פסיכולוגיה חיובית
פסיכולוגיה חיובית (באנגלית: Positive psychology) הוא ענף בפסיכולוגיה שמנסה לחזק את הבריאות הפסיכולוגית של אנשים בגישה של "רפואה מונעת" ועל ידי כך לאפשר שגשוג של אנשים וקהילות. זו גישה חדשה יחסית שמנסה לשפר את החיים של כלל האוכלוסייה ואינה מתמקדת דווקא במקרים פתולוגיים בהם עוסקים לרוב ענפים אחרים בפסיכולוגיה ופסיכיאטריה.
בעוד שפסיכולוגיה רגילה משולה לרופא שמטפל באנשים לאחר שהתפרצו אצלם תסמיני מחלה, פסיכולוגיה חיובית דומה ל"טיפת חלב" או לרפואה הוליסטית שמנסה למנוע את הבעיות עוד בטרם התרחשו ואף להעשיר את החיים ולחפש תשובות לשאלות כמו "מה יכול לתת לאנשים יותר אושר ותקווה?"
היסטוריה
אפשר להצביע על הוגים וזרמים נוספים שהיו רקע לגישה זו כמו הגישה האקזיסטנציאליסטית שמיוצגת בספרו של ויקטור פרנקל "האדם מחפש משמעות" או פירמידת הצרכים של מאסלו - גישות שמדגישות מניעים חיוביים בהתנהגות האנושית.
הפסיכולוגיה ההומניסטית התפתחה בשנות ה-50, והיא הדגישה שלאנשים יש אפשרות בחירה ואחריות לבחור, וכן שאדם פועל לחיפוש משמעות, ערכים ויצירתיות. אברהם מאסלו שפיתח את "פירמידת הצרכים של מאסלו" הסביר את מקורות המוטיבציה האנושית, וחשיבותה במיוחד בכך שאם כל התנאים הסביבתיים מאפשרים זאת, האדם מחפש מימוש עצמי.
הוגים נוספים מזרם זה הם קארל רוג'רס ואריך פרום - וכולם פיתחו תאוריות ופרקטיקות מוצלחות שכוללת את האושר האנושי. לאחרונה תאוריות אלה קיבלו חיזוק אמפירי ממחקרים של פסיכולוגים הומניסטיים וחיוביים, בעיקר בתחום של "תאוריית הבחירה עצמית".
תרפיית הגשטאלט היא תראפייה שהתפתחה מתוך הפסיכולוגיה ההומניסטית. בשיטה זו משתמשים בכלי אומנותיים בניסיון להבין את האדם בהווה ועם פחות דגש על אירועים בעבר, תוך ניסיון לקחת אחריות על החיים בהווה.
ד"ר מרטין זליגמן (Martin Seligman), נחשב לאבי הפסיכולוגיה החיובית. זליגמן הוא פסיכולוג אמריקאי יהודי שהתמחה בתחום הפסיכולוגיה של האושר. [1]
האם אושר הוא תכונה נרכשת או מולדת
אחת השאלות בפסיכולוגיה חיובית היא מה גורם לחלק מהאנשים להיות מאושרים יותר ולאחרים לחוות אומללות ואף דיכאון? האם אושר הוא תכונה נרכשת?
זליגמן מתייחס לנושא של חשיבות החיוך כאיתות לאושר באחד מספריו: חלק מהאנשים מחייכים למצלמה מתוך תחושת אושר אמיתית וחלק מתוך ניסיון לספק חיוך מזוייף כדי לרצות את הצלם או מישהו אחר. קל למדי להבחין בין סוגי החיוך לפי סוגי הקמטים בפנים הנוצרים עם החיוך.
כמה חוקרים לקחו צילומי מחזור של סטודנטיות במכללה בארצות הברית ובדקו את סוג החיוך שהופיע על התמונה. לאחר שחלפו שנים ממועד הצילום המקורי הם יצרו קשר עם הנשים, ותחקרו אותן על מידת האושר שלהן מהחיים. הסתבר שיש קשר חזק בין חיוך כן ואמיתי לבין אושר ורווחה אישית. המסקנה של זליגמן ואחרים הוא שאושר אישי הוא דבר שמוטבע בצורה חזקה באישיות שלנו וגם מוקרן החוצה באופן ספונטני. [2]
חומריות, אושר יחסי ועוגני אושר
לפי המחקרים של דניאל כהנמן ועמוס וטברסקי השפעת העושר החומרי על האושר היא בעיקר באמצעות מדידה יחסית, כך שהנחה של כמה שקלים יכולה לשנות עבור ישראלים בתאילנד, והנחה של כמה אלפי שקלים לא תראה משמעותית בקנייה של דירה יקרה.
חיים ללא תסכול או חיים במין "גן עדן" אמורים להיות לפי התאוריה חיים משעממים מאוד ובלתי מספקים. התפתחות תקינה חייבת לכלול חוויות של תסכול. חיי גן העדן יהפכו לעוגן הבא שממנו יהיה צריך לעשות את השינוי הבא. קיימים "עוגני אושר" - מדרגות שהם חשובים לפני שמשיגים אותם (דירה מפוארת, מבחן חשוב, רכב מנהלים וכו') אבל לאחר השגתם החשיבות שלהם לאושר נעשית זעירה. [3] רעיון זה פותח בהמשך ומכונה התרגלות הדונית.
ביקורת
פרופ' דניאל הורוביץ, היסטוריון מסמית קולג' במסצ'וסטס, חקר את הפסיכולוגיה החיובית ואת האופן שבו נהפכה לתופעה רחבה כל כך בתוך זמן קצר. הורוביץ טוען שפסיכולוגיה חיובית אכן יכולה לסייע לאנשים רבים ויש בה תועלת, אבל יש בה גם מספר בעיות קשות. הוא מבקר את הפופוליזם של התחום, הרצאות שניתנות על ידי ידוענים וספרי הדרכה קלים בניסיון לתת אושר מיידי, ותוך גבייה של סכומים גבוהים של כסף. הוא מצביע על סתירה עצמית בין מסר לפיו הכסף אינו חשוב אלא רק החוויות לבין גביה של סכומים גבוהים להרצאות וכנסים בתחום. הוא טוען כי יש ערבוב בין מחקרים אקדמיים לבין רעיונות שטחיים ופופולריים. הורוביץ גם מבקר את הפסיכולוגיה החיובית על שזו רלוונטית בעיקר לעשירים ולשבעים ורלוונטית הרבה פחות לתושבי המדינות העניות או לשכבות החלשות במדינות המערב. הוא מציין שיש סתירה בין הבחירה בטרמפ שהביע רוח של כעס, זעם ורצון לחזור לימים המאושרים של שנות ה-50 של המאה ה-20, לבין הטענה של פסיכולוגים חיוביים כי אנחנו נמצאים בעידן שבו האלימות נמוכה יותר ואנשים רק רוצים להיות מאושרים יותר. הורוביץ טוען הפריחה של הפסיכולוגיה החיובית נובעת מכך שרשת התמיכה החברתית בארצות הברית קרסה, והפסיכולוגיה החיובית היא כבכול דרך להתמודד עם זה. הוא טוען כי הפסיכולוגיה החיובית היא אמצעי לפטור את המדינה ואת החברה מאחריות שלהן לצרות בעיות ועוני ולתלות הכל רק על הפרט עצמו. [1]
ראו גם
- אנטומיה של מגיפה
- המחקר להתפתחות מבוגרים
- כלכלת אושר
- חמש דרכים לרווחה
- רווחה חברתית
- כלכלה התנהגותית
- המאה של העצמי - על הקשר בין פסיכולוגיה, פוליטיקה ותרבות ועל השימוש בפסיכולוגיה בשיווק ובפוליטיקה.
קישורים חיצוניים
- פסיכולוגיה חיובית בוויקיפדיה האנגלית
- פסיכולוגיה חיובית ומהות האושר האנושי קרן קפלן, פסיכולוגית קלינית, פרופ' אורן קפלן, פסיכולוג קליני.
- ראיתי אנשים מאושרים על ספרה של פרופ' סוניה ליובומירסקי, טל שיינדר, כלכליסט, 24.08.2011
הערות שוליים
- ^ קרן צוריאל הררי, באושר וביושר: הסיפור האמיתי מאחורי הפסיכולוגיה החיובית, כלכליסט, 16.06.2018
תרבות הצריכה | |
מושגים: התיישנות מכוונת - שיווק - פסיכולוגיה שיווקית - האדם הכלכלי - השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה - קפיטליזם כתרבות - מיתוס - סדר מדומיין - פסיכולוגיה חיובית - כלכלה התנהגותית - כלכלת אושר - הון חברתי - שביעות רצון מהחיים - מרוץ הנאה - אשראי - צמיחה כלכלית - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית |
|
סרטים וספרים: הפרסומת והאגו - מחלת השפע - המאה של העצמי - סיפורם של הדברים - אומת המזון המהיר - בלי לוגו - האוטופיה הרומנטית - שיבוש תרבות - הכסף או החיים - לא רציונלי אבל לא נורא - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב | |
חלופות: פשטות מרצון - שבוע כיבוי הטלוויזיה - יום ללא קניות - יום לתקשורת דמוקרטית - אדבסטרס - עירוניות מתחדשת - סחר הוגן - מזון איטי - עשה זאת בעצמך - פרמקלצ'ר - שגשוג ללא צמיחה - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - רוחניות חילונית |
הבהרה: המידע באקו-ויקי נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.