השפעות בריאותיות של זיהום אוויר

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
התפלגות סיבות המוות עקב זיהום אוויר סביבתי (שאינו ביתי) ברחבי העולם. אנשים רבים חוששים מפני תרומה של זיהום אוויר לסרטן, אולם השפעתו הבריאותית העיקרית היא למחלות לב כלי דם ושבץ.

ההשפעות בריאותיות של זיהום אוויר כוללות את ההשפעה של זיהום אוויר על נטל התחלואה ועל התמותה ברחבי העולם. הדבר כולל את השפעת זיהום האוויר הביתי ואת השפעות זיהום האוויר החיצוני (הנגרם בעיקר מתעשייה, זיהום מייצור חשמל ומכלי רכב).

לפי ארגון הבריאות העולמי, זיהום אוויר הוא גורם סיכון משמעותי מספר בעיות בריאות מסוכנות: שבץ מוחי, מחלת לב, מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), סרטן ריאות ומחלות נשימה מדבקות (כמו דלקת ראות, שחפת). ברחבי העולם זיהום אוויר (ביתי וסביבתי) הורג כ-7 מיליון אנשים בשנה עקב בעיות אלה. זיהום אוויר סביבתי גורם למוות מוקדם של 3.7 מיליון בני אדם בשנה.[1] החל משנת 2013 זיהום אוויר מוכר על ידי ארגון הבריאות העולמי כמסרטן וודאי בבני אדם.[2] נזקי זיהום אוויר כוללים - עליה בביקורים בבתי חולים, עליה באשפוזים ושימוש מוגבר בתרופות, החמרת תסמיני אסתמה, סיכון לעוברים, בעיות נשימה (קשיי-נשימה, צפצופים בנשימה, חירחור, שיעול), פגיעה בהתפתחות הריאות אצל ילדים, סכרת, מחלות לב וכלי דם, סרטן ריאות ומוות מוקדם.[3]

חוקרים בוחנים קשרים שנמצאו בין סוגים שונים של זיהום אוויר לבין בעיות בריאות נוספות כולל: אוטיזם, פגיעה בעוברים ובילדים, היפראקטיביות, פרקינסון, הזדקנות תאים (קיצור טלומרים) ועוד. ההשפעות של זיהום אוויר הן מרחיקות לכת אבל הן בעיקר משפיעות על מערכת הנשימה ועל מערכת הלב וכלי הדם (cardiovascular system). התגובה האישית למזהמי אוויר תלויה בסוג המזהם שאליו חשוף האדם, רמת החשיפה, סטטוס הבריאות של האדם והגנטיקה שלו.[4]

מזהמי האוויר הנפוצים ביותר כוללים חומר חלקיקי, אוזון, תחמוצות חנקן, תחמוצות גופרית, חומרים אורגניים נדיפים, ופחמן חד חמצני. בנוסף קיימים לפחות 112 מזהמים נוספים ונדירים יותר כגון בנזן, 1,3-Butadiene וזיהום ממתכות כבדות. חלק מסוגי זיהום האוויר יכולים להתגלגל לזיהומים אחרים כמו זיהום קרקע וזיהום במזון. חלק מהחשיפה למזהמי אוויר יכולה להיות בסביבת העבודה, ובסביבה הביתית עקב חשיפה לחומרים שונים כגון תוצרי ניקוי יבש, דבקים וצבעים. מקור אחר לחשיפה לזיהום אוויר הוא זיהום קרקע. ילדים מתחת לגיל חמש שגרים במדינות מתפתחות הם האוכלוסייה הפגיעה ביותר במונחים של סך מקרי מוות המיוחסים לזיהום בתוך ומחוץ לבית. [5]

לעלות הבריאותית של זיהום אוויר יש גם מחיר כלכלי גבוה בגלל תחלואה של עובדים, טיפולים רפואיים ועובדים שנפטרו. בשנת 2016 העריך הבנק העולמי כי זיהום אוויר גורם נזק כלכלי אדיר לכלכלת העולם של 5 טריליון דולר בשנה. לפי המחקר 10% מהתוצר המקומי הגולמי של סין ו-7.7% מהתוצר של הודו הולכים לאיבוד בגלל זיהום אוויר במדינות אלה. במדינות עשירות נפגעות גם הן אם כי ברמה נמוכה יותר - הנזק לכלכלת ארה"ב הוא 45 מיליארד דולר בשנה ובגרמניה 18 מיליארד דולר בשנה (חצי אחוז מהתמ"ג). עיקר הנזק לילדים נגרם במדינות מתפתחות - הסיכוי למוות של לילד שם מזיהום אוויר גבוה פי 60 לעומת מדינות מפותחות. עם זאת 87% מאוכלוסיית העולם חיה באזורים שבהם רמות זיהום האוויר גבוהות מהמלצות ארגון הבריאות העולמי. [6][7] הנזק הכולל לכלכלת העולם הוא סכום גדול מהתוצר של כלכלת יפן או כמחצית מהתוצר הכלכלי של סין. [1]. הנזק מזיהום אוויר לישראל מוערך בדו"ח נכון לשנת 2013 בתמותה של כ-2,200 תושבים בשנה (כ-5% מסך התמותה השנתית בישראל), ונזק כלכלי של כ-7.4 מיליארד דולר,[6] או 28 מיליארד ש"ח.

תרומת זיהום אוויר למקרי מוות

זיהום אוויר

רקע:

מזהמים שונים:

זיהום אוויר בישראל:

לפי ארגון הבריאות העולמי, נכון לשנת 2012, זיהום אוויר גורם ל-7 מיליון מקרי מוות בשנה, והוא גורם המוות של אחד מכל שמונה אנשים[1]. הארגון העריך כי בקרב אנשים מתחת לגיל 60 זיהום האוויר היה אחראי ל-3.7 מיליון מקרי מוות בשנת 2012. בארגון מדגישים עוד כי שילוב של זיהום אוויר סביבתי ופנימי הם בין גורמי התמותה המסוכנים בעולם. רמות זיהום האוויר וסוגיו שונות במידה ניכרת בין מדינות מפותחות ומתפתחות.[2] כ-3.7 מיליון מקרי מוות בשנה מיוחסים לזיהום מחוץ לבית, כ-4.3 מיליון מקרי מוות מיוחסים לזיהום אוויר ביתי, בעיקר עקב בישול בתנורי עץ, פחם וביו מאסה בתוך הבית. יש אנשים שנחשפים לשני סוגי הזיהום ולכן אי אפשר לחבר את שני המספרים.[1] כ-3 מיליארד תושבים של מדינות עניות סובלים מסיכון משמעותי של זיהום אוויר בתוך הבית עקב בישול וחימום בשריפה בתנורי עץ. כמו כן יש חשיפה חמורה לזיהום מחוץ לבית בגלל זיהום תעשייתי וזיהום מתחבורה. [5]

להלן התפלגות סיבות המוות מזיהום אוויר בכל העולם, עקב סוגי זיהומים שונים לפי ארגון הבריאות העולמי נכון לשנת 2012[1]:

סיבת המוות התפלגות מקרי המוות בזיהום חוץ ביתי התפלגות מקרי המוות בזיהום ביתי
שבץ מוחי 40% 34%
מחלת לב כלילית 40% 26%
מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) 11% 22%
סרטן ריאות 6% 6%
זיהומים חריפים בדרכי הנשימה התחתונות בקרב ילדים 3% 12%

יש לשים לב כי סוגי זיהום שונים יכולים להוות דרגות סיכון שונות במדינות שונות זו מזו. מדינות עניות סובלות בעיקר מזיהום אוויר פנים ביתי, במדינות מתפתחות זיהום זה יורד (אם כי יכול עדיין להתקיים) וסוגי זיהום מתעשייה ותחבורה עולים בצורה ניכרת ומסוכנת, במדינות מפותחות הסיכון של זיהום אוויר ביתי נמוכה בהרבה (יש היבטים אחרים של זיהום - תסמונת הבניין החולה) ושילוב של רגולציה וטכנולוגיה טובה יותר כמו גם נדידת מפעלים מזהמים למדינות מתפתחות מביאות לכך שבמדינות אלה הסיכון של זיהום אוויר סביבתי נמוך לעומת מדינות עניות ומתפתחות. [1]

הערכת ארגון הבריאות העולמי משנת 2014 לגבי תרומת זיהום אוויר סביבתי למוות, של 3.7 מיליון בני אדם, כמות גבוהה בהרבה לעומת הערכה קודמת (משנת 2008) שהעריכה את כמות מקרי המוות ב-1.3 מיליון בני אדם בשנה בלבד. השינוי בהערכה נבע ממספר סיבות - מחקרים חדשים שמצאו קשרים טובים יותר בין זיהום אוויר חיצוני למקרי מוות, גידול במוות ממחלות שאינן מדבקות, הכללה של אוכלוסיה כפרית בנוסף לאוכלוסיה עירונית, והפחתה של ערך הבסיס (כלומר מה נחשב למצב שבו אין זיהום אוויר). 88% ממקרי המוות התרחשו בקרב מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, שמייצגות 82% מאוכלוסיית העולם. מכאן ש-12% או 450 אלף בני אדם, מתו מזיהום אוויר במדינות עשירות. 94 אלף במדינות עשירות באמריקה, 14 אלף במדינות עשירות במזרח התיכון, 279 אלף במדינות עשירות באירופה, ו-68 אלף איש במדינות עשירות במערב האוקיינוס השקט.[8]

לפי הארגון, ביחס ל-100 אלף אנשים, 53 מקרי מוות בשנה נגרמים עקב זיהום אויר סביבתי. במדינות בעלות הכנסה בינונית ונמוכה נתון זה יכול להגיע ל-75, באירופה ול-102 מערב האוקיינוס השקט, במדינות עשירות הנתון נע בין 25 באמריקה ל-44 באירופה. סך זיהום האוויר (ביתי וסביבתי ביחד) גורר 100 מקרי מוות בשנה לכל 100 אלף נפשות. [8] להשוואה, שיעור המוות הכולל בישראל ל-100 אלף נפשות עומד על 520 בני אדם בשנה.[3]

מחקר שפורסם בשנת 2008 סקר את כל המחקרים שפורסמו בשנים 1950-2007 ועסקו בקשר בין חשיפה ארוכת-טווח לזיהום אוויר סביבתי ובין סיכון של מבוגרים למוות שלא מתאונה וכן לתחלואה ותמותה בסרטן, במחלות לב ומחלות נשימה. לטענת המחקר חשיפה ארוכת טווח לחלקיקי PM2.5הגדילה את הסיכון למוות שלא מתאונה ב-6% לכל עליה של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב, בלי קשר לגיל, מין או אזור גאוגרפי. חשיפה לחלקיקי PM2.5 נמצאת גם במתאם עם עליה בתמותה מסרטן ריאות (בטווח של 15% עד 21% לכל עליה של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב) ולתמותה ממחלות לב (עליה של 12%-14% לכל תוספת של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב). בנוסף, מגורים בסמוך לעורקי תחבורה ראשיים נמצאת במתאם עם סיכון מוגבר ל-3 התוצאות האלה. יש ראיות המרמזות על כך שחשיפה לחלקיקי PM2.5 מקושרת למוות עקב מחלות לב כליליות וכי גופרית דו חמצנית קשורה לסרטן ריאה, אבל הנתונים לא הספיקו כדי לספק מסקנות מוצקות.[9]

משרד הגנת הסביבה בארצות הברית העריך כי השינוי המוצע בטכנולוגיית מנוע הדיזל (טייר 2) יכול להוביל בארצות הברית להפחתה שנתית של 12,000 מקרי מוות בטרם עת, 15,000 התקפי לב, 6,000 ביקורים של ילדים עם התקפי אסתמה בחדרי מיון, ו-8,900 אשפוזים הקשורים במחלקות נשימה.

אסון זיהום האוויר הגדול ביותר הוא אסון בופאל שהתרחש בהודו בשנת 1984. חומרי הדברה רעילים ממפעל בבעלות תאגיד יוניון קרבייד האמריקאי גרם למותם של 2,000 אנשים במקום, וגרם לפציעתם של עוד כ-150,000-600,000 אנשים נוספים, מתוכם מתו כ-6,000 אנשים נוספים. אסון זיהום האוויר החמור ביותר בבריטניה התרחש בשנת 1952 כאשר נוצר ענן כבד של ערפיח מעל לונדון, בתוך שישה ימים מתו 4,000 איש, ועוד 8,000 איש מתו בחודשים הבאים. בשנת 1979 התרחשה דליפה של אנתרקס ממעבדת נשק בברית המועצות ליד דברדלובסק ומאמינים כי היא גרמה למותם של מאות אנשים. אירוע הפליטה הבודד החמורה ביותר בארצות הברית התרחש בדונורה, פנסילבניה, בשנת 1948 ובו מתו 20 איש ונפצעו מעל 7,000 איש. [10]

שבץ, מחלות לב וכלי דם

בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בנטל התחלואה ובכמות מקרי המוות המיוחסות לזיהום אוויר. הדבר נובע הן מהבנה טובה יותר של מנגנוני השפעה של זיהום אוויר וכן ממדידה טובה יותר של חשיפה לזיהום אוויר. הסיבות העיקריות למוות מזיהום אוויר הן שבץ מוחי ומחלת לב כלילית - אלו מהוות 80% ממקרי המוות מזיהום אוויר חוץ ביתי (בכל רחבי העולם) ו-60% ממקרי המוות בזיהום אוויר ביתי. [1]

השפעות קצרות טווח של זיהום אוויר בהקשר של מחלות לב הן פגיעה באנשים שיש להן בעיות לב וכלי דם. זיהום אוויר יכול לגרור אירוע של התקף לב או בעיות אחרות, ו"לדחוף אנשים מעבר לצוק". מחקרים מראים כי יש עליה במקרי האישפוז ובמקרי המוות כאשר יש ריכוזים גבוהים של ערפיח בלוס אנג'לס, ומחקרים מראים כי דבר זה מתרחש גם במדינות אחרות.[4] על פי מחקרים שביצעה האגודה האמריקאית למניעת מחלות לב, שפורסמו בשנת 2010, אפילו חשיפה של מספר שעות לזיהום אוויר מסוג חלקיקים יכולה לגרום למוות של חולי לב או להחמרה במצבם ומסוכנת במיוחד עבור חולים כרוניים. [5]

השפעות ארוכות טווח של זיהום אוויר הן השפעות דלקתיות על הלב דבר שמעודד מחלת לב כלילית. חוקרים מודאגים במיוחד מחומר חלקיקי עדין בגודל 2.5 מיקרון ומטה, שקשורים לשריפת דלקים. הם עוברים את מערכות הסינון של הגוף וגורמים לגירוי של הריאות ושל כלי הדם סביב ללב.[6]

פרופ' נינו קוונזלי מאוניברסיטת דרום קליפורניה טוען, כי אנשים המתגוררים באזורים מזוהמים יותר מתים מוקדם יותר ממחלות לב וכלי-דם.[11] בשנת 2004 חוקרים בראשות פרופ' קוונזלי מצאו כי עליה בכמות החלקיקים המזהמים באוויר גורמת לעלייה בעובי של השכבה הפנימית של העורק בצוואר גם לאחר שנלקחו בחשבון גורמים נוספים. הקשר החזק ביותר נמצא בנשים מעל גיל 60. פרופ' קוונזלי טוען כי המחקר מצביע על כך שבדומה לעישון זיהום האוויר תורם למחלות לב וכלי-דם כבר בשלב מוקדם של המחלה, ומגביר את ההסתברות לטרשת העורקים שמובילה למחלות נוספות בלב ובכלי-הדם. [11]

אליסון שוו, אחות קרדיולוגית באיגוד הלב הבריטי טענה כי מחקר של פרופ' קוונזלי הוסיף לראיות קודמות שהצביעו על כך כי זיהום אוויר יכול לגרום למחלות לב ולמחלות של מחזור הדם - שני הגורמים העיקריים למוות בבריטניה. חומרים מזהמים מסויימים משפיעים על השכבות הפנימיות של העורקים, מה שיכול לעורר טרשת עורקים. בנוסף היא טענה כי זיהום אוויר עלול לגרור זיהום בריאות, ואף להחמיר בעיות ריאה קיימות.[11]

מחלת ריאות חסימתית כרונית

מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) גורמת ל-11% ממקרי המוות עקב חשיפה לזיהום אוויר חוץ ביתי, ול-22% ממקרי המוות של חשיפה לזיהום אוויר ביתי. [1]

מחלות סרטן

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סרטן
מסרטן וודאי
GHS carcinogen sign.png


סרטן ריאות

ארגון הבריאות העולמי העריך בשנת 2014 כי 6% ממקרי המוות עקב זיהום אוויר בעולם, זיהום אויר ביתי וזיהום אוויר חיצוני, נגרמו עקב סרטן ריאה. [1] הארגון העריך כי כ-223 אלף בני אדם בשנה מתים כתוצאה מסרטן שנגרם עקב זיהום אוויר (נכון לנתוני 2010). [2] לפי דו"ח של משרד הבריאות, נכון ל-2015 חלקיקים עדינים בגודל 2.5 מיקרון צפויים לגרום לתחלואה של 166 חולים בשנה בסרטן ריאות בישראל. [12]

בשנת 2012, הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), גוף של ארגון הבריאות העולמי, סיווגה גזים הנפלטים ממנועי דיזל כחומר מסרטן וודאי בקרב בני אדם (קבוצה אחת). הדבר בוצע בהתבסס על ראיות לקשר בין חשיפה לזיהום לבין סרטן ריאה. [13] באוקטובר 2013 הודיעה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן כי זיהום אוויר מחוץ לבית הוא מסרטן וודאי בקרב בני אדם בגלל הקשר בינו לבין סרטן ריאות. בנוסף בוצעה הערכה נפרדת לחלקיקים נשימים וגם הם הוכרזו מסרטן וודאי בקרב בני אדם.[2] בספטמבר 2014 הכריז משרד הבריאות בישראל כי זיהום אוויר הוא חומר מסרטן וודאי בבני אדם. [7]

בשנת 2011 מחקר אפידמיולוגי מדנמרק מצא סיכון מוגבר לסרטן ריאה עבור חולים שחיו באזורים עם ריכוזי תחבורה גבוהים שבהם יש ריכוז גבוה של תחמוצות חנקן. במחקר זה הקשר היה גבוה יותר עבור לא-מעשנים ביחס למעשנים.[14]

מחקר שבוצע באוניברסיטת יוטה בשנת 2002 על חצי מליון אזרחים על פני 8 שנים בערים שונות, גילה קשר בין זיהום של חומר חלקיקי באוויר ממכוניות וממפעלים לבין תחלואה ותמותה מסרטן הריאה. המחקר גילה עליה של 8% בתמותה מסרטן ריאות על כל עליה של 10 מיקרוגרם של חלקיקים במטר רבוע. [8]. מחקר דני משנת 2010 בדק את הקשר בין תחמוצות חנקן שמקורן בזיהום אוויר מתחבורה לבין תחלואה בסרטן ריאה ומצא קשר צנוע בין שני הדברים[15]

חשד לסוגי סרטן נוספים

מחקר דני משנת 2011 מצא כי יש קשר אפשרי בין חומרי זיהום אוויר שונים שמקורם בפליטות מתחבורה לבין צורות אחרות של סרטן כולל סרטן צוואר רחם וסרטן המוח. [16]

בכנס שנערך בקריית-אתא במרץ 2007 הציג ג'ימי קריקון מחקר צרפתי הקובע כי יש קשר בין זיהום אוויר לבין סרטן השד. [17] ממצאים דומים נמצאו במחקר מבאפלו משנת 2011[9]

דו"ח של משרד הבריאות שהתפרסם באוקטובר 2007 גילה כי באזור הערים חיפה, תל אביב ובאר שבע יש תחלואה עודפת במחלות סרטן יחסית לגורמים מסורתיים שנחשבו כהסבר לתחלואה בסרטן (כמו עישון, רקע גנטי, גיל, גילוי מוקדם ועוד). על פי הדו"ח, שיעורי התחלואה באוכלוסיית אזור חיפה גבוהים ב-22% מהצפוי לפי גודל האוכלוסייה; באזור תל אביב וגוש דן קיימת עלייה מתמדת בשיעורי הסרטן (כ-20% תחלואה מעל הצפוי לפי גודל האוכלוסייה); ובאזור באר שבע שיעור התחלואה עלה באופן מדורג ומשמעותי והתגלתה עלייה של בין 18%-26% בשיעורי הסרטן באוכלוסייה בהשוואה ל-2001. מהנתונים עולה עוד כי שיעור חולי הסרטן במחוז באר שבע, בעיקר אצל גברים, הוא הגבוה בישראל. הדו"ח גילה קשר בין מגורים בערים צפופות ומזוהמות לבין תחלואה עודפת בסרטן, ויש חשד גבוה כי מקור הבעיה הוא זיהום אוויר שמקורו בכלי רכב (בתל אביב ובחיפה) וממפעלים מזהמים (בחיפה ובבאר שבע). [18]

כותבי הדו"ח טענו כי הגם שאין בכוחם של הנתונים להצביע מבחינה מדעית על קשר בין מקורות מזהמים ידועים וברורים לתחלואה בסרטן, אין זה נכון להמתין עד לקבלת ההוכחות המדעיות הבלתי מתפשרות "על מנת לנקוט פעולות לצמצום החשיפות הסביבתיות בכלל ובאותם מוקדי תחלואה, במיוחד כאשר בישראל קיים ידע על זיהום האוויר באותם אזורים". [18]

בשנת 2008 פורסם מחקר על ידי שלומית פז מהמחלקה לגאוגרפיה וללימודי הסביבה באוניברסיטת חיפה ומיכה ברחנא, הממונה על רישום סרטן במשרד הבריאות. המחקר מצע כי מגורים ליד כביש ראשי מעלים פי 3 את הסיכון לחלות בסרטן לימפומה מסוג נון הודג'קינס. [19]

זיהומים חריפים בדרכי הנשימה התחתונות בקרב ילדים

חשיפה לזיהום אוויר עלולה לגרום לגירוי של המערכת החיסונית ולסיכוי מוגבר בהדבקות ממחלות זיהומיות כגון שפעת, דלת ריאות, שחפת ועוד. לפי ארגון הבריאות העולמי, מתוך מקרי המוות שמיוחסים לזיהום אוויר ביתי נגרמו 12% מזיהומים בדרכי הנשימה התחתונות בקרב ילדים ומתוך מקרי המוות שמיוחסים לזיהום אוויר חיצוני נגרמו 3% עקב זיהומים בדרכי הנשימה התחתונות. [1]

אסתמה וברונכיט

הגורמים היסודיים לאסתמה אינם ברורים לגמרי. גורמי הסיכון העיקריים לאסתמה הם שילוב של רגישות גנטית עם חשיפה סביבתית - שאיפה של חומרים וחלקיקים שעלולים לגרור תגובה אלרגית או לגרות את דרכי הנשימה. חומרים אלה כוללים: אלרגנים באוויר הבית (לדוגמה קרדית אבק הבית, מצעים, שטיחים ורהיטים, זיהום וקשקשים של חיות מחמד). אלרגנים מחוץ לבית (כמו אבקנים של צמחים), חשיפה לעישון טבק, חשיפה לכימיקלים מגרים במקום העבודה, וזיהום אוויר.[20]

אחוזי האבחון של אסתמה עלו בצורה ניכרת מאז שנות ה-70 של המאה ה-20. נכון לשנת 2011 מאובחנים ברחבי העולם כ-235-330 מיליון אנשים,[20][10] והיא המחלה הכרונית הנפוצה ביותר בקרב ילדים. אסתמה גורמת למוות של 250,000 בני אדם בשנה, רוב מקרי המוות מתרחשים במדינות עם הכנסה נמוכה ובינונית.[20] שיעורי התמותה משתנים בין מדינות שונות והם נמצאים במגמת ירידה עקב תרופות יעילות יותר.[11]

פגיעה בעוברים ובתינוקות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טרטוגן

מספר חומרים הנפלטים כזיהום אוויר נחשבים לטרטוגנים כלומר חומרים שחשיפה של נשים אליהם במהלך ההריון עלולה לגרור נזק לעובר. עוצמת הנזק תלויה בסוג החומר, ריכוזו משך החשיפה ובשלב ההריון. חומרים אלה כוללים פחמן חד חמצני, עופרת וחומרים נוספים.

מחקר משנת 2019 של חוקרים מבלגיה שפורסם במגזין נייצ'ר, בדק נוכחות של חלקיקי פיח בשליה, באמצעות איתור ננו-חלקיקים. החוקרים הם בחנו שליות מכמה עשרות הריונות ומצאו חלקיקי פיח, גם בצד האם וגם בצד העובר. החוקרים מצאו כמות גדולה יותר של חלקיקי פיח בשליות שמקורן בנשים שהתגוררו בקרבת כבישים עמוסים, מאשר בשליות של נשים שהתגוררו באזורים שקטים יותר. [12][13]

מחקר אחד מצא כי חשיפה מוגברת של עוברים לחומר חלקיקי בששת השבועות הראשונים ובששת השבועות האחרונים להריון קשורה סטטיסטית לעלייה של עד 30% בסיכון ללידת ילוד במשקל נמוך. מחקר אחר בדק את הקשר בין חשיפה עוברית לזיהום אוויר ובין התפתחות של מחלות נשימה בשנים הראשונות בקרב קבוצה של 2,199 תינוקות, המחקר תומך בכך ששחשיפת עוברים ותינוקות לזיהום אוויר עלולה להעלות את הסיכון להתפתחות דלקות במערכת הנשימה. [14]

קשר אפשרי בין זיהום אוויר להיפראקטיביות

מחקר מ-2013 מצביע על קשר בין חשיפה לזיהום אוויר שמקורו בתחבורה בינקות ובין סיכון גבוה יותר להיפראקטיביות בגיל 7. המחקר בחן 576 ילדים שהיו החשופים לפחמן אלמנטלי שמקורו בזיהום אוויר מתחבורה בריכוז העומד על יותר מ-0.40 מיקרו גרם למטר מעוקב (µg/m3) בשנת חייהם הראשונה. ילדים אלה היו בעלי סיכון של יותר מ-70% לקבל תוצאה גבוהה יותר במבחן היפר-אקטיביות כאשר היו בני 7 (לאחר נטרול גורמים אפשריים אחרים) לעומת ילדים שהיו חשופים בשנת חיים הראשונה לזיהום אוויר בריכוז העומד על פחות מ- מ-0.40 µg/m3. בקרב ילדים לאמהות בעלות השכלה על תיכונית הקשר היה מעט יותר גבוה.[15] [16]

קשר אפשרי בין זיהום אוויר לאלצהיימר

בשנת 2016 פרסמה Barbara Maher מאוניברסיטאות לנקסטר, יחד עם חוקרים נוספים מבריטניה, ומקסיקו כי קיים קשר אפשרי בין זיהום אוויר לבין אלצהיימר. החוקרים מצאו נוכחות של חלקיקים מיקרוסקופיים של המינרל מגנטיט (Magnetite) בדוגמיות ממוחות של 37 אנשים ממקסיקו סיטי וממנצ'סטר שסבלו מנזקי ניוון במוח. מגנטיט הוא תחמוצת ברזל מגנטית, והוא גם חומר רעיל שקשור ליצירה של רדיקלים חופשיים שיש להם קשר סטטיסטי להופעה של מחלת אלצהיימר. מגנטיט נמצא כבר בעבר במוח של אנשים שמתו ממחלת אלצהיימר, אבל עד כה חשבו שהוא נוצר במוח באופן טבעי. עם זאת החוקרים שמו לב כי החלקיקים שנמצאו היו בעלי שטח-פנים חלק דמוי כדור בעוד שמגנטיט שנוצר בפעילות ביולוגית הוא בעל מבנה של מצולעים כמו אוֹקְטָהֶדְרוֹן או טטרה-אדר (דמוי פירמידה). כמו כן החוקרים מצאו במוחות החולים את המתכות פלטינה, ניקל וקובאלט - שאינן נוצרות באופן טבעי ומקורן ככל הנראה בזיהום סביבתי. [21] הצורה החלקה של חלקיקי מגנטיט מרמזת על יצירה שלהם בחום גבוה - כמו בתוך מנועים. ידוע כי מנועי מכוניות יוצרים מגנטיט - במיוחד במנועי דיזל הפולטים פי 22 יותר חלקיקים לעומת מנועי בנזין. מקור פליטה נוסף של מגנטיט הוא שימוש במעצורים של מכוניות משאיות ורכבות. המגנטיט נפלט לאוויר גם במקרים של מדורות או שריפות באוויר הפתוח או בבעירה של תנורים שאינם עובדים היטב. מוצאם של חלקיקי המגנטית הוא ככל הנראה מפליטת מכוניות ומשאיות. [22]

שִׁטָּיוֹן ( דֵמֶנְצְיָה, Dementia; ) הוא ירידה משמעותית בתפקוד הקוגניטיבי של האדם, המאפיינת קבוצת מחלות המתרחשות לרוב במהלך תקופת הזקנה. מחלות אלו מתאפיינות בירידה בתפקוד של קליפת המוח ובהידרדרות מנטלית וקוגניטיבית, הגורמת לסובל ממנה לליקויים משמעותיים בתחום החברתי והתעסוקתי. השכיחה בהן היא מחלת אלצהיימר. בפברואר 2017 פרסמה קבוצת חוקרים מקנדה מאמר בירחון לנסט, לפיו מגורים ליד כביש ראשי קשורים באופן סטטיסטי לתחלואה גדולה יותר בשיטיון. מחקר מעקב אחר 2 מיליון קנדים החוקרים מצאו כי אנשים שגרו קרוב יותר לכביש ראשי היו בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח שטיון. אנשים שגרו במרחק נמוך מ-50 מטרים מכביש ראשי היו בעלי סיכוי גבוה יותר ב-7% לעומת מי שחיו במרחק 300 מטרים או יותר מהכביש. מי שחיו במרחק 50 עד 100 מטרים היו בעלי סיכוי מוגבר בגובה 4% ומי שהיו במרחק 100 -200 מטרים היו בעלי סיכוי גבוה ב-2%. לא נמצא קשר סטטיסטי בין מגורים בקרבת כביש ראשי לבין פרקינסון או טרשת נפוצה. [23] לא ידוע המנגנון הסיבתי לקשר הסטטיסטי בין מגורים ליד כביש ראשי לבין שיטיון, החוקרים חושדים בזיהום אוויר מתחבורה ובזיהום רעש. [17] [18] ישנם חוקרים אשר מעודדים את האנשים להשתמש בברחובות שקטים יותר לשם פעילות של ריצה, הליכה או רכיבה באופניים, וכן פונים למתכננים עירוניים בבקשה להוריד את כמות זיהום הראש וזיהום האוויר.

ייתכנו נזקים בריאותיים נוספים למוח מזיהום אוויר [19], [20], [21], [22], [23], בשנים 2009-2013 נמצא בנפות חיפה ובעמק יזרעאל רמות גבוהות יחסית של שיעור פטירות מתוקנן עקיף מאלצהיימר [24]

קשר סטטיסטי בין זיהום אוויר לבין פגיעה בהתפתחות קוגניטיבית של ילדים

מחקר של חוקרים ספרדים בדק שפורסם בשנת 2015, מצביע על קשר אפשרי זיהום אוויר מתחבורה לבין התפתחות ילדים. החוקרים בדקו 2700 ילדים בגילאים 7 עד 10 מ-39 בתי ספר בברצלונה שהיו חשופים לרמות גבוהות עד נמוכות של זיהום אוויר מתחבורה. בתי ספר בעלי מדד חברתי-כלכלי דומה השוו זה לזה. הילדים נבחנו 4 פעמים באמצעות מבחן ממוחשב כדי לבדוק מגמות התפתחות על פני שנה. זיהום אוויר כרוני מסוג חומר חלקיקי, חנקן דו חמצני נמדדו פעמיים במהלך שבוע ונמדדו הן בחצר והן בתוך הכיתות. החוקרים התחשבו גם בגיל, מגדר, השכלת ההורים, מצב סוציו-אקונומי ורמת זיהום האוויר בבית. ילדים שלמדו בבתי ספר עם זיהום גבוה היו בעלי התפתחות קוגניטיבית נמוכה יותר לעומת ילדים בבתי ספר עם זיהום נמוך, הן במודלים גסים והן במודלים עם התאמות למשתנים אחרים. הקשר נמצא בכל המדדים הקוגניטיביים. לדוגמה השוואת ילדים מהרבעון המזוהם ביותר לילדים מהרבעון הכי פחות מזוהם ביחס לזיהום בתוך הכיתה הייתה קשורה קשר סטטיסטי לירידה של 13% ביכולות הזיכרון. החוקרים לא שוללים כי יישנם השפעות חברתיות נוספות שהשפיעו על ההתפתחות נמוכה יותר, אבל הקשר נשמר גם לאחר הוספת התאמות נוספות (כמו יוממות, איכות החינוך או עישון בבית. [24]

קשר אפשרי בין זיהום אוויר לאוטיזם ולסכיזופרניה

בשנים האחרונות נחקרת האפשרות שזיהום אוויר משפיע על הסיכוי של ילדים ללקות באוטיזם. הסיבה היא שזיהום כזה מכיל חומרים שיכולים להשפיע על מערכת העצבים.

מחקר משנת 2013 מצא קשר אפשרי בין חשיפה של הורים למזהמים שונים לבין סיכוי מוגבר של ילדים לפתח להיכלל בקשת האוטיסטית. זיהום של חומר חלקיקי מדיזל, וזיהום המכיל עופרת, מנגן, קדמיום וכן זיהום בתערובת של מתכות קושרו לסיכוי מוגבר לילד עם אוטיזם, כאשר זיהום גבוה לעומת זיהום נמוך נמצא קשור לסיכון מוגבר פי 1.5 בקדמיום ופי 2 בדיזל. ברוב סוגי החשיפה יש עליה לינארית בין מידת החשיפה לזיהום למידת הסיכון שהילד יהיה בספקטרום האוטיסטי. ברוב סוגי המזהמים, הקשר היה חזק יותר בקרב בנים לעומת בנות.[25]

מחקר מאוניברסיטת רוצ'סטר משנת 2014, בהובלת Deborah Cory-Slechta, תאר כיצד חשיפה לזיהום אוויר בגיל מוקדם יכול לגורר שינויים מזיקים במוח של עכברים, כולל הגדלה של חלקים במוח שנצפתה במוחות של בני אדם שיש להם אוטיזם וסכיזופרניה. בדומה למחלות אלה, השינויים מתרחשים בעיקר בקרב גברים. העכברים סובלים גם מתת-תפקוד בזכרון קצר-טווח, יכולות לימוד ושליטה על דחפים. המחקרים האלה מתאימים למספר מחקרים חדשים שמצביעים אל קשר אפשרי בין זיהום אוויר לבין אוטיזם בילדים. מחקר בולט במיוחד הוא מחקר מJAMA-Psychiatry משנת 2013, שדיווח כי ילדים שחיו באזורים בעלי רמות גבוהות של זיהום אוויר מתחבורה בשנת חייהם הראשונה, היו בעלי סיכוי גבוה פי 3 לפתח אוטיזם. [25]

במרץ 2015 מצאו חוקרים מהרווארד שחשיפה של נשים בהריון, בעיקר בשליש האחרון שלו, לזיהום חלקיקי עדין (PM2.5) מקושר לסיכוי מוגבר ללידת ילד שנמצא בקשת האוטיסטית. המחקר שעקב אחר 116 אלף נשים בארצות הברית, שהשתתפו במחקר האחיות השני בארצות הברית ( Nurses’ Health Study II ) מצא שבאזורים מזוהמים מאוד הסיכון לאוטיזם יכול להיות כפול לעומת אזורים נקיים.[26] הסבר אפשרי לקשר הוא מנגנון דלקתי. ידוע כי דלקת במוח בזמן ההריון יכולה לגרום לאוטיזם וכן ידוע כי חשיפה לזיהום חלקיקי עלולה לגורר דלקת במוח. [26]

השפעות בריאותיות נוספות

מחקר בריטי סטטיסטי גילה כי גם חשיפה לרמות נמוכות של זיהום אוויר - בעיקר חלקיקים וגופרית דו חמצנית מקושר עם אחוזים

משאף אסתמה. אסתמה נגרמת עקב שילוב של גורמי תורשה וסביבה. מבין הגורמים הסביבתיים, אוזון בגובה נמוך, תחמוצות גופרית, וחלקיקי פיח הם גורמים ידועים ומרכזיים למחלה.

גבוהים יותר של תמותה [27]

מחקר קנדי ראשוני גילה כי זיהום אוויר עלול לגרום לנזק תורשתי. [28]

מחקר של חוקרים מאוניברסיטת Northwestern בשיקגו קשר בין זיהום אוויר של חלקיקים לבין הופעה של קרישי-דם שעלולים להוביל להתקפי לב ולשבץ. זיהום של חומר חלקיקי גורם לדלקת בריאות, וכתוצאה מכך להפרשה של מרכיב במערכת החיסונית המוכר בתור interleukin-6, שבתורו מעודד הופעת קרישי-דם. המחקר הוא תוצאה של מחקר סטטיסטי שמצא כי חשיפה לאדי דיזל שבשה את היכולת של אנשים שעברו התקף לב לפרק קרישי-דם. [29]

בשנים האחרונות נחקר הקשר בין חשיפה למזהמים אורגניים יציבים כמו דיאוקסין, שנפלט בין היתר מאתרי שריפת פסולת וממפעלי תעשיה, לבין תחלואה בסוכרת מסוג 2 [30], קשר בין זיהום לסוכרת נתגלה גם על ידי מחקרים שפרסמה האגודה האמריקאית למניעת מחלות לב [31]

בשנת 2011 פרסם הוול סטריט ג'ורנל מאמר המסקר מספר מחקרים המצביעים על השפעות מזיקות של זיהום אוויר מכלי רכב ליכולת המנטלית, לאינטליגנציה וליציבות הרגשית בכל שלבי החיים. [32]

בשנים האחרונות התברר כי חומרי הדברה שונים גורמים לפרקינסון. חשיפה לחומרי הדברה יכולה להיות על ידי נדידת חומרי הדברה ברוח לעבר ישובים חקלאיים וכן עקב חדירת חומרי הדברה למקורות מים.

השפעות בריאותיות לפי סוג המזהמים

יש רשימה ארוכה חומרים מזהמים. הרשימה שלהלן היא של מזהמים נפוצים, ושל ההשפעות הבריאותיות שלהן:

  • תחמוצות חנקן - ובעיקר חנקן דו-חמצני NO2 - גורמות למחלות בדרכי הנשימה, בחילה, כאבי ראש, ברונכיטיס וגירוי ריריות העיניים. יכול להחליש את מערכת החיסון ולהגדיל את רגישות הגוף למחלות כמו דלקת ריאות. מחקרים מצאו קשר בין חשיפה לתחמוצות חנקן לבין סרטן ריאות. בנוסף קושרו תחמוצות חנקן לסיבוכים בהריון כמו סוכרת הריונית ורעלת הריון.
  • חומר חלקיקי - מסרטן וודאי בבני אדם. תורם לבעיות נשימה, אסתמה ובהמשך גם מחלות לב, מחלות ריאה וסרטן ריאות, חשיפה לחלקיקים נשימים עדינים בקרב הורים עלולה לגרור תחלואה באוטיזם בקרב ילדים. לעיתים החלקיקים מכילים גם מתכות כבדות, תרכובות אורגניות מסוכנות וחומרים נוספים. רעלים שנספחים לחומר חלקיקי עדין עלול להגיע לאיברים שונים בגוף עקב דרך המסתם בדם.
  • תחמוצות גופרית - גורמות לגירויים בגרון, בצקת בדרכי הנשימה ואסתמה.
  • פחמן חד חמצני - CO - נקשר בקלות להמוגלובין בדם ומונע אספקת חמצן לתאי הגוף. התוצאות הן סחרחורת, בחילה, הקאה ואפילו מוות מחנק בריכוזים גבוהים. מחקרים חדשים קושרים אותו גם לפגיעה בתפקוד הלב, מערכת העצבים המרכזית והתפתחות עוברים.
  • פחמימנים - כוללים בין היתר חומרים מסרטנים כמו בנזן ומזהמים רעילים נוספים.
  • אוזון בגובה הקרקע - O3 - נוצר כמזהם שניוני כתוצאה מהתפרקות תחמוצות חנקן וגורם לצריבה בגרון ובעיניים, קשיי-נשימה, בחילות והקאות. אוזון נחשב לגורם משמעותי למחלות לב ריאה (בעיקר אסתמה, שבץ מוחי ויתר לחץ דם). לעיתים תכופות האוזון והחלקיקים הנשימים העדינים פועלים יחדיו בפעולה משולבת (סינרגיזם). לאחרונה נמצאו עדויות רבות המחשידות את האוזון שהוא עלול להאיץ התפתחות גידולים סרטניים שונים.
  • עופרת - מתכת המזיקה בין היתר גם למוח. במקסיקו סיטי, הסובלת מאוד מזיהום אויר מכלי רכב, רמת ה-IQ הנמדדת בקרב הילדים הולכת ויורדת משנה לשנה, כתוצאה מעליית ריכוז חלקיקי העופרת באוויר. העופרת גורמת גם להפרעות קשב וריכוז, החמרת בעיות נפשיות, הגברת תופעות של מתח וחרדה, דיכאון, אבדן זיכרון, נדודי שינה, עייפות כרונית, אימפוטנציה, בעיות פוריות, סרטן, מומים מולדים, הופעת תסמיני הזדקנות מואצת, בעיות בתפקודי כבד וכליות ועוד.
  • דיאוקסין - מעודד את התחלואה בכל סוגי הסרטן. כמו כן מעודד בצורה מובהקת את סרטן הכבד, סרטן מסוג לימפומה נון-הודג'קין, סרטן מסוג סרקומה של הרקמות הרכות, וסרטן השד.

גורמים המשפיעים על חוזק ההשפעה הבריאותית

השפעתו הבריאותית של זיהום האוויר תלויה בסוג המזהם, בריכוז שלו ובכמות החשיפה אליו. אם זמני הנסיעה ברכב פרטי של אנשים רבים ברכב מרוכזים בזמן מסויים אזי הזיהום גדול יותר. מסיבה זו, פריסה של זמני נסיעה במכונית היא אחת השיטות שבעזרתה מנסים משרדי ממשלה להקטין את השפעות הזיהום. זיהום אוויר בקרבת מקומות מגורים - זיהום עירוני - יכול להשפיע יותר מזיהום מרוחק.

עונות השנה ואקלים - בחורף השפעות הזיהום קשות יותר בגלל אפקטים מיקרו אקלימיים שגורמים לזיהום האוויר להישאר קרוב לקרקע. התחממות עולמית עשויה להחריף את השפעותיו של זיהום האוויר על ידי הגדלת השכבתיות של האוויר. [33]

השפעת זיהום האוויר תלויה גם בצפיפות האוכלוסייה במקום המזוהם. בשנת 2002 סקר האו"ם 190 מדינות ומתוכן ישראל דורגה במקום ה-100 בערך מבחינת זיהום האוויר החיצוני שלה, אבל היא ממוקמת במקום 50 בערך מבחינת קטלניות הזיהום בגלל גודלה הרב של האוכלוסייה וצפיפותה יחסית למדינות אחרות.[27]

השפעות בריאותיות של זיהום אוויר בישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – זיהום אוויר בישראל
תרומה של מספרי גורמי סיכון מרכזיים לתמותה שנתית בישראל. חלק גדול מהתמותה המוקדמת מיוחס לעישון ולתזונה לקויה. לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי כ-2,500 בני אדם מתים כל שנה מזיהום אוויר. זהו גורם הסיכון הבריאותי המרכזי שתלוי בסביבת הפרט ולא בהחלטות שלו עצמו - השפעה חיצונית

בעקבות פרשת צוללי השייטת בקישון ובעקבות דיווחים של חיילים שחשו ברע סמוך לרמת חובב הוקמה בשנת 2003 ועדת אלמוג, אותה ריכז דוקטור שלמה אלמוג מהמכון לטוקסולוגיה ופרמוקלוגיה קלינית מבית חולים תל השומר.[28] יחד אתו ישבו שלושה נציגים מהמשרד להגנת הסביבה: אביבה טרכטמן, שולי נזר ואריק קרסנטי. הוועדה עבדה במשך 3 שנים כדי להכין ערכי ייחוס סביבתיים באוויר עבור 112 מזהמים כימיים שונים, ופרסמה את מסקנותיה במרץ 2006.[29] ערכי הייחוס מבטעים את הריכוז המירבי של מזהמי אוויר שונים, אשר חשיפה נשימתית אליהם במשך כל החיים לא צפויה לגרור נזקים בריאותיים לרוב האוכלוסייה כולל אוכלוסיות פגיעות כמו זקני, ילדים, נשים בהריון, אנשים עם בעיות בדרכי הנשימה ועוד. נספח 5 בדו"ח הועדה מפרט מהם ערכי היחוס השנתיים למזהמים כימיים באוויר, מה רמת הביטחון שמדובר בחומרי מסרטנים ידי גופי בריאות עולמיים (במקרים שבהם מדובר בסכנת סרטן), ומה האיבר או הרקמה שעלולים להיפגע. [29]

לפי תחזית המופיעה בדו"ח "בריאות וסביבה 2014" של משרד הבריאות והקרן לבריאות ולסביבה, נכון לשנת 2015 חלקיקים עדינים (2.5 מיקרון) צפויים לגרום לכ-448 מקרי מוות מוקדם עקב מחלת לב איסכמתית. חלקיקים נשימים בגודל 10 מיקרון צפויים לגרום למוות של עוד 149 אנשים נוספים. אוזון בגובה הקרקע צפוי להרוג בטרם עת עוד 20 אנשים נוספים. סה"כ מדובר במוות בטרם עת של 617 בני אדם בשנה. שנות החיים שיגרעו עקב מוות (חלק ממדד של נטל תחלואה) יהיו 27,860 שנה. חלקיקים נשימים עדינים צפויים לגרום גם לתחלואה של 166 חולים בסרטן ריאות. חלקיקים נשימים בגודל 1 מיקרון צפויים לתרום 54 מקרי אישפוז עקב בעיות בלב ובכלי הדם, 396 מקרי אישפוז עקב בעיות נשימה, ו-2,230 ימי שימוש בתרופות עקב אסתמה. אוזון בגובה הקרקע צפוי לתרום 44 מקרי אישפוז עקב בעיות נשימה. העלות הכרוכה בחריגה מערכי היעד של אוזון ושל חומר חלקיקי מוערכת ב-22 מיליארד ש"ח בשנת 2015, וב-24 מיליארד ש"ח בשנת 2020.[12]

באפריל 2015 התפרסם מחקר של ארגון הבריאות העולמי, לפיו זיהום בישראל תורם בכל שנה למוות בטרם-עת של כ-2,500 בני אדם (על פי נתונים מ-2010). לשם השוואה עם מדינות דומות בגודל האוכלוסייה, בבלגיה, מספר מקרי המוות מזיהום האוויר נאמד ביותר מ–6,000 מקרי מוות. לעומת זאת בנורווגיה, מספר מקרי המוות נאמד ב-353 מקרים. פיזור האוכלוסייה שם מפחית את החשיפה למקורות זיהום משמעותיים. הארגון מעריך כי לישראל נגרם נזק של כ-3.3 אחוז מהתמ"ג שהם 7 מיליארד דולר או 27 מיליארד ש"ח[30] [34] לפי גורמים במשרד הגנת הסביבה הערכת כמות המוות בטרם עת בישראל גדלה בשנים האחרונות פי 3 עקב שינוי הערכות בעולם על הסיכון בזיהום האוויר, בין היתר הכללת הדיזל כמסרטן וודאי בבני אדם. [31]

ראו גם

קישורים חיצוניים

השפעות בריאותיות של זיהום אוויר
זיהום אוויר ומחלות לב וכלי דם
זיהום אוויר וסרטן
זיהום אוויר ועוברים
עלות כלכלית של נזקי זיהום האוויר
קישורים ונתונים נוספים
השפעות בריאותיות של זיהום אוויר בישראל

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 1.8 7 million premature deaths annually linked to air pollution ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 IARC: Outdoor air pollution a leading environmental cause of cancer deaths, IARC PRESS RELEASE N° 221, 17 October 2013
  3. ^ זיהום אוויר ובריאות כרזה של משרד הבריאות
  4. ^ Daniel A. Vallero, Fundamentals of Air Pollution, 4th Edition, Elsevier Academic Press, 2007
  5. ^ 5.0 5.1 Ambient (outdoor) air quality and health ארגון הבריאות העולמי, מרץ 2014
  6. ^ 6.0 6.1 The Cost of Air Pollution - Strengthening the Economic Case for Action, הבנק העולמי, The World Bank and Institute for Health Metrics and Evaluation, University of Washington, Seattle, 2016
  7. ^ הבנק העולמי: נזקי זיהום אוויר לכלכלה הגלובלית - חמישה טריליון דולר בשנה דה מארקר, 08.09.2016
  8. ^ 8.0 8.1 Burden of disease from Ambient Air Pollution for 2012, WHO 24.3.2014
  9. ^ Chen, H; Goldberg, M. S.; Villeneuve, P. J. (2008). "A systematic review of the relation between long-term exposure to ambient air pollution and chronic diseases". Reviews on environmental health 23 (4): 243–97. doi:10.1515/reveh.2008.23.4.243. PMID 19235364.
  10. ^ Davis, Devra "When Smoke Ran Like Water: Tales of Environmental Deception and the Battle Against Pollution" Basic Books,2002, ISBN 0-465-01521-2
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 זיהום אוויר נמצא קשור למחלות לב יפעת גדות, nfc.co.il, 08/11/2004
  12. ^ 12.0 12.1 ד"ר תמר ברמן, ד"ר איזבלה קרקיס, ד"ר שי רייכר, בריאות וסביבה בישראל 2014 משרד הבריאות, הקרן לבריאות וסביבה
  13. ^ IARC Monographs on the Evaluation of Carcinogenic Risks to Humans VOLUME 105: DIESEL AND GASOLINE ENGINE EXHAUSTS AND SOME NITROARENES Lyon, France: 5-12 June 2012. 2012 / IARC Monographs - Volume 105
  14. ^ Raaschou-Nielsen, O., Andersen, Z. J., Hvidberg, M., Jensen, S. S., Ketzel, M., Sorensen, M., Tjonneland, A. (2011). Lung cancer incidence and long-term exposure to air pollution from traffic. Environmental health perspectives, 119(6), 860-865. doi:10.1289/ehp.1002353 PubMed
  15. ^ Ole Raaschou-Nielsen et al. Air Pollution from Traffic and Risk for Lung Cancer in Three Danish Cohorts Cancer Epidemiol Biomarkers Prev May 2010 19; 1284
  16. ^ Raaschou-Nielsen, O., Andersen, Z. J., Hvidberg, M., Jensen, S. S., Ketzel, M., Sorensen, M., Tjonneland, A. (2011). Air pollution from traffic and cancer incidence: a Danish cohort study. Environmental health : a global access science source, 10, 67. doi:10.1186/1476-069X-10-67 PubMed
  17. ^ נמצא קשר בין סרטן השד לזיהום אוויר
  18. ^ 18.0 18.1 משרד הבריאות: בישראל חולים מדי שנה 1,250 איש בסרטן בשל זיהומים סביבתיים רן רזניק, דה מארקר, 08.10.2007
  19. ^ מגורים ליד כביש ראשי - גורם קריטי לחלות בסרטן
  20. ^ 20.0 20.1 20.2 World Health Organization Fact Sheet Fact sheet No 307: Asthma. 2011
  21. ^ http://www.sciencemag.org/news/2016/09/industrial-air-pollution-leaves-magnetic-waste-brain Industrial air pollution leaves magnetic waste in the brain], Michael Price, Science, Sep. 5, 2016
  22. ^ 'Air pollution' particles linked to Alzheimer's found in human brain, Sarah Knapton , Telegraph, ספטמבר 2016
  23. ^ Chen H. et al, Living near major roads and the incidence of dementia, Parkinson's disease, and multiple sclerosis: a population-based cohort study , The Lancet, Volume 389, No. 10070, p718–726, 18 February 2017, , pp. 718-726.
  24. ^ Sunyer J, Esnaola M, Alvarez-Pedrerol M, Forns J, Rivas I, López-Vicente M, et al. (2015) Association between Traffic-Related Air Pollution in Schools and Cognitive Development in Primary School Children: A Prospective Cohort Study . PLoS Med 12(3): e1001792. https://doi.org/10.1371/journal.pmed.1001792
  25. ^ Roberts AL, Kristen L, Hart JE, Laden F, Just AC, Bobb JF, et al. 2013.Perinatal air pollutant exposures and autism spectrum disorder in the children of Nurses’ Health Study II participants. Environ Health Perspect 121:978–984; doi: 10.1289/ehp.1206187.
  26. ^ Raanan Raz et al, Autism Spectrum Disorder and Particulate Matter Air Pollution before, during, and after Pregnancy: A Nested Case–Control Analysis within the Nurses’ Health Study II Cohort, Environ Health Perspect, Volume 123 , Issue 3 , March 2015, DOI:10.1289/ehp.1408133
  27. ^ Estimated deaths & DALYs attributable to selected environmental risk factors, by WHO Member State, 2002
  28. ^ ועדת אלמוג
  29. ^ 29.0 29.1 ד"ר שלמה אלמוג ואחרים, דין וחשבון הועדה לקביעת ערכי יחוס סביבתיים למזהמים כימיים באוויר, דוח וועדת אלמוג, מרץ 2006
  30. ^ ארגון הבריאות העולמי: 2,500 מקרים של מוות מוקדם בשנה בישראל מזיהום אוויר צפריר רינת, הארץ, 28.04.2015
  31. ^ 2,500 בני אדם מתים מזיהום אוויר כל שנה - ולאיש לא אכפת עדי חשמונאי, וואלה, 09.03.2015
זיהום

רקע וסוגי זיהום: זיהום • זיהום אוויר • הצטברות ביולוגית • השפעות בריאותיות של זיהום אוויר • זיהום מים • זיהום קרקע • זיהום במזון • זיהום רעש • זיהום אור • זיהום אוויר מתחבורה • זיהום תעשייתי • עישון פסיבי • חומרי הדברה • מתכות כבדות • דיאוקסין • כרייה • דלק מחצבי • פחם • התחממות עולמית • גורם מסרטן • טרטוגן • משבש אנדוקריני • השפעה חיצונית • חוק קואס • הכחשת זיהום

זיהום בישראל: זיהום אוויר בישראל • זיהום מים בישראל • זיהום נחלים בישראל • זיהום קרקע בישראל • זיהום מזון בישראל • תעשיות אלקטרוכימיות • זיהום אוויר במפרץ חיפה • רמת חובב • זיהום האוויר בגוש דן • המשרד להגנת הסביבה • אזרחים למען הסביבה • הקואליציה לבריאות הציבור • אדם טבע ודין • צלול • מגמה ירוקה

מניעת והקטנת זיהום: אנרגיה מתחדשת • גז טבעי בישראל • תחבורה בת קיימא • תחבורה רכה • עירוניות מתחדשת • טבע עירוני • תעשייה בת קיימא • מעריסה לעריסה • חקלאות בת קיימא • מס פיגו • כלכלה בת קיימא • נתונים פתוחים

בריאות הציבור, קידום בריאות, ורפואה מונעת
תזונה והרגלי אכילה: מזון מעובד - השמנת יתר - סוכרת - כלכלת השמנה - עיצוב להרזיה - מזון מהיר ותעשייתי - סוכר - משקאות ממותקים - מלח - בשר מעובד - מזון אורגני - דגנים מלאים
הרגלי חיים והתמכרויות: התמכרות - עישון - מניעת עישון - גמילה מעישון - אלכוהול ובריאות - השלכות בריאותיות של טלוויזיה - התמכרות למשחקי מחשב
תנועה ובטיחות בתחבורה: השפעות בריאותיות של מכוניות - זהירות בדרכים - תחבורה פעילה - הליכתיות - מיתון תנועה - תחבורת אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - אורח חיים יושבני - אורח חיים פעיל - פעילות גופנית
זיהום וסיכונים לשיבוש מערכות: גורמים מסרטנים - זיהום - זיהום אוויר - זיהום מים - זיהום במזון - חומרי הדברה - מתכות כבדות - ניקיון ידידותי לסביבה - משבש אנדוקריני - טרטוגן - עמידות לאנטיביוטיקה
רווחה נפשית וחברתית: פסיכולוגיה חיובית - מתח נפשי - דיכאון - חמש דרכים לרווחה - הון חברתי - גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות
עקרונות ונושאים מערכתיים: הוליזם - גורם סיכון בריאותי - נטל תחלואה - נכות - אזורים כחולים - טכנולוגיה נאותה - חשיבה מערכתית - רפואה משתתפת - חברות התרופות - הכחשת נזקי העישון - עקרון הזהירות המונעת - עירוניות מתחדשת - אי שוויון בריאותי - אי שוויון בריאותי בישראל - סיבות מוות בישראל

הבהרה: המידע באקו-ויקי נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=השפעות_בריאותיות_של_זיהום_אוויר&oldid=123708"