בנייה ירוקה
בנייה ירוקה היא אוסף של שיטות תכנון ובינוי שנועדו להקטין את טביעת הרגל האקולוגית של בניינים ויישובים על ידי הקטנת השימוש שלהם באנרגיה, מים וחומרי גלם, ועל ידי הקטנת ההשפעה של מבנים על הסביבה ובריאות האדם. זאת על ידי שיפורים של המיקום, התכנון, הבנייה, התפעול, התחזוקה וההריסה - מחזור החיים המלא של הבניין.
השפעה סביבתית של בניינים
לבניינים יש השפעות סביבתיות נרחבות, ולכן לבנייה ירוקה יש חשיבות להחלשת השפעות אלה.
לפי סוכנות ההגנה על הסביבה בארצות הברית, בניינים שם אחראים ל:
- 39% מצריכת האנרגיה ו-68% מצריכת החשמל.
- 12% מצריכת המים
- 38% מפליטות הפחמן הדו חמצני.[1]
שימור אנרגיה
לפי ספרו של הפיזיקאי הבריטי דיוויד מקיי, אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם, צריכת האנרגיה לשם חימום וקירור הבית צורכת 37 קוט"ש ליום לאדם (בהנחה שבדירה גרים בממוצע 2.3 אנשים), שהם 19% מסך צריכת האנרגיה הכוללת של בריטי ממוצע, (בהשוואה לדוגמה ל-20% שהם תרומת נסיעות יוממות במכוניות). לעומת זאת, הקמת הבית, בהנחה שהבית מחזיק 100 שנים, מצריכה השקעת אנרגיה של 1 קוט"ש ביום לנפש.
שימור אנרגיה בבניה משתמשת בשילוב של אלמנטים שונים כמו שיפור הבידוד, הצללה, תאורה טבעית, מסה תרמית, משאבת חום, גג ירוק, ועוד כדי לשמור על טמפרטורה נעימה בתוך הבית תוך חסכון גדול באנרגיה.
פרוייקט BedZED באנגליה נועד כדי להדגים בניין שצריכת האנרגיה שלו היא אפסית, על ידי שילוב של בידוד, תאורה טבעית, ושימוש באנרגיות מתחדשות כמו ביו-מאסה ופאנלים סולאריים.
חסכון במים
רוב טביעת הרגל המימית של בני אדם היא לא בצריכה ישירה של מים לשתייה, בישול, רחצה ושירותים אלא מים המשמשים לגידול מזון וכן לייצור מוצרים. צריכת מים לגידול מזון מהחי דורשת כמות מים גדולה יותר ולכן, תזונה צמחונית ו/או פשטות מרצון הן בעלות ההשפעה הגדולה ביותר על צריכת המים הכוללת שלנו.
בצריכת המים הישירה, כמות המים הגדולה ביותר משמשת לשם שטיפת אסלות בשירותים. לכן שיטה מרכזית לחסכון במים בבתים היא שימוש במים אפורים. דרך להקטין את הזיהום מהכביסה היא כביסה אקולוגית. גם ניקיון ידידותי לסביבה מוריד את צריכת המים, שכן הוא מקטין את עומס זיהום המים, גם שמפו טבעי מוריד את רמת זיהום המים.
איכות חיים והשפעות בריאותיות
העלות הכלכלית של בנייה ירוקה
לפי מחקר שערכה "מועצת העסקים העולמית לפיתוח מקיים" (WBCSD) המחיר של בניין ירוק גבוה רק בכ-5% ממחירו של בניין רגיל. לפי סקר של המועצה גורמים בענף הבנייה העריכו את ההפרש בעלות בכ-17% ואילו את אחוז התרומה להתחממות העולמית בכ-19% (למעשה כ-40%). [2]
בנייה טבעית
ערך מורחב – בנייה טבעית
בנייה טבעית משתמשת בחומרים טבעיים כמו בנייה בחבילות קש בנייה באדמה, שימוש באדמה נגוחה, בנייה בעץ ועוד חומרים מתחדשים. שיטות בנייה טבעית יכולות להוזיל בצורה משמעותית את עלות הקמת הבית, להוזיל את עלויות התחזוקה ולאפשר שימור אנרגיה, לאפשר העצמה ובנייה בשיטת עשה זאת בעצמך, כדי לחסוך במשאבים מתכלים כמו בטון, חצץ, חול ים ועוד.
החסרונות של בנייה טבעית היא שהיא לא תמיד עומדת בתקנים ולכן קשה יותר להשיג אישורים עבורה. כמו כן קשה לבנות בסוג כזה של בנייה בניינים גבוהים, במדינות צפופות הדבר יכול להוות חסרון. אם כי, לפי המתכנן העירוני יודן רופא, שכונת פלורנטין היא אחת הצפופות בארץ עם בתים נמוכים.
תכנון עירוני בר-קיימא
- ערך מורחב – פרבור
ההשפעה הסביבתית של בניינים לא נוגעת רק להשפעות של הדיירים כאשר הם בתוך הבניין אלא להתנהגות הכוללת שלהם בסביבה העירונית. דפוסים של פרבור ותכנון מוטה רכב פרטי מעודדים שימוש במכונית ומדכאים שימוש בתחבורה בת קיימא - תחבורה ציבורית, תחבורת אופניים והליכה ברגל, הם גוררים הגדלה של אי שוויון תחבורתי וייקור של שירותי רשת נפרשים (כמו חשמל, טלפוניה, ביוב, מים, שיטור). כך לדוגמה הפרישה המשתרעת של הפרברים, ותכנון שלהם כעצי תנועה (כניסה ויציאה אחת מהשכונה) מקשים אל שירות יעיל באמצעות תחבורה ציבורית, ומאריכים מרחקי הליכה. צפיפות הבינוי הנמוכה של הפרברים פירושה כיסוי שטח נרחב בבטון ובאספלט דבר שמקשה על חלחול מים למי-התהום וגורם לזיהום מים, ופוגע במערכות אקולוגיות על ידי קיטוע שטחי מחיה. הפרברים והשימוש הנרחב ברכב פרטי גוררים השפעות שליליות רבות הן בפרברים עצמם והן בערים שסביבן הם נבנים, כגון זיהום אוויר, פקקי תנועה, מחסור בחנייה, תאונות דרכים, ייקור הדיור ועוד. דרך ניתוח של כלל ההשפעות הסביבתיות של עיר היא אקולוגיה עירונית.
כדי להקטין את נזקי הפרבור, קם זרם התכנון של עירוניות מתחדשת שמשתמש בצעדים כגון תכנון מוטה תחבורה ציבורית, שבילי אופניים, בנייה מרקמית, עירוב שימושי קרקע, רחוב ידידותי להולכי רגל, הגברת הקישוריות בין רחובות ועוד אלמנטים רבים כדי להפוך את הערים לנעימות יותר לבני אדם, להוביל לחסכון באנרגיה ולהקטין את ההשפעות הסביבתיות. בנוסף הדבר אמור לשפר את הבריאות על ידי עידוד של תחבורה פעילה ולשפר את ההון החברתי על ידי שיפור הקשרים החברתיים, הורדת פשיעה באמצעות תכנון עירוני ושיפור הנגישות לעבודה, השכלה ושירותים עירוניים נוספים.
ראו גם
- תו תקן לבנייה ירוקה בישראל
- בנייה בחבילות קש
- תקן LEED לבנייה ירוקה
- עירוניות מתחדשת
- המועצה הישראלית לבנייה ירוקה
קישורים חיצוניים
- בנייה ירוקה באתר פורום ה-15
- בנייה ירוקה באתר המשרד להגנת הסביבה
- מבנים ירוקים בישראל באתר המשרד להגנת הסביבה
- בניה ירוקה- מאמרים ומפרטים טכניים
- בנייה ירוקה ב"אתר בנייה"
- בניה ירוקה בוויקיפדיה האנגלית
- www.greenerbuildings.com מרכז מידע לבנייה ירוקה
- כי מסכנין תצא בשורה, "ירוק ברשת"
- שיח ישראלי על אי תנועה תקן סביבתי לרשויות מקומיות, צפריר רינת, הארץ, 24.9.2007
- אם כבר בונים מגדל בניין אסתר זנדברג, 25.5.2007, הארץ
- בנייה מתחשבת בסביבה? לא בישראל על מיעוט המבנים העומדים בתקן הירוק, דקל גודוביץ, כלכליסט, 4.3.2009
- הממשלה אישרה בנייה ירוקה? אל תבנו על זה יעל דראל, ynet 17.5.2011
- בנייה ירוקה בתל אביב האתר של אקוסיטי לבנייה ירוקה ובת קיימא בתל אביב
- דירה עם קירות זזים סרטון ביוטיוב על דירה קומפקטית לחסכון במקום בהונג-קונג
- עלויות בניה ירוקה בבנייני מגורים בישראל, מחקרם של חגי קוט וד"ר דוד כ"ץ, המועצה הישראלית לבניה ירוקה, 1.5.2013
- אסתר זנדברג, מי באמת מחויב לבנייה ירוקה, הארץ, 5.12.2013
- דותן לוי, לשימוש עצמי: קירות קנביס, טיח שיש מארמונות מרוקו ותקרה מקרשים משומשים, כלכליסט, 15.2.2017
- צפריר רינת, כמה אנרגיה יכול בית ירוק לחסוך?, הארץ, 21.6.2017
- נעמה ריבה, עוד לא מאוחר לתקן את תקן הבנייה הירוקה, דה מרקר, 4.3.2018
הערות שוליים
- ^ Buildings and the Environment: A Statistical Summary U.S. Environmental Protection Agency, December 2004
- ^ [1]
| אנרגיה | |
|
מושגים: אקסרגיה • אנטרופיה • החוק השני של התרמודינמיקה • החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה • אנרגיה גלומה • יחידות מידה לאנרגיה |
 |
|
אנרגיה, כלכלה וסביבה: משק האנרגיה העולמי • משאבים מתכלים • דלק מחצבי • פחם • נפט • גז טבעי • אנרגיה גרעינית • בסיס אנרגטי לכלכלה • ייצור ראשוני • שיא תפוקת הנפט • שיא תפוקת הפחם • התחממות עולמית • זיהום אוויר • עקרון העוצמה המקסימלית • חקלאות ואנרגיה | |
|
אנרגיה מתחדשת: אנרגיה סולארית • אנרגיית רוח • אנרגיה גאותרמית • ייצור ראשוני • אנרגיית ים • ביו דיזל • אנרגיית גלי ים • דלק אצות • משאבת חום • תנור שמש • כבשן סולארי • תאורת אור יום • כלי תחבורה מונעי רוח • אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם | |
|
שימור אנרגיה: פרדוקס ג'בונס • BedZED • תחבורת אופניים • עירוניות מתחדשת • בנייה ירוקה • תאורת אור יום • צמחונות • התייעלות אנרגטית | |
|
אנרגיה בישראל: משק האנרגיה בישראל • גז טבעי בישראל • אנרגיה מתחדשת בישראל • אנרגיה סולארית בישראל • מוסד שמואל נאמן • בתי זיקוק לנפט • החברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות
| |
| קיימות | |
|
תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין |
 |
|
מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב | |
|
ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים | |