סיבות מוות בישראל

התפלגות גיל התמותה הממוצע בישראל לכלל תושבי המדינה. 80% נפטרים לאחר גיל 65 וכשני שליש נפטרים לאחר גיל 75. נכון לשנת 2015 נפטרים בישראל כ-45 אלף איש בשנה.

סיבות מוות בישראל כוללות סיבות מוות מובילות שונות כגון מחלות כרוניות לא מדבקות כמו סרטן, מחלות לב וכלי דם, סוכרת, לחץ דם ועוד. תאונות והתאבדויות הן סיבות מוות מרכזיות נוספות. זאת בדומה למדינות מערביות אחרות. ניתוח סיבות המוות הוא דבר חשוב בנסיון להאריך את תוחלת חיים בישראל ולהכווין מדיניות ציבורית וכן התנהגות של פרטים בהקשרים של בריאות הציבור, קידום בריאות, כלכלת בריאות רפואה מונעת ועוד. אם לדוגמה ידוע כי יש עליה בתמותה מסוכרת יש טעם בהגדלת המאמצים להפחתת תמותה מגורם זה ביחס לגורמים אחרים על ידי הפחתת חשיפה לגורם סיכון בריאותי. באופן ממוצע, ארבעה מתוך חמישה אנשים בישראל (81%) חיים לפחות עד גיל 65, שני שליש מהאוכלוסייה חיים לפחות עד גיל 75 ו- 38% חיים מעל גיל 85%, לעומתם - 6% נפטרים מתחת לגיל 45 ו-1.3% נפטרים כתינוקות עד גיל שנה. [2]

נכון לשנת 2016, סיבת המוות השכיחה ביותר בישראל היא סרטן ואחריה מחלות לב. סיבת התמותה השלישית בחשיבותה היא מחלות זיהומיות. דבר זה מתרחש על רקע התחזקות המחלות הזיהומיות על רקע התרגלות לאנטיביוטיקה. סוכרת היא גורם התמותה הרביעי בחשיבותו עם כמות תמותה כמעט זהה למחלות זיהומיות.

גורמי התמותה המרכזיים וגורמי הסיכון החשובים משתנים עם הגיל, והמגדר. כך לדוגמה תאונות דרכים בישראל הן גורם תמותה חשוב בקרב צעירים בכלל ובקרב צעירים זכרים בפרט, אבל הן גורם פחות חשוב בגיל מבוגר יותר. יש הבדלים מהותיים בתוחלת החיים ובגורמי התמותה על רגע מגדר, מעמד חברתי-כלכלי, מוצא אתני ואורחות חיים. בממוצע נשים חיות שנים יותר מאשר גברים, יהודים חיים יותר מערבים, עשירים חיים יותר מעניים. דוגמה להבדלים אלה היא תחלואה גדולה יותר בסוכרת בקרב עניים לעומת עשירים.

מבין גורמי הסיכון בשליטת הפרט, תזונה בריאה היא גורם הסיכון המשפיע ביותר על תוחלת החיים לאורך כל החיים. תזונה לא בריאה כמו עודף סוכר ועודף מלח יחד עם פעילות גופנית מועטה גורמת לכ-25% ממקרי המוות בישראל. עוד גורם סיכון חשוב הוא עישון סיגריות, נרגילות ומוצרי טבק אחרים שגורמות לעוד 20% ממקרי המוות. גורמים חשובים אחרים כוללים חשיפה לזיהומים בבתי חולים, חשיפה לזיהום אוויר, השמנה, מתח נפשי ותאונות דרכים. מבחינה חברתית דברים ניתן להקטין חשיפה לגורמים אלה על ידי קידום בריאות ובריאות הציבור. גם איכות הטיפול הרפואי משפיעה על תוחלת החיים וכן רפואה מונעת ומודעות לנושאי בריאות. ההבדלים בין אוכלוסיות שונות בישראל בחשיפה לגורמי סיכון, בתחלואה, בטיפול הרפואי ובתמותה מכוסים בערך אי שוויון בריאותי בישראל.

תוחלת חיים היא מדד בריאותי חשוב, אבל בשנים האחרונות רופאים ופעילים חברתיים שמים לב גם לגורמים אחרים המשפיעים על הרווחה כמו הפחתת נטל תחלואה (הערכת השנים הבריאות שאין בהן סבל או מחלה כרונית), מניעת נכות ומניעת התמכרות. כך יתכנו היבטים כמו כאבי גב ושרירי שלד שאינם משפיעים על תוחלת החיים אבל משפיעים על איכות החיים.

עם גידול אוכלוסיית ישראל יש גם גידול איטי במספר הפטירות. בשנת 2000 היו בישראל כ-37 אלף פטירות, בשנת 2011 היו כ-40 אלף פטירות, ובשנת 2016 מספר הפטירות השנתי הגיע ל-44 אלף תושבים. [3][4]

החל משנת 2011 מפרסם משרד הבריאות מסמכים על "סיבות מוות מובילות". בין היתר ניתן למצוא במסמכים סדרות נתונים של השנים האחרונות לגבי - שיעורי תמותה לפי סיבות מוות, גיל, מגדר ושנה, השוואה בינלאומית של שיעורי תמותה מתוקננים לגיל לפי סיבות מוות, שיעורי פטירה מסיבות מוות מרובות והשוואה לסיבת מוות יסודית. נכון למאי 2018, המשרד מפרסם נתונים עד שנת 2015. קישור למסמכים נמצא תחת הכותרת "קישורים חיצוניים" בסוף ערך זה.

סיבות המוות המרכזיות בישראל בחלוקה לפי גיל

סיבות המוות המרכזיות בכל הגילאים

סיבות המוות המרכזיות בישראל בכל הגילאים, נכון לשנת 2012. סה"כ מתו באותה שנה כ-41 אלף איש, כך שאחוז אחד מייצג 410 בני אדם. גורמי התמותה שונים בגילאים שונים. בגיל צעיר מומים מולדים וסיבות טרום לידה הן הגורם החשוב ביותר, בגילאי ביניים תאונות, התאבדות ורצח הן סיבות מרכזיות לתמותה וככל שעולים בגיל כן עולה התמותה ממחלות כרוניות לא מדבקות כמו סרטן, מחלות לב, סוכרת, שבץ ועוד.

עשר סיבות המוות המרכזיות בשנים 2009-2011 לכלל הגילאים ולשני המגדרים מייצגות את סיבות המוות של 28 אלף איש בשנה. [5] בממוצע בשנים אלה מתו בישראל 39,700 אנשים בשנה,[6] ולכן עשר סיבות אלה מייצגות יחד 72% מכלל מקרי המוות. 5 סיבות המוות המובילות מייצגות 58% מכלל מקרי המוות בישראל. סרטן ומחלות לב מהוות 42% מכלל מקרי המוות - יותר מאשר כל 8 סיבות המוות האחרות גם יחד. עם השנים יש ירידה מסויימת בסיבות המוות המיוחסות ל-5 הגורמים המרכזיים - בשנת 2000 הן היו הגורמים למעל 60% מהתמותה. [7] להלן פרוט של 10 סיבות המוות המרכזיות לכלל הגילאים ולשני המגדרים.

שם	מספר מוחלט של פטירות 2009-2011	פטירות בשנה	אחוז מכלל הפטירות
מחלות סרטן	30,591	10,197	25.6%
מחלות לב	20,410	6,803	17.1%
מחלות כלי דם במוח	6,855	2,285	5.7%
סוכרת	6,849	2,283	5.7%
מחלות כליה	4,559	1,520	3.8%
אלח דם	3,747	1,249	3.1%
תאונות	3,472	1,157	2.9%
מחלות כרוניות של מערכת הנשימה התחתונה	3432	1,144	2.9%
דמנציה	2,872	957	2.4%
דלקת ריאות ושפעת	2,724	908	2.3%
סה"כ 10 סיבות המוות המרכזיות העיקריות	85,511	28,504	71.7%
סה"כ מקרי המוות	85,511	39,771	100%

סיבות מוות מרכזיות בהתאם לגיל

סיבות המוות משתנות בהתאם לגיל. להלן הנתונים נכון לשנת 2016:[8]

• בקרב תינוקות (עד גיל שנה) סיבות המוות השכיחות ביותר הן סיבות הקשורות לסיבוכים לאחר הלידה (44.3% מכלל הפטירות) ומומים מולדים (30.9%);
• בקרב פעוטות (בני שנה עד ארבע) סיבות המוות השכיחות ביותר הן בעיקר תאונות (30.0% מכלל הפטירות) ומומים מולדים (24.2%).
• בגילי הילדות (17-5 שנים) סיבות המוות השכיחות ביותר הן תאונות ותאונות דרכים (25.9%) וסרטן (22.2%).
• בקרב צעירים בני 24-18 מרבית הפטירות נגרמות מסיבות חיצוניות כמו תאונות, התאבדויות (54.2%).
• בגילאים 44-25 סיבות המוות השכיחות ביותר הן סרטן (29%) וסיבות חיצוניות (25.6%)
• בקבוצות הגיל 64-45 סיבת המוות השכיחה ביותר היא סרטן (41.3%)
• בקבוצות הגיל -84-65, סיבת המוות השכיחה ביותר סרטן (30.8%),
• בקבוצת הגיל 85 ומעלה סיבת המוות השכיחה ביותר היא מחלות לב (19.3%)

סיבות מוות מובילות בגיל 1-75

רוב מקרי המוות מתרחשים בגיל מבוגר - מעל גיל 75, או בגיל צעיר של פחות משנה (עקב סיבות טרום לידה ומומים מולדים). בין גיל שנה לגיל 75 הסיכון למוות הוא נמוך יותר. בשנת 2012 מתו בטווח גילאים זה 8,483 ישראלים, שהם כ-21% מכלל מקרי המוות באותה שנה.

סיבות המוות המובילות בגילאים אלה הם סוגי מחלות כרוניות שונות: שאתות ממאירות 2,825, מחלות לב 1,065, סוכרת 383, מחלות כלי דם במוח 353, מחלות כליה 227, מחלות כרוניות במערכת הנשימה התחתונה 189, מחלות כבד כרוניות ושחמת הכבד 107, יתר לחץ דם 84, מומים מולדים 47, שאתות אחרות 40. סיבות שונות נוספות גורמות למוות של - 1,964 - רובן ככל הנראה הן מחלות כרוניות שונות. - סה"כ מדובר בכ-7,280 מקרי מוות המייצגים 86% ממקרי המות בגילאים אלה. שתי סיבות המוות המובילות - סרטן ומחלות לב גורמות יחד ל-3,890 מקרי מוות, שהם 45% מכלל מקרי המוות בגילאים אלה.

כמות נמוכה של מקרי מוות נגרמים עקב נסיבות טראומטיות שונות - תאונות (כולל תאונות דרכים, טביעה, שריפות וכו') 372, התאבדות 316, רצח 101, התמכרות לחומרים ממכרים - 43 והרעלה, כוונה לא ידועה 38. סה"כ סיבות אלה גורמות ל-10% ממקרי המוות בגילאים אלה.

עוד מקרי מוות נגרמים עקב מחלות מדבקות - אלח דם 215, דלקת ריאות ושפעת 114, כלומר מוות של 329 בני אדם בשנה, שהם כ-4% ממקרי המוות. עם זאת כמות גדולה יותר של מקרי מוות ממחלות מדבקות יכולה להיות במסגרת "סיבות מוות אחרות" - לדוגמה הדבקות מחיידקים מסוכנים וזיהומים בבתי חולים. .

סיבות מוות מובילות עד גיל 65

בגילאים שונים יש סיכונים שונים. ילדים קטנים נמצאים בסיכון בעיקר בשל סיבות טרום לידה ומומים מולדים. לעומת זאת אנשים מבוגרים יותר הסיכון גבוה יותר מצד לסרטן, מחלות לב וסוכרת. תאונות מסוגים שונים, והתאבדות הם שני גורמי סיכון מרכזיים בכל גיל מתחת לגיל 65. כמו כן יש הבדלים בין זכרים ונקבות ברמת האיום של סיכונים שונים.

סיבות מוות מרכזיות בישראל עד גיל 65, לגברים ונשים כאחד, בממוצע לשנים 2009-2011. סה"כ נפטרו עד גיל 65 כ-8,300 תושבים בשנה, שהם כ-20% מכלל הפטירות בשנת 2011.

להלן טבלה המסכמת את סיבות המוות המרכזיות של ישראלים עד גיל 65, בממוצע לשנת 2009-2011. במקומות שבהם נכתב 0, הכוונה איננה בדרך כלל שיש 0 מקרי מוות בשנה מסיבה זו, אלא שהסיבה לא נמנית עם 10 הסיבות המרכזיות באותו גיל ולכן לא פורסמו לגביה נתונים. סה"כ סיבות אלה מייצגות כ-6,270 מקרי מוות בשנה, שהם שלושה רבעים (76%) מכלל מקרי המוות מתחת לגיל 65 בישראל. בממוצע נפטרו מתחת לגיל 65 כ-8,300 בני אדם. היות ובישראל נפטרו בתקופה זו 39,771 בני אדם בכל הגילאים, קבוצה זו מייצגת כ-20% מכלל הנפטרים, כך ש-80% מהאוכלוסייה מצליחה לחיות לפחות עד גיל 65.

7 סיבות מרכזיות למוות בישראל - סרטן, מחלות לב, תאונות, התאבדות, סוכרת, סיבות טרום לידתיות, מומים מולדים, ומחלות כלי דם במוח מייצגות 67% מכל מקרי המוות עד גיל 65, שעומדים נכון לשנת 2011, על כ-5,500 בני אדם בשנה.

'	0-14	15-24	25-44	45-64	סה"כ עד גיל 65	אחוז מסך הפטירות עד גיל 65
מחלות סרטן	53	45	346	2,528	2,972	35.8%
מחלות לב	20	13	78	610	721	8.7%
תאונות	61	108	164	171	504	6.1%
התאבדות	4	62	143	141	351	4.2%
סוכרת	0	0	18	266	284	3.4%
סיבות סב לידתיות	276	0	0	0	276	3.3%
מומים מולדים	230	6	0	0	236	2.8%
מחלות כלי דם במוח	4	0	17	193	214	2.6%
רצח	7	35	63	33	139	1.7%
מחלות כרוניות של מערכת הנשימה התחתונה	0	0	0	108	108	1.3%
מחלות כליה	0	0	0	109	109	1.3%
אלח דם	0	3	0	103	106	1.3%
דלקת ריאות ושפעת	9	7	17	48	81	1.0%
מחלות כבד כרוניות ושחמת הכבד	0	0	0	77	77	0.9%
יתר לחץ דם	0	0	0	52	52	0.6%
הרעלה כוונה לא ידועה	0	5	36	0	41	0.5%
מלחמה/טרור	0	4	0	0	16	0.2%
סיבות מוות מובילות	664	289	882	4,442	6,276	76%
סה"כ פטירות	889	381	1,310	5,726	8,305	100%
סיבות מובילות כאחוז מכלל הפטירות	75%	76%	67%	78%	76%

השוואה למדינות מערביות אחרות

בהשוואה למדינות מערביות אחרות, תושבי ישראל הם בעלי תוחלת חיים גבוהה יחסית. פירוש הדבר ששיעור כלל הפטירות המתוקנן לגיל נמוך בהשוואה למרבית המדינות המערביות. בשנת 2012 השיעור בישראל היה 928 ל-100,000 נפש. שיעור פטירות מתוקנן דומה קיים באיטליה (923), בצרפת (871) קנדה (881), שווייץ (881) וספרד (898) היו שיעורי פטירה מתוקננים נמוכים יותר מישראל (בשיעור של כ-5%). בשבע עשר מדינות נוספות באירופה ובארצות הברית שיעורי הפטירה המתוקננים גבוהים יותר מאשר בישראל.

שיעור פטירות מתוקנן ל-100 אלף נפש, נכון לשנת 2012 - ישראל בהשוואה למדינות מערביות אחרות. ישראל נמצאת במקום השני ביחס לכלל האוכלוסייה (לאחר צרפת) וביחס גברים (לאחר קנדה) ובמקום השישי ביחס לנשים. שיעור הפטירות הנמוך במדינה הנמוכה ביותר נמוך בכ-5% ביחס לגברים ולאוכלוסיה הכללית, לעומת זאת, שיעור הפטירה של נשים בצרפת נמוך ב-20% לעומת שיעור הפטירות של נשים בישראל.

להלן טבלה המשווה את שיעור הפטירות המתוקנן ל-100 אלף נפש בין ישראל לבין מדינות מערביות אחרות.

מדינה/התאגדות מדינות	סה"כ	זכרים	נקבות
ישראל	926	1,068	814
15 מדינות האיחוד האירופי	962	1,191	794
קנדה	881	1,052	749
ארצות הברית	1,049	1,236	901
צרפת	871	1,158	669
מיקום של ישראל (מהנמוך)	6	2	6

בקרב גברים, ישראל מדורגת במקום הראשון הנמוך באירופה (1,068) ורק בקנדה יש שיעור תמותה מתוקנן נמוך יותר (1,051). בקרב נשים ישראל מדורגת במקום החמישי הנמוך באירופה עם 814 פטירות ל-100,000 נפש. שיעורים נמוכים יותר קיימים בצרפת (669), ספרד (703), שווייץ (739), איטליה (755) וקנדה (748). בדומה למדינות אירופה, שיעור הפטירה בישראל במגמת ירידה בעשור האחרון. שיעור פטירה דומה למדינות מערביות אחרות (קטן מבריטניה אבל גבוה משוויץ) קיים משנת 2000 לפחות.

שיעור הפטירות המתוקנן לגיל נמוך בישראל בהשוואה לשיעור בארה"ב, קנדה ובמרבית מדינות אירופה ביחס ל: סרטן, מחלות לב, מחלות כבד, אלצהיימר, תאונות והתאבדות וכן ממרבית מדינות אירופה ביחס למחלות כלי דם במוח. ישראל נמצאת באחד מ-3 המקומות הראשונים (כלומר שיעור פטירות נמוך) ביחס לסרטן, מחלות לב, מחלות כבד, תאונות והתאבדות. היא בעלת שיעורי תמותה נמוכים גם באלצהיימר ובמחלות כלי דם במוח.

לעומת זאת השיעור הפטירות המתוקן לגיל גבוה בישראל במחלות אלח דם (פי 5.2), סוכרת (פי 2.4), מחלות כליה (פי 3.1), ויתר לחץ דם (פי 2.0) בהשוואה לממוצע 15 מדינות מערב אירופה באיחוד האירופי. באלח דם, סוכרת ומחלות כליה ישראל היא בעלת שיעור הפטירה הגבוה ביותר מבין המדינות המערביות. וביתר לחץ דם היא בעלת שיעור פטירה גבוה (הרביעי בגובהו). אלח דם, שנצא במגמת עליה כסיבת מוות יסודית בישראל, ונכון לשנת 2012 ומהווה סיבת מוות השישית בחשיבותה בישראל, כלל אינה מופיע כאחת מעשר סיבות המוות המובילות ברוב המדינות.

ביחס לתמותה ממחלות לא-מדבקות כמו סרטן או מחלות לב, יש הבדלים ניכרים בין מדינות שונות. חלק מהמדינות המערביות (קנדה, יפן, מערב אירופה, ישראל) הן בעלות שיעור מוות של כ-250-350 מקרי מוות למאה אלף איש מתוקנן לפי גיל. לעומת זאת יש מדינות, במיוחד מדינות הקשורות בברית המועצות לשעבר, ובמידה פחותה מכך במדינות אפריקה והמזרח התיכון, שבהן שיעורי המוות ממחלות אלה יכול להגיע ל-800-1,000 למאה אלף איש, כלומר פי 3 עד פי 4. הפערים גדולים עוד יותר כאשר מסתכלים רק על אוכלוסיית הגברים. [9]

גורמי הסיכון למוות בר-מניעה, שונות בין מדינות עשירות למדינות עניות וכן תלוי גם בהבדלים תרבותיים. גם בין מדינות עשירות יש הבדלים ניכרים בין מדינות בגורמי בריאות שונים כמו עישון, השמנה וצריכת אלכוהול לדוגמה. ביפן, ישראל, דרום קוריאה, וקנדה יש נתונים נמוכים יחסית לשאר העולם של תמותה ממחלות לא מדבקות, אבל הסיבות לכך הן כנראה שונות: ביפן רק 5% מהאוכלוסייה סובלים מהשמנת יתר [10] בדרום קוריאה 7%,[11] בעוד שבישראל וקנדה השמנת היתר עומדת על 26%. בישראל צריכת האלכוהול היא נמוכה יחסית ועומדת על 4 ליטרים לשנה (אלכוהול נקי) ולעומת 10 ליטרים בקנדה. [12] בקוריאה הדרומית אחוז הגברים המעשנים עומד על 49% וכמות הנשים המעשנות הוא רק 8% (ובהתאם אחוזי התחלואה בסרטן בדרום קוריאה גבוהים יחסית בקרב גברים), בישראל אחוז הגברים המעשנים הוא 35%, ובקנדה רק 20% מהגברים מעשנים. בכל המדינות האלה הסיכוי למות ממחלות לא-מדבקות בגיל 30-70 עומד על כ-10%. לעומת זאת ברוסיה, הסיכוי הזה הוא 30% - פי 3. אחוז העישון ברוסיה עומד על 40% (60% בקרב גברים), הרוסים שותים בממוצע 15 ליטרים אלכוהול בשנה, ו-26% מהם (38% בקרב נשים) סובלים ממשקל יתר. [13]

פירוט של סיבות מוות מובילות בישראל

מחלות הסרטן

ערך מורחב – סרטן בישראל

מחלות הסרטן כוללות כמה מאות סוגי גידולים סרטניים שתוקפים את הגוף באיברים ובמערכות שונות. לפני נתוני סוכנות הסרטן הבינלאומית נכון לשנת 2012 חלו בישראל מעל 15 אלף גברים בשנה, וכמעט 14 אלף נשים בשנה, כלומר סה"כ כ-29 אלף איש בשנה, שהם כ-80 חולים חדשים מידי יום. כמות התמותה השנתית מכלל סוגי הסרטן עמדה על 5,532 גברים ו-5,398 נשים כלומר כמעט 11 אלף בני אדם בשנה, כ-30 אנשים ביום. [14] פירוש הדבר כי בערך שליש ממקרי התחלואה מסרטן נפטרים ממנו. עם זאת יש הבדלים בין סוגי סרטן שונים בקצב ההתקדמות שלהם וביכולות הטיפול בהן.

החל משנות ה-90 מחלות הסרטן הן גורם המוות מספר החשוב ביותר בישראל, ונכון לשנת 2012 הן מובילות למותם של 25% מכלל הישראלים. מבין ישראלים שנפטרו בגילאים 1-74, 38% מתו כתוצאה מסרטן, זאת בהשוואה למחלות לב (11%), סוכרת (5%), תאונות (4%) ומחלות כלי דם במוח (4%) - כלומר בגילאים אלה, מחלות סרטן גורמות ליותר מקרי מוות מאשר שאר 4 הסיבות הנפוצות גם יחד. (24%).

מחלות לב

מחלות לב הן גורם המוות השני בחשיבותו בישראל. נכון לשנת 2012 כ-17% מכלל מקרי המוות, של כ-20 אלף ישראלים בשנה, נגרמים ממחלות לב. בגילאים 0-65 מחלות לב גורמות ל-11% מכלל מקרי המוות, כ-720 מקרי מוות בשנה.

מחלות כלי דם במוח

מוות עקב מחלות כלי דם במוח, מתייחס בעיקר למוות עקב שבץ מוחי. נכון לשנת 2011 כ-2,285 ישראלים מתו בשנה ממחות כלי דם במוח. כ-5.7 אחוז מכלל מקרי המוות בכל הגילאים ובשני המגדרים. בקרב אנשים עד גיל 65 מחלות כלי דם במוח מהוות כ-2.6% מכלל מקרי הפטירה, כ-214 מקרי מוות בשנה.

מניעת שבץ מוחי כוללת הורדת רמות הכולסטרול והורדת לחץ הדם אם ישנו. לגבי חלק מהמטופלים שהתגלתה אצלם חסימה בעורקי הקרוטיד (עורקי התרדמה) שגרמה לשבץ, תינתן המלצה לניתוח לפתיחת החסימה (Endarterectomy) תחת התוויות מסוימות. לחולים בקבוצות סיכון יינתן טיפול מניעתי בתרופות כגון אספירין, פלביקס, וארפרין, ריברוקסבאן.

סוכרת

סוכרת גורמת למוות דרך התקפי לב, טרשת עורקים וחוסר הספקת חמצן לרקמות, וכן סיבוכים שנגרמים מהנכות עקב סוכרת.

נכון לשנת 2011, כ-2,283 אנשים מתים מסוכרת בממוצע בישראל בכל שנה. והם מייצגים 5.7% מכלל סיבות המוות לכל הגילאים ולשני המגדרים. ביחס לאנשים עד גיל 65, סוכרת מהווה את גורם הסיכון החמישי בחשיבותו לתמותה בישראל- היא גורמת למותם של 284 אנשים בשנה שצעירים מגיל 65, דבר שמייצג 3.4% מכלל הפטירות עד גיל זה. [15] קיים חשש כי צריכת מזון עתיר סוכר כמו משקאות ממותקים יגביר את הנזקים הבריאותיים של סוכר ובעיות ההשמנה ואיתם בעיות תחלואה ותמותה מסוכרת.

אלח דם

אֶלַח דם (באנגלית: Sepsis) הוא מצב רפואי מסכן חיים, הנגרם כתוצאה מתגובה חיסונית לזיהום חמור. אלח דם מאופיין בנוכחות של מיקרואורגניזם פתוגני ו/או רעלניו במחזור הדם או ברקמת תאים כלשהי בגוף. התגובה החיסונית שגורם אלח דם היא דלקת מערכתית הגורמת להפעלה נרחבת של מסלולי דלקת וקרישה. דבר זה יכול לגרום לאי תפקוד של מערכת כלי הדם ההיקפיים, ולפעמים אפילו בתנאים של טיפול מיטבי, עשוי להסתיים בכשל רב מערכתי ובסופו של דבר במוות.

נכון לשנת 2012, אלח דם הוא גורם המוות השישי בחשיבותו בישראל, והוא גורם מוות לכ-4% מסך מקרי המוות (3.8% בקרב גברים ו-4.4% בקרב נשים), שהם כ-1,700 אנשים בשנה נכון לשנת 2012. כמות זו גדולה לדוגמה מסך כל הנפטרים באותה שנה מסרטן המעי הגס (1,361) או סרטן השד (1,016), שני סוגי הסרטן השכיחים ביותר בישראל מבחינת תחלואה, ודומה לכמות האנשים שמתה מסרטן ריאה (1,761). נכון לשנת 2011, אלח דם הורג מעל 100 אנשים בשנה מתחת לגיל 65, והוא גורם תמותה ל-1.3% מתחת לגיל זה.

בניגוד לרוב גורמי המרכזיים האחרים, אלח דם הוא בעיה הולכת וגדלה. בקרב זכרים שיעור הפטירה יחסית ל-100 אלף איש עלה מ-11 בשנת 2000 ל-20 בשנת 2012 ובקרב נקבות מ-13 בשנת 2000 ל-23 בשנת 2012, כמו כן יחסית למדינות מערביות אחרות ישראל נמצאת במקום גבוה מאוד במספר הנפטרים בה מאלח דם - שיעור הפטירה המתוקנן לפי גיל ל-100 אלף איש (להבדיל משיעור הפטירה שאינו מתוקנן לגיל) עומד בישראל על 40. שיעור זה גבוה יותר מפי 2 משיעור הפטירה מסיבה זו בארצות הברית (15) ויותר מפי 5 לעומת הממוצע ב-15 מדינות המערביות באיחוד האירופי (7.7), שיעור הפטירה מסיבה זו באוסטריה עומד על 1.1 - נמוך פי 36 ביחס לישראל. נכון לשנת 2012 אם ישראל תגיע לכמות פטירה דומה לזו של המדינות המערביות באירופה פירוש הדבר מניעת מוות של 1,300 אנשים בשנה.

הטיפול באלח דם נשען על אנטיביוטיקה, ניקוז כירורגי של מוגלות, עירוי נוזלים ותמיכה מתאימה לאיברים הכושלים. טיפול זה יכול לכלול המודיאליזה במקרה של כשל בכליות, הנשמה מלאכותית במקרה של כשל ריאתי, עירוי של מוצרי דם, וטיפול נוזלי ותרופתי במקרה של כשל היקפי. הבטחת תזונה מתאימה, במידת הצורך על ידי צינורית הזנה, חשובה במהלך מחלה ארוכה.הבעיה בהתאמת הטיפול לחולים באלח דם היוותה עיכוב במתן טיפול לאחר זיהוי אלח הדם. מחקרים שפורסמו הראו שעבור כל שעה של עיכוב במתן הטיפול האנטיביוטי הנכון יש עלייה של 7% בשיעור התמותה. נוצר שיתוף פעולה בינלאומי על מנת ללמד אנשים על אלח דם ולשפר את תוצאות ההתמודדות של חולים עם אלח דם, שנקרא "הקמפיין לשרידת אלח דם". הקמפיין פרסם סקירה המבוססת על עדויות של אסטרטגיות טיפול עבור חולים באלח דם חמור.

התאבדות

התאבדות או אובדנות היא גורם שפוגע בעיקר בגברים. שיעור הגברים המתאבדים גבוה פי 4 לערך לעומת שיעור הנשים המתאבדות. בישראל השיעור המתוקנן ל-100 אלף איש עומד על 9 נכון לשנת 2012, זו גורם המוות ה-11 בחשיבותו בקרב גברים, והביא למותם של 349 זכרים נכון לשנת 2012. בקרב נשים חשיבות הגורם נמוכה באופן יחסי לגורמים אחרים. שיעור ההתאבדות בקרב זכרים לא ירד בצורה משמעותית משנת 2002. סה"כ מתים בישראל מעל 500 אנשים בשנה מהתאבדות, ולמעלה מ-6,000 אנשים מבצעים ניסיון התאבדות בשנה. יש אוכלוסיות בהן שיעורי ההתאבדות גבוהים במיוחד: בני נוער, קשישים, עולים מאתיופיה, עולים מחבר העמים ועוד. [16]

למרות השוני בין אנשים הנמצאים במצב אובדני, מומחים בתחום סבורים כי יש שני מאפיינים משותפים לאנשים במצב זה. במישור הרגשי, הם מרגישים כאב נפשי, ורגשות שליליים כמו דיכאון, חרדה, ריקנות, חוסר אונים, תסכול וייאוש שנמזגים יחד לתחושה סובייקטיבית של כאב. כאב זה מהווה דחף להפסיק אותו. אם הכאב גובר עלולים לשקול כל דרך אפשרית כדי להפסיקו. המאפיין המשותף השני הוא צמצום מרחב האפשרויות בחשיבה. הבעיה שמטרידה את האדם ממלאת את כל מרחב החשיבה שלו, והוא מתקשה לפתור או להתמודד עם הבעיה בדרך בונה יותר. כתוצאה מכך הפתרון של התאבדות נראה כמו הפתרון היחיד שיכול להפסיק את הכאב. כ-80% מן המתאבדים משדרים לסביבתם מסרים המעידים על רצונם להתאבד.[17]

בשנים האחרונות מדינות רבות החלו להפעיל תכניות למניעת אובדנות וחלקן הצליחו משמעותית בהפחתת שיעורי ההתאבדות (ביניהן: בריטניה, יפן, סקוטלנד, גרמניה פינלנד ומדינות נוספות מהאיחוד האירופי). בשנת 2013 החליטה ממשלת ישראל על תוכנית לאומית למניעת התאבדות במטרה לצמצם את מקרי ההתאבדות, ניסיונות ההתאבדות וסיוע למשפחות אשר יקיריהן התאבדו. במשרד הבריאות הוקמה יחידה למניעת אובדנות אשר באחריותה יישום התוכנית הלאומית. [18] לתוכנית זו קדמה תכנית אחרת משנת 2009. [19] ארגונים כמו ער"ן[20] וסהר פועלים להקטנת בעיות התאבדות ולניפוץ מיתוסים על התאבדות.[21]

תאונות דרכים

ערך מורחב – תאונות דרכים בישראל

נכון לשנת 2015 מתים בתאונות דרכים בישראל כ-300-350 אנשים בשנה.[22] מספר ההרוגים בתאונות דרכים מאז הקמת המדינה (עד לשנת 2012), עומד על מעל ל-31 אלף איש [23]- מספר זה גבוה מכלל ההרוגים במלחמות ישראל ובכל אירועי הטרור גם יחד.

לפי משרד הבריאות, נכון לשנת 2012 מתו בישראל 219 זכרים ו-98 נקבות בתאונות דרכים בכל הגילאים. סה"כ 317 בני אדם. באותה שנה מתו בישראל 20,686 זכרים ו-21,189 נקבות. מכאן שהרוגי תאונות הדרכים מהווים 1.06% מכלל הנפטרים בשנה בקרב זכרים, 0.46% מכלל הנפטרות בשנה בקרב נקבות, ו-0.76% מכלל הנפטרים בשנה בישראל. סה"כ מקרי מוות בתאונה בישראל, מכל הסיבות השונות (שכוללות גם טביעה, חנק, נפילות, שריפות ועוד), גרמו למוות של 1059 אנשים בשנה. תאונות דרכים היא סיבת התאונה המוות מתאונה הנפוצה ביותר, והן מהוות 30% מכלל מקרי המוות בתאונות בשנה.

בגילאים צעירים יותר תאונות דרכים מהוות סיבת מוות חשובה יותר לעומת גילאים מבוגרים יותר שבהן עיקר התמותה היא ממחלות כרוניות לא מדבקות כמו סרטן, מחלות לב וכלי דם וסוכרת. להלן כמות הנפגעים מתאונות לפי גיל ולפי מגדר, וכן אחוז הנפטרים מתאונות דרכים ביחס לסיבות מוות אחרות, נכון לשנת 2012. ניתן לראות כי תאונות דרכים היא סיבת מוות חשובה בגיל 0-24. 10% מהזכרים ו-6% מהנקבות שנפטרים בגיל זה, מתים בעקבות תאונות דרכים. הן נשארות סיבת מוות חשובה גם בגיל מעל גיל 22 ומתחת לגיל 45.

'	סה"כ	0-24	24-44	45-64	65-74	75+
זכרים - הרוגים בתאונות דרכים	219	76	50	49	17	27
נקבות - הרוגים בתאונות דרכים	98	30	18	15	16	19
סה"כ הרוגים בתאונות דרכים	317	106	68	64	33	46
סה"כ פטירות זכרים	20,686	723	789	3,573	3,731	11,870
סה"כ פטירות נקבות	21,189	488	441	2,150	2,683	15,427
סה"כ פטירות	41,875	1,211	1,230	5,723	6,414	27,297
זכרים - אחוז התמותה מתאונות דרכים	1.06%	10.51%	6.34%	1.37%	0.46%	0.23%
נקבות -אחוז התמותה מתאונות דרכים	0.46%	6.15%	4.08%	0.70%	0.60%	0.12%
סה"כ אחוז התמותה מתאונות דרכים	0.76%	8.75%	5.53%	1.12%	0.51%	0.17%

נכון לשנת 2012, בקרב גברים מתחת לגיל 65, תאונות דרכים היו אחריות ל-3.4% מהפטירות ובקרב נשים מתחת לגיל זה הן אחראיות ל-2% מהפטירות ובקרב שני המינים 2.9% מהפטירות (238 בני אדם בשנה). בקרב גברים מתחת לגיל 75, תאונות דרכים היו אחריות ל-2.2% מהפטירות, בקרב נשים מתחת לגיל זה הן אחריות ל-1.4% מהפטירות, וסה"כ 1.9% מסך הפטירות מתחת לגיל 75 הן עקב תאונות דרכים (271 אנשים בשנה).

נוסף להרוגים, תאונות דרכים גורמות גם לכמות גבוהה של פצועים, פגיעות נפשיות, סבל נפשי לנפגעים, משתתפים בתאונה ובני משפחה. נכון ל-2005 תאונות דרכים בישראל גורמות לכ-5,000 פצועים קשה ואנוש בשנה ולכמות גדולה של נכים ובעלי מוגבלות שונות. בנוסף הן גורמות פגיעה באנשים צעירים יותר ביחס למחלות כרוניות. בשנת 2012 העריך משרד התחבורה כ-77 אלף ישראלים נפגעים כל שנה בתאונות דרכים (רובם פצועים קל). מסיבות אלה תאונות דרכים מהוות גורם סיכון בריאותי גבוה יותר ביחס לנטל תחלואה מאשר הנזק שלהן כגורם סיכון בריאותי ביחס לתמותה. בנוסף יש להן עלויות של נזקים לרכוש, פקקים ועוד. סה"כ העריך משרד התחבורה כי תאונות דרכים בישראל עולות כ-15 מיליארד ש"ח בשנה נכון לשנת 2012.

טרור ומלחמות

כיסוי תקשורתי רחב ודגש של הממשלה לנושא הטרור והמצב הביטחוני נותן הרגשה כאילו הרבה ישראלים מתים בפיגועי טרור, אבל בהשוואה לסיבות מוות אחרות טרור ומלחמות אינם גורם מוות משמעותי ב-20 השנים האחרונות. להלן סיכום מספר ההרוגים של ישראלים בגלל אירועי טרור ומלחמה בשנים 1995-2015 שפורסמו על ידי שירות הביטחון הכללי. וכן הרוגים במלחמות מול לבנון. [24]

שנה	הרוגים בפיגועים	הרוגים עקב מלחמות	סה"כ הרוגים בפעולות איבה	הערה
1995	49		49
1996	63		63
1997	29	112	141	39 חיילים נהרגו בלבנון ועוד 73 חללי אסון המסוקים
1998	11	23	34	23 חיילים נהרגו בקרבות בלבנון
1999	4		4
2000	47		47	תחילת האינתיפדה השנייה. עד ספטמבר אותה שנה נהרגו 3 ישראלים בפיגועים.
2001	207		207
2002	452		452
2003	208		208
2004	117		117
2005	56		56
2006	30	195	225	30 הרוגים בלוחמה עם פלסטינים, עוד 44 אזרחים, ו-121 חיילים מתו במלחמת לבנון השנייה
2007	13		13
2008	32	4	36	עופרת יצוקה
2009	6	9	15	עופרת יצוקה
2010	11		11
2011	22		22
2012	4	6	10	עמוד ענן
2013	6		6
2014	20	73	93	צוק איתן
2015	25	2	27
סה"כ	1,412	424	1,836
ממוצע שנתי מ-1995	67	53	120
ממוצע שנתי מ-2010	15	27	42

על סמך נתוני השב"כ והלחימה בלבנון, ניתן לחשב ממוצע רב שנתי של הרוגים בפיגועים ובמלחמות, ממוצע זה שכולל את כל המבצעים הצבאיים ואת נפגעי פיגועי ההתאבדות של האינתיפדה הראשונה, מלחמות לבנון הראשונה והשנייה מגיע לכ-120 אנשים בשנה. כמובן שמספר זה מושפע הן מפעילות צבאית ומדינית של ישראל והן ממאמצים רבים להקטין את מספר הפיגועים על ידי פעילות של זרועות הביטחון ועל ידי טכנולוגיות חדשות כגון מערכות טילים נגד טילים.

8,305 ישראלים מתו בשנת 2012 בגיל מתחת ל-65 שנה, אם מניחים כי הממוצע השנתי לפיגועים ומלחמות הוא 120 אנשים בשנה. וכי כל ההרוגים הם מקרב אנשים מתחת לגיל 65, מתקבל כי הרוגי פעולות האיבה מהווים 1.4% מכלל התמותה מגיל זה, מתוך סך הנפטרים בישראל בכל הגילאים, כ-40 אלף איש, ההרוגים בפעולות האיבה מהווים כ-3 פרומיל (שלוש אלפיות) - 0.3% מכלל הנפטרים.

לשם השוואה - מספר ההרוגים מרצח עד גיל 45 עומד בממוצע שנתי על 106 אנשים בשנה, מספר ההרוגים עקב התאבדות עד גיל 45 עומד בממוצע על 209 אנשים בשנה, ומספר ההרוגים מתאונות שונות עד גיל 45 עומד בממוצע על 333 אנשים בשנה.

גורמי סיכון בריאותיים ביחס לתמותה

ערך מורחב – גורם סיכון בריאותי

תרומה של מספרי גורמי סיכון מרכזיים לתמותה שנתית בישראל. כ-25% מהתמותה, כ-10,000 אנשים בשנה, נגרמת מתזונה לקויה ומחסור בפעילות גופנית, כ-20% מהתמותה, כ-8,000 איש בשנה, נגרמת מעישון. זיהום אוויר גורם למוות של כ-2,500 תושבים בשנה. ההשפעה הגבוהה של תאונות דרכים על הבריאות היא בעקבות גרימת מקרי מוות רבים בגיל צעיר יחסית לגורמי מוות אחרים, וכן בגלל מקרי פציעה רבים - מעל 77 אלף פצועים בשנה ומתוכם כמה אלפי פצועים קשה.

גורמי סיכון בריאותיים הם גורמים שמגדילים את ההסתברות לדרדור הבריאות למחלות, נכות ולמוות. נכון לשנת 2009 גורמי הסיכון המרכזיים ביחס לתמותה בעולם הם לחץ דם גבוה (13% מהתמותה ברחבי העולם), שימוש בטבק (9%), כמות גבוהה של סוכר בדם (6%), מחסור בפעילות גופנית (6%), והשמנת יתר (5%). גורמים אלה מעלים את הסיכון לתחלואה ותמותה ממחלות כרוניות כמו מחלות לב, סוכרת וסרטן. הם משפיעים על מדינות בכל רמות ההכנסה - מדינות עשירות, בינוניות ועניות. במדינות עשירות גורמים אלה משפיעים יותר מאשר במדינות עניות. לדוגמה בעוד עישון גורם ל-9% מסך התמותה בעולם הוא תורם ל-18% מהתמותה במדינות עשירות. בנוסף לגורמים אלה קיימים גורמים נוספים כמו זיהום וגורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות.

בשל הבדלים חברתיים, כלכליים ותרבותיים שונים ייתכנו הבדלים בסיכונים בין אוכלוסיות שונות בישראל - לדוגמה עישון נפוץ יותר בקרב גברים ערבים לעומת גברים יהודים, ובקרב גברים יותר מאשר בקרב נשים, ונשים חרדיות מעשנות פחות לעומת נשים יהודיות חילוניות. ייתכנו גם שינויים עם השנים- בעבר נשים ערביות עישנו פחות מכל קבוצה חברתית אחרת, כיום דבר זה השתנה ונערות ערביות מעשנות כמעט כמו גברים יהודים.

בנוסף לסיכונים אלה ביחס לתמותה, יש גורמי סיכון ביחס לנטל תחלואה - יש בעיות כמו כאבי צוואר וגב, שאינם גורמים לכמות גדולה של מוות אבל יוצרים שנים ארוכות של סבל מתמשך.

עישון

ערכים מורחבים – השפעות בריאותיות של עישון, עישון בישראל

לפי משרד הבריאות נכון לשנת 2015, עישון הוביל למותם של כ-8,000 ישראלים בשנה. מתוכם כ-800 מתו עקב עישון כפוי. הסיבות לכך הן בעיקר מחלות לב ומחלות סרטן. הטיפול במחלות הקשורות בעישון והוצאות שנגרמו עקב הוצאות נלוות אליהן מוערך ב-3.7 מיליארד ש"ח. סך הנזקים הנגרמים למשק ללא עלויות למעשנים עצמם עולים כ-13 מיליארד ש"ח. הערכה זו היא למעשה הערכת חסר - שכן היא מניחה כי עישון הוא בחירה של המעשן עצמו ולא תוצאה של התמכרות שהחלה בגיל צעיר מאוד.

היות ובשנה מתים כ-40 אלף ישראלים, עישון תורם למוות בטרם עת של כ-20% מכלל הנפטרים בישראל. ביחס לסיכון לכלל האוכלוסייה בכל גיל ומגדר, זהו גורם המוות בר-המניעה החשוב ביותר יחסית לכל הגורמים האחרים.

תזונה

ערכים מורחבים – תזונה בריאה, מזון בישראל

תזונה גרועה מובילה למחלות לב וכלי דם, סוכרת וכן לבעיות לחץ דם והשמנה. בשנים האחרונות יש מחקרים הקושרים בין תזונה והשמנה לבין סרטן. לפי משרד הבריאות, נכון לשנת 2017 בכל שנה מתים כ-10,000 ישראלים עקב השמנה ותזונה לקויה. אלו מהווים כמעט רבע (23%) מסך התמותה בישראל.

בעבר ישראל התאפיינה בצריכה נמוכה של בשר ושל מזון מעובד וצריכה גבוהה של ירקות ופירות. עם השנים חל שינוי משמעותי בתזונה בישראל. לדוגמה לפי סקרים בינלאומיים מהשנים האחרונות, צריכת הסוכר בישראל היא בין הגבוהות בעולם- כמעט פי 2 יחסית לממוצע ב-15 המדינות של מערב אירופה, ויותר מפי 3 ביחס לנורווגיה. כמעט 20% מצריכת הקלוריות של ישראלי ממוצע מגיעה מסוכר. צריכת הסוכר בישראל גבוה באמות אחוזים לעומת המלצות ארגון הבריאות העולמי. גם בהיבטים אחרים של תזונה כמו השמנה או צריכת מלח ישראל נמצאת במצב רע.

לפי פרסום של ארגון הבריאות העולמי משנת 2009, השילוב של גורמי תזונה יחד עם פעילות גופנית התורמים ליתר לחץ דם, יתר סוכר בדם, עודף כולסטרול בדם, השמנה והשמנת יתר, מחסור בפירות וירקות הם גורם מסביר ל-25% מסך הפטירות במדינות עשירות (כולל מדינות אירופה, יפן, ארה"ב, ישראל). כלומר יחד אלו גורמי הסיכון המהותיים ביותר ביחס למוות. יישום הערכת ארגון הבריאות העולמי על ישראל פירושה כי כ-10,000 ישראלים מתים בשנה כתוצאה מתזונה גרועה.

מוצרים מזיקים במיוחד נחשבים צריכה גבוהה של סוכר, מלח, מזון שמן ומזון מעובד. יש חשש לעליה בכמות הסוכרת ובעיות הלב עקב צריכה גבוהה של סוכרים כחלק מתזונה בישראל בעיקר בקרב בני נוער וילדים אבל גם אצל מבוגרים.

מחסור בפעילות גופנית

ערכים מורחבים – השפעות בריאותיות של פעילות גופנית, פעילות גופנית בישראל

אורח חיים יושבני ומחסור בפעילות גופנית נחשבים גורם סיכון מרכזי בעולם המערבי לתחלואה במחלות לב, סוכרת, בסרטן ועוד. לא ברור מה ההשפעה המדוייקת של מחסור בפעילות גופנית על התמותה בישראל. ארגון הבריאות העולמי העריך בשנת 2002 כי מחסור בפעילות גופנית היא אחת מ-10 הסיבות המרכזיות למוות במדינות מפותחות. ומוביל למותם של 1.9 מיליון אנשים בשנה בעולם. מחקר משנת 2007 מבריטניה העריך כי 35 אלף מקרי תמותה שם מיוחסים מחסור בפעילות גופנית כולל עקב מחלת לב כלילית, מחלות כלי דם, סרטן השד, סרטן המעי הגס וסוכרת. אלו מהווים כ-3.1% מכלל מקרי המוות בבריטניה. מחקר אפידמיולוגי משנת 2004 מעריך כי 36% מהתחלואה במחלות לב, 27% מאוסטפורוזיס, 20% ממקרי השבץ, מתח יתר, סוכרת מסוג 2 וסרטן המעי הגס, ו-11% מסרטן השד ניתן ליחס למחסור בפעילות גופנית. אם מניחים כי נתוני מחסור בפעילות גופנית בבריטניה ובישראל דומים וכן הערכות של גורמים אחרים כמו איכות הטיפול הרפואי, תזונה וכו' אז ניתן להניח כי גם בישראל ניתן לייחס 3% ממקרי המוות למחסור בפעילות גופנית, פירוש הדבר נכון לשנת 2011 כ-1,233 מקרי מוות בשנה.

לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי משנת 2009, מחסור בפעילות גופנית תורם ל-7.7% מסך התמותה במדינות עשירות. על סמך הערכה זו ניתן להעריך את כמות התמותה בישראל כתוצאה ממחסור בפעילות גופנית בכ-3,000 איש בשנה. לפי הערכה משנת 2008, לפחות כ-250 אלף מתושבי ארצות הברית מתים בכל שנה עקב מחסור בפעילות גופנית. , היות ובשנת 2013 מתו בארצות הברית כ-2.5 מיליון בני אדם, מדובר בכ-10% מכלל מקרי המוות. [25] אם מניחים כי השפעה דומה מתרחשת לגבי ישראל (כמות דומה של מחסור בפעילות גופנית ובנתוני בריאות אחרים) ניתן להעריך באופן גס את כמות התמותה בישראל עקב מחסור בפעילות גופנית בכ-4,000 אנשים בשנה.

זיהום אוויר

ערכים מורחבים – השפעות בריאותיות של זיהום אוויר, זיהום אוויר בישראל

במרץ 2014 הודיע ארגון הבריאות העולמי כי השפעות בריאותיות של זיהום אוויר חמורות ממה שחשבו עד כה, וכי הוא גורם לכמות גבוהה יותר של מקרי מוות ממה שחשבו בעבר. זיהום אוויר סביבתי (שאינו ביתי) תורם למוות של כ-3.7 מיליון אנשים בשנה ברחבי העולם. מתוך מקרים אלה, רק 6% מתים עקב סרטן ריאות, ו-80% מתים עקב שבץ מוחי ומחלת לב כלילית. תחלואה ומוות נוספים נגרמים עקב מחלות נשימה כרוניות וזיהומיות.

באפריל 2015 התפרסם מחקר של ארגון הבריאות העולמי, לפיו זיהום בישראל גורם למוות בטרם-עת של כ-2,500 אנשים בשנה. אם הערכה זו נכונה פירוש הדבר כי זיהום תורם ל-6% מכלל התמותה בישראל (מתוך 39 אלף מקרים). - כלומר סדר גודל של כלל התמותה משבץ או סוכרת.

בשנת 2016 העריך הבנק העולמי כי זיהום אוויר גורם נזק כלכלי אדיר לכלכלת העולם של 5 טריליון דולר בשנה. הנזק הכולל לכלכלת העולם הוא סכום גדול מהתוצר של כלכלת יפן או כמחצית מהתוצר הכלכלי של סין. [26], אך עיקר הנזק נעשה במדינות מתפתחות ולא במדינות עשירות. הנזק מזיהום אוויר לישראל מוערך בדו"ח נכון לשנת 2013 בתמותה של כ-2,200 תושבים בשנה, ונזק כלכלי שנתי של 7.4 מיליארד דולר, או 28 מיליארד ש"ח.

לפי תחזית המופיעה בדו"ח "בריאות וסביבה 2014" של משרד הבריאות והקרן לבריאות ולסביבה, נכון לשנת 2015 חלקיקים עדינים (2.5 מיקרון) צפויים לגרום לכ-448 מקרי מוות מוקדם עקב מחלת לב איסכמתית. חלקיקים נשימים בגודל 10 מיקרון צפויים לגרום למוות של עוד 149 אנשים נוספים. אוזון בגובה הקרקע צפוי להרוג בטרם עת עוד 20 אנשים נוספים. סה"כ מדובר במוות בטרם עת של 617 בני אדם בשנה. דבר זה מייצג 2% מכלל התמותה בישראל.

לפי אותה הערכה שנות החיים שיגרעו עקב מוות (חלק ממדד של נטל תחלואה) יהיו 27,860 שנה. חלקיקים נשימים עדינים צפויים לגרום גם לתחלואה של 166 חולים בסרטן ריאות. חלקיקים נשימים בגודל 1 מיקרון צפויים לתרום 54 מקרי אישפוז עקב בעיות בלב ובכלי הדם, 396 מקרי אישפוז עקב בעיות נשימה, ו-2,230 ימי שימוש בתרופות עקב אסתמה. אוזון בגובה הקרקע צפוי לתרום 44 מקרי אישפוז עקב בעיות נשימה.

לפי ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, נכון לשנת 2016 זיהום אוויר מתחבורה גורם למוות בטרם עת של 1,250 ישראלים בשנה.

שינויי אקלים

ערכים מורחבים – השפעות בריאותיות של שינויי אקלים, שינויי אקלים בישראל

משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה לא מפרסמים נתונים על התמותה הכוללת משינויי אקלים בישראל. אבל מהנתונים שכן פורסמו ניתן להבין ששינויי האקלים תורמים לתחלואה ולתמותה. ישנן שלוש דרכים מרכזיות בהן שינויי האקלים גורמים לתמותה בישראל:

1. עלייה בעומס החום. לפי הקרן לבריאות וסביבה עלייה של יחידה אחת באי נוחות התרמית (מדד המשלב טמפרטורה ולחות) גורמת לעלייה של כ-3.7% בתמותה בתל אביב ממחלות לב, כלי דם ומערכת הנשימה.

עקב עלייה בריכוז גזי החממה, הטמפרטורה בישראל עלתה ב-1.2 מעלה בערך מאז שנות ה-70. כאשר הטמפרטורה עולה יש יותר אידוי והאטמוספירה יכולה להכיל יותר לחות לכן יש גם עלייה בלחות. סביר שהטמפרטורה בשנות ה-70 היתה גבוהה יותר מאשר לפני התקופה התעשייתית.

בנוסף לגזי החממה יש את ההשפעות המשניות של האנושות על האקלים: פליטת חום ממנועים, העדר צל בגלל כריתת עצים, כיסוי שטחים בבטון ואספלט. אפקטים אלה משמעותיים יותר ברמה המקומית. יש יותר מהם בערים ולכן בערים קיימים איי חום עירוניים. בתל אביב לדוגמה המשמעות היא עלייה ב-3.5 מעלות בצל. עצים רבים נכרתים מסיבות שונות כמו תחלואה, או תוכניות בנייה או חניה. כתוצאה מכך בתל אביב בעוד שהטמפרטורה הממוצעת היא 22 מעלות, בתנאי שמש מלאים מדד העומס התרמי מגיע ל-45 מעלות, בתנאי צל חלקיים מדד העומס התרמי הוא 32.1 מעלות ובתנאי צל מלאים-24.1 מעלות.

2. בצורת והתפלת מים. כתוצאה מהמחסור במים ישראל עברה למים מותפלים ובמים האלה חסרים מינרלים: מגנזיום, יוד. את הסידן שגם היה חסר החלו להוסיף באופן מלאכותי. לפי הערכה אחת, מחסור במגנזיום מתים כל שנה כ-4,000 ישראלים. בספטמבר 2018 אמור להסתיים שלב גיבוש ההמלצות של הוועדה להקמת מתקן חלוץ להוספת המגנזיום למים המותפלים, אם כי ההוספה בעצמה עלולה לגרום להשלכות סביבתיות ובריאותיותב 2018 נערך בישראל מחקר גדול ומקיף בנושא. נמצאה עלייה של 6% במחלות לב אשכמיות. לא נמצאה עלייה בסרטן המעי הגס ובסוכרת אולם החוקרים חושבים שיכול להיות שזה בגלל שלמחלות האלה יש תקופת חביות ארוכה יותר.

3. זיהום אוויר עקב אובך וסופות אבק על פי פרופסור ויקטור נובאק ההשפעה המשמעותית ביותר של שינוי אקלים על בריאות הישראלים היא יותר סופות חול המגבירות בין השאר את זיהום האוויר. לפי פרופסור יואב יאיר, בשנים האחרונות שינויי האקלים גרמו לעלייה בעוצמה ובתכיפות של אירועי האובך כדוגמת הסופה שהייתה בספטמבר 2015 סופה זו גרמה לזיהום אוויר כבד של חומר חלקיקי בכל רחבי הארץ. זיהום של חומר חלקיקי נחשב אחד הזיהומים המסוכנים ביותר מבין מזהמי האוויר, עקב תרומה שלו למחלות לב וריאה. השרפות וסופות האבק גורמות לעלייה חדה ופתאומית בכמות החומר החלקיקי באוויר. מה שעלול להיות מסוכן יותר להתפתחות מחלות מסוימות מחשיפה ממושכת על פי דוקטור דניאל מדר, סופות האבק והשרפות הקשות שנגרמו בגלל שינויי האקלים בנובמבר 2016, הביאו לזיהום אוויר חמור בחלקיקים בכל הארץ. לפי הערכתו, אם האקלים ימשיך להתחמם תיגרם החמרה נוספת

רפואה מונעת וטיפול רפואי

גורם חשוב שמקטין את התחלואה והתמותה בישראל הוא קידום בריאות, רפואה מונעת וטיפול רפואי . רפואה מונעת פועלת לזיהוי ולהתייחסות לגורמים תחלואה כמו עישון, תזונה, לחץ-דם, משקל או פעילות גופנית כדי להוריד את התחלואה או להקל על תסמינים שלה.

טיפול רפואי במרפאות ובבתי חולים הוא אחת הסיבות המרכזיות לכך שגורמי תחלואה רבים כמו חלק ממחלות הסרטן מחלות לב ועוד גורמות לפחות תמותה מבעבר.

ראו גם

• בריאות הציבור, קידום בריאות, רפואה מונעת
• סרטן בישראל
• גורם סיכון בריאותי בישראל: עישון בישראל, תזונה בישראל, פעילות גופנית בישראל, זיהום אוויר בישראל, זיהום מזון בישראל, תאונות דרכים בישראל
• אי שוויון בריאותי בישראל
• גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות
• התרגלות לאנטיביוטיקה
• התמכרות
• מתח נפשי

קישורים חיצוניים

• סיבות מוות מובילות בישראל, משרד הבריאות
• נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2012, משרד הבריאות, יולי, 2015
• נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2011 משרד הבריאות, ספטמבר, 2014
• סיבות מוות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כולל נתונים על הבדלים בין מחוזות ובין יהודים וערבים.
• תמותה ותוחל חיים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
• דו"ח הלמ"ס: מהי סיבת המוות המובילה בישראל?, ynet, 12.12.18

השוואת גורמי תמותה בעולם ובמדינות שונות

• תמותה ארגון הבריאות העולמי
• בסיס הנתונים על תמותה ארגון הבריאות העולמי
• TOP 20 CAUSES OF DEATH BY COUNTRY world life expectancy
• פרופיל בריאותי - ישראל, כולל נתונים על תוחלת חיים משנות ה-50, השוואה בין סיבות מוות למדינות אחרות ועוד. world life expectancy
• GBD Results Tool כלי ניתוח סטטיסטי להצגת תמותה ונטל תחלואה בחתכים של מדינה, מגדר, גיל, גורמי סיכון ועוד. global health data exchange

הערות שוליים

בריאות הציבור, קידום בריאות, ורפואה מונעת

תזונה והרגלי אכילה: מזון מעובד - השמנת יתר - סוכרת - כלכלת השמנה - עיצוב להרזיה - מזון מהיר ותעשייתי - סוכר - משקאות ממותקים - מלח - בשר מעובד - מזון אורגני - דגנים מלאים

הרגלי חיים והתמכרויות: התמכרות - עישון - מניעת עישון - גמילה מעישון - אלכוהול ובריאות - השלכות בריאותיות של טלוויזיה - התמכרות למשחקי מחשב

תנועה ובטיחות בתחבורה: השפעות בריאותיות של מכוניות - זהירות בדרכים - תחבורה פעילה - הליכתיות - מיתון תנועה - תחבורת אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - אורח חיים יושבני - אורח חיים פעיל - פעילות גופנית

זיהום וסיכונים לשיבוש מערכות: גורמים מסרטנים - זיהום - זיהום אוויר - זיהום מים - זיהום במזון - חומרי הדברה - מתכות כבדות - ניקיון ידידותי לסביבה - משבש אנדוקריני - טרטוגן - עמידות לאנטיביוטיקה

רווחה נפשית וחברתית: פסיכולוגיה חיובית - מתח נפשי - דיכאון - חמש דרכים לרווחה - הון חברתי - גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות

עקרונות ונושאים מערכתיים: הוליזם - גורם סיכון בריאותי - נטל תחלואה - נכות - אזורים כחולים - טכנולוגיה נאותה - חשיבה מערכתית - רפואה משתתפת - חברות התרופות - הכחשת נזקי העישון - עקרון הזהירות המונעת - עירוניות מתחדשת - אי שוויון בריאותי - אי שוויון בריאותי בישראל - סיבות מוות בישראל