בנייה ירוקה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף בית ירוק)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ספרייה במדינת וושינגטון הבנויה מחבילות קש. במדינות קרות יותר מקובל להשתמש בשלד פנימי כדי להתמודד עם עומס נוסף הנגרם למבנה בזמן בתקופות מושלגות.

בנייה ירוקה היא אוסף של שיטות תכנון ובינוי שנועדו להקטין את טביעת הרגל האקולוגית של בניינים ויישובים על ידי הקטנת השימוש שלהם באנרגיה, מים וחומרי גלם, ועל ידי הקטנת ההשפעה של מבנים על הסביבה ובריאות האדם. זאת על ידי שיפורים של המיקום, התכנון, הבנייה, התפעול, התחזוקה וההריסה - מחזור החיים המלא של הבניין.

השפעה סביבתית של בניינים

לבניינים יש השפעות סביבתיות נרחבות, ולכן לבנייה ירוקה יש חשיבות להחלשת השפעות אלה.

לפי סוכנות ההגנה על הסביבה בארצות הברית, בניינים שם אחראים ל:

שימור אנרגיה

לפי ספרו של הפיזיקאי הבריטי דיוויד מקיי, אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם, צריכת האנרגיה לשם חימום וקירור הבית צורכת 37 קוט"ש ליום לאדם (בהנחה שבדירה גרים בממוצע 2.3 אנשים), שהם 19% מסך צריכת האנרגיה הכוללת של בריטי ממוצע, (בהשוואה לדוגמה ל-20% שהם תרומת נסיעות יוממות במכוניות). לעומת זאת, הקמת הבית, בהנחה שהבית מחזיק 100 שנים, מצריכה השקעת אנרגיה של 1 קוט"ש ביום לנפש.

שימור אנרגיה בבניה משתמשת בשילוב של אלמנטים שונים כמו שיפור הבידוד, הצללה, תאורה טבעית, מסה תרמית, משאבת חום, גג ירוק, ועוד כדי לשמור על טמפרטורה נעימה בתוך הבית תוך חסכון גדול באנרגיה.

פרוייקט BedZED באנגליה נועד כדי להדגים בניין שצריכת האנרגיה שלו היא אפסית, על ידי שילוב של בידוד, תאורה טבעית, ושימוש באנרגיות מתחדשות כמו ביו-מאסה ופאנלים סולאריים.

חסכון במים

רוב טביעת הרגל המימית של בני אדם היא לא בצריכה ישירה של מים לשתייה, בישול, רחצה ושירותים אלא מים המשמשים לגידול מזון וכן לייצור מוצרים. צריכת מים לגידול מזון מהחי דורשת כמות מים גדולה יותר ולכן, תזונה צמחונית ו/או פשטות מרצון הן בעלות ההשפעה הגדולה ביותר על צריכת המים הכוללת שלנו.

בצריכת המים הישירה, כמות המים הגדולה ביותר משמשת לשם שטיפת אסלות בשירותים. לכן שיטה מרכזית לחסכון במים בבתים היא שימוש במים אפורים. דרך להקטין את הזיהום מהכביסה היא כביסה אקולוגית. גם ניקיון ידידותי לסביבה מוריד את צריכת המים, שכן הוא מקטין את עומס זיהום המים, גם שמפו טבעי מוריד את רמת זיהום המים.

איכות חיים והשפעות בריאותיות

העלות הכלכלית של בנייה ירוקה

לפי מחקר שערכה "מועצת העסקים העולמית לפיתוח מקיים" (WBCSD) המחיר של בניין ירוק גבוה רק בכ-5% ממחירו של בניין רגיל. לפי סקר של המועצה גורמים בענף הבנייה העריכו את ההפרש בעלות בכ-17% ואילו את אחוז התרומה להתחממות העולמית בכ-19% (למעשה כ-40%). [2]

בנייה טבעית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בנייה טבעית

בנייה טבעית משתמשת בחומרים טבעיים כמו בנייה בחבילות קש בנייה באדמה, שימוש באדמה נגוחה, בנייה בעץ ועוד חומרים מתחדשים. שיטות בנייה טבעית יכולות להוזיל בצורה משמעותית את עלות הקמת הבית, להוזיל את עלויות התחזוקה ולאפשר שימור אנרגיה, לאפשר העצמה ובנייה בשיטת עשה זאת בעצמך, כדי לחסוך במשאבים מתכלים כמו בטון, חצץ, חול ים ועוד.

החסרונות של בנייה טבעית היא שהיא לא תמיד עומדת בתקנים ולכן קשה יותר להשיג אישורים עבורה. כמו כן קשה לבנות בסוג כזה של בנייה בניינים גבוהים, במדינות צפופות הדבר יכול להוות חסרון. אם כי, לפי המתכנן העירוני יודן רופא, שכונת פלורנטין היא אחת הצפופות בארץ עם בתים נמוכים.

תכנון עירוני בר-קיימא

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרבור

ההשפעה הסביבתית של בניינים לא נוגעת רק להשפעות של הדיירים כאשר הם בתוך הבניין אלא להתנהגות הכוללת שלהם בסביבה העירונית. דפוסים של פרבור ותכנון מוטה רכב פרטי מעודדים שימוש במכונית ומדכאים שימוש בתחבורה בת קיימא - תחבורה ציבורית, תחבורת אופניים והליכה ברגל, הם גוררים הגדלה של אי שוויון תחבורתי וייקור של שירותי רשת נפרשים (כמו חשמל, טלפוניה, ביוב, מים, שיטור). כך לדוגמה הפרישה המשתרעת של הפרברים, ותכנון שלהם כעצי תנועה (כניסה ויציאה אחת מהשכונה) מקשים אל שירות יעיל באמצעות תחבורה ציבורית, ומאריכים מרחקי הליכה. צפיפות הבינוי הנמוכה של הפרברים פירושה כיסוי שטח נרחב בבטון ובאספלט דבר שמקשה על חלחול מים למי-התהום וגורם לזיהום מים, ופוגע במערכות אקולוגיות על ידי קיטוע שטחי מחיה. הפרברים והשימוש הנרחב ברכב פרטי גוררים השפעות שליליות רבות הן בפרברים עצמם והן בערים שסביבן הם נבנים, כגון זיהום אוויר, פקקי תנועה, מחסור בחנייה, תאונות דרכים, ייקור הדיור ועוד. דרך ניתוח של כלל ההשפעות הסביבתיות של עיר היא אקולוגיה עירונית.

כדי להקטין את נזקי הפרבור, קם זרם התכנון של עירוניות מתחדשת שמשתמש בצעדים כגון תכנון מוטה תחבורה ציבורית, שבילי אופניים, בנייה מרקמית, עירוב שימושי קרקע, רחוב ידידותי להולכי רגל, הגברת הקישוריות בין רחובות ועוד אלמנטים רבים כדי להפוך את הערים לנעימות יותר לבני אדם, להוביל לחסכון באנרגיה ולהקטין את ההשפעות הסביבתיות. בנוסף הדבר אמור לשפר את הבריאות על ידי עידוד של תחבורה פעילה ולשפר את ההון החברתי על ידי שיפור הקשרים החברתיים, הורדת פשיעה באמצעות תכנון עירוני ושיפור הנגישות לעבודה, השכלה ושירותים עירוניים נוספים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Buildings and the Environment: A Statistical Summary U.S. Environmental Protection Agency, December 2004
  2. ^ [1]
אקולוגיה עירונית

בבית פנימה (אורח חיים): locavore - ניקיון ידידותי לסביבה - פשטות מרצון - עבודה מרחוק - מיחשוב ירוק - שימור מזון ללא מקרר חשמלי - קומפוסט

תכנון עירוני: עירוניות מתחדשת - פרבור - עירוב שימושי קרקע - פיתוח מוטה תחבורה ציבורית - ערים ללא מכוניות - בנייה ירוקה

תחבורה: תחבורה בת קיימא - הולכי רגל - תחבורת אופניים - השפעות חיצוניות של מכוניות - מרחב משותף - BRT - תחבורת מעברים - חנייה - אופניים חשמליים

תופעות: אי חום עירוני - פרבור - ביקוש מושרה - אפקט הבייגלה - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - תסמונת הבניין החולה - שלטי חוצות

ישובים ומדינות לדוגמא: קופנהגן - ונקובר‏ - אוטווה - בריזביין - פורטלנד - קוריטיבה - תחבורת אופניים בהולנד - BedZED - אורוויל - שכונת וובן, פרייבורג - בוגוטה - מלבורן - פריז - ברלין - ברצלונה

כלים לשינוי: אוטובוס מהלך - מסה קריטית - גינה קהילתית - מרחב משותף - בנייה ירוקה - פרמקלצ'ר - מפה ירוקה - גני הניצחון - מיתון תנועה - הליכתיות - התייעלות אנרגטית

אישים וארגונים: מרחב - התנועה לעירוניות בישראל - תחבורה היום ומחר - המרכז לקיימות מקומית - ישראל בשביל האופניים - עץבעיר - פרויקט המקומות הציבוריים - דיוויד אינגוויץ' - ז'יימה לרנר - ג'יין ג'ייקובס

ספרים וסרטים: ערים ללא מכוניות - מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות - אומת הפרברים - Walkable city - אגדה אורבנית - סוף עידן הפרברים


אנרגיה

מושגים: אקסרגיהאנטרופיההחוק השני של התרמודינמיקההחזר אנרגיה על השקעת אנרגיהאנרגיה גלומהיחידות מידה לאנרגיה

אנרגיה

אנרגיה, כלכלה וסביבה: משק האנרגיה העולמימשאבים מתכליםדלק מחצביפחםנפטגז טבעיאנרגיה גרעיניתבסיס אנרגטי לכלכלהייצור ראשונישיא תפוקת הנפטשיא תפוקת הפחםהתחממות עולמיתזיהום אווירעקרון העוצמה המקסימליתחקלאות ואנרגיה

אנרגיה מתחדשת: אנרגיה סולאריתאנרגיית רוחאנרגיה גאותרמיתייצור ראשוניאנרגיית יםביו דיזלאנרגיית גלי יםדלק אצותמשאבת חוםתנור שמשכבשן סולאריתאורת אור יוםכלי תחבורה מונעי רוחאנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם

שימור אנרגיה: פרדוקס ג'בונסBedZEDתחבורת אופנייםעירוניות מתחדשתבנייה ירוקהתאורת אור יוםצמחונותהתייעלות אנרגטית

אנרגיה בישראל: משק האנרגיה בישראלגז טבעי בישראלאנרגיה מתחדשת בישראלאנרגיה סולארית בישראלמוסד שמואל נאמןבתי זיקוק לנפטהחברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות



קיימות

תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין

The Earth seen from Apollo 17.jpg

מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב

ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים