גורם סיכון בריאותי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גורמי סיכון בריאותיים ביחס לסיבות מוות שונות עבור שני המינים בכל העולם נכון לשנת 2013. גודל המלבנים מייצג את חשיבות סיבת המוות. הצבעים הכהים יותר מייצגים את כמות היחסית מתוך התמותה שהסיבות לה ידועות. ניתן לראות לדוגמה שהסיכונים למחלת לב כלילית, IHD, ידועים בעוד שסיכונים לאלצהיימר לא ידועים. כחול מייצג מחלות כרוניות לא מדבקות, אדום מחלות מדבקות וירוק תאונות ופגיעות פיזיות.

גורם סיכון בריאותי (באנגלית: Health risk) מוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי כ"גורם שמעלה את הסבירות להשפעות בריאותיות שליליות". [1] השפעות בריאותיות אלה הן דברים כמו מוות, תחלואה, פציעה, נכות, נזק נפשי או מגבלה גופנית. הקשר בין גורם הסיכון לתחלואה אינו בהכרח קשר סיבתי ישיר, אלא קשר סטטיסטי מתאמי. המונח נטבע על ידי ויליאם קנל, מנהל מחקר פרמינגהם במאמר שפרסם בשנת 1961 בכתב העת Annals of Internal Medicine. הבנה של סיכוני הבריאות האלה ושל הדינמיקה שלהם חשובה לשם פיתוח מדיניות אישית, קהילתית, מדינית ועולמית של שיפור הבריאות ורלוונטית לתחומים כמו בריאות הציבור, קידום בריאות ורפואה מונעת כמו גם לתחומים נוספים כמו תזונה, תכנון תעשייה למניעת זיהום, תכנון עירוני, כלכלת בריאות ועוד.

נכון לשנת 2009 גורמי הסיכון הבריאותיים לתמותה בעולם כוללים לחץ דם גבוה (13% מהתמותה ברחבי העולם), עישון טבק (9%), כמות גבוהה של סוכר בדם (6%), מחסור בפעילות גופנית (6%), והשמנת יתר (5%). גורמים אלה מעלים את הסיכון לתחלואה ותמותה ממחלות כרוניות כמו מחלות לב, סוכרת וסרטן. הם משפיעים על מדינות בכל רמות ההכנסה - מדינות עשירות, בינוניות ועניות.[1] בנוסף אליהם גורמים סיכון מוכרים על ידי ארגון הבריאות העולמי כוללים גם צריכת אלכוהול, רמה גבוהה של כולסטרול בדם ותזונה גרועה (לדוגמה צריכה נמוכה של ירקות ופירות). [2]. נוסף להשפעה על התמותה, גורמי סיכון שונים עלולים לגרום לנטל תחלואה כלומר גם למחלות כרוניות או לנכות. קיימים גורמים נוספים הגורמים לסיכוני בריאות כמו לחץ נפשי עודף, דיכאון, תאונות דרכים, זיהום ועוד.

בנוסף קיימים גורמים סיכון בריאותיים שמעלים סיכון לחלות במחלות זיהומיות הנגרמות על ידי חיידקים, וירוסים, פטריות וטפילים שונים. מחלות אלה כוללות מחלות נפוצות כמו שפעת, כולרה, מלריה, שחפת, סארס, אבולה, איידס קורונה ועוד. גורמי סיכון בריאותי בהקשר זה נוגעים להעברת גורמי מחלה בין בעלי חיים ובני אדם, והפצת מחלות על ידי בני אדם או בעלי חיים. הדברים כוללים דברים כמו צריכת מזון מהחי וחקלאות תעשייתית, התרגלות לאנטיביוטיקה, קיום יחסי מין לא מוגנים, היגיינה, הפצת מגיפות על ידי מטוסים ואוניות, השפעות של משתנים חברתיים כמו עוני צפיפות ותזונה על המערכת החיסונית ועל הפצת מחלות ועוד.

בנוסף לגורמי סיכון הנוגעים להחלטה אישית כמו עישון או תזונה יש גם גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות כמו אי שוויון כלכלי, הדרה חברתית, אבטלה, התמכרות ועוד. גם לגורמי סיכון בריאותיים הנתפסים כאישיים - כמו עישון טבק לדוגמה, יש מימדים חברתיים - לדוגמה קיום של מגבלות על שיווק מוצרי טבק לבני נוער או חוסר קיומן של מגבלות כאלה.

יש הבדלים בעוצמת ההשפעה של גורמי סיכון במדינות שונות. בהתאם להכנסה, להרגלי בריאות, תרבות, חקיקה ועוד. לדוגמה במדינות עניות יש יותר תחלואה במחלות מדבקות כמו כולרה או מלריה ותמותה גבוהה יותר של תינוקות וילדים, ולכן התמותה ממחלות כרוניות (כמו סרטן או מחלות לב), שמופיעות בגיל מבוגר יותר, נמוכה יותר. סיבה נוספת היא הבדלים בצריכה של מוצרים מזיקים במדינות שונות - לדוגמה שתיית אלכוהול מרובה ברוסיה או עישון נמוך בקרב נשים באפריקה. באופן כללי גורמי סיכון עולמיים לבריאות משפיעים יותר במדינות עשירות ובעלות הכנסה בינונית, לדוגמה בעוד עישון טבק גורם ל-9% מהתמותה הכוללת בעולם, במדינות עשירות העישון גורם ל-18% מהתמותה.[1]

גורמי סיכון יחודיים למדינות עניות ובינוניות כוללות תת-תזונה ומחסור בתזונה בגיל הרך, יחסי מין לא בטוחים, מים לא בטוחים (מובילים לשלשול ובעיות נוספות) ובעיות היגיינה, וזיהום אוויר תוך-ביתי כתוצאה משריפת דלק מוצק (הבערת מדורות לבישול).[1]

גם בתוך מדינות יש הבדלים בהשפעה של גורמי סיכון, כחלק מאי שוויון בריאותי, בשל מודעות בריאותית שונה, הבדלים בין גברים ונשים, גישה שונה לשירותי בריאות ועוד. לדוגמה כחלק מאי שוויון בריאותי בישראל, גברים ערבים מעשנים יותר לעומת גברים יהודים, ונשים יהודיות, בעיקר חילוניות, מעשנות יותר לעומת נשים ערביות או נשים יהודיות דתיות וחרדיות.

גורמי סיכון נמצאים במצב של שינוי מתמיד. אוכלוסיות מזדקנות עקב הצלחות של טיפול ומניעה של מחלות מדבקות, בו בזמן משתנים דפוסים של פעילות גופנית ושל צריכת מזון, משקאות מתוקים, אלכוהול, וטבק. במדינות עניות ומתפתחות הנטל של מחלות שנוצר עקב גורמי סיכון אלה מתווספים לגורמים המסורתיים של תחלואה ממחלות מדבקות.

אחד הקשיים במחקר של גורמי סיכון הוא האם למדוד את ההשפעה הבריאותית שלהם או גם את ההשפעה האפשרית שלהם על גורמי סיכון אחרים ועל שינוי התנהגות של הפרט והחברה. לדוגמה מחקרים רבים מבדילים בין השמנת יתר או לחץ דם גבוה לבין מחסור בפעילות גופנית. אבל בנוסף להשפעות הישירות שלה על מגוון רחב של מחלות, פעילות גופנית היא גם גורם שמשפיע על גורמי סיכון בריאותיים אחרים - מחסור בפעילות גופנית תורם ליתר לחץ דם, ולהשמנה לדוגמה. פעילות גופנית בדרך כלל גם מפחיתה מתח נפשי שהוא גורם סיכון בפני עצמו וגם גורם סיכון חשוב בהתחלת עישון. עיסוק בפעילות גופנית יכול לגרור שינוי נפשי וחברתי - גילוי עניין בנושאי בריאות והכרות עם גורמי בריאות ועם אנשים אחרים שיכולים לשפר את המודעות לסיכוני בריאות אחרים. בעיה זו קיימת גם לגבי גורמי סיכון אחרים - לדוגמה עישון או השמנה מקשים על התחלת ביצוע של פעילות גופנית. הדילמה הזאת באה לידי ביטוי במחקרים כמו אזורים כחולים שמדגישים את ההשפעה הסינרגטית של גורמי סיכון שונים, שיכולה להיות גדולה יותר מאשר כל גורם בנפרד. אורח חיים בריא נובע לא רק מפעילות גופנית לבדה אלא מאימוץ מכלול שלם של התנהגויות שמחזקות זו את זו.

גורמי סיכון בריאותיים עולמים ביחס לתמותה

להלן טבלה של 10 התרומה הישירה של גורמי הסיכון הבריאותיים המרכזיים בעולם, לשני המינים ולתושבי כלל המדינות, נכון לשנת 2009.[1]

גורם הסיכון נפטרים במיליונים אחוז מסך התמותה
יתר לחץ דם 7.5 12.8
צריכת טבק 5.1 8.7
אחוז סוכר בדם 3.4 5.8
מחסור בפעילות גופנית 3.2 5.5
משקל גבוה והשמנת יתר 2.8 4.8
כולסטרול גבוה 2.6 4.5
מין לא בטוח 2.4 4
צריכת אלכוהול 2.3 3.8
תת משקל בילדות 2.2 3.8
זיהום אוויר ביתי מדלק מוצק 2 3.3
סה"כ גורמי סיכון מרכזיים 33.5 57

גורמי הסיכון הם כאמור שונים בין מדינות שונות. להלן הסיכונים המרכזיים עבור קבוצת המדינות העשירות הכוללת את מדינות אירופה, צפון אמריקה, יפן, ישראל ומספר מדינות נוספות, נכון לשנת 2009. סה"כ גורמי סיכון אלה מסבירים 71% ממקרי המוות במדינות המערביות.[1]

גורם הסיכון נפטרים במיליונים אחוז מסך התמותה
צריכת טבק 1.5 17.9
לחץ דם גבוה 1.4 16.8
משקל גבוה והשמנת יתר 0.7 8.4
מחסור בפעילות גופנית 0.6 7.7
סוכר גבוה בדם 0.6 7
כולסטרול גבוה 0.5 5.8
צריכה נמוכה של ירקות ופירות 0.2 2.5
זיהום אוויר עירוני 0.2 2.5
צריכת אלכוהול 0.1 1.6
סיכונים תעסוקתיים 0.1 1.1
סה"כ 5.9 71.3

בשנת 2014 שינה ארגון הבריאות העולמי את הערכה שלו לגבי זיהום אוויר עירוני והעלה אותה בהרבה. (ראו פרוט בהמשך).

תת תזונה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תת תזונה

לפי Jean Ziegler, מי שהייתה כתבת מיוחדת בנושא הזכות למזון מטעם האו"ם בשנים 2000-2008, תמותה עקב תזונה לקויה ותת תזונה אחראית ל-58% מהתמותה בעולם בשנת 2006, כ-62 מיליון אנשים בשנה שמתים ממגוון מצבים הנגרמים עקב תזונה לקויה זו. אחד מכל 12 אנשים בעולם סובל מתת תזונה.[2] בשנת 2006 מתו מעל 36 מיליון איש עקב רעב או עקב מחלות שנגרמו עקב מחסור במיקרו-נוטריאטנים (ויטמינים ומינרלים). [3]

לפי קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים של האו"ם (יוניצ"ף - UNICEF) משנת 2016, כמעט מחצית מתמותת הילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם נובעת מתת תזונה, כלומר כ-3 מיליון מקרי מוות של ילדים בשנה. [4][5] תת תזונה גורמת להגברת הסיכון למוות ממחלות מדבקות, מגבירה את התדירות והחומרה של מחלות כאלה, ומשהה שיקום של הגוף. קשרי הגומלין בין תת-תזונה לבין תחלואה יכולה ליצור מחזור קטלני של תחלואה הולכת ומחריפה, ומצב תזונתי הולך ומחריף. נכון ל-2016 תת-תזונה בקרב ילדים נפוצה במיוחד בחלקים של אפריקה ואסיה - במיוחד כאלה הסובלים מדיקטטורה, עוני חריף ומלחמות או מלחמות אזרחים כמו אפגניסטן, פקיסטן, תימן, אריתראה, קוריאה הצפונית, הרפובליקה של קונגו ועוד. [5]

תת תזונה כזו יכולה לפגוע בהתפתחות ילדים [5], דבר שעלול ליצור מלכודת עוני שתמשיך את הפגיעה של עוני- מחלות מדבקות ותת-תזונה גם לדור הבא.

גורמי סיכון ותוחלת חיים במדינות מערביות

להלן טבלה של חשיפה לגורמי סיכון שונים במספר מדינות מערביות שונות לגבי גברים. רוב המדינות בטבלה הן מדינות בעלות תוחלת חיים גבוהה מאוד. [6]

הטבלה מודדת את אחוז המעשנים בכלל האוכלוסייה, את כמות האלכוהול הנקי הנצרכת בממוצע, אחוז הסובלים מיתר לחץ דם ואחוז הסובלים מהשמנה.

מדינה אחוז מעשנים אלכוהול יתר לחץ דם השמנת יתר תוחלת חיים גברים דירוג עולמי בתוחלת חיים
יפן 34 10.4 30.5 5.8 80.5 6
שווייץ 16 15.2 30.4 20.7 81.3 1
ספרד 33 15.0 30.2 26.5 80.1 9
איטליה 31 9.7 33.4 21.2 80.5 6
איסלנד 19 9.8 27.7 24.4 81.2 2
ישראל 35 4.0 23.8 23.2 80.6 5
קנדה 20 15.1 18.8 26.0 80.2 8
דנמרק 30 16.1 30.5 18.7 78.6 22
ארצות הברית ? 13.6 18.2 31.1 76.9 31

גורמי הסיכון בקרב נשים לאותן מדינות מצביעות גם כן על חשיבות הגורמים הללו, באופן כללי נשים מעשנות פחות, צורכות פחות אלכוהול ובדרך כלל הן בעלות בעיות השמנה נמוכות יותר.

גורמי סיכון בנשים עישון אלכוהול יתר לחץ דם השמנת יתר תוחלת חיים נשים דירוג עולמי בתוחלת חיים
יפן 11 4.2 23.2 4.4 86.8 1
שווייץ 2 6.2 19.2 14.5 85.3 6
ספרד 27 6.7 24 26.7 85.5 3
איטליה 18 3.9 29 18.5 84.8 7
איסלנד 18 4.3 17 22.1 84.1 10
ישראל 17 1.7 16.2 29 84.3 9
קנדה 15 5.5 16.2 26.4 84.1 10
דנמרק 27 6.9 21 17.6 82.5 27
ארצות הברית ? 4.9 17.8 34.8 81.6 33

הטבלה לשני המגדרים יחד - גברים ונשים היא

מדינה עישון אלכוהול יתר לחץ דם השמנת יתר תוחלת חיים סה"כ דירוג עולמי הסיכוי למוות בין 70 ל-30 מ-4 סיבות המוות המרכזיות
יפן 22 7.2 26.7 5 83.7 1 9
שווייץ 9 10.7 24.5 17.5 83.4 2 9
ספרד 30 11.2 27 26.6 82.8 4 11
איטליה 25 6.7 31.1 19.8 82.7 6 10
איסלנד 19 7.1 22.3 23.2 82.7 6 10
ישראל 26 2.8 21.2 26 82.5 8 9
קנדה 18 10.2 17.4 26.2 82.2 12 11
דנמרק 29 11.4 25.6 18.2 80.6 27 13
ארצות הברית ? 9.2 18 33 79.3 31 14

ניתן לראות בטבלאות כי גורם אחד יכול לקזז גורם סיכון אחר - לדוגמה אף כי הגברים ביפן מעשנים הרבה (יחסית למדינות בריאות) הן גם בעלי כמות נמוכה מאוד של השמנת יתר. כאשר כמה גורמים מצטרפים יחד ( דנמרק) התוצאה היא תוחלת חיים נמוכה יותר. נוסף לגורמים אלה יש כנראה גורמים נוספים כמו מתח יתר, פעילות גופנית או איכות הטיפול הרפואי המסבירים הבדלים נוספים בין מדינות ובתוך מדינות.

ניתן לראות פער של 4 וחצי שנים בתוחלת החיים בקרב גברים ופער של 5 שנים בנשים בין המדינות המובילות (יפן ושווייץ) לבין ארצות הברית, אף כי כולן מדינות מערביות מתקדמות ועשירות.

עישון טבק

תרומה של מספרי גורמי סיכון מרכזיים לתמותה שנתית בישראל. כ-25% מהתמותה, כ-10,000 אנשים בשנה, נגרמת מתזונה לקויה ומחסור בפעילות גופנית, כ-20% מהתמותה, כ-8,000 איש בשנה, נגרמת מעישון. זיהום אוויר גורם למוות של כ-2,500 תושבים בשנה. ההשפעה הגבוהה של תאונות דרכים על הבריאות היא בעקבות גרימת מקרי מוות רבים בגיל צעיר יחסית לגורמי מוות אחרים, וכן בגלל מקרי פציעה רבים -מעל 77 אלף פצועים בשנה ומתוכם כמה אלפי פצועים קשה.
Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – השפעות בריאותיות של עישון, מניעת עישון

בשנת 2004 העריך ארגון הבריאות העולמי כי עישון גורר מוות מוקדם של 5.4 מיליוני בני אדם בשנה[7] וכי 100 מיליון בני אדם מתו בטרם-עת במהלך המאה ה-20 עקב עישון.[8] המרכז לבקרת מחלות של ארצות הברית מעריך כי עישון טבק הוא "גורם הסיכון הניתן למניעה החשוב ביותר לבריאות האנושית במדינות מפותחות וגורם חשוב למוות מוקדם ברחבי העולם כולו".[9] עבור רוב המעשנים הפסקת עישון היא הפעולה הרפואית המשמעותית ביותר להארכת חייהם ושיפור מצבם הבריאותי. עישון הוא גורם סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם, כולל מחלת לב כלילית ושבץ; למספר רב של מחלות סרטן כולל סרטן הריאה וסרטנים אחרים של הפה, הוושט, מערכת השתן, העיכול וסרטן הדם; למחלות של מערכת הנשימה; ולמחלות ובעיות נוספות הקשורות למערכת הרבייה וללידה.

לפני מלחמת העולם הראשונה, סרטן הריאה נחשבה מחלה נדירה, שרוב הרופאים לא ראו במשך כל הקריירה שלהם. עם העלייה בפופולריות של עישון סיגריות לאחר המלחמה חלה עליה חדה גם במקרים של סרטן הריאה.[10],[11] הערכה היא כי עישון גורם ל-71% ממקרי סרטן הריאה ברחבי העולם. [1] במדינות עניות נוסף לסיכון זה סיכון מזיהום אוויר ביתי (בישול בבית בפחמים) וזיהום אוויר סביבתי, במדינות מערביות ככל הנראה שעישון גורם לחלק גבוה יותר מסך המקרים של סרטן ריאות.

לחץ דם גבוה

לחץ דם גבוה מעלה את המבנה של עורקי-דם. כתוצאה מכך עולה הסיכון לשבץ, מחלות לב, קריסה של הכליות ומחלות אחרות. דבר זה מתרחש לא רק בקרב אנשים שיש להם יתר-לחץ דם (Hypertension) אלא גם עם אנשים שיש להם לחץ דם ממוצע או אפילו מתחת לממוצע. [1] יתר לחץ דם הוא אחד מגורמי הסיכון העיקריים בעולם ובמיוחד בעולם המערבי. זו מצב סיכון שבו לחץ הדם גבוה במיוחד. המחלה מכונה לעתים "הרוצח השקט", מפני שהאדם הסובל ממנה לעתים קרובות אינו מודע לכך. יתר לחץ דם יכול לגרום לפגיעה מתמשכת בכלי דם של רקמות רגישות כגון הלב, כלי הדם בעין, ורקמת העצבים במוח והוא אחד מגורמי הסיכון להתקף לב, לאי-ספיקת לב ולמפרצת והוא גורם הסיכון המוביל למחלת כליות כרונית (CKD).

לפי ארגון הבריאות העולמי נכון לשנת 2009 לחץ דם גבוה גרר 12.8% ממקרי המוות בעולם והוא גורם הסיכון הבריאותי מספר אחת (לפני עישון). במדינות עשירות לחץ דם גבוה גרם 16.8% ממקרי המוות - והוא גורם הסיכון השני בחשיבותו לאחר עישון טבק. [1]

ברחבי העולם, 51% ממקרי המוות משבץ, 45% ממקרי המוות ממחלת לב כלילית נגרמים בגלל רמות גבוהות של לחץ דם סיסטולי. בכל גיל נתון הסיכון למוות מלחץ דם גבוה הוא כפול במדינות עם הכנסה נמוכה ובינונית לעומת מדינות עשירות. במדינות עשירות רק 7% מסך מקרי המוות מלחץ דם גבוה נגרמות מתחת לגיל 60. במדינות באזור אפריקה נתון זה עולה ל-25%. [1]

עם זאת יתר לחץ דם הוא מצב ולא גורם התנהגות או גורם סביבתי, כך שהוא מושפע מגורמים אחרים כגון:

  • הרגלי חיים: דהיינו עישון, שימוש כרוני באלכוהול, שימוש בסמים, הרגלי אכילה, תזונה לא בריאה עתירה במלח או בשומן, השמנת יתר או השמנה בטנית, היעדר פעילות גופנית. כל הגורמים הללו נמצאו כגורמי סיכון להיווצרות יתר לחץ דם.
  • מגדר: גברים סובלים יותר מנשים מיתר לחץ דם.
  • גיל: אצל גברים, גיל מעל 55 הוא גורם סיכון לפיתוח יתר לחץ דם, ואצל נשים- מעל גיל 65 (אם כי קיימות מחלוקות בספרות הרפואית, ויש המציגים גילאים צעירים יותר).
  • מחלות שונות כגון: היפרליפידמיה, סוכרת, היפר-אוריצמיה, תסמונת מטבולית.
  • היבטים חברתיים ונפשיים: רקע משפחתי, מצבי סטרס, מצב סוציו אקונומי
  • תרופות: שימוש ממושך בגלולות למניעת הריון, סטרואידים, תרופות ממשפחת ה-NSAIDS (בעיקר תרופות נוגדות האנזים COX-2 כגון Celcoxib), אמפטמינים, קוקאין, ציקלוספורין, EPO. גם תוספי תזונה שונים עלולים להעלות לחץ דם אם ניטלים במינונים גבוהים ועל כן יש לבחון האם נטל המטופל תוספי תזונה המקושרים לכך.

תזונה ובמיוחד יותר מידי מלח, צריכת אלכוהול, מחסור בפעילות גופנית והשמנה מעלים כולם את לחץ הדם. היבטים אלה מצטברים עם הגיל. במדינות מתפתחות ומפותחות לחץ הדם של רוב האוכלוסייה המבוגרת הוא גבוה יותר לעומת הרמה האידאלית. הרמה הממוצעת של לחץ הדם היא גבוהה במיוחד במדינות בעלות הכנסה בינונית באירופה ובמדינות באפריקה. [1]

רמות גבוהות של סוכר בדם

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – השפעות בריאותיות של סוכר, סוכרת

שינויים בתזונה יחד עם הקטנה של כמות הפעילות הגופנית גורמים להגברת ההתנגדות לאינסולין, שמעלה את כמות הסוכר בדם. גנטיקה היא בעלת תפקיד חשוב בשאלה האם אנשים בעלי תזונה דומה ורמות דומות של פעילות גופנית יפתחו תנגודת לאינסולין. אנשים עם רמות גבוהות של התנגדות לאינסולין מסווגים כבעלי סוכרת, אבל אנשים עם רמות גבוהות של גלוקוז בדם, שאין להם סוכר, נמצאים גם הם בסיכון גבוה יותר של מחלות לב וכלי דם. ברחבי העולם, רמות גבוהות של סוכר בדם גורמו לכל מקרי המוות מסוכרת, 22% ממקרי המוות של מחלת לב כלילית ו-16% ממקרי השבץ.[1]

מחסור בפעילות גופנית

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – השפעות בריאותיות של פעילות גופנית, אורח חיים יושבני

לפי ארגון הבריאות העולמי מחסור בפעילות גופנית הוא גורם הסיכון הבריאותי הרביעי בחשיבותו ביחס לאוכלוסיית העולם, וגורם למוות מוקדם של 3.2 מיליון בני אדם בשנה, או כ-5.5% מכלל מקרי המוות[1] [12] מחסור בפעילות גופנית ואורח חיים יושבני הוא גורם חשוב גם ביחס לנטל תחלואה ולעלויות גבוהות של טיפול רפואי.

היבט זה הוא מהותי יותר במדינות מערביות ועשירות שבהן השפעות של מחלות מדבקות וזיהום תעשייתי הם גורמי תחלואה ומוות פחות מהותיים לעומת מדינות לא מערביות. נכון לשנת 2009 העריך ארגון הבריאות העולמי כי מחסור בפעילות גופנית במדינות עשירות אחראי ל-7.7% מסך התמותה[1]. פעילות גופנית סדירה ואורח חיים פעיל מפחיתה באופן ניכר את הסיכון להתקפי לב, סרטן, שבץ, סוכרת, אוסטאופורוזיס ומחלות אחרות. פעילות גופנית גם משפרת את הרווחה הנפשית, מקטינה מתח נפשי ודיכאון, מגדילה את פריון העבודה, משפרת תפקוד נפשי ומיני ומאיטה את תהליך ההזדקנות.[3].

בנוסף להשפעות הישירות שלה על מגוון רחב של מחלות, פעילות גופנית היא גם גורם שמשפיע על גורמי סיכון בריאותיים אחרים - מחסור בפעילות גופנית תורם ליתר לחץ דם, השמנה ועוד. פעילות גופנית בדרך כלל גם מפחיתה מתח נפשי שהוא גורם סיכון בפני עצמו וגם גורם סיכון חשוב בהתחלת עישון. עיסוק בפעילות גופנית יכול לגרור שינוי נפשי וסוציולוגי - גילוי עניין בנושאי בריאות והכרות עם גורמי בריאות ועם אנשים אחרים שיכולים לשפר את המודעות לסיכוני בריאות אחרים.

המגוון גדול של יתרונות בריאותיים של פעילות גופנית גורמת לכך שהיא חלק מהותי בכל תוכנית של רפואה מונעת. פעילות גופנית משפרת את פעילות הלב-הריאות ולכן מקטינה את הסיכון למחלות לב ולמחלות הקשורות בדם כגון שבץ, הפעילות גם מקטינה מתח-נפשי ובכך מחזקת את המערכת החיסונית.

לפי משרד הבריאות, אורח חיים יושבני מעלה את הסיכון למחלות כרוניות רבות כולל מחלת לב כלילית, שבץ מוחי, סוכרת מסוג 2, סרטן המעי הגס, סרטן השד ועוד. [4]

פרופסור אי-מין לי (I-Min Lee), מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, פרסמה סדרת מחקרים על תת-פעילות גופנית בירחון The Lancet בשנת 2012. צוות חוקרים בראשותה של פרופסור לי, העריך את כמות התחלואה והתמותה הנגרמים מאורח חיים בישיבה ברחבי העולם. לשם כך הם השתמשו בהערכות שמרניות של כמות התחלואה העודפת הנגרמת מתת פעילות גופנית למחלות לא מדבקות ידועות כמו מחלות לב, סוכרת מסוג 2 וסרטן - במיוחד סרטן השד וסרטן המעי הגס. במאמר שפורסם בירחון The Lancet בשנת 2012 הם מצאו כי אורח חיים יושבני גורם לעודף תחלואה של 6%-10% במחלות אלה, ולתמותה של 5.3 מיליון בני אדם בשנה (לעומת 5 מיליון בני אדם שמתים מעישון). הפסקת אורח החיים היושבני תוביל בממוצע להגדלת תוחלת החיים בלידה של 6 חודשים ו-24 יום. בממוצע 9% מכל מקרי המוות בטרם עת בעולם נובעים מתת פעילות גופנית [13][5]. נתון זה גבוה יותר במדינות מערביות -שבהן אחוז התחלואה במחלות כרוניות גבוה יותר מהממוצע העולמי. מחקרים על תושבי ארצות הברית מצאו כי תוחלת החיים שם יכולה להעלות בשיעורים גבוהים עוד יותר עקב הגדלת הפעילות הגופנית.

השמנה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השמנה

השמנה (Overweight) מוגדרת ככמות שומן עודפת בגוף, יותר ממה שנחשב כמצב בריא. דבר שבא לידי ביטוי בדרך כלל בהשמנה בטנית (השמנה באזור הבטן) ובמשקל גוף גבוה יחסית לגובהו של האדם. השמנה כיום נמדדת לרוב ביחידות BMI - Body mass index. אדם בעל BMI של 25 או יותר מוגדר כאדם שמן. השמנת יתר חולנית (Obesity) הוא מצב קיצוני של השמנה, המוגדר כ-BMI של מעל 30, בו ההשמנה מעלה את הסיכוי לתחלואה ולמוות בצורה חדשה. החשש מהשמנה עלול להביא להפרעות אכילה, כמו אנורקסיה ובולימיה, שלהן נזקים בריאותיים אחרים, כמו כן השמנה עלולה לגרור דימוי עצמי נמוך.

נכון לשנת 2014, השמנה היא מצב נפוץ בקרב בני אדם במיוחד בחברות תעשייתיות מודרניות שבהן יש גישה קלה למזון עתיר סוכרים ושומנים, ואורח חיים יושבני (שנעשה בישיבה) ודל בפעילות גופנית. השמנה כיום נחשבת על ידי גורמי בריאות כ"מגפה" עולמית שהולכת ומתפשטת. בשנת 2003 היו בעולם מיליארד מבוגרים שמנים או בעלי משקל יתר חולני.[14] בשנת 2013 מספרם הגיע ל-2 מיליארד.[15] אחוז השמנים ובעלי השמנת היתר החולנית עולה בכל קבוצות הגיל. השמנה, ובעיקר השמנת יתר חולנית מקושרת להגברת הסיכוי לתחלואה במספר רב של מחלות וכן להגדלת הסיכוי לתמותה.

השמנה מקושרת להגברת הסיכוי למחלות לב וכלי דם, סוכרת, וסרטן.

מחלות לב וכלי דם נגרמות הן עקב מחסור בפעילות גופנית והן בגלל השמנה. תזונה רוויה בכולסטרול עלולה לגרום להסתיידות עורקים ולבעיה כללית, כאשר מדובר בעורקים המובילים דם ללב עלול להתרחש התקף לב. יש לשים לב שבקרב אנשים שכבר יש להם בעיות לב, השמנה מתונה עשויה דווקא לסייע לתוחלת החיים, אם כי הסיבות לכך אינן ברורות לגמרי, דבר זה הוא "פרדוקס השמנה" אחד. [6]

השמנה יכולה להפריע לקיים פעילות גופנית שכן המאמץ הגופני קשה יותר. השומן מבודד את הגוף וגורם לכך שעומס החום בזמן פעילות גופנית גבוה יותר אצל אדם שמן. הפרעה לפעילות הגופנית תורמת גם היא לבעיות בריאות נוספות. עם זאת, מזה מספר שנים מוכר "פרדוקס השמנה" נוסף, לפיו שמן בכושר גופני גבוה, עשוי להיות בריא יותר מאשר אדם רזה שאינו מבצע פעילות גופנית. [7]

מחקר שפורסם בשנת 2014 בירחון The Lancet בדק קשר סטטיסטי בין סרטן ותזונה ב-5 מיליון בני אדם שחיים בבריטניה. המחקר, על ידי חוקרים מ-London School of Hygiene & Tropical Medicine מצא כי השמנה קשורה למספר סוגי סרטן נפוצים. לפי המחקר עלייה של 13 עד 16 קילו במשקל מעלה משמעותית את הסיכון ללקות בשישה סוגי סרטן: סרטן הרחם (עליה בסיכון של 61%), סרטן כיס המרה (31%), הכליות (25%), צוואר הרחם, בלוטת התריס ולוקמיה. אלה שהיו בעלי BMI הגבוה ביותר נמצאו בסיכון ללקות בארבעה סוגי סרטן נוספים: סרטן הכבד, סרטן המעי הגס, סרטן השחלות וסרטן השד. בהנחה שיש קשר סיבתי בין ההשמנה לבין הסרטן, החוקרים מעריכים כי השמנת יתר גורמת לכ-41% מהמקרים של סרטן הרחם ו-10% או יותר ממקרי הסרטן של כיס המרה, כליות, הכבד והמעי הגס. [8], [9] [10]. לפי האגודה למלחמה בסרטן אורח חיים בריא יכול למנוע לפחות כ-50% ממקרי הסרטן. למרות זאת, לפי האגודה, רוב האנשים אינם מודעים לקשר בין עודף משקל לבין תחלואה בסרטן. לדוגמה לפי מחקר שנערך בבריטניה נמצא שכ-66% מבעלי משקל עודף אינם מודעים כלל לקשר בין השמנה וסרטן. כ-50% מהם לא מאמינים שאכילה נכונה ופעילות גופנית יכולות להוריד משמעותית את הסיכון לסרטן.[11]. יש מחקרים המצביעים על קשר בין השמנה לבין סרטן הכבד וסרטן הלבלב. השמנה יכולה להיות גורם סיכון להתפתחות סרטן השד. מחקר משנת 2012 שפורסם בכתב העת החשוב British Journal of Cancer קבע כי קיים קשר חשוב בין השמנה ובין רמות גבוהות של אסטרוגן ואנדרוגנים בזרם הדם. [12]

השמנת יתר תורמת לסוכרת מסוג 2. [16] "כתוצאה מכך, שכיחות ההשמנה החלה לעלות והיא נמצאת מזה שנים במגמת עלייה. אחת התופעות הקשורות בהשמנת יתר – הסוכרת, החלה להופיע בשכיחות שלא הייתה ידועה בעבר והיא מהווה עתה איום ממשי על בריאות הציבור במדינות מתפתחות." [16]

מחקר משנת 2006, שבדק את התחלואה בסוכרת לפי גיל וקיום של פטור מתשלום אגרת שירותי בריאות (הניתן למעמד חברתי כלכלי נמוך במיוחד) - מצא כי במעמדות הנמוכים המצאות סוכרת הייתה גבוהה פי 2 ויותר לעומת שאר המעמדות, בכל קבוצת גיל למעט מעל גיל 65. מחקרים נוספים מצאו כי הסוכרת חמורה יותר - פחות מאוזנת, בקרב אנשים המקבלים פטור וכן בקרב יישובים עניים יותר. [13] דבר זה מחזק את הדעה לפיה השמנה וסוכרת קשורים להרגלי תזונה גרועים הנפוצים יותר בקרב חלק מאוכלוסיית העניים.

זיהום ביתי וסביבתי

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – זיהום, זיהום מים, השפעות בריאותיות של זיהום אוויר

על פי דו"ח של ארגון הבריאות העולמי משנת 2016, "מניעת תחלואה באמצעות סביבות בריאות", 23% מסך מקרי המוות בעולם, כולל 26% מסך מקרי המוות מתחת לגיל 5, נגרמים בשל משתנים סביבתיים שניתנים לשינוי כמו זיהום אוויר (זיהום אוויר ביתי וזיהום אוויר סביבתי), זיהום מים ומחלות זיהומיות שניתן למנוע באמצעות ניהול סביבתי נכון יותר ורפואה מונעת. ניתן לבחון באמצעות שיטות של הערכת סיכונים משווה המבוססת על עובדות 68% מתוך מקרי המוות האלו ו-56% מנטל התחלואה, ושאר התחלואה והתמותה חושבה על ידי חוות דעת של מומחים. המחלות העיקריות בהן מדובר הן שבץ, מחלת לב כלילית, שלשול, וסרטן. אנשים במדינות העניות נושאים ברוב נטל התחלואה, למעט במקרים של מחלות לא מדבקות. [14]

נכון לשנת 2012, סך מקרי המוות שמיוחסים לזיהום ברחבי העולם עמדו על כ-12.6 מיליון בני אדם בשנה: עקב זיהום אוויר, זיהום מים, חשיפה לכימיקלים וחשיפה לקרינה על-סגולית. אזור דרום-מזרח אסיה הוא האזור עם כמות התמותה הגבוהה ביותר עקב זיהום - 3.8 מיליון אנשים בשנה, במערב האוקיינוס השקט דווח על 3.5 מיליון מקרי מוות, באפריקה 2.2 מיליון מקרי מוות. באירופה מדווחים 1.4 מיליון מקרי מוות, בצפון ובדרום אמריקה 847 מקרי מוות בשנה ומזרח התיכון מוות של 854 אלף בני אדם בשנה. מתוך כ-12 מיליון מקרי מוות 2.5 מיליון מקרים מיוחסים לשבץ, 2.3 מיליון התקפי לב, 1.7 מיליון מקרי סרטן, 1.4 עקב מחלות ריאה כרוניות, 846 אלף מקרי מוות משלשול, 270 אלף מקרי מוות של פגים, ו-259 אלף מקרים של מלריה, סך המחלות המיוחסות לזיהום כוללות כ-100 מחלות שונות. [15]

לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי משנת 2014, תרומת זיהום אוויר סביבתי למוות בטרם עת עומדת של 3.7 מיליון בני אדם בשנה. זאת מלבד תרומה גבוהה של זיהום אוויר ביתי משריפת דלק מוצק לתמותה במדינות עניות. הערכה זו גבוהה בהרבה לעומת הערכה קודמת (משנת 2008) שהעריכה את כמות מקרי המוות ב-1.3 מיליון בני אדם בשנה בלבד. השינוי בהערכה נבע ממספר סיבות - מחקרים חדשים שמצאו קשרים טובים יותר בין זיהום אוויר חיצוני למקרי מוות, גידול במוות ממחלות שאינן מדבקות, הכללה של אוכלוסיה כפרית בנוסף לאוכלוסיה עירונית, והפחתה של ערך הבסיס (כלומר מה נחשב למצב שבו אין זיהום אוויר). 88% ממקרי המוות התרחשו בקרב מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, שמייצגות 82% מאוכלוסיית העולם. מכאן ש-12% או 450 אלף בני אדם, מתו מזיהום אוויר במדינות עשירות. 94 אלף במדינות עשירות באמריקה, 14 אלף במדינות עשירות במזרח התיכון, 279 אלף במדינות עשירות באירופה, ו-68 אלף איש במדינות עשירות במערב האוקיינוס השקט.[17]

זיהומים בבתי חולים ממחלות מדבקות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמידות לאנטיביוטיקה

בשנת 2003 מתח מבקר המדינה ביקורת חריפה על משרד הבריאות והציג נתונים לפיהם מתוך החולים שאושפזו בבתי חולים מתו כ-4000 עד 6000 חולים עקב זיהום ממחלות מדבקות. דבר זה עלול להחמיר על רקע בעייה כללית של עמידות לאנטיביוטיקה. בשנת 2017 טען שר הבריאות יעקב ליצמן כי משרד הבריאות הקצה לנושא כ-50 מיליון ש"ח, בצעדים כמו עידוד שטיפת ידיים בקרב אנשי הסגל הרפואי, והצליח להוריד את מקרי המוות מזיהומים בבתי חולים בכ-50%, הוא אף טען כי זיהומים אלה הם לא תמיד סיבת המוות העיקרית. [18]

מחסור או עודף בשינה

גורמי בריאות חוקרים בשנים האחרונות את הקשר בין מחסור בשינה לבין בעיות בריאות שונות. לפי בית הספר לבריאות של הארווארד, מומלץ לישון 8 שעות בלילה. מחסור כרוני בשינה יבוא לידי ביטוי בהגברת הסיכוי לתחלואה במחלות שמתפתחות לאורך זמן כמו מחלות לב, סוכרת, שבץ ועוד. המחקרים בתחום הזה הם מעטים וחדשים יחסית ונדרש עוד מחקר כדי להבין את השפעות השינה בצורה טובה יותר [19] עם זאת יש חוקרים המזהירים גם מעודף שינה - לפי מחקר אחד משנת 2003 עודף שינה מעל 7.5 שעות בלילה מגבירה את הסיכון למוות. [16]

מחקרים מצאו כי שעות שינה מעטות או מרובות מידי קשורות לסיכוי תמותה גבוה יותר. מחקר שנערך בקרב 82 אלף נשים במשך 14 בדק את השפעת שעות השינה על הסיכוי למוות בזמן המחקר. לאחר התאמות לגיל, עישון, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית, דיכאון, נחירות, עודף משקל והיסטוריה של מקרי סרטן ומחלות לב, המחקר מצא כי שינה של פחות מ-6 שעות או יותר מ-7 שעות קשורה סטטיסטית לסיכוי תמותה מוגבר. נשים ישנו 5 שעות או פחות היו בעלות סיכוי מוגבר ב-15% לתמותה ביחס לקבוצה שישנה 6 או 7 שעות בלילה. נשים שישנו 8 שעות היו בעלות סיכוי תמותה גבוהים ב-12% ואלו שישנו 9 שעות או יותר היו בעלות סיכוי תמותה גבוהים ב-42%. [20] מחקר על מעל מיליון גברים ונשים שנערך ללא התחשבות בגורמי סיכון נוספים מצא כי לנדודי שינה אין השפעה על הסיכון למוות במהלך הניסוי. אלו ששרדו הכי טוב את הניסוי היו אנשים שישנו במשך 7 שעות בלילה, מי שישנו 6 שעות או פחות או 8 שעות או יותר היו בעלי סיכוי גבוה במקצת לתמותה. מי שישנו 8.5 שעות או יותר ומי שישנו 3.5 עד 4.5 שעות בלילה היו בעלי סיכון מוגבר של 15% לתמותה במהלך הניסוי. כמו כן המחקר העלה חשד כי חולים שלקחו גלולות שינה היו בעלי סיכון מוגבר לתמותה. [21]

מחקר שנערך על אוכלוסייה כפרית מצא כי יש קשר בין השמנה לבין מחסור בשעות שינה (אם כי הקשר יכול להיות שהשמנה או גורם אחר הקשור בה גורמת להפרעות שינה). [17] מחקר אחר מצא כי תינוקות שישנו מעט שעות היו בעלי סיכון גבוה יותר לסבול מהשמנת יתר בשלב מאוחר יותר בילדות שלהם. [18] מחקרים שונים שנעשו בקרב נשים מצאו כי יש קשר בין משקל גוף גבוה לבין שעות שינה מעטות מידי או רבות מידי ביחס לממוצע. [19]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 1.12 1.13 Global health risks גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009
  2. ^ http://library.thinkquest.org/C002291/high/present/stats.htm
  3. ^ Jean Ziegler L'Empire de la honte,Fayard ,2007 ,978-2-253-12115-2,page 130
  4. ^ הערכה זו מבוססת על מחקר משנת 2016 של יוזמה בינלאומית בשם The Global Nutrition Report , ששותפים לה ארגון הבריאות העולמי, יוניצ"ף, וגורמים פרטיים כמו ביל גייטס. ראו Kate Kelland, Nearly Half Of Deaths Of Children Under 5 Due To Malnutrition: Report huffington post,06/14/2016, The Global Nutrition Report 2016, The Global Nutrition Report
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 Undernutrition contributes to nearly half of all deaths in children under 5 and is widespread in Asia and Africa, יוניצ"ף
  6. ^ המקורות לגורמי הסיכון במדינות שונות וסיכוי המוות בגיל 30-70 הם מאתר ארגון הבריאות העולמי, http://www.who.int/nmh/countries, ותוחלת החיים למדינות נכון לשנת 2015 היא מתוך ויקיפדיה האנגלית, בהתבסס על ארגון הבריאות העולמי. [1]
  7. ^ World Health Organization (2008). The Global Burden of Disease (2004 Update ed.). Geneva: World Health Organization.
  8. ^ "WHO Report on the Global Tobacco Epidemic". World Health Organization. 2008.
  9. ^ "Nicotine: A Powerful Addiction", Centers for Disease Control and Prevention.
  10. ^ Witschi 2001, A Short History of Lung Cancer. Toxicol Sci. 2001 Nov;64(1):4-6. PMID 11606795
  11. ^ Adler I. Primary malignant growths of the lungs and bronchi. New York: Longmans, Green, and Company; 1912., cited in Spiro SG, Silvestri GA. One hundred years of lung cancer. Am J Respir Crit Care Med. 2005 Sep 1;172(5):523-9. PMID 15961694
  12. ^ פעילות גופנית באתר ארגון הבריאות העולמי
  13. ^ I-Min Lee, Eric J Shiroma, Felipe Lobelo, Pekka Puska, Steven N Blair, Peter T Katzmarzyk Effect of physical inactivity on major non-communicable diseases worldwide: an analysis of burden of disease and life expectancy, The Lancet, Volume 380, Issue 9838, Pages 219 - 229, 21 July 2012
  14. ^ Obesity and overweight
  15. ^ Ng, M.; Fleming, T.; Robinson, M.; Thomson, B.; Graetz, N.; Margono, C. et al. (29 May 2014), Global, regional, and national prevalence of overweight and obesity in children and adults during 1980–2013: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2013, The Lancet
  16. ^ 16.0 16.1 האגודה הישראלית לסוכרת
  17. ^ Burden of disease from Ambient Air Pollution for 2012, WHO 24.3.2014
  18. ^ רוויטל בלומנלפד, 5000 מקרי מוות בשנה: "הזיהומים בבתי החולים מחייבים בדיקה מעמיקה", וואלה, 25 בינואר 2017
  19. ^ Sleep and Health, Harvard Medical School, 2008
  20. ^ Patel SRAyas NTMal hotra MR et al. A prospective study of sleep duration and mortality risk in women. Sleep 2004;2004 May 1;27(3):440-4.
  21. ^ Mortality associated with sleep duration and insomnia Arch Gen Psychiatry. 2002 Feb;59(2):131-6.
בריאות הציבור, קידום בריאות, ורפואה מונעת
תזונה והרגלי אכילה: מזון מעובד - השמנת יתר - סוכרת - כלכלת השמנה - עיצוב להרזיה - מזון מהיר ותעשייתי - סוכר - משקאות ממותקים - מלח - בשר מעובד - מזון אורגני - דגנים מלאים
הרגלי חיים והתמכרויות: התמכרות - עישון - מניעת עישון - גמילה מעישון - אלכוהול ובריאות - השלכות בריאותיות של טלוויזיה - התמכרות למשחקי מחשב
תנועה ובטיחות בתחבורה: השפעות בריאותיות של מכוניות - זהירות בדרכים - תחבורה פעילה - הליכתיות - מיתון תנועה - תחבורת אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - אורח חיים יושבני - אורח חיים פעיל - פעילות גופנית
זיהום וסיכונים לשיבוש מערכות: גורמים מסרטנים - זיהום - זיהום אוויר - זיהום מים - זיהום במזון - חומרי הדברה - מתכות כבדות - ניקיון ידידותי לסביבה - משבש אנדוקריני - טרטוגן - עמידות לאנטיביוטיקה
רווחה נפשית וחברתית: פסיכולוגיה חיובית - מתח נפשי - דיכאון - חמש דרכים לרווחה - הון חברתי - גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות
עקרונות ונושאים מערכתיים: הוליזם - גורם סיכון בריאותי - נטל תחלואה - נכות - אזורים כחולים - טכנולוגיה נאותה - חשיבה מערכתית - רפואה משתתפת - חברות התרופות - הכחשת נזקי העישון - עקרון הזהירות המונעת - עירוניות מתחדשת - אי שוויון בריאותי - אי שוויון בריאותי בישראל - סיבות מוות בישראל


הבהרה: המידע באקו-ויקי נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=גורם_סיכון_בריאותי&oldid=125679"