פרדוקס ג'בונס

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף אפקט ההדיפה לאחור)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

400px-P ktip.svg.png זהו מושג בסיסי בכלכלה בת-קיימא

פרדוקס ג'בונס (באנגלית: Jevons paradox) הוא פרדוקס הקשור בהתייעלות אנרגטית ובמשאבים, לפיו בניגוד לאינטואיציה ולמוסכמה הכלכלית, כאשר מגדילים את יעילות השימוש במשאב, השימוש בו עולה.

הפרדוקס קרוי על שם הכלכלן הבריטי ויליאם סטנלי ג'בונס שחי במאה ה-19. ג'בונס הבחין שצריכת הפחם בבריטניה עלתה לאחר השיפור במנוע הקיטור של תומס ניוקמן שבוצע בידי ג'יימס וואט. בגלל שהשימוש בדלק הפך יעיל יותר, גדל הביקוש לדלק. ג'בונס הגיע למסקנה שכאשר פיתוחים טכנולוגיים משפרים את היעילות של השימוש במשאב מסויים, הצריכה הכוללת ממשאב זה גדלה, במקום לרדת.

שם כללי יותר למנגנון זה הוא אפקט הריבאונד (Rebound Effect) או אפקט ההדיפה לאחור (לוחצים בכיוון אחד, אבל התוצאה היא הפוכה). זהו כינוי כללי למספר מנגנונים שיכולים לגרום להקטנת החסכון באנרגיה (ואף להגברת ההוצאה האנרגטית) בעקבות שיפור טכנולוגי להגברת היעילות האנרגטית.

פרדוקס זה יכול להציב בעיות בפני הניסיונות העתידיים שלנו לחסוך באנרגיה או במשאבי טבע. לדוגמה, אם נהפוך את הבתים או את כלי הרכב לחסכוניים יותר באנרגיה, פרדוקס ג'בונס עלול לגרור שימוש מוגבר באנרגיה כתוצאה מכך.

הדגמת המושג

אפשר להדגים את פרדוקס ג'בונס באמצעות צריכת דלק של מכונית. אדם קונה מכונית חדשה הצורכת פחות בנזין בהשוואה למכונית הישנה שלו. ייתכן ובעקבות שינוי זה הוא יצרוך כעת יותר בנזין היות וכעת זול יותר לנסוע במכונית, והוא יבצע יותר נסיעות.

דיון על פרדוקס ג'בונס בספרות הכלכלית

המתמטיקאי והכלכלן לאון ברוקס (Len Brookes), והכלכלן הארי סאנדרס (Harry Saunders) הוציאו מספר מאמרים שבהם הם מביאים טענות בעד פרדוקס ג'בונס. ברוקס עסק בנושא בשנות ה-70 של המאה ה-20, הן ברוקס והן סאנדרס עסקו בשאלות האם שימור אנרגיה והתייעלות אנרגטית יכולים להגביר את הפליטות של גזי חממה ולהגביר את ההתחממות העולמית. במאמרים משנות ה-90 בעיקר ועד השנים האחרונות.

סנדרס פרסם בשנות ה-90 מאמר שניסה להגדיר את Khazzoom–Brookes postulate שמתייחסת לנושא של צמיחה כלכלית בתאוריה הנאו-קלאסית.

מאמר של סטיב סורל (Steve Sorrell) מינואר 2009 מערער על הממצאים של ג'בונס, ברוקס וסאנדרס וטוען שיש בהם מספר חולשות אמפיריות ותאורטיות. המאמר מנסה להבהיר את השאלות שפרדוקס ג'בונס מעלה לכלכלה הנאו-קלאסית, ועל נקודות השוואה בין בית הספר הביו פיזי של הכלכלה האקולוגית לבין תומכי הפרדוקס. סורל טוען שהראיות לקיום של פרדוקס ג'בונס אינן חד-משמעיות, אך הוא גם טוען שאפקט ה"ריבאונד" (הפרדוקס) משחק תפקיד מהותי ורחב יותר בכלכלה מאשר בדרך כלל נהוג לחשוב, וכי לאנרגיה יש תפקיד חשוב בשיפור היעילות הכלכלית ובצמיחה כלכלית - תפקיד שבדרך כלל מתעלמים ממנו. [1]

המושג של פרדוקס ג'בונס נידון גם בספר פחות זה יותר שיצא לאור בשנת 2021. המחבר, ג'ייסון היקל, טוען כי חברות מסחריות רוצית למכור יותר מוצרים ושירותים וכי ממשלות מחוייבות לצמיחה כלכלית- כוחות אלה גורמים לכך שחסכון אנרגטי טכנולוגי מנותב לכיוון של הגדלת הצריכה ולכן גם הגדלת הייצור.

השלכות

טכנולוגיה והתייעלות אנרגטית

משפחות מפעלים ומדינות מנסים להגיע לקדם התייעלות אנרגטית. לדוגמה מכשירי חשמל חכמים יותר, מכוניות חסכוניות יותר, בתים חסכוניים יותר ועוד. הדבר נובע הן משיקולים כספיים - רצון של משפחות ופירמות לחסוך כסף - והן בגלל שיקולים לאומיים או כלל עולמיים - רצון להפחית תלות של המדינה ביבוא נפט או פחם, רצון להפחית זיהום אוויר, חששות מפני שיא תפוקת הנפט או מפני התחממות עולמית. פרדוקס ג'בונס מטיל ספק ביעילות של צעדים אלה. בעוד חסכון אנרגטי יכול להפחית את צריכת האנרגיה או של משאב אחר באופן נקודתי, אין בהכרח ירידה בצריכת האנרגיה באופן כללי יותר.

חלק מהמומחים טוענים לפעמים כי התייעלות אנרגטית היא זולה יותר, במונחי אנרגיה ובמונחי הוצאות כספיות יחסית לפיתוח של אנרגיה מתחדשת. אלא שלפי פרדוקס ג'בונס, דווקא הפיתוח של אנרגיות מתחדשות עשוי להיות מהותי יותר כפתרון, משום שהוא לא גורר הגדלה מקבילה בצריכת האנרגיה.

פרדוקס ג'בונס וכלכלה נאו-קלאסית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משאבים מתכלים

כלכלנים נאו-קלאסיים אינם מודאגים מדלדול של משאבים מתכלים. הטיעונים הם כי התייקרות המחיר תגרום לייעול השימוש במשאבים ולהגדלת כמות המשאבים עקב תמריץ גדול יותר למצוא אותם, וכן פיתוח תחליפים במקום המשאבים שנתגלו. בשני הטיעונים קיימים ליקויים. ראו הרחבה בערך משאבים מתכלים.

האופי של טכנולוגיות ושל מוסדות חברתיים

השלכה אפשרית נוספת של פרדוקס ג'בונס, דומה להשלכה של היבטים אחרים של טכנולוגיה כמו נעילה טכנולוגית והיא שלטכנולוגיות יש "אופי" או "מושכים" (נקודות שיווי משקל) שאליהם הן שואפות. בני אדם יכולים לכוון את הטכנולוגיות לכיוונים שונים, אבל בהינתן נקודות מוצא שנבחרו על ידי שאיפות אנושיות, הטכנולוגיות ישאפו להגיע לנקודות או למסלולים של שיוויי משקל מקומיים, בדומה לספינה שנסחפת בעקבות זרם תת-מימי, גם ללא שום התערבות אנושית נוספת.

היבט זה ניתן להרחבה למערכות מפזרות בכלל וספציפית גם למוסדות חברתיים בפרט. בחירות בני האדם יכולות לשנות את המבנה של מוסד חברתי ובכך ליצור שינוי בנקודות שיווי המשקל שלו ובהשפעות שלו על התנהגות של בני אדם, אבל לאחר מכן, אותו מוסד חברתי הוא בעל "אינרציה" או מושכי שיווי משקל שגורמים לו לנוע בכיוון של שיווי משקל מקומי אחר, ואם רוצים למנוע ממנו תנועה כזו יש לבצע השקעת אנרגיה מתמדת.

ספרים בנושא

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Steve Sorrell, Jevons’ Paradox revisited: The evidence for backfire from improved energy efficiency, Energy Policy 37 (2009) 1456–1469
אנרגיה

מושגים: אקסרגיהאנטרופיההחוק השני של התרמודינמיקההחזר אנרגיה על השקעת אנרגיהאנרגיה גלומהיחידות מידה לאנרגיה

אנרגיה

אנרגיה, כלכלה וסביבה: משק האנרגיה העולמימשאבים מתכליםדלק מחצביפחםנפטגז טבעיאנרגיה גרעיניתבסיס אנרגטי לכלכלהייצור ראשונישיא תפוקת הנפטשיא תפוקת הפחםהתחממות עולמיתזיהום אווירעקרון העוצמה המקסימליתחקלאות ואנרגיה

אנרגיה מתחדשת: אנרגיה סולאריתאנרגיית רוחאנרגיה גאותרמיתייצור ראשוניאנרגיית יםביו דיזלאנרגיית גלי יםדלק אצותמשאבת חוםתנור שמשכבשן סולאריתאורת אור יוםכלי תחבורה מונעי רוחאנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם

שימור אנרגיה: פרדוקס ג'בונסBedZEDתחבורת אופנייםעירוניות מתחדשתבנייה ירוקהתאורת אור יוםצמחונותהתייעלות אנרגטית

אנרגיה בישראל: משק האנרגיה בישראלגז טבעי בישראלאנרגיה מתחדשת בישראלאנרגיה סולארית בישראלמוסד שמואל נאמןבתי זיקוק לנפטהחברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות



אקולוגיה תעשייתית

כלים: מודל מבוסס סוכניםניתוח תשומה-תפוקהניתוח מחזור חייםטביעת רגל אקולוגיתמטבוליזם תעשייתימטריצת MET

מושגים: כלכלה מעגליתמעריסה לעריסהיעילות אקולוגיתפרדוקס ג'בונסאקסרגיהעקרון המזהם משלםעקרון הזהירות המקדימה

תחומי מחקר קרובים: כימיה ירוקהכלכלה אקולוגיתכלכלה סביבתיתעיצוב מקיים

מערכות מורכבות

מושגי יסוד: הוליזם - שיווי משקל - תהליך - אנטרופיה - אקסרגיה - החוק השני של התרמודינמיקה - מידע - ארגון עצמי - הגחה - לולאת משוב - תהליך בלתי הפיך - עמידות - חשל - גידול מעריכי - תגובת יתר

מערכות, מודלים וגישות: מערכת מורכבת - מערכת מפזרת - מודל מבוסס סוכנים - מערכת מורכבת אדפטיבית - חשיבה מערכתית - דינמיקה של מערכות - תורת המידע - כלכלה אבולוציונית - כלכלת מורכבות - שיטת המערכות הרכות

מערכות ואקולוגיה: תהליך ארוך טווח - מחזור ביוגאוכימי - חוק המינימום של ליביג - פרדוקס ג'בונס - עקרון ההספק המקסימלי - הולון - אנרגיה גלומה - שירותי המערכת האקולוגית - ייצור ראשוני - מטבוליזם

ספרים ומאמרים: ספינת החלל כדור הארץ - גבולות לצמיחה - מעבר לגבולות - חוק האנטרופיה והתהליך הכלכלי - תריסר נקודות מינוף להתערבות במערכת - דינמיקת מערכות פוגשת את העיתונות - עיצוב כלכלה הוליסטית לעולם בר קיימא

אישים, הוגים וארגונים: דונאלה מדווז - ניקולס ג'ורג'סקיו-רוגן - האווארד ת. אודום - דיוויד בוהם - איליה פריגוז'ין - מכון סנטה פה