זיהום תעשייתי

תחנת כוח במקסיקו סיטי מזהמת את האוויר בגופרית דו חמצנית.

זיהום תעשייתי (באנגלית: Industrial pollution) הוא זיהום סביבתי הנובע מפעילות של תעשייה, זאת בניגוד למקורות זיהום אחרים כמו זיהום מתחבורה, זיהום חקלאי או זיהום הנובע מפעילות וצריכה של משקי בית או זיהום הנגרם מהספקת שירותים.

סוגי זיהום תעשייתי

תעשיות שונות גורמות לסוגי זיהום שונים. זיהום במתכות כבדות או בחומרים אורגנים עמידים וכן זיהום ביולוגי נחשבים לרוב, לסוגי המזהמים הקשים במיוחד מבחינת רעילותם. גם פליטת גזי חממה נחשבים היום כסוג של זיהום תעשייתי, היות והיא גורמת ככל הנראה להתחממות עולמית. שריפת דלק מחצבי כחלק מהספקת אנרגיה לתעשייה, וכחלק מייצור חשמל היא אחת מצורות הזיהום הנפוצות, בעיקר בהקשר של שריפת פחם ונפט. שריפה כזו גורמת לזיהום אוויר אבל גם לגשם חומצי לדוגמה.

ניתן לחלק את הזיהום התעשייתי גם לפי סוג התווך שאליו פולטים את הזיהום או שבו הזיהום נספג - זיהום אויר, זיהום מים, וזיהום קרקע. חלק מסוגי המזהמים יכולים לנדוד בין מתווכים אלה לדוגמה זיהום אוויר בדיאוקסין מגיע לקרקע או מים ומשם דרך מארג המזון לצמחים וליצורים מהחי שבני האדם אוכלים.

מודעות סביבתית

במאה ה-21 קיימת מידה רבה של מודעות להקטנת הזיהום התעשייתי, היות ומקור הזיהום ברור ובולט לעין, וקיימת היסטוריה מתודעת ארוכת שנים על נזקים בריאותיים שנגרמו עקב זיהום.

אחד מציוני הדרך הבולטים בעולם בהתייחסות לשפכי תעשייה היא הרעלת כספית שהתרחשה במפרץ מינמטה ביפן בשנת 1952. מפעל תעשייתי שפך לים באזור מפרץ מינמטה שפכי-תעשייה לא מטופלים המכילים כספית. הכספית הצטברה בגופם של הדגים במפרץ ומשם הגיע לדייגים שאכלו אותם. באירוע זה נפגעו כ-9,000 בני אדם מהרעלת כספית, מתוכם מתו כ-700 בני אדם. תינוקות רבים באיזור נולדו עם מומים. בשנות ה-70 התפוצצה בארצות הברית פרשת "לאב קאנל" שבה נחשפו מאות בני אדם בניו יורק לפסולת תעשייתית שנקברה באדמה, דבר שגרם לפינוי כ-800 בני אדם מבתיהם ולסקנדל לאומי. [1] אסון בופאל שנגרם בשנת 1984 גרם למותם של אלפי בני אדם בהודו ונחשב לאסון התעשייתי הגדול בהיסטוריה.

אסונות אלה, כמו גם מקרים נוספים של זיהומי-תעשייה שהתרחשו בארצות הברית ובאירופה, סייעו לעליית המודעות לסוג זיהום זה, עד שהוא נתפס לפעמים כסוג היחיד והעיקרי של הפרעה סביבתית ושל איום לקיימות - בניגוד לדוגמה לסחף קרקע או דלדול משאבים מתכלים.

קיימות אמנות שונות להקטנת הזיהום הסביבתי, וחקיקה ענפה בנושא זה בעיקר בהקשרים של זיהום אוויר וזיהום מים. עם זאת, אחת ההשלכות של חקיקה כזו היא מעבר של מפעלים מזהמים למדינות עניות כך שהזיהום רחוק מהציבור המערבי ומשפיע עליו פחות, וכך ניתן להתחמק הן מביקורת ציבורית והן מחקיקה סביבתית. כמו כן קיים זיהום תעשייתי רב בתעשיית המכרות או בהפקת נפט ובאופן כללי בהפקת חומרי גלם שלרוב רחוקים מתשומת ליבם של הצרכנים והאזרחים, וכן קשה להפעיל עליהם לחץ צרכני היות והם אינם מוכרים מוצרי צריכה לציבור הרחב.

צמיחה כלכלית והשפעתה על זיהום האוויר

קיים וויכוח האם צמיחה כלכלית גורמת לירידה בזיהום התעשייתי או מגבירה אותו. מצד אחד טוענים כלכלנים נאו-קלאסיים בהתבסס על עקומת קוזנץ הסביבתית כי עם הגידול בתוצר המקומי הגולמי וברמת החיים, לתושבים אכפת יותר מאיכות החיים כולל איכות הסביבה, והם מוכנים לשלם יותר על איכות סביבה נקייה יותר, ולכן נכנסים חוקים כמו חוק אוויר נקי, ופירמות משקיעות יותר בטכנולוגיות ייצור נקיות יותר שמקטינות את הזיהום.

עם זאת, הממצאים של עקומת קוזנץ הסביבתית נמצאים תחת ביקורת מצד כלכלנים אקולוגיים כמו טים ג'קסון שתומכים בכלכלת מצב יציב. אמנם ניתן לעבור לטכנולוגיות עם פחות זיהום, כך שכל יחידת מוצר שמיוצרת (אם סופרים זאת בדולרים או בכמות המוצרים) מיוצרת תוך יצירה של פחות זיהום, אבל המשך גידול אוכלוסין כמו גם המשך הצמיחה הפיזית לנפש פירושם שכמות המוצרים הכוללת גדלה, לכן כדי להקטין את כמות הזיהום בכלכלה כולה, יש צורך לא רק להוריד את כמות הזיהום אלא להוריד אותה באופן חזק יותר מאשר עליית הזיהום עקב הגדלת היקפי הייצור. היבט זה מוסבר ביתר פירוט במשוואות I=PAT.

מניעת זיהום תעשייתי היא אחת המטרות של תעשייה בת קיימא ושל גישות כמו מעריסה לעריסה שמיועדות גם לתת מענה להיבטים אחרים כמו דלדול חומרי גלם ופגיעה במערכות אקולוגיות.

זיהום תעשייתי בישראל

זיהום אוויר מתעשייה בישראל

בישראל יש מספר איזורי תעשייה התורמים לזיהום אוויר בישראל. בחיפה וסביבתה קיים זיהום אוויר ממפעלים ומתחבורה. בבאר שבע נגרם זיהום בגלל המפעלים ברמת חובב. מפעלים בחדרה, באשדוד ובאשקלון פולטים לאוויר כמויות מסוכנות של חומרים מזהמים במיוחד. באיזור גוש דן אין כיום זיהום אוויר משמעותי שמקורו בתעשייה, אבל יש זיהום מים וקרקע נרחב עקב פעילות של מפעלים שפעלו באיזור בעבר, חלק מזיהום זה בחומרים כמו טריכלורואתילן עלולים לגרום לחשיפה של תושבים לזיהום אוויר מסרטן.

על-פי אומדני משרד האוצר משנת 2008, נזקי זיהום האוויר בכל הארץ הסתכמו לכ-12 מיליארד ש"ח בשנה, עם זאת חלק ניכר מזיהום זה הוא זיהום אוויר מתחבורה [2]

על פני נתוני הניטור ומחקרים אחרים, יש ירידה משמעותית בזיהום האוויר שמקורו במפעלים - בעיקר במוקדי זיהום תעשייתיים כמו מפרץ חיפה, או רמת חובב, בעיקר של חומרים נפוצים ופחות רעילים כגון תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן ותרכובות אורגניות נדיפות. זאת בעקבות שילוב של חקיקה, לחץ ציבורי ומודעות גדלה שמובילים לאימוץ טכנולוגיות נקיות יותר, טכנולוגיות לניקוי וסינון הזיהום ולפעמים בעקבות סגירת מפעלים מזהמים.

עם זאת קיים עדיין זיהום ניכר בחומרים מסוכנים רבים כולל מתכות כבדות, בנזן וחומרים מסרטנים, רעילים וטרטוגנים רבים, שחלקן הגדול אינו מנוטר בשגרה על ידי משרד הסביבה באופן שוטף ואין מעקב מסודר ושקוף אחריהם במסגרת הפעילות של משרד הבריאות או משרד החקלאות (חלק מהרעלים יכולים להצטבר במים ובמזון). כמו כספית, עופרת, קדמיום, ארסן, חומרי הדברה ועוד, היות והניטור והבקרה על השימוש והפצת חומרים אלה, וכן המידה שהם משפיעים על בריאות האוכלוסייה אינה מנוטרת באופן מספק.

בשנת 2012 נכנס לתוקף חוק מרשם חומרים מסוכנים (מפל"ס) המחייב מפעלים לדווח על פליטות לאוויר ולמים וכן העברות פסולות של כ-150 חומרים מסוכנים שונים כולל מתכות כבדות, תרכובות אורגניות מסוכנות ועוד. לפי הדו"ח לדוגמה אפשר לראות כי באיזור חיפה לבדו, שוחררו לאוויר בשנת 2012, 358 ק"ג של מתכות כבדות מסרטנות כגון ארסן, קדמיום, כרום שש ערכי ועוד.

זיהום האסבסט בנהריה גורם לתחלואה גבוהה פי 10 בסרטן הריאה ובמחלות נוספות בקרב תושבי העיר. הישובים מדרום לעכו חשופים לזיהום של דיאוקסין מצד חוד מתכות. לפי נתוני משרד הבריאות שיעור התחלואה בסרטן בקרב תושבי חיפה גבוה יותר מאשר הממוצע הארצי בעשרות אחוזים, ויש מומחים ורופאים שונים המעריכים כי דבר זה נגרם בגלל זיהום האוויר במפרץ חיפה בחומרים מסרטנים שונים. תושבי ערד עלולים להיחשף לזיהום עתידי בעקבות הכוונות של רותם אמפרט להקים ליד העיר מכרה פוספטים פתוח בשדה בריר.

זיהום מים וקרקע

ערכים מורחבים – זיהום מים בישראל, זיהום קרקע בישראל

זיהום מים בישראל נובע בחלקו הגדול ממקורות תעשייה (כמו גם חקלאות, תחבורה ומזבלות). במשך שנים רבות מתקיים זיהום נרחב של נחלים, מי תהום ומי ים, במי ביוב ובחומרים מסוכנים ולא הייתה קיימת אכיפה בגלל חוסר מודעות ואינטרסים כלכליים של בעלי מפעלים. מקרים מפורסמים של זיהום נקודתי שגרם לתחלואה ולמוות ברורים כוללים את זיהום נחל הירקון ואסון המכביה, וזיהום נחל הקישון כולל זיהום במתכות כבדות ובחומרים מסרטנים אחרים. גם נחלים אחרים כמו נחל חדרה ונחל שורק זוהמו קשות על ידי תעשיות שונות.

מקרים קשים של זיהום קרקע וזיהום מי תהום קשורים למתחמי תעשיות צבאיות שונים כמו תל אביב במפעל תע"ש מגן באזור נחלת יצחק, על גבול גבעתיים. ותע"ש רמת השרון שכללו זיהום נרחב וחמור בכמות גדולה של מתכות כבדות ושל חומרים מסרטנים כמו טריכלורואתילן. זיהום במתכות כבדות כמו ניקל, קדמיום וחומרים רעילים נוספים במי התהום סביב איזור התעשייה בחולון ובבת ים בעיקר מתעשיית ציפוי המתכות. [3]. מקור זיהום נוסף הוא באיזור הצפון לדוגמה ליד עכו, באיזור מפרץ חיפה, וליד איזור המועצה התעשייתית תפן.

פגיעה בעובדים

מבחינת פרשיות זיהום שנגעו לעובדים, הזיהום בתעשיות אלקטרוכימיות בעכו היה אחד הדוגמאות להשפעות הקשות שחשיפה לזיהום פגיעה קשה בעובדים הייתה גם בזיהום אסבסט בנהריה.

פעילות ציבורית

מספר עמותות סביבתיות פעילות לחשיפת המידע על מפעלים מזהמים בישראל ולשם קידום חקיקה, פיקוח והטלת קנסות על מפעלים מזהמים. עמותות אלה כוללות את אדם טבע ודין, אזרחים למען הסביבה בגליל, והקואליציה לבריאות הציבור.

החברה להגנת הטבע וצלול פועלות לא פעם להגברת המודעות ולמניעת זיהום מים, זיהום מי ים, זיהום מי תהום וזיהום נחלים בישראל. גרינפיס ים תיכון פעלה למניעת זיהום הים התיכון בשפכי תעשייה, בעיקר ממפעלים במפרץ חיפה,[4] וכן להקטנת זיהום האוויר מרמת חובב.

ראו גם

• זיהום האוויר במפרץ חיפה, תעשיות אלקטרוכימיות, זיהום קרקע בגוש דן, זיהום קרקע בישראל, תע"ש רמת השרון, תע"ש מגן, רמת חובב, זיהום אסבסט בנהריה,
• מתכות כבדות, מזהמים אורגניים עמידים, PCB, חומרי הדברה, חומר חלקיקי, תחמוצות חנקן, טריכלורואתילן, טטרהכלורואתילן.
• זיהום, השפעות בריאותיות של זיהום אוויר, משבש אנדוקריני, טרטוגן, גורם מסרטן, זיהום אוויר מתחבורה
• עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים, השפעה חיצונית, הכחשת זיהום,
• תעשייה בת קיימא, אחריות יצרן מורחבת, מעריסה לעריסה REACH, אדם טבע ודין, אזרחים למען הסביבה.
• אי שוויון מרחבי

קישורים חיצוניים

מידע כללי

• זיהום תעשייתי באתר הקואליציה לבריאות הציבור
• מה זה זיהום תעשייתי, wiseGEEK
• מחלת מינמטה בוויקיפדיה האנגלית

• מילון מונחים לחומרים מזהמים המשרד להגנת הסביבה
• זיהום וסביבה Global Alliance on Health and Pollution (GAHP)

פעילות

• אתר עמותת "אזרחים למען הסביבה"
• אתר "הקואליציה לבריאות הציבור"
• אתר עמותת "אדם טבע ודין"
• אתר "עמותת צלול"
• "אזרחים למען הסביבה" – עמוד ברשת החברתית פייסבוק
• הקואליציה לבריאות הציבור – עמוד ברשת החברתית פייסבוק
• אדם טבע ודין – עמוד ברשת החברתית פייסבוק
• עמותת צלול – עמוד ברשת החברתית פייסבוק
• תנו לנשום - הקריות נגד זיהום – עמוד ברשת החברתית פייסבוק
• 10 המקומות המזוהמים ביותר בעולם פרוייקט שנתי של "הצלב הירוק", ו-"blacksmith institute"

דו"חות

• מפל"ס - מרשם פליטות לסביבה של מפעלים מזהמים, המשרד להגנת הסביבה
• ד"ר אריה ונגר, דוח אדם טבע ודין לנתוני המפל"ס 2012 - מיפוי הזיהום התעשייתי של ששה חומרים רעילים במיוחד: ארסן, כספית, פורמלדהיד, פחמימנים, בנזן וטריכלורואתילן.
• שקט תעשייתי - מי מפקח על מפעלי תעשייה? דו"ח של אזרחים למען הסביבה, לבחינת אופן הטיפול של רשויות הגנת הסביבה בכל מה שקשור לפיקוח ובקרה על התעשייה במחוז הצפון.
• לשים סוף לדיאוקסינים דו"ח בנושא דיאוקסין, הקואליציה לבריאות הציבור, אפריל 2011
• אילנה קוריאל, המפעלים המזהמים בישראל: בז"ן חיפה בראש, רותם אמפרט חמישי, וואינט, 4.7.2017

קישורים נוספים

• המשרד להגנת הסביבה מפרסם את מדד ההשפעה הסביבתית של החברות הנסחרות דה מרקר, 2014
• זיהום פי 2,000 מהתקן בקרקע בבית הכרם בירושלים (זיהום במתכות כבדות) ניר חסון, הארץ, 03.07.2011
• מה קורה מעבר לשערי מפעלי התעשייה המזהמים במפרץ חיפה? אריק וייס, נענע 10, 02.05.2015
• נעה שפיגל, עיריית חיפה הוציאה צו סגירה למפעל כרמל אולפינים של בז"ן, הארץ, 26.10.2016
• יובל בגנו, יוזמה של החברה להגנת הטבע: אזרחים יוכלו לתבוע חברות מזהמות, מעריב, 10.7.2017

תעשיות פוגעניות

תעשיות שונות: תעשיית הטבק - אלכוהול - תעשיית הנשק החם - תעשיית הבשר - תעשיית המכוניות - תעשיית הנפט - תעשיות מזהמות - תעשיית ההשמנה - תעשיית הסוכר - תעשיית התרופות - תעשיית ההימורים

רקע ושיטות פעולה: התמכרות - הכחשת אלימות - קפיטליזם של מקורבים - מוצר ציבורי - סיכון מוסרי - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - האמת על באמת - תורת ההונאה - לובי פוליטי - קשרי הון-שלטון - הפרטת המחקר - תביעת השתקה - השפעות ההון על העיתונות - דיסאינפורמציה - הכחשת נזקי העישון - הכחשת זיהום - הכחשת אקלים - תרבות הצריכה