מפעלי ים המלח

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מפעלי ים המלח בע"מ היא חברה העוסקת בהפקת מחצבים באזור ים המלח, מכח זיכיון שהעניקה לה מדינת ישראל ב-1961 ואשר עתיד לפקוע בשנת 2030. בשנת 1952 הקימה מדינת ישראל את מפעלי ים המלח כחברה ממשלתית ובשנת 1968 נמכרה החברה לכימיקלים לישראל (כיל) שהייתה אז חברה ממשלתית. בשנת 1997 נמכרה השליטה בכיל לחברה לישראל שהייתה אז בשליטת שאול אייזנברג וכיום (2017) בשליטתו של עידן עופר. מפעלי ים המלח היא יחידה עסקית של כיל דשנים (אחת מ-3 החטיבות של כיל), המפיקה בעיקר אשלג, ברום ותרכובות ברום.

כיל דשנים היא החטיבה הגדולה ביותר והיקף המכירות שלה הוא יותר מ-50% מכלל המכירות של קונצרן כיל (שווי השוק של כי"ל כיום עומד נכון לדצמבר 2018 על כ-18.2 מיליארד ש"ח).

מפעלי ים המלח היא היצרנית והספקית הרביעית בגודלה בעולם של מוצרי האשלג, וכן היא מייצרת ומספקת מוצרים כימיים רבים, לרבות אלומיניום כלורי אל-מימי, מלחי אמבט, מלחים תעשייתיים ועוד. נוסף על האשלג המיוצר בים המלח, מפעלי ים המלח שותפה בייצור אשלג במדינות נוספות בעולם.

נוסף על האשלג המופק מים המלח, שתהליך ייצורו הוא עיקר פעילות מפעלי ים המלח, מופקים מים המלח גם ברום ומגנזיום, והם מועברים להמשך ייצור במפעלי הברום והמגנזיום של כימיקלים לישראל. מוצרי מפעלי ים המלח משווקים ביותר מ-60 מדינות ברחבי העולם, והמפעל מעסיק כ-1,600 עובדים באופן ישיר ועוד אלפי עובדים בעקיפין, רובם מאזור הנגב.

ב-15 ביוני 2018 דלף ברום מהמפעל והרשויות פינו אוכלוסיה בשטח הזיהום.[1]

ראו גם

קישורים חיצוניים

Stub general.png ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לאקו-ויקי ולהרחיב אותו.