אללופתיה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חורשת עצי קזוארינה אללופתית על הר באי קאואיי (Kauai) הנמנה עם איי הוואיי הטרופיים שבאוקיינוס השקט. למרות המגוון הגנטי העצום באיי הוואי, עצי הקזאורינה (בצורת חורשה חד מינית או דומיננטית דיה) גורמים לאללופתיה על ידי השרת עלים מרובה ולדיכוי מיני עצים אחרים בסביבתם, על אף היות הוואי ארץ טרופית רבת משקעים.

אללופתיה (או אמנסליזם) היא מצב הרסני ואנטי אקולוגי במסגרתו מין צמח דומיננטי אחד או כמה מיני צמחים דומיננטיים מעטים וספורים יחדיו מונעים או לפחות מזיקים צמיחה ושגשוג של מיני צמחים אחרים בקרבת מקום, כאשר המין הראשון או המינים הראשונים אינו ניזוק או אינם ניזוקים כלל.

לפי דעה, אללופתיה היא גורם מרכזי לתופעה שכונתה מדבריות האורן בישראל.

אללופתיה מתרחשת בעיקר ביערות מלאכותיים חד מיניים או דו מיניים ובהקשר זה ביטוי עיקרי של אללופתיה הוא השרת עלים מרובה שמדכאת מינים אחרים שאינם דומיננטיים דיים ובכל מקרה מהווה איום מתמיד על שגשוג ואפילו הישרדות מינים אחרים בקרבת מקום; אם נוטעים יער - ככל שנוטעים יותר מינים ובאופן יותר שווה כך ככלל קטן הסיכוי לאללופתיה ואדמה יבשה סביב העצים.

יערות מלאכותיים עם כמות מעטה מדי של מיני עצים ראויים מנצחיחים את תופעת האללופתיה, גורמים נזק סביבתי תוך הקטנת הסיכוי לפתח חורש ממוזג, גריעת משקעים, גריעת קליטת רעלנים מן האוויר (עצים קולטים רעלנים ולא כל העצים קולטים רעלנים באופן זהה לכדי טיהור אוויר טבעי אקולוגי) וכן גורמים נזק נופי וסביבתי על ידי יצירת נוף מלאכותי ורסס פיטוכימיקלי אווירי בלתי אקולוגי אליהם לא רגילים בני האדם או בעלי החיים מבחינה ניורו-גנטית.

רק נטיעה מרובה (10 מינים ויותר של עצים, עוד לפני שיחים) היא נטיעה טבעית אם כי היא ראויה למשאבים עיקריים (בטיחות ויכולת יעילה לכיבוי שריפות - בפרט מן האוויר) ומשאבים משניים (פעולת משתלה ושתילת שתילים בפועל בסדר גודל זה).

אללופתיה תיתכן גם בארצות טרופיות רבות גשם (ראו להלן תמונות מאללופתיה בהוואי) ולכן יש להקפיד למנוע אותה עוד יותר במדינות מעטות גשם כמו ישראל.

גלריה המציגה את התופעה בישראל

בישראל הדוגמה המובהקת ביותר לאללופתיה היא התופעה שזכתה לשמות "מדבריות האורן" המוכרת גם בשמות "מדבריות הברוש", "מדבריות האורן והברוש", "מדבריות האקליפטוס" ועוד (ניתן לדבר גם על "מדבריות השיזף" או "מדבריות האלון") ועוד.

גלריה המציגה את התופעה מחוץ לישראל

בגלריה השוואתית זו ניתן לראות איך אפילו ארץ טרופית כמו איי הוואי איננה חסינה מפני תופעת האללופתיה ומכאן נגזר כי במדינה מדברית יחסית להוואי כמו ישראל אשר בה בעיות אקולוגיה קשות יותר מבהוואי, יש להקפיד שבעתיים על מניעת אללופתיה.

הפתרונות לאללופתיה

הדרישה הראשונה והבסיסית ביותר לטיפול באללופתיה היא קודם כל הבטחת מערך כיבוי אש שביכולתו להתמודד עם שריפות ביער ממוזג או לחלופין חורש סבוך וממוזג (לפי יערנים מסוימים, שריפות מתפשטות מהר יותר ביערות וחורשים סבוכים או בעלי עלווה רבה מבחינת נפחה הכולל לעומת למשל עצים מחטניים בהם העלווה קרובה לעץ ואיננה מתרחקת ממנו בין אם רבה ובין אם מועטה).

לאחר הבטחת מערך כיבוי אש (כולל אמצעים אוויריים ורצוי גם רובוטיים כאמצעים משניים לכך) ניתן למנוע אללופתיה באופן רב מערכתי:

  1. יש להעביר עצים (על ידי עקירה, שינוע ושתילה מחדש במקום אחר) באופן ספורדי ושתילת עצים אחרים במקומם.
  2. יש לעטוף חלקות אללופתיות מטופלות כפי שתואר בסעיף 1 ביערות אקולוגיים מלאכותיים כך שהחלקה הישנה שכבר תוקנה תתמזג עם יער חדש יותר שיקטין עוד יותר הסיכוי לשיבתה של אללופתיה.

ביערות מלאכותיים גדולים הדבר יצריך טכנולוגיה חדשנית שנכון לשנת 2018 איננה בנמצא כגון רחפנים רובוטיים חשמליים שבכוחם למשוך עץ מעלה עד עקירתו והטסתו לאתר שתילה מרוחק שם רחפן אחר כבר יחפור בור לשתילה מבעוד מועד.

ראו גם