משאבי טבע בישראל
משאבי טבע בישראל הם כלל משאבי הטבע בתחומי מדינת ישראל.
ניהול משאבי הטבע בישראל כולל את התחומים של ניהול מים, קרקע ואוויר, כולל מניעת זיהום וחלוקה שלהם; ניהול יערות ומערכות אקולוגיות התומכות בחקלאות בישראל, וכן חופי הים וטבע עירוני; בנוסף ניהול משאבי האנרגיה של ישראל, כולל את משאבי הגז הטבעי. וכן ניהול הפקת אשלג, פוספט ומשאבים נוספים כמו חצץ, חול, אבן וכדומה.
מים, קרקע ואוויר
משק המים בישראל כולל את ניהול אקוויפר החוף ואקוויפר ההר ומניעת זיהום מים בישראל. הדבר מתייחס גם לזיהום נחלים בישראל וכן למכירת מים מינרלים. משרד האנרגיה והמים אמור לתכנן ולפקח על משק המים בישראל.
קרקע כולל הקצאת קרקע לדיור, תשתיות, תעשייה וחקלאות. הדבר כולל גם את הפרטת קרקעות ישראל. ניהול הקרקעות מתייחס גם לניהול היערות בישראל שחשובים למניעת סחף קרקע וכן את נושא זיהום הקרקע שעלול לפגוע במערכות מי תהום ובפוריות הקרקע לחקלאות.
אוויר נקי, כולל מניעה של זיהום אוויר בישראל. גורמי זיהום האוויר העיקריים בישראל הם זיהום תעשייתי הממוקד בעיקר במפרץ חיפה וכן רמת חובב שבנגב. מוקד זיהום אחר בישראל הוא תחבורה, במיוחד רכב פרטי.
המשרד להגנת הסביבה אמור לאכוף תקנים למניעת זיהום בתחומים שונים כמו מניעת זיהום אוויר, זיהום מים, זיהום רעש וזיהום קרקע. משרד החקלאות פועל באופן חלקי כדי להגן על אדמות החקלאות, לדוגמה בתחום סחף הקרקע.
משאבים ביוטיים בישראל
המשאבים הביוטיים בישראל כוללים מערכות אקולוגיות שונות כמו יערות, שטחי חקלאות, שטחי המדבר בישראל, הנחלים, אגם כינרת והים לרבות חופי הים. כמו כן הם כוללים גם שטחי שטחי טבע עירוני. המערכות האקולוגיות כוללות כל כלל היצורים החיים בהן המקיימים אינטראקציה ביניהם ומאפשרים מחזורים של חומרים. הדבר כולל את העצים והצמחים, שהם הדבר הקל ביותר לזיהוי אבל גם בעלי חיים, לרבות חרקים, פטריות ואפילו חיידקים וחד-תאיים אחרים. לדבר זה חשיבות גדולה בשמירת התפקוד של המערכות האקולוגיות ותפקודן. בניהול נכון, המשאבים הביוטיים הם משאבים מתחדשים - כלומר הם יכולים להמשיך להתקיים במשך אלפי שנים ואף מיליוני שנים.
המשאבים הביוטיים חשובים לישראל משום שהם מספקים מגוון ביולוגי וכן שירותים אקולוגיים. לדוגמה, היערות בישראל מסייעים לחדירה של מי גשמים אל תוך הקרקע ומשם אל מי התהום. ללא עצים וצמחיה חלק גדול מהמים יישאר על פני הקרקע, יתאדה בחזרה לאוויר ויחריף את הבעיות של בצורת בישראל. בעיה נוספת של מקומות ללא עצים היא קיומם של ביצות ושיטפונות הגורמים לבעיות בריאות, אובדן מים מתוקים ופגיעה בחקלאות. שורשי העצים גם מספקים ייצוב של הקרקע בכך יערות ושיחים גם מונעים סחף קרקע ונותנים שירות חשוב לחקלאות בישראל ושומרים על משק המים בישראל. עצים ומערכות אקולוגיות מספקים שירותים רבים נוספים כולל ייצוב מיקרו -אקלימי (מניעת תנודות חזקות של חום וקור), תיירות, ייצור חמצן וטיהור טבעי של האוויר מזיהום אוויר. חופי ישראל מהווים חלק מהותי ממשיכת תיירות אליה.
שטחה של מדינת ישראל הוא 22 מיליון דונם (22,072 קמ"ר), ומתוכם 21.6 מיליון דונם הם שטחי יבשה. נכון ל-2002 שימושי הקרקע בישראל הם:
- 1.2 מיליון דונם הם שטח בנוי ושטחי פסולת,
- 4.9 מיליוני דונם הם שטחים מוגנים - הכוללים שטחי מדבר (רוב השטח), יערות ועוד.
- 6.6 מיליוני דונם הם שטחי אש המשמשים לאימונים של צה"ל.
סה"כ השטח הפתוח הלא מוגן הוא 10.4 מיליוני דונמים. מתוך זה כ-5.7 מיליוני דונם הם שטחים חקלאים הכוללים שדות ומטעים, שטחי מרעה, ברכות דגים ודרכים חקלאיות. שטח זה מתחלק ל-3.4 מיליוני דונם שהם שטחים מעובדים, ו-1.5 מיליוני דונמים שטחי מרעה, דרכים חקלאיות וכו'. עוד 5.4 מיליוני דונמים מוכרזים כשטח חקלאי אבל אינם משמשים לחקלאות. מתוך שטח זה כ-4 מיליוני דונמים נמצאים בדרום הארץ אבל יש גם שטחים משמעותיים בגולן ובמרכז הארץ בסטטוס זה.[1]
חלק ניכר מהמשאבים הביוטיים הם נחלת הכלל והשירותים שהם נותנים הם במקרים רבים מוצר ציבורי - אף שאלה יכולים להיות חיוניים לקיום האנושי (לדוגמה אוויר נקי) או תורמים לכלכלה ולרווחה (לדוגמה חופי ים), הם בדרך כלל לא מתומחרים כלל או מתומחרים במחירי חסר בשוק - אשר מתמחר בעיקר מוצרים פרטיים.
היערות בישראל
ערך מורחב – יערות בישראל
היערות בישראל משתרעים על פני שטח של כ-1.621 מיליון דונם, מעט יותר מ-7% משטחה הכולל של מדינת ישראל.[2] יערות הן אחת המערכות האקולוגיות החשובות בכל העולם, וכך המצב גם בישראל. חלק גדול מהיערות בישראל ניטעו על ידי קרן קיימת לישראל, שנטעה עצים החל מהמאה -19 וביתר שאת מאז קום המדינה למעלה מ-200 מיליון עצים על פני למעלה מ-900 אלף דונם. [2]
היערות בישראל ניטעו בעיקר במהלך המאה ה-20, ולאחר מאות שנים של כריתת יערות מאסיבית שהתגברה מאוד במהלך המאה ה-19 ועד סוף שלטון הטורקים בישראל. עם זאת הנטיעות האלה לא חפות מבעיות - כיום רוב היערות בישראל הם מדבריות אורן שיש בהם מין אחד או שניים של עצים (בעיקר אורנים) והדבר מייצר מגוון אקולוגי נמוך ויער לא מעניין לתיירות ולנופש. כמו כן יערות האורן הם בעייתיים עקב "אהבת אש" של האורן שגוררת החרפה של שריפות יער בישראל. היערות בישראל חשופים לסיכונים שונים ביניהם בצורת בישראל שמייבשת את העצים, שריפות יער והתחממות עולמית, וכן בעיות נוספות על רקע גידול אוכלוסיית ישראל שמצד אחד גורמת לביקוש גדול יותר למים ומצד שני דורשת שטח גדול יותר לישובים. פרבור בישראל מחריף בעיות של ערים לא צפופות שדורשות עוד שטח, ופגיעה נוספת במשק המים, בנוסף פרבור ותחבורה מבוססת רכב פרטי פוגעים ביערות ובשאר סוגי הטבע על ידי קיטוע שטחי מחייה.
חקלאות בישראל
- ערך מורחב – חקלאות בישראל
נכון לשנת 2002 השטח החקלאי המעובד בישראל הוא 3.4 מיליוני דונם, שהם פחות 15% משטחי המדינה. כאמור סה"כ השטחים לחקלאות הם כ-5.7 מיליוני דונם הם שטחים חקלאים הכוללים גם שטחי מרעה, ברכות דגים ודרכים חקלאיות. שטח זה הולך ומצטמצם עם הזמן, בגלל בעיות כלכליות, לחצי עיור ופרבור, ובגלל צמצום כמות המים המופנית לחקלאות. לדוגמה בשלהי שנות ה-90 הוערך שהיקף השטח החקלאי המעובד בישראל, עומד על - 4.35 מיליון דונם.[3] שהם 20% משטח המדינה. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עומד השטח החקלאי על 2.95 מיליוני דונם בלבד (נכון ל-2009)[1] מתוך 3.3 מיליוני הדונמים המעובדים, 1.2 מיליון נמצאים בנגב, 740 אלף דונם בעמקים, 421 בשפלה ובהר, 408 במרכז, 300 בגליל המערבי, 280 ואלף בגולן. שטחי המרעה הגדולים, 700 אלף דונם נמצאים בגולן, עוד 328 אלף דונם מרעה בעמקים ו-200 אלף דונם בדרום. [1]
החקלאות אינה לגמרי "משאב טבע" היות והיא בחלקה מוצר מלאכותי - הן בשטחים מעובדים והן בשטחי מרעה. כמו כן החקלאות עלולה לפגוע במערכות אקולוגיות אחרות בגלל צריכת מים וקרקע, שימוש בחומרי הדברה, בגלל סחף קרקע, זיהום בדשן כימי והיבטים נוספים שקשורים בעיקר בחקלאות תעשייתית אבל עלולים להתקיים גם בחקלאות מסורתית. יחד עם זאת חקלאות עשויה לספק שירותים אקולוגיים שונים כמו ייצוב הקרקע מפני סחף, טיהור של זיהום אוויר, מזון מקומי טרי (בדגש על ירקות ופירות כחלק מתזונה בריאה), תיירות חקלאית ועוד. דבר זה הוא משמעותי יותר בחקלאות בת קיימא ופרמקלצ'ר שהם נדירים יחסית בישראל.
החקלאות בישראל בשנים האחרונות במגמה בעייתית - בעיקר על רקע גידול אוכלוסיית ישראל והגברת הצריכה של מים בישראל ומשאבי קרקע והן על רקע שינויי אקלים בישראל ובצורת בישראל. מגמות אלה מוחמרות עקב פרבור בישראל.
טבע עירוני בישראל
- ערך מורחב – טבע עירוני בישראל
בנוסף ליערות, כולל הטבע בישראל גם טבע עירוני שכולל עצים בעיר, צמחיה אחרת ובעלי חיים בעיר. מצבו של הטבע העירוני בישראל אינו מזהיר, עקב כיסוי שטחים לטובת חניות וכבישים, גינון אינטנסיבי הכולל גיזום ריסוס ועוד, בניה על שטחים ירוקים בעיר ובצורת. לטבע העירוני השפעה אקולוגית נמוכה יחסית שכן כמות הצמחייה קטנה יחסית לאיזור טבעי, ומדובר במקום שעובר התערבות אנושית רבה מאוד. עם זאת לשטחים אלה יש חשיבות מבחינת השירותים שהם נותנים לאדם כמו צל בעיר, הפחתת אי חום עירוני, נוי, טיהור של זיהום אוויר, שיפור ההרגשה הנפשית עקב שהייה ליד עצים ועוד.
חופי הים בישראל
- ערך מורחב – חופי ישראל
כלל החופים בישראל (בים התיכון, בכנרת בים המלח ובים סוף) משתרעים על פני 306 ק"מ. חופי ישראל כוללים את החופים לאורך הים התיכון - 196 ק"מ, חופי הכנרת - 56 ק"מ, החוף המערבי של ים המלח וחופי מפרץ אילת - 14 ק"מ. מרבית שטחי החופים בישראל הם בבעלות ציבורית. שטח הסביבה החופית בישראל, שנותר לרווחת התושב - למטרות נופש, חינוך, מדע ומחקר, לאחר שהופקעו ממנו שטחים לצורכי תשתיות וצורכי ביטחון הוא מן המצומצמים בעולם, כדי 2 ס"מ לתושב. גידול אוכלוסיית ישראל יחד עם מגמות הפרטה בישראל מייצרים שני כוחות חשובים בהגדלת מיזמי בניה והפקעת שטחים לטובת תשתיות ומיזמים מסחריים שונים. כדי להגן על החופים מפני איומים שונים היו מאבקים שונים במשך השנים. חופי ישראל מצטיינים ברבגוניות ביוטית ובמערכות טבעיות ייחודיות, בנופים תת-ימיים מרשימים בעלי ערכים אקולוגיים ואסתטיים. החופים מספקים גם ערך כלכלי משמעותי על ידי הספקת מקומות נופש למיליוני ישראלים ותיירים בשנה.
המדבריות בישראל
בישראל שני מדבריות שתופסים חלק ניכר משטחה - מדבר הנגב ומדבר יהודה. הגורם להיווצרותו של הנגב הוא היותו חלק מרצועת המדבריות העולמיים. מדבר יהודה, לעומת זאת, נוצר מגורם מקומי: מדבר יהודה הוא "מדבר בצל הגשם". תופעה זו נוצרת כאשר עננים מגיעים מהים (מכיוון מערב), וחולפים מעל הרי יהודה, הם מורידים גשמים בגלל האוויר הקר בהרים. כאשר הם מתקדמים מזרחה, הם מגיעים אל מעל מדבר יהודה הנמוך. בגלל האוויר החם במקום הנמוך – הם לא מורידים גשמים ונוצר המדבר. כאשר ממשיכים העננים מזרחה להרי עבר הירדן, הם חוזרים להוריד גשמים.
המדבריות דלים בצמחיה ויש בהם בעלי חיים מועטים. הם מספקים פחות שירותים אקולוגיים לעומת איזורים פוריים יותר. עם זאת הם מספקים מעט שירותים אקולוגיים לאדם בצורה של נוף ותיירות, דבר זה משמעותי בעיקר כתיירות חורף לתושבים ממדינות קרות כמו ארצות הברית ואירופה, לדוגמה בתחום של תיירות אופניים. קיים חשש כי התחממות עולמית במזרח התיכון תגרום להגברת החום היובש באזור ולכן להתפשטות המדבריות צפונה. זו אחת ההשלכות של שינוי אקלים בישראל.
פגיעה במערכות אקולוגיות והכחדה בישראל
בדומה למקומות אחרים בעולם, קיימת בעיה של פגיעה במערכות אקולוגיות עקב שלל של השפעות סביבתיות של האדם. מקור דאגה כלל עולמי הוא הכחדה המונית בימנו של מיני יצורים שונים ופגיעה במגוון מינים. דבר זה כולל הכחדת חרקים. דבר זה לא נתפס בדרך כלל כבעיה אבל הוא עלול לפגוע בחקלאות, בצמחיה, באוכלוסיות בעלי חיים, ובמערכות האקולוגיות היבשתיות ודבר זה עלול לפגוע גם בבני האדם. כמו כן קיימת בישראל בעיה של הכחדת ציפורים.
דוגמה קטנה לכאורה היא חרקים. רוב האנשים לא שמים לב לחרקים, ואף רואים בהם מטרד כשם נתקלים בהם בבית. חרקים גם יכולים לגרום נזקים משמעותיים בחקלאות ולהעביר מחלות (יתושים, זבובים). אבל יש מיני מינים חרקים רבים, כולל חרקים שנותנים שירותי האבקה לצמחים (בחקלאות ובצמחים בטבע) וחרקים שדואגים לדישון הקרקע. כמו כן החרקים מהווים בסיס לתזונה של מיני ציפורים וזוחלים רבים, מסיבות אלה חרקים מהווים חלק חשוב בקיומן של המערכות האקולוגיות היבשתיות, ופגיעה מהותית בהם, הפחתה בכמות ובמגוון של חרקים, עלולה לגורם לקריסת מערכות אקולוגיות יבשתיות ודבר זה יפגע בבני האדם באופן משמעותי. [2]
משאבים א-ביוטים בישראל
משאבי הטבע הא-ביוטיים הם משאבים מתכלים. אלו כוללים הפקת גז טבעי בים מול ישראל לשם הספקת אנרגיה, וכן הפקת אשלג ופוספטים הם חומרי גלם חשובים לחקלאות שכן יחד עם גז טבעי הם מהווים מרכיבים הכרחיים לדשן כימי.
אנרגיה בישראל
- ערכים מורחבים – משק האנרגיה בישראל, גז טבעי בישראל
משק האנרגיה בישראל כולל הפקה ושימוש של גז טבעי בישראל וכן אנרגיה מתחדשת בישראל. ישראל מייבאת את רוב האנרגיה שלה, גם לאחר גילוי של גז טבעי מול חופיה. התייקרות הדלק בעולם, בעקבות שיא תפוקת הנפט וגידול בביקוש לאנרגיה בגלל גידול אוכלוסין וצמיחה כלכלית בעולם פירושם שהמחיר שישראל משלמת על ייבוא נפט, פחם ודלקים מחצביים אחרים הולך ועולה.
| גז טבעי בישראל |
רקע: |
הגז הטבעי בישראל הוא אחד ממקורות האנרגיה המשמשים את משק האנרגיה בישראל לשם ייצור חשמל ולתעשיות שונות. עד לתחילת המאה ה-21 כמעט לא היה הגז בשימוש כמקור אנרגיה בישראל, והשימוש המסיבי בו החל שנים ספורות לאחר התגלית המהותית הראשונה של שדות גז על ידי שותפויות ישראליות עם חברות זרות בים התיכון, בשנת 1999 ובשנת 2000 בשדה הגז ים תטיס.
מאגרי הגז העיקריים מול חופי ישראל הם המאגרים "לוויתן" ו"תמר" שבבעלות קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה, ונובל אנרג'י, בהיקף של כ-820 BCM. בעקבות אישור ההחלטות של וועדת צמח הממשלה אישרה יצוא של כמחצית מהגז בישראל, דבר שיותיר עתודות גז לשימוש ישראלי שיספיקו ל-20-25 שנים. מספר ארגוני סביבה וחברה, וכן מומחים שונים ושרים - מתנגדים ליוזמת ייצוא הגז וטוענים כי יש לשמור את הגז הישראלי בישראל. ודבר זה הוביל לוויכוחים רבים בנושא - האם משתלם לייצא את הגז מבחינה כלכלית ומדינית ומה ההשלכות של דבר זה על הביטחון האנרגטי של ישראל.
ישראל נהנית מכמות גדולה של אנרגיית שמש אך היא מנצלת כמות קטנה מאנרגיה זו. אנרגיית שמש בישראל משמשת בעיקר לשם חימום מים בדודי שמש ובשנים האחרונות יש ניסיונות להשתמש בתאים פוטו-וולאטים כדי להגדיל את הפקת החשמל מהשמש.
משרד האנרגיה והמים הוא האחראי לתכנון ולפיקוח על משק האנרגיה בישראל.
כריית אשלג בישראל
- ערך מורחב – אשלג בישראל
האשלג בישראל נחשב לאחד מאוצרות הטבע החשובים של מדינת ישראל. האשלג בישראל מצוי בים המלח בשיעור של 7.26 גרם לליטר [4]. חברת מפעלי ים המלח, השייכת לחברת כימיקלים לישראל, חברת בת של החברה לישראל כורה את האשלג מים המלח.
התמלוגים על האשלג הם בשיעור של 5% משווי המוצרים בשער המפעל בהפחתת הוצאות מסוימות המוערכות ביותר מחצי אחוז. נוסחת תמלוגים זו מבוססת על “פקודת המכרות”, חקיקה מנדטורית שהתקבלה בשנת 1925.[5]במרץ 2013 טען פרופ' איתן ששינסקי כי ניתן לגבות מיליארדי שקלים בשנה בתמלוגים ממפעלי ים המלח.[3] באפריל אותה שנה הכריז שר האוצר, יאיר לפיד, על הקמת וועדה לבחינה מחודשת של ניהול משאבי הטבע בישראל.[4]
עתודות האשלג של ישראל הן 40 מיליוני טונות נכון לשנת 2010, והיא כורה 2-2.5 מיליוני טונות אשלג בשנה. ללא המשך גידול בתפוקה, עתודות האשלג בישראל צפויות להיגמר תוך פחות מ-20 שנה.[6] מכאן יוצא שסמוך למועד פקיעת הזכיון של כימיקלים לישראל יגמר גם האשלג בים המלח.
כריית פוספטים בישראל
לישראל יש עתודות פוספטים של 1.5-2 מיליארד טונות, שמהוות 1% מעתודות הפוספט בעולם. בכל שנה נכרית בישראל כמות של 7 מיליון טונות סלע פוספט ומופקים מהם 3.5 מיליון טונות של פוספט מועשר. התפוקה העולמית השנתית עמדה על 145 מיליון טונות פוספט בשנת 2005 וישראל מפיקה 2% מהתפוקה העולמית.
על פי מגמות אלה, ישראל תחסל כמעט לגמרי את עתודות הפוספט שלה בתוך 25 שנה, עד 2037. קיימים שדות נוספים כמו שדה בריר ליד ערד שיכולים להמשיך את הכרייה למשך עוד מספר שנים. [7]
חברת רותם אמפרט מפיקה את הפוספט בישראל לייצור חומצה זרחתית. זוהי חברת בת של קבוצת כימיקלים לישראל שבעצמה שייכת לחברה לישראל שבשליטת האחים עופר. החברה מפעילה מכרות לכריית פוספטים מסלעים וכן מפעלים באזורים מדבריים של הנגב. מוצריה הם פוספטים, דשנים לחקלאות וחומצות לתעשיות המזון והתרופות.
משאבים א-ביוטים נוספים
- כרייה של חול-ים, חצץ ומחצבות לשם הפקת חומרי גלם לתחום הבנייה.
- בעבר היתה כרייה של נחושת במכרות תמנע, ליד אילת.
- ניהול משאבים ציבוריים אחרים כמו תדרי רדיו.
תחום שהיה פרוץ למדי בישראל היה כריית חול ים, ומשאיות של קבלני חולות נהגו לכרות חול ים בצורה פיראטית. גם מחצבות היו דבר לא מטופל והרבה מהן הפכו להיות מזבלות פיראטיות שגרמו לסכנת זיהום אוויר וזיהום מי תהום. בשנים האחרונות מתקדמת חקיקה ואכיפה בנושא הסדרת הנושא ושיקום מחצבות ישנות.
תמלוגים על משאבי טבע
תשלומי תמלוגים בישראל הם נמוכים למדי בהשוואה למדינות אחרות. כך לדוגמה אחוז התמלוגים על גז טבעי ונפט עמדו על 12% והיו מהנמוכים בעולם עד וועדת ששינסקי. התמלוגים על הפקת אשלג הם 6% ואילו על הפקת מים מינרלים אין משלמים תמלוגים כלל. ההערכה היא כי באופן זה המדינה הפסידה הכנסות בסדר גודל של עשרות מיליארדי שקלים לאורך השנים, במיוחד בהקשר של משאבים כמו פוספט ואשלג.
משאבי הטבע מרכזיים לכלכלת ישראל, כמו אשלג ופוספט צפויים לאזול בתוך טווח של 20-30 שנה בקצב הייצוא הנוכחי, ומשאב הגז-הטבעי יועד על ידי וועדת צמח לשמור על עתודות ל-25 שנה בלבד. נוכח האזילה הצפויה של הפוספט המליצה הוועדה הבינמשרדית לבחינת משק הפוספטים בישראל להגביל את תפוקתו, אם כי הגבלה זו קרובה לתפוקה הנוכחית.
בשנת 2013 כונסה ועדת ששינסקי 2 לדון בגובה המיסוי הרצוי על משאבי טבע שאינם אנרגיה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מדיניות ניהול בר-קיימא של משאבי טבע סקירה של ניהול משאבי טבע במדינות שונות, צרויה שבח, פרוייקט תחזית קיימות לישראל 2030, 2012
- דו"ח הוועדה הבינמשרדית לבחינת משק הפוספטים בישראל משרד התשתיות הלאומית, האנרגיה והמים, 2013
- סלעי הפוספט, עבר גאולוגי, הווה כלכלי, ועתיד לא ברור, דוד סודרי, גליליאו, מרץ 2007
- לפיד מתנגד לעסקת כיל-פוטאש - ומקים ועדה חדשה לתמלוגי משאבי טבע דה מרקר,10.04.2013
- לפיד רוצה "ששינסקי 2": מתנגד למכירת כיל לפוטאש ומקים ועדה לבחינת זכויות המדינה במשאבי הטבע גלובס, 10.4.2013
- ששינסקי: "שמחתי לראות הודעת לפיד על משאבי הטבע" גלובס, 11.04.2013
- דייוידסון מזהיר את לפיד: "אם חוק ששינסקי ייפתח - נשקול את פעילותנו בישראל" אבי בר-אלי, דה מרקר, 11.4.2013
- כך מעבירה ישראל את רוב משאבי הטבע לידיים זרות אבי בר אלי, דה מרקר 23.03.2013
- תחקיר: כך מכרה המדינה בזול את משאבי הטבע, אריק וייס, ערוץ 10, 25.5.2013
- ועדת ששינסקי 2 ממליצה: "מס משאבי טבע"; המשמעות: עוד כ-500 מ' ש' בשנה למדינה, אורה קורן, דה מרקר, 18.5.2014
- נטע ליפמן, תופעה: חול הים הולך ונעלם מחופי ישראל - והנזק אדיר, גלובס, 15.9.2017
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 הקצאות מים וקרקע למשקים חקלאים פעילים בטווח הארוך ד"ר אפרת הדס, משרד החקלאות, 23 מאי 2002
- ^ 2.0 2.1 נצ"מ ד"ר בשורה רגב, שי עמרם, אביגיל עמית, מערכת חיזוי שריפות - מת"ש, כתב העת 'בטחון פנים' של המשרד לביטחון הפנים, גיליון מס' 1 - יוני 2012
- ^ מדינת ישראל אנציקלופדיה אביב בע"מ,
- ^ צבי אילן כותב ש"כלוריד אשלגן" מהווה 11.5% ממלחי ים המלח
- ^ אשלג בישראל הדשן של השכן, עיתון מידע למגדלים, פברואר 2011, גיליון 2, תש"ח תשומות חקלאיות, התאחדות הארגונים הכלכליים
- ^ Stephen M. Jasinski Potash, USGS Mineral Commodity Summary 2011
- ^ סלעי הפוספט, עבר גאולוגי, הווה כלכלי, ועתיד לא ברור, דוד סודרי, גליליאו, מרץ 2007