עשה זאת בעצמך

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עשה זאת בעצמך (באנגלית: DIY - Do it yourself) הוא מונח שמתאר יצירה ועיצוב של דברים באופן עצמאי ללא עזרה מצדם של בעלי מקצוע בתשלום.

היסטוריה

הגישה של עשה זאת בעצמך הייתה מקובלת מאוד בתקופה הפרה-קפיטליסטית, ולפני התפתחות הייצור ההמוני. קרנה ירדה במאה ה-19 וה-20 עם הכניסה של תרבות הצריכה, ירידת מחירי המוצרים ועליית העלות הכלכלית של הזמן הפנוי. אם כי היום דווקא הזמן הפנוי שמתאפשר לחלק מהאנשים בחברה המודרנית הוא זה שמאפשר תרבות זו. הפילוסופיה של עשה זאת בעצמך קשורה לתנועת ארטס אנד קרפטס של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. חלק מהדוגלים בגישה או תרבות של "עשה זאת בעצמך" מחזיקים בגישה דומה של "העדר נשמה" בייצור התעשייתי, וחלק עושים זאת מטעמים של סביבתנות, העצמה, חסכנות או פשטות מרצון.

עשה זאת בעצמך מסחרי

בעשורים האחרונים של המאה העשרים, מגמה זו צוברת תאוצה מחודשת בתחום הבנייה והריהוט בעיקר, עם הקמתן של רשתות חנויות המתמחות בנושא, ועם התפתחותם של כלי עזר חשמליים שקידמו מאוד את אפשרויות העבודה בבית. עם זאת, מסחור התחום הפך את העבודה עצמה לשוק כלכלי. בנגרות לדוגמה, גישת "עשה זאת בעצמך" הישנה יותר כוללת את תחזוקת כלי הנגרות עצמם, בניית חלק מכלי העזר (כמו שולחן עבודה) באופן עצמאי וכו', בעוד שככל שהתחום הפך למסחרי יש מעבר לכלי עבודה חשמליים ויקרים יותר. כלים אלה מכילים רכיבים חד פעמיים, דורשים אנרגיית חשמל, מסוכנים יותר להפעלה, ודורשים הפעלה פחותה יותר של הגוף.

תחום "עשה זאת בעצמך" התפתח במקומות שונים במדינות שונות. בארצות הברית לדוגמה התחום התפתח בפרברים בארצות הברית, בין היתר בגלל המרחב היחסי בבתים האמריקניים המאפשר איחסון כלים וחומרי עבודה, בגלל זמן פנוי, גישה לחומרים ואביזרים במסגרת "מכירות גראג'", וכן בעקבות תרבות המעודדת עצמאות והשענות עצמית. באירופה הוא התפתח עם הנטייה לפשטות מרצון בערים, ובמדינות עניות יותר עדיין קיימת תרבות של תחזוקה עצמאית ותיקון.

בישראל הנטייה לעשייה עצמית קיבלה חיזוק בשנות התשעים, עם הקמתן של רשתות בתחום, שהגדולה שבהן היא "הום סנטר".

עשה זאת בעצמך בקוד פתוח

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חומרת קוד פתוח

בניגוד למגמה המסחרית, איפשרו האינטרנט, טכנולוגיות שיתוף ידע כמו ויקי ותנועת הקוד הפתוח פיתוח גדל והולך של פרוייקטים של "עשה זאת בעצמך" בקוד פתוח - חומרת קוד פתוח שבה ההוראות לבניית המוצרים הן לא רק חינמיות, אלא ניתן להתייחס אליהן, להפיץ אותן, לשנות אותן ועוד.

פרוייקטים אלה כוללים את:

  • wikihow.com - ויקי איך - אתר ויקי ענק שמאפשר למשתמשים שלו לתאר בניית פרוייקטי "עשה זאת בעצמך", שלב אחר שלב. האתר כולל גם לימוד שיטות שונות בחיים כמו - איך לקפל חולצות, איך לתרום צעצועים, איך לקבוע אם צעצוע הוא בטוח, איך להסביר לאנשים על אוטיזם, ועוד נושאים רבים ומגוונים. זהו עסק חברתי של חברה מסחרית בעלת אופי חברתי. WikiHow כולל אתרים פעילים מתורגם ל-17 שפות מלבד אנגלית (נכון לשנת 2017), כולל ערבית, סינית, הינדית, אינדונזית, יפנית, רוסית, ספרדית, איטלקית, צרפתית ועוד. האתר מתמקד גם בלהיות שימושי כך שחברות מסחריות כמו פייסבוק מספקות אותו כשירות בסיסי חופשי בלי חיוב על נתונים. האתר משתמש גם בקוד פתוח ותוכנה חופשית. הרישיון של הטקסטים הנכתבים באתר הוא של Creative Commons. באתר יש אלפי תורמים מרחבי העולם, הוא מתאר את עצמו כ"שיתוף פעולה בין אלפי אנשים שמתמקד במטרה אחר - ללמד כל אחד בעולם איך לעשות כל דבר." [1]
  • Appropedia ויקי שמתמקד בקידום טכנולוגיה נאותה לפתרונות שיתופיים של קיימות, הפחתת עוני ופיתוח בינלאומי.
  • Global Village Construction Set - קוד פתוח עבור חומרה מתקדמת כמו בניית טרקטור, מחרטה, טורבינת רוח וכו' - הרעיון הוא לאפשר יכולת תמיכה עצמית לקהילות.
  • קח את הקיימות בידיים בלוג ישראלי של כמה עשרות תורמים, המקדם ידע ותרבות של איך להקים פתרונות פרמקלצ'ר וקיימות במו ידך.

פרוייקטי חומרה פתוחה "עשה זאת בעצמך" כוללים דגש חזק יותר על שימוש בחומרים מקומיים, שימוש בחומרים מתחדשים, שימוש בכלי עבודה פשוטים וזולים. חסרון אפשרי של פרוייקטים כאלה הוא שהם עלולים להיות פחות נוחים לאדם מתחיל, היות והם לא כוללים קיטים מסודרים, חוברות הדרכה שעברו הגהה טכנית. מצד שני, פרוייקטים אלה יכולים לעבור אבולוציה שתשדרג אותם מבחינת יכולות, פשטות ותיעוד. כמו כן, בפרוייקטים כמו אפרופדיה, מושם דגש חזק על שימוש בחומרי גלם זולים מקומיים ובקלות הכנה, כדי להתאים את הטכנולוגיה למשתמשים במדינות עניות. יש יתרונות נוספים של חומרת קוד פתוח כמו שקיפות, התאמה למודל של כלכלה דמוקרטית והיבטים נוספים.

אין התאמה מושלמת בין "עשה זאת בעצמך" בקוד פתוח לבין חומרה פתוחה. ייתכנו פרוייקטים של חומרה פתוחה שקשה לבצע אותם לבד בגלל שהדבר דורש מיומנות טכנית גבוהה, ציוד יקר ושיתוף פעולה קבוצתי. כך לדוגמה פרוייקט סט הרכבה לכפר הגלובלי מדגים פיתוח בקוד פתוח של טרקטור או של מדפסת תלת מימדית, אבל סביר שלמשתמשים רבים הדבר יהווה אתגר טכנולוגי לא קל. כמו כן, יש פרוייקטים רבים של "עשה זאת בעצמך" שאינם חומרה פתוחה - הן בגלל שימוש ברכיבים סגורים (קופסאות שחורות) והן בגלל זכויות יוצרים על ההוראות עצמן.

תחומי יישום של עשה זאת בעצמך

משאית מעץ, דוגמה להכנה עצמית של צעצועים

עשה זאת בעצמך ניתן לחלוקה לחתומים רבים ומגוונים - תחזוקה ותיקון של מוצרים, הכנה עצמית של דברים, אבל גם לימוד עצמי של כישורים חדשים או תחומי ידע חדשים כמו שפות, תזונה, כישורים נפשיים, כישורי תקשורת ועוד היבטים של הון אנושי או הון חברתי. תחומי יישום של "עשה זאת בעצמך" כוללים בין היתר את הנושאים הבאים:

השפעות חברתיות וסביבתיות

השפעות חברתיות

עשה זאת בעצמך קשור תמיד בלימוד תחומי ידע חדשים, וכתוצאה מכך הגברת הידע החופשי המופץ בחברה, וכן יכול לסייע לאדם הפועל בהקשרים אחרים כמו התחום המקצועי שלו, או בקבלת החלטות שונות בחיים.

דרך "עשה זאת בעצמך" אדם עשוי לפרוץ מסגרות חברתיות של בדידות ולגלות אולי קהילות של אנשים אחרים בעלי תחומי עניין דומים. היות ובדידות מהווה בעיה חברתית קשה בעלות השלכות חברתיות ובריאותיות חמורות, יש לכך חשיבות מיוחדת (בצד העובדה שפעילות עשה זאת בעצמך אינה האמצעי היחיד ליצירת קשרים).

פעמים רבות עשה זאת בעצמך קשורה בלימוד עצמי, ולפיכך בהעצמה של יכולות לימודיות ויכולות קוגניטיביות של האדם הלומד, וכן בשיפור הביטחון העצמי שלו. הרוח של "עשה זאת בעצמך" היא רוח שמעודדות ערכים של העצמה, השענות עצמית, בטחון, מגוון. כמו כן היא מאפשרת את התנועה הדומה של תוכנה חופשית ותוכן חופשי ויצירה ושיתוף של שניהם, דברים בעלי השפעות חברתיות וסביבתיות משל עצמם.

מבחינה כלכלית, עשה זאת בעצמך גורם להקטנת ההתמחות בחברה, והגדלת היתרות והמגוון. במקום שרק חשמלאים ידעו להחליף נורות, יודעים זאת גם אנשים אחרים. לא רק נגרים יודעים להכין כיסא וכו'. הדבר גורם להקטנת בעיות כלכליות שנובעות ממידע א-סימטרי, ומקטין את הסיכוי של הונאת הצרכנים על ידי יצרנים לא ישרים שייצרו מוצרים פגומים. כמו כן הדבר גור להגדלת העמידות לזעזועים של מערכת על ידי הספקת יתרות.

אם עשה זאת בעצמך הוא תופעה נפוצה בחברה, כמו שהיה בעולם לפני המהפכה התעשייתית, וכפי שהדבר עדיין קיים במקומות רבים במדינות העניות, פירוש הדבר הוא שחלק גדול יותר מהייצור והקיום מבוסס על מקורות הון מקומיים ועצמיים, וחלקו של השוק בכלכלה הוא קטן יותר. פירוש הדבר פחות התמחות ופחות מסחר, אבל גם יותר עצמאות ושימוש במשאבים מקומיים.

השפעות סביבתיות

מבחינה סביבתית, שיטות עשה זאת בעצמך עשויות להיות בעלות היבטים לכאן ולכאן. מצד אחד שיטות עשה זאת בעצמך עלולות לגרום לנזק סביבתי רחב יותר יחסית לייצור המוני של מוצרים, בעיקר בהקשר של הייצור עצמו. בייצור המוני משתמשים במכשור מתקדם שיכול לחסוך אנרגיה, משתדלים פעמים רבות לחסוך בחומרים ובאנרגיה, ובגלל יתרונות לגודל הייצור של פריט בודד כרוך בדרך כלל בעלויות כספיות נמוכות יותר ובחסכון משאבים גדול יותר יחסית לשיטות "עשה זאת בעצמך", כמו כן אין צורך לשכפל את הציוד המיועד לבנות מוצרים, וחוסכים משאבים שמתבזבזים בגלל לימוד ראשוני של הנושא.

יש גם יתרונות סביבתיים וקיימות לשיטות עשה זאת בעצמך.

יתרון אחד הוא שהיוצר הוא גם המשתמש, או שהוא מכיר את המשתמש בקשר קרוב, מסיבה זו הוא היוצר ישתדל לא להשתמש בחומרים רעילים או שיזיקו לו או לבני משפחתו, כל זאת בהנחה שהוא מודע לסכנות של רעלים בחומרים שונים. באופן דומה היוצר יכול לנסות לבחור בחומרים שזמינים מקומית או חומרים שאינם גורמים נזק משמעותי לאקולוגיה - בתלות בערכים שלו ובידע שיש לו בנושא.

ייצור עצמי נועד לעיתים כדי לספק מוצרים עמידים וטובים וזאת בניגוד להתיישנות מכוונת שקיימת כאסטרטגיה עסקית עבור מוצרים רבים, ולכן ייתכן שגם אם תהליך הייצור של מוצר יהיה בזבזני יותר במשאבים, מחזור החיים שלו יהיה בעל טביעת רגל אקולוגית נמוכה יותר בגלל אורך חיים ארוך בהרבה. היבט דומה להיבט זה הוא היכולת לתקן את המוצרים לאחר שאלו ניזוקו. מראש דגמי ייצור עשה זאת בעצמך שאינם תעשייתיים (קוד פתוח) יהיו בנויים כך שקל לתקן אותם ללא חלקי חילוף יקרים, והידע לתיקון קיים אצל היוצר. דבר זה מקטין את טביעת הרגל האקולוגית של המוצר.

היבט אחר הוא שימוש בחומרי שאריות וניצול משאבים מקומיים. עיקר השקעת האנרגיה במוצר היא בזמן כריית עופרות ומחצבים ועיבודם ליצירת מתכות וחומרי הגלם נוספים. שימוש בחומרי גלם שזמינים כשאריות יכולה להקטין את טביעת הרגל הזאת, אם כי לדבר זה יש השפעה מקומית בעיקר (אם אחוזים גדולים בחברה ינהגו כך יתרון זה יעלם).

ייצור עצמי יכול להיות מכוון לשם הספקת שירותים מהמוצר באופן חסכוני במשאבים ובאנרגיה, דבר שאינו בהכרח אינטרס של ייצרן תעשייתי. היבט זה מתחזק כאשר מדובר בטכנולוגיות של טכנולוגיה נאותה שנועדו לחסוך בצריכת משאבים ובנזק אקולוגי.

בייצור עצמי, יש פחות ייצור עודף ובזבוז אנרגיה על שיווק, הובלת המוצרים (אם כי קיימת הובלת חומרי גלם), פרסום וכו'.

ייצור עצמי יכול להתאים בצורה הולמת יותר את צרכי הלקוח (בתלות במקצועיות), כך שאין צורך בשדרוגים או תהליך של קנייה נוספת של מוצר אחר. כמו כן, תהליך העצמה ותהליך בניית הידע בקהילה, יכולים לתרום להשפעות נוספות חיוביות של קיימות.

מגבלות של עשה זאת בעצמך

אחד הקשיים המרכזיים בנושא "עשה זאת בעצמך" היא שהוא מתנגש עם רעיון מרכזי בקפיטליזם ובאקולוגיה של התמחות. אדם סמית כתב עוד בעושר האומות כיצד כמות קטנה של אנשים שכל אחד מתמחה במלאכה מסויימת יכולים לייצר כמות גדולה מאוד של סיכות - כמות גדולה בהרבה לעומת אם כל אחד מהם היה מנסה לייצר את הסיכה מהתחלה ועד הסוף בכוחות עצמו. החברה עצמה לייצור סיכות מתמחה בייצור זה ולא בייצור של מסמרים, נעליים או מוצרי תוכנה. דבר זה מאפשר לחברה להתמחות בענף זה ולהבין את הצרכים ואת הקשיים השונים בתחום (לדוגמה להתמחות באחסון, בטיחות או איכות של סיכות). הרעיון של התמחות מופיע גם בתורת האבולוציה ובאקולוגיה שבהם מינים שונים של יצורים שונים מתמחים בהישרדות ושגשוג בתוך גומחאות אקולוגיות שונות ועל ידי אסטרטגיות שונות. היקף הייצור הגבוה של מוצרים בשעה פירושו אמנם בעיה אקולוגית מחד וגם הוזלה של המוצרים מאידך - לפחות כל עוד איכות המוצרים נשמרת ואין התיישנות מתוכננת.

אם כולם היו מנסים לייצר כל דבר בכוחות עצמם פירוש הדבר כלכלה אוטרקית שבה אין התמחות, העלויות של כלכלה כזו היא גבוהה יותר לעומת כלכלה המבוססת על שוק ומסחר. ישנן כמה בעיות שונות של כלכלה אוטרקית כזו על פני כלכלת מסחר שבה יש יצרנים וצרכנים:

  • ידע או הון אנושי - על היצרן לדעת איך לייצר מוצר או שירות כלשהו. בעיה אחת היא איך לתאר ידע זה בצורה ברורה וזולה- דבר שנעשה כיום על ידי אתרי הדרכה שונים.
  • עלויות בגלל תקופת לימוד- בכל מקרה תהליך עשה זאת בעצמך דורש תהליך של לימוד. התהליך דורש זמן פנוי, אנרגיה פנויה וכן בזבוז של חומרי גלם על ניסיונות כושלים ראשונים. כמו כן איכות המוצרים הראשונים היא נמוכה יותר. הלימוד הוא לא רק חסרון אלא גם יתרון שכן הוא פותח פתח להבנה נוספת של איכות מוצרים, ולימוד נוסף של היבטים נוספים, עם זאת בהיבט הצר של מוצר מסויים תקופת הלימוד פירושה עלות גבוהה יותר של הייצור.
  • מגבלה על כמות הידע - לימוד של עוד ועוד נושאים הוא מאתגר היות והוא דורש זמן פנוי - קשה להתמחות בעוד ועוד נושאים. לכן בדרך כלל תחומי "עשה זאת בעצמך" נוטים להיות תחביב שממוקד בתחום צר יחסית.
  • הון תעשייתי - גם בהנחה שאדם יודע לייצר מוצרים כלשהם, עדיין הוא צריך כלי עבודה שונים לייצור. כלי עבודה אלה הם יקרים יותר ככל שהם איכותיים יותר (מחזיקים מעמד זמן רב, מסוגלים להגיע לתוצאה טובה יותר, מסוגלים לייצר כמות גדולה יותר של מוצרים בשעה וכו'), בנוסף יש צורך לתחזק את כלי העבודה. מבחינה כלכלית קנייה של הון תעשייתי כזה לשם ייצור פירושו הון קבוע יקר. לדוגמה באמצעות זוג מסרגות פשוט ניתן לייצר גרבי צמר. אבל לדבר זה יש מגבלה של קצב העבודה של הסריגה. סריגה באמצעות מכונה יכולה לייצר הרבה יותר גרביים בשעה (בגלל התמחות של המכונה) אבל אין הגיון בקנייה אישית של מכונה תעשייתית לסריגת גרביים.
  • הספקת חומרי גלם - גם אם הייצור נעשה בצורה עצמית, יש צורך להשיג חומרי גלם - ואלה בדרך כלל כוללים או חומרים פשוטים וזמינים או שהם מסופקים על ידי חנויות המתמחות בכך.

עם זאת יש גם בעיה בגישה של התמחות מוחלטת ושאיפה מוחלטת לערך של יעילות על ידי התמחות - ראשית יש תחומים שהם חשובים לכל אדם ועליו להבין אותו בעצמו ולא רק לסמוך על אחרים - לדוגמה רפואה מונעת או תזונה, התרגעות ובריאות הנפש, תקשורת, גידול ילדים ועוד היבטים. שנית בשוק גם אם הוא "שוק חופשי" או ליתר דיוק שוק תחרותי עם הרבה יצרנים יש מצבים שבהם היצרנים הם בעלי אינטרס לנצל את הצרכנים ולמכור להם מוצרים פחות איכותיים או להונות אותם בדרכים שונות (ראו לדוגמה - תורת ההונאה).

יש דרכים שונות לנסות להתגבר על חלק מהבעיות בתחומים של ייצור עצמי - לדוגמה קואופרטיבים יכולים לסייע לכמה אנשים להקים עסק בכוחות עצמם כך שעסק זה יתמחה בתחום מסויים כמו מכירת מזון אבל יעשה זאת בצורה שמתאימה לערכים שהם קבעו. דרך נוספת היא הקמה של סדנת תיקונים קהילתית או עירונית שבה ניתן לשכור כלי עבודה מתוחכמים יותר וכן לקבל קצת הדרכה. מסגרת של קהילה מאפשרת לשפר את היעילות של ייצור עצמי על ידי אפשרות של סחר חליפין פורמלי או לא פורמלי (כלכלת מתנות) - אדם אחד סורג לאחרים גרביים ואדם אחר מייצר רהיטים. דבר זה נמצא לדוגמה בחברה החרדית של פעילויות גמילות חסדים (גמ"ח).

בעיה נוספת של גישת "עשה זאת בעצמך" היא היישימות שלה לגבי מוצרים ציבוריים - מוצרים שמעצם טיבם הם בעלי אופי שקשה לייצר אותם בכמות קטנה שניתנת לחלוקה לכל אדם בנפרד. לדוגמה רחוב, אוויר נקי, מערכת אקולוגית, בטחון או הוגנות הם מוצרים ציבוריים וקשה לייצר אותם בכוחות עצמך בלבד.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ָָ

כתבות בנושא עשה זאת בעצמך
ניסיונות של חברות לסגור את הידע על תחזוקה ובנייה של מוצרים ושירותים במסגרת התיישנות מתוכננת
תרבות הצריכה

מושגים: התיישנות מכוונת - שיווק - פסיכולוגיה שיווקית - האדם הכלכלי - השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה - קפיטליזם כתרבות - מיתוס - סדר מדומיין - פסיכולוגיה חיובית - כלכלה התנהגותית - כלכלת אושר - הון חברתי - שביעות רצון מהחיים - מרוץ הנאה - אשראי - צמיחה כלכלית - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית

תרבות הצריכה

סרטים וספרים: הפרסומת והאגו - מחלת השפע - המאה של העצמי - סיפורם של הדברים - אומת המזון המהיר - בלי לוגו - האוטופיה הרומנטית - שיבוש תרבות - הכסף או החיים - לא רציונלי אבל לא נורא - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב

חלופות: פשטות מרצון - שבוע כיבוי הטלוויזיה - יום ללא קניות - יום לתקשורת דמוקרטית - אדבסטרס - עירוניות מתחדשת - סחר הוגן - מזון איטי - עשה זאת בעצמך - פרמקלצ'ר - שגשוג ללא צמיחה - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - רוחניות חילונית

אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=עשה_זאת_בעצמך&oldid=123956"