הרחבת המוסר

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרחבת המוסר היא תהליך של התרחבות הגדרת הקבוצה כלפיה יש צורך להיות הוגנים, או קבוצה שזכאית להגנה, זכויות או יחס שווה או עם זכויות חלקיות. תהליך זה נוגע הן לשינוי נורמות בחברה והן ביחס לחוקים שונים. ברוב החברות האנושיות מאז המהפכה החקלאית, רוב הזכויות היו בידי חלק מהגברים הבוגרים ולפעמים בידי נשים בוגרות. עבדים, וואסלים, נשים, ילדים, עניים, חולים, חולי נפש, שבויי מלחמה, זרים, אסירים וכן בעלי חיים לא זכו לזכויות כלל או שהיו עם זכויות מעטות מאוד או כתלות בשרירות הלב או מנהגים מקומיים או דתיים. בעקבות הרנסנס, המהפכה המדעית, הקפיטליזם התיעוש וגלובליזציה החלו תהליכים שינוי חברתי שהעניקו יותר זכויות או לפעמים זכויות שוות לציבורים שונים. בין היתר תהליכים אלה גררו פיתוח זרמים של הומניזם, אוניברסליזם, סביבתנות וקיימות וכן זרם למען בעלי חיים.

  • ביטול מוסד הצמיתות
  • התנועה לביטול העבדות הובילה לביטול העבדות בכל העולם.
  • התנועה לזכויות האשה הובילה להענקת זכויות לנשים, כמו הזכות לשאת נאום בציבור, הזכות להשכלה, הזכות לבעלות על רכוש ולירושה, הזכות לעבוד במקצוע, הזכות לבחור ולהיבחר, חופש מאלימות ומהטרדה מינית. שתי התנועות – התנועה לזכויות האשה והתנועה לביטול העבדות קשורות זו לזו ושתיהן הושפעו בצורה ניכרת מרעיונות של קוויקרים לפיהם כל בני האדם שווים זה לזה.
  • אנשים ללא רכוש לא יכלו להצביע בעבר ודבר זה בוטל בהדרגה.
  • הרעיון של זכויות אזרח - זכויות אותן זכאי כל אזרח לקבל, בעיקר כהגנה מפני כוחה של המדינה.
  • הרעיון של זכויות אדם - זכויות מינימליות שכל אדם זכאי להן, גם אם אינו אזרח של המדינה, בעיקר כהגנה מפני כוחה של המדינה. ביטוי לרעיון זה הוא הצהרת זכויות האדם והאזרח אחד מהמסמכים היסודיים ביותר של המהפכה הצרפתית, המגדיר את הזכויות של כל יחיד ואת הזכויות הקולקטיביות של האומה. ההצהרה נתקבלה ב-26 באוגוסט 1789, והיא אמורה להיות מסמך אוניברסלי. אמנה נוספת בתחום זה הייתה ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם שאומצה על ידי העצרת הכללית של האו"ם ביום 10 בדצמבר 1948, ומתארת את זכויות האדם היסודיות שצריכות לחול בכל מדינות האו"ם. זו ההגדרה הבינלאומית הראשונה של זכויות האדם ומאז נחתמו אמנות נוספות הנוגעות לציבורים פגיעים שונים. למרות אמנות אלה, ברוב המדינות יש הפרות רבות של זכויות אדם ושל זכויות אזרח ומתקיימים מאבקים חברתיים ליישום האמנות.
  • זכויות הילד - ילדים זכו לזכויות, בעיקר הזכות לגדול ללא אלימות מצד הורים וכן זכויות נוספות שכיום מעניקות מדינות עשירות כמו חינוך חובה חינם. אחד הצעדים החשובים בתחום זה הייתה אמנת זכויות הילד - אמנה בינלאומית השואפת לקבוע את זכויותיהם הפוליטיות, האזרחיות, הכלכליות והתרבותיות של ילדים ובני נוער בעלת 14 זכויות. מרבית המדינות אישרו אמנה זו, בין אם בצורה מלאה ובין אם בצורה חלקית. בספטמבר 1990 האמנה נכנסה לתוקף לאחר שאושררה על ידי מספר המדינות המינימליות הנדרשות.
  • אפליות נגד אנשים מדת שונה או גזע שונה - ביטול אפליות שונות נגד אנשים שחורים, ילידים ועוד. התחזק מאוד לאחר מלחמת העולם השנייה והמאבק נגד גזענות.
  • ביטול חלק מן האפליות נגד עניים. לדוגמה בעבר היו חסמים שונים שהקשו מאוד על עניים להשתתף בבחירות. עם זאת קיימות עדיין צורות רבות של אי שוויון פוליטי בתחומים רבים לדוגמה במערכת המשפט והאכיפה.
  • עם הזמן הוענקו זכויות לאנשים במצבי קיצון – עצירים, אסירים, שבויי מלחמה, מהגרים, פליטים, חולים, חולי נפש ועוד. עדיין במדינות רבות זכויות של קבוצות אלה נפגעות בצורות רבות והדבר תלוי גם ברמת הפיתוח הכלכלי של אותה מדינה.
  • זכויות להט"ב – הומואים, לסביות, טרנסים, וביסקסואלים. בעבר הם נחשבו "חוטאים" שצריך להעניש אותם (לעיתים עונש מוות), בתקופה המודרנית ראו בהם חולי נפש, ועברו לראיה שלהם כאנשים שווי זכויות.

קיימים רעיונות לפיתוח זכויות נוספות כלפי ציבורים נוספים שבדרך כלל הם חסרי זכויות או שיש להם זכויות מופחתות:

  • הדורות הבאים – אנשים בדורות הבאים שעלולים להיפגע עקב דילול משאבים, זיהום, שינויי אקלים או פגיעה במערכות אקולוגיות.
  • אנשים עניים או חלשים במיוחד במדינות אחרות - לדוגמה עובדים עניים במדינות עניות, עבדות מודרנית. שיפור מצבם על ידי פעולה בינלאומית כמו סחר הוגן או שמיטת חובות.
  • זכויות בעלי חיים – תהליך בו מוענקות זכויות לבעלי חיים, בעיקר בעלי חיים גדולים ומפותחים כמו יונקים, ציפורים, דגים.
  • זכויות למערכות אקולוגיות – למרות שאין מדובר ביישות חיה, הרי מערכת זו עלולה למות ולגווע ללא טיפול הולם כאשר התוצאה היא פגיעה באנשים חיים, פגיעה בבעלי חיים וצמחים ופגיעה בדורות הבאים.

בנוסף להרחבת הקבוצה שנהנית מהגנה, יש גם הרחבה בשאלה מה נחשב פגיעה. לדוגמה בעבר פגיעה ישירה (כמו רצח, אלימות ישירה) נחשבה פגיעה. כמו כן היה מקובלת פגיעה ברכוש, כיום מקובלת גם פגיעה עקיפה כמו זיהום.

ביקורת והתנגדות

אנשים רבים, כולל אנשים מרקע שמרני או ליברטני התנגדו או מתנגדים להרחבת תחום המוסר. הדבר נוגע הן מרצון לשמור על רעיונות דתיים, וכן מתוך מניעים לאומניים או גזעניים, הרגלי מחשבה או אינטרס כלכלי או פוליטי. דוגמה לכך הם צידוקים לעבדות שניתנו על ידי תומכי העבדות כדי לשמור על האפליה נגד עבדים, ובמיוחד על עבדות של שחורים. הצדקות לשימור העבדות אמרו שהמצב הזה הוא טבעי, ששחורים יסבלו מביטול העבדות וכן בטיעונים ליברלים לפיהם שחרור העבדים מהווה פגיעה בזכיות קניין של הבעלים הלבנים.

דוגמה בולטת אחרת היא התנגדות של גורמים התומכים בשוביניזם גברי (כולל נשים) במניעת זכויות אפשרויות או הגנות לנשים - לדוגמה התנגדות לנאום נשים בציבור, התנגדות ללימודי נשים, או להצבעה שלהן בבחירות או היכולת לכהן בתפקיד פוליטי או בתפקיד ציבורי כלשהו.

בעוד התנגדות זו להרחבת המוסר הייתה קיימת בעיקר במאה ה-19 וה-20 מאבקים מאוחרים יותר עדיין אינם מקובלים בקרב ציבורים שמרניים נרחבים, לרבות מאבקים למען זכויות להט"ב, זכויות של פליטים, וכן היבטים רבים של זכויות אדם וזכויות אזרח. לאומנות ודתיות לעיתים קרובות גורמים לטענות נגד אנשים ממוצא או דת אחרת עד כדי שלילה של אמפתיה כלפיהם והצדקת מעשי אלימות או הכחשת אלימות. רעיונות אחרים כמו זכויות בעלי חיים או צדק בין דורי או הגנה על מערכות אקולוגיות כלל לא נמצאות בשיח בהרבה מקרים או שהן מוצגות בצורה מעוותת, ללא הבנת הנושא ותוך הכחשת מדע והתנגדות להן קיימת גם בזרמים אחרים כמו סוציאל-דמוקרטים, ליברלים, פרוגרסיבים ועוד.

נימוק נפוץ להתנגדות להרחבת המוסר הוא שהענקת אמפתיה סיוע או זכויות לאדם או יצור שאין לו כרגע זכויות כאלה, תגרום לפגיעה באנשים קרובים יותר לנו או לקבוצה אליה אנחנו שייכים או מזדהים עימה. לדוגמה הענקת זכויות לשחורים תוביל לפגיעה בחופש, הביטחון או הזכויות של לבנים אחת הטענות של לבנים גזענים היא שהענקת חופש גדול יותר לשחורים תגרור פשיעה גדולה יותר שתפגע בחירות של לבנים, ובמיוחד יגרום הדבר לאונס נשים. כמו כן יש התנגדות ל"נישואי תערובת". רעיון דומה הוא שהענקת זכויות לנשים תוביל לפגיעה בפריבילגיות של גברים. הענקת סיוע לבעלי חיים באה על חשבון סיוע לאנשים עניים, והענקת זכויות לבעלי חיים תוביל לפגיעה בזכויות ובחופש של אנשים כמו החופש לבחור מה לאכול. הענקת זכויות אדם לאנשים ממדינה אחרת, לאסירים או פליטים באה על חשבון אזרחי המדינה, הביטחון שלהם או הפרנסה שלהם. אחד הטיעונים הנפוצים הוא שאם לא נהרוג או נדכא אנשים אחרים, זה בהכרח יוביל לכך שהם יהרגו אותנו או יפגעו מאוד בחירות שלנו.

נימוק נוסף אחר להתנגדות להרחבת מוסר היא שמדובר במצב טבעי/צו אלוהי או מיתוס חברתי כלשהו שאסור לשנותו או שבכלל מדובר בסדר שהוא לטובת הצד המופלה לרעה. לדוגמה זה טבעי להרביץ לילדים ויפגע בחינוך שלהם אם לא נרביץ להם. נשים מטבען הן קלות דעת ולא יכולות ללמוד/לעסוק בנושאי ציבור. העבדות היא בעצם לטובת השחורים שכן הם מפגרים ובורים יסבלו כפועלים חופשיים (ועניים). הסדר הטבעי או הצו האלוהי הוא ששחורים משועבדים ללבנים. אנשים תמיד אכלו בשר, ואכילת בשר היא טבעית. העוני נובע מסיבות טבעיות (לא חברתיות - כמו גנים) ולכן אין טעם לתת זכויות או סיוע לעניים.

ראו גם