גינה קהילתית
גינה קהילתית (באנגלית: Community Garden) היא גינה המוקמת ומתוחזקת בשיתוף הקהילה ולמענה. גינה שכזו מנוהלת ומתוחזקת על ידי התושבים, לפעמים בסיוע צוות או רכז (חיצוני או תושב פעיל). הגינה היא מוקד מפגש של תושבי הקהילה ולכן אלה פועלים לכך שתספק את צורכיהם השונים והמשתנים. ניתן לראות בגינה מוסד חברתי ליצירה או חיזוק של קהילה וככלי בידי התושבים למאבק על זכויותיהם, בין היתר שימור שטחים פתוחים. יש הרואים בגינה הקהילתית מקום המאפשר גישה מיידית לטבע ולאדמה, חיזוק הקשר למקום המאפשר חיים מקיימים יותר בעיר.
גינות קהילתיות רבות ממקומות דווקא באזורים עירוניים מקום בו קרקע וצמחים נמצאים במחסור. גינות קהילתיות עירוניות יכולות להיות מגוונות מאוד. בחלק מהן יבחרו לגדל רק פרחים, אחרים ישתמשו בגינה בעיקר כדי שתשמש כמקום מפגש קהילתי ויארחו בה הופעות ומסיבות, באחרות יש חלקות אישיות או גינה שמנוהלת על ידי הקהילה, ואחרות משלבות בין השימושים השונים.
היסטוריה
בעולם
כבר במאה ה-19 היו מתכנני הערים מודעים לבעיית הצפיפות בשכונות המגורים של הערים הגדולות - במיוחד בשיכוני מעמד הפועלים - ובהעדר שטחים ירוקים לפעילויות נופש ופנאי.
בשנת 1887 חוקק הפרלמנט הבריטי את ה-Allotment Act - חוק שחייב את הרשויות המקומיות להקצות חלקות אדמה קטנות למשפחות באזורים לא בנויים בתוך העיר או בשולי העיר עבור גינות ירק. ההיגיון מאחורי החוק היה שהיציאה מהשיכון הצפוף לשטח ירוק חשוב ליצירת סביבה אנושית בריאה שתפחית עם הזמן את תלות המשפחות ברשויות הרווחה (Quayke, 1989: 17).
בעשור האחרון של המאה ה-19, בעידוד הרשויות המקומיות, התפתחו בארצות הברית גינות הירק שבאו להעשיר את תפריט המשפחות העניות. בשנת 1894 כמעט אלף משפחות בדטרויט - מישיגן, החלו לגדל על אדמות העירייה תפוח אדמה, שעועית ולפת. תכנית העירייה יצרה תקווה בקרב המובטלים, החזירה להם את הכבוד העצמי, חשפה אותם לפעילות פיזית באוויר הצח וגם עזרה לחסוך בהוצאות המשפחה עבור מזון. תועלת נוספת חשובה לא פחות הייתה שהגינות הקהילתיות אפשרו לתושבים לחבור איש אל רעהו ולרקום יחסי שכנות וקהילה Basset 1979:1-17)).
בקנדה עודדה חברת הרכבות Canadian Pacific Railways את תושבי הערים לעבד גינות בסמוך למסילות הברזל בקטעים שבתוך הערים וליד תחנות הרכבת. המטרה הייתה אומנם טיפוח סביבת-התחנות ותוואי מסילות הברזל אבל גם כאן, בדומה לארצות הברית ולבריטניה, נצפו אותן תועלות לפרט ולקהילה. (1984:16 van Baeyer)
גינות קהילתיות וגינות הנצחון התפתחו בכל רחבי באירופה ובזמן מלחמות הפכו לכלי לבניית לכידות לאומית. במלחמת העולם השנייה סבלו משפחות עירוניות רבות מתת-תזונה והגינות הקהילתיות נתנו מענה למצוקת הרעב בעיר. בשנת 1944 עסקו כעשרים מיליון אזרחים בארצות הברית בגידול פירות וירקות על חלקות השייכות לרשויות המקומיות (Basset, 1979:115).
במחצית השניה של המאה ה-20 עם תחילת עידן השפע הכלכלי בארצות המערב חל כרסום בתופעת הגינון הקהילתי בכל העולם. (Warman, 1999)
Parke (1992:29) מעלה ארבעה מניעים עיקריים לחברות התעשייה לעודד את העיסוק בגינון:
שיפור סביבת העבודה, שיפור סביבת הקהילה בה ממוקם המפעל, שיפור יחסי קהילה-מפעל, שיפור רווחיות העסק - גינון קהילתי יוצר אנשים מאושרים יותר ואנשים מאושרים עובדים טוב יותר.
המיתון של שנות ה–70 וה-80 העלה מחדש את יתרונות הגינה קהילתית ככלי לטיפוח הפרט הקהילה והסביבה העירונית - כמענה לחלק מבעיות החברה המתועשת העירונית. הגינות הקהילתיות מטופחות לעיתים קרובות על ידי אנשים וארגונים שעוסקים בחקלאות בת קיימא, בעירוניות מתחדשת ובאקולוגיה עירונית, בפרמקלצ'ר, בהעצמה קהילתית, וכן בהקשר הרחב יותר בסביבתנות או בקיימות.
מטרות הגינה הקהילתית
ערכים מורחבים – עירוניות מתחדשת, טבע עירוני
גינות קהילתיות יכולות לענות על צרכים שונים כמו מקום מפגש קהילתי וחיזוק הקהילה, אמצעי לשיפור השכונה והאקולוגיה העירונית, העצמה של האוכלוסייה המקומית, סיפוק מעבודת גינון ומגע עם הטבע והסביבה, גידול מזון עצמי טרי ואורגני, לימוד והתנסות בגננות פרמקלצ'ר, מקום להכנה ולצריכה של קומפוסט, התארגנות קהילתית שמטרתה למנוע בניה בשכונה על ידי יצירת משהו חדש וחיבור התושבים אליו. גינות קהילתיות הן ציבוריות בהיבטים של ניהול, בעלות, וגישה.
גינון קהילתי מחזק את ביטחון תזונתי של הקהילה העירונית ומאפשר לאזרחים לגדל חלק מהמזון שלהם או לתרום אותו לאחרים. הגינון הקהילתי יכול לשמש גם כדי לצאת נגד 2 מגמות של ניכור שמתפשטות בחברה - האחת של ניכור כלפי אנשים אחרים ושניה של ניכור וזרות כלפי מקורות המזון, וזאת על ידי יצירת קהילה והכרות של האנשים עם הצמחים שמגדלים חלק מהמזון שלהם. מחקרים מצאו כי קהילות פעילות חוות כמות נמוכה יותר של פשיעה ושל וונדליזם.
גינות קהילתיות מתחברות לתנועות חברתיות גדולות יותר כמו עירוניות מתחדשת, פרמקלצ'ר עירוני, טיפוח של טבע עירוני וכן סביבתנות וקיימות.
קהילתית
- חיזוק הקשר בין הפרט והקהילה
- העצמה קהילתית
- מפגש בין אוכלוסיות שונות
- מענה לאוכלוסיות עם צרכים שונים
- מקום מפגש קהילתי בו מתקיימות פעילויות שונות
אקולוגיה
- שימור שטחים פתוחים
- טיפוח שטחים מוזנחים
- חיזוק הקשר לאדמה
- גידול ירקות אורגניים
- לימוד פרמקלצ'ר
חינוך
- חינוך לאהבת הארץ
- חיסכון במשאבים
- הכרות עם צמחים ועם בעלי חיים
תועלות חברתיות
לגינות קהילתיות יכולות להיות מגוון רחב של תועלות חברתיות הן בצורה ישירה, למשתתפים בגינה והן לשכנים או ליישוב שבו נמצאת הגינה הקהילתית. התועלות כוללות מקום לפעילות חברתית, חיזוק קשרי הקהילה, צמצום פשיעה, הקטנת פערים, שיפור הבריאות הפיזית והנפשית, עליית ערך נכסים ליד הגינה, משיכת עסקים וחיזוק התיירות. [1]
מקום פעילות חברתית
לדעת חלק מהחוקרים, התפקוד החשוב ביותר של גינה קהילתית הוא היותה זירה ואמצעי לחיזוק הקהילה. הן מציעות מקום בו אפשר ליצור קשר עם אנשים אחרים. הקשר יכול להיות בצורה פעילה - כמו עבודה משותפת, גינון יחד, שיחה, משחק. הקשר יכול להיות גם פעילות סבילה של התבוננות בפעילות שלא אחרים, התבוננות במופע, אירוע וכו'. מאפיין מרכזי של מפגשים בגינות קהילתיות הוא הספונטניות שלהם, יחד עם היבט של התרגעות הנובע ממקום שליו ושקט יחסית המוקף בצמחייה. היות הגינות מקום למפגש ולפעילות חברתית מבדיל אותן מגינות פרטיות שאין בהן היבט כזה. [2]
הורדת פשיעה
- ערך מורחב – מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי
המונח Defensible Space נטבע על ידי אוסקר ניומן (Oscar Newman) לציין מקום שמשדר נוכחות ושייכות, במקום מסר של אנונימיות, ניכור, ארעיות או עזובה. חוקרים מצאו (Sherer, 2003, ג'יין ג'ייקובס, ניומן) כי הקיום של מרחב ציבורי כזה עם בעל נוכחות אנשים מוריד את הפשיעה. על בסיס זה קיימות תוכניות התערבות ומעורבות של התושבים יחד עם המשטרה שנבדקו במספר אתרים בעולם. מרחב כזה יכול להיות רחוב בעל מדרכה רחבה שבו יש חנויות בעלות חזיתות הפונות לרחוב, והוא יכול להיות גם גינה קהילתית.
שרר (Sherer, 2003) מציע דרכים אחרות שבהן הגינה יכולה לשמש כדי להקטין פשיעה בעיקר של בני נוער: הקמת אתר פיזי שבו ניתן לבצע פעילות גופנית או פעילות גינון ובכך להפיג את השעמום. הגינה כזירה והזדמנות לתוכניות התערבות כדי להפעיל בני נוער בצורה חיובית, (לדוגמה שיתוף בגינון, פיקוח במסגרת העיירה וכו'). בנוסף הגינה מהווה מקום אליו יכולים להגיע בני נוער שאין להם מקום אחר להיות בו, ובכך למנוע מהם שוטטות סתמית ברחוב, שוטטות שיכולה להוביל למעשי פשיעה קטנים או להפיכת לקורבן לפשיעה או אלימות.
בפורט מאיירס בפלורידה, הקימה העיירה מרכז תמיכה ופנאי לנוער בגינה בתוך שכונת עוני. התוצאה היתה ירידה של 28% בנתונים על פשיעת בני נוער ושיפור ברמת הציונים בבתי הספר. תוכניות דומות הדואגות לקיום של מגרשי ספורט פתוחים במהלך הלילה הובילו לירידה של 25% בקנזס סיטי. מעורבות תושבים בשמירה על גינות קהילתיות ועצם הנוכחות של תושבים בהן, הביאו לירידה בפשיעה ובמעצרים בתוך גינות אלה. [3]
מחקרים בשנות העשרה של המאה ה-20 מצאו היבט אפשרי חיובי נוסף שיכול להסביר הורדת פשיעה - הורדה של מתח נפשי עקב התרגעות בקרבת עצים - אם כי אפקט זה חזק במיוחד ביערות - אמבט יער שמונהג כחלק מתכניות בריאות ביפן ובמדינות נוספות.
זירת מפגש ספונטנית והקטנת הבדידות
גינה שכונתית הן כאמור מקומות בהן ניתן ליצור מפגש חברתי ספונטני ולא מחייב עם אחרים, בצורה סבילה (התבוננות) או פעילה (שיחה, שיתוף פעולה וכו').
קיימות אוכלוסיות שהיכולות שלהן לקיים מפגשים אישיים ספונטניים מסוג זה נמוכה יותר יחסית לאחרים, כמו קשישים, או אנשים עם מגבלה גופנית. ילדים בעלי מגבלות מבלים במסגרות רשמיות בעיקר עם ילדים דומים להם, ולכן יש להם פחות הזדמנויות למפגשים כאלה, ועבורם, ועבור קשישים בעלי מגבלות סוג זה של מפגשים הינו חשוב במיוחד. באופן דומה הדבר מאפשר הזדמנויות למפגש לאנשים המתקשים ביצירת קשר ראשוני בגלל מבוכה, הרגשה לא נוחה בגלל הגוף, קשת אוטיסטית וכו'.
המפגש בגינה הציבורית מציע הזדמנויות לקשר חברתי בצורה קלה, אין צורך בהצעות לאירוח, ויש איום נמוך של דחייה מצד האדם השני, והמפגש מבוצע באווירה נינוחה, ויכול להתפתח לקשר עמוק ותומך יותר בהמשך. תנאי חשוב להצלחה של תפקוד הגינה הקהילתית באופן זה היא הנגישות שלה (כולל נגישות לנכים או לקשישים), אווירה נעימה (צל לדוגמה), מקומות ישיבה שמאפשרים תצפית נוחה על מקומות מעניינים בגינה, וכן נקודות המעודדות משחק שאינו מאתגר מידי מבחינה פיזית (לדוגמה שח על הרצפה) או קשר בין אנשים. [4]
מודל לפיתוח גינה קהילתית
קיימות מספר חוברות הדרכה להקמה של גינות קהילתיות ולתחזוקה של גינות כאלה, ניתן להיעזר גם בארגונים שונים ובאנשים בעלי ניסיון בתחום שיכולים לתת יעוץ. להלן סכמת שלבים להקמת גינה קהילתית.
- איתור שותפים להתנעת הגינה: אלו יכולים להיות שכנים, חברים, עמותות או מוסדות בעירייה. יחד כותבים תוכנית אב לגינה.
- הרחבת הקהילה וחלוקת אחריות:
- איתור של שותפים נוספים לקהילה.
- במקביל, חלוקת אחריות בקרב המקימים - מי אחראי למצוא אנשי מקצוע? מי מגייס עוד אנשים, מי משלם על מה וכו'.
- איתור של שטח נוח להקמת הגינה - יש יתרון גדול למקום שכבר צמוד לאתר בו יש כבר פעילות חברתית כמו מתנ"ס, בית אבות, בית ספר וכו'.
- השלב הבא מחולק ל-3
- הקמת צוות היגוי,
- הכשרה פיזית של הגינה
- הכשרה התושבים בנושאי סביבה חקלאות וקהילה.
- חשיפת הגינה הקהילתית לציבור על ידי פרסום בשטח (כמו לוח "ברוכים הבאים"), מודעות בעיר, הודעה לעיתונים מקומיים, וכן על ידי אירועים בגינה.
- התחלת פעילות פיזית יחד עם פעילות קהילתית:
- הקמת הגינה וטיפוח שלה בכל ההיבטים
- יזום של אירועים, פעילות בחגים וכו'.
- מעבר לנוכחות על בסיס זמנים קבועים:
- פעילות קבועה על בסיס שבועי או דו-שבועי של עבודה בגינה.
- קיום של פעילות שוטפת לתושבי השכונה - לדוגמה חוג שבועי בגינה.
- הרחבת הגינה לקהילה גדולה יותר מזו שהקימה את הגינה.
- שימור הגינה והתמודדות עם קשיים - וונדליזם, תחלופה של אנשים בקהילה, תחלופת רכזים ומדריכים, מחסור בתקציב וכו'.
- הרחבת פעילויות קהילתיות וגננות למתחמים אחרים סמוכים - בין אם מדובר בגינון שטחים נוספים ציבוריים או פרטיים ובין אם סיוע למיזמים קהילתיים סמוכים.
גינות קהילתיות בישראל
הגינה הקהילתית הראשונה בישראל הוקמה בנווה צדק שבתל אביב בשנת 1983, בקרן הרחובות שלוש ושטיין, ביזמת דוד הירש, תושב השכונה דאז. השטח עליו הוקמה הגינה שימש עד אותה עת כאתר מאולתר לשפיכת פסולת והקמת הגינה נועדה, בין היתר, להסיר מפגע זה. מטרה נוספת הייתה לספק לתושבי השכונה, שהייתה דלה מאוד בצמחייה, ריאה ירוקה ומקום מפגש והתכנסות. הקמת הגינה נעשתה ללא תאום עם הרשויות ועקב כך היה קיים חשש לשרידותה. חשש זה הוסר לאחר שבשנת 1993 הכירה עיריית תל אביב בגינה כגינה ציבורית ומאז העירייה היא שמתחזקת אותה.
בשנות ה-90 יזם סניף ירושלים של החברה להגנת הטבע הקמת גינה קהילתית בשכונת בקעה, בשיתוף עיריית ירושלים והמינהל הקהילתי. ההחלטה לאמץ את המודל הקיים בארצות מערביות רבות נבעה מההנחה שאין ערובה ששטחים המוגדרים כשטחים ירוקים לטובת הציבור אכן יישארו כאלה; ישנם היום שטחים ציבוריים רבים שאינם משמשים את הציבור וחלקם אף מהווים מפגע סביבתי. יש הטוענים שכדי להפוך שטח ירוק מוזנח לגן לשימוש הקהילה דרושים מאות אלפי שקלים. תלות בתקציבים בסדר גודל כזה, מקטין את היכולת לשמור על שטחים ירוקים בעיר. למעשה, כדי להפוך שטח ירוק מוזנח לשטח נקי מפסולת, עם מערכת השקיה, עצים ושיחים רב שנתיים וכמה ספסלים לשירות הקהילה די בסכומים הנעים בין עשרת אלפים לכמה עשרות אלפי שקלים, תלוי בגודל השטח ובצורכי הקהילה. תמיד ניתן לשדרג את הגן בעתיד.
במרכז לקידום הגינות הקהילתיות של החברה להגנת הטבע סניף ירושלים, פותחו תוכניות לקהלי יעד שונים שמטרתם הפיכת שטחים פתוחים מוזנחים לגנים קהילתיים, תוך שיתוף בתכנון ובביצוע של הקהילה, העירייה והמנהלים הקהילתיים.
מאז שנת 2008 לערך, עם העליה במודעות לנושאי הקיימות בישראל, עלתה בצורה חדה כמות הגינות הקהילתיות ומגוון היישובים והשכונות בהם גינות אלה מתקיימות. הדבר כולל גינות קהילתיות בירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע, עכו, ערד, רמת השרון, ראש העין, בת ים, צור משה, ועוד.
ניתן למצוא את רשימת גינות קהילתיות בישראל בפרויקט של מיפוי גינות קהילתיות באמצעות מפות גוגל, מטעם - "אורבניקה-התעוררות עירונית".
בנוסף החלו שיתופי פעולה ברשת של פעילים מגינות שונות המשתפים מידע זה עם זה כולל, רשימת מצגות הדרכה ופורום גינות קהילתיות ברשת החברתית "שינוי ירוק".
קיימות 8 חוות חקלאיות בגוש דן, אולי קיימת אפשרות של הפיכתן לאקולוגיות וקהילתיות או הקצאת ערוגות למשפחות או אימוץ קהילתי אחד. (ראו עץבעיר לפרטים).
ראו גם
- פרמקלצ'ר
- פרמקלצ'ר עירוני
- קומפוסט
- פרויקט המקומות הציבוריים
- אקולוגיה עירונית
- טבע עירוני
- עירוניות טקטית
- קהילה
- חקלאות בת קיימא
קישורים חיצוניים
- בישראל
- התארגנות גינות קהילה בישראל
- פורום גינות קהילתיות ברשת החברתית "שינוי ירוק".
- אודות גינות קהילתיות בירושלים ומידע בנושא באתר עיריית ירושלים
- גינות קהילתיות באתר עיריית תל אביב-יפו
- אודות גינות קהילתיות ברמת גן ומידע בנושא באתר עיריית רמת גן
- גינות קהילתיות באתר עץ בעיר
- הגינה האורגנית
- כך הופכים גן מוזנח ל"סלון" שכונתי רותי סיני, הארץ 6.7.2007
- גליה חנוך רועה, לגדל ירקות בעצמכם: כך תקימו גינה קהילתית, ynet, 24 באוקטובר 2012
- מדריכים
- רשימת מצגות הדרכה שנאספו על ידי התארגנות גינות קהילה בישראל
- סכמת תהליך - הקמת גינת קהילה
- צעדים ליצירת גינה קהילתית מדריך באתר המשרד להגנת הסביבה
- גורמי הצלחה בגינות שכונתיות – הפן החברתי סקירה ספרותית, ד"ר אהובה ווינדזור, פסיכולוגית סביבתית, אפריל 2004, באתר המשרד להגנת הסביבה
- יצירת ותחזוקת גינה קהילתית באתר האגודה האמריקאית לגינון קהילתי. ACGA
- 10 דברים שאת יכולה לעשות כדי להתחיל גינה קהילתית. The Nation, 2.9.2009
- 10 שלבים הקמת גינה קהילתית באתר החברה להגנת הטבע
- יעל דראל, מדריך: כך תקימו לעצמכם את הגינה של השכונה, ynet, 29 בינואר 2010
- בעולם
- האגודה האמריקאית לגינון קהילתי the American Community Gardening Association
- גינון קהילתי בוויקיפדיה האנגלית
- Stand by your beds guardian.co.uk Richard Reynolds על גרילת הגינון 25.4.2008
- בימי מיתון עוברים לחקלאות ביתית מישל אובמה מעודדת גינון קהילתי וביתי
- UFG MakerSpace פרוייקט גינון קהילתי, דיור אנרגיה וקציר גשם באחת השכונות המסוכנות ביותר בקנזס סיטי
| חקלאות | |
|
רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל |
 |
|
אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית | |
|
חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא | |
|
ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה | |