הכחדת ציפורים בישראל

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הכחדת ציפורים בישראל עוסקת בסכנת הכחדה והכחדת מינים של ציפורים בישראל. במאות השנים האחרונות יש בעיה גוברת של הכחדה המונית בימנו שנוגעת למינים שונים כולל הכחדת ציפורים מגמה זו קיימת גם בישראל. גורמים להכחדת ציפורים בישראל כוללים כניסת מינים פולשים, עליה בעיור והרס שטחי מחייה, ציד, הרעלות, פגיעה במערכות אקולוגיות וגורמים נוספים כמו הכחדת חרקים פגיעה בטבע עירוני בישראל , שריפות יער בישראל, בצורת בישראל ועוד.

ישראל היא אחת מהמדינות העשירות ביותר במיני עופות ביחס לשטחה. מיליוני ציפורים בשנה עוברות או גרום בישראל והן משתייכות לכ-530 מינים שונים. יש כ-206 מיני הציפורים שמקננות בישראל, ועוד כ-283 מיני עופות הנודדים מאירופה ומאסיה לאפריקה, החולפים בישראל בשתי עונות נדידה, באביב ובסתיו. ישראל מציעה לעופות מגוון רחב של אזורים ביוגיאוגרפיים ועושר במגוון מקומות מחייה. ‏[1]

יש מספר גורמים הגורמים לפגיעה בציפורים ועופות בישראל. גידול האוכלוסין המהיר בישראל יחד עם מגמות של פרבור בישראל הובילו לבנייה ופיתוח באזורים נרחבים, שהביאו לשינוי והרס מקומות החיות הטבעיים, במיוחד בצפון הארץ ובמרכזה ולאורך החוף. לכך מצטרפים שימוש ברעלים, התחשמלות, ציד והיפגעות עופות מרשתות חקלאיות. מכלול זה יוצר איום אמיתי על ציפורי ישראל ועל הציפורים הנודדות. ‏[1]

בשנת 2002, יצא לראשונה "הספר האדום" של העופות בישראל. ספר זה מגדיר את מצב הסיכון של כל מיני הציפורים בישראל ללא חשש ועד מינים בסכנת הכחדה. בשנת 2002 נמצאו 38 מיני עופות וציפורים בשלוש הקטגוריות החמרות ביותר של סכנת הכחדה. ‏[2] מדו"ח החברה להגנת הטבע עולה כי בשנת 2008 45 מיני עופות וציפורים בסכנת הכחדה, מהם 18 בסיכון חמור ובסבירות גבוהה להיכחד מישראל. 19 מינים העלולים להיכחד מישראל בעשור עד שנת 2018. בנוסף, בין הציפורים המגיעות לישראל יש מיני ציפורים המוגדרים כמינים בסכנת הכחדה עולמית. ‏[1] בשנת 2017 הספר האדום עודכן על ידי החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים. בשנה זו נמצאו 65 בדרגות החמורות ביותר של הכחדה. עליה של 71% לעומת 2002. לעומת זאת חלה הטבה במצבם של 40 מינים אחרים.

בין המינים שנמצאו בסכנת הכחדה חמורה בשנת 2017 – נשר מקראי, רחם מדברי, עיט זהוב, עיט ניצי, בז צוקים, ינשוף שדות, פפיון צהוב, קטה הודית, תחמס מצרי והשליו הנודד. חרגולן זמירי, עפרוני פסגות, סייפן נכחדו כמקננים בישראל.‏[2]

לפי החברה להגנת הטבע על מנת להביא למפנה במצב הציפורים ולבלום את הכחדת המינים, יש להביא לשינוי מדיניות ולנקיטת צעדים מערכתיים הכוללים את צמצום הלחץ על שטחים טבעיים, הכרזת שמורות טבע נרחבות, שיקום מקורות המים, צמצום שימוש ברעלים והפחתת הציד. דבר זה הוא במסגרת תפיסה כוללת יותר לפיה על המדינה להתגייס להצלת המערכות הטבעיות בישראל ולהפנים את הצורך בקבלת החלטות והכרתה בחשיבות שמירת טבע למען הדורות הבאים.‏[1]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים