מדבור
מדבור (באנגלית: Desertification) הוא הרס קרקעות באיזורים דלי משקעים. הוא נובע ממגוון של גורמים כמו שינויי אקלים, רעיית יתר וצריכת מים על ידי בני אדם לצרכי חקלאות, מגורים ותעשייה, המלחת הקרקע ועוד. מדבור הוא בעיה סביבתית קשה שמשפיעה הן על מערכות אקולוגיות והן על אקלים וחקלאות.
היקף המדבור
איזורים יבשים או איזורים דלי משקעים (Drylands) מהווים 40%-41% מהשטח היבשתי של כדור הארץ,[1][2] וחיים בהם מעל 2 מיליארד בני אדם.[2] השטח היבש מחולק לאיזורים לפי כמות המשקעים שיורדת בו- שטחים יבשים מאוד (כמו מדבר סהרה ומדבר סעודיה), יבשים (לדוגמה איזורים סביב מדבר סהרה, חלק מאוסטרליה, עיראק ואיראן), סמי-יבשים (כמו ישראל ללא הנגב, לבנון ורוב שטחה של מערב ארצות הברית), ויבשים-תת-לחים. מתוך השטח, מעט פחות ממחצית הם שטחים יבשים מאוד ויבשים שחיים בהם יחסית מעט אנשים. רוב האוכלוסייה של איזורים היבשים נמצאת באיזורים היבשים- למחצה והיבשים-תת-לחים, שמהווים יחד כ-24% מהשטח היבשתי של כדור הארץ.[1] האיום במדבור אינו נוגע לשטחים המדבריים היבשים מאוד והוא מאיים בעיקר על השטחים היבשים והסמי-יבשים.
על פי הערכות, 10%-20% מהשטח של האיזורים היבשים כבר התדרדרו, והשטח הכללי שהושפע ממדבור נע בין 2 ל-12 מיליון קילומטרים רבועים. 1%-6% מהאוכלוסייה של איזורים דלי משקעים חיים באיזורים שעברו מדבור. כמיליארד אנשים נמצאים תחת איום של מדבור נוסף.[3][4] איזור מדבר סהרה לדוגמה, מתפשט דרומה בקצב של 48 קילומטרים בשנה. [2]
לפי UNCCD נכון לשנת 2011, מדבור מאיים על שליש מהשטח היבשתי של כדור הארץ. מדבור כיום מאיים לא רק על אפריקה מדרום לסהרה, אלא גם על צפון סין, מערב ארצות הברית, הודו, דרום אפריקה, צפון מערב אסיה (איזור אזרבייג'ן וטורקיה), המזרח התיכון, דרום רוסיה, מזרח-צפון אמריקה הדרומית ודרום אמריקה הדרומית. 11 מדינות באירופה מאויימות על ידי מדבור, וסה"כ הוא מאיים על 110 מדינות ברחבי העולם. הוא בעיה עולמית בגלל ההשפעה שלו על חקלאות ושוק המזון העולמי. [3]
המדבור הוכר כבעיה עולמית על ידי ארגון האומות המאוחדות בספטמבר 1977. בזמן זה נערך כנס עולמי על המדבור בניירובי, קנייה. בשנת 1992, לפי בקשת הכנס לסביבה ולפיתוח שהתכנס בריו, קראה העצרת הכללית של האומות המאוחדות להקים וועדה בין-ממשלתית לדיונים על מלחמה במדבור. ב-17 ביוני 1994 הוקם בפאריס ה-UNCCD - אמנת האו"ם למאבק במדבור (United Nations Convention to Combat Desertification). וה-17 ביוני הפך ליום העולמי למלחמה במדבור ובבצורת. האמנה נכנסה לתוקף שנתיים לאחר מכן. מאז 1999 מזכירות הארגון יושבת בבון, גרמניה. [3][4]
קיימת מחלוקת רבה סביב ההגדרה המדוייקת של המונח "מדבור". Helmut Geist מצא בשנת 2005 כי יש מעל 100 הגדרות רשמיות של המונח. ההגדרה המקובלת ביותר[5] למדבור היא זו של מילון אוניברסיטת פרינסטון: "התהליך של שינוי אדמה פוריה למדבר, בדרך כלל כתוצאה מבירוא יערות, בצורת או חקלאות לא תקינה\ לא הולמת". [6]
רקע - קרקע
ערך מורחב – קרקע
הקרקע מקיפה את כדור הארץ בחגורה שעובייה בדרך כלל כמה עשרות סנטימטרים. הקרקע אינה סתם חומר גלם פסיבי, אלא מהווה בית גידול לחרקים, תולעים ומיליוני סוגי חיידקים שונים שמהווים יחד מערכות אקולוגיות עשירה שמאווררת את הקרקע, שומרת על מים בקרקע, ומאפשרת זמינות של חומרי הזנה כמו מינרלים שונים, עבור צמחים. אפשר להסתכל על הקרקע כעל משאב מתכלה או משאב מתחדש בעל קצב התחדשות נמוך. בעוד שיצירת שכבת קרקע בעובי 2.5 ס"מ יכולה לקחת 500 שנה, הרס של שכבה כזו בגלל שילוב תהליכים שונים יכול להתרחש בתוך שנים ספורות[5]
סיבות למדבור
בניגוד לדימוי המקובל, מדבור לא נובע מהתפשטות של המדבר, או דיונות מדבריות אל תוך שטחים חקלאיים, אלא מהרס איטי ומתמשך של קרקעות פוריות. התהליכים הגורמים להרס הקרקע כוללים:[6]
- שימוש בחומרי הדברה ובדשן כימי גורמים להחלשה ולהרג של היצורים החיים בקרקע ולהכחדת המערכות האקולוגית שלהן.
- חריש והפיכת הקרקע גורמים לייבוש הקרקע ולדחיסה שלה.
- בירוא יערות, ורעיית-יתר גורמים להסרת הצמחייה מהקרקע, ודבר זה גורם לייבוש וחשיפה של הקרקע, כך סחף קרקע של גשמים ורוחות סוחפים קרקעות לאוקיינוסים ולמדבריות.
- תהליכי השקייה לא נכונים עלולים לגרור המלחת קרקע דבר שגם הוא פוגע בפוריות הקרקע.
- שינוי אקלים הנגרמים בגלל התחממות עולמית, יחד עם משבר המים העולמי גורמים לנזק נוסף.
הסרת צמחיה, בירוא יערות ורעיית יתר
סיבה מרכזית למדבור היא הסרה של רוב הצמחייה משטח מסויים. תהליך זה נגרם בגלל מספר גורמים אחרים, שמתרחשים בנפרד או ביחד. כמו בצורת, שינויי אקלים, חריש והפיכת הקרקעות לצורכי חקלאות, רעיית יתר וכן בירוא יערות לצרכי חקלאות, עצי הסקה או לשם חומרי בניין. הצמחייה מהווה גורם חשוב בקביעת ההרכב הביולוגי של הקרקע. מחקרים הראו כי בסביבות רבות קצב הבלייה והסחף של האדמה ירד בצורה מעריכית עם הגידול בתכסית הצמחייה. אדמות יבשות שאינן מוגנות בצמחייה, עפות ברוח ונשטפות בגשם, ומותירות שכבות אדמה נמוכות יותר שהן פחות פוריות. אדמות אלה מתחממות בשמש וצמחיה חדשה לא גדלה בהן.
בתחילת המאה ה-21 החלו המדענים להעלות השערות שאנשים גרמו ליצירת מדבר סהרה באמצעות רעיית יתר של צאן ובקר. ובאמת עד שנת 6,000 לפני הספירה בערך לא היה שם מדבר: הייתה שם הרבה צמחייה, אגמים, נחלים. ב-2017 פרסם דוקטור דייויד רייט, מאוניברסיטת סאול, מחקר בו הוא תומך בטענה זו ומסבר איך זה קרה. לדעתו אחרי שהצאן והבקר אכל חלק גדול מהצמחים, זה הגדיל את האלבדו של השטח (כלומר יותר אור שמש השתקף חזרה לאטמוספירה) והגביר את כמות האבק באוויר, וזה גרם לכך שפחות גשמים החלו להגיע. לאחר שפחות גשמים החלו להגיע לאזור הייתה שם פחות צמחייה ואז הנוודים המשיכו לאזורים הסמוכים, בהם קרה אותו התהליך וכך זה נמשך עד שנוצר מדבר סהרה[7][8].
סיבה אחת למדבור היא רעיית יתר, כלומר מצב שבו כל הצמחייה באיזור מסויים נאכלת על ידי עדרים של צאן או בקר בדפוסים שאינם דומים לדפוסים טבעיים. תת כיסוי של הקרקע על ידי צמחיה גורם לאידוי מוגבר של המים מהקרקע, ולאובדן אדמות שאוצרות מים וכך למדבור. דוגמה בולטת לאפקט זה אפשר לראות בקו הגבול של צפון סיני מול הנגב. רעיית יתר בסיני הובילה להרס הצמחייה ולמדבור, לעומת זאת בצפון הנגב אין מדבור היות ואין רעיית יתר. [9]
לפי מחקרים של אלן סבורי (Allan Savory) ואחרים, מדבור אינו סתם תוצאה של רעיית יתר, אלא דפוסים של מרעה או חקלאות שאינם בני קיימא. לפעמים המצב הוא הפוך - מדבור יכול להתרחש כתוצאה ממחסור של חיות מרעה ותת-דישון של הקרקע. בטבע חיות אוכלות עשב חיות בעדרים גדולים שמתקבצים יחד כמנגנון הגנה מטורפים. עדרים גדולים אלה גורמים לכילוי חלק גדול מהצמחייה במקום מסויים. במקביל העדרים גורמים לרמיסת הצמחייה וכן מפרישים צואה ושתן שמדשנים את הקרקע. עקב כילוי הצמחייה, על העדר להמשיך ולנוע וכך יש מחזור של נזק תקופתי לאיזורים שונים. אלא שבהמשך הצמחייה משתקמת שוב, תודות לגשמים ולנוכחות של חומרי הדישון. אם הצמחים לא נאכלים אלא נשארים במקום, הדבר מקשה על צמחיה חדשה לצמוח, דבר שגורר שריפות ולבעיות נוספות. בנוסף לפי מחקרים של סבורי, איזורים בארצות הברית עברו מדבור ללא שהיו בהן חיות מרעה, דבר שחיזק את התאוריה שלו. בניסויים שנעשו באפריקה, במקסיקו, בארצות הברית ובאיזורים נוספים נמצא שהרגלי רעייה מתאימים, שמחקים תהליכים טבעיים (של עדר גדול של בעלי חיים שנודד ממקום למקום, ולא של עדרים קטנים שרועים באותו האזור) הובילו לשיקום קרקעות. יש לציין שחלק בקרו את התאוריה בגלל שגידול בקר גורם לפליטות מתאן - גז חממה חזק[7]
סביר להניח, שרעייה באחו תיטיב יותר עם הסביבה, מאשר כריתת יערות למען גידול סויה ואורז להאכלת הבקר. סביר להניח, שמעבר עם העדר הזה ממקום למקום כאשר הבקר כבר אכל חלק גדול מהעשב, תיטיב עם הסביבה והרועים באמת בדרך כלל עושים את זה. אם עדר קטן זה אפילו קל יותר לעשות מעם עדר גדול. נכון גם שבמידה מסוימת נוכחות בעלי חיים אוכלי צמחים טובה לטבע: הם אוכלים צמחים מתים שכבר התייבשו ובכך מונעים שרפות ואזרים לצמחים חדשים לצמוח, מדשנים את הקרקע עם ההפרשות שלהם, מעבירים זרעים בכל מיני דרכים ובכך עוזרים לצמחים חדשים לנבוט ותורמים למגוון המינים. מעבר לרעייה כזו במקום אחזקת בקר בחללים סגורים והאכלתו בגידולים שנטעו במיוחד בשביל זה, באמת מהווה את אחד ההבדלים בין חקלאות אורגנית ללא אורגנית. לעומת זאת, כאשר מדברים על עדרים גדולים כעדרים מועדפים צריך להיות זהירים. כאשר בני אדם בכפר כלשהו מגדלים בקר רק לצרכים שלהם ולוקחים מהם רק את החלב בלי להתערב בתהליכי הרבייה שלהם זה מבחינה אתית יהיה עדיף, אבל העדר יהיה קטן יחסית. לעומת זאת כאשר מגדלים עדר לתעשיית הבשר, למטרות מסחריות העדר יהיה גדול יותר. קיים ספק עם עדר כזה יהיה יותר סביבתי כי מספר הפרטים וכמות העשב הנאכלת יהיו גדולים יותר מהכמות הטבעית. ובאמת כאשר מדברים על מדבור במהלך ההיסטוריה בדרך כלל מדברים על עדרים גדולים[10].
קיימת גרסה לפיה כאשר בני האדם התחילו לעבור מציד לגידול בקר בהתחלה הם גדלו עדרים קטנים רק לצורך הכפר שלהם. העדרים היו קטנים והפעילו לחץ קטן יותר על שטחי העשב. כמובן שהרועים הניעו אותם ממקום למקום בהתאם לכמות העשב, אבל כל הזמן במרחק הליכה מהכפר. בלילה הם חזרו לכפר והחזירו לשם את הבקר. לעומת זאת מאוחר יותר כאשר נוצרו עדרים גדולים ששמשו למסחר, להתעשרות העומס היה גדול מידי לסביבה והאנשים היו צריכים לקחת את הבתים שלהם ולעבור למקום חדש כי העדר הפך במהירות את הקרקע מסביב למדבר. זו הייתה אחת הסיבות להיווצרות עמים נוודים. ובאמת הגדלת כמות הבקר עלולה לגרום לרעיית יתר ומדבור והנוודות של מגדלי הבקר היא צורת חיים בה מגדלי הבקר נעים כדי למצוא שטח מרעה חדש[11]. לעומת זאת העמים שבחרו להתעסק בגידול צמחים כעיסוק עיקרי, והחזיקו רק מספר קטן של בעלי חיים ליד הבית נשארו בישובי קבע. בימי הביניים בסין גרו כ-60 מיליון בני אדם (כאשר האיכרים החזיקו בעדרים קטנים) ואילו בערבות מצפון וממערב לה פחות מ-5 מיליון נוודים. הדבר מרמז על טביעת רגל גדולה יותר של עדרים גדולים. יש לציין גם שכאשר האנשים מתחילים לנדוד אחרי העדר הם כבר לא יכולים להתעסק בגידול צמחים לדוגמה, כי בשביל זה צריך להישאר במקום אחד ולכן חייבים להסתמך רק על גידול בקר. Leo Africanus[12] אחד מהגאוגרפים המפורסמים ביותר שתיאר את אפריקה כתב שהנוודים באזור מדבר ליביה "לא נשארים במקום אחד יותר מ-3-4 ימים כלומר עד שהגמלים יאכלו את כל העשב באזור"[13]
אלן סייבורי אומר שצריך לרכז את הבקר בעדרים גדולים כדי לחכות את הטבע. אבל, יש לציין שכאשר מדברים על רעייה של עדר טבעי מול רעייה של עדר המנוהל על ידי בני אדם צריך לקחת בחשבון כמה פרמטרים, כי יש כמה הבדלים מהותיים:
- עדר טבעי מתאים את מספר הפרטים בו לכמות שהטבע יכול לנשוא בכמה אמצעים. כאשר מספר הפרטים גדל קטנה כמות העשב והמים מה שמקטין את כמות הפרטים גם דרך רעב וגם דרך צמצום בילודה אצל פרטים רעבים. כאשר מספר הפרטים בעדר גדל גדלה גם כמות הטורפים של בעלי החיים האלה מה שמקטין בחזרה את כמות הפרטים בעדר. בנוסף בטבע ככל שמספר בעלי החיים שמגיע לבגרות גדול יותר יש פחות ילודה. כמות הצאצאים מותאמת לגודל (לדוגמה לפילים יש תקופת הריון ארוכה יותר מלבני אדם, אם הפילים היו מתרבים לפחות בקצב של ארנבים הם היו גומרים את כל המזון במהירות). לעומת זאת, כאשר האדם מגדל עדר למטרות החקלאות התעשייתיות, הוא נוטה להגדיל באופן מלאכותי את מספר בעלי החיים בעדר וגם להגדיל את כמות הבשר והחלב שיוצאת מבעל חיים אחד. אבל בעל חיים כזה גם יאכל יותר עשב.
- עדר טבעי זז ממקום למקום לא דווקא כאשר העשב נגמר. הוא יכול לזוז כי משעמם לו לעמוד במקום אחד, או כי טורפים מתקיפים אותו. בני האדם מגינים על בעלי החיים מטורפים והם לא נוטים לתת לעדר ללכת לאן שהוא רוצה. הם מעבירים אותו כאשר הם רואים שכבר אין עשב.
המלחת הקרקע
גורם נוסף למדבור הוא השקייה במי קולחין המכילים בורון, ומלחים אחרים ועלולים לגרור המלחת קרקע ובעקבות כך מיעוט צמחייה. סכנה נוספת קיימת בגלל הצטברות של מתכות כבדות בקרקע וזיהום קרקע ארוך טווח. סיבות אלה מכונות מדבור כימי (כימי-דסרטיפיקציה). [9]
התחממות עולמית ושינויי אקלים
- ערך מורחב – השפעת שינויי האקלים על בצורת ומידבור
התחממות עולמית ושינויי האקלים גורמים בעשרות השנים האחרונות לכך שיש התגברות של בצורות קשות והגברת המדבור ברחבי העולם.
שינויי האקלים משפיעים על הבצורת והמדבור במספר אפיקים:
- אידוי מוגבר של מים מהקרקע בגלל טמפרטורה גבוהה יותר.
- שינוי משטר משקעים - גשמים ומשקעים אחרים יורדים במקומות מעט שונים ובכמויות שונות.
- העלמות צמחייה בגלל שרפות, חום, יובש- הצמחייה מאפשרת למים להכנס לתוך היבשת (הובלת מים על ידי אידוי), ומשמרת מים בקרקע וכאשר יש פחות צמחייה יש פחות מים. כאשר הקרקע יבשה וללא צמחייה היא סופגת פחות מים. כאשר הגשמים יורדים, אחוז קטן יותר שלהם מחלחל לקרקע ומגיע למי התהום, ואחוז גדול יותר נשטף לאוקיינוסים בלי לחלחל[14].
- טמפרטורה גבוהה יותר שגורמת להפשרת הקרחונים בהרים. התחממות ושינויי אקלים גורמים להפשרה מוצאת של קרחונים. היות וקרחונים אלה מהווים מקור מים לנהרות שונים פירוש הדבר שיש פחות מים בנהרות ויותר יובש[15][16].
מרכזים שונים בהם מתגברת בעיית המדבור והבצורת כוללים את מרכז אפריקה מדרום לסהרה, המזרח התיכון, מרכז ומערב ארצות הברית, ודרום אירופה.
השפעות המדבור
| בעיות סביבתיות | |
השפעת המדבור על החקלאות והמזון
המדבור משפיע על כל האנושות על ידי השפעותיו על שוק המזון העולמי ועל החקלאות ברחבי העולם. לפי UNCCD, נכון לשנת 2011, בכל שנה המדבור גורם לאובדן מזון השווה בערכו התזונתי ל-20 מיליוני טונות של דגנים. [8] כמות זו מהווה כרגע רק 1% מסך כמות הדגנים המיוצרים בעולם, שעומדת על 2,200 מיליוני טונות דגנים לשנה. אבל בגלל שמדבור מאיים על מדינות חקלאיות חשובות ביניהן סין, הודו, ארצות הברית, אוסטרליה, (שמייצרות חלק גדול מכלל החיטה, והתירס בעולם) ודרום מערב אסיה, יש למדבור פוטנציאל נזק גבוה בהרבה.
השפעת המדבור על עוני ועיור
לפחות 90% מהתושבים המתגוררים בשטחים יבשים (Drylands) חיים במדינות מתפתחות, שם הם סובלים גם מעוני כלכלי ומבעיות חברתיות. היבטים אלה מוחרפים על ידי הרס הקרקע שמוביל לירידת התנובה החקלאית ולדרדור בתנאי החיים.
במדינות עניות רבות נוצרת מלכודת עוני או "מערבולת למטה" באיזורי ספר-מדבר. הדבר נוצר על ידי תהליכים של רעיית יתר, ניצול יתר של הקרקע ושאיבת יתר של מי תהום, עקב תהליכים של פיצוץ אוכלוסין ולחץ לשימוש באדמות החצי-יבשות לשם חוואות וחקלאות. פעילויות אלה גוררות האצה בתהליכי המדבור עד לקריסה של החקלאות והחוואות באזור כולו. בדרך כלל מקבלי החלטות לא ששים להשקיע באיזורים צחיחים שיש בהם מעט פוטנציאל. תת השקעה כזו תורמת לנחשלות של האיזור. כאשר תנאי אקלים גרועים לחקלאות משולבים עם העדר תשתיות ומחסור בגישה לשווקים, טכניקות ייצור לא מתאימות ועם אוכלוסייה לא משכילה רוב האיזורים האלה נשארים עניים או מתדרדרים.
מדבור גורם לכך שאדמות באיזורים כפריים לא מסוגלות יותר לתמוך באותו גודל אוכלוסייה שחיה קודם באותו איזור. במילים אחרות כושר הנשיאה של האיזור יורד. דבר זה גורר הגירה מאסיבית מהאיזורים הכפריים אל האיזורים העירוניים - עיור, בעיקר באפריקה. נהירה זו אל הערים, גוררת לרוב אוכלוסיות גדולות של מובטלים שחיים בעיירות פחונים או פאבלות בפרברי הערים הגדולות. דבר שיוצר בעיות חברתיות נוספות כמו תחלואה גבוהה בגלל צפיפות והעדר גישה למים נקיים.
מניעת מדבור
פתרון אפשרי אחד למדבור הוא נטיעת חורשות עצים, בדרך כלל הכוונה לעצים שהם מצד אחד תרמופיליים ("אוהבי חום") אך מצד שני לא נוטים לאללופתיה, אם כי נטיעה כזו מצריכה מערך כיבוי אש תואם לחורש סבוך וממילא דורשת מערך כיבוי אש מתפקד הכולל צי מטוסים לכיבוי שריפות באזורים חמים ויבשים.
עצים תואמים מייצבים את הקרקע, מעלים את אחוז הלחות באדמה ומאיטים תהליכים של סחף קרקע הנגרמת מרוחות.
ממשלת סין נטעה בצפון המדינה מיליארדי עצים כדי ליצור "חומה סינית" נוספת בניסיון לעצור את המדבור. אפריקה מנסה גם היא ליצור חגורה דומה שתשתרע בין סנגל לבין ג'יבוטי. ניתן ליישם פתרון זה גם בקנה מידה קטן יותר על ידי יצירת חגורות עצים ושיחים מסביב לחלקות אדמה. [9]
בשנת 2005 הוצאה לראשונה הקמת "החומה הגדולה הירוקה" באפריקה מדרום לסהרה. 11 מדינות הגובלות בסהרה קיבלו על עצמן לנטוע רצועת עצים שאורכה 7,100 ק"מ ורוחבה 15 ק"מ במטרה למנוע את התקדמות המדבר. שמדינות רבות עדיין לא התחילו לשתול בחלק שהוקצה להן. מדינת סנגל מקדמת את הנושא בצורה הנמרצת ביותר לאחר שהקימה את "הסוכנות הלאומית למען החומה הירוקה הגדולה" בשנת 2008. כ-400 עובדים פועלים בשמונה משתלות. הם בוחרים את השתילים ומטפלים בהם עד שהם מוכנים לשתילה, מידי אוגוסט מגויסים אלף אנשים והם שותלים כשני מיליון צמחים בשנה. 80% מהצמחים שורדים את עונת היובש הראשונה. בשנת 2014, אחרי שש שנים, עצים שנשתלו ב–2008 מגיעים לגובה 3 מ'. עד 2014 נשתלו עצים ב-300 אלף דונם. לטענת ז'אן־לוק פיירי, מרצה לגאוגרפיה פיזית, כבר אפשר לראות השפעה ניכרת של העצים על המיקרו־אקלים. פיירי, שהציב 30 חיישנים לתיעוד הטמפרטורות באחדות מחלקות האדמה שנשתלו. טוען שצבירים של ארבעה עד שמונה עצים קטנים יכולים להיות בעלי השפעה ניכרת על הטמפרטורה.[10] [11]
פתרון נוסף לשמירה על האדמה הוא חקלאות ללא חריש. נכון לשנת 2011 יש ברחבי העולם 95 מיליוני הקטאר המגודלים בשיטה של אפס חריש. [12]
שמירת מעמדם של חקלאים ומניעת דרדור שלהם לעוני, תוך שמירה על טכניקות חקלאות בת קיימא היא גם דבר חשוב בשמירה על הקרקע. דבר זה מתבסס על שיטות זולות לשימור הקרקע ועל אגרו-אקולוגיה. לטענת ארגון האומות המאוחדות, אגרו-אקולוגיה יכולה לאפשר הכפלה של תפוקת המזון העולמית. [13]
כדי להגביר את המודעות לבעיה ולפתרונות אליה, הכריז ארגון האומות המאוחדות על יום מיוחד לנושא, היום העולמי למאבק במידבור ובבצורת, מועד עולמי שחל מידי שנה ב-17 ביוני.
ראו גם
- השפעת שינויי האקלים על בצורת ומידבור
- קרקע
- סחף קרקע
- קערת האבק
- יער מדברי
- התייבשות נהרות ואגמים
- רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה
- אי שוויון בינלאומי
- משבר המים העולמי
| מים | |
|
מושגים ורקע: מחזור אקולוגי - משבר המים העולמי - בצורת - טביעת רגל מימית - מים אפורים -מדבור - בליית קרקע - התחממות עולמית - שינויי אקלים וקרחונים - שינויי אקלים ומדבור |
 |
|
זיהום מים ובעיות נוספות: זיהום קרקע - מתכות כבדות - תרכובות אורגניות נדיפות - PCB - חומרי הדברה - גשם חומצי - כספית - עופרת - קדמיום - זיהום קרקע - הפלרת מי-שתייה - זיהום נהרות - התייבשות נהרות ואגמים | |
|
מים בישראל: משבר המים במזרח התיכון - משק המים בישראל - גידול אוכלוסין בישראל - חקלאות בישראל - השפעת שינוי האקלים על המים בישראל - בצורת בישראל - התפלת מים בישראל - זיהום מים בישראל - זיהום קרקע בישראל - פרבור בישראל - זיהום נחלים בישראל |
קישורים חיצוניים
- מדבור, ויקיפדיה האנגלית
- מדבור, אנציקלופדיית כדור הארץ
- מדבור, אתר "משאבי הטבע ברשת", אוניברסיטת תל אביב
- אבי עציון, מדבור באתר מכון מופ"ת
- מדבור סרטון ביוטיוב, UNCCD, 2011
- Allan Savory: How to green the desert and reverse climate change הרצאת טד.
- UNCCD אמנת האומות המאוחדות למאבק במדבור
- Millennium Ecosystem Assessment (MA). 2005. Ecosystems and Human Well-Being: Synthesis . Island Press, Washington. 155pp.
- Ecosystems and Human Well-being: Desertification Synthesis, Millennium Ecosystem Assessment, 2005. World Resources Institute, Washington,DC
- MACKIE OF BENSHIE, מדבור באגן הים התיכון 1996
- החומה הירוקה שתעצור את התפשטות מדבר סהרה אלכס דורון, nrg, 1.3.2010
- סנגל שותלת חוֹמה ירוקה להגנה הסהרה דיאנה פאוורס, ניו יורק טיימס, 21.11.2014
הערות שוליים
- ^ Bauer (2007), p. 78
- ^ 2.0 2.1 Johnson et al (2006), p. 1
- ^ 3.0 3.1 Uwe Holtz , Implementing the United Nations Convention to Combat Desertification from a parliamentary point of view unccd, 2007
- ^ Gender in agriculture sourcebook, World Bank 2009, page 454
- ^ Geist (2005), p. 2
- ^ Google Dictionary (2012)
- ^ Melissa Cochrane Did humans create the Sahara Desert? 14.03.2017, Phys.org
- ^ David K. Wright Humans as Agents in the Termination of the African Humid Period 26 בינואר 2017
- ^ 9.0 9.1 אבי עציון, מדבור באתר מכון מופ"ת
- ^ ויקיפדיה Overgrazing
- ^ ויקיפדיה Nomadic pastoralism
- ^ ויקיפדיה Leo Africanus
- ^ Leo Africanus [http://www.vostlit.info/Texts/rus10/Lev_Afrik/frametext12.htm ОПИСАНИЕ АФРИКИ И ДОСТОПРИМЕЧАТЕЛЬНОСТЕЙ, КОТОРЫЕ В НЕЙ ЕСТЬ] Восточная Литература]
- ^ THE CLIMATE REALITY PROJECT THE FACTS ABOUT CLIMATE CHANGE AND DROUGHT THE CLIMATE REALITY PROJECT, 15.6.2016
- ^ הסוכנות האמריקאית לשמירה על הסביבה Climate Impacts on Water Resources 2017
- ^ Ilissa Ocko How scientists linked the California drought to climate change 02.10.2014, Environmental Defense Fund
| חקלאות | |
|
רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל |
 |
|
אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית | |
|
חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא | |
|
ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה | |