אללופתיה
אללופתיה (או אמנסליזם) היא מצב הרסני ואנטי אקולוגי במסגרתו מין צמח דומיננטי אחד או כמה מיני צמחים דומיננטיים מעטים וספורים יחדיו מונעים צמיחה ושגשוג של מיני צמחים אחרים בקרבת מקום, כאשר המין הראשון או המינים הראשונים אינו ניזוק או אינם ניזוקים כלל.
אללופתיה מתרחשת בעיקר ביערות מלאכותיים חד מיניים או דו מיניים ובהקשר זה ביטוי עיקרי של אללופתיה הוא השרת עלים מרובה שמדכאת סוגים אחרים שאינם דומיננטיים דיים ובכל מקרה מהווה איום מתמיד על שגשוג ואפילו הישרדות סוגים אחרים בקרבת מקום; אם נוטעים יער - ככל שנוטעים יותר סוגים ובאופן יותר שווה כך ככלל קטן הסיכוי לאללופתיה ואדמה יבשה סביב העצים.
יערות מלאכותיים עם כמות מעטה מדי של מיני עצים ראויים מנציחים את תופעת האללופתיה, גורמים נזק סביבתי תוך הקטנת הסיכוי לפתח חורש ממוזג, גריעת משקעים, גריעת קליטת רעלנים מן האוויר (עצים קולטים רעלנים ולא כל העצים קולטים רעלנים באופן זהה לכדי טיהור אוויר טבעי אקולוגי) וכן גורמים נזק נופי וסביבתי על ידי יצירת נוף מלאכותי ורסס פיטוכימיקלי אווירי בלתי אקולוגי אליהם לא רגילים בני האדם או בעלי החיים מבחינה ניורו-גנטית.
נטיעה מרובה (10 סוגים ויותר של עצים, עוד לפני שיחים) בתנאי ורוב העצים אינם נוטים לאללופתיה היא נטיעה טבעית אם כי נטיעה כזו ראויה למשאבים בטיחות עם מערך כיבוי אש אווירי נרחב המתאים לשריפות יער ממוזג וכן משאבים משניים (פעולת משתלה ושתילת שתילים בסדר גודל זה).
לפי דעה, אללופתיה היא גורם מרכזי לתופעה שכונתה מדבריות האורן בישראל.
אללופתיה תיתכן גם בארצות טרופיות רבות גשם (ראו להלן תמונות מאללופתיה בהוואי) ולכן יש להקפיד למנוע אותה עוד יותר במדינות מעטות גשם כמו ישראל.
גלריה המציגה את התופעה בישראל
בישראל הדוגמה המובהקת ביותר לאללופתיה היא התופעה שזכתה לשמות "מדבריות האורן" המוכרת גם בשמות "מדבריות הברוש", "מדבריות האורן והברוש", "מדבריות האקליפטוס" ועוד (ניתן לדבר גם על "מדבריות השיזף" או "מדבריות האלון") ועוד.
קטע מיער ירושלים המלאכותי (ניתן לראות בבירור את מיעוט הצמחיה היבשה בין העצים הזהים מבחינה מינית).
קטע מיער ציפורי המלאכותי שבגליל התחתון בקרבת נצרת (ניכר מיעוט הצמחיה היבשה בין האורנים).
מה שניתן לכנות כ"מדבריית שיזפים" של עצי שיזף מצוי בחורשה ליד עין חוקוק בגליל התחתון; ניתן להבחין בהיעדר צמחייה כמעט מוחלט בחורש חד מיני זה.
מה שניתן לכנות כ"מדבריית אלונים" כקטע מיער בית קשת המלאכותי (הכולל לפחות אלונים ממין אלון תבור הנשיר); ניתן לראות בבירור את מיעוט הצמחיה היבשה בין העצים הזהים או דומים מבחינה מינית.
מה שניתן לכנות כ"מדבריית אקליפטוסים" כקטע מיער חורשים המלאכותי הכולל אקליפטוסים במקטע חד מיני אללופתי מובהק.
לשם השוואה בלבד - קטע מיער נחל חרמון הטבעי נטול האללופתיה (הימצאותם של לפחות עשרה מיני עצים ועוד לפחות עשרה מיני צמחים באיזון אקולוגי מונעת אללופתיה).
.jpg)
.JPG)
גלריה המציגה את התופעה מחוץ לישראל
בגלריה השוואתית זו ניתן לראות איך אפילו ארץ טרופית כמו איי הוואי איננה חסינה מפני תופעת האללופתיה ומכאן נגזר כי במדינה מדברית יחסית להוואי כמו ישראל אשר בה בעיות אקולוגיה קשות יותר מבהוואי, יש להקפיד שבעתיים על מניעת אללופתיה.
חורשת עצי קזוארינה על הר באי קאואיי (Kauai) הנמנה עם איי הוואיי הטרופיים שבאוקיינוס השקט.
לשם השוואה בלבד - שטח אחר באי הילו (Hilo) הנמנה גם הוא עם איי הוואי, ללא אללופתיה.
הפתרונות לאללופתיה
הדרישה הראשונה והבסיסית ביותר לטיפול באללופתיה היא קודם כל הבטחת מערך כיבוי אש שביכולתו להתמודד עם שריפות ביער ממוזג או לחלופין חורש סבוך וממוזג (בדומה לכך שנדרש מערך כיבוי אש תואם להתמודד עם שריפות ביערות דלילים-יבשים של עצים מחטניים).
לאחר הבטחת מערך כיבוי אש הכולל אמצעים אוויריים ורצוי גם רובוטיים כאמצעים משניים לכך, ניתן למנוע אללופתיה באופן רב מערכתי:
- יש להעביר עצים (על ידי עקירה, שינוע ושתילה מחדש במקום אחר) באופן ספורדי ושתילת עצים אחרים במקומם.
- יש לעטוף חלקות אללופתיות מטופלות כפי שתואר בסעיף 1 ביערות אקולוגיים מלאכותיים כך שהחלקה הישנה שכבר תוקנה תתמזג עם יער חדש יותר שיקטין עוד יותר הסיכוי לחזרה של מקרי אללופתיה.
ביערות מלאכותיים גדולים הדבר יצריך טכנולוגיה חדשנית שנכון לשנת 2018 איננה בנמצא כגון רחפנים רובוטיים חשמליים שבכוחם למשוך עץ מעלה עד עקירתו והטסתו לאתר שתילה מרוחק שם רחפן אחר כבר יחפור בור לשתילה מבעוד מועד.