שינוי טכנולוגי
שינוי טכנולוגי (באנגלית: Technological change) הוא שינוי של טכנולוגיה לאורך זמן. לרוב הכוונה היא למונחים חיוביים המכונים התפתחות טכנולוגית ואף קידמה טכנולוגית, הישג טכנולוגי. לרוב הכוונה היא לפיתוח ו/או לאימוץ טכנולוגיה חדשה ביחס למצב קודם שבו לא הייתה טכנולוגיה בתחום מסויים, או התקיים מוסד חברתי שסיפק תחליף, או התקיימה טכנולוגיה קודמת שנתפסת כנחותה יותר או שהיו אינטרסים לזנוח אותה.
בספרות הכלכלית, שינוי טכנולוגי מתאר תהליך של המצאה, חידוש וחלחול של טכנולוגיה חדשה או של תהליך חדש. תהליך זה מתאר את ההמצאה של טכנולוגיה (או תהליך יצור כלשהו), את התהליך המתמשך של שיפור הטכנולוגיה (שבו לרוב היא הופכת לבעלת ביצועים טובים יותר ו/או היא מוזלת עלות הייצור של מוצרים המשתמשים בטכנולוגיה זו) והפצת הטכנולוגיה בקרב החברה או התעשייה.
עם זאת ידועים מקרים נדירים יחסית של נסיגה טכנולוגית שבהם טכנולוגיה קיימת חדשה או וותיקה, שנתפסת כמוצלחת יותר מבחינה טכנית, נזנחה מסיבות של חוסר התאמה, או התנגדות של ממסד פוליטי או אליטה פוליטית- כלכלית כלשהי. נעילה טכנולוגית הוא מצב דומה שבו חברה דבקה בטכנולוגיה וותיקה שיש לה חסרונות בולטים, בשל אינטרסים פוליטיים, כלכליים, מוסדיים או בשל הרגלים של צרכנים או יצרנים.
המונח קידמה טכנולוגית מרמז על הקשר הקיים בתרבות המערבית, במיוחד בתקופה המודרנית לחבר בין ההתפתחות הטכנולוגית לבין רעיון הקידמה - הרעיון כי קיים תהליך של שיפור איטי באיכות החיים וברווחה החברתית של כלל המין האנושי או של קבוצה גדולה של בני אדם.
גורמים לשינוי טכנולוגי
הקשר בין צורך והמצאות
על פי אמרה מהמאה ה-15 "הצורך הוא אבי ההמצאה".[1] לפי רעיון זה, המצאות נובעות בניסיון לתת מענה לצרכים של בני אדם. רעיון זה מקבל חיזוק על ידי התאוריה הכלכלית לפיו קיים תמריץ של פירמות ושל ממציאים במשק תחרותי שרוצות לפתח המצאות כדי להגדיל את הרווחים שלהם. לפירמות יש אמצעים לבצע השקעות במחקר ודבר זה מוביל ליצירת המצאות. המצאות שידוע כי נולדו כתוצאה מצורך כוללות את פיתוח הפצצה האטומית, מנפטת הכותנה, והמצאת מנוע קיטור של ג'יימס וואט כדי לשאוב מים ממכרות הפחם בבריטניה.
הביולוג ג'ארד דיימונד בספרו רובים חיידקים ופלדה טוען שרק במקרים מסויימים הצורך הוא אבי ההמצאה, והמקרה הכללי יותר הוא זה שההמצאה היא "אם הצורך". דיימונד מעיר כי לרוב המצאה אינה פרי פיתוח של ממציא בודד, אלא תוצאה של תהליך ממושך שכולל אנשים רבים. אמירה זו נתמכת גם על ידי מארק טוויין. התהליך יכול להתקיים במשך מאות שנים כאשר בכל פעם מתגלים היבטים חדשים על סמך ידע קודם. הממציא המוכר לרוב מגבש ידע קודם לידי מוצר בודד. קיימת נטייה להתמקד בגאונותו של אותו ממציא ולהתעלם מהתהליך שקדם להמצאה הסופית ומפיתוחים שאלמלא הם לא ניתן היה לקדם את ההמצאה. דיימונד טוען כי רוב הפיתוחים של טכנולוגיות קודמו על ידי אנשים שהוקסמו על ידי הטכנולוגיה, הסתקרנו ממנה ושיחקו איתה, בלי שיהיה להם ברור איזה צורך אם בכלל יקבל מענה על ידי הפיתוח זה.
דיימונד נותן דוגמאות להמצאות שקודם הומצאו ורק לאחר מכן נמצאו להן שימושים. דוגמאות לכך כוללות את המצאת המכונית על ידי ניקואלס אוטו, המצאת הפונוגרף על ידי אדיסון. אדיסון לדוגמה חשב שפונוגרף ישמש לשם הקלטת צוואה או הקלטת הכתבה למזכירה ושימושים נוספים. הוא ממש התנגד ליישום ההמצאה כדי להקליט מוזיקה. לטענת דיימונד פעמים רבות הביצועים של הדגמים הראשונים הם עלובים מדי מכדי שיענו לצורך של הציבור ועל הממציא לעמול ולשכלל את ההמצאה כדי לשכנע אנשים שיש בה צורך.
דיימונד גם מביא דוגמה להמצאה שלא נמצא לה צורך מספיק כדי שהיא תשרוד והיא גוועה. דיסקית פייסטוס, חתיכת חרס עגול שנוצר ב-1,700 לפני הספירה, ושנתגלה בכרתים. אותיות שעל הדיסקוס הוטבעו בטכנולוגיה של דפוס. בכך הקדים הדיסקוס ב-2,500 שנה את המצאת הדפוס בסין וב-3,100 שנה את המצאת הדפוס באירופה. למרות זאת, בגלל צורך נמוך לדפוס באותה תקופה (הקריאה והכתיבה הייתה נחלת אליטה קטנה ומצומצמת של לבלרים וסיבות נוספות) לא שרדה המצאה זו. מכאן גם דוגמה ברורה להמצאה שלא נוצרה כדי לענות לצורך דוחק של ההמונים.
טענות אלה מתלכדות עם התאוריה לפי טכנולוגיה, בדומה למין אקולוגי, דורשת נישה שמתאימה לה כדי להיקלט, לשרוד ולשגשג. ללא תנאים סביבתיים-חברתיים-טכנולוגיים הולמים הטכנולוגיה לא תקלט בחברה. בהקשר של טכנולוגיה התנאים הדרושים כוללים היבטים כמו השכלה, זמינות של חומרי גלם מתאימים, התאמה של תנאי הסביבה והאקלים, אי הפרעה לאליטה חברתית מסויימת וכו'.
מימון הפיתוח הטכנולוגי
בכלכלה נאו-קלאסית מקובל להניח כי שוק חופשי מעודד תחרות עזה בין פירמות שונות. הפירמות מנסות להשיג יתרון תחרותי על פני יריבותיהן ולכן משקיעות במחקר ופיתוח.
מי שערער על הנחה זו היה יוזף שומפטר שפיתח את תורת התחרות השומפטריאנית. לפי שומפטר, בתנאי תחרות עזה עם יצרנים רבים, הרווח של החברות נשחק והן עסוקות בשרידה בלבד. אין להם עודפים להשקעה במחקר ובפיתוח. לכן לפי שומפטר מי שמוביל את החדשנות בתחומים רבים הן חברות ותאגידים גדולים בתנאים של אוליגופול - תחרות בין מעטים. במצב זה יש להם מספיק מוטיבציה לבצע פיתוח טכנולוגי כדי להגדיל את נתח השוק שלהם, ומצד שני יש להם מספיק משאבים וזמן כדי לממן מחקר ופיתוח - במיוחד מחקר יישומי. התאוריה של שומפטר מודגמת בשוק הצמיגים בארצות הברית. השוק שהיה בעבר בן מאות חברות עבר ריכוזיות לכיוון של 4 חברות גדולות שמספקות את רוב החידושים הטכנולוגיים בענף, כגון צמיג רכב ללא פנימית.
מריאנה מצוקאטו (Mazzucato), פרופסורית לכלכלה מאוניברסיטת סאסקס בבריטניה שמתמחה במדע וטכנולוגיה, טוענת בספר "המדינה היזמית" (The Entrepreneurial State) כי המודלים הכלכליים הנפוצים אינם נכונים וכי מי שלוקח את רוב הסיכונים בעת מחקר ופיתוח, הן במימון והן בקיום של מחקר ישיר היא דווקא הממשלה וגופים ציבוריים ולא חברות פרטיות. על פי מצוקאטו, המחקר הציבורי הוא זה שמבצע את רוב המחקר כאשר עיקר הפעילות של החברות הוא בעטיפה, שיווק והנגשה של טכנולוגיות שפותחו כבר קודם, ו"גזירת קופון" על המחקר הציבורי. [2]
על פי מצוקאטו 75% מהישויות המולקולריות החדשות שאושרו על ידי ה-FDA האמריקאי בשנים 1993–2004 פותחו במחקר שמומן על ידי הציבור, במעבדות של המכונים הלאומיים לבריאות (NIH) בארצות הברית. מועצת המחקר הרפואי בבריטניה גילתה את הנוגדנים המולקולריים, שהם הבסיס של האנטיביוטיקה. הגילויים הללו מגיעים לאחר מכן בזול לחברות פרטיות, שגורפות רווחי עתק. [3]
ההחלטה של הממשל בארצות הברית להטיס אדם לירח יצרה את תעשיית החלל. האינטרנט הומצא ונבנה בגרסאותיו הראשונות על ידי סוכנות של הצבא האמריקאי, שביקשה לייצר רשת מחשבים שתמשיך לתפקד גם במקרה של מתקפה גרעינית.[4] מכון המדע הלאומי האמריקאי מימן את פיתוח האלגוריתם שמניע את מנוע החיפוש של גוגל. המימון המוקדם של אפל הגיע מתוכנית המחקר והחדשנות לעסקים קטנים של הממשל האמריקאי. מצוקאטו טוענת שכל הטכנולוגיות שהופכות את האייפון ל'חכם' מומנו על ידי המדינה - האינטרנט, רשתות הסלולר, ה-GPS, מיקרו-אלקטרוניקה, מסך מגע והפעלת המחשב בקול - SIRI. אפל שילבה את כולם, בצורה מבריקה, אבל היא בסך הכול קטפה את פירות שבעה עשורים של חדשנות בתמיכת המדינה. [5]
דבר זה מתקיים גם עבור ישראל - הקופקסון, התרופה המקורית הגדולה של חברת טבע, היא המצאה של צוות חוקרים במכון וייצמן. היכולות של החברות הישראליות בתחומים כמו עיבוד אותות יצאו מהצבא. צ'ק פוינט והפיירוול המגן על רשתות ואתרי אינטרנט הם תוצר של פיתוח של הצבא הישראלי ביחידת המודיעין 8200. התעשייה הצבאית המתקדמת של ישראל, היא תוצר של המצאות או תקציבים ביטחוניים. המצלמה הרפואית הזעירה של גיוון אימג'ינג היא המצאה של רפא"ל.[6]
קליטה ודחייה של שינויים טכנולוגיים
שינוי טכנולוגי לא תמיד מביא ברכה לכל שכבות האוכלוסייה, בוודאי לא בטווח הקצר. דוגמה לטכנולוגיה שהשפיעה לרעה על תנאי המחיה היא מיכון נול האריגה ורתימתו לכוח הקיטור באנגליה תחילת המאה ה-19. בסופו של דבר התיעוש הוביל לתמורות כלכליות ופוליטיות ששיפרו את תנאי המחיה של מעמד הפועלים (לדוגמה האריכו את תוחלת החיים, אפשרו תנאי מחייה טובים יותר). אולם במשך עשרות שנים השינוי הטכנולוגי הזה ודומים לו שהתרחשו במהלך המהפכה התעשייתית, יחד עם מדיניות כלכלית ופוליטית של הממשלה גרמו לפיטורים, עוני, זיהום קשה, תנאי מחיה בלתי נסבלים ותמותה גבוהה בקרב הפועלים. דבר זה הוביל להתקוממות הלודיטים ב-1813, ולהתקוממויות מאוחרות של פועלים (מאבקי עובדים ותנועות סוציאליסטיות) שמצאו כי טכנולוגיה סייעה לריכוז הון והובילה לאובדן פרנסתם או לתנאי מחייה עלובים.
שכבות חזקות ומאורגנות פוליטית כמו אנשי מקצוע (רופאים לדוגמה) ומוסדות חברתיים כמו תאגידים, תעשיות, או ממשלות התנגדו ומתנגדות לשינויים טכנולוגים שנתפסות על ידם כמאיימים על אינטרסים שלהם. לעיתים הם יכולים לבצע התנגדות אפקטיבית ולגרום לנעילה טכנולוגית - השארות של טכנולוגיה ישנה ו/או "נחותה" משום שהדבר תואם את האינטרס הפרטי שלהם. דוגמה אחת לכך היא התנגדות של רופאים (בתחילה מערביים ובהמשך יפנים) לשימוש בגלולה למניעת הריון. באופן כללי הייתה ויש התנגדות של גורמי דת ושל גברים לחלוקת אמצעי מניעה, במיוחד כאלו שמעבירים את השליטה בהחלטה על קיום ההריון לידי האשה.
דוגמה בולטת להתנגדות לטכנולוגיה היא התנגדות השלטון הסמוראי להכנסת רובים ליפן הקיסרית. דוגמה אחרת היא התנגדות לשימוש בטנק בצבא הבריטי והצרפתי. המצאת הטנק נתנה יתרון לצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה. אולם הטנק איים על מעמדם של חיל הרגלים והתותחנים, כדי למנוע פגיעה במעמדם בצבא פוזרו הטנקים ככוחות סיוע לחילות הרגלים, כך שנמנע הקמת כוח שריון מאוחד עם מפקד שריונר. תהליך דומה לא התרחש בצבא גרמניה שהובס במלחמת העולם הראשונה וחיפש דרכים לנצח במלחמה הבאה. בתחילת מלחמת העולם השנייה הטנקים הגרמנים היו נחותים לעומת הטנקים של הבריטים והרוסים, אולם הייתה להם טקטיקה צבאית מוצלחת בהרבה, ששילבה את הניידות של הטנקים והמטוסים ודבר זה העניק להם יתרון עצום בשדה הקרב. [7] דוגמה נוספת להתנגדות לשינוי טכנולוגי בצבא הוא ספינות התותחים מול נושאות מטוסים במלחמת העולם השנייה. בקרב צבא ארצות הברית רווחה הדעה שנושאות מטוסים הם ספינות מלוות הנושאות מטוסי סיור בעיקר ואילו עיקר הכוח הימי הוא בספינות תותחים גדולות. דבר זה המשיך להתקיים למרות שינוי מהותי ביכולות של מטוסים כך שאלה יכלו להטביע ספינות ולהגיע לטווחים גדולים יותר מאשר בעבר. למזלו של הצי האמריקאי התקיפה על פרל הרבור הטביעה והשביתה את רוב ספינות התותחים שלו כך שהוא נאלץ להסתמך הרבה יותר על נושאות המטוסים בקרבות הבאים במקום על ספינות התותחים המיושנות.
פעמים רבות לא ידועות ההשלכות של כניסת טכנולוגיה חדשה, ולפעמים טכנולוגיה שנתפסת כדבר חיובי לטווח הקצר או כאשר היא צעירה, מביאה לתוצאות לא צפויות או אפילו הרסניות. כך השימוש הגדל ברכב פרטי הוביל בין היתר להגדלה ניכרת של תאונות דרכים, ולפרבור, ותרם רבות לבעיות כמו זיהום אוויר קשה בערים, דלדול אנרגיה, זיהום מים, קיטוע שטחי מחייה (שגורם להכחדת בעלי חיים), התחממות עולמית והגדלת אי השוויון.
לא תמיד שינוי טכנולוגי הוא דבר מכוון. ג'ארד דיימונד טוען בספרו רובים חיידקים ופלדה כי המהפכה החקלאית התרחשה בצורה שאינה מכוונת- המעבר לחקלאות לא היה תגלית ולא המצאה אלה תהליך. היא לא הייתה תגלית שכן לא היו חקלאים שמהם ניתן היה לגלות דבר זה. המעבר לחקלאות גם לא היה המצאה מכוונת שכן הציידים הלקטים לא יכלו לשער מה תהיה השפעת השינויים האיטיים שהם ביצעו בסלקציה של מינים אכילים ובפעילויות נוספות על אופן השגת המזון, ועל השינויים הרבים שדבר זה יבא לאורחות החיים שלהם (השלכות כמו יישובי קבע וחברות ענק, מלחמות, ממשלות ושאר מוסדות חברתיים ושינויים טכנולוגיה שבאו בעקבות החקלאות). תחת זאת המעבר לחקלאות היה תהליך (לפעמים הפיך) שעברו חברות שונות. דיימונד מציין מספר גורמים שגרמו להעדפה הולכת וגוברת מחברות ציידים לקטים לחברות חקלאיות. גורם אחד הוא הכחדת בעלי חיים גדולים על ידי האדם ובכך הקטנת כמות הצייד שעמדה לרשותו. גורם אחר הוא שהגידול בכמות המזון והפסקת הנדידה הובילה לגידול אוכלוסין וחברות גדולות יותר אלה נהנו מיתרון מספרי בקרבות מול ציידים לקטים. כמו כן ההתמחות של חברות החקלאות איפשרה לקיים מעמד של לוחמים מקצועיים, של פקידים ואנשי דת שאיפשרו צבאות לוחמים יעילים יותר. דיימונד וכן אנתרופולוגים וארכיאולוגים טוענים וכי בטווח הקצר היא לאו דווקא שיפרה את מצבם של העמים שעברו אליה ממצב של ציידים לקטים, דוגמה לכך היא טענה בדבר שעות עבודה ארוכות יותר, אורך חיים קצר יותר, מחלות שלא היו ידועות קודם והיבטים חברתיים כמו עבדות ואי שוויון כלכלי.
ניתן להתייחס לקליטה של שינוי טכנולוגי כתהליך דומה לכניסה של מין חדש במערכת אקולוגית. לעיתים המין מצליח להיקלט, תוך דחיקה של מינים אחרים או ניצול גומחה אקולוגית. הסתכלות כזו מסתכלת על הנישה בהקשר הטכנולוגי - מה התנאים החברתיים שנוצרים כתוצאה מצירוף של תנאי סביבה, מוסדות חברתיים וטכנולוגיות אחרות, שיחד יוצרים "נישה" שתאפשר או תמנע מטכנולוגיה חדשה להיקלט.
נסיגה טכנולוגית
- ערך מורחב – נסיגה טכנולוגית
בספר רובים חיידקים ופלדה מציין ג'ארד דיימונד שיש חברות שעברו נסיגה טכנולוגית - כלומר הפסקת שימוש בטכנולוגיה מסויימת, וחזרה לטכנולוגיה קדומה יותר. היבט מתון יותר של התופעה הוא צמצום השימוש בטכנולוגיה חדשה וחזרה לטכנולוגיה קודמת, ייתכן תוך שכלול ועדכון שלה. ההסבר לכך יכול לנבוע ממספר גורמים. סיבה אחת היא לחץ חברתי של האליטה שמרגישה שהטכנולוגיה החדשה מאיימת עליה, סיבה אחרת היא שהטכנולוגיה החדשה יותר נתבררה עם הזמן כבעייתית, היבט נוסף שיכול לגרום לנסיגה טכנולוגית הוא שינוי תנאי הסביבה (הסביבה הטבעית או החברה מסביב - לדוגמה התמוטטות חברתית) שגורם לכך שהמשך שימוש בטכנולוגיה החדשה יותר הוא פחות נוח או בלתי אפשרי.
- מקרה אחד של נסיגה טכנולוגית הוא חזרה מטכנולוגיה של חקלאות אל חברות ציידים לקטים, במהלך ההמהפכה הנאוליתית. דבר זה יכול לנבוע לדוגמה בגלל שינויי אקלים ושינויים אחרים הגורמים לכך שעם הזמן יש מקומות שהחקלאות בהן פחות מתאימה.
- מקרה ברור יותר של נסיגה טכנולוגית הוא הפסקת השימוש ברובים ביפן הפאודלית. היפנים הכירו את הרובה, השתמשו בהם בלחימה ואף ייצרו רובים. אבל הרובים איימו על מעמד הסמוראים ששלט ביפן, שכן בניגוד ללוחמי חרב הרכובים על סוסים, אימון של רובאים יכול להתבצע על ידי אנשים עניים יותר בתקופה קצרה בהרבה (תהליכים דומים הנוגעים לקשת הארוכה ולרובים עזרו לקעקע את מעמד האבירים והאצילים באירופה). מסיבה זו השוגונים היפנים (השליטים האבסולוטיים של יפן) החלו להצר את הייצור והשימוש ברובים, בטענה שהם טכנולוגיה נוצרית. עד להפסקת השימוש בהם כליל. דיימונד מציין שיפן יכלה לבצע דבר כזה היות והיא הייתה אי מבודד שלא חשש מפלישה של שכנים. לעומת זאת מדינות אירופה לא יכלו להרשות לעצמן דבר דומה - כל מדינה שהייתה מבצעת צעד דומה הייתה מאבדת יתרון צבאי חשוב מול שכנותיה.
- דיסקוס פטייטוס הוא דוגמה של נסיגה טכנולוגית בהקשר של דפוס. זו דוגמה לכך שנסיגה טכנולוגית יכולה להתרחש בדומה למנגנון של הכחדת מין ביולוגי עקב אובדן של נישה חברתית וטכנולוגית מתאימה שתוכל לתמוך בו.
- שימוש ברכב פרטי בהולנד ובאירופה. בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 השימוש באופניים בהולנד ובערים אירופאיות נוספות עמד על כ-70%-90% מסך הנסיעות לעבודה. עם הוזלת הייצור של מכוניות וצמיחה כלכלית בהולנד, לאחר מלחמת העולם השנייה, החליפו המכוניות את התחבורה הציבורית והאופניים. דבר זה לווה במהרה בקשיים ניכרים - הולנד היא מדינה צפופה והערים ההולנדיות הן ערים עתיקות שלא היה בהן מקום לכבישים רחבים ולחניות. כדי לאפשר תחבורת רכב פרטי ההולנדים נאלצו לפנות מקום על ידי הריסת בלוקים שלמים של בתים לאורך רחובות. אלה שצעד כזה הוא יקר ואיטי ובינתיים כמות המכוניות גדלה. לכן הולנד סבלה כבר בשנות ה-70 מבעיות קשות של פקקי תנועה ומצוקת חנייה. בנוסף לכך נגרמו מקרים רבים של תאונות דרכים שבהן מתו מאות ילדים. חרם הנפט הערבי בשנות ה-70 הוביל לייקור הדלק למכוניות. כל הגורמים האלה הובילו את ההולנדים להכרה בכך שאין להמשיך ולעודד פיתוח מוטה רכב פרטי ויש לנקוט בצעדים כמו עירוב שימושי קרקע, תכנון מוטה תחבורה ציבורית והקמת שבילי אופניים כדי לעודד אנשים להשתמש באמצעים אחרים. עם הזמן, בשנות ה-90 וביתר שאת לאחר מכן, חלה נסיגה בכמות המכירות והנסיעות במכוניות הפרטית ועליה בשימוש באופניים. חשש מפני התחממות עולמית, עליית מחירי הנפט ומודעות טובה יותר ליתרונות האופניים לכלכלה עירונית ולחסרונות הפרבור גרמו לערים ולמדינות נוספות לאמץ צעדים אלה החל משנת 2000.
- פרמקלצ'ר ושיטות נוספות בחקלאות בת קיימא הן בחלקן נסיגה טכנולוגית מפני חקלאות תעשייתית. אחת הסיבות לפיתוח הפרמקלצ'ר באוסטרליה, הייתה מחירים גבוהים של חומרי הדברה שחקלאים לא יכלו לעמוד בהן.
מהפכות ועידנים טכנולוגיים
- ערך מורחב – קיצור תולדות האנושות
בצד התפתחות טכנולוגיות רציפה, קיימות קפיצות מדרגה טכנולוגיות, גנטיות וחברתיות. ניתן להבחין במספר תקופות בעלות שינויים מהותיים.
- התפתחות מיני האדם - מלפני 2.5 מיליון שנה ועד כ-300 אלף שנה לכל היותר - התפתחות מיני אדם כמו האדם הזקוף (הומו-ארקטוס) האדם הנאנדרטלי וההומו-סאפיינס. מינים אלה התפתחו ממשפחת קופי העל והשתייכו לסוג אדם, ממנו שרד היום רק המין הומו-סאפינס. המינים יצאו מאפריקה והתפשטו ברחבי אפריקה-אסיה-אירופה ושם עברו התאמה לסביבה וכך התפתחו מיני האדם השונים. כל המינים הללו היו בעלי יכולת של פיתוח כלי אבן, הליכה זקופה, בעלי מוח בנפח גדול יחסית, גידול ילדים במשך זמן רב וחברות מורכבות. למרות כל השינויים האלה, בני האדם נותרו מין שולי למדי, שניזון בעיקר מליקוט ומציד בעלי חיים קטנים, וחי בפחד מפני טורפים גדולים.
- התפתחות השליטה באש - לפני כ-300,000 שנה. האש אפשרה התגוננות חלקית מפני חיות טרף, חימום בחורף, תאורה בלילה. אולי ההשפעה החשובה ביותר שלה היא פתיחת סל מזונות גדול יותר לאדם - שכן על ידי בישול ניתן לאכול מגוון גדול יותר של בעלי חיים וצמחים תוך השקעה נמוכה בהרבה של אנרגיה וזמן. כמו כן יש תאוריה לפיה הבישול איפשר קיצור של המעי ולפיכך גידול של נפח המוח - שכן אלו שני איברים הדורשים כמות גבוהה של אנרגיה. בפעם הראשונה יכלו בני האדם לשלוט בכוח שאינו תלוי בגוף שלהם.
- התפתחות השפה והשתלטות ההומו סאפינס - לפני כ-70,000 שנה יצאו ההומו-סאפינס ממזרח אפריקה והשתלטו על שטח אסיה-אירופה-אפריקה תוך כדי הדחה של מיני האדם שישבו שם קודם. ההסבר המקובל כיום לסיבה שאיפשרה מהלך כזה הוא התפתחות השפה בקרב ההומו-סאפינס בגלל שינוי גנטי. השפה איפשרה ארגון חברתי מורכב יותר וגדול יותר. במקביל לכך התפתחו טכנולוגיות נוספות כמו ציור, מנורות חלב וחוט ומחט שאיפשרו לראשונה להגיע למדינות צפוניות, ורפסודות שאיפשרו ליישב את אוסטרליה לפני 40,000 שנה. מבחינה גנטית אין הבדל בין הומו-סאפינס מלפני 70,000 שנה לאנשים שחיים כיום. רוב החברות מאופיינות בשימוש בכלי עץ ואבן. רובן חיות חיי נדודים בחבורות של עשרות עד מאות בני אדם. חבורות של ציידים לקטים חיו עד המאה ה-21 במקומות שונים של כדור הארץ, כאשר הן נפוצות יותר במקומות מבודדים. מכל השינויים של המין האנושי, השימוש בשפה על ידי בני האדם, אינו שינו טכנולוגי אלה שינוי אבולוציוני גנטי.
- החברה החקלאית - קמה בעקבות המהפכה הנאוליתית - מלפני 13 אלף שנה ועד לפני כ-500 שנה. תקופה זו החלה באיזורים שונים בתקופות זמן שונות. האיזורים המוקדמים ביותר הם כנראה איזור הסהר הפורה במזרח התיכון וסין. איזורים פיתוח חקלאות מאוחרים יותר כוללים את מרכז אמריקה ומערב אפריקה. החקלאות נדדה במשך אלפי שנים והתפשטה לשאר חלקי היבשות. במהלך תקופה זו התפתחו המצאות רבות, וחלו תמורות כלכליות וארגוניות חשובות כמו מעבר לשבטים, נגידויות ומדינות, המצאת הכסף, השימוש במתכות ועוד.
- החברה התעשייתית - שקמה בעקבות המהפכה התעשייתית שבה רוב האנרגיה לחברה נובעת משריפת דלק מחצבי ותפעול של מכונות ומפעלים. סוג כזה של חברה קם גם תודות להמהפכה המדעית ובמידה רבה הוא ממשיך לתדלק את הצורך ואת האפשרות לקיים את המשך המהפכה הזו של צבירת עוד ידע מדעי, פיתוח טכנולוגיות חדשות, צבירת עוד כוח (מול יריבים פוליטיים או בניצול אוצרות טבע או בשליטה עליו) וניצול העודף הזה כדי להמשיך לתמוך ולממן מחקרים חדשים.
מהפכות אלה יצרו את הבסיס לעוד מהפכות טכנולוגיות כמו המצאת הכתב, הפקת מתכות ושינויים חשובים יותר. אחד המאפיינים של התהליכים לפני המהפכה התעשייתית הוא היותם תהליכים ארוכי טווח שהתרחשו על פני זמן רב - אלפי שנים לפעמים, תוך כדי הצטברות של שינויים טכנולוגיים ושינויים חברתיים. כמו כן טכנולוגיות אלה דורשות מעט אנרגיה. עם זאת, חלק מטכנולוגית אלה הן בעלי השפעות סביבתיות משמעותיות - במיוחד החקלאות, וההשקיה שהביאו להתפשטות האדם בצורה נרחבת יותר ויותר.
רשימה של שינויים טכנולוגיים
רשימה של שינויים טכנולוגיים משתרעת על פני מיליוני שנים ומתרחשת בקצב גדל והולך:
שינויים עתיקים יותר כוללים: פיתוח כלים (כמו סכיני אבן, מקלות, סלים); גילוי השימוש באש ופיתוח דרכים להדלקת אש; ושיטות לקיום של חברת ציידים לקטים כמו טכנולוגיות ציד.
טכנולוגיות מהתקופה הקרובה יותר משתרעות על פני עשרות אלפי שנים: ביות בעלי חיים וצמחים לשם הגנה, ציד והפקת מזון; המהפכה הנאוליתית ופיתוח החקלאות; היבטים אלה אפשרו זמן פנוי ויישובי קבע (אם כי היו להם גם השפעות לא צפויות ושליליות), שבתורם איפשרו פיתוח חברות מורכבות יותר ופיתוח טכנולוגי נוסף:
טכניקות בנייה טבעית של מבני אבן, עץ, עור; המצאת הגלגל; אמצעי השקייה כמו בורג ארכימדס ותעלות השקייה; כרייה והפקת מתכות ברונזה, נחושת וברזל; פיתוח כלי נשק ושיטות לחימה כמו חיצים, חניתות, חרבות, שריון מתכת, לחימה ברכיבה על סוסים, מרכבות, וטקטיקה ואסטרטגיה צבאית; המצאת הכתב; פיתוח ממגורות המצאת המטבעות, שטרי חוב, הנהלת חשבונות, מיסוי; המצאת הנייר; המצאת הדפוס;
שינויים טכנולוגיים בעידן הקפיטליזם
הקפיטליזם התפתח עם המהפכה התעשייתית, ופיתוח המנועים והמכונות המונעים באמצעות דלק מחצבי. הקפיטליזם קידם סוגים מסויימים של חדשנות טכנולוגית בגלל תחרות בין יזמים שונים, שרוצים להנות מיתרון תחרותי על פני יריבים.
גם מדינות רוצות לקדם טכנולוגיות כדי להנות מיתרון צבאי ו/או כלכלי על פני מדינות יריבות. מצד שני, הקפיטליזם תלוי במידה רבה בטכנולוגיה מתקדמת. חלק גדול מההתמחות הכלכלית של אנשים למקצועות שונים ושל פירמות לייצור מוצרים שונים, תלוי בעודפי אנרגיה, והפניית משאבי הון תעשייתי וכוח אדם לתעשייה ולשירותים ולא רק לייצור מזון מחקלאות.
השינויים הטכנולוגיים הגדולים בזמן הקפיטליזם כוללים עשרות פריצות טכנולוגיות חשובות, כולל:
מכונות חקלאיות כמו מנפטת כותנה, טרקטור, קומביין ועוד; המצאת מנוע הקיטור; נול האריגה ופיתוח מכונות לתעשייה; פיתוח שיטות כריה וזיקוק מתכות כמו ברזל ופלדה; פיתוחי הנדסה כמו גשרים מעליות, ובתים רבי קומות; רכבות; אוניות ברזל וקיטור; פיתוח ברזים ורשתות מים שמביאים מים לבתים; בתי שימוש ומערכות ביוב;
מנועי חשמל, טורבינות נורות חשמליות; מכשירי חשמל לבית כמו מכונת כביסה, מקרר, תנור חשמלי, מייבש כביסה חשמלי ותנור מיקרו; אמצעי חימום וקירור הבית כמו תנור גז ומזגן. פיתוח אמצעי מניעה כמו קונדום, גלולה והתקן תוך רחמי; מערכות חינוך והשכלה המוניות ולימוד קרוא וכתוב להמונים; טלגרף ורדיו;
מנוע בעירה פנימי ומכוניות; פיתוח הכימיה כולל חומרי נפץ, מטלורגיה, דשן כימי וחומרי הדברה; המהפכה הירוקה; פיתוח חומרי פלסטיק וניילון; פיתוח מטוסים ומנועי סילון; טלפונים; רדיו-טרנזיסטור, צ'יפ, מהפכת המיחשוב, מחשב אישי ופיתוח תוכנות; רובוטיקה; פיתוח האינטרנט; טלפונים ניידים; טכנולוגיות צילום והדמיה; פיתוחי אופטיקה ואמצעי חישה כמו מיקרוסקופים, טלסקופים, סיבים אופטיים, סונאר, רדאר, ספקטוגרף; קולנוע טלוויזיה ומשחקי וידאו ורשת;
מחזור; פיתוח רפואה ציבורית רחבת היקף ובתי חולים; פיתוחי תרופות, חיסונים, מחקר ביולוגי והנדסה גנטית; מנועים רקטיים, טיסה לחלל, לוויינים וניווט GPS; ננו טכנולוגיה ומיקרו טכנולוגיה; כורים גרעיניים ונשק גרעיני ומחקר ההיתוך הגרעיני. פיתוח מערכת הבנקאות, הכסף, ביטוח, בורסה וצורות אחרות של ניירות ערך. פיתוח כלי נשק כמו רובים, אקדחים, מקלעים, תתי מקלע, חומרי נפץ, פצצות, מוקשים, טנקים, מטוסי לחימה, אוניות מלחמה, נשק כימי ביולוגי ואטומי, טילים ורובוטים לוחמים.
זו רשימה חלקית של המצאות וטכנולוגיות שקודמו במסגרת הקפיטליזם. היא אינה מכסה שינויים טכנולוגים רבים כגון הפיתוחים הרבים בתחום הזכוכית, ואינה מראה את ההתקדמות הגדולה בתוך תחומים שאינם "מהפכה". לדוגמה השינויים הרבים שהוכנסו בטלפון קווי (מעבר מטלפון חוגה עם טלפניות למרכזיות אוטומטיות, חיוג דיגיטלי, שיחה מזוהה, מזכירה אוטומטית כמכשיר ולאחר מכן כשירות ועוד). שינויים דומים התרחשו ומתרחשים בכל תחום טכנולוגי. כמו כן הדבר אינו מכסה את השינויים החברתיים הכלכליים והסביבתיים ואת התהליכים ארוכי הטווח שנבעו מכך. דוגמה להשפעה העצומה של פיתוחים אלה ניתן לראות לדוגמה בהסתכלות על השפעתן של מסילות ברזל על אנגליה וארה"ב של תחילת המאה ה-20 או של פיתוח הגלולה למניעת היריון על כל המבנה החברתי והיחס לנשים במחצית השנייה של המאה ה-20.
הימנעות מכוונת מהתייעלות טכנולוגית
ייתכן וממשלה תעודד מניעה מכוונת של התייעלות טכנולוגית מתוך פחד שאנשים שאיבדו פרנסה מכך יתבעו אותה או ימרדו נגדה.
הימנעות מטכנולוגיה מסוימת בכוונה איננה בהכרח הימנעות מהתייעלות טכנולוגית; למשל, אדם המסרב להשתמש במכשיר או באפליקציה מסוימים יכול לעשות זאת בטענה לגיטימית כי הדבר פוגע בפרטיותו.
ראו גם
- רעיון הקידמה
- נעילה טכנולוגית
- נישה
- רובים חיידקים ופלדה
- הפוליטיקה של הטכנולוגיה
- טכנולוגיה נאותה
- חומרת קוד פתוח
- המהפכה המדעית
- דוגמאות להשפעות חברתיות של שינוי טכנולוגי- גלולה למניעת היריון, השפעות חיצוניות של מכוניות, השפעות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה
- Fighting Traffic - על המאבק על דמות הרחוב בתחילת המאה ה-20 כדי לאפשר שימוש ברחובות לטובת מכוניות
קישורים חיצוניים
- שינוי טכנולוגי בוויקיפדיה האנגלית
- Brian Czech, קידמה טכנולוגית למטומטמים, חלק 2 מדוע קידמה טכנולוגית אינה יכולה להביא לדה-קפלינג, באתר המרכז לקידום כלכלת מצב יציב, 2012
- איתן אבריאל, מיתוס החדשנות: מי באמת אחראי להמצאות הגדולות?, דה מארקר, 12.8.2013
- פנחס יחזקלי, "לביית" את המהפכה הטכנולוגית: הטנק כמקרה בוחן, 24 בינואר 2010
- נדב פלדמן, 20 שנים, 21 מהפכות, דה מרקר, 6 בינואר 2021
- אורי פסובסקי, במאה ה-20 ראינו את הנס הכלכלי הגדול בהיסטוריה. הוא נגמר, גלובס, 29 באוקטובר 2022