פרדוקס ג'בונס

פרדוקס ג'בונס (באנגלית: Jevons paradox) הוא פרדוקס הקשור בהתייעלות אנרגטית ובמשאבים, לפיו בניגוד לאינטואיציה ולמוסכמה הכלכלית, כאשר מגדילים את יעילות השימוש במשאב, השימוש בו עולה.

הפרדוקס קרוי על שם הכלכלן הבריטי ויליאם סטנלי ג'בונס שחי במאה ה-19. ג'בונס הבחין שצריכת הפחם בבריטניה עלתה לאחר השיפור במנוע הקיטור של תומס ניוקמן שבוצע בידי ג'יימס וואט. בגלל שהשימוש בדלק הפך יעיל יותר, גדל הביקוש לדלק. ג'בונס הגיע למסקנה שכאשר פיתוחים טכנולוגיים משפרים את היעילות של השימוש במשאב מסויים, הצריכה הכוללת ממשאב זה גדלה, במקום לרדת.

שם כללי יותר למנגנון זה הוא אפקט הריבאונד (Rebound Effect) או אפקט ההדיפה לאחור (לוחצים בכיוון אחד, אבל התוצאה היא הפוכה). זהו כינוי כללי למספר מנגנונים שיכולים לגרום להקטנת החסכון באנרגיה (ואף להגברת ההוצאה האנרגטית) בעקבות שיפור טכנולוגי להגברת היעילות האנרגטית.

פרדוקס זה יכול להציב בעיות בפני הניסיונות העתידיים שלנו לחסוך באנרגיה או במשאבי טבע. לדוגמה, אם נהפוך את הבתים או את כלי הרכב לחסכוניים יותר באנרגיה, פרדוקס ג'בונס עלול לגרור שימוש מוגבר באנרגיה כתוצאה מכך.

הדגמת המושג

אפשר להדגים את פרדוקס ג'בונס באמצעות צריכת דלק של מכונית. אדם קונה מכונית חדשה הצורכת פחות בנזין בהשוואה למכונית הישנה שלו. ייתכן ובעקבות שינוי זה הוא יצרוך כעת יותר בנזין היות וכעת זול יותר לנסוע במכונית, והוא יבצע יותר נסיעות.

דיון על פרדוקס ג'בונס בספרות הכלכלית

המתמטיקאי והכלכלן לאון ברוקס (Len Brookes), והכלכלן הארי סאנדרס (Harry Saunders) הוציאו מספר מאמרים שבהם הם מביאים טענות בעד פרדוקס ג'בונס. ברוקס עסק בנושא בשנות ה-70 של המאה ה-20, הן ברוקס והן סאנדרס עסקו בשאלות האם שימור אנרגיה והתייעלות אנרגטית יכולים להגביר את הפליטות של גזי חממה ולהגביר את ההתחממות העולמית. במאמרים משנות ה-90 בעיקר ועד השנים האחרונות.

סנדרס פרסם בשנות ה-90 מאמר שניסה להגדיר את Khazzoom–Brookes postulate שמתייחסת לנושא של צמיחה כלכלית בתאוריה הנאו-קלאסית.

מאמר של סטיב סורל (Steve Sorrell) מינואר 2009 מערער על הממצאים של ג'בונס, ברוקס וסאנדרס וטוען שיש בהם מספר חולשות אמפיריות ותאורטיות. המאמר מנסה להבהיר את השאלות שפרדוקס ג'בונס מעלה לכלכלה הנאו-קלאסית, ועל נקודות השוואה בין בית הספר הביו פיזי של הכלכלה האקולוגית לבין תומכי הפרדוקס. סורל טוען שהראיות לקיום של פרדוקס ג'בונס אינן חד-משמעיות, אך הוא גם טוען שאפקט ה"ריבאונד" (הפרדוקס) משחק תפקיד מהותי ורחב יותר בכלכלה מאשר בדרך כלל נהוג לחשוב, וכי לאנרגיה יש תפקיד חשוב בשיפור היעילות הכלכלית ובצמיחה כלכלית - תפקיד שבדרך כלל מתעלמים ממנו. ^[1]

המושג של פרדוקס ג'בונס נידון גם בספר פחות זה יותר שיצא לאור בשנת 2021. המחבר, ג'ייסון היקל, טוען כי חברות מסחריות רוצית למכור יותר מוצרים ושירותים וכי ממשלות מחוייבות לצמיחה כלכלית- כוחות אלה גורמים לכך שחסכון אנרגטי טכנולוגי מנותב לכיוון של הגדלת הצריכה ולכן גם הגדלת הייצור.

השלכות

טכנולוגיה והתייעלות אנרגטית

משפחות מפעלים ומדינות מנסים להגיע לקדם התייעלות אנרגטית. לדוגמה מכשירי חשמל חכמים יותר, מכוניות חסכוניות יותר, בתים חסכוניים יותר ועוד. הדבר נובע הן משיקולים כספיים - רצון של משפחות ופירמות לחסוך כסף - והן בגלל שיקולים לאומיים או כלל עולמיים - רצון להפחית תלות של המדינה ביבוא נפט או פחם, רצון להפחית זיהום אוויר, חששות מפני שיא תפוקת הנפט או מפני התחממות עולמית. פרדוקס ג'בונס מטיל ספק ביעילות של צעדים אלה. בעוד חסכון אנרגטי יכול להפחית את צריכת האנרגיה או של משאב אחר באופן נקודתי, אין בהכרח ירידה בצריכת האנרגיה באופן כללי יותר.

חלק מהמומחים טוענים לפעמים כי התייעלות אנרגטית היא זולה יותר, במונחי אנרגיה ובמונחי הוצאות כספיות יחסית לפיתוח של אנרגיה מתחדשת. אלא שלפי פרדוקס ג'בונס, דווקא הפיתוח של אנרגיות מתחדשות עשוי להיות מהותי יותר כפתרון, משום שהוא לא גורר הגדלה מקבילה בצריכת האנרגיה.

פרדוקס ג'בונס וכלכלה נאו-קלאסית

ערך מורחב – משאבים מתכלים

כלכלנים נאו-קלאסיים אינם מודאגים מדלדול של משאבים מתכלים. הטיעונים הם כי התייקרות המחיר תגרום לייעול השימוש במשאבים ולהגדלת כמות המשאבים עקב תמריץ גדול יותר למצוא אותם, וכן פיתוח תחליפים במקום המשאבים שנתגלו. בשני הטיעונים קיימים ליקויים. ראו הרחבה בערך משאבים מתכלים.

האופי של טכנולוגיות ושל מוסדות חברתיים

השלכה אפשרית נוספת של פרדוקס ג'בונס, דומה להשלכה של היבטים אחרים של טכנולוגיה כמו נעילה טכנולוגית והיא שלטכנולוגיות יש "אופי" או "מושכים" (נקודות שיווי משקל) שאליהם הן שואפות. בני אדם יכולים לכוון את הטכנולוגיות לכיוונים שונים, אבל בהינתן נקודות מוצא שנבחרו על ידי שאיפות אנושיות, הטכנולוגיות ישאפו להגיע לנקודות או למסלולים של שיוויי משקל מקומיים, בדומה לספינה שנסחפת בעקבות זרם תת-מימי, גם ללא שום התערבות אנושית נוספת.

היבט זה ניתן להרחבה למערכות מפזרות בכלל וספציפית גם למוסדות חברתיים בפרט. בחירות בני האדם יכולות לשנות את המבנה של מוסד חברתי ובכך ליצור שינוי בנקודות שיווי המשקל שלו ובהשפעות שלו על התנהגות של בני אדם, אבל לאחר מכן, אותו מוסד חברתי הוא בעל "אינרציה" או מושכי שיווי משקל שגורמים לו לנוע בכיוון של שיווי משקל מקומי אחר, ואם רוצים למנוע ממנו תנועה כזו יש לבצע השקעת אנרגיה מתמדת.

ספרים בנושא

Jevons Paradox and the Myth of Resource Efficiency Improvements, מאת קוזו מיומי, מריו גיאמפיטרו ואחרים

ראו גם

קישורים חיצוניים

פרדוקס ג'בונס בוויקיפדיה האנגלית
מדוע חסכון אנרגטי לא יביא להורדה בצריכת האנרגיה,Michael Shellenberger, Harry Saunders, Breakthrough Institute ספטמבר 2010
40 שנה של שיפורים לחסכון אנרגטי, אין שינוי בצריכת האנרגיה הביתית Breakthrough Institute, ספטמבר 2010
מאמרים של הארי סאנדרס על ריבאונד אפקט
האם החיסכון באנרגיה אכן חוסך באנרגיה? רויטרס, 29.11.2007, ynet
ירידה לצורך עלייה, זווית, 19.7.2015
צפריר רינת, על חיסכון, אפקט הריבאונד ופרדוקס ג'בונס, הארץ, 8.2.2017
פרופ' עדי וולפסון, עמדתם השבוע בפקק? קוראים לזה אפקט הריבאונד, וואינט, 3.11.2017

הערות שוליים

^ Steve Sorrell, Jevons’ Paradox revisited: The evidence for backfire from improved energy efficiency, Energy Policy 37 (2009) 1456–1469

אנרגיה
מושגים: אקסרגיה • אנטרופיה • החוק השני של התרמודינמיקה • החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה • אנרגיה גלומה • יחידות מידה לאנרגיה
אנרגיה, כלכלה וסביבה: משק האנרגיה העולמי • משאבים מתכלים • דלק מחצבי • פחם • נפט • גז טבעי • אנרגיה גרעינית • בסיס אנרגטי לכלכלה • ייצור ראשוני • שיא תפוקת הנפט • שיא תפוקת הפחם • התחממות עולמית • זיהום אוויר • עקרון העוצמה המקסימלית • חקלאות ואנרגיה
אנרגיה מתחדשת: אנרגיה סולארית • אנרגיית רוח • אנרגיה גאותרמית • ייצור ראשוני • אנרגיית ים • ביו דיזל • אנרגיית גלי ים • דלק אצות • משאבת חום • תנור שמש • כבשן סולארי • תאורת אור יום • כלי תחבורה מונעי רוח • אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם
שימור אנרגיה: פרדוקס ג'בונס • BedZED • תחבורת אופניים • עירוניות מתחדשת • בנייה ירוקה • תאורת אור יום • צמחונות • התייעלות אנרגטית
אנרגיה בישראל: משק האנרגיה בישראל • גז טבעי בישראל • אנרגיה מתחדשת בישראל • אנרגיה סולארית בישראל • מוסד שמואל נאמן • בתי זיקוק לנפט • החברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות