עישון

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף העישון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נערים מעשנים בסנט לואיס, מיזורי בשנת 1910. עם השנים גדלה המודעות הציבורית לנזקי העישון אבל עישון בקרב נוער הוא עדיין דבר נפוץ במיוחד במדינות ובאיזורים עניים יותר, בעיקר בניסיון לחקות מבוגרים

עישון טבק (באנגלית: Tobacco smoking) הוא הנוהג של שריפה ושאיפה של העשן לריאות וזאת באמצעות אמצעים כמו סיגריות, סיגרים, מקטרות, נרגילות וכו'. הצורה המקובלת ביותר לצריכת טבק היא עישון, וטבק הוא החומר הנפוץ ביותר לעישון (אם כי יש עישון של חומרים אחרים כגון קנביס). לפי ארגון הבריאות העולמי, עישון טבק היא הסיבה העיקרית בעולם למוות מוקדם שניתן למניעה, הרבה לפני כל סיבה אחרת כמו מלחמות, תאונות דרכים ועוד. נכון לשנת 2016 עישון טבק גורם למוות בטרם עת של כ-6 מיליון בני אדם בשנה עקב מחלות לב, שבץ, סרטן ועוד. [1] עישון טבק הוא אחד מ-5 גורמי הסיכון הבריאותיים המרכזיים - ברחבי העולם הוא גורם לכ-9% מסך מקרי המוות. עם זאת במדינות עשירות, כמו ישראל, הוא גורם לכ-18% מסך מקרי המוות.[2] ונחשב לגורם הסיכון הבודד הגדול ביותר.

עקב הנזקים הבריאותיים העצומים של עישון, החלו מחוקקים, פעילים חברתיים, ארגוני בריאות וממשלות לקדם צעדים להגבלת העישון במגוון דרכים: הגדלת המודעות בציבורי לנזקים הבריאותיים של העישון, להתמכרות אליו ולמניפולציות בניקוטין, מניעת התחלת עישון בקרב ילדים ונערים (כחלק מרפואה מונעת), הגבלות על פרסום ושיווק של מוצרי טבק, סיוע לגמילה מעישון למעשנים שרוצים בכך ולבני נוער והגבלות על מעשנים כדי למנוע עישון מיד שניה ופגיעה בלא-מעשנים. חברות הסיגריות מצידן עוסקות בהכחשה של נזקי העישון, כולל הכחשה שטבק הוא חומר ממכר וכן הן עוסקות בשיווק מוצרי טבק לילדים ולנוער - הן של סיגריות והל של נרגילות. החל משנות ה-90 התחזק המאבק הציבורי והממשלתי בעישון במדינות מערביות ובמדינות נוספות. תביעה פדרלית בארצות הברית הובילה לחשיפת מיליוני מסכמים פנימיים של תאגידי הטבק. מסמכים אלה חשפו שנים של הפצת דיסאינפורמציה מול הציבור הרחב ומול מקבלי החלטות, ואת היקף ההשפעה של חברות הטבק על גופי בריאות, מחקר, עיתונות וממשל על ידי לובי פוליטי ואמצעים רבים נוספים. חלק ממבקרי החברות מצביע על התנהלות נכלולית מצידן ועל המשך קיומן דרך יצירת דור חדש של מתמכרים ומצביעים על קווי דמיון בין החברות לבין ארגוני פשע.

היסטוריה של העישון

עישון

הנוהג לעשן קיים מאז שנת 5000-3000 לפני הספירה.

לתרבות המערבית, עישון טבק הגיע בעקבות גילוי אמריקה על ידי האירופאים בסוף המאה ה-15. בתחילה השתמשו בעישון בעיקר לצרכים רפואיים. כ-100 שנים לאחר מכן החלו לעשן טבק במקטרות לשם הנאה. בתחילה הדבר התפתח בבריטניה ומשם התפשט העישון לאירופה ולשאר העולם בעקבות הקולוניאליזם ונתיבי מסחר בינלאומי. [3] בזמנים שונים במדינות שונות החלו המקטרות להדחק לטובת הסנפת טבק ולטובת סיגריות, עד שעישון סיגריות הפכה להיות צורת העישון העיקרית בין שתי מלחמות העולם.

עד שנות ה-20 של המאה ה-20 היה טאבו חברתי על עישון בקרב נשים בציבור, דבר שהקטין מאוד את העישון בקרבן.

עד תחילת המאה ה-20 היה מקובל שעישון הוא נוהג גברי שיש לו גם דימוי גברי. עד היום העישון נמוך יותר בקרב נשים במדינות מתפתחות. בחברה חילונית ומתקדמת יותר נשים מעשנות יותר. עד סוף מלחמת העולם הראשונה, היה טאבו חברתי על עישון נשים בציבור ודבר זה הקטין מאוד את מספר הנשים המעשנות.[4] חברות טבק פנו לאדוארד ברנייז, מחלוצי הפסיכולוגיה השיווקית (שימוש בפסיכולוגיה לצורכי שיווק). ברנייז קיבל ייעוץ לפיו הסיגריה היא סמן פאלי, וכי דבר זה מונע מנשים לעשן. הוא הגיע לתובנה כי יש להציג את העישון הנשי כדבר של מרד על השליטה הגברית. לאשה "חזקה" יש כביכול "איבר מין זכרי" משלה ולכן היא לא תלויה בגברים. ברנייז שכנע מספר סופרז'יסטיות להחביא סיגריות ואז להצית את הסיגריות שלהן ביחד, באופן מופגן בזמן תהלוכה מרכזית בניו יורק. ברנייז בחר להציג פעילות זו כ-"הדלקת לפיד החירות של הנשים". הוא גם הדליף את הכוונה למעשה זה לעיתונים ויצר סנסציה עיתונאית. הצגת העישון כדבר שמקדם את מעמד האישה גרם לדיון ציבורי ער, שבו עישון נשים היה סימן לחופש, והתנגדות לעישון יצרה רושם של התנגדות לחופש. הטאבו על עישון נשים נשבר, וכמות המכירות של סיגריות לנשים עלתה בצורה תלולה בארצות הברית.[5]

ברנייז יצר את הרעיון לפיו אם אישה מעשנת הדבר הופך אותה לעצמית יותר ובעלת כוח רב יותר. רעיון זה ממשיך להתקיים במידה מסויימת גם היום. הרעיון שעישון הפך נשים ליותר חופשיות הוא בלתי רציונלי, אבל הוא גרם להן להרגיש יותר עצמאיות. ברנייז הבין כי ניתן לגרום לאנשים לפעול בצורה לא רציונלית אם מחברים מוצרים לתשוקות ולרגשות שלהם.

בזכות הסיגריות הפך העישון לתופעה נפוצה יותר ויותר. בארצות הברית, היכן שיש נתונים היסטוריים ניתן לראות כי צריכת הסיגריות לנפש עלתה בצורה תלולה עד אמצע שנות ה-60. בעקבות עליה זו חלה גם עליה חדה במספר מקרי המוות מסרטן ריאות. [6] לפי סקר של מכון גאלופ בשנת 1954, 57% מהגברים ו-32% מהנשים בארצות הברית עישנו. בקרב בני ה-20-40 עישנו 53% מהאוכלוסייה, ובקרב בני ה-50 ומעלה רק 23% עישנו. [1]

בתחילת המאה ה-20 החלו לקום אגודות נגד עישון במספר מדינות, אבל אגודות אלו לא זכו להצלחה למעט בגרמניה. מדענים גרמנים זיהו את הקשר בין עישון לבין סרטן ריאות בסוף שנות 1920 דבר שהוביל לקמפיין הראשון נגד עישון בהיסטוריה המודרנית, אם כי מבצע זה נקטע עם נפילתו של הרייך השלישי בסוף מלחמת העולם השנייה. בראיה לאחור ניתן להצביע על כך שהראיות הרפואיות על נזק בריאותי של עישון הצטברו במשך 200 שנה, בתחילה בגלל הקשר לסרטן השפתיים והפה, ולאחר מכן בגלל הקשר למחלות לב וסרטן הריאות.[3]

רוב הממסד הרפואי התעלם מראיות אלה עד לשנות ה-50 של המאה ה-20. בשנים אלה פורסמו חמישה מחקרים מבוקרים שקישרו את העישון לסרטן הריאה. דבר זה הוביל להגברת המחקר בנושא ומחקרים נוספים ומקיפים יותר (Cohort studies) מצאו קשר לסרטן ומחלות רבות נוספות. התקיים ויכוח לוהט בשנים אלה בשאלה אם עישון אכן גורם לתחלואה העודפת אבל רופאים הגיעו להסכמה רחבה בסוף שנות ה-50 שעישון גורם לסרטן ריאות. בשנות ה-60 וה-70 הגיעו רופאים להסכמה דומה לגבי הקשר הסיבתי בין עישון טבק לבין שורה ארוכה של מחלות נוספות[3]

מאז שנות ה-60 המוקדמות החלו רופאים, אגודות ציבוריות וממשלות לפעול להקטנת העישון. ממשלת בריטניה הכריזה על כוונתה להלחם בעישון בשנת 1962. בשנת 1964 הכריזו ארגונים בארצות הברית ורופאים וארגונים בישראל על הקשר בין עישון לסרטן וכי יש לצמצם את העישון ככל האפשר ולאסור על פרסום של סיגריות ומוצרי טבק. ראיות לנזקים הבריאותיים המשיכו להצטבר שהוביל לפעילות פוליטית נגד עישון. מאז 1965 שיעור העישון במדינות המערביות הגיע לשיא ונמצא מאז בירידה, עם זאת העישון ממשיך לעלות במדינות העניות יותר.

אפידמיולוגיה של העישון

נכון לשנים 2008-2010 כ-3 מיליארד אנשים בעולם מעשנים - כ-49% מכלל הגברים בעולם וכ-11% מתוך הנשים. כ-80% מהטבק הנצרך הוא בצורה של עישון טבק.[2] הפער בין נשים לגברים נוטה להיות נמוך יותר בקבוצות גיל נמוכות יותר.[3] וכן כאשר יש עליה במעמד האישה.

התפלגות העישון בעולם

מחקר משנת 2014 שבדק שיעורי עישון ב-186 מדינות, מצא כי אחוז המעשנים שמעשנים סיגריות באופן יומיומי בגילאים מעל 15 שנה, ירד בצורה ניכרת בעשורים האחרונים. שיעור המעשנים היומיומי בקרב גברים ירד מ-41% בשנות 1980 ל-31% בשנת 2012, ובקרב נשים מ-10.6% בשנת 1980 ל-6.2% בשנת 2012. למרות הירידה באחוז המעשנים, גידול אוכלוסיית העולם גרם לכך שמספר המעשנים באופן יומיומי עלה מ-721 מיליון בני אדם ב-1980 ל-967 מיליון בני אדם בשנת 2012. שיעורי העישון משתנים בצורה ניכרת בהתאם לגיל, מגדר, ומדינות שונות. בחלק ממדינות אפריקה פחות מ-5% מהנשים מעשנות באופן יומיומי ואילו בטימור-לסטה באינדונזיה 55% מהגברים מעשנים באופן יומיומי, גם כמות הסיגריות ליום משתנה בצורה ניכרת בין מדינות ולא קשורה בהכרח לשכיחות העישון. [7] ברוב איזורי העולם כמות הסיגריות הנמכרת שומרת על יציבות או יורדת בהדרגה, אבל כמות גדלה והולכת של סיגריות נמכרות בסין - מספר הסיגריות שם גדלה מטריליון סיגריות בשנה בשנת 1980 ל-2 טריליון סיגריות בשנה בשנת 2012. [4]

שכיחות העישון בקרב גברים במדינות שונות בעולם

מדינות בהן שיעור המעשנים הגברים הוא גבוה הוא בדרך כלל מדינות בעלות הכנסה בינונית בעלות מודעות נמוכה לנזקי העישון. במדינות עניות כמו באפריקה העישון אינו נפוץ. העישון בקרב גברים נפוץ במיוחד בדרום מזרח אסיה, וברוסיה, והשיעור שלו עולה בסין. עישון בקרב גברים הוא גבוה יחסית גם במדינות מזרח אירופה ואיזור הקווקאז (ברית המועצות לשעבר) ובמידה פחותה בחלק ממדינות המזרח התיכון. במדינות מערביות העישון פחות נפוץ. בקרב גברים באירופה העישון נפוץ יותר לעומת גברים בארצות הברית ובקנדה.

שכיחות העישון בקרב נשים במדינות שונות בעולם

בכל מדינות העולם נשים מעשנות פחות מגברים. מדינות בהן שיעור הנשים המעשנות הוא נמוך כוללות בדרך כלל מדינות עניות או בעלת הכנסה בינונית. ברבות מהמדינות האלה שיעורי עישון נמוכים בקרב נשים נובעות לא בהכרח ממודעות בריאותית, אלא מכך שעישון נתפס יותר כתופעה גברית או שיש פחות עצמאות לנשים או יותר שליטה משפחתית על נערות. הפער בין שיעורי עישון בין גברים ונשים בולט במיוחד במדינות דרום מזרח אסיה כמו סין או אינדונזיה, ובמידה מסויימת גם ברוסיה, ובמדינות המזרח התיכון. תופעה דומה קיים גם בישראל - בחברה המסורתית יותר כמו בחברה הערבית, הגברים הערבים מעשנים יותר מהגברים היהודים (יותר עישון בגלל מודעות בריאותית נמוכה יותר), נשים יהודיות מעשנות פחות מגברים יהודים, והנשים הערביות מעשנות פחות מהנשים היהודיות (פחות עישון בגלל מעמד אישה נמוך יותר). שיעורי עישון הגבוהים בעולם קיימים בקרב נשים במדינות במערב ומזרח אירופה ובמיוחד ביוון, בולגריה, צרפת ואוסטריה, לעומת זאת נשים בארצות הברית, קנדה, אוסטרליה וישראל הן בעלות שיעור עישון נמוך יותר.

להלן שכיחות העישון באיזורים שונים בעולם ובמספר מדינות נבחרות. מן הטבלה רואים מגמה ברורה בין כמה סוגי מדינות

  • מדינות עניות או בעלות הכנסה בינונית בהן שיעורי העישון נמוכים בקרב גברים ונשים (דרום אמריקה, אפריקה) - ככל הנראה מדינות שבהן עישון לא תפס אחיזה
  • מדינות בהן שיעור העישון גבוה בקרב גברים ונשים (פפאו ניו גיני, יוון, רוסיה, מזרח אירופה, דרום -דרום אמריקה) - לרוב מדינות מתועשות בעלות הכנסה נמוכה יותר, ככל הנראה העישון בהן קיים מזה עשורים, אבל המודעות הבריאותית בהן אינה גבוהה.
  • מדינות בעלות הכנסה נמוכה או בינונית שבהן העישון גבוה בקרב גברים ונמוך בקרב נשים (מדינות רבות בעולם כולל סין, דרום מזרח אסיה, אינדונזיה, המזרח התיכון) - מדינות עם מבנה חברתי מסורתי, שהעישון חדר אליהן או נמצא בתהליך חדירה, עם מודעות נמוכה לנזקי העישון.
  • רוב המדינות המערביות בהן עישון נשים דומה לעישון גברים - כך שעישון בקרב גברים נמוך לעומת מדינות עם הכנסה בינונית ועישון בקרב נשים גבוה לעומת מדינות עניות ומסורתיות. ניתן לראות הבדל בין מדינות אירופה בהן העישון גבוה לעומת שאר המדינות המערביות. במדינות אלה נשים וגברים עישנו בעבר יותר וכעת נמצאות בתהליך ירידה במגמות העישון.
מדינה גברים נשים
אפריקה 7%-24% 1%-2%
דרום אפריקה 22% 9%
המזרח התיכון 20%-45% 2%-3%
סין 45% 2%
הודו 23% 3%
דרום מזרח אסיה 20%-45% 2%-5%
אינדונזיה 57% 4%
פפאו ניו-גיני 51% 22%
רוסיה 51% 17%
מזרח אירופה 35%-45% 12%-24%
מרכז אמריקה 12%-20% 2%-8%
דרום אמריקה 10%-17% 5%-10%
דרום דרום אמריקה 24%-39% 16%-26%
מדינות מערביות
צרפת, אוסטריה 34%-36% 28%
יוון, בולגריה 41% 31%-35%
מערב אירופה 23%-31% 20%-25%
ישראל 26% 14%
אוסטרליה 18% 15%
מדינות נורדיות 10%-20% 15%
ארצות הברית, קנדה 16%-17% 14%
יפן 35% 11%

מגמות עישון על פני שנים

התבוננות במגמות העישון בארצות הברית יכולה להדגים מגמות עישון במדינות מערביות רבות - הגדלת העישון קודם בקרב גברים ואחר כך (בכמות קטנה יותר) בקרב נשים, ולאחר התבססות המודעות לנזקי העישון החלה ירידה הדרגתית בעישון עצמו. התחלואה בסרטן הריאה עוקבת אחר מגמות אלה בעיכוב של כ-20 שנה.

מגמות בכמות הסיגריות לנפש, ושיעורי התמותה מסרטן ריאות בקרב גברים ונשים בארצות הברית. צריכת הסיגריות לנפש עלתה בתלילות מאז אמצע העשור של 1910, והמשיכה לטפס (למעט עיכוב בזמן השפל הגדול) עד לפרסומים הראשונים על הקשר בין סיגריות לסרטן ריאות בשנות ה-50. לאחר זמן מה היתה עליה נוספת בצריכה, ככל הנראה על רקע הכחשת נזקי העישון. באמצע שנות ה-60 הממשלה בארצות הברית הכריזה כי עישון מסוכן לבריאות והחלה ירידה בצריכת הסיגריות, אם כי חזרה לרמות הצריכה של שנות ה-50 חלה רק באמצע שנות ה-80. בגרף רואים שלאחר השהייה של כ-25 שנה יש גם ירידה בתמותה מסרטן הריאה בקרב גברים. נשים החלו לעשן מאוחר יותר לעומת גברים ושיא התמותה אצלן היה רק בשנת 2002.

צריכת טבק בקרב גברים הייתה קיימת בארצות הברית כבר בסוף המאה ה-19. אך רוב צרכני הטבק צרכו אותו על ידי לעיסת טבק. קבוצה קטנה מעט יותר עישנה סיגרים, ועוד עישנו מקטרות. קבוצה קטנה מאוד עישנה סיגריות או הסניפה את הטבק. [8]

המצאת הסיגריות וגלגול אוטומטי של הסיגריות על ידי מכונה, הקלו על תהליך העישון והקלו על הפצה והשימוש במוצרי טבק (לעומת אמצעים מסורבלים ו/או יקרים יותר) בשנת 1900 הצריכה הממוצעת של סיגריות לגבר בארצות הברית עמדה על 54 סיגריות לשנה. עד 1915 היא הגיעה ל-285 סיגריות לשנה. מאז שנה זו החלה עליה משמעותית בכמות הסיגריות לנפש עד שנות ה-60, עת החלו להגיע לציבור ידיעות ברורות על כך שהעישון מסרטן, ומאז היא נמצאת בירידה.

עד 1929 צריכת הסיגריות לאדם הגיעה כבר ל-1,500 סיגריות בשנה, לאחר ירידה קלה בעקבות השפל הגדול, עישון סיגריות המשיך לגדול, והוא המשיך בכך גם במהלך מלחמת העולם השנייה, כך שבתום המלחמה עישן גבר אמריקאי ממוצע 3,449 סיגריות בשנה ועד 1952 מספר זה עלה ל-3,800 סיגריות בשנה. בעקבות פרסומים על נזקים בריאותיים הייתה ירידה מסויימת בצריכת הסיגריות עד 1954, אבל אז החלה שוב מגמת עלייה בצריכת הסיגריות עד שהגיע לשיא של 4,300 סיגריות בשנת 1963. מאז חלה ירידה קלה והחלה תקופה של עליות וירידות קלות ונשמרה רמה יציבה של צריכת סיגריות מעל 4,000 סיגריות בשנה לגבר. מגמה זו החלה להשתנות בעקביות רק משנת 1973 אם כי היא נשארה מעל 4,000 סיגריות בשנה עד שנת 1979.

בעוד שמגמת העליה בעישון עלתה במהירות, מגמת הירידה בצריכת הסיגריות איטית, כי מעשנים וותיקים הם לרוב מכורים ומפסיקים לצרוך סיגריות רק עקב מחלה קשה או מוות. רק בשנת 1989 ירד מספר הסיגריות הממוצע אל מתחת ל-3,000 סיגריות (אותה רמה שהייתה ב-1943) ובשנת 2000 כמות הסיגריות לגבר ממוצע הייתה קצת מעל 2,000 סיגריות בשנה, והגיעה לרמה של 1,700 סיגריות לגבר ממוצע בשנת 2005, רמה דומה לזו של 1936. זו רמה גבוהה פי 30 ויותר מכמות הסיגריות לגבר ממוצע בשנת 1900.[6]

הצריכה של כלל סוגי הטבק בארצות הברית ב-1880 הייתה 6 פאונד טבק לנפש ליום (בדרך כלל אצל גברים, לאו דווקא בעישון), באמצע שנות ה-50 צריכת הטבק הגיע לשיא של כ-12 פאונד טבק לנפש, כאשר עישון סיגריות דחק החוצה את שאר צורות העישון. מאמצע שנות ה-60 יש ירידה מתמשכת בצריכת הטבק לנפש, כך שזו הגיע חזרה לרמות ש- 6 פאונד לנפש באיזור 1990. בשנת 2010 רמת צריכת הטבק לנפש עמדה על 4 פאונד לנפש ליום. [8]

בכמה מדינות בעולם הייתה ירידה משמעותית בעישון ב-30 השנים האחרונות, לדוגמה שיעורי העישון בקרב נשים בדנמרק ובבריטניה שירדו מ-40% לפחות מ-20%. לעומת זאת בחלק מהמדינות יש עליה בעישון - לדוגמה ביוון או בולגריה בקרב נשים.

המגמות של ירידה בעישון (לדוגמה במדד של מכירת סיגריות לאדם מבוגר) קיימות בכל המדינות המערביות משנות ה-70 או ה-80, כולל מדינות כמו ארה"ב, יפן, שוויץ, ספרד, צרפת, גרמניה אוסטריה ועוד. [9]

התחלת עישון ומניעת עישון

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מניעת עישון

מעשנים רבים מתחילים לעשן במהלך גיל ההתבגרות או בהיותם בוגרים צעירים. בשלבים הראשונים יש עידוד לעישון על ידי השילוב של הנאה נתפסת, דימוי לפיו המעשן הוא "קול", "מורד" מקובל וכו', ועל ידי רצון להיענות ללחץ חברתי מצד נערים בוגרים יותר או מצד חברים. דבר זה עומד מול ידיעות על פגיעה בבריאות וכן בהרגשה גופנית רעה המתרחשת בתחילת העישון הכוללת בדרך כלל שיעול ולפעמים גם בחילה. לאחר עישון של מספר שנים מתחילים תסמינים בריאותיים שונים ובעיות להסתדר בלי סיגריות, דבר שמעורר בקרב אנשים רבים רצון להיגמל מסיגריות.

במחקר שנערך על ידי Jennifer O' Loughlin ועמיתה נחקרו החוויות של תלמידי כיתה י"א בתחילת העישון. הם מצאו כי הגורם המשמעותי ביותר שהוביל סטודנטים לעשן היה פרסומות לסיגריות. עישון על ידי הורים, חברים ועמיתים גם עודד תלמידים להתחיל לעשן.[5]

לדברי הפסיכיאטר פרופ' דן סיגל, מחבר הספר Brainstorm על תהליכי התפתחות המוח בקרב מתגברים, להציע להם מידע רפואי או להפחיד אותם עם תמונות של בתי קברות זו לא האסטרטגיה אפקטיבית שתמנע מהם לעשן. הסיבות שבני נוער נמשכים לסמים, אלכוהול והעישון מורכבות מכמה גורמים- שבגיל כזה חשוב מאוד למתבגרים להיות מקובלים מבחינה חברתית, הסיגריות מאפשרות גם גישה מהירה לדופמין, וכן מאפשרות לבטא גישה דווקאית כנגד החברה או ההורים. סיגל מציע לרתום את הנטייה של בני נוער להיות יצירתיים, מקוריים ועצמאיים, ולתאר להם את אמצעי השיווק של סיגריות על ידי מבוגרים שהם בעלי חברות הסיגריות, ואת "שטיפת המוח" כדי שיעשנו וירוויחו כסף על ידי ניצול ההתמכרות שלהם. ממקדים אותם בערך החיובי של האתגר להיות חזק יותר מהמניפולציות של מבוגרים שרוצים להתעשר, וזה אפקטיבי. [10]

מתח נפשי ועישון

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – לחץ נפשי

אחד המיתוסים הנפוצים על עישון הוא שהוא עוזר להירגע. הדבר נובע מכך שרוב העשנים עצמם הם מכורים לניקוטין וכעבור כ-20 דקות ללא עישון הם מתחילים להרגיש תסמיני גמילה. דבר זה יוצר לחץ נפשי על המעשן. השקטת הלחץ הזה אצל מעשנים היא על ידי עישון ובכך יורד מפלס הלחץ הנפשי של המעשן. הבנת המנגנון של אשליית הסרת הלחץ על ידי עישון הוא מרכיב חשוב בגמילה מעישון. אנשים שנגמלו מעישון הם למעשה רגועים יותר.

לחץ נפשי יכול לעודד אנשים שהיו מעשנים בעבר לחזור לעשן, ומגביר את הסיכוי להגברת כמות העישון. סקר ADAA בקרב עובדים בארצות הברית מצא כי 27% מבין העובדים המנסים להתמודד עם לחץ בעבודה בוחרים לעשן. דרכים פופולריות אחרות להתמודד עם מתח בעבודה כוללות צריכה של עוד קפה וקפאין (31%), צריכת תרופות עם או בלי מרשם (23%) וצריכה של עוד אלכוהול (20%). 27% מתמודדים עם לחץ על ידי פעילות גופנית, שהיא הדרך הבריאה והמומלצת להתמודדות עם לחץ. [6]

מתח נפשי הוא מנבא מסורתי של עישון בקרב מעשנים מבוגרים ונקשר גם לשימוש באלכוהול וסמים אחרים. המידע האמפירי תומך בקשרים אלה נמצא עקבי עם תאוריות על עישון ושימוש בחומרים אחרים. [7] כמו כן מחקר שנערך באוסטרליה בשנת 2005 מצא כי למעשנים קשה יותר להיגמל או להישאר גמולים כאשר הם חווים מתח-נפשי על רקע כלכלי. [8]

הקשר בין מתח לבין התחלת עישון בקרב נערים וילדים הוא פחות ברור. מחקר משנת 1999 מצא כי תנאים להיווצרות מתח נפשי (כמות האירועים בחיים) משפיעה יחד עם גורמים פסיכולוגיים אחרים (כמו מרדנות, חיקוי הורים, יחס לעישון מיד שניה) משפיע על הנטייה של ילדים בכיתה ו' להתחיל לעשן.[9] מחקר אחר משנת 1999 מצא קשר בין לחץ נפשי (במדידה של מכשיר יעודי לנושא) לבין עישון ושימוש באלכוהול וחומרים אחרים בקרב נערים ונערות. הקשרים היו חזקים יותר ביחס לעישון וכן חזקים יותר בקרב בנות. מתח נפשי עקב חובת נוכחות בבית הספר קשור בצורה נרחבת עם שימוש בחומרים שונים בקרב בנים ובנות בהתאם למחקרים קודמים. בנות מושפעות גם ממקורות לחץ אחרים במיוחד מאלו מצד המשפחה. [10]

התמכרות לסיגריות ולמוצרי טבק

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התמכרות לעישון

חברות הטבק שינו במשך השנים את ההרכב של הטבק, וגרמו לכך ששאיפה עמוקה שלו תהיה קלה יותר ותקטין את השיעול של המשתמש. התוצאה היא שאיפה עמוקה יותר של הטבק וחשיפה אפקטיבית יותר לחומר הממכר ניקוטין. בנוסף החברות הגדילו עם השנים את תכולת הטבק והוסיפו לסיגריות חומרים נוספים שנועדו להקל על המסירה של תוצרי העישון למרכזי הנאה והתמכרות במוח להשפעה חזקה ומהירה יותר של הסיגריות.

כ-70% מהמעשנים אומרים כי הם רוצים להפסיק לעשן, אבל אחוזי המעשנים שמפסיקים לעשן הם נמוכים. שני מחקרים הראו כי פחות מ-5% מאלו שניסו להיגמל מעישון הצליחו להימנע לחלוטין מעישון במשך שישה חודשים. רק שליש הצליחו להימנע מעישון במשך יומיים. טיפולים המבוססים על תחליפי ניקוטין מכפילים את הסיכוי לגמילה מוצלחת. [11] [12]

בעבר הניחו חוקרים כי נחוץ עישון של חמש סיגריות ביום כדי לגרום להתמכרות לניקוטין. אבל מחקר משנת 2007 שעקב אחרי 1,200 נערים בארצות הברית לאורך 4 שנים, מצא כי מתוך 217 בני נוער שניסו את הסיגריה הראשונה, 127 מהם, כ-60%, איבדו שליטה על צריכת הטבק שלהם. 10% מהנערים התמכרו כבר לאחר הסיגריה הראשונה או בתוך יומיים בלבד. 25% מבני הנוער התמכרו בתקופה של 30 יום משאיפת הסיגריה הראשונה, מתוך קבוצה זו מחצית התמכרו כבר לאחר שהגיעו לרמה של 7 סיגריות בחודש. מתוך 83 נערים שהגיעו לתלות בסיגריות המוגדרת לפי מדריך הרפואי ICD-10, מחצית הגיעו להתמכרות זו כאשר עישנו 46 סיגריות בחודש (סיגריה וחצי ליום). הנערים המכורים הפגינו תסמינים גמילה מסיגריות בדומה למעשנים ותיקים, כאשר לא יכלו לקבל ניקוטין. החציון של ההתמכרות התרחש בצריכה של 5.35 מיליגרם לליטר, רמה שנמוכה בהרבה לעומת הרמה שמקובלת כדי להבדיל בין מעשן פסיבי לאקטיבי.[11][12] [13]

השפעות בריאותיות של עישון טבק

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעות בריאותיות של עישון טבק

בשנת 2004 העריך ארגון הבריאות העולמי כי עישון גורר מוות מוקדם של 5.4 מיליוני בני אדם בשנה[14] וכי 100 מיליון בני אדם מתו בטרם-עת במהלך המאה ה-20 עקב עישון.[15] המרכז לבקרת מחלות של ארצות הברית מעריך כי עישון טבק הוא "גורם הסיכון הניתן למניעה החשוב ביותר לבריאות האנושית במדינות מפותחות וגורם חשוב למוות מוקדם ברחבי העולם כולו".[16] עבור רוב המעשנים הפסקת עישון היא הפעולה הרפואית המשמעותית ביותר להארכת חייהם ושיפור מצבם הבריאותי. עישון הוא גורם סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם, כולל מחלת לב כלילית ושבץ; למספר רב של מחלות סרטן כולל סרטן הריאה וסרטנים אחרים של הפה, הוושט ומערכת השטן והעיכול וסרטן הדם; למחלות של מערכת הנשימה; ולמחלות ובעיות נוספות הקשורות למערכת הרבייה וללידה.

לפני מלחמת העולם הראשונה, סרטן הריאה נחשבה מחלה נדירה, שרוב הרופאים לא ראו במשך כל הקריירה שלהם. עם העלייה בפופולריות של עישון סיגריות לאחר המלחמה חלה עליה חדה גם במקרים של סרטן הריאה.[17],[18]

שיעורי המוות מסרטן הריאה בארצות הברית מראים מתאם חזק לכמות צריכת הסיגריות, בפיגור של כ-20 שנה. לדוגמה הירידה הקלה בצריכת הסיגריות בשנת 1929 בקרב גברים מתאימה לירידה קטנה בשיעור המוות מסרטן זה בשנת 1949. שיעור המוות סרטן הריאה עלה מ-4 גברים בשנה (ליחסית לאוכלוסיה מנורמלת של 100 אלף גברים) בשנות ה-30 ל-91 גברים בשנת 1990, ומאז הנתון בירידה עם 60 מקרי מוות בקרב גברים נכון לשנת 2010. בקרב נשים העליה במוות מסרטן הריאה החלה מאוחר יותר, בעיקר משנת 1969, והגיע לשיא של 40 מקרי מוות בשנה בשנת 2002. מאז יש ירידה עקבית לרמה של 38 מקרי מוות בשנה נכון לשנת 2010. [6]

השפעה כללית על תחלואה ותמותה

מתוך המעשנים שמעשנים במשך שנים רבות, אחד מתוך שניים ימות כתוצאה מעישון, חצי מתוכם אלה - רבע מהמעשנים ארוכי הטווח, ימותו בגיל המעבר.[19][11]

גברים מעשנים חיים בממוצע 13.2 שנים פחות לעומת גברים לא מעשנים. נשים מעשנות חיות בממוצע 14.5 שנים פחות לעומת נשים לא מעשנות.[20] לפי מחקר משנת 2000, באופן ממוצע, כל סיגריה שמעשנים מקצרת את החיים ב-11 דקות. [21] הסיכון היחסי (Relative Risk) לתמותה ותחלואה עקב כל סוגי המוות גדול פי 2.3 בקרב גברים מעשני סיגריות ופי 1.9 בקרב נשים מעשנות סיגריות לעומת לא מעשנים.[22]

על פי הערכת המרכז לבקרת מחלות, עישון היא הסיבה המרכזית ללפחות 30% ממקרי המוות עקב סרטן, לכ-80% ממקרי המוות עקב מחלת ריאות חסימתית כרונית ולמקרים רבים של התקפי לב בארצות הברית. בשנים 2000-04, בארצות הברית בלבד, חשיפה לטבק גרמה בכל שנה למוות מוקדם של מעל 443 אלף איש, אובדן של 5 מיליון שנות חיים ואובדן כספי בסך 96 מיליארד דולר עקב עובדן שעות עבודה ואובדן פריון עבודה. [23]

רשויות הבריאות בבריטניה העריכו כי נכון ל-1995 מתו במדינה 121,000 אנשים בכל שנה כתוצאה מעישון. התפלגות סיבות המוות שעישון גרר הן 38% מקרי מוות מסרטן (מתוכם מתו שני שליש מסרטן ריאות), 34% מחלות לב וכלי דם, ו-28% מחלות נשימתיות. שיעור תמותה זה גבוה פי 6 לעומת סך כל סיבות התמותה הבאות שהיו במדינה באותו זמן (יחד 19,892): תאונות דרכים (3,647), הרעלות ומינון יתר (1,071), תמותה עקב כל סוגי התאונות האחרות (9,974), רצח והריגה (448), התאבדויות (4,175) ואיידס (577)[11]


הסיכונים הבריאותיים העיקריים עקב עישון טבק קשורים ל:

מחלות לב וכלי דם

העישון הוא גורם סיכון עיקרי להתקף לב; הוא גם מגביר את הסיכון לשבץ. מעשנים הם בעלי סיכון מוגבר לחלות בטרשת עורקים וכן לאוטם שריר הלב (פי 6-2). עד 45% ממחלות הלב האיסכמיות נגרמות כתוצאה מעישון עד גיל 65. למעשנים סיכון למוות ממחלת לב אסכמית ומ"מוות פתאומי" הגבוה פי 3-2 לעומת בני גילם שאינם מעשנים. מעשנים נמצאים בסיכון גבוה פי 8 לחלות במפרצת של אבי העורקים.[24]

הסיכון לאירוע מוחי בגיל 35-64 שנים בקרב מעשנים גברים הוא גדל פי 3.7 לעומת לא מעשנים. הוא גדול פי 4.8 בקרב נשים מעשנות. [22]

מחלות סרטן
מסרטן וודאי
GHS carcinogen sign.png


עישון סיגריות ומוצרי טבק אחרים הם מסרטן וודאי בבני אדם. עישון סיגריות תורם לתחלואה ולמוות בלמעלה מ-10 סוגי סרטן שונים: מעשנים נמצאים בסיכון של פי 22 לחלות בסרטן הריאה, אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר כיום. 84% ממקרי סרטן הריאה בגברים ו-77% בנשים קשורים בעישון. עישון הוא הגורם העיקרי לסרטן חלל הפה, הלוע והוושט; 43% מסרטן שלפוחית השתן אצל הגברים ו-36% אצל הנשים נגרם בעקבות עישון סיגריות; עישון הוכח כגורם סיכון לסרטן הכליה, סרטן הלבלב, סרטן הכבד, סרטן הקיבה, לוקמיה מסויימת ומיאלומה נפוצה; 19% מהמקרים של סרטן צוואר הרחם ו-40% מסרטן הפות מיוחסים לעישון; 30% ממקרי סרטן הפין מיוחסים לעישון; 48% מסרטני האנוס בגברים ו-41% בנשים נגרמים כתוצאה מעישון. מעשנים סובלים מסרטן ערמונית אגרסיבי יותר עם שיעורי תמותה גבוהים יותר. אצל נשים שחלו בסרטן השד וטופלו, ונמצאו במעקב לאורך זמן, נמצא כי יש שיעורי תמותה גבוהים יותר מכל המחלות ומסרטן השד בקרב המעשנות לעומת הלא מעשנות. [24]

נשים מעשנות הן בעלות סיכון יחסי (Relative Risk) לחלות ולמות מסוגי סרטן שונים שגדול פי 1.4 עד פי 17 לעומת נשים לא מעשנות. גברים מעשני סיגריות, הם בעלי סיכון יחסי לחלות בסרטן בישעור גבוה פי 2 עד פי 27 לעומת גברים. בקרב גברים מעשני סיגריות, הסיכון לסרטן הלבלב גדול פי 2, הסיכון לסרטן הכליה ואיברי מערכת השתן גדל פי 3, הסיכון לסרטן הוושת גדול פי 7, הסיכון לסרטן הלוע גדל פי 10.5, הסיכון לסרטן הריאה גדל פי 22, הסיכון לסרטן שפתיים, חלל הפה, גרון גדל פי 27. [22]

לפי מחקר על נטל התחלואה של ארגון הבריאות העולמי, עישון הוא הסיבה העיקרית למוות ממחלות סרטן. עישון תורם כמיליון מקרי מוות מסרטן בכל שנה. לעומתו שתיית אלכוהול תורמת כ-600 אלף מקרי מוות מסרטן בשנה, זיהום אוויר תורם כ-200 אלף מקרים ובשר מעובד תורם כ-34 אלף מקרי מוות בשנה. בשר אדום שאינו מסרטן וודאי בבני אדם תורם אולי כ-50 אלף מקרים מוות מסרטן.[25]

מחלות דרכי הנשימה

עישון סיגריות הוא האשם בלמעלה מ-90% מהתחלואה במחלת ריאות כרונית חסימתית (COPD). כבר לאחר שנת עישון נראים שינויים דלקתיים בדרכי הנשימה הקטנות, ללא פגיעה בתפקודי הריאה. לאחר 20 שנות עישון, נגרם נזק משמעותי שחומרתו תלויה במשך העישון ובכמות הסיגריות ביום; 80% מהמעשנים מעל לגיל 60 מפתחים שיעול-פרודוקטיבי-כרוני עקב ייצור כיח מוגבר. דלקת כרונית והיצרות דרכי הנשימה הקטנות עם הרס נאדיות הריאה יגרמו לנפחת (אמפיזמה) ב-15% מהמעשנים. שינויים פתולוגיים אלה יחלפו אצל צעירים המפסיקים לעשן כעבור שנה ואילו אצל מעשנים כבדים הפסקת העישון תמנע בדרך כלל את המשך התדרדרות מצב הריאות. [24]

נזקים בריאותיים נוספים

מקרים של אין-אונות הינם גבוהים יותר בכ-85% בקרב גברים מעשנים יחסית לגברים שאינם מעשנים, והעישון הוא גורם מרכזי של אין-אונות. עישון עלול לפגוע בעור הפנים ולגרום הזדקנות של רקמות שונות בגוף. עישון קשור להסתברות גדולה יותר לסוכרת.

עישון סיגריות בהריון גורם למספר סיבוכים לאם — פקיעה מוקדמת של הקרומים, הפרדות שלייה, שליית פתח והפלות ספונטניות. הילודים לאמהות מעשנות יסבלו יותר מלידות מוקדמות (פי 5-2), תמותה סביב-לידתית מוגברת (עלייה ב-65%-40%), משקל לידה נמוך, סיכון מוגבר ל"תסמונת המוות בעריסה" (SIDS), חך ושפה שסועים וכן נמצאים בסיכון מוגבר לפיגור התפתחותי בשנים הראשונות לחייהם (Fetal tobacco syndrome). ילדים שהיו חשופים לעישון בהריון, נמצאים בסיכון למחלות דרכי הנשימה, בעיקר אסתמה, דלקות אוזניים חוזרות, מחלות המטולוגיות בעיקר ALL ולימפומה ושכיחות מוגברת של הפרעות קשב וריכוז.[24]

הסיכון לאוטם לבבי, שבץ מוחי ומחלות כלי דם נוספות מוכפל פי 10 לערך אצל נשים שמעשנות ונוטלות גלולות נגד הריון. הפוריות של נשים מעשנות ירודה ב-25%, סיכון גדול פי 3.4 לשנת אי פוריות, הביוץ מופחת, וכן מדווח על אחוזי הצלחה נמוכים יותר ביחידות להפריה חוץ גופית כשבני הזוג מעשנים.[24]

הסיכון המוגדל של אדם לחלות במחלה פרופורציונלי באופן ישיר לאורך הזמן שהוא מעשן כמו גם לכמות שאותה הוא מעשן; רוב המחקרים שהתפרסמו בנושא נזקי עישון מדברים של חבילה (20 סיגריות) או חצי חבילה. אין מספיק מידע אודות נזקי עישון של סיגריות בודדות ליום, למעט מחקר אחד, אשר גם הוא מדבר על 6 סיגריות ליום לגברים ו-3 לנשים ‏‏[26]. עם זאת, אם אדם מפסיק לעשן, סיכויי התחלואה למחלות שונות יורדים בהדרגה.

יתרונות בריאותיים

לעישון יש השפעות רבות לרעה על הבריאות אבל בוצעו מספר מחקרים שמצאו כי מעשנים חולים פחות בפרקינסון יחסית ללא מעשנים. הסיבה לכך אינה ברורה, אבל ככל הנראה הדבר נובע מכך שניקוטין פועל כמגן על קולטנים עצביים שקולטים דופמין במוח. מחקר אחד מצא כי כמות השנים שאדם מעשן מקטינה את הסיכון לחלות בפרקינסון ואין קשר לכמות הסיגריות שמעשנים[27]

השפעות כלכליות של עישון

היות ועישון הוא מוצר ממכר הוא גורם עול כלכלי גבוה למעשנים. סדר גודל של עשרת אלפים שקלים למעשן לשנה. בנוסף לכך הוא גורם להוצאות רפואיות למעשן ומשפחתו.

השפעות חיצוניות של עישון

לעישון יש השפעות חיצוניות שליליות שונות - כלומר פגיעה באנשים אחרים גם אם הם אינם מעשנים. השפעות אלה כוללות:

  • הגברת הסיכון שאחרים יעשנו דרך השפעה על מעשנים צעירים יותר.
  • המעשן הוא מקור לסיגריות לקטינים דרך מתן סיגריות, קניית סיגריות או שהם גונבים ממנו סיגריות.
  • עישון כפוי על אנשים אחרים - דרך חשיפה במקום העבודה, בבית, במקומות ציבוריים ועוד. השפעה אחרת היא עישון כפוי על העובר של נשים בהריון - אם אמו מעשנת או שהיא חשופה לעישון כפוי מצד אחרים.
  • שריפות - מדי שנה נוצרים שריפות שפוגעות ברכוש, ביערות וגורמות לפציעות ולהרג של אנשים.
  • נזקים שנגרמים למי שקשור למעשנים -לדוגמה אובדן ימי עבודה ואובדן עובדים על ידי עסקים שמעסיקים מעשנים שחלו או שמעסיקים בני משפחה של מעשנים שחלו.

ממשלות גובות מיסי קניה גבוהים על עישון אבל בפועל הנזקים של השפעות חיצוניות של מעשנים הם גבוהים יותר לעומת המיסוי. ממשלות משלמות חלק מעלויות העישון דרך השתתפות שלהן בעלויות הטיפולים הרפואיים, דרך תמיכה בנכות שנגרמה מעישון (לדוגמה מחלות לב), ודרך אובדן מיסוי עקב עובדים שנעדרו מהעבודה, נכות או עקב עובדים שמתו בטרם עת.

עישון ועוני

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עישון ועוני

עישון תורם לעוני, במיוחד במדינות עניות. מחקרים רבים הראו שבקרב משפחות עניות במדינות עניות, הוצאות על טבק עשויות להיות מעל ל-10% מסך הצריכה של משק הבית. כתוצאה מכך משפחות אלה יכולות להוציא פחות כסף על מזון, חינוך וטיפולים רפואיים. פחות כסף לטיפולים רפואיים פירושם לעיתים קרובות הזנחת הטיפול הרפואי עד לשלב מאוחר יותר שבו התסמינים קשים יותר, וכן קשה ויקר יותר לטפל בחולים וסיכוי ההחלמה נמוכים יותר. כך שבנוסף להשפעות הבריאותיות הישירות שלו עישון תורם לתת-תזונה, להוצאות בריאות גבוהות יותר ולמוות בר מניעה ממחלות אחרות. כמו כן עישון תורם לפגיעה בידיעת קרוא וכתוב ובהשכלה בכלל. [28]

אפילו במדינות עשירות יש משפחות רבות שבהן מעשנים מוציאים כסף על קניית סיגריות במקום על מוצרים חיוניים למשק הבית לדוגמה בקנדה ובצרפת 31% מהמעשנים הגיעו למצב זה. באירלנד 15% ובהולנד בריטניה וניו זילנד 21%. בקרב מדינות עניות יותר דבר זה נפוץ הרבה יותר - במלזיה 67%, ברזיל 73% ובתאילנד 76%. [13] עישון יכול ליצור עול כלכלי כבד גם בגלל תחלואה ותמותה שהוא גורם - כך שמשפחה מאבדת הורה מפרנס. מעשנים מתקשים לוותר על סיגריות גם כשמחירן עולה (מוצר קשיח)

עישון יכול להיות סוג של מלכודת עוני בין דורית - עישון מגביר את הסיכון לעוני, ועוני מגביר את הסיכון לעישון של הדור הבא. מספר מחקרים ממקומות שונים בעולם הראי כי עישון וצורות אחרות של צריכת טבק נפוצים יותר בקרב עניים באותה מדינה. לדוגמה בפולין, התרומה של עישון לסיכון של מוות מוקדם בגילאים 45-69 משתנה על פי רמת ההשכלה; בשנת 1996 הסיכון למוות בגיל הביניים היו 5% בקרב גברים משכילים והוא כמעט כפול (9%) בקרב גברים בעלי השכלה של בית ספר עממי או תיכון בלבד. מחקר שבוצע ב-1997- ב-Chennai בהודו, מצא כי שכיחות העישון קשורה בצורה חזקה להיקף ההשכלה. בין גברים לא משכילים שיעור העישון היה 64% לעומת 21% בקרב גברים בעלי שנות השכלה מעל 12 שנות לימוד. [29]

ישנן מספר סיבות שילד שגדל במשפחה ענייה הוא בעל סיכוי גבוה יותר להתחיל לעשן:[14]

  • אבטלה וגירושין ומשפחות חד הוריות מעלים את המתח במשפחה ומעלים את הסיכוי לפחות תשומת לב לילד.
  • גדילה בסביבה שבה עישון הוא נורמה. מבוגרים ונערים רבים הם מעשנים.
  • מתח נפשי עקב עוני ובעיות חברתיות - הן במשפחה והן מתח של הילד או הנער.
  • סיכוי לבידוד חברתי שמגביר עישון.
  • הורים הילד מעשנים ולא בהכרח מבינים את הנזקים הבריאותיים של הסיגריות, או את פוטנציאל ההתמכרות של הסיגריות. יש מקרים שבהם הורים אפילו מעודדים את הילד לעשן לעיתים בצורה לא מודעת - לדוגמה הורה שיכור שנותן לילד שלו לעשן "בצחוק"
  • הורים, אחים וחברים מעשנים מגבירים את הסיכוי להתחלת עישון.
  • שכונות לא בטוחות שבהן הילד נחשף למעשנים ברחוב. אם ההורים רוצים למנוע מהילד לעשן הם לא תמיד מסוגלים לעשות זאת.
  • פחות הזדמנויות לבילוי חברתי - נערים משועממים יותר שמתחילים לעשן כי אין מה לעשות

דוגמה בישראל היא שעישון נפוץ יותר בקרב גברים ערבים וחרדים לעומת שאר החברה הישראלית, והוא נפוץ יותר גם בקרב נערים וילדים ערבים וחרדים. מבין הילדים המעשנים, רוב הילדים הערבים מתחילים לעשן לפני גיל 13. והתחלת עישון הולכת ועולה בקרב נערים ונערות ערבים מאז שנת 2006.

לעומת זאת עישון נפוץ פחות בקרב נשים עניות לעומת נשים עשירות יותר בגלל שחברות עניות הן בדרך כלל שמרניות יותר, ובהן מעמד האישה הוא נמוך יותר. במצבים אלה העישון בקרב נשים הוא פחות מקובל (למעט חברות עניות שבהן העישון הוא כבר מסורת עתיקה). עם זאת כאשר החברה כולה הופכת מודרנית יותר שיעור הנשים המעשנות מתקרב לשיעור הגברים המעשנים גם בקרב עניים.

השפעה נוספת של טבק היא דרך פגיעה כלכלית ובריאותית בחקלאים עניים בעלי משקים קטנים במדינות העולם השלישי המגדלים טבק. לעיתים חקלאים אלה מגדלים את הטבק מול הלוואות שניתנות להן על ידי חברות הטבק ומוכרים את הטבק במחיר קבוע מראש מה שיכול להוביל למחירי הפסד. כמו כן טיפול בטבק עצמו וגידול טבק תוך שימוש בחומרי הדברה ללא אמצעי זהירות נכונים יוצרים בעיות של תחלואה בקרב עובדי טבק.[30]

עישון במשפחה עניה מחריף מלכודות עוני אחרות - שכן תזונה פחות איכותית, של פגיעה בהשכלה, בטיפול רפואי ובחסכון פירושם פגיעה בהתפתחות של ילדים וסיכוי גבוה יותר לתחלואה מסוגים שונים.

עישון בישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עישון בישראל

נתוני עישון בקרב בוגרים

החל משנות ה-70 יש מגמה ארוכת טווח של ירידה בשעורי העישון בישראל.[15]. על פי הדיווח של האגודה למלחמה בסרטן, שיעור המעשנים בישראל בשנים 1971-1983 שמר על יציבות של כ-30%-40%. עד 1986 ירד אחוז המעשנים ל-29%-32%. [31]

על פי נתוני סקר 2010-KAP שנערך בשנים 2010-2012, ופורסם בדו״ח שר הבריאות על העישון לשנת 2011, אחוז המעשנים בקרב בני 21 שנים ומעלה באוכלוסיית ישראל עומד על 20.6%. לפי מכון גרטנר, כרבע מהאוכלוסייה מעשנים כיום, ועוד כחמישית עישנו בעבר.

פרופיל המעשן שונה בין גברים ונשים. בעוד שבקרב גברים העישון שכיח יותר בקרב ערבים, גרושים, בעלי השכלה נמוכה, אנשים במצב כלכלי לא טוב וכאלה שכלל לא מבצעים פעילות גופנית, בקרב נשים העישון שכיח יותר בקרב יהודיות, גרושות או רווקות, ובעלות השכלה והכנסה בינונית ומעלה. בשני המינים העישון היה שכיח פחות בקרב אנשים המגדירים את עצמם כדתיים או דתיים מאוד.[16]

27.1% מכלל הגברים בישראל מעשנים ו-14.4% מכלל הנשים בישראל מעשנות. שיעורי העישון באוכלוסייה היהודית הינם 19.7% ושיעורי העישון המשוקללים באוכלוסייה הערבית הינם 25.2%. שיעורי העישון הם 23.7% בקרב גברים יהודים, 15.9% בקרב נשים יהודיות, 43.8% בקרב גברים ערבים ו-6.7% בקרב נשים ערביות. [17]. בכל קבוצות הגיל שיעורי העישון גבוהים פי 1.5-2.2 בגברים ערבים בהשוואה לגברים יהודים. בקבוצות הגיל 54-21 שיעורי העישון גבוהים פי 1.7-4.3 בנשים יהודיות בהשוואה לנשים ערביות. [18]

על פי הערכת משרד הבריאות משנת 2014, כ-7,670 ישראלים מתים כל שנה בגלל עישון. [32] זה גורם הסיכון המרכזי בישראל ושגורם למוות של כ-20% מכלל הנפטרים בישראל עקב התרומה שלו למסרטן ומחלות לב. לשם השוואה, כלל סוגי התאונות במדינה (כולל תאונות דרכים ותאונות רבות נוספות) גורמות למוות של כ-2.9% מהאוכלוסייה וב-20 השנים האחרונות טרור ומלחמות גרמו למוות של שתי אלפיות (0.18%) מכלל הנפטרים - כלומר עישון גורם לכמות מוות גדולה פי 100 יחסית לטרור ומלחמות. [33] שיעורי התחלואה בסרטן הריאה ביחס ל-100 אלף איש מתאימים לשיעורי העישון - כ-40 בקרב גברים ערבים, 20 בגברים יהודים, 10 בנשים יהודיות ו-5 בנשים ערביות.


שיעור העישון בקרב גברים הוא פי 2 לערך משיעור הנשים המעשנות. גם כמות המקרים החדשים של סרטן ריאות גבוהים יותר בקרב גברים לעומת נשים - 1,370 מקרים בקרב גברים ו-749 מקרי סרטן ריאות חדשים בקרב נשים. [34] נכון לשנת 2012 שיעור הפטירה מסרטן הריאה כפול בקרב גברים לעומת נשים. היבט זה מתקיים הן לגבי כלל האוכלוסייה בכל הגילאים (1,178 גברים לעומת 583 נשים בשנה) והן בגילאים 0-65 (386 גברים מול 172 נשים בשנה)[35].

בקרב המעשנים בעבר הסיבה העיקרית להפסקת עישון הייתה חשש מנזק בריאותי בעתיד, ולרוב דווחו שהצליחו להיגמל בכוח הרצון בלבד. מאידך, בקרב אנשים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך, אנשים שאינם בריאים, וערבים, הסיבה העיקרית להפסקת אישון הייתה מצבם הבריאותי. אנשים עם רמת השכלה גבוהה יותר נטו יותר להפסיק לעשן על מנת למנוע נזק בריאותי עתידי ופחות בגלל בעיה בריאותית בהווה. [19]

שיעורי העישון בקרב בני נוער

על פי נתוני המחקר הישראלי של התנהגויות בריאות בקרב ילדים בגיל בית הספר (בו משתתפים בני נוער בכיתות ו', ח' וי'), אשר נערך כחלק ממחקר רב לאומי של ארגון הבריאות העולמי בין השנים 2010-2011, אחוז התלמידים שהתנסו אי פעם בעישון סיגריות או מוצרי טבק עמד על 18.9% בקרב תלמידים יהודים ו-19.2% בקרב תלמידים ערבים.[20]

אחוז התלמידים שדיווחו שהם מעשנים מוצרי טבק לפחות פעם בשבוע עמד על 6.1% בקרב תלמידים יהודים ו-10.4% בקרב תלמידים ערבים. דיווח על עישון לפחות פעם ביום עמד על 3.9% בקרב יהודים ו-6.2% בקרב ערבים. שיעורי העישון הגבוהים ביותר נצפו בקרב בנים בכיתה י': 20.9% בקרב תלמידים יהודים ו-24.1% בקרב בנים ערבים המעשנים לפחות פעם בשבוע.[21]

סקר של מכון גרטנר מראה שלמעלה מרבע מהמעשנים כעת או בעבר החלו לעשן עד גיל 16, ושני שליש עד גיל 18. בגברים, השכלה נמוכה ועלייה בשנות ה-90 ואילך נמצאו קשורים בסיכון גבוה יותר להתחלה מוקדמת של עישון, וגברים יהודים מתחילים לעשן בגיל מוקדם יותר יחסית לגברים ערבים. בקרב הנשים היהודיות, שיעור הנשים שהחלו לעשן עד גיל 14 בקרב מי שעלו ארצה משנת 1996 ואילך היה 17% - כפול מזה של נשים בקבוצות עליה אחרות או ילידות הארץ (8%). גברים ונשים הנמצאים במעמד כלכלי נמוך יותר כיום החלו לעשן בגיל צעיר יותר, אם כי בניתוח רב-משתנים הכולל גם היבטים כמו מוצא דמוגרפי לא נמצא קשר בין המצב הכלכלי לבין גיל התחלת עישון, גם לא נמצא קשר בין מחוז גאוגרפי לבין גיל התחלת העישון בגברים ונשים. בקרב נשים יהודיות, דתיות מקטינה את הסיכוי לעישון בגיל נמוך. בקרב גברים ונשים, יש מגמה מובהקת להקדמת גיל תחילת עישון, ככל שעולים בשנתון הלידה.[22]

על פי דיווחי צה"ל, ב-20 השנים בין 1988 ועד 2008 עלה אחוז העישון בקרב המתגייסים לצה"ל מ-20% ל-28% ובקרב בנות מ-25% ל-31% בקרב המתגייסים, על פי דיווח המתגייסים.[23] ממצאים אלה מצטרפים לנתונים על עליה בהשמנה בקרב מתגייסים.

שיעורי העישון בצה״ל

שיעורי העישון בקרב חיילים אשר התגייסו לצה״ל בשנת 2012 היו 30.6%, ושיעורי העישון בקרב חיילים שהשתחררו מצה״ל בשנת 2012 היו 29.3%. בקרב המתגייסים בשנת 2009, אשר רובם השתחררו בשנת 2012, שיעורי המעשנים היו 33.8%. [24]

שיעורי העישון בקרב מתגייסות בשנת 2012 היו 23.3%, ושיעורי העישון בקרב המשתחררות בשנה זו היו 25.9%. בקרב המתגייסות בשנת 2010, שמייצגות ברובן את המשתחררות בשנת 2012, שיעורי העישון בעת הגיוס היו 24.6%. בשנת 2012 עמד שיעור המעשנים החדשים על 3.8% מכלל המשתחררים, ואילו אחוז המשתחררות שהחלו לעשן בזמן השירות הצבאי היה 4% מכלל המשתחררות (הנתונים נלקחו מדו"ח שרת הבריאות על העישון לשנת 2012).[25]

עלות כלכלית ממוצרי טבק והכנסות ממיסוי

משקי הבית בישראל הוציאו במהלך שנת 2015 כ-8.1 מיליארד ש"ח על צריכת סיגריות. -להמחשת גובה הסכום, היקפי מכירות של מוצרי החלב בישראל (חלב, גבינות וכו') היה היה 7.6 מיליארד ש"ח. שוק החיתולים לתינוקות גילגל כ-600 מיליון ש"ח בשנה, ושוק דגני הבוקר הסתכם בכ-619 מיליון ש"ח - כלומר נמוך פי 13 לעומת שוק הסיגריות.[36]

הכנסות המדינה ממיסוי על מוצרי טבק עמדו על 6.4 מיליארד ש"ח מתוכם 6.1 מיליארד ש"ח במיסוי סיגריות, ורוב שאר הסכום ממיסוי טבק לגלגול סיגריות. [36]

נכון לשנת 2015, הערכות העלות הישירה והעקיפה של נזקי העישון למערכת הבריאות בישראל הן בסביבות 1.7 מיליארד ש"ח בשנה, עלויות עקיפות נוספות הנגרמות כתוצאה מהפסדי פרודוקטיביות של אובדן כושר עבודה וימי מחלה מוערכות בכ-1.9 מיליארד ש"ח בשנה. לחישוב ההשפעות החיצוניות של השימוש בטבק, מקובל לשקלל את אובדן חיי אדם הנגרמים מעישון פאסיבי (818 איש בשנה) ומשריפות מגורים בשל סיגריות (12 איש בשנה), עלות זו מוערכת בכ-9 מיליארד ש"ח בשנה. העלות הכוללת למשק כתוצאה מעישון מסתכמת בכ-12.85 מיליארד ש"ח או 1.49% מהתמ"ג. לחישוב זה לא מוכנסים עלויות של 7,247 מקרי מוות הנגרמים כתוצאה מעישון אקטיבי. עלויות אלו מוגדרות כעלויות פנימיות. [36] עם זאת דבר זה מניח כי כל המעשנים עושים זאת מרצונם החופשי בהתעלם מכך שמדובר במוצר ממכר.

ראו גם

קישורים חיצוניים


נזקים בריאותיים וכלכליים של עישון
גמילה מעישון
מניעת עישון ועישון בבני נוער
חברות הטבק
עישון ועוני
השפעות סביבתיות של עישון

הערות שוליים

  1. ^ World No Tobacco Day 2017, ארגון הבריאות העולמי
  2. ^ גורמי סיכון עולמיים, ארגון הבריאות העולמי, 2009
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Doll R., Uncovering the effects of smoking: historical perspective, Stat Methods Med Res. 1998 Jun;7(2):87-117, PMID: 9654637
  4. ^ עד היום, עישון סיגריות נפוץ יותר בקרב גברים. עישון בקרב נשים בחברות מסורתיות הוא נדיר בהרבה יחסית לנשים חילוניות. ראו פירוט באי שוויון בריאותי בישראל, ובפרק אפידמיולוגיה של עישון.
  5. ^ The Century Of The Self 1 of 4 One: Happiness Machines Adam Curtis, 2009
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 Elizabeth Mendes, The Study That Helped Spur the U.S. Stop-Smoking Movement, the American Cancer Society (ACS), January 9, 2014,
  7. ^ Ng M, Freeman MK, Fleming TD, et al. Smoking prevalence and cigarette consumption in 187 countries, 1980-2012. JAMA. 2014 Jan 8;311(2):183–92.
  8. ^ 8.0 8.1 The Health Consequences of Smoking—50 Years of Progress: A Report of the Surgeon General. Atlanta (GA): Centers for Disease Control and Prevention (US); 2014. 13, Patterns of Tobacco Use Among U.S. Youth, Young Adults, and Adults. , National Center for Chronic Disease Prevention and Health Promotion (US) Office on Smoking and Health. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK294302/
  9. ^ sales of cigarettes per adult per day, our world in data
  10. ^ עזבי אותי באמא שלך קרן צוריאל הררי, כלכליסט 22.01.2015
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 Tobacco Explained האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי
  12. ^ I. P. Stoleman, M. J. Jarvis, The Scientific Case That Nicotine is Addictive. Psychopharmacology, 1995, 117:2 2-10. 4 Stoleman and Jarvis, op cit.
  13. ^ Joseph R. DiFranza et al, Symptoms of Tobacco Dependence After Brief Intermittent Use The Development and Assessment of Nicotine Dependence in Youth–2 Study, Archives of Pediatric and Adolescent Medicine, 2007;161(7):704-710. doi:10.1001/archpedi.161.7.704.
  14. ^ World Health Organization (2008). The Global Burden of Disease (2004 Update ed.). Geneva: World Health Organization.
  15. ^ "WHO Report on the Global Tobacco Epidemic". World Health Organization. 2008.
  16. ^ "Nicotine: A Powerful Addiction", Centers for Disease Control and Prevention.
  17. ^ Witschi 2001, A Short History of Lung Cancer. Toxicol Sci. 2001 Nov;64(1):4-6. PMID 11606795
  18. ^ Adler I. Primary malignant growths of the lungs and bronchi. New York: Longmans, Green, and Company; 1912., cited in Spiro SG, Silvestri GA. One hundred years of lung cancer. Am J Respir Crit Care Med. 2005 Sep 1;172(5):523-9. PMID 15961694
  19. ^ R. Peto, A. Lopez, J. Boreham et al. Mortality from Smoking in Developed Countries 1950-2000, Oxford, ICRF and WHO. OUP, 1994. Updated 1997.
  20. ^ Centers for Disease Control and Prevention (CDC) (April 2002). "Annual smoking-attributable mortality, years of potential life lost, and economic costs--United States, 1995-1999". MMWR Morb. Mortal. Wkly. Rep. 51 (14): 300–3
  21. ^ "Time for a smoke? One cigarette reduces your life by 11 minutes", BMJ 2000;320:53
  22. ^ 22.0 22.1 22.2 Burns DM. Nicotine Addiction. Harrison’s Principles of Internal Medicine. 15th edition, pp 2575
  23. ^ Smoking-attributable mortality, years of potential life lost, and productivity losses--United States, 2000-2004. Centers for Disease Control and Prevention (CDC). MMWR Morb Mortal Wkly Rep. 2008 Nov 14;57(45):1226-8.
  24. ^ 24.0 24.1 24.2 24.3 24.4 פרופ' חוה טבנקין, ד"ר אמנון להד, נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה הנחיות קליניות, המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת, נספח מס' 12 - נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה, ההסתדרות הרפואית בישראל, איגוד רופאי המשפחה בישראל, מהדורת 2013
  25. ^ Q&A on the carcinogenicity of the consumption of red meat and processed meat, International Agency for Research on Cancer , 2015,ארגון הבריאות העולמי
  26. ^ ‏גם עישון קל מסכן את הבריאות, ב-ynet‏
  27. ^ NIEHS (feb 2014). Parkinson’s Disease and Environmental Factors
  28. ^ TFITobacco Free Initiative (TFI) - Poverty, ארגון הבריאות העולמי
  29. ^ TFI
  30. ^ TFI
  31. ^ פרופ' מיכה אדלר, פרופ' יהודה שינפלד, נזקי עישון, ספר אסיא-כרך שמיני, ירושלים תשנ"ה
  32. ^ הנתון נחשף: 7,670 מתים בשנה בגלל עישון ירון קלנר, ynet, 13.05.2014
  33. ^ להשוואת נתוני התמותה השונים ראו ערך סיבות תמותה בישראל. הנתונים מבוססים מסמך של משרד הבריאות, סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2011 ספטמבר, 2014, ועל פרסומי השב"כ לגבי כמות ההרוגים בפיגועים ובאירועי לחימה
  34. ^ מקרים חדשים של שאתות ממאירות במיקומים נבחרים, לפי מין וגיל, 2012, למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2015 - מספר 66, פרק 6, לוח מספר 13
  35. ^ נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2012, משרד הבריאות, יולי, 2015
  36. ^ 36.0 36.1 36.2 דו"ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2015, משרד הבריאות
בריאות הציבור, קידום בריאות, ורפואה מונעת
תזונה והרגלי אכילה: מזון מעובד - השמנת יתר - סוכרת - כלכלת השמנה - עיצוב להרזיה - מזון מהיר ותעשייתי - סוכר - משקאות ממותקים - מלח - בשר מעובד - מזון אורגני - דגנים מלאים
הרגלי חיים והתמכרויות: התמכרות - עישון - מניעת עישון - גמילה מעישון - אלכוהול ובריאות - השלכות בריאותיות של טלוויזיה - התמכרות למשחקי מחשב
תנועה ובטיחות בתחבורה: השפעות בריאותיות של מכוניות - זהירות בדרכים - תחבורה פעילה - הליכתיות - מיתון תנועה - תחבורת אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - אורח חיים יושבני - אורח חיים פעיל - פעילות גופנית
זיהום וסיכונים לשיבוש מערכות: גורמים מסרטנים - זיהום - זיהום אוויר - זיהום מים - זיהום במזון - חומרי הדברה - מתכות כבדות - ניקיון ידידותי לסביבה - משבש אנדוקריני - טרטוגן - עמידות לאנטיביוטיקה
רווחה נפשית וחברתית: פסיכולוגיה חיובית - מתח נפשי - דיכאון - חמש דרכים לרווחה - הון חברתי - גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות
עקרונות ונושאים מערכתיים: הוליזם - גורם סיכון בריאותי - נטל תחלואה - נכות - אזורים כחולים - טכנולוגיה נאותה - חשיבה מערכתית - רפואה משתתפת - חברות התרופות - הכחשת נזקי העישון - עקרון הזהירות המונעת - עירוניות מתחדשת - אי שוויון בריאותי - אי שוויון בריאותי בישראל - סיבות מוות בישראל
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=עישון&oldid=124411"