צדק בין-דורי
צדק בין-דורי (על פי האקדמיה ללשון: הוגנוּת בין-דורית) הוא רעיון לפיו צדק או הוגנות בין אנשים מדורות שונים. מושג זה מופיע בדילמות בתחומים של כלכלה, פוליטיקה, תרבות, מדעי המדינה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה. הערך של צדק בין-דורי הוא ערך מרכזי בקיימות ובסביבתנות - לפיו עלינו לשמור למען הילדים שלנו ולמען הדורות הבאים. ההקשר המרכזי של צדק בין דורי הוא בדילמות של ממשלות, חברות, צרכנים קהילות ומוסדות אחרים כאשר יש דילמה בין הגברת הרווחה של האנשים שחיים בהווה אבל דבר זה מגביר את הסיכונים או מפחית משאבים עבור הדורות הבאים.
דילמות שניתן להצביע עליהן בהקשר של צדק בין-דורי הן - האם יש להגדיל את החוב הלאומי, מה שיעור החיסכון וגודל הירושה שהורים צריכים להפריש לילדים, מה מידת ההשקה בחינוך השכלה והקניית כלים לרכישת מקצוע, כמה השקעה יש בבריאות הציבור וברפואה מונעת כדי למנוע מוות או גורמי סיכון בריאותיים כלפי ילדים - לדוגמה כמה להשקיע בהקשר של תזונה בריאה. דוגמה נוספת היא של עמידות לאנטיביוטיקה - שימוש רחב מידי באנטיביוטיקה כיום עלול לסכן את בריאות הילדים עקב התרגלות גדלה של חיידקים. מחלקה גדולה של דילמות קשורה להשפעות סביבתיות שונות כמו זיהום, כריתת יערות, הכחדת בעלי חיים, שינוי אקלים, צריכה של משאבים מתכלים ובהקשרים של חקלאות בת קיימא. ראיה הוליסטית יותר הכוללות הקשרים של מלחמה, מגיפות ובעיות סביבה וחברה מובאת בתפיסה של ספינת החלל כדור הארץ.
צדק בין דורי במתח מול תפיסות אחרות
המושג "צדק בין דורי" מתנגש או נמצא במתח עם תפיסות תרבותיות הנפוצות בחברה. שמרות ובמיוחד שמרנות דתית מכחישה בדרך כלל היבטים של השפעות סביבתיות ואת הסיכונים לדורות העתיד שכרוכים בהשפעות אלה. הדבר נתמך בין היתר בהכחשת מדע ומודעות נמוכה לאקולוגיה בחברה בכלל ובחברה השמרנית בפרט. כמו כן קיימים לכאורה פתרונות-קסם שיכולים לפתור את הדילמות האלה ולכן אין צורך להתמודד איתן - הפתרונות הנפוצים הם אופטימיזם טכנולוגי - לפיו הטכנולוגיה תפטור כל בעיה סביבתית כאשר זו תהיה חמורה מספיק, ופתרון דומה הוא אמונה בשוק חופשי שאמור להקצות משאבים גדולים יותר לבעיות כאשר אלה הן בעיות חמורות מספיק. גם כאשר יש הכרה בבעיות סביבה הדבר בדרך כלל לא משליך על מחשבה על צורך בשינוי חברתי אלא לכל היותר לחזרה לערכי דת - לדוגמה לפשטות מרצון - תוך התעלמות מניתוח עמוק יותר של משבר הסביבה.
צדק בין דורי מתנגש באופן ישיר ברעיון של שוק חופשי המהווה מושג מהותי בקפיטליזם ליברטריזם ובזרמים רבים של ליברליזם. השוק החופשי אמור להביא לרווחה חברתית כאשר יש תנאים מסויימים (המפורטים בדרך כלל תחת הרעיון המדוייק יותר של שוק משוכלל) אם המחירים של מוצר מסויים גבוהים מידי או אם הצרכנים רוצים לקנות יותר ממוצר מסויים, השוק מאפשר זאת, נוצר שיווי משקל חדש המשקף את רצונות הצרכנים. הרווחה החברתית מיוצגת בדרך כלל בהקשר של יעילות פארטו אותה משיג השוק. ניתוח זה אינו מתקיים כלל אם חלק מהצרכנים והצרכים שלהם נמצאים בעתיד. אם צרכן צפוי להיפגע כתוצאה מזיהום או השפעה סביבתית אחרת או מאיום כלשהו על האנושות שנוצר בעקבות פעילות בשוק הוא יכול באופן עקרוני להפעיל כלים כמו תביעה בבית משפט על פגיעה בזכויות הקניין שלו או זכויות יסוד אחרות, או שינוי הצריכה שלו בשוק כדי לצרוך מוצר אחר, מזיק פחות, או פניה לממשלה כדי שזו תטיל מס פיגו להקטנת השפעה חיצונית. אז אמור להיווצר שיווי משקל חדש שיכלול בתוכו את החשיבות היחסית לכאורה שיש למניעת פגיעה בבני אדם. אבל אם האדם הנפגע חי בעתיד הדרך היחידה שלו לעשות את כל זה היא אם יש לו מכונת זמן - בלעדי מכשיר כזה - אין לאנשי דור העתיד דרך להתערב בשוק ולמנוע פגיעה בהם.
צדק בין-דורי מתאים בדרך כלל לתפיסות העוסקות בצדק חברתי הכוללות סוציאל-דמוקרטיה, אנרכיזם, סוציאליזם וליברלים-חברתיים - אם כי לעיתים קרובות תפיסות אלה אימצו רעיונות כמו שוק חופשי או שהם תומכים בצמיחה כלכלית כדי לתת מענים לבעיות קצרות טווח כמו אבטלה או עוני ולכן הם גם עלולים לקדם צעדים שפרושם הגדלת הרווחה של הדור הנוכחי על חשבון הדורות הבאים.
לעיתים קרובות דילמות של צדק בין-דורי מתנגשות עם רצון של תאגידים רב לאומיים וקבוצות כלכליות חזקות אחרות להשיא רווח. דוגמה קלאסית היא בהקשרים של בריאות הציבור - לתאגידים כמו חברות הטבק או חברות של מזון מעובד יש אינטרס להשיא רווחים היום, גם אם פרוש הדבר יצירת נזקים בריאותיים לילדים בעתיד. תאגידים שיכולים להרוויח מקניית ציוד צבאי, מהגדלת הצריכה של מוצרים ושירותים שונים, מאי הטלת מיסוי או סנקציות אחרות על זיהום ועוד. דילמות של חסכון מול צריכה קשורות להיבטים של תרבות הצריכה שבמסגרתה לתאגידים ולממשלות יש אינטרס להגדיל את הצריכה כדי לשפר רווחיות בטווח הקצר.
צדק בין-דורי קשור הרבה פעמים להנחות הנוגעות לתרבות בת קיימא ולשאלה מהו "טוב ורצוי" גם עבור הדור הנוכחי. לדוגמה דילמה על זיהום הנגרם עקב תעשיית הביגוד יוצרת לכאורה דילמה בין רווחה של צרכנים שרוצים לקנות בגדים היום, לבין דור העתיד שיסבול מזיהום מים שנוצר מבגדים אלה. למעשה הדבר גם מניח שצריכה של בגדים רבים היא דבר שמעיד על רווחה חברתית גבוה. תפיסה זו עומדת בניגוד להנחה של פשטות מרצון שצריכה של עוד ועוד מוצרים אינה משפרת את הרווחה הנפשית או החברתית. באופן דומה יש תפיסות שמרניות לפיהן כמות גדולה ככל האפשר של ילדים מגדילה בהכרח את הרווחה בחברה. ואילו תפיסות אחרות של ייצוב אוכלוסין מצביעות על נזקים שנגרמים לחברה בשל כך ועל סיכון דורות העתיד בשל פיצוץ אוכלוסין.
הרחבת המוסר
המושג של "צדק בין-דורי" הוא חלק מתהליך רחב יותר של הרחבת המוסר - שבו השאלה "כלפי מי אנחנו צריכים להיות הוגנים" או "כלפי מי צריך להיות מוסריים" כוללת קהילות גדולות יותר שלא נכללו בו בעבר.
חוסר התחשבות בדורות העתיד, והגדלת רווחת דורות ההווה על חשבונם, מתוך אמונה כי דבר זה מהווה דבר מוסרי ומגדיל את הרווחה של "כולם" מזכיר אמונות מהעבר. הצדקות לעבדות של שחורים ומאבק נגד התנועה לביטול העבדות במהלך המאה ה-19, ונגד התנועה לזכויות האזרח בשנות ה-60 של המאה ה-20, היו מתוך אמונה כי החברה צריכה להיות מוסרית - אבל גם אמונה כי מוסר זה חל רק על אנשים לבנים ואין צורך להכיל אותו גם על שחורים. באופן דומה ציבורים שונים הודרו מתוך מושגי הצדק וההוגנות במשך מאות או אלפי שנים - שוביניזם גברי החיל את מושג הצדק רק כלפי גברים. שוביניזם לאומני וגזענות החילו את מושג הצדק רק כלפי אנשים מאותו לאום או גזע (ולכן תמכו לדוגמה ברעיונות כמו רצח עם, או הפליה ואלימות בדרכים חמורות פחות). פאודלים וקפיטליסטים רבים החילו את מושג הצדק רק לגבי אנשים שיש להם מספיק רכוש והידרו ממנו לעיתים קרובות עניים. עבור אנשים רבים להט"ב נחשבו כחוטאים או "חולי נפש" ולכן היו ראויים למוות או לפחות לנידוי חברתי ועונשים שונים, הצדק היה רק כלפי אנשים "נורמליים".
אנשים רבים שרואים בבעלי חיים "מכונות" או "יצורים נחותים" או "משאב טבע" חושבים שהוגנות היא רק מושג בין אנושי והיא אינה חלה ביחס לבעלי חיים - ומול תפיסה זו קמה תפיסה אחרת של זכויות בעלי חיים
ראו גם
- כלכלה בת קיימא
- תרבות בת קיימא
- רווחה חברתית
- צדק חברתי
- התמוטטות (ספר)
- שמרנות פרוגרסיבית
- הרחבת המוסר, הכחשת אלימות
קישורים חיצוניים
- צדק בין דורי בוויקיפדיה האנגלית