מניעת לקויות

מניעת לקויות (באנגלית: Prevention of Disabilities) היא היישום של בריאות הציבור, קידום בריאות ורפואה מונעת במטרה להקטין לקויות, נכות ונטל תחלואה.

למרות הדיון הציבורי הרחב בנושאי נכות ולקות יש מעט דיון על מניעת מקרים של נכות. מאות אלפי ישראלים סובלים מלקויות, נכות וממגבלות שונות - קושי תפקודי בחיי היומיום שנמשך על פני תקופה ארוכה. העלות של תמיכה בנכים, טיפולים רפואיים ואובדן הכנסות עקב נכים או בני משפחותיהם שאינם עובדים או עובדים פחות מגיעות למיליארדי שקלים. כ-80% מבעלי הלקויות לא נולדו עם לקות אלא הפכו כאלה במהלך חייהם. מצבים רבים שגורמים נכות כמו דיכאון, מחלות לב, תאונות דרכים, תאונות עבודה ועוד הם גורמים שניתן להקטין את גורמי סיכון שלהם.

מניעת לקויות כוללת צעדים להקטנה של מומים בלידה, מניעת פגיעות טראומה או מחלות בקרב ילדים, מניעת מתח נפשי ודיכאון, מניעת עישון בקרב בני נוער, קידום תזונה בריאה יותר, קידום אורח חיים פעיל מניעת פצועים קשים בתאונות דרכים (חזון אפס) מניעה של תאונות עבודה וצעדים נוספים.

אפידמיולוגיה של נכות

מקרי נכות ולקויות, נובעים ממגוון סיבות והתנהגויות. חלקם נובעים כתוצאה משינויים גנטיים או מומים מולדים (למשל, תסמונת דאון), אחרים מתעוררים בתקופות הילדות או בתקופת הלידה (למשל, שיתוק מוחין), בזמן שאחרים מתרחשים בגלל תאונות (למשל, פגיעה בחוט השדרה), מחלות כרוניות, (לדוגמה כריתת איבר בגלל סוכרת), או אטיולוגיות אחרות בלתי ידועות (למשל, טרשת נפוצה). אירועים כגון לידה או פציעה טראומטית קל יחסית לזהות ולספור, אבל יש מקרים של נכויות שקשה יותר להגדיר את מקורן. במחלות כרוניות רבות התפתחות הנכות יכולה להתפתח על פני זמן, או שיש בהן תקופת חביון ארוכה, כלומר שעובר פרק זמן ארוך בין גורמי המחלה לבין אבחון המחלה עצמה ותסמני הנכות שהיא גוררת.

נכים בארצות הברית

בארצות הברית, אחד מכל 4 צעירים בני 20 יהפוך לנכה במהלך ימי חייו, רובם בנכות קלה, אבל כמעט חצי מתוכם (כלומר אחד מכל שמונה) יהיו בעלי נכות קשה של 5 שנים ומעלה.

אשה ממוצעת בת 35, שאינה מעשנת, עובדת בעבודות משרד, ומבצעת קצת פעילות גופנית ויש לה ומשקל תקין היא בעלת סיכוי של 24% להיות נכה ל-3 חודשים או יותר בשנות הקריירה שלה. מתוך זה יש לאותה אישה סיכוי של 38% לנכות של 5 שנים או יותר. פירוש הדבר שלאשה זו יש סיכוי של כמעט 10% להפוך לנכה במהלך חייה. אם אותה אישה מעשנת או שהיא סובלת מהשמנת יתר, אזי הסיכוי שלה לנכות של 3 חודשים לפחות בתקופת העבודה בחיים - עולה ל-41% - כמעט פי 2 לעומת אישה בריאה.[1]

גבר בן 35, בעל משקל תקין, לא מעשן ומבצע מעט פעילות גופנית, הוא בעל סיכוי של 21% להיות נכה בימי חייו לתקופה של 3 חודשים ומעלה. יש לו סיכוי של 9% להפוך לנכה לתקופה של 5 שנים ומעלה. אם הוא מעשן ועם משקל יתר - הסיכוי לנכות של 3 חודשים ומעלה עולה ל-45% - יותר מפי 2 לעומת גבר בעל אורח חיים בריא. [2]

בקרב הציבור הרחב נתונים אלה אינם ידועים. רוב האנשים לא חושבים על זה. לדוגמה רוב האנשים חושבים שהסיכוי שלהם לנכות הוא בערך 2%. אחוזי הנכים בחברה בעליה, בין היתר בגלל עליה בתוחלת החיים עליה בהשמנה ומחסור בפעילות גופנית וכן עליה בדיכאון.

נכים בישראל

נכון לשנת 2013, חיו בישראל 330 אלף נכים, המקבלים קצבאות מביטוח לאומי. סכום התשלומים והקצבאות הכולל הניתן לנכים אלה עומד על 15 מיליארד ש"ח בשנה. הנכים מחולקים על ידי הביטוח הלאומי כך: 223,152 נכים מקבלים קיצבת נכות כללית, 33,311 מקבלים הטבות בניידות, יש 36,991 ילדים נכים, 37,775 נכים לצמיתות עקב תאונת עבודה, 4,423 נכים נפגעי פעולות איבה, ו-465 נכים אסירי ציון.

מלבד סיבות כמו תאונות עבודה, או פעולות איבה, המוסד לביטוח לאומי לא טורח לפרט את הסיבות לנכות - כמה מהנכים הם נכים עקב מחלה כרונית (כמו מחלות לב, סוכרת, שבץ וכו'), עקב מום מולד או תאונות דרכים.

אוכלוסיית ישראל מונה כ-8 מיליון תושבים, ולכן אחוז הזכאים לקבלת קצבת נכות בה עומד על 4.1%, כלומר אחד מתוך 25 בני אדם. יש כ-2.67 מיליון ילדים בישראל, ולכן אחוז הילדים המקבלים קצבת נכות עומד על 1.4% מסך הילדים.

ילדים נכים ובעלי מוגבלות

לפי טענת המועצה לשלום הילד, נכון לשנת 2012, יש בישראל כ-330 אלף ילדים הסובלים ממחלות כרוניות או מנכות, והם מהווים 12.8% מכלל אוכלוסיית הילדים. מתוכם 220 אלף ילדים (שני שליש) סובלים מנכות או ממחלה שנמשכה לפחות שנה. מתוך קבוצה זו למחצית מהילדים היו בעיות למידה והתנהגות. לטענת המועצה לשלום הילד 39 אלף ילדים קיבלו קצבת ילד נכה, ואלו מהווים רק 13.8% מכלל הילדים שיש להם מוגבלות חמורה.

נתוני המועצה לשלום הילד מצביעים על עליה דרמטית במספר הילדים המקבלים קצבת נכה במשך השנים. בין 1995 ל-2011 שיעור הילדים לאלף של ילדים בעלי קצבת ילד נכה עלה מ-6.3 לאלף ילדים ל-11.0 לאלף. דבר זה יכול להצביע על עליה בשיעור הילדים הנכים בעלי מוגבלות חמורה, ו/או על עליה בתמיכה שמספקת המדינה לילדים בעלי מוגבלות והקלה בקריטריונים לקבלת תמיכה. מתוך הילדים שקיבלו קצבת ילד נכה, הסיבה לזכות של 26.1% מתוכם היא תלות בזולת. 25.5% נוספים מקבלים את הגמלה בגין אוטיזם ו-13.9% בגין בעיות שמיעה.

אנשים עם מוגבלות

לפי דו"ח של משרד המשפטים, נכון לשנת 2009 חיו בישראל 1.6 מיליון אנשים עם מוגבלות (מושג המבוסס כאמור על דיווח עצמי) שהם 20% מאוכלוסיית ישראל. אחוז זה אינו חורג מזה של ארצות מפותחות אחרות. קבוצה זו נחלקת לאנשים עם מוגבלות מתונה - 858 אלף איש, ולאנשים עם מוגבלות חמורה - 757 אלף איש. בנוסף לכך יש קבוצה של אנשים המדווחת על בעיית בריאות כרונית ללא מוגבלות - 586 אלף בני אדם.

לפי משרד המשפטים, מתוך כלל האנשים עם מוגבלות 50% הם אנשים היו בני 18-64 (גילאי עבודה) ומנו 880 אלף איש שהם 19% מאוכלוסייה בגילאי העבודה, 189 אלף מתוכם זקוקים לטיפול קבוע. מכלל האנשים עם מוגבלות, 30% בגיל זיקנה ו-20% ילדים עד גיל 17 שהם כ-321 אלף ילדים. שיעור המוגבלות בגילאי הזקנה (65 ומעלה) – מגיע ל-66%, בגיל 75 ומעלה ל-78% אנשים עם מוגבלות בגילאי הזקנה מונים 485,000 אלף נפש, יותר ממחציתם עם מוגבלות חמורה.

מרבית האנשים עם מוגבלות בגיל 20 ומעלה הן נשים (55%). באופן עקבי, שימור המוגבלות החמורה בחברה הערבית כפול משיעורה בחברה היהודית; שיעור המוגבלות בקרב יוצאי אסיה ואפריקה גבוה מזה של יוצאי אירופה ואמריקה - גם בקרב הדור השני של בני העולים; שיעורי המוגבלות אצל חרדים וחילונים נמוכים במיוחד.

בין 2001 ל-2009 לא נרשמו שינוי מגמה באחוז המבוגרים בעלי מוגבלות מתונה (כ-14% מסך המבוגרים) או החמורה (כ-10% מסך המבוגרים) אך נרשמה עליה מסויים באחוז הכולל המדווחים על בעיות בריאות כרונית.

757 אלף ישראלים הם אנשים עם מוגבלות חמורה אשר הפריעה להם מאוד בתפקודם היום יומי, והם היוו 10% מכלל האוכלוסייה הישראלית. זהו שיעור יותר מכפול ממספר מקבלי קצבאות נכות מביטוח לאומי. לפי משרד המשפטים, מיעוט של אנשים המדווחים על מוגבלות חמורה מקבלים קצבת נכות כללית דרך המוסד לביטוח לאומי (29%), בעוד חלק קטן נוסף (19%) מקבל קצבה אחרת מאותו מוסד - בעיקר קצבת הבטחת הכנסה). לפי משרד המשפטים קיימת קבוצה גדולה של אנשים עם מוגבלות בישראל אשר מדווחים כי אינם עובדים וגם אינם מקבלים קצבה כלשהי מהמוסד לביטוח לאומי. מספרם נאמד ביותר מ-170 אלף נפש בשנת 2005, מתוכם 67 אלף אנשים עם מוגבלות חמורה.

עלות כלכלית של הנכות בישראל

מניעת נכות יכולה לעלות כסף. עם זאת ללא מניעה כזו, החברה כולה וגם הרשויות משלמות עלויות עקב נכות עודפת שניתן למנוע על ידי צעדים כמו עיצוב, חינוך תקנות בטיחות וכו'.

לנכות יש מחיר כלכלי גבוה מאוד ביחס לנכה עצמו ולמשפחתו. ההכנסה של הנכה נפגעת בגלל אובדן יכולת השתכרות בגלל הנכות עצמה שעלולה לפגוע בקבלה לעבודה, בקידום בעבודה, אובדן ימי עבודה ועוד. בנוסף לכך הנכה נפגע עקב הגדלת ההוצאות על בריאות על טיפולים רפואיים, תרופות וציוד תומך. נכות גוררת הוצאות גבוהות על בריאות שכן הנכות היא תחלואה שדורשת סיוע על פני שנים רבות וגוררת סיבוכים נוספים כמו החמרה בסוכרת ובמחלות לב וכלי דם. לנכים גם הוצאות גבוהות יותר בנושא תחבורה. סיבוכים רפואיים (כגון אלה הנגרמים מפחות מידי פעילות גופנית) עלולים לייקר עוד יותר את הוצאות הבריאות שלו ולפגוע עוד בבריאות. הנכות עצמה, פחות פעילות גופנית, פגיעה בניידות כללית, פגיעה חברתית ונפשית, הדרה חברתית, קשיים רומנטיים ועוד גורמים הן לעוגמת נפש ופגיעה ברווחה החברתית והן להוצאות נוספות. גם משפחתו של הנכה נפגעת מבחינה כלכלית בגלל אובדן ימי עבודה ופגיעה בשעות הפנאי. בעוד המדינה משתתפת בחלק מההוצאות של הנכים והמוגבלים היא אינה מכסה את כל העלויות הכלכליות הנגרמות בגלל נכות.

בשנת 2013 שילם הביטוח הלאומי קצבאות ותשלומי נכות בסך 15 מיליארד ש"ח. . בנוסף אליהם משלמים גמלת ניידות. בנוסף לתשלומים אלה, נכים מקבלים הנחות וצורות שונות של סיוע מצד משרדי ממשלה שונים. משרד השיכון מסייע לנכים בדיור ציבורי, בסיוע בשכר דירה לנכים, בהנחה במס רכישה, בהנחה לארנונה לנכה או להוריו של הנכה. הרשויות המקומיות ומשרד התחבורה מספקים הנחות והטבות שונות הקשורות לתחבורה כגון מקום חניה לרכב ליד הבית ובמקומות ציבוריים, הנחה בתחבורה הציבורית. נכים זקנים מקבלים קיבצת זקנה לנכה. הנחות נוספות הן פטור מתשלום ביטוח לאומי, פטור מתשלום בקופות חולים, הנחות בתשלומי מים, הנחה בקו בזק, הנחות במוזיאונים, ועוד. קצבת שירותים מיוחדים, הכוללת גם הנחה בחשבון החשמל ניתנת לחלק מהנכים הנדרשים לסיוע של אדם נוסף. צורות סיוע אלה אינן ניתנות לכל הנכים באשר הם, אלא רק לחלק מהנכים שיש להם שיעורי נכות גבוהים יותר וקשיי השתכרות וכו'.[3] משרד החינוך תומך בחלק מהנכים ובעלי מגבלות על ידי שילוב של חלק מהם בתוכניות חינוך מיוחד. למרות צורות הסיוע הרבות האלה, נכים רבים מצויים במצוקה בגלל תת-מימוש של זכויות ובגלל קשיים שמערימים עליהם הרשויות במימוש הזכויות. עם זאת יש לשים לב שהוצאות המדינה גבוהות יותר מאשר תשלום קצבאות הנכות שניתן על ידי ביטוח לאומי. הפחתת עבודה עקב נכות פרושה גביית דמי אבטלה, אבטחת הכנסה, ותשלומים מהביטוח הלאומי. לדוגמה חלק ניכר מהנזקקים לסיוע של דיור ציבורי הם נכים, ובישראל כיום ללא נכות אין יכולת לקבל זכאות לדיור ציבורי. עם זאת, נכים רבים אינם זכאים לעמוד בתנאים המחמירים הנדרשים לשם קבלת סיוע בדיור ציבורי וגם אם כן, עליהם לחכות בדרך כלל שנים רבות לפני קבלת סיוע כזה.

סה"כ העלות של נכות למשק היא כמה עשרות מיליארדי שקלים בשנה. מניעת חלק מהנכות על ידי צעדים שונים יכולה להפחית את ההוצאות האלה -על ידי משקי בית והרשויות וכן להגדיל את כמות הכסף ומשאבים שהחברה יכולה להשקיע בטיפול בנכים.

גורמים ללקויות

ערך מורחב – גורם סיכון בריאותי

Marge (1988) מציין 16 סיבות שגורמות לתנאי לקויות:

• הפרעות גנטיות
• סיבוכים סביב תקופת הלידה (לפניה ואחריה - Perinatal complications)
• מחלות כרוניות אקוטיות
• פגיעות לא מכוונות ומכוונות
• אלימות
• בעיות על רקע איכות הסביבה (זיהום)
• מחסור בכושר גופני
• צריכת אלכוהול מופרז או בעיות סמים
• שימוש בטבק
• הפרעות תזונתיות
• מחסור בחינוך
• פרקטיקות מזיקות בגידול ילדים
• אמונות תרבותיות ומשפחתיות מזיקות
• תנאי מחייה עם סניטציה גרועה
• חוסר בנגישות לטיפול רפואי הולם
• מתח נפשי

יש מספר סיבות התנהגותיות וחברתיות שמגבירות את סיכוי לנכות. במדינות מערביות סיבות אלה כוללות :

• השמנת יתר
• עישון
• התנהגות או עיסוק מסוכנים
• מצבים ומחלות כרונית כמו סוכרת, לחץ דם גבוה, מחלות לב (כולם קשורים לעישון, השמנה, מתח נפשי ומחסור בפעילות גופנית), כאבי גב, מתח נפשי או דיכאון,
• שימוש מוגזם באלכוהול וצריכת סמים.

גורמים אלה כוללים סיבות ישירות התנהגותיות של הפרט, ופחות גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות כמו נפגעים מתאונות דרכים עקב תכנון עירוני מוטה רכב פרטי או השפעה של אי שוויון כלכלי על מתח נפשי.

גורמי יסוד התנהגותיים וחברתיים שיכולים להוריד את הסיכון לנכות כוללים: שמירה על משקל גוף תקין, הימנעות מעישון וגמילה מעישון, הרגלי תזונה בריאה והרגלי שינה נכונים, פעילות גופנית מרובה, הימנעות או צריכה נמוכה של אלכוהול, הימנעות מפעילות מסוכנת, הימנעות מצריכת סמים, שמירה על רמה נמוכה של מתח נפשי, וטיפול אפקטיבי ומוקדם במצבי בריאות.

על פי ארגון הבריאות העולמי הסיבה המרכזית כיום לנכות אינה מצב גופני כלשהו אלא דיכאון. ברחבי העולם מעל 300 מיליון בני האדם מכל הגילאים סובלים מדיכאון. והדיכאון הוא גם תורם מרכזי לנטל תחלואה ברחבי העולם. בנוסף לכך דיכאון נמצא במגמת עליה כולל במדינות מפותחות. שיעור הדיכאון הקליני הגבוה בעולם נמצא בארצות הברית. שיעורי דיכאון נמצאים בעליה גם במדינות סוציאל-דמוקרטיות.

בישראל כ-500 אנשים בשנה הופכים בישראל לנכים בגלל תאונות דרכים ומקבלים דמי נכות מהביטוח הלאומי [4]. סיבה נוספת לנכות בישראל היא תאונות עבודה וכן תאונת אימונים בצה"ל וכן עקב לחימה וטרור. יש סיבות רבות נוספות לנכות כמו מומים מולדים, זיהום, התקפי לב, סוכרת ועוד אבל אין מידע ברור באשר לסיבות שהובילו לנכות.

מדי שנה מתרחשות בישראל כ-60 אלף תאונות עבודה המצריכות תשלום דמי פגיעה. מתוכן כ-48 אלף תאונות שהתרחשו במקומות העבודה, והיתר תאונות דרכים הקשורות לעבודה (הגעה אל העבודה או נסיעות במסגרת העבודה). כ-8,000 עובדים נפגעים בשנה בענפי התעשייה, כ-7,000 נפגעים בענפי המסחר ועוד כ-5,000 נפגעים בענפי הבינוי.[5]

חלק ממקרי הנכות נגרמים עקב מומים בלידה. התנהגות של האם בזמן ההריון, כמו גם צעדים מערכתיים יכולים להקטין מומים אלה. גורמי סיכון ידועים הם לידה בגיל מאוחר, חומרים טרטוגנים ובמיוחד אלכוהול ועישון.

חלק ממקרי הנכות נגרמים עקב פגיעות טראומה. פגיעות אלה נפוצות במיוחד בקרב ילדים. רפואה מונעת לילדים וצעדי זהירות שונים יכולים להקטין פגיעות אלה. בין היתר עיצוב סביבה ביתית בטוחה יותר, מניעת תאונות דרכים בקרב ילדים, מניעת מקרי טביעה, ועוד.

מניעת לקויות

מניעת לקויות שמתפתחות בזמן ההריון

פעולות לפני ההריון

עוד לפני ההריון יש צעדים שאפשר לעשות כדי למנוע לקויות. יש להימנע מנישואי קרובים כדי למנוע בעיות תחלואה ונכות הקשורים לתורשה. [6] בעיות אלה נפוצות יותר בחברות מסורתיות. בישראל נושא זה קיים ביתר שאת בחברה הערבית אבל קיים גם בחברה היהודית.

כדאי להימנע מהריון לפני גיל 18 ולאחר גיל 35. [7] כדאי להתייעץ עם הרופא לפני תכנון של הריון. דגשים לייעוץ כוללים שאלות לגבי מומי לידה שיש במשפחה, אם יש קושי להיכנס להריון או סדרה של הפלות, מוות בלידה, תאומים, לידה קיסרית, ועוד. אם יש סוג דם שלילי, או אם האם חולה בסוכרת. [8]

פעולות סמוך להריון ובזמן ההריון

באופן אידאלי, כדאי לשנות הרגלי חיים כדי שיאפשרו הריון בריא, יגדילו סיכוי לתינוק בריא ויקטינו סיכונים למוגבלויות. דוגמאות לכך הם הפחתת השמנה עודפת, קיום פעילות גופנית מספקת והפסקת הרגלי בריאות לא טובים. [9]

כדאי לדבר עם רופא על תרופות שלוקחים כדי לקבוע אם תרופות אלה עלולות לסכן את התינוק. תרופות רבות של האם עלולות לפעול כחומר טרטוגני - להשפיע על התפתחות העובר והילד. לדוגמה התרופה Paxil קשורה לבעיות לב בקרב עוברים. [10]

כדאי לדבר עם הרופא על צרכי תזונה כמו תוספת של חומצה פולית כדי להפחית את הסיכון של פגמים אצל העובר. אם יש חששות במהלך ההריון כדאי להתייעץ בצוות הרפואי, וכן לשתף היסטוריה רפואית איתם. גם ייעוץ גנטי יכול לסייע לזהות סיכונים. [11]

הימנעות מאלכוהול בזמן ההריון

אין "סף בטוח" של שתיית אלכוהול במהלך ההריון, ואין סוג מסוים של אלכוהול שהוא בטוח יותר. עדיף להימנע משתייה אלכוהולית מכל סוג. שתיית אלכוהול במהלך ההיריון עלולה לגרום "תסמונת אלכוהול עוברית" שעלולה לגרור מגוון מוגבלויות נפשיות, בעיות התנהגות ומומים פיזיים.[12]

גמילה מעישון ומניעת עישון פסיבי

בדומה לאלכוהול, אין "כמות בטוחה" של עישון טבק או חשיפה לטבק (עישון כפוי) בזמן ההריון. עישון יכול לסכן את חיי האם ואת חיי התינוק. עישון יכול לגרום דימום שיסכן את חיי התינוק ואם. אמהות מעשנות נמצאות בסיכון גבוה יותר להפלה, ללדת ילדים עם משקל נמוך או עם פגמים מולדים. תסמונת מוות בעריסה נפוצה יותר בקרב ילדים לאמהות מעשנות. עישון בהריון מקושר גם ללקויות למידה ולבעיות נפשיות והתנהגויות בהמשך התפתחות הילדים. [13]

תינוקות וילדים שחיים בבתים בהם יש מעשנים הם בעלי בעיות בריאות רבות יותר. יש להם סיכון מוגבר לדלקת ריאות, ובעיות רבות יותר באוזניים, אף וגרון, בעיות ברונכיט וסינוזיטיס, אסתמה ובעיות ריאה. לפי CDC עישון מיד שניה קשור לסיכון גבוה יותר לסרטן ריאות. [14] ילדים עם בעיות בסינוסים ובאוזניים הם בעלי סיכון מוגבר להתפתחות בעיות שפע, בעיות בהתפתחות קריאה ולקויות למידה שונות. [15]

מניעת לקויות בזמן גידול של ילדים קטנים

ערך מורחב – קידום בריאות ורפואה מונעת לילדים

• אין לאפשר לחום הגוף של ילד קטן לעבור 38 מעלות מכל סיבה שהיא. הדבר עלול לגרום לעוויתות חום. אם ילד קיבל עווית, יש לקחת אותו לרופא באופן מיידי. [16]
• יש לחסן ילדים נגד מחלות מדבקות לפי המלצות לחיסון תקופתי.
• לא כדאי לתת לילדים מגע רב עם צבע, דיו של עיתונים, עופרת וכו' – אלו הם חומרים רעילים. [17]
• יש לנקוט אמצעים נגד פגיעות ראש ונגד תאונות אחרות. בזמן רכיבה על אופניים או קורקינט יש לחבוש קסדת אופניים בצורה נכונה. יש לנקוט פעולות נגד נפילה בגובה. ארגון "בטרם" מציע המלצות רבות להגנת הילדים בסביבות שונות כמו הבית, הגינה, חוף הים וכו'.
• יש לוודא כי ילדים מקבלים כמות מספקת של מי שתייה נקיים וכי הם מקבלים תזונה מאוזנת.
• יש לתת מזונות נוספים באיכות טובה וכמות מספקת כאשר הילד הוא בן 4-6 חודשים.
• ילדים עלולים לסבול ממחסור בוויטמין A וכתוצאה מכך לפתח בעיות כמו עיוורון לילה, ניתן למנוע זאת בקלות על ידי תוספי ויטמין A.
• כדי הגן על ילדים מפני דלקת קרום המוח ודלקת המוח יש לספק סביבה היגיינית וללא צפיפות יתר.
• אין לאפשר לילדים להשתמש בגפרורים, סיכות שיער, עפרונות וכו' כדי להסיר שאבה מהאוזניים.
• יש לצרוך Iodised salt - מלח שהוסיפו לו כמות קטנה מאוד של יוד כדי למנוע מצב של תת-תריסיות מולדת
• יש למנוע חשיפה של ילדים לזיהום רעש
• אין להכות או לטלטל ילדים. מכה בפנים לדוגמה עלולה לגרום לפגיעה בעור התוף וכתוצאה מזה לפגיעה בשמיעה. הורים עלולים להגיע למצבים מתסכלים מול ילדים כמו ילדים שבוכים עקב רעב, כאבי שיניים, קושי להירדם ועוד. יש להיעזר בעצות של בעלי ניסיון או מומחים כדי להרגיע ילדים או לרסן אותם ללא מכות. ניתן להיעזר גם בספרי הדרכה ואתרים לחינוך ילדים.

מניעת דיכאון

ערך מורחב – דיכאון

לפי ארגון הבריאות העולמי, דיכאון הוא כיום הסיבה המרכזית לנכות ברחבי העולם. בנוסף לכך למרות טיפול תרופתי נרחב, הדיכאון הוא בעיה מתפשטת.

העיתונאי האמריקאי רוברט וויטאקר, הוציא לאור בשנת 2010 את הספר אנטומיה של מגיפה. וויטאקר טוען כי הגישה הפרמוקולוגית לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות, קרי מתן כדורים אנטי־פסיכוטיים לסובלים מהפרעות נפשיות שונות, נכשלה. וויטאקר טוען כי אף שתרופות פסיכיאטריות עשויות להיות יעילות בטווח הקצר, ואף שחלק מהמטופלים עשויים להפיק מהן תועלת לתקופות ארוכות יותר, בטווח ארוך יותר ובאופן כללי התרופות האלה מחמירות את ההפרעות הנפשיות העיקריות, ומגדילות את הסיכוי שהמטופל ייהפך לחולה כרוני ואף יסבול מתסמינים חדשים וחמורים יותר.

וויטאקר טוען כי יש טיפולים חלופיים שיכולים להיות במקום או בתוספת לתרופות:

• פעילות גופנית. בבריטניה יש תוכנית שבה רופאים רושמים למטופלים פעילות גופנית וזה מסובסד על ידי הביטוח הרפואי.
• חיים חברתיים עשירים. יש פסיכיאטר בשם ריץ' שולמן מקונטיקט, שאומר לכל מטופל שלו — אם רוצה לראות אותי, לך תתנדב שעתיים בשבוע על כל שעה שאתה רואה אותי.
• למצוא משמעות לחיים. לפי וויטקאר כל אחד רוצה ללכת למסיבה ולומר בגאווה שהוא עושה משהו משמעותי בחיים שלו. אף אחד לא רוצה להרגיש שהוא לא עושה כלום.
• בתי סוטריה - סוטריה (גאולה ביוונית) הוא מודל שפותח בארה"ב בתחילת שנות ה–70 על ידי פרופ' לורן מושר, שכיהן כראש המחלקה לסכיזופרניה במכון הלאומי לבריאות הנפש (NIMH). מושר הקים את סוטריה כמודל אלטרנטיבי לגישה הקונבנציונלית של שימוש בתרופות פסיכיאטריות ואשפוז בכפייה.

בנוסף וויטאקר טוען כי ניכור חברתי גדול שיש בארה"ב גורם להגדלת הבעיות הפסיכולוגיות שם. "אפשר לטעון שיש כאן תאגידי תרופות שנשענים על הניכור הזה, אבל זה בטח לא פותר את הבעיה. תרופות אנטי־דיכאוניות לא יפתרו בעיה של בדידות".

הפחתת מתח נפשי עודף

ערך מורחב – מתח נפשי

עודף של מתח נפשי הוא גורם חשוב בהתפתחות של דיכאון ומחלות נפש אחרות. בנוסף לכך מתח נפשי הוא גורם לתחלואה במחלות שונות. בנוסף לנזק הנגרם ממתח נפשי באופן ישיר, הוא גורם לנזק עצום על ידי ניסיונות התמודדות לא בריאים של אנשים עם מתח נפשי - אכילת יתר, צריכה עודפת של סוכר, שתיית אלכוהול, עישון וסוגים שונים של התמכרויות נגרמים עקב ניסיון להתמודד עם עודף לחץ.

לפי סקר של ארגון ADDA שנערך באינטרנט, כ-14% מתוך המשיבים (תושבי ארצות הברית) השתמשו בפעילות גופנית כדי להתמודד עם מתח. 18% דיווחו שהם מדברים עם חברים או קרובי משפחה. 17% השתמשו בשינה. 14% הורידו את המתח באמצעות צפייה בטלוויזיה, 14% נוהגים לאכול כדי לפרוק מתח ו-13% מקשיבים למוזיקה. מבין כל הדרכים האלה מומחי בריאות ממליצים על פעילות גופנית (פעילות אירובית ואימוני גוף-נפש) כדרך המומלצת ביותר.

פעילות גופנית

פעילות גופנית היא דרך מוכחת להקטנת המתח-הנפשי. לדוגמה הוכח כי השתתפות קבועה באימון גופני אירובי (לדוגמה ריקוד, ריצה, אופניים וכו') יכולה להוריד את רמות המתח הכלליות, לשפר ולייצב את מצב הרוח, לשפר את השינה ולשפר את הביטחון העצמי באופן כללי יותר - שמירה על אורח חיים בריא כמו מספיק שעות שינה, תזונה בריאה ופעילות גופנית יכולה להפחית מתח.

מטה-אנליזה שפורסמה בשנת 2008, בדקה 49 מחקרים בנושא, הראתה הפחתה משמעותית בלחץ הנפשי ביחס לקבוצות בקרה שלא קיבלו טיפול. לפעילות גופנית היה גם יתרון ביחס לפעילויות אחרות של טיפול בחרדה.

מחקר אחר בדק ניתוח של 3 מטה-אנליזות של השפעת פעילות גופנית על סוגים שונים של מדידת מתח-נפשי. כל המחקרים מראים שיש קשר כזה אבל חלקם מצביעים על יתרונות כלפי פעילות גופנית אינטנסיבית יותר. ונראה שפעילות גופנית מעל 21 דקות משפיעה בצורה חזקה יותר. יש מספר מנגנונים בהם פעילות גופנית יכולה להשפיע על לחץ נפשי והדבר דורש מחקר נוסף.

מספר מחקרים מצאו קשר בין רכיבה על אופניים וריצה לבין הפחתת מתחים. הסבר אחד לדבר זה הוא שהדבר נובע בין היתר בגלל הזרמת חמצן למוח. סיבות אחרות קשורות לשחרור אנדורפינים. מחסור בשינה עלול לגרור מתח [18]

תרגולי גוף נפש

פעילויות אפקטיביות אחרות כוללות תרגולי גוף-נפש כמו תרגולי-נשימה, יוגה, מדיטציה, ודמיון מודרך[19][20]

טכניקות הרגעה משמשות לשם טיפול בפוביות, בעיות פאניקה, ודיכאון, כמו גם כדי לספק הרגעה לאנשים בסיטואציה מלחיצה[21]

פעילות התרגעות בטבע ובנוכחות של עצים

ערכים מורחבים – אמבט יער, עצים בעיר, טבע עירוני

אמבט יער הוא שהייה נינוחה ביערות, בעיקר בתוך יער מחטני. הדגש הוא לא על ביצוע פעילות גופנית אלא על התרגעות, הליכה נינוחה, ו"טבילה" בטבע והתחברות אליו ללא הפרעות, רעש והסחות דעת שונות. הנושא החל בשנות ה-80 ביפן ומשם התפשט למדינות נוספות בארצות הברית. בשנת 2016 פורסם מטה-מחקר שבחן 52 מחקרים שבוצעו על השפעות של אמבט יער ושהייה בקרבת עצים ביפן. [22] החוקרים מעידים כי יש השפעה משמעותית על מגון של אינדיקטורים של בריאות וטוענים כי יש חשיבות גדולה ל"תרפיה טבעית". לפי מחקרים ביפן לרחצת יער השפעות מטיבות על הבריאות במספר היבטים חשובים - רחצת יער משפרת את מערכת החיסון (תאי NK) כהגנה נגד התפתחות תאי סרטן ומחלות מדבקות, מורידה את הסיכון למחלות לב, מורידה את הסיכון לסוכרת ולהשמנה, משפרת את השינה ועוזרת להרגשה נמרצת, משפרת את מצב הרוח, מורידה סיכוי לדלקת, משפרת את בריאות העור, ומאפשרת לשרירים כואבים להחלים.

לפי רופא הילדים והחוקר Nooshin Razani לאחר 15 דקות של שהייה בטבע, רמות המתח הנפשי יורדת ויש שיפור בקצב הלב וברמות לחץ הדם. אם נמצאים בטבע זמן ממושך יותר מרגישים פחות דיכאון ופחות לחוצים. שהייה בטבע למשך מספר ימים משפרת את היצירתיות והיכולות הקוגניטיביות.

אם אין בסביבה שלכם יער, אז אפילו עמידה מתחת לעץ בודד, תוך ביצוע של שאיפות עמוקות, יכולות להועיל לגוף. גם שכיבה על חלקה של דשא בריא, או הליכה בפארק טבעי. יש גם ראיות לכך שאפילו להתבוננות בתמונה של יער יכולה להועיל במקצת לבריאות. חלק מההשפעות המטיבות של יערות מחטניים נובעים מחשיפה לכימיקלים טובים שצמחים מחטניים פולטים. שמנים אתריים ממקורות כמו ברושים, אורן, ערער, ​​ארז ואשוח יכולים לסייע למי שנאלצים להסתפק ב"רחצת יער וירטואלית". מחקר אחד מצא שיפור בתגובה לדלקות עקב חשיפה לריחות של עצים מחטניים ורוזמרין. עם זאת ההשפעה היא גדולה יותר אם השמנים האלה מעורבים עם לבונה. דרך טובה לחוות שמנים האלה היא באמצעות מרסס.

טבע עירוני, עצים ונוף משפרים את הבריאות של אנשים שצופים בהם על ידי הפחתת מתחים ורגשות שליליים אחרים. בשנת 1984 ערך הפסיכולוג הסביבתי רוג'ר אולריך (Roger Ulrich) ועמיתיו מחקר על חולים שהחלימו מניתוח של כיס המרה בבית חולים בפנסילבניה. תוך שליטה על כל שאר המשתנים, החוקרים השוו את מצבם של חולים שאושפזו בחדרים שחלונותיהם פנו לקיר לבנים, למצבם של חולים ששהו בחדרים בצידו השני של בית החולים, שפנו לשורה של עצים. לפי המחקר שפורסם ב"סיינס", החולים עם הנוף לעצים קיבלו פחות הערכות שליליות, הזדקקו למשמעותית פחות טיפול תרופתי, סבלו מהרבה פחות סיבוכים של אחרי הניתוח, והשתחררו הביתה בממוצע יום מוקדם יותר. מספר מחקרים מאוחרים יותר באנשים בריאים מצביעים על כך שצפייה במשך 3-5 דקות בנוף שרובו מורכב מעצים, פרחים או מים יכולים להוריד מתח נפשי וכעס ויכולים לעודד תחושת רוגע וזאת בהתבסס על מחקרים שמדדו שינויים בלחץ הדם, מתח שרירים, פעילות של הלב ופעילות מוחית.

מחקר משנת 2007 בדק את ההשפעה של ביקורים בפארק עירוני וביער עירוני בציריך שבשווייץ על הרגשה מדווחת של מתח נפשי, כאבי ראש והרגשת איזון כללית. רמות המתח ירדו ב-87% וכאבי הראש פחות ב-50%. התחושה החיובית השתפרה ככל שהביקור היה ארוך יותר וכלל גם פעילות גופנית (ריצה, אופניים משחק בכדור) - דבר שהשפע בצורה חזקה הרבה יותר לעומת מי שקיים פעילות נמוכה יותר כמו הליכה או התרגעות.

ארגון לוח זמנים, שמירה על סדר וחברים

דרך נוספת היא לשפר מיומנות של ארגון לוח זמנים (לדוגמה יומן) ושמירה על סדר בבית ובעבודה. גם תרגול של חשיבה חיובית מסייע. מוזיקה, הומור וצחוק כמו גם תרגילי שחרור יכולים לגורר הרגשה טובה ולהפחית מתח. [23]

גם שמירה על חברים ורכישת חברים חדשים יכולה להקטין מתח. יש הטוענים שיציאה לטבע יכולה להפחית מתח על ידי סביבה ניטרלית מדאגות וללא צורך בתגובה מתמדת לגירויים מצד אנשים אחרים. [24]

הרגלי שינה

שמירה על הרגלי שינה בריאים והקטנת הפרעות שונות לשעון הביולוגי - כגון צמצום מפגעי זיהום אור בסביבה הביתית, הקטנת צפייה בטלוויזיה וצמצום חשיפה למחשב ולמכשירים אלקטרוניים בשעות הערב.

הפחתת נכות מתאונות דרכים

ערך מורחב – חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים

תאונות דרכים בישראל גורמות למעל 1900 פצועים קשים בשנה. רבים מתוך אותם פצועים נשארים עם נכות לכל החיים. נוסף לנכויות פיזיות הנגרמות מתאונות, נגרמות גם טראומות נפשיות למי שמעורבים בתאונות וכן לצופים בתאונות. טראומות שיכולות להוביל להפרעות נפשיות ולנכות נפשית.

חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים (באנגלית: Vision zero) הוא חזון ותכנית פעולה להקטנה משמעותית של מספר ההרוגים והפצועים הקשים בתאונות הדרכים. חזון אפס מבוסס על העיקרון של בטיחות מערכתית - תכנון ערים, עיצוב רחובות וכבישים כדי למנוע הזדמנויות להתרחשות של תאונות דרכים קשות. חזון אפס מניח כי ניידות היא זכות אדם בסיסית. אסור שאנשים ימותו בדרך לעבודה ללימודים לקניות או לחברים. ההנחה הבסיסית של חזון אפס היא שאנשים הם פגיעים והם גם עושים טעויות - לכן צריך מערכת שמותאמת לבני אדם - מערכת שבנויה על סמך ההנחה שאף אדם לא יעשה לעולם אף טעות אינה מערכת בטוחה. חזון אפס קיים מאז 1997 בהולנד ושוודיה ובשנים האחרונות הוא מאומץ על ידי מדינות וערים נוספות, לרבות על ידי ארגון ה-OECD, קנדה, בריטניה, אוסטרליה, ומעל 30 ערים גדולות בארצות הברית כמו ניו יורק, סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס ועוד. חזון אפס מגדיר טווח שנים ותכנית פעולה שבה יש התחייבות להוריד את כמות ההרוגים והפצועים הקשים. חזון אפס מוריד את התאונות על ידי אמצעים פיזיים כמו איזורי מיתון תנועה או תכנון צמתים ורחובות בטוחים יותר לדוגמה על ידי מעבר חציה בטוח. העקרון המנחה של חזון אפס הוא שחלק ניכר מהאחריות על התרחשותן של תאונות הוא בידי מקבלי החלטות ורק חלק קטן יותר על משתמשי הדרך. שיפורים בדרכים בבטיחות הרכבים עצמם יכול להוריד בצורה דרמטית את כמות הנפגעים הקשים.

הפחתת נכות עקב עישון

עישון גורם לתחלואה במגוון גדול של מחלות כולל סרטן, מחלות ריאה, מחלות לב וכלי דם. חלק מהחולים במחלות אלה נפגעים לצמיתות ומפתחים נכות.

מניעת עישון היא אסטרטגיה ברפואה מונעת וקידום בריאות שמטרתה להקטין את הסיכוי של התחלת עישון טבק במיוחד עישון בקרב בני נוער. רוב המעשנים מתחילים לעשן לפני גיל 18, ומסיבה זו עיקר המאמץ בתחום הוא ללמוד על מאמצי שיווק מוצרי טבק של חברות הטבק, וכן תנאים חברתיים המעודדים התחלת עישון בגיל הילדות או בגיל ההתבגרות, ולנקוט בהגבלות שונות על פרסום ושיווק סיגריות ובקידום תוכניות הסברה והתערבות לשינוי תרבותי בקרב קהלי יעד, לשם החלשת התנאים החברתיים והנפשיים המעודדים עישון, לעודד מודעות לנזקי העישון ולשנות נורמות חברתיות, דעות קדומות ומיתוסים המעודדים עישון.

בכל שנה חברות הסיגריות מוציאות מיליארדי דולרים כדי לנסות לפרסם ולשווק סיגריות, נרגילות ומוצרי טבק לצרכנים חדשים, להפיץ דיסאינפורמציה הכוללת אווירה אוהדת לעישון, הכחשת נזקי העישון, הסתרת מידע על התמכרות לעישון טבק ועל מניפולציות שבוצעו על טבק כדי להגדיל את החשיפה לניקוטין, ובלבול הציבור לגבי התמכרות או צורות צריכה שונות של טבק. הגיל הממוצע שבו ילדים ובני נוער מתחילים לעשן עומד על גיל 12 וחצי. נתון זה יורד עם השנים. בגיל זה הורים יכולים עוד להשפיע על ההחלטות של ילדים, אך לא תמיד ההורים הם בעלי ההשפעה הגדולה עליהם, אלא דווקא מעגל החברים.

מניעת עישון עובדת במגוון דרכים כמו הפחתת מתח נפשי בקרב נוער (לדוגמה על ידי פעילות ספורט, רצוי לא ספורט תחרותי); הגבלת פרסום ושיווק של מוצרי טבק - לדוגמה מניעת פרסום של מוצרי טבק בחנויות לממכר מזון, מניעת פרסום ושיווק של טבק באינטרנט, אכיפה נגד מכירת טבק לקטינים; הסברה על נזקי העישון לקטינים בצורה שמותאמת להם; "חיסון גישה"; שימוש בחפיסה אחידה, ביצוע מחקרים על מוקדי התחלת צריכת טבק בקרב ילדים ונוער; תוכנית מניעה והתערבות בקהילה ועוד. מניעת עישון בצבא (לדוגמה על ידי איסור עישון בתוך בסיסים, אי מכירת טבק בבסיסים ועוד).

בנוסף לתכנית למניעת עישון קיימות תכניות לגמילה מעישון. גמילה מעישון יכולה להפחית בהדרגה את רוב הנזקים הבריאותיים הנגרמים מעישון.

ראו גם

• בריאות הציבור, קידום בריאות, רפואה מונעת
• נכות
• קידום בריאות ורפואה מונעת לילדים
• פעילות גופנית, אורח חיים פעיל
• מניעת עישון, אלכוהול ובריאות, חומר טרטוגני
• פסיכולוגיה חיובית, מתח נפשי, דיכאון,
• חזון אפס, בטיחות הולכי רגל, עיר ידידותית לילדים
• תזונה בריאה
• זיהום, זיהום רעש,
• זהירות מקדימה

קישורים חיצוניים

• נכות בוויקיפדיה האנגלית
• כיצד למנוע מילדך לפתח לקויות, verywellfamily.com
• מניעת לקויות - מניעת נכות עקב מומי לידה ופגיעות בילדים בדגש על מדינות עניות, Vikaspedia - מיזם של ממשלת הודו ו-CDC בהודו.
• אנשים עם מוגבלות בישראל: עובדות ומספרים, המרכז לחקר מוגבלויות, 2014, מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל

ארגונים לסיוע ולמחקר

• אנשים עם מוגבלויות באתר "כל זכות".
• abiliko אתר קהילות והמומחים בתחום המוגבלויות
• נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות משרד המשפטים
• המרכז לחקר מוגבלויות מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל

פרסומי הביטוח הלאומי

• דו"ח הביטוח הלאומי לשנת 2013, פרק נכות כללית
• מקבלי קצבת נכות כללית בשנת 2013
• אופיר פינטו, מקבלי קצבת נכות בשנת 2011 מאפיינים דמוגרפיים, רפואיים ותעסוקתיים, המוסד לביטוח לאומי
• אופיר פינטו, מקבלי גמלה לילד נכה וקצבה לשירותים מיוחדים 2013, המוסד לביטוח לאומי

פרסומי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים

• אנשים עם מוגבלות בישראל 2010
• אנשים עם מוגבלות בישראל 2011

אפידמיולוגיה של נכות ולקות

• Fundamentals of Disability Epidemiology
• Public Health Perspectives on Disability

מידע נוסף

• בעלי מוגבלות בישראל - ההיבט הסובייקטיבי: אופטימיות, שביעות רצון מהחיים ומצב רגשי-נפשי על רקע מצבם החברתי-כלכלי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ספטמבר 2012
• אנשים עם מוגבלות בישראל בשנים 2010 ו-2002 משרד התמ"ת
• גל זוהר, אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה: ישראל ביחס למדינות ה-OECD משרד התמ"ת, 2012

הערות שוליים

בריאות הציבור, קידום בריאות, ורפואה מונעת

תזונה והרגלי אכילה: מזון מעובד - השמנת יתר - סוכרת - כלכלת השמנה - עיצוב להרזיה - מזון מהיר ותעשייתי - סוכר - משקאות ממותקים - מלח - בשר מעובד - מזון אורגני - דגנים מלאים

הרגלי חיים והתמכרויות: התמכרות - עישון - מניעת עישון - גמילה מעישון - אלכוהול ובריאות - השלכות בריאותיות של טלוויזיה - התמכרות למשחקי מחשב

תנועה ובטיחות בתחבורה: השפעות בריאותיות של מכוניות - זהירות בדרכים - תחבורה פעילה - הליכתיות - מיתון תנועה - תחבורת אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - אורח חיים יושבני - אורח חיים פעיל - פעילות גופנית

זיהום וסיכונים לשיבוש מערכות: גורמים מסרטנים - זיהום - זיהום אוויר - זיהום מים - זיהום במזון - חומרי הדברה - מתכות כבדות - ניקיון ידידותי לסביבה - משבש אנדוקריני - טרטוגן - עמידות לאנטיביוטיקה

רווחה נפשית וחברתית: פסיכולוגיה חיובית - מתח נפשי - דיכאון - חמש דרכים לרווחה - הון חברתי - גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות

עקרונות ונושאים מערכתיים: הוליזם - גורם סיכון בריאותי - נטל תחלואה - נכות - אזורים כחולים - טכנולוגיה נאותה - חשיבה מערכתית - רפואה משתתפת - חברות התרופות - הכחשת נזקי העישון - עקרון הזהירות המונעת - עירוניות מתחדשת - אי שוויון בריאותי - אי שוויון בריאותי בישראל - סיבות מוות בישראל

הבהרה: המידע באקו-ויקי נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.