים בהליכה ברגל ומקשים על שימוש במכוניות. בשנת 2010 נערך סקר פיצול נסיעות בעיר פריז, שבה מתגוררים 2.2 מיליון תושבים. נמצא כי 55% מגיעים לעבודה בתחבורה פעילה, 38% מגיעים בתחבורה ציבורית, 10% מגיעים במכוניות, ו-3% מגיעים באמצעים אחרים. כאשר מסתכלים על המטרופולין כולו, Île-de-France, שבו גרים 11.7 מיליון תושבים, מצאו כי 40% הגיעו לעבודה בתחבורה פעילה, 20% בתחבורה ציבורית, 38% הגיעו במכוניות ו-1.8% הגיעו באמצעים אחרים. מעל מחצית ממשקי הבית בפריז לא מחזיקים ברשותם מכונית. הנתון הזה עלה מ-53% בשנת 2001 ל-55% בשנת 2010. בשנת 2001 היו בפריז 612 אלף מכוניות, מספר זה ירד ל-566 אלף מכוניות בשנת 2010. [1] השימוש הרב של תושבי פריז בהליכה ברגל נובע מכך שלרוב מקום העבודה נמצא במרחק של פחות מקילומטר מהבית. דבר זה מתאפשר תודות לצפיפות עירונית גבוהה יחסית של 20 תושבים לדונם (לעומת 8 תושבים לדונם בתל אביב) המסתייעים בבנייה מרקמית, בלוקים קצרים, שמקלים על גמישות בהליכה והגעה ליעד ללא עיקופים וחסימות ועירוב שימושי קרקע. [2] היבטים דומים קיימים גם בערים נוספות באירופה ובאסיה כמו ברצלונה, קופנהגן, טוקיו, ברלין וערים רבות נוספות. לעומת זאת בערים רבות בארצות הברית אחוז התחבורה הפעילה נע בין 4%ל-1%. [3]
תחבורה פעילה ובנייה בדפוסים אלה של עירוניות מתחדשת, משפרים מאוד גם את היעילות של תחבורה ציבורית. יחד גורמים אלה מאפשרים להוריד את השימוש במכוניות פרטיות. בערים רבות באירופה, השימוש במכוניות הוא פחות מ-40% מסך פיצול הנסיעות, ובמקומות כמו טוקיו או פריז שיעור השימוש במכונית עומד על כ-10%. היבטים אלה מקטינים השפעות בריאותיות של מכוניות כמו זיהום אוויר מתחבורה, להקטין בעיות של תאונות דרכים, בעיות של אורח חיים יושבני, רעש, מתח נפשי עודף ועוד. בנוסף יש הורדה בעומסי תנועה, והקטנה של מגמות של פרבור.
הקטנת השימוש ברכב הפרטי גוררת גם הקטנת המנגנון של ביקוש מושרה, הקצאת פחות מקום לחנייה דבר שמפנה שטח עירוני לשימושים אחרים כמו דיור, תחבורה, מסחר או גינות, ומוזיל את עלויות הדיור.
מניעת פרבור ושיפור התחבורה באופניים וברגל משלימים עוד מטרה של ערבוב שימושים והיא יצירה של עיר חיה ושוקקת, שבה יש נוכחות מתמדת של הולכי רגל בכל האזורים - דבר שעוזר לפיתוח כלכלת העיר (במיוחד לעסקים המקומיים), הופך את הרחוב למקום מעניין יותר. הליכה ואופניים מהווים גם תחבורה פעילה שמשפרת את הבריאות באופן מהותי על ידי שיפור הכושר הגופני ומניעת תחלואה במחלות לב וסוכרת.
בספרה מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות, טוענת ג'יין ג'ייקובס כי דרך טובה להפחתת הפשיעה בעיר היא הגברת נוכחות של הולכי רגל ברחוב, כמו גם חזיתות של חנויות שפונות אל הרחוב. דברים אלה יוצרים נוכחות של אנשים ברחוב, יחד עם זהות מקומית ותחושת שייכות ואחריות של המרחב מצד בעל החנות. כיום זהו תחום אחד מתוך שורה של צעדים בתחום של מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי.
מחקר סקר משנת 2004 שנעשה בג'ורג'יה, אטלנטה, עם מעל 10,000 נשאלים, בדק מה הקשר בין הפרדת שימושי קרקע לבין השמנת יתר. המחקר מצא כי כל שעת נהיגה במכונית ביום קשורה סטטיסטית לשיעור השמנה יתר גבוה ב-6%, וכי כל קילומטר נוסף שצועדים ביום קשור סטטיסטית להפחתת הסיכוי להשמנה בשיעור של 4.8%. החוקרים התחשבו בנתונים נוספים כמו גיל, מגדר, הכנסה, ושנות השכלה. החוקרים חילקו את מידת הפרדת שימושי הקרקע ל-4 רבעים, בכל מעבר לרבע עם יותר הפרדת שימושים נמצא כי יש קשר סטטיסטי גבוה ב-12.2% לפיתוח של השמנת יתר. [4]
יישום
בערים אירופאיות רבות קיים עירוב שימושים אינטנסיבי במרכזי הערים במסגרת בניה מרקמית. בבניה כזו אין חצר קדמית בין חזית הבית לרחוב. החצרות ממוקמות פעמים רבות בצד האחורי של הבניין או בתוך בלוק עירוני, או שיש גנים ציבוריים. במרכזי ערים רבות באירופה (לדוגמה בהולנד) חזיתות של בתים פונות לרחוב ובהן ממוקמים משרדים וחנויות הצופים אל הרחוב. בניה מרקמית כזו היא חסכונית בהרבה בשטח ומאפשרת מגורים צפופים יותר, דבר שמקל על שימוש באופניים, תחבורה ציבורית והליכה ברגל.
ניתן לראות עירוב שימושי משמעותי בערים כמו פריז [1], [2], ברלין [3], [4],[5], הנובר [6], אמסטרדם, ברצלונה, מדריד ועוד. סימן ההכר של עירוב שימושים כזה הוא כאמור שקומת הקרקע משמשת למסחר ולא לשם חניה, או מגורים. בערים עם הפרדת שימושי קרקע לעומת זאת ניתן לראות בלוקים שלמים של בניניים ללא חנויות וכן מגדלי משרדים בחלקים שונים של העיר וכן "מתחמים" של אוכל או בילויים.
עירוב שימושי קרקע הוא אחד הצעדים המרכזיים לשיקום ערים שקידם בשנות ה-70 ז'יימה לרנר בעיר קוריטיבה שבברזיל. הרעיון היה לקצר את מרחקי הנסיעה בין מקומות שונים בעיר. בנוסף כל אזור משמש מגוון של שימושים ולכן יש בו נוכחות מתמדת של אנשים. הדבר דומה לעקרון פרמקלצ'ר שבו כל דבר משמש לשם מספר דברים.
ערים נוספות כמו פורטלנד ביצעו צעדים דומים וזכו גם הן לשיפור התחבורה ואיכות האוויר, הורדת כמות הפשיעה ושיפור איכות חיי התושבים. בסרט אגדה אורבנית מדגים ניצן הורוביץ כיצד עירוב שירותי קרקע יחד עם שיפור התחבורה הציבורית משפר את השילוב של קשישים בקהילה העירונית, שכן הדבר מאפשר להם גישה קלה לשירותים עירוניים וסביבה עירונית בטוחה.
תמהיל דיור
תמהיל דיור הוא עקרון נוסף שדומה לעירוב שימושי קרקע ומשלים אותו. בתמהיל דיור יש ערבוב אוכלוסיות בגילים שונים. לדוגמה: מבוגרים וצעירים, משפחות עם ילדים יחד עם רווקים ומבוגרים, ערבוב של אוכלוסיות עם הכנסות שונות באותן השכונות ורקע אתני שונה. דבר זה מסייע כדי למנוע סגרגציה, ג'נטריפיקציה והתפתחות של מלכודות עוני, ניכור פשיעה ועוד בעיות הקשורות בכך. אנשים בעלי רקעים שונים מגדילים את המגוון האנושי בעיר ומאפשרים מפגשים, הפרייה הדדית של רעיונות, תרבות ופעילות וכן מאפשרים ליצור הון חברתי על ידי הספקה של שירותים מקומיים. לדוגמה אנשים מבוגרים או בני נוער יכולים לסייע להורים ולמוסדות חינוך בגידול ילדים קטנים על ידי התנדבות, בייביסיטר, הדרכה ועוד. נוכחות של צעירים ליד מבוגרים יכולה להגביר את הביטחון נגד פשיעה ולסייע בעבודות תחזוקה של הבית וכדומה.
השפעות של עירוב שימושי קרקע
השפעות בריאותיות
ערך מורחב – תחבורה פעילה
דו"ח משנת 2010 של איגוד התחבורה הציבורית האמריקאי (APTA), מגלה כי תושבים המתגוררים בישובים עם תשתית מפותחת של אוטובוסים ורכבות נוטים להיות בריאים יותר, והם בעלי תוחלת חיים ארוכה יותר בממוצע יחסית לישובים אחרים.[7] הסיבות לכך כוללות הפחתה בתאונות דרכים (לרמה של רבע מישובים פרווריים), שיפור כושר גופני והבריאות הגופנית, שיפור הבריאות הנפשית (בעקבות עידוד של תחבורה פעילה), הפחתה בזיהום אוויר מתחבורה, שיפור הנגישות לשירותי רפואה, שיפור הנגישות למזון בריא יותר, אפשרויות כלכליות טובות יותר להשיג שירותים אלה והקטנת המתח הנפשי בקרב משקי בית בעלי הכנסה נמוכה. על פי Todd Litman, מחבר הדו"ח, היבטים אלה לרוב אינם מחושבים בהערכות כדאיות כלכלית של פרוייקטי תחבורה שונים. [5]
המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית ממליץ על לפחות 22 דקות ביום של פעילות גופנית מתונה כמו הליכה מהירה, כדי לשמור על הכושר ועל הבריאות. רק מחצית מהאמריקאים המבוגרים מצליחים לעמוד בכך, אבל רוב נוסעי התחבורה הציבורית מגיעים ליעד זה על ידי הליכה לתחנות של תחבורה ציבורית.
מאפיינים של השכונה שמעודדים שימוש בתחבורה ציבורית כמו עירוב שימושי קרקע, ותכנון מרחב ידידותי להולכי רגל משפרים גם הם את בריאות הציבור. מתוך התושבים שיכולים להגיע ליעדים עירוניים רצויים בתוך 10 דקות הליכה מהבית, 43% מצליחים להגיע ליעד המומלץ של פעילות גופנית, זאת לעומת 27% מקרב האנשים שנמצאים באיזורים בעלי תכנון מוטה רכב פרטי[5] מקרב אזרחים בוגרים שיכולים לבצע פעילות גופנית, מי שמצליחים להגיע ליעד של הפעילות הגופנית הם בעלי הוצאות בריאות של 1,019 דולר לשנה, הוצאות נמוכות ב-32% (או 330 דולר) יחסית לאנשים בעלי אורח חיים יושבני (1,349 דולר בשנה). [5]
עירוב שימושי קרקע בישראל
עירוב שימושים קיים בישראל ברחובות וותיקים רבים בערים ישראל כמו רחוב אבן גבירול, נחלת בנימין ורוטשילד בתל אביב, רחוב וויצמן וכצנלסון בגבעתיים, רחוב אחוזה ברעננה, רחוב ויצמן בכפר סבא, רחוב ביאליק ברמת גן ועוד. בירושלים קיים עירוב שימושי קרקע בחלקים של העיר - במיוחד בחלקי העיר שנבנו לפני שנות -1950 - במקומות כמו שוק מחנה יהודה, רחוב יפו, רחוב עמק רפאים וכו'.
בניגוד לכך חלקים גדולים של הבנייה והתכנון החדשים מאז שנות ה-50 מבוססים על הפרדת שימושי קרקע ובניית איזורי תעשייה או "מתחמי בילוי" יחד עם חניונים לרכב פרטי:
- בתל אביב - מתחם הנמל בצפון תל אביב, מתחם התחנה, אזור תעשייה "עתידים" ובמידה מסויימת מתחם "שרונה".
- בירושלים - איזור המוזיאונים וקריית הממשלה במרכז העיר, איזור התעסוקה "הר חוצבים".
- בערים נוספות - איזור התעשייה בפתח תקווה, בראש העין, בבני ברק, ברחובות, בהרצליה פיתוח, בנתניה ועוד.
איזורים אלה סובלים מבעיות תחבורה וחנייה בשעות הבוקר כאשר עשרות אלפי עובדים צריכים להגיע אליהם במיוחד, בדרך כלל בנסיעה ולעיתים קרובות עם מכוניות פרטיות, ולעיתים קרובות הם הופכים להיות מקומות שוממים ומסוכנים בשעות הערב. במקביל שכונות המגורים ב"ערי שינה" (כמו השכונות במערב ראשון לציון, שכונות מגורים ברחובות, צהלה בתל אביב, מבשרת בירושלים ועוד) הופכות להיות שטח נטוש-כמעט בשעות הבוקר.
כמו במקומות רבים אחרים בעולם, הפרדת השימושים גורמת לבזבוז קרקע ולשימוש מוגבר ברכב פרטי לשם יוממות, ולפרבור. כמו כן הפרדת השימושים גוררת שימוש בזבזני בשטח, דבר שמעלה את עלויות התחזוקה מצד העיירה וגם מייקר את הדיור. הפרדת השימושים מקשה על שימוש בתחבורה ציבורית ומאריכה את מרחקי ההליכה של הולכי רגל.
עמותת מרחב פועלת בישראל מול רשויות המדינה לעידוד תכנון שבו יש עירוב שימושי קרקע. בשנת 2012 הוציאה העמותה יחד עם המשרד להגנת הסביבה את הסרטון "אגדת דשא" סרטון קצר בכיכובו של פרופסור הלל שוקן על בעיות הפרבור בישראל, והשלכות של דבר זה על פקקי תנועה, פליטת גזי חממה ועלויות נוספות לחברה. שוקן מדגיש חלופות לפרבור כמו עירוב שימושי קרקע ומביא כדוגמה את בת-ים שבה יש שילוב של צפיפות ועירוב שימושים.
ראו גם
- פיתוח מוטה תחבורה ציבורית
- הליכתיות
- אגדה אורבנית (סרט)
- תחבורת מעברים
- מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי
| הולכי רגל | |
|
הולכי רגל: הולכי רגל - תחבורה פעילה - הולכי רגל בישראל - תחבורה רכה - אורח חיים יושבני |
 |
|
תכנון עירוני ובטיחות: עירוניות מתחדשת - חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים - הליכתיות - עירוב שימושי קרקע - בנייה מרקמית - עצים בעיר - מיתון תנועה - אזור מיתון תנועה - מעבר חצייה בטוח - מרחב משותף (תחבורה) - מדרחוב - Woonerf - בטיחות הולכי רגל - בטיחות הולכי רגל בישראל | |
|
ספרים, כלים לשינוי ומאבקים: Fighting Traffic - מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות - עיר הליכתית - המאבק למען רחובות משחק באמסטרדם - מרחב - התנועה לעירוניות בישראל - Reclaim the Streets - פרויקט המקומות הציבוריים - יום ההליכה העולמי - אוטובוס מהלך - סיקלוביה - עירוניות טקטית
| |
קישורים חיצוניים
- עירוב שירותי קרקע בוויקיפדיה האנגלית
- שימושי קרקע מעורבים בעיר צפופה האדריכל דוד אמגדי, לקראת כנס "מרחב" בבת-ים 2008. 26.05.2008 NFC
- רחוב בטוח עם שימושי קרקע מעורבים פרופ' דורון בלשה ואחרים, הטכניון ומרכז רן נאור לחקר בטיחות בדרכים.
- תכנית אסטרטגית לתל אביב - סיכום דיון על שימושי קרקע עיריית תל אביב יפו ואחרים,
- עירוב שימושים יואב לרמן, עוד בלוג תל אביבי.
- אזורי התעשייה מתפתחים - הערים לא; "השקיעו בהיי-טק ומרכז העיר לא חי" רז סמולסקי, דה מארקר, 17.12.2011
- המדרכה פרק מתוך מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות מאת ג'יין ג'ייקובס, בבל
- אגדת דשא סרטון קצר בכיכובו של פרופסור הלל שוקן על בעיות הפרבור בישראל, השלכותיהן וחלופות של עירוניות מתחדשת ועירוב שימושי קרקע. עמותת מרחב והמשרד להגנת הסביבה, 2012.
- מחקר של משרד התחבורה באריזונה: איזורים קומפקטיים ומעורבים מורידים את תנועת המכוניות dc.streetsblog, 18.5.2012
הערות שוליים
- ^ Enquête globale transport- La mobilité en Île-de-France, סקר תחבורה של ממשלת צרפת, נובמבר 2013
- ^ דוגמאות לצעדים של פריז ניתן לראות בפריז במפה לעירוניות מתחדשת ברחבי העולם
- ^ ראו נתונים על תחבורה פעילה בערים בעולם
- ^ Frank, L. D., Andresen, M., & Schmid, T. (2004). Obesity relationships with community design, physical activity, and time spent in cars American Journal of Preventive Medicine, 27 (2), 87–96.
- ^ 5.0 5.1 5.2 Todd Litman, Evaluating Public Transportation Health Benefits ,The American Public Transportation Association, 14 June 2010
| אופניים | |
|
תחבורת אופניים: תחבורת אופניים - תחבורה פעילה - אופניים חשמליים - תובלה באופניים - תיירות אופניים - כלכלת אופניים - הסעת ילדים באופניים - רכיבה על אופניים בגיל מבוגר |
.jpg) |
|
תחבורת אופניים ברחבי העולם: אופניים באירופה - הולנד (אמסטרדם) - דנמרק (קופנהגן) - גרמניה - צרפת - בריטניה - שוודיה - ספרד (סיביליה) - ארצות הברית - ישראל (תל אביב-יפו, אופניים חשמליים בישראל) | |
|
תשתיות ומדיניות: תשתיות אופניים - שבילי אופניים - רחוב אופניים - צומת ידידותי לאופניים - חניית אופניים - מדרגות אופניים - תחבורת אופניים בעיר הררית - שילוב אופניים ברכבת - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - עירוב שימושי קרקע - חזון אפס תאונות דרכים - מיתון תנועה - תוכנית אב ארצית לתחבורה בת קיימא - עיר ללא מכוניות - איזור ידידותי להולכי רגל - קסדת אופניים - הגוצנטריות | |
|
מדריכים ופעילות: כיצד ללמוד לרכוב על אופניים - טיפים ליוממות אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - מסה קריטית - מסה קריטית בישראל - עירוניות טקטית - סיקלוביה - יום האופניים העולמי - ישראל בשביל האופניים | |