אי שוויון בריאותי בישראל

תוחלת חיים בלידה ביישובים בישראל המונים 50 אלף תושבים ומעלה, בשנים 2005-2009. תוחלת החיים בעלת מתאם עם המעמד הכלכלי-חברתי של היישוב (והיא קשורה חיובית גם לאוכלוסייה חרדית ושלילית לאוכלוסייה מוסלמית). ההפרש בתוחלת החיים בין שני הקצוות הוא 9 שנים. יש לשים לב שדבר זה נובע לא רק בגלל חיים ארוכים יותר, והבדלים בהרגלי חיים ובסביבה, אלא גם בגלל הבדלים ניכרים בין הישובים בשיעורי תמותת תינוקות

אי שוויון בריאותי בישראל הוא אי שוויון בריאותי במדינת ישראל. הנושא כולל את ההשלכות של פערים כלכליים בישראל, מעמד חברתי-כלכלי אובייקטיבי ונתפס, ושל הבדלים אחרים בין אוכלוסיות (כמו דת, השכלה, מגדר ועוד), על הבדלים במגמות בתחלואה, בטיפול ובתמותה בין אנשים שונים הגרים בישראל.

היבטים אחר של אי שוויון בריאותי הן ההשלכות של פערי הבריאות על אי השוויון - כיצד בעיות בריאות יכולות להוות חלק ממלכודת עוני, וכן את השפעת פערים כלכליים וחברתיים בחברה על המצב הבריאותי של כלל תושבי מדינת ישראל, באמצעות השפעה על תהליכים כמו הפרטת הבריאות בישראל, שחיתות פוליטית, זיהום אוויר בישראל ועוד.

קיימות מספר חלוקות של האוכלוסייה שלפיהן ניתן להבחין בהבדלים ניכרים בין אוכלוסיות בהרגלי חיים וחשיפה לגורמי סיכון, בתחלואה, בטיפול ובתמותה. חלוקות אלה כוללות מגדר (גברים נשים), מעמד חברתי-כלכלי או הכנסה כספית, השכלה, מיקום גאוגרפי, לאום (יהודים, ערבים), מוצא (רוסי, אתיופי וכו') גיל, מצב משפחתי (רווק, נשוי, גרוש ואלמן), השתתפות בשוק העבודה ואמונה דתית (חרדים, דתיים, חילונים). לפעמים ההבדלים הם בשל כמה משתנים יחד - לדוגמה נשים דתיות הן פחות פעילות מבחינה גופנית ביחס לנשים חרדיות.

ברוב ההיבטים החשובים, הבריאות של האוכלוסיות העשירות טובה יותר ביחס לבריאות העניים, לפעמים בפערים ניכרים של עשרות או מאות אחוזים. הבדלים אלה בולטים בהיבטים כמו תוחלת חיים בלידה ותוחלת חיים בגיל 65, תמותת תינוקות, פעילות גופנית, עישון, בריאות שיניים, תחלואה בסוכרת, אסתמה, מחלות נפש כמו דיכאון ועוד מחלות

יש הבדלים ניכרים בפרמטרים בריאותיים רבים. לדוגמה, בעוד תוחלת החיים בלידה של תושבי ישראל גבוהה ב-3 שנים בממוצע יחסית לתוחלת החיים של אזרח אמריקאי, נכון לשנת 2013, יש הבדל של 5 שנים בין תוחלת החיים ברעננה (85.5 שנים) לעומת הממוצע הארצי (80.8 שנה), וממוצע זה גבוה בכמעט 4 שנים מעל תוחלת החיים ברהט (77.1 שנה) וכמעט 3 שנים מעל זו של נצרת ורמלה (78 שנה)

יש מספר פרמטרים בהם ההבדלים בבריאות הם לרעת שכבות חזקות יותר. לדוגמה נשים יהודיות, נשים הגרות בתל אביב ונשים חילוניות (יהודיות וערביות) מעשנות יותר יחסית לשאר אוכלוסיית הנשים, וככל שעולה רמת ההשכלה עולה גם השתייה של משקאות אלכוהוליים. עם זאת רוב הפרמטרים הם לרעת העניים.

רקע: השלכות של אי שוויון על הבריאות בעולם

ערך מורחב – אי שוויון בריאותי

היבטים של השפעת אי השוויון בהכנסות על הבריאות ומדדים חברתיים, בהקשרים של תזונה והשמנה, תמותת תינוקות, מחלות נפשיות (כמו דיכאון), צריכת סמים, כניסה להריון בגיל ההתבגרות ועוד, נסקרים בספר The Spirit Level של זוג רופאים בריטיים לגבי מספר רב של מדינות מערביות ובתוכן ישראל. מסקנת החוקרים היא כי אי שוויון משפיע בצורה דרמטית על היבטים אלה הן בהשוואה בין מדינות והן בהבדלים בתוך המדינה.

מחקרים רבים נערכו בעולם מאז שנות ה-60, ומוצאים הבדלים בין שכבות שונות של האוכלוסייה. הדבר כולל לפעמים "פרדוקסים" שבהם מקסיקנים עניים בארצות הברית חיים יותר יחסית לאוכלוסייה העשירה יותר, וכן הבדלים בין המעמד הבינוני לבין העשירים בגלל היבטים כמו מתח (סטרס) שפוגע בשכבות הביניים. [1]

תוחלת חיים ביחס למדדים כלכליים-חברתיים

קשר בין תוחלת חיים בלידה לבין מדד כלכלי-חברתי ביישובים המונים מעל 50 אלף תושבים. 1998 -2002, משרד הבריאות.

לפי משרד הבריאות ולפי וועדת המומחים של ספיבק-יונה חוסר השוויון בבריאות מביא לפערים משמעותיים בתוחלת החיים בין תושבי המרכז ותושבי הפריפריה ועל רקע הבדלים ביכולת הכלכלית. לדוגמה תוחלת החיים ברעננה היא 83 שנים, לעומת זאת תוחלת החיים בנצרת היא 75.7 שנים.

לפי נתוני משרד הבריאות בשנים 1998-2002, היו פערים של 3 שנים בין תושבי יישובים בני 100 אלף תושבים. בבאר שבע, אשדוד ואשקלון תושבים חיו בממוצע 78 שנים, לעומת תושבי רמת גן שחיו 80.7 שנים. תוחלת החיים הממוצעת לשני המינים בכל הארץ היתה בתקופה זו 78.9. הפער הגדול ביותר בין ערים אלה היה פער של 4 שנים בין גברים בבאר שבע שחיו בממוצע 75 שנים, לעומת גברי רמת גן שחיו בממוצע 79 שנים. שלושת היישובים בעלי תוחלת החיים הנמוכה ביותר בערים הגדולות היו ישובים בדרום הארץ [2]

חלק ניכר מהשונות בתוחלת החיים בישובים בארץ שיש בהם מעל 50 אלף תושבים, מוסבר על ידי המדד החברתי-כלכלי של היישוב. באופן כללי ככל שהישוב ממוקם גבוה יותר במדד זה, כך תוחלת החיים בלידה גבוהה יותר. יוצאי דופן במגמה זו הם הישובים בני ברק, ירושלים ובית שמש, שיש בהם אחוז גבוה של חרדים. [3]

ההבדלים בתוחלת החיים (הן בלידה והן בגיל 65) נובעים מהבדלים אחרים כגון גנטיקה (הבדלים בין יהודים וערבים, ובין יהודים מתפוצות שונות), תמותת תינוקות, מומים בלידה, חשיפה לגורמי סיכון (כגון זיהום, תאונות, עישון, תזונה לקויה, תת פעילות גופנית ומתח נפשי), תחלואה שונה וטיפול רפואי שונה.

תמותת פגים ותינוקות וקשר למעמד כלכלי ולמגזר

קשר בין מדד חברתי-כלכלי של היישוב לבין שיעור תמותת תינוקות ל-1,000 לידות. ביישובים עם מעל 10,000 תושבים, בישראל בשנים 1998-2002. ניתן לראות שיעורי תמותה גבוהים יותר במגזר הערבי וכן שיעורי תמותה גבוהים יותר בישובים העניים יותר

לפי נתוני משרד הבריאות, על פי נתונים מ-1998-2002 בישובים ערביים יש תמותת תינוקות גבוהה יותר ביחס לישובים יהודים. באופן כללי ככל שדירוג היישוב גבוה יותר במדד החברתי-כלכלי כך תמותת התינוקות בו נמוכה יותר. קשר זה חזק יותר בקרב הישובים היהודיים וחלש בקרב הישובים הערביים. הממוצע הארצי בתקופה זו עמד על 5.5 תינוקות שמתו ל-1,000 לידות. בעשרת הישובים בעלי תמותת התינוקות הנמוכה ביותר השיעורים נעו בין רעננה עם 1.4 ילדים בממוצע ל-1,000 לידות, לבין כרמיאל, שם הנתון עמד על 3.2. לעומת זאת ב-10 הישובים בעלי הנתונים הגרועים ביותר, כולם ישובים ערביים, הנתונים היו גבוהים פי 3 מהישובים בעלי התמותה הנמוכה ביותר, ופי 2 ויותר יחסית לממוצע הארצי. מ-10.3 תינוקות שמתו לכל 1,000 לידות בעאבלין ועד 15 תינוקות שמתו ל-1,000 לידות בג'סר א-זרקה, פי 10 בהשוואה לרעננה. [4]

מחקר שערך ד"ר מתיו לואיס, שפורסם בשנת 2005, בדק פגים בעלי משקל לידה נמוך שנולדו בתל אביב-יפו בשנים 2000-2004, מתוכם, 50 פגים מתו תוך שנה מיום הלידה, ו-261 שרדו. במשפחות בעלות הכנסה נמוכה מ-9,000 ש"ח הפגים מתו בשיעור גבוה פי 3 יחסית למשפחות בעלות הכנסה גבוהה יותר. למרות שפגים אלה הם 1% מכלל התינוקות, הם מהווים 50% ממקרי המוות של תינוקות בשנה, כך שדבר זה משפיע על כלל הנתונים של תמותת התינוקות בחברה. [5].

לפי וועדת המומחים של ספיבק-יונה, נכון לשנת 2010, במחוז המרכז שיעור תמותת התינוקות עומד על 2.5 תינוקות ל-1,000 לידות חיות; לעומת שיעור תמותה של 5.7 תינוקות במחוז הדרום. שיעור תמותת התינוקות בקרב היהודים הוא 3 תינוקות ל–1,000 לידות חיות, לעומת שיעור של 7 תינוקות בקרב האזרחים הערבים.

השיעורים השונים של תמותת תינוקות, משפיעים גם על תוחלת החיים בלידה ולהבדלים לגבי נתון זה בישובים השונים. עם זאת תוחלת החיים של העשירים טובה יותר גם בגיל 65.

הבדלים בהתנהגות בריאותית ובחשיפה לגורמי סיכון בישראל

קיימים הבדלים ניכרים ביחס לגורמי סיכון בריאותיים - תזונה, עישון, פעילות גופנית, זיהום אוויר, מתח נפשי - ברוב גורמי הסיכון האלה שכבות במדד חברתי-כלכלי נמוך יותר הן בדרך כלל בעלות סיכון רב יותר בגלל מחסור במודעות, נורמות שונות בקהילות, פחות הזדמנויות, אי שוויון פוליטי ועוד.

פעילות גופנית

ערך מורחב – פעילות גופנית בישראל

31% מהגברים ו-26% מהנשים דיווחו על ביצוע פעילות גופנית לפחות 3 פעמים בשבוע, נכון לשנת 2003. גברים עוסקים בכך יותר מנשים ובשתי הקבוצות הדבר עולה עם הגיל. עם זאת היבט זה לא מתחשב בתחבורה פעילה ובפעילות גופנית במקום העבודה והלימודים. בקרב הערבים יש מגמה נמוכה של פעילות גופנית - 16% בקרב הגברים הערבים מול 33% בקרב הגברים היהודים. לנשים הנתונים הם 12% מול 27% בהתאמה - מדובר בפערים של פי 2 בין האוכלוסיות. בקרב גברים יהודים ממוצא אשכנזי (כולל עולים מברית המועצות לשעבר) יש שיעור פעילות גבוהה יותר (38%) בהשוואה לגברים ממוצא מזרחי (25%). גם השכלה משפיעה על לטובה על הפעילות הגופנית: 39% מהגברים בעלי תעודה אקדמית מקיימים לדבריהם פעילות גופנית לעומת 25% לחסרי תעודת בגרות; בקרב נשים המספרים התואמים הם 30% מול 21% כל ההבדלים הללו מתואמים גם עם הכנסה כלכלית שכן יהודים, גברים, אשכנזים, משכילים הם כולם משתנים הקשורים לגודל ההכנסה.

הבדלים נוספים הם מידת האמונה הדתית. נשים חרדיות הן בעלות שיעור פעילות גופני גבוה ודומה לחילונים, ולעומת זאת דווקא נשים דתיות ממעטות בפעילות גופנית (רק 12% לעומת הממוצע הכללי של 26%). בקרב גברים יש מעט יותר פעילות גופנית של חילונים בהשוואה לחרדים ודתיים. אצל הערבים, החילונים עוסקים בפעילות גופנית יותר מדתיים, ונשים ערביות חילוניות עוסקות בפעילות גופנית במידה דומה לנשים יהודיות מזרחיות. יש פעילות גופנית גבוהה בקרב אוכלוסיות הגרות בירושלים ובתל אביב (33%), ובמחוזות הדרום והצפון היא נמוכה יותר (26% ו-22% בהתאמה)

עישון

ערכים מורחבים – עישון בישראל, עישון ועוני, השפעות בריאותיות של עישון

מאז שנת 2002 מתפרסם מדי שנה דו"ח שר הבריאות על העישון בישראל. על פי הדו"ח משנת 2009, שיעור העישון בקרב האוכלוסייה הבוגרת (מעל גיל 21) עומד על 23%. אחוז הגברים המעשנים הוא 31%, לעומת 15% מעשנות בקרב נשים, הבדל של פי 2. גם הבדל בין ערבים ליהודים הם משמעותי. אחוז הגברים הערבים המעשנים הוא 49% לעומת 28% בקרב הגברים היהודים. מעשנים "כבדים" שמעשנים מעל 20 סיגריות ביממה, גבוה יותר מפי 2 בקרב גברים ערבים ביחס לגברים יהודים - 32% לעומת 12%.

נשים ערביות בוגרות מעשנות פחות מהיהודיות - 5.2% לעומת 16% בהתאמה. 11% מקרב היהודיות הן מעשנות "כבדות". מבין הגברים החרדים המסורתיים הדתיים והחילונים מעשנים כ-30%, זאת לעומת מסורתיים לא דתיים, שמעשנים בשיעור של כ-38% ודתיים שמעשנים בשיעור של 18%. בקרב נשים לא ידוע כמה חרדיות מעשנות, דתיות מעשנות כ-4% ושיעור העישון עולה ומגיע לשיא בקרב חילוניות שמעשנות בשיעור של 24%. בקרב הערבים, אצל גברים ונשים כאחד, חילוניות מגבירה את אחוז העישון מ-51% ל-64% בקרב גברים, ומ-5% ל-19% בקרב נשים (הבדל של פי 4!).

נשים רווקות וגרושות מעשנות פי 2 יחסית לנשים נשואות: כ-30% לעומת 15%, בגברים הנתונים הם דומים אבל פחות דרמטיים. 42% לרווקים, 48% לגרושים מול 33% לנשואים. מקרב הגברים, רק 23% בעלי תעודה אקדמית מעשנים לעומת 48% מעשנים שאין להם תעודת בגרות. לנשים נתונים אלה עומדים על 22% מול 13%. בקרב מובטלים יש שיעור עישון של 44% לעומת 40% במועסקים, וההבדל דרמטי יותר בקרב נשים - 31% לעומת 22% בהתאמה.

לעומת נתונים אלה, מחקרים מאוחרים יותר מישראל על נערים ונערות מראים שעישון נרגילות גדל בקרב אוכלוסיות שונות, כך שנערות ערביות מעשנות יותר מנשים יהודיות ולמעשה מעשנות בשיעור דומה לנערים יהודים.

מחקרים מהעולם מראים שיש מתאם חזק בין עישון ועוני. לדוגמה באנגליה המחצית העניה של התושבים מעשנים בשיעור כפול לעומת השישית העשירה ביותר (20% מול 10%) וכן אנשים עם תואר עם בעלי השכלה של תואר ראשון הם בעלי שיעור מעשנים נמוך פי 2 לעומת אנשים פחות מעשנים שם.

כמו כן מצאו מחקרים בעולם כי עישון תורם תרומה משמעותית ביותר להבדלים הנוגעים לאי-שוויון בריאותי. מחקר של הבנק העולמי שפורסם בשנת 2000, מצא כי במדינות מערביות עישון הוא הסיבה העיקרית להבדלים בתמותה בקרב גברים בגיל הביניים (בין גיל 35 ל-70) בין עניים ללא עניים. לדוגמה באנגליה ובווילס, סיכוי התמותה של החמישיון העני ביותר בגיל זה היה 50% לעומת 25% בקרב העשירים ביותר, אבל בנטרול היבטים של עישון סיכוי המוות ירדו ל-24% מול 17% - כלומר מפער של 200% לפער של 140% ותרומה משמעותית להקטנת התמותה בשתי הקבוצות.

חשיפה לזיהום

ערכים מורחבים – זיהום אוויר בישראל, זיהום מים בישראל

חלק מהאוכלוסיות העניות יותר חשופות יותר לזיהום. הדבר נובע בגלל קרבה למפעלים מזהמים או למפגעי זיהום אוויר כמו התחנה המרכזית בתל אביב וכבישים ראשיים וחשיפה גבוהה יותר לזיהום אוויר מתחבורה. אוכלוסייה עניה יותר היא בעלת פחות כלים ואפשרויות לשנות מצב זה, כמו לעבור דירה, להחליף מקום עבודה או להפעיל לחץ על הרשויות המקומיות או הממשלה.

רוב התעשיות המזהמות של ישראל נמצאות ליד אוכלוסיות חלשות יותר מבחינה חברתית וכלכלית - אם בגלל נדידת מפעלים מזהמים מקרבה למרכזי כוח, אם בגלל דחיקה של העניים לאזורים מזוהמים או בגלל עצימת עין של גורמי תכנון לקרבה כזו. רוב המפעלים נמצאים גם בפריפריה הגאוגרפית. הדוגמאות כוללות את רמת חובב בנגב הממוקמת בקרבת באר שבע וישובים בדואיים, זיהום האוויר במפרץ חיפה, זיהום אסבסט בנהריה, וכן מפעלי חוד פלדה ותעשיות אלקטרוכימיות מהווים דוגמאות למפעלים מזהמים שפוגעים בעוצמה גדולה יותר באוכלוסייה הענייה שבפריפריה. גם בתוך העיר קיימים הבדלים, לדוגמה רוב הזיהום בחיפה הוא בקרבת הקריות בעוד השכונות העשירות יותר נמצאות רחוק יותר מהזיהום, בצידו השני של ההר.

לפי ארגון הבריאות העולמי, זיהום אוויר הוא גורם המוות של אחד מכל שמונה אנשים ברחבי העולם וגורם למקרים רבים של מחלות נשימה. הפגיעה בבריאות תלויה מאוד בסוג המזהם, בהצטברות ביולוגית שלו, בעוצמת החשיפה ובמשך החשיפה. כך לדוגמה מתכות כבדות, דיאוקסינים וחומרים מסרטנים ומחקי הורמונים הם גרועים בהרבה יחסית לתחמוצות גופרית לדוגמה. החשיפה לזיהום עלולה לגרור השפעות בריאותיות שונות כמו החלשות המערכת החיסונית, מחלות סרטן, מחלות לב ריאה, שיבוש המערכת האנדוקרינית ופגיעה בעוברים. כך לדוגמה יש חשד (שהובע לדוגמה על ידי רשם הסרטן הלאומי) כי מחלות סרטן בשיעורים גבוהים בחיפה ובבאר שבע קשורים לזיהום אוויר גבוה באזורים אלה.

בנוסף, חלק מהעניים עובדים במפעלים מזהמים במיוחד שהשפיעו על בריאות העובדים במפעלים אלה. דוגמה בולטת לדבר זה התקיימה בתעשיות אלקטרוכימיות. בשנים האחרונות קיימים מחקרים הקושרים עיסוק בחומרי הדברה בתחלואה בסרטן ובפרקינסון, וכן מחקרים הקושרים פעילות במשמרות לילה וחשיפה לתאורה מלאכותית (בעיקר בקרב עובדי משמרות כמו אחיות או עובדים בקווים ייצור) לסרטן השד.

לפי מחקר של הקואליציה לבריאות הציבור משנת 2012, קיימת תמותה עודפת של גברים יהודים, ממחלות הקשורות בזיהום סביבתי באזור מפרץ חיפה, בהשוואה לאזורים אחרים. המחלות כוללות מחלות כליה, סוכרת, יתר לחץ דם, ומחלות לב.[6]. נתונים של משרד הבריאות מצביעים על שיעור תחלואה ותמותה גבוהים יותר בסרטן כללי בנפת חיפה, יחסית לשאר הארץ. שכיחות התחלואה המתוקננת בסרטן ריאות בנפת חיפה גבוהה יותר יחסית לשאר הארץ בקרב גברים ונשים כאחד, למרות שאחוז העישון שם נמוך יותר מהממוצע הארצי. גם תמותה ממחלות לב שכיחה יותר בחיפה יחסית לשאר הארץ. הנתונים על תמותה מסרטן וממחלות לב עודפות חזקים יותר בקרב אזורים הקרובים יותר לאזורי הזיהום במפרץ חיפה.

בישראל קיים גם זיהום מים נרחב, זיהום נחלים וזיהום קרקע, לא ידוע האם יש קשר בין סוגי זיהום אלה לבין מעמד חברתי-כלכלי, אך תכופות זיהומים אלה נמצאים ליד אזורי תעשייה שבעצמם קרובים אל שכונות עניות יותר. דוגמאות בולטות הן זיהום מים בקישון, וכן הפגיעה בדייגים בקישון. מקרה אחר הוא חוות מיכלי הנפט בקרבת קריית חיים, שנבנתה בזמן הבריטים, נמצאת במצב תחזוקה ירוד, וכי הקרקע במקום מזוהמת, לעומק בכמות גדולה של נפט גולמי. יש חשש כי נפט זה חדר למי התהום וזיהם אותם, וכי דבר זה תורם לתחלואה גדולה בסרטן שקיימת בשכונת קריית חיים הסמוכה לחווה.

אי שוויון בגישה למזון בריא ובנורמות אכילה

בכל הנוגע לגישה למזון בריא יש מגמות שונות וסותרות. מחד בשכבות עניות, במיוחד בקהילות עניות מסורתיות יותר שבהן נשים עובדות פחות, ויש יותר פנאי וכורח כלכלי לבשל לבני הבית, יש מסורת ארוכת שנים של בישול ביתי והסתמכות על חומרי גלם טריים, והימנעות ממזון מעובד ותעשייתי. לעומת זאת בשכבות עניות שבהן נשים עובדות, יש נטייה להסתמך יותר על מוצרים מעובדים וחומרי גלם זולים כמו תירס, קמח חיטה לבן, מוצרים המכילים סוכר או סוכר סמוי בכמות גבוה, ממתקים, משקאות ממותקים ועוד. דבר זה בא לידי ביטוי בישראל כאשר יהודים מתימן ומאתיופיה עלו לארץ, ובעקבות כך התזונה שלהן השתנתה והם החלו לחלות בסוכרת בשיעורים גדולים. [7]

לעיתים קרובות אין מודעות לתזונה בריאה ובאופן כללי יש בעולם קשר בין השמנה וסוכרת לבין מצב חברתי כלכלי נמוך. בשכבות הגבוהות יותר יש גישה קלה עוד יותר למזון מהיר ומעובד, ומצד שני גם מודעות גבוהה יותר למזון בריא יותר. היבטים אלה באים לידי ביטוי בישראל באחוזי סוכרת גבוהים יותר בקרב אנשים עם פחות השכלה ובקרב מעמד חברתי-כלכלי נמוך המקבלים "פטור" מאגרות בריאות מצד ביטוח לאומי. [8]

לפי נתונים של רשם הסוכרת הלאומי שפורסמו בשנת 2021, בקרב הציבור החרדי שיעורי הסוכרת גבוהים משמעותית לעומת הציבור היהודי הכללי. על פי הנתונים הפער הגדול ביותר הוא בגיל 25-34 ולפיו הסיכוי של צעיר חרדי לחלות בסוכרת גבוה פי 1.5 ביחס לצעיר בן גילו יהודי שאינו חרדי. דבר זה קשור לפי משרד הבריאות לצריכה גבוה של משקאות ממותקים. לפי נתוני אגף התזונה (ע"פ סקר ברוקדייל) נמצאה צריכה גבוהה של מזונות מזיקים בצורה משמעותית בקרב משפחות בציבור החרדי לעומת הציבור הכללי. לדוגמא 78% ממשקי הבית החרדים רוכשים מאפים מתוקים לעומת 60% בציבור הכללי, 89% מהמשפחות החרדיות קונות חטיפים מתוקים לעומת 74% בציבור הכללי. מעל הכל בהרגלי השתייה מוביל הציבור החרדי ברכישת שתייה מתוקה בשיעור של 79% לעומת 51% בציבור הכללי. סקר הוצאות שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נמצא שמשפחה חרדית מוציאה כ-90 ₪ בחודש על משקאות ממותקים (כ-14 בקבוקי 1.5 ליטר), לעומת משפחה בציבור הכללי שמוציאה כ-65 ₪ בחודש (כ-10 בקבוקי 1.5 ליטר).

הבדלים קיימים גם בהקשרים של דימוי הגוף ונורמות אכילה, הן בין שכבות שונות באוכלוסייה (חרדים, ערבים, יהודים, משכילים מול לא משכילים) והן בין נשים וגברים. לדוגמה במחקר משנת 1985 Marlene Boskind-White נשאלו 33 אלף נשים בנוגע לתפישת הגוף שלהן. רק 25% היו כבדות לפי סטנדרטים אובייקטיביים, 30% היו מתחת לנורמה יחסית לגובהן. קרוב ל-75% מהנשאלות חשבו שהן שמנות. רוב הנשים גם אמרו שהן "לא מרוצות" או "מתביישות" בבטן שלהן, במותניים, בירכיים ובישבן. דבר זה מושפע בצורה ניכרת מנורמות חברתיות ומחשיפה לתרבות הצריכה ולחשיפה חוזרת לגוף "האשה המושלמת" כדוגמנית רזה. הבדלים אלה משפיעים על הפרעות אכילה כמו אנורקסיה ובולמיה שפוגעות בעיקר בנשים - 90% מהחולים באנורקסיה לדוגמה הן נשים [9]

סביבה עירונית

הסביבה העירונית משפיעה על מספר היבטים שונים הנוגעים לבריאות - הסבירות לבצע תחבורה פעילה ולשמור על אורח חיים פעיל, חשיפה לזיהום אוויר, הגנה על הולכי הרגל, סביבת משחקים מוגנת לילדים, והשפעה על הון חברתי שבתורו יכול להשפיע על היבטים כמו ידע בריאותי, הרגלי תזונה, הרגלי פעילות גופנית, רוגע והגנה מפני מתח נפשי וזמינות של שירותי בריאות קהילתיים כמו טיפת חלב. חשיפה לעצים בעיר ולנוף של עצים ו/או מים יכולה לשפר את הבריאות הנפשית ולקצר זמני החלמה של חולים.

יש הבדלים ניכרים בין ישובים יהודים וערבים ביחס לסלחנות של הסביבה העירונית להולכי רגל. בישובים ערבים רבים אין מדרכות. כמו כן יש מחסור במקומות משחק בטוחים לילדים. כתוצאה מכך יש נתוני היפגעות גבוהים בהרבה של ילדים ערבים בתאונות דרכים כהולכי רגל ובתאונות דרכים בקרבת הבית.

תושבי ישובים פרבריים משתמשים יותר במכוניות פרטיות כדי להגיע לעבודה, לקניות, למוסדות חינוך ולחברים. דבר זה מוריד את השימוש שלהם כהולכי רגל וכרוכבי אופניים לשם תחבורה. עם זאת ייתכן ובפרברים עמידים יותר התושבים עוסקים יותר בספורט כחלק מתרבות הפנאי.

הסביבה הביתית

באופן כללי בבתים עניים יותר יש חשיפה לגורמי סיכון רבים יותר לתאונות במרחב הביתי, הן עקב מודעות נמוכה יותר והן עקב ליקויי בטיחות הנובעים מקשיי תחזוקה של הבית. גורמי תאונות כוללים חשיפה גדולה יותר לתאונות חשמל, סיכוני כוויות, סיכוני נפילה ועוד.

היבטים נוספים שעשויים להיות בהם הבדלים הם מודעות לחשיפה לטלוויזיה ומודעות להחזקת מזונות מזיקים בבית כגון משקאות ממותקים, חטיפים וכדומה.

הבדלים בהיפגעות ילדים ונוער בתאונות

תאונות הן גורם התמותה והתחלואה מספר אחד בקרב ילדים ומתבגרים צעירים בישראל (בדומה למדינות מערביות אחרות). תאונות גורמות לסבל אנושי רב ולהוצאות למשפחה ולמשק. כ-144 ילדים מתים בכל שנה, 81% מתוכם מתים כתוצאה מהיפגעות לא מכוונת. 24,000 ילדים מאושפזים מדי שנה, מתוכם 91% כתוצאה מתאונות לא מכוונות לסוגיהן. יש 180 אלף פניות לחדרי מיון מדי שנה, מתוכן 69% כתוצאה מתאונות שונות.[10] בשנת 2014 נהרגו 114 ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת. שני הגורמים העיקריים לכך הן תאונות דרכים (42%) וטביעה (18%) אשר יחד מהווים 60% ממקרי המוות מתאונות. סיבות שכיחות נוספות הן הרעלה או כוויה עקב שריפה (7%), נפילה (6%) וחנק (5%).

יש הבדלים גדולים בין האוכלוסייה היהודית לערבית. מספר מקרי המוות של ילדים ערבים בתאונות גבוה פי 3 לעומת ילדים יהודים. בגילאים שונים ובהשוואה בין בנים ובנות יש מגמות שונות. לדוגמה בנות ערביות בגיל 0-4 נמצאות בסיכון תמותה דומה לבנים, אבל בעוד שבנים יהודים בגיל זה הם בעלי סיכון נמוך פי 3 לעומת בנים ערבים, בנות יהודיות הן בסיכון נמוך פי 12 ביחס לבנות ערביות. לעומת זאת, בעוד בקרב נערים בגיל 15-17 הנערים היהודים נמצאים בסיכון מופחת לעומת הנערים הערבים, הנערות היהודיות בגיל זה נמצאות בסיכון גבוה פי 4 לעומת נערות ערביות בגיל דומה. בכל הגילאים (למעט בגיל 0-4 בקרב ערבים) הסיכון של בנים גבוה לעומת הסיכון בקרב בנות

ילדים יהודים ביישוב עני (אשכול 1-3) הם בעלי סיכון תמותה בתאונות גבוה פי 2.1 לעומת ילדים בישובים מבוססים יותר (באשכול 4-6) ופי 2.7 לעומת ילדים שגרים בישוב עשיר. לעומת זאת אין הבדל בסיכוי התמותה של ילדים ערבים מישוב עני לעומת כאלה בישוב ערבי מבוסס יותר. בקרב ערבים יש מקרי מוות רבים יותר בקרב ישובים בדרום לעומת ישובים בצפון הארץ.

ילדים בגיל 0-4 ונערים בגיל 15-17 הם בעלי סיכון מוגבר למוות בתאונות לעומת גילאים אחרים. ילדים שונים חשופים לסיכונים שונים. ילדים ערבים בגיל 0-4 חשופים יותר לדריסה על ידי רכב שנוסע אחורנית, בין היתר בגלל מחסור במקומות משחק בטוחים בישובים ערבים. בנים בגיל 15-17 נפגעים יותר בתאונות דרכים, ובפרט בנסיעה בטרקטורונים ורכב דו-גלגלי, וכן הם נפגעים יותר עקב לקיחת סיכונים אחרים כמו שתיית אלכוהול אלימות וסכנת טביעה תחת השפעת סמים ו/או אלכוהול.

לאורך העשור של 2000-2010 יש מגמה של ירידה מתונה בכמות המוות עקב תאונות בכל הגילאים, הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים. עם זאת קצב הירידה בקרב יהודים גבוה יותר. מגמת הירידה בשיעור התמותה מתקיימת הן בתאונות דרכים והן בתאונות בבית ובפעילות פנאי. במסגרת תאונות דרכים, ילדים ערבים מתים ביחס גבוה פי 2 בתאונות שבהן מעורב רכב מנועי, אבל הם מתים ביחס גבוה פי 8 בתאונות שבהן הם מעורבים כהולכי רגל.

בהשוואה למדינות אחרות, שיעורי התמותה מהיפגעות בקרב ילדים בני 14 – 0 בשנת 2008, ישראל נמצאת אחרי רוב מדינות אירופה המערביות אך לפני מספר מדינות מערביות אחרות. שיעור התמותה הנמוך ביותר היה באיסלנד ועמד על 1.4 ובנורווגיה ושוודיה עמד על 2.5. בישראל הנתון עומד על 4.6 ממוצע OECD הוא 5.7. בארצות הברית הנתון עומד על 10.8 ובמקסיקו 14.7.

גם בפציעות מתאונות יש הבדלים בין יהודים וערבים - ילדים ערבים הם בעלי סיכון מוגבר להיפצע ולהתאשפז לעומת ילדים יהודים, הסיכוי שלהם להיפצע קשה יותר גבוה יותר והם מתאשפזים למשך זמן ארוך יותר לעומת ילדים יהודים. כך יוצא שנטל האשפוז של ילדים ערבים גבוה פי 1.7 מחלקם באוכלוסייה. בנים ערבים מתאשפזים פי 2-2.5 לעומת בנים יהודים. בנות ערביות עד גיל 5 מתאשפזות ברמה גבוהה יותר יחסית דומה לבנות יהודיות, מעל גיל זה שיעורי האשפוז דומים.

פציעות ותאונות בקרב האוכלוסייה הבוגרת

מחקר של פרופסור קובי פלג משנת 2014 מצא כי יש הבדלים ניכרים בסיכוי להיפצע לבין רמה חברתית-כלכלית. מעקב בן שלוש שנים אחר אוכלוסייה של מעל מיליון תושבים מצא כי אחוז המאושפזים עם פציעות קלות גבוה באשכולות החברתיים הנמוכים 3-10 בהשוואה לאשכולות הגבוהים 14-20. אחוז נפגעי הולכי רגל בקרב המתגוררים באשכולות 1-10 גבוה עד פי 6 בהשוואה לאשכולות מעל 10. לעומת זאת אחוזי האשפוז לרוכבי אופנוע גבוהים יותר בקרב תושבים המתגוררים באשכולות גבוהים. אחוזי האשפוז הגבוהים ביותר עקב פגיעות מכוונות הינם באשכולות 1-7 וככל שהאשכול עולה אחוז האשפוז יורד. ילדים באשכול חברתי כלכלי 4 מתאשפזים פי 3.4 בגין פציעות בבית בהשוואה לילדים באשכול 16. בכל אשכול, מתוקנן לפי גיל, הסיכוי להתאשפז עקב היפגעות גבוה יותר בקרב ערבים בהשוואה ליהודים.

הבדלים בתחלואה במחלות שונות בישראל

תחלואה ותמותה מסרטן

ערך מורחב – סרטן בישראל

שיעורי עודף מקרי תחלואה חדשים בכלל סוגי הסרטן, בערים בנפת חיפה לעומת שאר הארץ, בשנים 2005-2009. שיעור התחלואה בסרטן גבוהה 10%-20% בקרב גברים, וב-20%-40% בקרב נשים לעומת הממוצע הארצי. הסבר אפשרי לעודף תחלואה זה הינו זיהום האוויר במפרץ חיפה, שכולל חומרים מסרטנים רבים, ולאחר שלילת הסברים אחרים כגון עודף עישון (העישון בנפת חיפה נמוך במעט מהממוצע הארצי)

שיעורי תמותה מתוקננים-100 אלף איש, ממחלות סרטן בישראל, בקרב בני 40 ומעלה, לפי נפות, בשנים 2005-2009.

תחלואה בסרטן

לפי נתוני משרד הבריאות לשנים 2002-1998, השיעור המתוקנן של חולי סרטן חדשים בשנה היה 365 ל-100 אלף איש בקרב גברים, ו-352 ל-100 אלף איש בקרב נשים. הנפה שבה שיעור התחלואה בסרטן הנמוך ביותר לגברים ולנשים כאחד היתה נפת ירושלים (266 לגברים, 269 לנשים - הנתונים מירושלים לא מתייחסים לערבים). הנפה שבה שיעור התחלואה הגבוה ביותר בסרטן לגברים ולנשים כאחד הייתה נפת חיפה (424 לגברים, 410 לנשים). כלומר גבוהים ב-50%-60% לעומת הנפה הנמוכה ביותר.

תחלואה במחלות סרטניות בקרב גברים היתה נמוכה במיוחד בקרב ישובים ערביים. עשרת הישובים עם התחלואה הנמוכה ביותר בסרטן היו מודיעין עילית ועוד 9 ישובים ערבים. בירכא היו 130 חולים ל-100 אלף איש, במודיעין עילית 140 ובקלנסוואה 220 חולים ל-100 אלף איש.

הישובים בהם היה שיעורי תחלואה גבוהה בסרטן בקרב גברים, היו כמעט כולם יהודים (מלבד טמרה). ארבע ישובים היו שדרות, מודיעין, מכבים רעות (עם 526 מקרים ל-100 אלף) וגבעת שמואל. שאר הישובים האחרים בעלי שיעורי סרטן גבוה היו בקרבת חיפה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, טמרה, קריית טבעון, ונשר. בכל הישובים האלה הייתה תחלואת גברים גבוהה פי 3 יחסית לישובים הערבים בעלי התחלואה הנמוכה בסרטן. יש לשים לב שיש הגירה בין ישובים, והרישום הוא לפי מקום המגורים האחרון של האדם ולא לפי המקום העיקרי בו חי רוב חייו. דבר זה משפיע בעיקר ביחס לערים חדשות יחסית. איו לו השפעה על הבדלים בין תחלופה בין ישובים ערביים ללא ערביים. כמו כן משרד הבריאות לא מציין מה אחוז התחלופה בין ערים שונות.

באופן טבעי יש הבדלים בין גברים ונשים בתחלואה בסרטן. נשים חולות בסוגי סרטן הקשורים למערכות הרביה - סרטן השד, סרטן צוואר הרחם וסרטן השחלה מהוות חלק גדול מהתחלואה של נשים בישראל. סרטן השד מהווה שליש מסך המקרים החדשים של סרטן בקרב נשים והוא סוג הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים, יחד עם סרטן צוואר הרחם והשחלה מדובר ב-40% מכלל התחלואה בסרטן בנשים. בנוסף נשים חולות בסרטן בגילאים צעירים יותר ביחס לגברים. חלק מההבדלים בין גברים לנשים נוגעים גם לעישון - גברים מעשנים יותר ולכן חולים יותר בסרטן הריאה, גברים ערבים חולים בסרטן ריאה יותר מאשר גברים יהודים, ונשים יהודיות חולות בסרטן ריאה יותר מאשר נשים ערביות.

תמותה מסרטן

לפי נתוני משרד הבריאות משנת 2013, שיעור התמותה בשנים 2005-2009 ממחלות סרטן בקרב בני 40 ומעלה, הייתה גבוהה בנפות באר שבע, חיפה, חדרה, יזרעאל עם מעל 470 מתים ל-100 אלף איש. בנפת תל אביב, חדרה ואשקלון התמותה עמדה על 460 מתים מסרטן לכל 100 אלף איש. בנפות ירושלים ויהודה ושומרון התמותה מסרטן הייתה הנמוכה מבין הנפות עם 390 407 בהתאמה.

תחלואה ותמותה ממחלות לב

שיעורי תמותה מתוקננים-100 אלף איש, ממחלות לב בישראל, בקרב בני 40 ומעלה, לפי נפות.

לפי נתוני משרד הבריאות משנת 2013, שיעור התמותה בשנים 2005-2009 ממחלות לב בקרב בני 40 ומעלה, הייתה גבוהה בנפת עכו (427 אנשים ל-100 אלף איש בשנה), וכן גבוהה באזור כנרת, חיפה, ויזרעאל (עם כ-380 מתים לשנה לכל 100 אלף איש). בנפות פתח תקווה ובאר שבע השיעור המתוקנן לתמותה ממחלות לב היה נמוך יחסית לשאר הארץ עם כ-290 מתים ל-100 אלף איש.

תחלואה בסוכרת

ערך מורחב – סוכרת

אחוזי התחלואה בסוכרת בקרב יהודים בגילאי 25-64 בישראל, בחלוקה לפי מגדר והשכלה, נכון לשנת 2003.

מחקר מב"ת שפורסם בשנת 2003, בדק הבדל בתחלואה מוצהרת בקרב נשים וגברים, יהודים וערבים בעלי רמות השכלה שונות. נמצאו הבדלים ניכרים מאוד. לדוגמה נשים יהודיות עם השכלה של 8 שנים ופחות, היו בעלות שיעורי סוכרת גבוהים פי 20 יחסית לנשים יהודיות בעלות השכלה אקדמית, ופי 3 יחסית לנשים יהודיות בעלות השכלה תיכונית (דבר זה יכול לנבוע גם מהבדלים בגיל - נשים בעבר היו פחות משכילות). במחקר אחר משנת 2006, שבדק את התחלואה בסוכרת לפי גיל וקיום של פטור מתשלום אגרת שירותי בריאות (הניתן למעמד חברתי כלכלי נמוך במיוחד) - מצא כי במעמדות הנמוכים המצאות סוכרת הייתה גבוהה פי 2 ויותר לעומת שאר המעמדות, בכל קבוצת גיל למעט מעל גיל 65. מחקרים נוספים מצאו כי הסוכרת חמורה יותר - פחות מאוזנת, בקרב אנשים המקבלים פטור וכן בקרב יישובים עניים יותר.

תחלואה באסתמה

בקרב מעמדות נמוכים הזוכים לפטור מאגרת שירותי בריאות, יש שיעור כפול של תחלואה באסתמה לעומת מעמדות אחרים, בקבוצות הגיל 1-5, 18-44 ו-44-56.

תחלואה במחלות נפשיות

ערך מורחב – דיכאון

סקר הבריאות הלאומי שנערך בשנת 2006 מצא קשר בין המצאות של אירועי דיכאון וחרדה לבין הכנסה חודשית וכן עם מספר שנות הלימוד. בקרב אלו שהרוויחו פחות מ-3,000 ש"ח בחודש הסיכוי להימצאות דיכאון או חרדה גבוה פי 2 לעומת אלו שהרוויחו מעל 20,000 ש"ח בחודש, בהכנסה של 15,000 ש"ח בחודש הפער היה גדול פי 3. בקרב מי שלמדו 0-6 שנים אירועי דיכאון או חרדה גדולים פי 2 לעומת אלו שיש להם 16 שנות לימוד או יותר.

נגישות לתרופות ולשירותים רפואיים

על פי סקר שנערך עבור ההסתדרות הרפואית ושפורסם במאי 2008, שליש מהאנשים בישראל נאלצים לוותר על תרופות בגלל מחסור בכסף. הסקר מצביע על גידול באי השיוויון הבריאותי בין אוכלוסייה עשירה וענייה, בין מגזרים אתניים ובין תושבי המרכז לפריפריה. באוזרי הפריפריה בישראל שיעור התחלואה והתמותה נמצא בעלייה.

ראשי ההסתדרות הרפואית, המאגדת את מרבית הרופאים בארץ, התריעו שאין מדיניות ממשלתית ופעילות שלטונית משמעותית לצמצום הפערים, בניגוד לפעולות ממשלתיות במדינות מערביות כולל אירופה וארצות הברית. [11]

עמותת רופאים לזכויות אדם פרסמה בדצמבר 2009 דו"ח לפיו אנשים בפריפריה, מחכים יותר ימים בתור לרופאים מקצועיים[12]. דבר זה נובע כנראה מפיזור לא שוויוני של שירותי רפואה במחוזות שונים, כך שיש יותר שירותים רפואיים באזור המרכז שבו יש אוכלוסייה חזקה יותר מבחינה כלכלית.[13]

ביישובים בפריפרייה זמני ההגעה של אמבולנסים של מגן דוד אדום ארוכים לעומת הגעה בערים מרכזיות יותר. בבדיקה משנת 2017 נמצא כי זמן ההגעה בישובים יהודים רבים הוא כ-10 דקות, אבל יש ישובים עם זמני הגעה ארוכים יותר. בישובים יהודים מרוחקים כמו שדה בוקר זמן ההגעה הוא 16 דקות, בישובים ערבים זמני ההגעה של אמבולנס יכולים להיות 17 עד 20 דקות.

השפעות חברתיות וכלכליות של אי שוויון בריאותי בישראל

תחלואה כמלכודת עוני

ערך מורחב – מלכודת עוני

יש סוגים שונים של מחלות ומצבים שיכולים לתפקד כחלק ממלכודת עוני - מצב בו העניים יותר נקלעים בהסתברות גבוהה יותר למצב חברתי, נפשי או בריאותי מסויים, ומצב זה מקשה עליהם לצאת מהעוני ומגביר את אי השוויון בחברה. הדבר מקשה גם על ניידות חברתית כך שהוא גם פוגע בכלל החברה על ידי הקטנת של מריטוקרטיה - תגמול על כשרון.

• השמנה נפוצה בקרב חלק מאוכלוסיות העניים, בעיקר בקרב עניים עובדים. זאת בשל מודעות נמוכה יותר לתזונה בריאה, קושי גדול יותר להגיע למזונות בריאים, בשל מחסור בזמן לבישול וזמינות ומחיר זול של מזון עתיר סוכר, שומן ופחמימות ודל באבות מזון וויטמינים. ההשמנה מקושרת כיום למחלות לב-ריאה ולתחלואה בסרטן.
• השמנה ותזונה לקויה קשורות גם לסוכרת, שדורשת משאבים כלכליים ניכרים היות והיא מחלה לאורך זמן רב. במדינת ישראל לדוגמה הסוכרת נפוצה הרבה יותר, עד פי 5, בקרב העניים.
• השמנה, עישון וסוכרת הם כולם גורמי סיכון מרכזיים לנכות שפוגעת הן ביכולת ההשתכרות, מגבילה גם את היכולת ללימודים, וצורכת משאבים ניכרים הדרושים לטיפול רפואי, לסיוע יומיומי מצד אנשים אחרים, לציוד מיוחד ועוד. כך לדוגמה, כל הזכאים לדיור ציבורי בישראל הם נכים.
• אי שוויון מקושר גם לעליה בבעיות נפשיות בכלל האוכלוסייה, דבר שגורר לפגיעה ביכולת הלימודים, פגיעה בהון אנושי ופגיעה ביכולת ההשתכרות. כאמור מחקרים בישראל מצאו כי אנשים עניים יותר נוטים יותר לדיכאון וחרדה והם גם חשופים יותר למתח נפשי.
• מצוקה נפשית בקרב העניים. החוקר אלדר שפיר מצא בניסויים שערך כי היכולת לפתור בעיות נפגעת באופן משמעותי כתוצאה מעוני. עניים אינם פחות חכמים באופן כללי מבני מעמדות אחרים, אבל כאשר הם נקלעים למצוקה כלכלית, לדוגמה אם הם צריכים לשלם סוכם כסף גדול, הדבר מעיק עליהם ותופס "רוחב פס" מסך יכולות העיבוד שלהם. הוא מדמה את זה לכך שאנו צריכים לפתור בעיה וכל הזמן לזכור בראש מספר בן 8 ספרות.
• התמכרות לסמים ולאלכוהול נפוצה יותר במדינות שבהן יש אי שוויון כלכלי-חברתי גבוה. התמכרות כזו מקשה על לימודים, גידול ילדים, החזקה בסטטוס חברתי וברשתות תמיכה חברתיות ועל מציאת מקום עבודה.

אי שוויון ותהליכי הפרטה

ערך מורחב – הפרטת הבריאות בישראל

תהליכי הפרטת הבריאות מושפעים ומשפיעים על תהליכי אי שוויון כלכלי ובריאותי.

מצד אחד, פירושה של הפרטת הבריאות הציבורית עלולה להיות שהעניים יותר מקבלים שירותים גרועים יותר, שכן הם אינם יכולים להרשות לעצמם להשתתף במערכת הבריאות הפרטית, ובסיס ההכנסות של מערכת הבריאות הציבורית הולך וקטן. כמו כן, בגלל כשלי שוק במערכת בריאות, הפרטת מערכת הבריאות מייקרת את הבריאות לכלל האוכלוסייה ויוצרת בה עיוותים ואי-יעילויות - כך שבמדינות כמו ארצות הברית, הציבור מוציא סכום גדול יותר על בריאות (סך הסכומים הציבוריים והפרטיים) אבל מקבל שירותי בריאות נחותים יותר ובהתאם נתוני התחלואה והתמותה שלו נמוכים יחסי למדינות שוויוניות. יש לציין, כי בארצות הברית פועלים לצמצום אי השוויון במערכת הבריאות, בכך שהחל מ-2014 כל אזרח יחויב לרכוש ביטוח בריאות.

מצד שני, אי-שוויון כלכלי באוכלוסייה (שבחלקו נובע מאי שוויון בריאותי) מקטין את מעמד הביניים ומקשה על ציבור שרוצה בכך להתנגד לתהליכי הפרטה של מערכת הציבורית. ראו מוצר ציבורי והלוגיקה של פעולה משותפת לקשיים של הציבור להגן על מוצר ציבורי.

השפעות אי-שוויון על היבטים חברתיים נוספים

השפעות של אי-שוויון הן מערכתיות ויכולות להשפיע על גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות - גורמים חברתיים אלה יכולים להשפיע על אוכלוסיות מיוחדות (לדוגמה עניים) או על כלל האוכלוסייה. בספר The Spirit Level נזכרים מספר היבטים חברתיים כאלה.

הגדלת הפערים במערכת החינוך בישראל ותהליכי פרבור עלולים לגורר היבטים של ירידה בהון חברתי וכן הגברת מתח נפשי ולכן להגדיל בעיה של צריכת יתר של אלכוהול. שילוב של אלכוהול ונהיגה משפיע על בריאות כלל האוכלוסייה דרך תאונות דרכים. אלכוהול משפיע גם על התנהגות אלימה הן כאלימות מקרית והן כאלימות בתוך המשפחה.

אי שוויון משפיע על נורמות חברתיות כמו סובלנות ברחוב, אדיבות, אמון ועוד היבטים של הון חברתי, בנוסף הוא משפיע על נורמות הקשורות לבריאות (עד כמה הבריאות היא ערך חברתי חשוב, מה הערך של חיי אדם ביחס לערכים חברתיים אחרים). היבטם אלו בתורם יכולים להשפיע על בריאות הציבור במגוון דרכים כגון: הפצה והפנמה של נורמות הקשורות לבריאות, הפצה והפנמה של ידע משותף אודות רפואה מונעת, הרגלי תזונה, הרגלי שינה, הרגלי פעילות גופנית, הרגלי עישון, זיהום אור, זיהום רעש, התנהגות בכביש והשפעה על תאונות דרכים, אלימות מקרית ופשיעה אלימה, עישון במרחב הציבורי, צריכת סמים ותפוצתם, היגיינה, בטיחות ותפוצה של זיהום במזון, הקפדה על נהלים למניעת תאונות עבודה, תקני בנייה ועוד, והתפתחות של שחיתות - הן שחיתות פוליטית והן שחיתות במוסדות חברתיים נוספים כגון עיתונות, אקדמיה, רופאים, קופות-חולים ורגולטורים.

לדוגמה: בגיל הנעורים ילדים מושפעים מהנטייה של חברים להיבטים כמו הרגלי עישון. הן ילדים והן נערים מושפעים מהרגלי תזונה של חברים - לדוגמה צמחונות או צריכת מזונות מתוקים וחטיפים. סובלנות של החברה כלפי מהירות מופרזת בכביש גוררת נורמות של חריגה מהמהירות המותרת בחוק - כך שבעוד הנורמות במדינות כמו גרמניה והולנד בנושא זה הן קשוחות בישראל ובאיטליה הנורמות הן אחרות וכתוצאה מכך יש נטייה למהירות מופרזת בעיר שגוררת פגיעה רחבה יותר בהולכי רגל עירוניים.

שוויון משפיע על היבטים כמו דפוסי הצבעה, נורמות חברתיות ומודעות לשחיתות פוליטית והנכונות לטפל בה. שחיתות כזו יכולה להשפיע על היבטים בריאותיים רבים כמו חקיקה לשם קידום בריאות (לדוגמה תקנות נגד זיהום מים), פיקוח על סל התרופות, פיקוח על גורמי סיכון כמו זיהום תעשייתי, תברואה בתחום המזון ועוד.

מאבק חברתי למען שוויון בבריאות

צוות הבריאות בוועדת ספיבק יונה פרסם נייר עמדה בשנת 2011 אודות אי שוויון בבריאות[14]

המטה הציבורי לשוויון בבריאות היא קואליציה של ארגונים ופעילים הפועלים לצמצום של פערי הבריאות בישראל בין אוכלוסיות שונות כמו עניים ועשירים, פריפריה ומרכז, יהודים וערבים ועוד.

ראו גם

• גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות
• אי שוויון בריאותי
• The Spirit Level
• אי שוויון כלכלי
• אי שוויון כלכלי בישראל
• מלכודת עוני
• ניידות חברתית
• הון חברתי
• סיבות תמותה בישראל
• עישון ועוני

קישורים חיצוניים

• אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו, משרד הבריאות, 2015
• אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, 2010
• פרופ' ליאון אפשטיין ואחרים, אי שוויון בבריאות בישראל, ההסתדרות הרפואית בישראל, 2008
• אי שוויון בבריאות ובשירותי בריאות בישראל - קובץ ניירות עמדה ומחקרים, ארגון רופאים לזכויות אדם, 2010
• צוות רפואה בוועדת המומחים של ספיבק יונה.
• פרופיל בריאותי -חברתי של היישובים בישראל 1998-2002 משרד הבריאות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאי 2006
• פרופיל בריאותי-חברתי של היישובים בישראל 2009-2005, משרד הבריאות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פברואר 2014
• עו"ס שלומית אבני, מצגת - פרופיל בריאותי חברתי של הישובים בישראל 2005 -2009 משרד הבריאות, נובמבר 2013
• תמותה ותוחלת חיים נתונים באתר הלמ"ס
• המטה הציבורי לשוויון בבריאות קואליציה של ארגונים ופעילים למען שוויון בריאותי בישראל
• דו"ח מש' הבריאות: העניים חולים יותר מהעשירים דן אבן, הארץ, 29.11.2011
• תמותה גבוהה במפרץ חיפה ממחלות הקשורות בזיהום סביבתי, הקואליציה לבריאות הציבור, 2.1.2012
• דו"ח: מהי סיבת המוות המובילה בישראל? ירון קלנר ynet, 26.11.2014
• דו"ח: פי 2.5 תינוקות ערבים מתים בישראל - לעומת יהודים ירון קלנר ynet, 27.11.2014
• דו"ח מדאיג: בכל יומיים וחצי נהרג ילד בתאונה, ילדים עניים וערבים נפגעים ביותר תאונות, ד"ר איתי גל,ynet 27.5.2014
• יואב אבן, יונה לייבזון, פערי הבריאות: קשיש עני ועולה חולה יותר, חדשות 2, מאקו, 29.11.2017
• גלית עדות, המחלקה הסגורה של האלפיון העליון, המקום הכי חם בגיהנום, 8.1.2019
• דני זקן, אי שוויון, גרסת מערכת הבריאות: שיעורי תמותה כפולים מסוכרת וממחלות לב בחברה הערבית, גלובס, 25 באפריל 2021

הערות שוליים

בריאות הציבור, קידום בריאות, ורפואה מונעת

תזונה והרגלי אכילה: מזון מעובד - השמנת יתר - סוכרת - כלכלת השמנה - עיצוב להרזיה - מזון מהיר ותעשייתי - סוכר - משקאות ממותקים - מלח - בשר מעובד - מזון אורגני - דגנים מלאים

הרגלי חיים והתמכרויות: התמכרות - עישון - מניעת עישון - גמילה מעישון - אלכוהול ובריאות - השלכות בריאותיות של טלוויזיה - התמכרות למשחקי מחשב

תנועה ובטיחות בתחבורה: השפעות בריאותיות של מכוניות - זהירות בדרכים - תחבורה פעילה - הליכתיות - מיתון תנועה - תחבורת אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - אורח חיים יושבני - אורח חיים פעיל - פעילות גופנית

זיהום וסיכונים לשיבוש מערכות: גורמים מסרטנים - זיהום - זיהום אוויר - זיהום מים - זיהום במזון - חומרי הדברה - מתכות כבדות - ניקיון ידידותי לסביבה - משבש אנדוקריני - טרטוגן - עמידות לאנטיביוטיקה

רווחה נפשית וחברתית: פסיכולוגיה חיובית - מתח נפשי - דיכאון - חמש דרכים לרווחה - הון חברתי - גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות

עקרונות ונושאים מערכתיים: הוליזם - גורם סיכון בריאותי - נטל תחלואה - נכות - אזורים כחולים - טכנולוגיה נאותה - חשיבה מערכתית - רפואה משתתפת - חברות התרופות - הכחשת נזקי העישון - עקרון הזהירות המונעת - עירוניות מתחדשת - אי שוויון בריאותי - אי שוויון בריאותי בישראל - סיבות מוות בישראל

הבהרה: המידע באקו-ויקי נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.