שביעות רצון מהחיים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שביעות רצון מהחיים (באנגלית: Life satisfaction) היא דרך שבה אדם מסויים תופס את איכות החיים שלו עצמו וכיצד הוא מעריך את רמת האושר הכוללת שלו מכל החיים שלו. זהו מדד לרווחה חברתית ואישית כמו גם ביצוע שיפוט קוגניטיבי כללי. לרוב שואלים את האדם בצורה ישירה "באופן כללי, האם אתה מרוצה מחייך?"

שביעות רצון היא הערכה סובייקטיבית של הרווחה האישית של האדם. זאת בניגוד למדדים אחרים של רווחה חברתית כמו תוצר מקומי גולמי, לדוגמה, שמנסים למדוד דברים אלה בצורה אובייקטיבית. שביעות רצון מהחיים מהווה לפעמים חלק ממדדים חלופיים לתמ"ג ואמת מידה מול התמ"ג - אם יש צמיחה כלכלית והגענו לרמה גבוהה של תוצר כלכלי האם הדבר מתרגם גם לדרך שבה אנשים מרגישים.

סקר שביעות רצון הוא משאל שבו אנשים נשאלים לגבי רמת האושר ושביעות הרצון שלהם כעת או לאורך כל החיים שלהם. נערכו כמה מאות סקרים כאלה, על פני זמן ובמספר רב של מדינות. הסקרים מראים תוצאות עקביות וברות שחזור. במחקרים רבים נבדק הקשר בין מידת שביעות הרצון הסובייקטיבית של אנשים לבין משתנים אחרים כמו מעמד כלכלי, כמות החינוך, הציפיות מעצמך ומאחרים, גיל, מצב משפחתי וחברתי, בריאות, גיל, אזרחות, גזע, מוצא אתני, מגדר ועוד משתנים רבים. מרטין זליגמן (Martin Seligman), פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת פנסילבניה, הציע לפרק את מידת האושר ל-3 גורמים שמתוארים בנוסחה H = S + C + V. בנוסחה זו H מסמל את רמת האושר המתמשכת של אדם, S היא טווח אושר ביולוגי המוכתב על ידי רקע גנטי, C הן נסיבות חיים של אדם ו-V הם הגורמים שהאדם יכול לשנות בכוחות עצמו.

בשנת 2002 ערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את הסקר הראשון שלה בישראל בנושא שביעות רצון כוללת מהחיים, בקרב 7,000 אנשים בגיל 20 ומעלה. על פי הסקר 83% מהישראלים שבעי-רצון מחייהם, וזאת בדומה למדינות עשירות אחרות. משתנים שיש להם השפעה מהותית על הורדת מידת האושר הם בריאות לקויה, אבטלה, גירושין והכנסה נמוכה לפי סדר זה. יש משמעות לא רק לגובה ההכנסה המוחלט אלא לרמת ההכנסה יחסית למשקי בית דומים (מבחינת לאום, גיל, השכלה וכו'). גורמים נוספים שמשפיעים על רמת האושר הם כמות שעות הפנאי, קשרי משפחה וחברים, תנאי הדיור, סביבת המגורים, דתיות, זכויות פוליטיות וגורמים פוליטיים-מוסדיים (כגון זכות הצבעה) ועוד. [1]

מתאם של המדד למדדים אחרים

במחקר משנת 1999, טוענים החוקרים Konow ו-Earley שדיווח עצמי על אושר מתואם עם המדידות הבאות[1]:

  1. מאפיינים אובייקטיביים כמו אבטלה
  2. עד כמה האדם זוכר אירועים חיוביים לעומת שליליים במהלך החיים שלו
  3. הערכה של אושרו של האדם על ידי חברים ובני משפחה
  4. הערכת אושרו של האדם על ידי בן או בת הזוג שלו
  5. משך ואותנטיות של Duchenne smile (חיוך המתרחש בכיווץ של מספר קבוצות שרירי פנים, דבר שבני אדם מזהים אותו כ"חיוך אמיתי")
  6. מדידת תגובות של דופק הלב ושל לחץ הדם בתגובה לעקה נפשית (Stress) ומחלות פסיכוסומטיות כמו הפרעות עיכול או כאבי ראש
  7. מדידות התנגדות חשמלית של העור בתגובה לעקה נפשית
  8. מדידות רישום פעילות חשמלית במוח (EEG) של האונה הקדמית (Prefrontal cortex)

לפי טענה זו, דיווח על אושר עצמי, הוא לא רק מדד סובייקטיבי לגמרי, אלא יש לו גם מתאם למדידות אובייקטיביות יותר כמו "חיוך אותנטי", פעילות חשמלית במוח ועוד.

דוגמה למחקר

מגמת אושר עצמי מדווח על פני זמן בארצות הברית

במחקר שנערך בבריטניה ובארצות הברית בין השנים 1974 - 1995, השתתפו 100 אלף איש. המשתתפים נשאלו כמה הם מאושרים (3 אפשרויות). החוקרים ניסו להגדיר אושר במונחים כספיים, בהתחשב בפרמטרים שונים כמו הכנסה, חיי משפחה, מוצא, מגדר וכו'. לדוגמה אלמנות מאושרות כמו נשואות בממוצע, כאשר יש להן הכנסה גבוהה ב-100 אלף דולר לשנה. [2]

תמצית הממצאים
  • קיימת ירידה קלה באושר על פני זמן בארצות הברית, יציבות בבריטניה.
  • קיימים פערי אושר בין קבוצות שונות באוכלוסייה - לבנים יותר מאושרים בממוצע משחורים.
  • לאורך התקופה יש אושר גדל בקרב שחורים, ירידת אושר גדולה קיימת אצל נשים.
  • יציבות של הנוסחאות לאושר לאורך זמן. המרכיבים השונים של האושר לא משתנים לאורך כמה עשרות שנים.
  • כסף או עושר תורם לרמת האושר, אך לאו דווקא בצורה ישירה, לאנשים אכפת מהמשכורת היחסית.
  • האושר יורד עד גיל 40-43, ולאחר מכן יש תקופה שניה של אושר בסביבות גיל 60.
  • מאורעות כמו גירושין או אבטלה משפיעים בצורה דרמטית על האושר.

שביעות רצון וצמיחה כלכלית

שביעות רצון מהחיים מול תמ"ג לנפש בדולרים, במדינות שונות. במדינות עניות, גידול בתמ"ג גורם לעליה בשביעות הרצון הממוצעת, במדינות עשירות יותר קשר כזה אינו קיים.

על פי התאוריה הכלכלית המקובלת, כלכלה נאו-קלאסית, צמיחה כלכלית או גידול שנתי בתוצר מקומי גולמי היא דבר הכרחי לשם בריאות הכלכלה, וכן היא דבר רצוי כדי להגדיל את הרווחה החברתית. לטענת התאוריה הנאו-קלאסית, כאשר הכלכלה "גדלה", אנשים צורכים יותר ולפי הניתוח של מיקרו-כלכלה גידול כזה מאפשר גידול בצריכה שמשפר את הרווחה האישית הממוצעת ולכן את הרווחה החברתית כולה. אלא שדבר זה לא מתגלה בסקרי שביעות רצון.

כאשר משווים שביעות רצון מהחיים במדינות מול תמ"ג לנפש בדולרים במדינות שונות, רואים דבר אחר. במדינות עניות, גידול בתמ"ג גורם לעליה בשביעות הרצון הממוצעת, במדינות עשירות יותר קשר כזה אינו קיים. דבר זה מתקיים בצורה עקבית במספר רב של מחקרים. הן כאשר בודקים קשר לתוצר במונחים דולריים, הן במונחי שווי כוח קנייה (PPP). לדוגמה לפי מחקר של הקרן לכלכלה חדשה, לאוסטריה יש תוצר לנפש גבוה פי 2 ויותר מאשר מקסיקו אבל התושבים בה הם בעלי מדד שביעות רצון הם נמוכים יותר, לארצות הברית יש תמ"ג לנפש גבוה פי 3 מקוסטה-ריקה אבל רמת אושר מדווחת נמוכה יותר.

אין קשר בין צמיחה כלכלית של מדינות עשירות לבין שביעות רצון מהחיים גם כאשר מחפשים קשר כזה בתוך אותה מדינה לאורך זמן. מחקרים מבריטניה ומארצות הברית מצאו שיש ירידה מתונה באושר המדווח על פני שנים, למרות המשך מגמה של צמיחה התוצר לנפש.

הסברים אפשריים למגמות האושר

יש לדבר זה מספר הסברים לחוסר הקשר בין צמיחה כלכלית לבין שביעות הרצון מהחיים. ההסברים שאינם סותרים בהכרח זה את זה ומהווים לרוב היבטים משלימים.

הסבר אחד הוא חומרי ונעזר ברעיון של תועלת שולית פוחתת - אם אדם עני משפר את התזונה שלו ב-10 דולר, והוא קונה בהם לחם במקום להיות רעב, זה תורם לרווחה שלו יותר מאשר אם הוא עצמו עשיר יותר ומקבל עוד 10 דולר וקונה בהם את הלחם ה-10 שלו. למרות שהבחנה כזו קיימת במיקרו-כלכלה לגבי אדם בודד, היא לא קיימת בכלכלה נאו-קלאסית לגבי מאקרו-כלכלה ובהשוואה בין אנשים שונים ולגבי מדידת הרווחה החברתית של חברות שלמות, אין התחשבות בכלכלה זו מי מקבל יותר כסף, העיקר שהכלכלה כולה גדלה. לעומתם, כלכלנים פרוגרסיביים טוענים כי עקרון של תועלת פוחתת חל גם ביחס בין אנשים שונים - אדם עני שמקבל 10 דולר וקונה בהם לחם תורם לרווחה החברתית יותר מאשר אדם עשיר שמרוויח עוד 10 דולר או אפילו 20 דולר שבהם הוא יכול לקנות עוד כמה לחמניות.

הסבר אחר הוא של התרגלות להכנסה גבוהה יותר. אנשים (בדומה ליצורים חיים אחרים) מתרגלים למצב שלהם, ולכן זכייה בלוטו שיכולה לגרום לאושר רב בתחילה, מתעמעמת עם הזמן. יש מנגנונים טבעיים שגורמים להתרגלות למצב החדש ורמת האושר חוזרת למצב דומה למה שהיא הייתה בו קודם. דבר זה מכונה "הסתגלות הדונית" או מרוץ הנאה. הכלכלן ההתנהגותי דן אריאלי מקדיש לכך פרק בספרו לא רציונלי אבל לא נורא. הכלכלן טיבור סקיטובסקי מספק הסבר מעט שונה שבו הוא מבדיל בין נוחות לבין הנאה וטוען שככל שאנו במצב נוח יותר, קשה יותר לחוש הנאה.

הסבר נוסף הוא השוואה לאנשים אחרים. פעמים רבות לצריכה יש תפקיד של סיגנל חברתי, לאו דווקא כדי לספק תפקודים גופניים (כמו תזונה להשקטת רעב) אלא כדי למלא תפקיד סמלי ביחסים חברתיים. דירה גדולה, מכונית יקרה או בגד אופנתי הם סוג של מוצרים שיש להם היבט חשוב של צריכת ראווה שבה מנסים לאותת לבני אדם אחרים וכן לנסות לשדר מסר חברתי לאחרים. מסיבה זו יש חשיבות לא רק לגובה ההכנסה והצריכה המוחלט (כמה נעליים יש לי) אלא גם להכנסה או הצריכה מול אנשים דומים - אנשים בעלי אותו גיל, מאותו חתך סוציו-דמוגרפי ומאותו רקע השכלתי (לדוגמה חברים שלמדו יחד, שכנים, קרובי משפחה וכו').

הסברים אחרים לקשר בין עושר או צמיחה כלכלית מתמקדים בשינויים הרבים שנגרמים עקב הצמיחה הכלכלית או עקב מדיניות שנועדה לקדם צמיחה כזו. צמיחה כלכלית כרוכה בשינויים חברתיים רבים כמו החלשות קהילות, עליה בשיעור הגירושים, ירידה בקשרים החברתיים בתוך המשפחה, פחות זמן איכות של הורים וילדים ובין בני זוג, עבודה רבה יותר של נשים, יותר מעברי דירות בין ישובים שונים ועוד. דן אריאלי מתאר כיצד הניוד הגדל של עובדים בין עבודות שונות גורם למעברי דירות תכופים יותר שמחלישים את הקשרים החברתיים ומקשים על צעירים אמריקאים למצוא בני זוג. דיויד קורטן טוען שהצעדים שנודעו לקדם צמיחה כלכלית גורמים לשחיקה בתחומים רבים שחיוניים לרווחה חברתית.

יובל הררי טוען בקיצור תולדות האנושות שהתחזקות מוסדות השוק והמדינה באו על חשבון מוסדות חברתיים מרכזיים אחרים - הקהילה והמשפחה. היות וסקרים רבים מראים שקשרי משפחה וקהילה תורמים בצורה משמעותית לרווחה במדינות עשירות, החלשות שלהם פוגעת באופן מהותי ברווחה. היבטים חברתיים אחרים הם בעיות בריאות כרוניות אופייניות לעולם המערבי כמו דיכאון, השמנה, הפרעות אכילה, מתח, הרגשת בדידות גוברת, והתמכרויות שונות לסמים, אלכוהול והתמכרויות אחרות. היבט נוסף של המערכת הקפיטליסטית בסוף המאה ה-20 הוא ירידה בבטחון תעסוקתי ובעקבות דבר זה תחושה גוברת בקרב אנשים רבים של אי בטחון כלכלי, דבר שמייצר מתח, בעיות משפחתיות ומשפיע בצורה חזקה על הרווחה.

אי שוויון כלכלי, הוגנות ומוצרים ציבוריים

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – אי שוויון כלכלי, אמון, הון חברתי, מוצר ציבורי

הסבר נוסף הוא שאי שוויון כלכלי גובר בתוך מדינות מערביות גורם לכך שהצמיחה הכלכלית אינה מתחלקת בצורה שווה. בעוד שעשירונים עליונים משפרים את מצבם, ההכנסה הריאלית של העשירונים התחתונים ושל מעמד הביניים דורכת במקום ואפילו יורדת בחלק מהמקרים. כמו כן התייקרות המוצרים אינה שוויונית כך שסל מוצרים בסיסי של דיור, מזון, דלק וחשמל עולה ומשפיע יותר על הרווחה של העניים יותר מאשר הוזלה של כרטיסי טיסות או מוצרי אלקטרוניקה. עם זאת מחקרים מראים שאנשים משווים את מצבם בעיקר לאנשים דומים להם. זה פחות משנה אם אתה עשיר יותר יחסית לכלל החברה, ויותר חשוב אם אתה עשיר יותר מהחותן שלך.

מחקר משנת 2011 שפורסם בכתב העת Psychology Science שהסתייע בסקר בין השנים 1972 עד 2008 מצא כי תושבי ארצות הברית היו מאושרים יותר בשנים שבהן היה שוויון גבוה יותר. לטענת החוקרים הקשר מוסבר על ידי התפיסה של הוגנות ואמון כללי. הנחקרים פחות סמכו על אחרים ותפסו אחרים כפחות הוגנים בשנים בהן היה אי שוויון חזק יותר. הדבר התקיים במשיבים בעלי הכנסה נמוכה ולא למשיבים בעלי הכנסה גבוהה. בקרב המגיבים בעלי השכר הנמוך, הקשר בין שוויון לבין אושר לא נובע מהכנסה נמוכה יותר למשק הבית, אלא בגלל תפיסה לגבי אמון והוגנות.[3]

מחקר אחר משנת 2011 מצא קשר חיובי בין מיסוי פרוגרסיבי לבין רווחה סובייקטיבית. רמת המס הכללית וגודל ההוצאות הממשלתיות לא קשורות לרווחה כזו. אם מתחשבים בעושרה של המדינה ובאי השוויון בהכנסות, מוצאים כי משיבים שחיו במדינות עם מיסוי פרוגרסיבי יותר, העריכו את חייהם כקרובים יותר לחיים הטובים ביותר האפשריים, ועם פחות חוויות יומיומיות שליליות, יחסית למשיבים במדינות בעלות מיסוי רגרסיבי יותר. החוקרים מצאו גם כי הקשר בין הרגשה טובה יותר קושר על ידי שביעות הרצון של התושבים ממוצרים ציבוריי כמו חינוך ותחבורה ציבורית. [4]

ביקורת

קיימת ביקורת בקרב פסיכולוגים על מדידת שביעות רצון כחוויה כללית מהחיים. אחת הסיבות היא שאנו חווים חוויה אחת אבל זוכרים אותה בצורה אחרת. אחד המבקרים של סקרי שביעות רצון הוא הפסיכולוג דניאל כהנמן ששם דגש יותר על חוויות יומיומיות מהעבר הקרוב כמו - האם חייכת או צחקת אתמול? האם נחת מספיק אתמול וכו'. לעיתים יש פער בין שאלונים אלה לבין הערכת שביעות כללית מהחיים - לדוגמה ישראל מדורגת די גבוה בסקרים של שביעות רצון כללית מהחיים ביחס למדינות אחרות אבל ביחס לחוויות אושר יומיומיות מהעבר הקרוב היא דווקא מדורגת במקום יחסית נמוך. [2]

למרות שהמטרה המוצהרת של כלכלה היא הגדלת התועלת החברתית, כלכלנים רבים מהזרם של כלכלה נאו-קלאסית התעלמו במשך שנים רבות מסקרי שביעות רצון מהחיים ובאופן כללי יותר מנושא של מדידת אושר. עד היום המדד המרכזי בבדיקת הרווחה הכלכלית והחברתית הוא תוצר מקומי גולמי לנפש. טענות מרכזיות נגד הסקרים היא שהם לא אובייקטיביים, תלויים בדרך שבה השאלות מנוסחות, בסדר השאלות, הם תלויים בתרבות ולא ברור כיוון הסיבתיות בין אושר לבין משתנים כמו הצלחה בעבודה או בחיי המשפחה.

ביקורת אחת של כלכלנים היא שהמדד של שביעות רצון בדיווח עצמי הוא לא אובייקטיבי ותלוי בתפיסה העצמית של האדם העונה לסקר. זאת בניגוד למדדים אחרים כמו תוצר מקומי גולמי שהם יותר אובייקטיביים. עם זאת, פסיכולוגים הראו שיש מתאם גבוה בין שביעות רצון מהחיים כפי שהיא משתקפת בסקרים לבין מדדים אובייקטיביים יותר של אושר. טענה אחרת היא שיש תלות באופי של ניסוח השאלות ובאפשרויות של סדר הצגת התשובות. עם השנים המתודולוגיה של הסקרים השתכללה והתבססה כך שמחקרים רבים יש התייחסות לאותה שאלה, דבר שמאפשר להשוות בין מחקרים שונים, כמו כן נבדקו דרכים שונות של הצגת השאלות או של הצגת סדר התשובות ולא נמצאו הבדלים משמעותיים.

טענה נוספת היא שלא ברור מה כיוון הסיבתיות - האם אנשים מובטלים או גרושים הופכים לאומללים יותר, או שאנשים אומללים יותר הם מצליחים פחות לשמור על מקומות העבודה שלהם ועל קשרי הנישואים שלהם. גם כאן, מחקרים הראו שלמרות שיש קשר מסויים גם בכיוון ההפוך, ההשפעה העיקרית היא של נסיבות החיים על רמת האושר ולא להפך.

לאנשים בתרבויות שונות יש משקולות שונות במקצת על היבטים שונים בחיים. בתרבות אחת מעמד כלכלי או תעסוקה יהיו חשובים יותר מאשר קשרי-משפחה. כמו כן לאנשים בתרבויות שונות יש נטייה לדווח בצורה אחרת על רמת האושר שלהם. עם זאת גורמים כמו אבטלה או קשרי משפחה או בריאות הם אוניברסליים. בכל מקרה קיימים הבדלים בין הסקרים באשר למידת המתאם בין גורמים שונים וניתנים הסברים שונים בקשר להבדלים בין תרבויות שונות.

לאור המענה לטענות, יש מספר גדל של כלכלנים שמתחילים להתייחס לשיטת מחקר זו, במיוחד בזרמים כמו כלכלה התנהגותית וכלכלה אקולוגית. מספר גדל של מחקרים מהאקדמיה ומטעם מדינות מבצע סקרי שביעות רצון.

קשר לכלכלת מצב יציב

היבט חשוב של צמיחה כלכלית הוא שבמערכת הכלכלית הקיימת היום, ללא צמיחה המשק נכנס למיתון כלכלי. דבר הגורם לאבטלה, ירידת שכר, משבר פיננסי וירידה של הביטחון התעסוקתי שהם כולם פרמטרים שמשפיעים לרעה על היציבות החברתית ועל שביעות הרצון מהחיים.

עם זאת, כלכלנים כמו הרמן דיילי וטים ג'קסון מצביעים על כך שהמשך צמיחה כלכלית אינה דבר אפשרי מבחינה סביבתית בשל מגבלות של משאבים ובשל השפעות על מערכות אקולוגיות. לכן יש צורך לטענתם לעבור לכלכלת מצב יציב שבה תהיה מערכת כלכלית אחרת שיכולה לספק יציבות חברתית וכלכלית

גק'סון כמו גם כלכלנים אקולוגיים אחרים מתבסס על מדדי שביעות רצון מהחיים כדי לטעון שאם רוצים לשפר את הרווחה החברתית, אין טעם להמשיך את הצמיחה הכלכלית במדינות עשירות. יש לאפשר ייצוב של התוצר לנפש כדי להוביל לכלכלה בת קיימא מחד, ומאידך לפנות משאבים טבעיים שיאפשרו צמיחה כלכלית וגם עליה ברווחה בקרב מדינות עניות שבהן יש קשר בין צמיחה ורווחה. הרווחה החברתית המשופרת במדינות עשירות לא תגיע דרך צריכת מוצרים נוספים אלא דרך היבטי חיים אחרים כמו שיפור הקשרים בקהילה ובמשפחה, התקדמות בפסיכולוגיה חיובית, ועוד היבטים רבים שמפורטים לדוגמה בספר שגשוג ללא צמיחה.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Veenhoven, R., 1993. Happiness in nations: subjective appreciation of life in 56 nations 1946–1992. Erasmus University Press, Rotterdam.
  • David G. Blanchflowera, Andrew J. Oswaldb Well-Being Over Time in Britain and USA" Journal of Public Economics 88 (2004) 1359– 1386
  • Frey, B., Stutzer, A., 2002. Happiness and economics: how the

economy and institutions affect human well-being. Princeton University Press, Princeton.

  • Frey, B., Stutzer, A., 2005. Happiness research: state and prospects.

Review of Social Economy 62 (2), 207–228.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Konow, J., Earley, J., 1999. The Hedonistic Paradox: Is Homo-Economicus Happier?. Loyola Marymount University, Dept of Psychology Mimeo.M
  2. ^ David G. Blanchflowera , Andrew J. Oswaldb Well-Being Over Time in Britain and USA" Journal of Public Economics 88 (2004) 1359– 1386
  3. ^ Oishi, S., Kesebir, S., & Diener, E. (2011). Income inequality and happiness. Psychological science, 22(9), 1095-1100
  4. ^ Oishi, S., Schimmack, U., & Diener, E. (2012). Progressive taxation and the subjective well-being of nations. Psychological Science, 23(1), 86-92
צמיחה כלכלית

מושגים: צמיחה כלכלית - תוצר מקומי גולמי - מחזור עסקים - התיישנות מכוונת - שינוי טכנולוגי - תרבות הצריכה - האדם הכלכלי - הון - הון חברתי - הון טבעי - כלכלת אושר- כלכלה התנהגותית - פרדוקס איסטרלין - אשראי - ספינת החלל כדור הארץ - עקומת קוזנץ הסביבתית - מעבר דמוגרפי - פיתוח בר קיימא - דה קפלינג - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית - גידול מעריכי - אי שוויון כלכלי - כלכלת התמכרות - מוצר ציבורי

צמיחה כלכלית

סרטים וספרים: מחלת השפע - סיפורם של הדברים - שיבוש תרבות - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב - שגשוג ללא צמיחה - גבולות לצמיחה - כלכלת מצב יציב - מעבר לצמיחה - אריתמטיקה, אוכלוסייה, ואנרגיה (סרט)

חלופות: מדדים חלופיים לתמ"ג - מד קידמה אמין - המדד הקנדי לרווחה - מדד הפלנטה המאושרת - מדד רווחה כלכלית מקיימת - אושר לאומי גולמי - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - מעריסה לעריסה - כלכלה מעגלית - יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות - כלכלת הדונאט

תרבות הצריכה

מושגים: התיישנות מכוונת - שיווק - פסיכולוגיה שיווקית - האדם הכלכלי - השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה - קפיטליזם כתרבות - מיתוס - סדר מדומיין - פסיכולוגיה חיובית - כלכלה התנהגותית - כלכלת אושר - הון חברתי - שביעות רצון מהחיים - מרוץ הנאה - אשראי - צמיחה כלכלית - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית

תרבות הצריכה

סרטים וספרים: הפרסומת והאגו - מחלת השפע - המאה של העצמי - סיפורם של הדברים - אומת המזון המהיר - בלי לוגו - האוטופיה הרומנטית - שיבוש תרבות - הכסף או החיים - לא רציונלי אבל לא נורא - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב

חלופות: פשטות מרצון - שבוע כיבוי הטלוויזיה - יום ללא קניות - יום לתקשורת דמוקרטית - אדבסטרס - עירוניות מתחדשת - סחר הוגן - מזון איטי - עשה זאת בעצמך - פרמקלצ'ר - שגשוג ללא צמיחה - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - רוחניות חילונית