תהליך ארוך טווח
תהליך ארוך טווח (באנגלית: Long-term process) הוא סוג של תהליך המתרחש במשך זמן רב - עשרות שנים עד אלפי שנים ולפעמים מיליוני עד מיליארדי שנים. בניגוד לתהליכים מהירים כמו שריפה, מלחמה, הריון או משבר כלכלי, תהליכים ארוכי טווח עלולים להראות לבני אדם כמצב סטטי קבוע, שאינו משתנה כלל. יש צורך בתיעוד מתמשך ובמחקר היסטורי והשיטה המדעית כדי להבחין בשינויים.
תהליכים ארוכי טווח יכולים להיות תהליכים גאו-פיזיים כמו התפשטות של גלקסיות, לידה ומוות של כוכבים, התפתחות של פלנטות ובמיוחד כדור הארץ, נדידת יבשות, שינויי אקלים, התחממות עולמית ועוד. הם יכולים להיות גם תהליכים ביולוגיים כגון אבולוציה, הכחדה, מין פולש, מחזור אקולוגי ועוד. הם יכולים להיות גם תהליכים חברתיים כמו גידול אוכלוסין, ניידות חברתית, המהפכה החקלאית, אבולוציה חברתית ותרבותית ועוד. תהליכים אלה יכולים להיות מחזוריים או סמי-מחזוריים (כמו סיבוב הגלקסיה סביב צירה, הקפת כדור הארץ את השמש ועוד) והם יכולים להיות בלתי מחזוריים (כמו הכחדת מינים).
רעיונות על שינוי היסטורי
לאורך ההיסטוריה היו מספר רעיונות לגבי כיצד ההיסטוריה עצמה משתנה, כתהליך ארוך טווח - כיצד לתאר את ההיסטוריה הגדולה הנוגעת לעם, למין האנושי כולו ואפילו לגבי כלל העולם והייקום.
- ההיסטוריה קיימת ללא שינוי - "מה שהיה הוא שיהיה ואין חדש תחת השמש" - רעיון זה היה נפוץ למדי בתקופת התנ"ך ובימי הביניים שבהם ההתקדמות הטכנולוגית והשינויים החברתיים היו איטיים מאד. רוב האנשים חיו ומתו באותו מקום, הנורמות החברתיות השתנו בקצב איטי מאד. אנשים מעטים מאד יכלו לקרוא ותיעוד היסטורי או קריאה בהיסטוריה הייתה דבר נדיר. רוב המסורות הועברו בעל פה ולכן העבירו סיפורים דתיים, כך שגם אירועים היסטוריים שאולי התרחשו - כמו לדוגמה המבול - הצפת שטח גדול באיזור המזרח התיכון במים - הוצגו כחלק מסיפור תאולוגי. צורת מחשבה זו קיימת עדיין בחוגים דתיים ושמרנים עם כי לנוכח השינויים הרבים באורחות החיים ב-500 השנים האחרונות היא פחות מקובלת כיום.
- ההיסטוריה קיימת כתהליך מחזורי - מעין נחש שבולע את הזנב שלו - רעיוון שהיה מקובל על ידי חלק מהיוונים הקדמונים. אריסטו כתב לדוגמה על תחלופה מחזורית של שש צורות משטר שבה אוליגרכיה, דיקטטורה, דמוקרטיה ועוד מתחלפות ביניהן בצורה מחזורית. הד לרעיון הזה הוא רעיונות מודרניים אחרים כמו רעיון "תנועת המטוטלת" בפוליטיקה - לפיה פעם אנשים בוחרים במפלגה הדמוקרטית ואז יש התקדמות בתחום השוויון, הציבור מקבל חלק מזה אבל מואס בדבר זה בגלל האטת הצמיחה או הרגשת מחסור בחופש ולכן בוחר בבחירות הבאות (או אלה שלאחר מכן) במפלגה הרפובליקנית היריבה שמדגישה יותר ערכים של שוק חופשי ואי התערבות של הממשל. לאחר תקופה רפובליקנית הבוחרים חוזרים למפלגה הדמוקרטית. צורת הסתכלות זו מפספסת שינויים תרבותיים ורעיוניים שמתרחשים בקרב מפלגה אחת או יותר - לדוגמה התנועה לביטול העבדות תנועה לכיוון חיזוק הפמיניזם שהתקיים הן במפלגה הדמוקרטית והן במפלגה הרפובליקנית.
- ההיסטוריה כתהליך של התדרדרות איטית - הנפילה מגן עדן - רעיון שלישי שקיים בקרב גורמים דתיים ושמרנים הוא "הנפילה מגן העדן" - העולם פעם היה טוב, נשלט על ידי האל וכל האמת הייתה ידועה אז, מאז יש תהליך איטי של התדרדרות מוסרית, אובדן ידע. כל דור גרוע מקודמו. רעיון זה מוצג לדוגמה בספר ובסרט "שם הורד" - כדוגמה להתנגשות בין המדע לבין הדת - הנזירים הנוצרים יודעים מה נכון בעולם לפי לימוד של כתבים עתיקים כמו זה של אריסטו, ואילו הנזיר-הבלש-מדען מנסה לברר את האמת לפי שילוב של ראיות, לוגיקה ועקרון התער של אוקהם לפיו ההסבר הפשוט ביותר בהעדר מידע אחר הוא ההסבר הנכון. הרעיון לפיו בעבר היה טוב יותר, קוסם למבוגרים רבים שכן בעבר זה הם היו צעירים יותר. בחברות שמרניות שבהן המבוגרים הם בעלי כוח רב יותר הרעיון מקובל יותר. בקרב המאמינים בהיסטוריה כתהליך של התדרדרות איטית יש גם רעיון של תקווה לעתיד טוב יותר - דבר זה יושג על ידי מהפכה עתידית כלשהי. ברעיון הדתי קיימים יסורי משיח- התדרדרות הולכת וגוברת יחד עם סבל גדל והולך. לבסוף יש ארמגדון שבו רוב או חלק גדול מהאנושות נכחד וכך מופיע המשיח, או אלוהים, מחייה את המתים או בורר בצורה סופית את כל האנושות (ואולי גם בעלי החיים) וכך הטובים מגיעים לגן עדן, הרעים נשמדים וכל הצרות מפסיקות. רעיון זה קיים גם בקרב תנועות חילוניות לדוגמה סוציאליסטים וחלק מאנשים הקיימות שמאמינים כי אסון סביבתי או חברתי יגרמו להרס המשטר הקיים, להתפכחות חברתית וכינון של סדר חברתי טוב יותר. הרעיון של התדרדרות איטית ורצון לחזור לעבר ננקט על ידי תנועות כמו הרומנטיקנים (רעיון "השיבה לטבע"), שמרנים (דתיים ולא דתיים) וחלק מאנשי הקיימות והסביבה. ביטוי לרעיון הזה קיים בסיסמאות הבחירות של מפלגת ש"ס (להחזיר עטרה ליושנה) וכן שמרנים בארצות הברית כמו רונלד רייגן ודונאלד טרמפ "להחזיר את אמריקה להיות גדולה שוב". הרעיון של העבר הטוב קיים בצורה נאיבית על ידי סיפורים ומשחקים רבים שמתגעגעים לימי הביניים, חרבות, טירות עתיקות וכו'. לרוב רעיון "העבר הזוהר סובל מכך שהוא מתעלם מבעיות שונות שהיו בעבד - לדוגמה רומנטיקנים שוכחים שבעבר היו מחלות מדבקות שהרגו חלק גדול מהילדים (בין חצי לבני שני שליש) לפני שהגיעו לבגרות, או הקיום של עבדות.
- ההיסטוריה כתהליך של שיפור מתמיד - רעיון הקידמה - לפיו המין האנושי נמצא בתהליך איטי של שיפור מתמיד בגלל שילוב של טכנולוגיה, ידע רב יותר, מוסדות טובים יותר, קיום של יותר דמוקרטיה ויותר חופש בגלל שוק חופשי. רעיון זה התקיים בצורה הולכת ומתחזקת מאז ימי הרנסנס והתחזק עם המהפכה המדעית והמהפכה התעשייתית. חלק מהרעיון הוא "יותר מחרשות יניבו יותר לחם" ולכן לא יהיה רעב. הרעיון הבסיסי הוא שטכנולוגיה טובה יותר תשפר את החיים. רעיון זה נתמך כיום בצורה חזקה על ידי קפיטליזם, ליברליזם, ותנועות דומות. לעיתים קרובות רעיון זה מגיע יחד עם אופטימיזם טכנולוגי לפיו כל שינוי לטובה הוא בהכרח עקב שינוי טכנולוגי כלשהו, וכי שינויים טכנולוגיים מביאים הרבה יותר ברכה מאשר קללה.
- ההיסטוריה כתהליך אבולוציוני פשוט - רעיון זה מתלכד עם רעיון הקדמה ואומץ לאחר שחלק מעקרונות האבולוציה הובנו, לעיתים קרובות בצורה לא נכונה, על ידי הוגים בחברה המערבית. לפי הרעיון זה האבולוציה פועלת בצורה של "שיפור" ושל "שכלול" כך שמינים מתוחכמים ו"טובים" יותר מחליפים עם הזמן מינים ויצורים פשוטים יותר, חלשים יותר, פחות חכמים, פחות מתוחכמים. רעיון זה מובא לדוגמה באיורים המציגים קוף שהופך לאדם, ואדם שמתקדם מעידן האבן לעידן המחשב. לפי הרעיון הזה ישן יותר הוא בהכרח "פחות טוב" וגם "פשוט יותר" ו"פרימיטיבי" - לפיכך לדוגמה האדם הקדמון הוא בהכרח פחות מעודן (בכל הבחינות) מאדם בחברה בימי התנ"ך וחברה זו פחות מתוחכמת לעומת אנשים בעידן המודרני. רעיון זה עדיין קיים בקרב אנשים רבים בזרמים מודרניים רבים. רעיון "האדם העליון" קודם בסוף המאה ה-19 ומובא בצורות שונות על לדוגמה בסיפור "החטא ועונשו". הרעיון הובא לשיא על ידי הנאצים ששאפו להיפטר מהאדם הישן ובמיוחד מ"גזעים" "נחותים" יותר ולקדם מין "מתקדם" יותר של אדם חזק יותר, גבוה יותר, בלונדיני ויפה יותר, חכם יותר, נועז יותר וכו'. הרעיון קיים גם כיום בקרב מי שרוצים לדוגמה להיפטר ממיני נכויות ומחלות שקיימים במין האנושי על ידי הנדסה גנטית או ברירה של לידות שתברור החוצה פגמים גנטיים שונים. רעיון אחר שקיים בזרם זה הוא רעיון הסייברוג לפיו האדם עצמו יצא החוצה מתוך האבולוציה הביולוגית וימשיך להתקיים בשילוב של טכנולוגיה וביולוגיה או בסביבה טכנולוגית לחלוטין - לדוגמה העברת מוחות של אנשים לתוך מחשבים עתידיים שונים. רעיון האבולוציה כתהליך ברירה איטי המתקדם למקום טוב יותר קיים גם בקרב חלק מתומכי הקפיטליזם לגבי מוסדות ברעיון של "הרס יצירתי" - לפי רעיון זה בשוק חופשי או בשוק תחרותי חברות פחות מוצלחות לא מצליחות לשרוד והן נהרסות לאט על ידי מתחרים חדשים וטכנולוגיות חדשות שגורמות להכחדת החברות הישנות והופעה של חברות מוצלחות יותר שמשיכות את התחרות עם מוצרים ושירותים מוצלחים יותר, עד שגם חברות אלה נהרסות על ידי המתחרים החדשים.
- ההיסטוריה כשילוב בין תהליכים אבולוציוניים מורכבים לפי רעיון זה התהליך ההיסטורי מורכב מתהליכים אבולוציוניים רבים, המקיימים ביניהם אינטראקציה. רעיון זה שונה לעומת רעיון ההיס0012טוריה כתהליך אבולוציוני פשוט בשני היבטים לפחות - האחד הוא ההכרה בכך שתהליך אבולוציוני אין באמת כיוון והוא מתאים לרעיון של המתאים שורד ולא לרעיון של החזק שורד או תהליך כלשהו של שכלול או שיפור. לפעמים דווקא מין פשוט יותר או חברה "פשוטה" יותר יכולה לשרוד. לדוגמה קואלה עברה תהליך של הקטנת המוח שלה כדי לחסוך בזבוז של משאבים לא נחוצים כדי לשרוד על תזונה לא מזינה של עלי אקליפטוס. ההתיישבות הנורדית בגרינלנד שהייתה מתוחכמת יותר וידעה להפיק מוצרי ברזל וחקלאות לא הצליחה לשרוד בעוד הילידים האינוטים הצליחו לשרוד - עם זאת אין זה בהכרח יתרון תמידי - חברות ילידות ועתיקות של אינואטים שניסו להתיישב בגרינלנד נכחדו. חלק מרעיון זה מכיר בחשיבות של מגוון - לדוגמה מגוון גנטי בתוך אותו מין שקיים לדוגמה על ידי מנגנון של רבייה מינית. הסיבה שיש אנשים בעלי תכונות שונות היא כי תכונות אלה הקנו יתרונות בסביבות האקולוגיות שבהן אנשים אלה חיו - לדוגמה עור שחור מקנה יתרון אבולוציוני בסביבה עם אור שמש רב שכן הוא מגן מפני סרטן העור ומפני כוויות שמש. לעומת זאת אור כזה הוא חסרון בקווי רוחב קרובים יותר לקוטב שכן הוא מקשה על ייצור של ויטמין די על ידי העור כתגובה לחשיפה לאור שמש. בנוסף רעיון זה מסתכל על תהליכים אבולוציוניים רבים - תהליכי אבולוציה גנטית של בני אדם, אבולוציה של יצורים אחרים (לדוגמה של חיות חקלאיות, טפילים, חיידקים), תהליכי אבולוציה של טכנולוגיה (לדוגמה התפתחות החקלאות, התפתחות הספינות, התפתחות של כלי תחבורה, התפתחות של תנורים להתכת מתכות, התפתחות של ערים, התפתחויות של כלי נשק וכו') ותהליך של התפתחות של רעיונות, מוסדות חברתיים והתפתחות התרבות (לדוגמה התפתחות רעיון הנישואין, דמוקרטיה, התפתחות של בתי המשפט, הפרדת רישיונות, התפתחות רעיונות דתיים, התפתחות רעיון השוק ועוד). וכן תהליכים שאינם בהכרח אבולוציוניים אלא מחזוריים או אחרים (לדוגמה טקטוניקת הלוחות, מחזורי עונות שנה, מחזורי כתמי השמש ועוד) - ההיסטוריה היא שילוב של תהליכי האבולוציה השונים של גנים, רעיונות (ממים) וטכנולוגיה יחד עם תהליכים לא אבולוציוניים. והשפעתם זה על זה - לדוגמה השפעת התפתחות הקשת הארוכה ואחריה הרובה על התפתחות הדמוקרטיה המערבית - החשיבות של החזקת צבאות גדולים ויחסית לא מיומנים שהביסו צבאות קטנים של אליטה עשירה ומיומנת של לוחמים (אבירים).
הרעיון של תהליכים אבולוציוניים נוגע גם לאומות שונות - בתחילה היו שחשבו שכל החברות האנושיות נמצאות על אותו תהליך אבולוציוני עצמו - שבו חברות פרימיטיביות הולכות ומשתכללות במעין מספר שלבים קבועים שכל חברה עוברת. ניתוח מאוחד יותר של סוציולוגים טען שעמים וחברות שונות נמצאים אולי במסלולים אבולוציוניים שונים וכי אין הכרח שכולם נמצאים "מתקדמים" לאורך אותם קווים אבולוציוניים - וגם אין בהכרח התכנסות לעבר אותו שלב.
הקושי להבחין ולטפל בתהליכים ארוכי טווח
קושי אנושי להבחין בתהליך ארוך טווח
במקרים רבים, תשומת הלב הפרטית הציבורית מתמקדת במצב נתון, וקשה לשים לב לשינויים. הבעיה גדולה במיוחד כאשר שינויים אלה הם ארוכי טווח ואיטיים. דבר זה ידוע בשם תאוריית "הצפרדע המתבשלת". לפי התאוריה אם שמים צפרדע בסיר מים חמים היא תקפוץ מיד החוצה. לעומת זאת אם נשים אותה בתוך סיר עם מים נעימים ונעלה לאט את הטמפרטורה הצפרדע לא תשים לב לשינוי ותישאר בתוך הסיר. תאוריה כזו מוטלת בספק אבל היא הפכה למשל ידוע בכל מקרה.
הסבר ביולוגי אפשרי לדבר מעין זה הוא שהחושים של יצורים חיים רגישים לשינוי ולאו דווקא לעוצמה של אות. לדוגמה בחוש הראיה יש רגישות זיהוי של תנועה ולאו דווקא לזיהוי של צורה מסויימת. בעיה זו גדלה שכן בחלק גדול מהשינויים ארוכי הטווח כגון שינוי בכמות הזיהום, התחממות עולמית או המלחת קרקע בני האדם אינם מצויידים בחושים ביולוגיים כדי לבחון בעצמם את המצב (לדוגמה אחוז המלח בקרקע), חושיהם אינם מספיק מחודדים כדי לאסוף נתונים בכוחות עצמם (לדוגמה מה הטמפרטורה בחורף) ויש קושי להשוות בין המצב היום לבין המצב בעבר. במחקר של תהליכים ארוכי טווח חייבים להסתמך על מחקר מדעי ולעיתים קרובות על רישומי העבר. בחלק גדול מהמקרים אי אפשר להסתמך על הזיכרון שלנו אלא יש צורך ברשומות שנכתבו על ידי אנשים אחרים, שחלקם כבר נפטרו.
הביולוג ג'ארד דיימונד מדגים דבר זה בהקשר של התחממות עולמית ועמק מושלג במונטנה בספרו התמוטטות. דיימונד ביקר בעמק כשהיה צעיר וחזר אליו כעבור 40 שנה, ואז שם לב שההרים המושלגים שמקיפים את העמק שזכר מילדותו, אינם מושלגים יותר, אלא רק בפסגותיהם באמצע החורף. לעומת זאת מארחיו שחיו בעמק כל חייהם לא שמו לב לשינוי הדרגתי זה.
זרמים שונים טוענים לגבי אי תשומת הלב הציבורית לתהליכים ארוכי טווח בתחומים שונים. טענה אחת היא כי הן הגרמנים והן היהודים לא חשו כיצד השנאה נגד היהודים הלכה והתגברה בשנות ה-30 והפכה יותר ויותר רצחנית, כאשר כל טענה מופרכת נגד היהודים הפכה להיות אמת כביכול ובסיס לטענה הבאה. טענה דוגמה ל"צפרדע מתבשלת" הייתה כלפי סימפטיה לברית המועצות בשנות ה-60. בשנות ה-90 היא הושמעה בהקשר של התחממות עולמית, וכן על ידי ליברטנים לגבי כרסום של זכויות אזרח. בשנת 1996 בספר "סיפורו של בי" הסופר הסביבתן דניאל קווין משתמש במטפורה בפרק שמוקדש לתיאור ההיסטוריה האנושית, גידול אוכלוסין וגידול במזון. אל גור השתמש במטפורה במודעה בעיתון הניו יורק טיימס לסרטו אמת מטרידה.
גורמים חברתיים המקשים על טיפול בגורמים ארוכי טווח
מבחינה תקשורתית, תהליכים ארוכי טווח מסווגים בדרך כלל כ"לא חדשות" - שכן דיווח עליהם פעם אחת מבחינת התקשורת המסחרית הוא דבר שכיבול מספיק או יוצא-ידי-חובה למשך מספר חודשים או שנים.
מבחינת כלכלה נאו-קלאסית, היחס לעתיד הוא על ידי היוון. בהיוון רגיל (בשונה מהיוון היפרבולי) ובתנאי ריבית גבוהים מספיק, שאירועים רבים בעתיד הרחוק הם חסרי משמעות, גם אם מדובר באיום באסון כלכלי חברתי. מבחינת עסקים ופירמות, בעיקר כאלה הנסחרות בבורסה עליהן להראות ביצועים טובים ברבעון הקרוב כדי לא להפסיד משקיעים לטובת מתחרים. במקרים אחרים יש "תוכניות חומש" שמייצגות עבור תאגידים רבים תוכניות אסטרטגיות שכן להנהלת פירמה עסקית קשה לדעת מה יהיו התנאים בעוד כ-5 שנים והאם היא תשרוד עד אז.
מבחינה פוליטית, במדינות דמוקרטיות, במיוחד בדמוקרטיה נציגותית שיש כיום, יש נטייה של הפוליטיקאים להתמקד בתהליכים קצרי-טווח ובשינויים שהם יכולים להשיג בקדנציה הקרובה, דבר המכונה "לגזור סרטים". זאת כדי להוכיח לבוחרים שהם הצליחו להגיע להישגים וכך להנות מיתרון בבחירות.
תהליכים ארוכי טווח כמוצר ציבורי
ניתן להסתכל על תכנון ארוך טווח, קיימות ובאופן כללי הסתכלות על תהליכים ארוכי טווח כעל סוג של מוצר ציבורי - כולם מושפעים ממצב זה, אבל המעקב אחר תהליך כזה והשינוי שלו דורשים השקעת משאבים רבים שאנשים אינם ששים לבצע. באופן כזה עלולה להתרחש הטרגדיה של הרכוש הציבורי.
ניתן להסתכל על כך לא רק בהקשר בין מוסדות ואנשים החיים באותה תקופה אלא בין דורות שונים ("למה שאנחנו נדאג לשיא תפוקת הנפט? שהילדים שלנו יסתדרו איכשהו").
דוגמאות לתהליכים ארוכי טווח
- תהליכים ארוכי טווח במדעי הטבע
- תהליכים בקוסמולוגיה ובגאו-פיזיקה, היכולים לקחת מיליארדי שנים - התפשטות הייקום, מחזור חיים של גלקסיות, מחזור חיים של כוכבים, התהוות כוכבי לכת, נדידת היבשות.
- שינויים הנוגעים למזג האוויר ולאקלים: מחזורי אקלים ארוכים, שינויי אקלים, התחממות עולמית, מחזורים ארוכי טווח של השמש ושל כדור הארץ. שינוי הרכבי הגזים באטמוספירה כמו שינויים בריכוז החמצן (בעבר גרם לאחת ההכחדות הגדולות) ופחמן דו חמצני, ושינויים בריכוזים של גזי חממה, שינויים בשכבת האוזון.
- תהליכים הנוגעים לקרקע (לחלקם השלכות על אקולוגיה וחקלאות): שינוי במליחות הקרקע, סחף קרקע, בנייה או אובדן של פוריות קרקע ושל אוכלוסיות חיידקים ואורגניזמים אחרים. שינויים בחומציות הקרקע.
- תהליכים הנוגעים למים ולגופי מים: החמצת אוקיינוסים ושינוי כללי בחומציות, אאוטריפקציה (העתרה) ועוד.
- אבולוציה ואבולוציה ביולוגית, פלישת מינים, הכחדת מינים
- תהליכי התפתחות הנוגעים למחלות ולהעברתם לדוגמה אבולוציה של גורם מחלה להדבקת המארח, אובדן וירולנטיות, מחזורי הדבקה והרדמות של מגיפות.
- התפתחות המהפכה המדעית עצמה - ראו ציר זמן של המהפכה המדעית
- תהליכים ארוכי טווח במדעי החברה
- אבולוציה תרבותית.
- תהליכים הנוגעים לחקלאות: ביות צמחים, וביות בעלי חיים, שינוי בפוריות חקלאית של מיני צמחים, דפוסי התפוצה של חקלאות תעשייתית, עמידות של מזיקים לחומרי הדברה, תהליכים הנוגעים ליערות, קרקעות, שינויים הנוגעים למים ולאקלים כגון מדבור והתחממות עולמית. שינויים בשימושי קרקע כגון כריתת יערות, מדבור, עיור ופרבור.
- גלובליזציה
- דפוסי שינוי בצורות המגורים - חברות נוודים, מעבר לכפרים (עם המהפכה החקלאית), עיור ופרבור.
- שינוי טכנולוגי, רעיון הקידמה, נסיגה טכנולוגית. ראו גם ציר זמן של המהפכה התעשייתית
- תהליכים הנוגעים לדמוגרפיה: גידול אוכלוסין, שינויים בפריון האשה ומעבר דמוגרפי, שינויים בגישה לאמצעי מניעה, חינוך ובריאות ציבוריים המשפיעים על אסטרטגית רבייה K או R, שינויים בדפוסי תמותת תינוקות בלידה, תפוצת טרטוגנים והשפעתם על ילודה ופוריות, שינויים תרבותיים הנוגעים למעמד האשה, שינויים בגיל הנישואין, שינויים בתהליכי תמותה של האוכלוסייה.
- תהליכים הנוגעים לחינוך והשכלה כגון שינויים בתפוצה של אוריינות (ידיעת קרוא וכתוב), הצטברות ושכחה של ידע מדעי, אופנות במדע, הפרטת המחקר ועוד.
- תהליכים הנוגעים לבריאות כגון:ירידה (או עליה) של התמותה של תינוקות, עלייה (או ירידה) בתוחלת החיים, שינויים בתפוצה של מחלות מדבקות, עמידות לאנטיביוטיקה, התפתחות רפואה ציבורית והפרטת הבריאות, התפתחות או נסיגה של רפואה מונעת, מעבר במדינות מערביות מתחלואה במחלות מדבקות למחלות כרוניות כמו סוכרת, דיכאון, מחלות לב וסרטן.
- המהפכה הלשונית, המהפכה החקלאית, המהפכה המדעית, המהפכה התעשייתית - מצד אחד תהליכים אלה מייצגים תהליך מתמשך ומצד שני הם עצמם מהווים גם שינוי בתוך תהליכים אחרים ארוכי טווח יותר.
- תהליכים הנוגעים לעסקים ולכלכלה התפתחות של תאגידים רב לאומיים, גלובליזציה, צמיחה כלכלית, התפתחות מלכודות עוני ודפוסי ניידות חברתית.
- תהליכים הנוגעים לממשקים בין האדם לסביבה הטבעית כגון: שיא תפוקת הנפט, דלדול משאבים מתכלים, כריתת יערות, זיהום אוויר, זיהום מים וזיהום קרקע, הצטברות ביולוגית של זיהום, דייג יתר, התחממות עולמית, מדבור, דפוסי ניצול של מים ושל משאבי טבע נוספים, דלדול שכבת האוזון, סחף קרקע, שינוי בדפוסי הכחדת מינים, שינויים בשימושי קרקע, הרס בתי גידול, ופגיעה במגוון המינים, שינויים של האדם על מחזורים אקולוגיים כגון מחזור החנקן ומחזור הזרחן.
- תהליכים ארוכי טווח בתרופות. בספר אנטומיה של מגיפה טוען העיתונאי רוברט וויטאקר שתרופות פסיכיאטריות פופולריות שנראות כדבר שמסייע בטווח הקצר, למעשה יוצרות נזק ארוך טווח עבור חלק גדול מהמטופלים. חלק מהבעיה היא שבחינת יעילות של תרופות נעשית על פני טווח קצר יחסית ולא לאורך שנים.
תהליכים ארוכי טווח ב-500 השנים האחרונות
- המהפכה המדעית - שינוי אוטו-קטליטי שבו יש יותר גילוים, שנותנים ליחידים ולאומות יותר כוח, כסף ויכולות אלו משמשים בחלקם להשקעה נוספת במדע ובמסעות מחקר גאוגרפיים או צבאיים, המובילים לעוד תגליות והמצאות טכנולוגיות וכן הלאה.
- שינויים טכנולוגיים - בעקבות התפתחות מואצת של המדע - יש כמות גדולה של המצאות טכנולוגיות כמו מיקרוסקופ, מנוע הקיטור, אוניות ברזל גדולות יותר, רכבות ומסילות ברזל, נולי אריגה, טלגרף, אופניים, חשמל, רדיו, טלוויזיה, ביוב עירוני, רכבת תחתית, מעלית וגורדי שחקים, מכוניות, מטוסים, חיסונים, גלולה נגד הריון, מחשבים, אינטרנט, טלפונים סלולריים ועוד.
- שינויים חברתיים עקב המצאות טכנולוגיות - שינויים רבים הנגרמים עקב המצאות הטכנולוגיות לדוגמה הגירה גדולה יותר של אנשים בעקבות פיתוח של אוניות אמינות וגדולות יותר, גידול עצום במסחר הבינלאומי עקב התפתחות האוניות, מעברי דירות תכופים יותר בעקבות התפתחות הובלה. יוממות - עבודה בעיר אחרת מעיר המגורים. תכנון מוטה מכוניות ושינוי מבנה הערים. שינוים חברתיים עקב פיתוח גלולות נגד הריון כמו תרבות זוגית וחיים עם בן זוג לפני נישואין. ירידה בעיסוק בחקלאות ומעבר לתעשייה ולאחר מכן לענף השירותים בעקבות התיעוש ותיעוש החקלאות. עליה משמעותית בתוחלת החיים בעקבות המהפכה המיקרוביולוגית ושיניים נוספים ברפואה ובבריאות הציבור.
ראו גם
- קיימות - רצון שהאנושות תתקיים למשך זמן רב, מחקר ופעילות בנושא זה
- תכנון ארוך טווח
- אבולוציה חברתית ותרבותית
- ההיסטוריה של התאגיד
- היסטוריה סביבתית חקר היסטורי של תהליכים, (לרוב של תהליכים ארוכי טווח)
- התחממות עולמית - דוגמה לתהליך ארוך טווח מפורסם והתייחסות עליו
- קיצור תולדות האנושות
- רובים חיידקים ופלדה
- תריסר נקודות מינוף - מהן הנקודות שבהן קל לשנות מערכת או תהליך
- השערת מדיאה - האם תהליכי ארוכי טווח היו הסיבה המרכזית להכחדות המוניות של מינים בכדור הארץ
- שינויי אקלים - תהליך ארוך טווח בעל מחזוריות
- הכחדה המונית - דוגמה לדינמיקה של תהליך ארוך טווח מחזורי
- הצפת מידע - כיצד אנשים מועמסים בהרבה מידע מהחדשות שלא עוקבות בהכרח אחר נושאים חשובים.
קישורים חיצוניים
- תהליך בוויקיפדיה האנגלית
- יעל חלק, למה לדחות למחר את מה שאפשר לדחות למחרתיים? ראיון עם הכלכלן ההתנהגותי דיוויד לייבסון, הארץ, 16.03.2017
- נתי יפת, המענה למשבר הדמוקרטי: "הרשות החמישית" (חלק א'), 16.12.2018, עוסק בין היתר בקושי של רשתות החדשות לעסוק בתהליכים "משעממים" וארוכי טווח
| מוצר ציבורי |
| מוצרים ציבוריים: הון חברתי - אמון - כסף - רפואה מונעת - מידע - הון טבעי - שרותי המערכת האקולוגית - דייג יתר - מגוון ביולוגי |
| מושגים: מוצר ציבורי - מוצר פרטי - מוצר משותף - מוצר מועדון - מוצר בלבדי - מוצר יריבי - נחלת הכלל - הטרגדיה של נחלת הכלל |
| אנשים וספרים: לטובת הכלל - חברת השפע - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - אלינור אוסטרום - דייוויד בוליר |
| מערכות מורכבות |
|
מושגי יסוד: הוליזם - שיווי משקל - תהליך - אנטרופיה - אקסרגיה - החוק השני של התרמודינמיקה - מידע - ארגון עצמי - הגחה - לולאת משוב - תהליך בלתי הפיך - עמידות - חשל - גידול מעריכי - תגובת יתר |
|
מערכות, מודלים וגישות: מערכת מורכבת - מערכת מפזרת - מודל מבוסס סוכנים - מערכת מורכבת אדפטיבית - חשיבה מערכתית - דינמיקה של מערכות - תורת המידע - כלכלה אבולוציונית - כלכלת מורכבות - שיטת המערכות הרכות |
|
מערכות ואקולוגיה: תהליך ארוך טווח - מחזור ביוגאוכימי - חוק המינימום של ליביג - פרדוקס ג'בונס - עקרון ההספק המקסימלי - הולון - אנרגיה גלומה - שירותי המערכת האקולוגית - ייצור ראשוני - מטבוליזם |
|
ספרים ומאמרים: ספינת החלל כדור הארץ - גבולות לצמיחה - מעבר לגבולות - חוק האנטרופיה והתהליך הכלכלי - תריסר נקודות מינוף להתערבות במערכת - דינמיקת מערכות פוגשת את העיתונות - עיצוב כלכלה הוליסטית לעולם בר קיימא |
|
אישים, הוגים וארגונים: דונאלה מדווז - ניקולס ג'ורג'סקיו-רוגן - האווארד ת. אודום - דיוויד בוהם - איליה פריגוז'ין - מכון סנטה פה |