חשיבה מערכתית

שיתוף

חשיבה מערכתית (באנגלית: Systems thinking) או חשיבה דרך מערכות, כרוכה בשימוש בטכניקות שונות למחקר של מערכות מורכבות כיחידה הוליסטית שלמה. הגישה המערכתית היא במובן מסויים ניגוד לגישה הרדוקציוניסטית מכיוון שהיא גורסת שלא ניתן להבין מערכת רק על ידי הבנת מרכיביה והבנת התכונות הבדידות שלהם. היא שואפת להגיע לתובנות על השלם על ידי הבנת הקישורים, האינטראקציות והתהליכים בין המרכיבים של ה"מערכת" השלמה. חשיבה מערכתית יכולה לסייע למנוע את אפקט הסילו, שבו מחסור בתקשורת מארגנת יכולה לגרום לשינוי באזור אחד של המערכת להשפיע באופן מזיק על אזור אחר של המערכת. שיטות של חשיבה מערכתית יכולות לשמש כדי לחקור כל סוג של מערכת – טבעית, מדעית, אנושית, או קונספטואלית.

אחד הקשיים הגדול בהבנת במערכות מורכבות הוא שהן אינן לינאריות - כלומר שינוי קטן באחד הפרמטרים יכול לגרור שינוי גדול במערכת כולה. עקב כך ההתנהגות המשותפת של הרכיבים השונים יכולה להיות שונה מהותית מההתנהגות של כל אחד מהם בנפרד, תופעה אשר נקראת הגחה.

הוגים מערכתיים חושבים כי:

"מערכת" הינה יישות שלמה דינמית ומורכבת, המבצעת אינטראקציות כיחידה מבנית תפקודית.
מידע זורם בין האלמנטים השונים המרכיבים את המערכת.
מערכת הינה קהילה הנמצאת בתוך סביבה.
מידע זורם מ- ואל הסביבה העוטפת דרך קרומים מוליכים למחצה או דרך גבולות.
מערכות מורכבות לרוב מיישויות המחפשות שיווי משקל, אבל יכולות לחוות התנהגות תנודתית, כאוטית, או עליה\ ירידה מעריכית.
למערכת יכולות להיות מס' נקודות של שיווי משקל, אשר היא נעה ביניהן באופן רציף.

מקורות החשיבה המערכתית

מקורות עתיקים לחשיבה מערכתית והוליסטית אפשר למצוא בהגות של תרבות המזרח, ראו כלכלה בודהיסטית.

הראשון שטען כי יש צורך בדרך הסתכלות שונה על מערכות היה לודוויג ברנטלפיי שהיה ביולוג. הוא פיתח את תורות המערכות הכללית, אשר היוותה בסיס להתפתחות החשיבה המערכתית.

מקורות נוספים המשמשים את מעצבי החשיבה המערכתית הם מקורות חשיבה מזרחיים. זאת מכיוון שהמחשבה המערבית מושפעת בעיקרה מדקארט ונוטה באופן מוחלט לצד הניתוח (רדוקציה) (ניתן לראות את החשיבה המכניסטית - ניוטונית כביטוי מושלם של אופן חשיבה זה.).

החשיבה המערכתית פותחה לכדי תאוריה שנקראה תאוריית מערכות על ידי לודוויג וון ברנטלפיי, אנטול רפפורט, קנת' בולדינג, וויליאם רוס אשבי, מרגרט מיד, גרגורי בטסון ואחרים בשנות החמישים, בעיקר סביב הדיונים בכנסי מאקי - 10 כנסים שהחלו בשנת 1946 והיו הדיון הראשון המסודר בנושא אינטרדיסציפלינריות, דבר שהיווה את הבסיס לקיברנטיקה ולפיתוח של החשיבה סביב מערכות מורכבות.

מה היא מערכת

מערכת היא אוסף של גורמים (Parts, Components) המקיימים ביניהם קשרי גומלין. רכיבי המערכת קשורים האחד לשני ברשת של קשרים ומשפיעים האחד על השני כולם בו זמנית. חלקים (Parts, Components) יכולים להיות מערכות בעצמם ומורכבים ממערכות אחרות, כשם שמערכות הינן בדרך כלל חלקים או רכיבים של מערכות אחרות. מערכת פתוחה היא מערכת אשר צורכת אנרגיה (או חומר) באופן קבוע מסביבתה לצורך קיומה.

הגחה (Emergence)

המאפיין העיקרי של מערכות הוא תופעת ההגחה (Emergence). כאשר מתבוננים ברמה מסויימת של המערכת רואים את הקשרים הספציפיים בין מרכיבי המערכת באותה רמה. אולם כאשר מתבוננים ברמה יותר גבוה של המערכת ניתן להבחין בתופעות אשר אינן נובעות במישרין מהתנהגות הרכיבים במערכת אלא מקשרי הגומלין ביניהם. דוגמאות לתופעה של הגחה:

כאשר מחממים תחתית של צנצנת מלאה במים, מולקולות המים החמות שבתחתית עולות כלפי מעלה והמולקולות הקרות שברא הצנצנת יורדות למטה, כל זה ללא סדר מסויים. מעבר להפרש טמפ' מסויים בין תחתית הצנצנת לחלק העליון שלה, נוצרים בתוך הצנצנת זרמי מים בצורת מס' מנסרות משושות צמודות זו לזו. המים החמים עולים במרכז המנסרה והמים הקרים יורדים בדפנות המנסרה.
כל התאים המרכיבים את הפרח אינם יוצרים את יכולת הרבייה שלו. אוסף התכונות הבדידות שלהם (צבע, מטען גנטי, ריח וכו') אינו יוצר את התופעה הקרוייה 'פרח'. התכונות הנוגעות לקשרים ביניהם ואל גורמים חיצוניים למערכת הפרח (הצורה בה הם מסודרים, סביבת החומציות שהם יוצרים, דוגמאות הצבע שלהם וכושר הראייה של החרקים וכו') יוצרים את התפקוד של הפרח ואת היכולת שלו לשמש כאבר רבייה.
התכונות של תווי מוזיקה אינן יוצרות מוזיקה טובה. התכונות הנוגעות לקשרים ביניהם ביצירה ספציפית: היחסים בין גבהי התווים ובין זמנים ומשכי הופעתם (הרמוניה), גווני הצליל, מבנה היצירה וכו', הם היוצרים מוזיקה טובה.

ייחודיות (ספציפיות) של מערכת

אין שתי מערכות זהות. לכל מערכת המאפיינים שלה, וקשרים פנימיים שונים. כל מערכת נטועה בהקשר (קונטקסט) אחר ובקשרים ספציפיים עם סביבתה. גם שתי מערכות הנראות דומות מאוד אינן זהות. שני בני אדם אינם זהים. שני יערות מחט אינם זהים. שתי מושבות צפרדעים אינם זהות. שתי חנויות של סטארבקס אינן זהות וכו'.

גבולות המערכת

קיים קושי גדול לקבוע היכן מתחילה ומסתיימת מערכת. קושי זה נובע מכך שקשה לעשות הבחנה איכותית בין קשרים פנימיים של המערכת לבין קשרים עם הסביבה. נוח לתחום מערכת על ידי מציאת מערכת דומה והגדרת כטיפוס אופייני:

מחלקה בצבא.
תא בגוף.
צוות פיתוח בחברה.

עקב כך, קביעת גבולות המערכת היא מאוד שרירותית. לכן הגבול שאנו מציבים למערכת צריך לעמוד לבירור מתמיד על ידינו, כדי למנוע מצב שבו אנו נשענים על תחימה שאיננה מסייעת לנו להבין את המערכת בה אנו עוסקים, ואף מונעת מאיתנו להבינה.

קיברנטיקה

תחום המחקר העוסק בהבנת הקשרים הפנימיים של מערכת נקרא קיברנטיקה. אחת הטכניקות הבסיסיות של היא שירטוט של הקשרים המחזקים והמחלישים בתוך מערכת. כך ניתן ליצור לולאות משוב. לולאה יכולה להיות מחזקת או מאזנת.

דוגמאות

חשיבה מערכתית כרוכה לרוב בהסתכלות על "מערכת" באופנים שונים:

במקום לנסות לשפר את מערכת הבלימה של מכונית על ידי התבוננות קפדנית בהרכב של פדים לבלימה (רדיוקציוניסטי), הגבול של מערכת הבלימה יכול להיות מורחב כך שיכלול לא רק את הרכיבים של הרכב, אלא גם את הנהג, הדרך ומזג האוויר, ולכלול גם את האינטראקציות ביניהם.

התבוננות בדבר מה כשרשרת של מערכות קונספטואליות בהתאם לנקודות מבט מרובות. סופרמרקט יכול להיחשב כ"מערכת לעשיית רווחים" מנקודת המבט של המנהלים או הבעלים, כ"מערכת תעסוקה" מנקודת המבט של הצוות, וכ"מערכת קניות" או אולי "מערכת בידור" מנקודת המבט של הצרכנים. כתוצאה מחשיבה כזו, ניתן להגיע לתובנות חדשות לגבי האופן שבו עובד סופרמרקט, מה הבעיות שנובעות מכך, או כיצד שינויים במערכת אחת כזו יכולים להשפיע על מערכות אחרות.