מעריסה לעריסה (ספר)
מעריסה לעריסה: ליצור מחדש את הדרך בה אנו מייצרים דברים (באנגלית: Cradle to Cradle: Remaking the Way We Make Things) הוא ספר משנת 2002 מאת הכימאי הגרמני פרופ' דר' מיכאל בראונגרט והארכיטקט והמעצב האמריקאי ויליאם מק'דונו, הקורא לשינוי התעשייה האנושית באמצעות עיצוב מקיים.
המונח "מעריסה לעריסה" הוא ביטוי שנטבע בסוף שנות ה-70 על ידי Walter R. Stahel והוא מתייחס למסגרת תעשייתית ועסקית שבה טכניקות הייצור אינן רק יעילות מבחינה חומרית או כלכלית, אלא גם ללא זיהום וללא פסולת ואינן גורמות לדלדול של משאבים מתכלים.
במערכת "מעריסה לעריסה" כל זרמי החומרים הנכנסים פנימה ויוצאים החוצה נתפסים כשייכים לאחד משני זרמים - גורמי הזנה טכניים או ביולוגיים. "טכנוספרה" מורכבת מיסודות הזנה טכניים שניתנים למחזור או לשימוש חוזר ללא איבוד של איכות - דוגמה טובה להיבט זה הן מתכות. המעגל השני מורכב מחומרים שבאים ושבים אל הביוספרה ומהווים יסודות הזנה ביולוגיים אותם ניתן לאכול, לעכל או להפוך לקומפוסט. המונח "מעריסה לעריסה" מתייחס למונח "מעריסה לקבר"' בה מתקיים מחזור חומרים לינארי מחומרי הגלם בתהליכי הייצור והשימוש בהם מטופלים לאורך הדרך עד להטמנה או שריפה, אבל לאו דווקא על השבה לשימוש של מרכיבי המוצרים שלה.
בנוסף לעקרונות אלה, מסתמכת שיטת מעריסה לעריסה על "חומרים בטוחים" - חומרים שקל להשתמש בהם בצורה בטוחה וכן על אנרגיה מתחדשת ועל אחריות יצרן מורחבת.
מק'דונו ובראונגרט מבצעים בספר שרטוט היסטורי של שורשי המהפכה התעשייתית, מעירים על הקשר בין מדע, טבע והחברה ומתארים עקרונות מרכזיים בתכנון עליהם הם ממליצים. כמו כן הם נותנים דוגמאות למוצרים ולאסטרטגיות עסקיות שמעצבות מחדש את השוק. הם קוראים למערכת תעשייתית שבה הפעילות תהפוך ליוצרת ערך חיובי מבחינה חברתית, כלכלית וסביבתית. דבר זה מבוסס על "פיתוח מחזור-חומרים" שנהגה על ידי בראונגרט ואחרים ב- EPEA[1] - Environmental Protection Encouragement Agency בשנות ה-90, ואשר צוטט על Society for Environmental Toxicology and Chemistry בעבודה משנות ה-90 המוקדמות - מסגרת טכנית להערכת מחזור חיים.
פילוסופיה ועקרונות יסוד
הפילוסופיה של מעריסה לעריסה היא
תכנון ועיצוב נכונים יכולים להפוך את מערכות הייצור והצריכה לכוח מחייה, ולא מזיק. שיטת מעריסה לעריסה היא פרדיגמה תכנונית - עיצובית המתמקדת בחדשנות על מנת להעצים את איכות המוצרים. | ||
עיצוב מעריסה לעריסה מקבל את השראתו מהטבע - בו אין מקום למושג פסולת. מכיוון שבטבע פסולת =מזון | ||
שלוש עקרונות יסוד בשיטת מעריסה לעריסה:
- פסולת = מזון. כל דבר ניתן להפוך למזון או למשאב.
- שימוש באנרגיה מתחדשת הקיימת בשפע.
- חגיגת המגוון - מגוון מינים, תרבויות, פתרונות, חומרים, עיצובים וכו'.
אחריות יצרן מורחבת
אחת הבעיות שיש בשיטה הקיימת היא התיישנות מתוכננת והתיישנות נתפסת (תרבות הצריכה). היות והיצרנים מרוויחים בעקבות מכירה של כמה שיותר מוצרים, יש להם אינטרס מובנה למכור כמה שיותר מוצרים, וכשמוצרים אלה יתיישנו, יתקלקלו או יתפסו כמיושנים, הצרכנים קונים מוצר חדש או חלקי חילוף.
בשיטת מעריסה לעריסה, פסולת=מזון ולכן המוצר מתוכנן ומעוצב מראש בהתאמה למעגלי החומרים והתכנית העסקית הרלוונטית. מוצר שמסיים את חייו אינו הולך למזבלה אלא חוזר אל היצרן או אל נציג שלו. היבט זה נקרא אחריות יצרן מורחבת. היצרן מכיר את המוצר שלו ויודע בדיוק אילו חומרים יש בו ומהי הדרך הטובה ביותר להחזירם לטכנוספירה. פירוש הדבר שהוא בעל הידע הטוב ביותר בשאלה מה לעשות עם כל רכיב ורכיב של המוצר. בעולם שיש בו מאות אלפי כימיקלים שונים במאות מיליוני מוצרים יש לדבר זה חשיבות מכרעת.
היבט זה מייצר תמריץ נוסף עבור היצרן. אם המוצר חוזר אליו בגמר השימוש, יש לו אינטרס לתכנן מוצר כך שיהיה קל ופשוט להפריד אותו לזרמי הטכנוספרה ולזרם הביוספרי. בנוסף יש לו גם אינטרס להחליף כמה שפחות חלקים מהמוצר (במקום את המוצר כולו) ושכל חלק יחזיק מעמד זמן בהתאמה לצרכים האמיתיים של המוצר והמשתמש - כדי למנוע עלויות של תיקונים.
מכירת שירותים במקום מוצרים
מוצרים המותאמים לטכנוספירה אינם 'נצרכים', אלא מאפשרים שימוש בביצועים שלהם, כך שהיצרן מוכר שירותים במקום מוצרים. "שירות מחשב", "שירות חלון" או "שירות שטיח", או "תחבורה" הם השירותים שהצרכן באמת מעוניין בהם - אין לצרכן שום עניין כלכלי ברכישה ובעלות על מחשב משל עצמו או להיות הבעלים של חלון או של כלי תחבורה. כל מה שהוא רוצה באמת הם הביצועים והשירותים שהמוצרים האלו יכולים לספק לו. על ידי גביית תשלום על שירותים במקום על מוצרים, האינטרס של הצרכן והיצרן מתאחדים - הצרכן מקבל שירות איכותי והן ליצרן והן לצרכן יש אינטרס שהמוצר יחזיק מעמד זמן רב ככל האפשר.
אחת הדוגמאות היא חברת הרהיטים האמריקאית "הרמן מילר" שמוכרת "שרותי כיסא". בתום השימוש בכיסא מחזירים אותו אל היצרן ומקבלים כיסא זהה, משודרג או זיכוי. על ידי תכנון קפדני של החומרים המרכיבים את חלקי הכיסא ועיצוב של הכיסא עצמו, חלקי הכסא יכולים לחזור לשימוש נוסף או לחומרי גלם. השיטה הכלכלית הזאת יוצרת מערכות תומכות בשרשרת האספקה, וכך נוצרת כלכלה מעגלית. למשל: חברות המתמחות ב"כרייה אורבאנית" של חומרים על ידי שירות ואיסוף ממוקד של מוצרים מהלקוחות, טיפול ראשוני או שניוני בחומרי הגלם שמופקים מהמוצרים, ויצירת מערכות אקולוגיות תעשייתיות.
סגירת מעגלים
שיטת מעריסה לעריסה שמה דגש קפדני על איכות חומרים ועל היכולת לסגור מעגלים. לדוגמה: בקבוקי משקאות מפלסטיק מסוג PET נאספים, ממוינים ונשלחים למיחזור. ברוב המקרים מדובר בתהליך "מיחזור- מפחית" (ירידת ערך החומר בתהליך המיחזור) וחומר הגלם הממוחזר אינו משמש לייצור מחדש של בקבוקים אלא לייצור סיבים, אריזות ומוצרים המאפשרים שימוש בחומר נחות. ברוב המקרים, אחרי השימוש השניוני, החומר יגיע לשריפה או הטמנה. סוגי פלסטיק רבים עוברים בתהליך המחזור שלהם תהליך של ירידת איכות חומר הגלם, והם גם מכילים רעלים רבים. בשיטת מעריסה לעריסה בוחנים לפעמים אלפי כימיקלים שונים עד שמוצאים את החומרים והעיצובים המתאימים לשילוב במוצר.
ככל שיש יותר חברות שעובדות בשיטת מעריסה לעריסה, נוצרת אקולוגיה תעשייתית שבה יש מטבוליזם תעשייתי כך שחומרים שהם פסולת מחברה אחת יכולים להיות חומר גלם עבור תעשייה אחרת.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- על הספר מעריסה לעריסה בעברית באתר ההוצאה לאור - בבל
- מעריסה לעריסה על עקרונות השיטה בוויקיפדיה האנגלית
- על הספר מעריסה לעריסה בוויקיפדיה האנגלית
- על הספר באתר של ויליאם מק'דונו
- יאיר אנגל, הסבר על "מעריסה לעריסה" סרטון קצר בעברית במסגרת כנס פתרונות
- הרצאה של מק'דונו במסגרת TED
- רשימת המוצרים שקיבלו אישור מטעם "עריסה לעריסה"
- מאמר על חברת ביגוד שמאמצת את העקרונות בחלק מקו הייצור שלה
- כתבה על "עריסה לעריסה" בעיתון "ג'רוזלם פוסט", [2]אוקטובר 2010
- מצגת "מעריסה לעריסה" ליעד אורתר, יום השמישות העולמית, 2009.
- "מעריסה לעריסה": התפישה החדשה של הגישה הירוקה; לא די במזעור הפסולת יש לפתח מוצרים לשימוש חוזר ראיון עם פרופסור מיכאל ברואנגרט, דה מרקר, 15.02.2009
- על העיר Venlo, הולנד שעברה להשתמש בשיטה, treehugger, מרץ 2008
- עוד על העיר Venlo
- חושבים ירוק: סמסונג זונחת את הפלסטיק, וואינט, 3.2.2019
אקולוגיה תעשייתית |
כלים: מודל מבוסס סוכנים • ניתוח תשומה-תפוקה • ניתוח מחזור חיים • טביעת רגל אקולוגית • מטבוליזם תעשייתי • מטריצת MET |
מושגים: כלכלה מעגלית • מעריסה לעריסה • יעילות אקולוגית • פרדוקס ג'בונס • אקסרגיה • עקרון המזהם משלם • עקרון הזהירות המקדימה |
תחומי מחקר קרובים: כימיה ירוקה • כלכלה אקולוגית • כלכלה סביבתית • עיצוב מקיים |
קיימות | |
תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין |
|
מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב | |
ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים |
זיהום | |
רקע וסוגי זיהום: זיהום • זיהום אוויר • הצטברות ביולוגית • השפעות בריאותיות של זיהום אוויר • זיהום מים • זיהום קרקע • זיהום במזון • זיהום רעש • זיהום אור • זיהום אוויר מתחבורה • זיהום תעשייתי • עישון פסיבי • חומרי הדברה • מתכות כבדות • דיאוקסין • כרייה • דלק מחצבי • פחם • התחממות עולמית • גורם מסרטן • טרטוגן • משבש אנדוקריני • השפעה חיצונית • חוק קואס • הכחשת זיהום |
|
זיהום בישראל: זיהום אוויר בישראל • זיהום מים בישראל • זיהום נחלים בישראל • זיהום קרקע בישראל • זיהום מזון בישראל • תעשיות אלקטרוכימיות • זיהום אוויר במפרץ חיפה • רמת חובב • זיהום האוויר בגוש דן • המשרד להגנת הסביבה • אזרחים למען הסביבה • הקואליציה לבריאות הציבור • אדם טבע ודין • צלול • מגמה ירוקה | |
מניעת והקטנת זיהום: אנרגיה מתחדשת • גז טבעי בישראל • תחבורה בת קיימא • תחבורה רכה • עירוניות מתחדשת • טבע עירוני • תעשייה בת קיימא • מעריסה לעריסה • חקלאות בת קיימא • מס פיגו • כלכלה בת קיימא • נתונים פתוחים |