אקו-ויקי:אודות אקו-ויקי
| אקו-ויקי | |
|---|---|
| |
 העמוד הראשי של אקו-ויקי (כפי שנראה ב-22 בינואר 2015) | |
| סוג: | אתר ידע חופשי |
| הקמה: | 2005 |
| בעלות: | העמותה לכלכלה בת קיימא |
| הרשמה: | חובה |
| ecowiki.org.il | |
אקו-ויקי הוא אתר ויקי שנועד כדי להפיץ ידע ולעודד שיח הוליסטי הממוקדים בתהליכים ובמערכות המורכבות לשיפור ההבנה ומתן פתרונות הנוגעים לקיימות ולסוגיות חברתיות נוספות.
אלברט איינשטיין אמר "אינך יכול לפתור בעיה באמצעות אותו תהליך-מחשבתי שיצר אותה". המשבר הסביבתי, כמו גם משברים חברתיים אחרים שיש סביבנו, כמו אי שוויון כלכלי, לא נובעים רק מכשלים טכנולוגיים, אלא גם מהצורה בה מעוצבת החברה, ומהאופן בו אנו חושבים על בעיות אלה.
התפעול, הפיתוח, הקידום והמימון של אתר אקו-ויקי מבוצע על ידי העמותה לכלכלה בת קיימא.
מהן מטרות האתר?
|
מה הייחודיות של אקו-ויקי
ההבדל בין אקו-ויקי לבין ויקיפדיה
ויקיפדיה היא אנציקלופדיה כללית המשתמשת בטכנולוגיה של מדיה-ויקי כדי לאפשר עריכה משותפת ודמוקרטית של הערכים שלה. ויקיפדיה שואפת לתת נקודת מבט נייטרלית, ולהציג נושאים כפי שהדבר משתקף כיום בקונצנזוס החברתי והאקדמי. גם אקו-ויקי בנוי בטכנולוגיית מדיה-ויקי, אבל יש לה מטרות ואופי מעט שונים:
- דגש על קיימות (תכנים) - החלק האנציקלופדי של האתר בנוי כאנציקלופדיה לנושאי סביבה, חברה, וקיימות, ולא כאנציקלופדיה כללית. האנושות עלולה להיכחד וכדי שזה לא יקרה יש צורך בשינויי מוסכמות, שינויים טכנולוגיים ושינויים חברתיים. אין לנו כוונה להיות "נייטרלים" מול האפשרות של הכחדה כזו. לכן אנחנו נותנים דגש לבעיות דעות ופתרונות שמהווים מאמץ אמיתי להתמודד עם בעיה זו. לכן ייתכנו כאן ערכים שלאו דווקא יהיו "חשובים מספיק" לוויקיפדיה. דוגמאות לערכים הן סרטי תעודה או אפילו מונחים מרכזיים כמו טביעת רגל אקולוגית או ספינת החלל כדור הארץ. הדגש על הקיימות מופיע גם במשקל שיש לנושא בתוך ערכים שונים.
- בסיס מדעי עבור מדעי החברה - ויקיפדיה מבוססת על הזרם המרכזי באקדמיה (ראו בהמשך), אלא שבזרם זה מדעי החברה מנותקים ממדעי הטבע, דבר המכונה בעיית שתי התרבויות. היבט זה חמור במיוחד בתחומי הכלכלה, שבו הזרם הנאו-קלאסי עומד בניגוד חריף לידוע לנו מתחומי הפיזיקה, הכימיה ביולוגיה בכלל ואקולוגיה בפרט. דוגמה לדבר זה הוא האמונה בצמיחה כלכלית וגידול אוכלוסין שיכולים להמשך בקצב גידול קבוע למשך דורות, בעוד שהשלכה של דבר זה היא גידול מעריכי שאינו אפשרי בעולם וביקום סופיים בשל החוק הראשון של התרמודינמיקה. דוגמה אחרת היא האדם הכלכלי. בשנים האחרונות, יש מגמות של בחינה מחדש של הנחות היסוד של מדעי החברה, וכן של חיבורים בין התחומים - קונסיילנס, לדוגמה בספר רובים חיידקים ופלדה ובתחומים כמו כלכלה התנהגותית וכלכלה אקולוגית פסיכולוגיה אבולוציונית ועוד - אנו רוצים לחזק מגמות אלה.
- הוליזם וקומפקטיות - ראייה הוליסטית פרושה הבנה שהשלם לאו דווקא מתנהג לפי סך חלקיו, היא גם אומרת שיש קשרים רבים בין תחומים שבמבט ראשון נראים רחוקים: בין מזון מהחי לבין מגיפות, בין חומרי הדברה לבין קשיים ברבייה, בין אבולוציה או סוקצסיה לבין התפתחות של ערים, או מוסדות חברתיים. אנחנו רוצים לסייע להסברים שמתארים קשרים בין החברה, הסביבה והכלכלה. כמו כן אנחנו נותנים מסגרת קומפקטית - שבה קל לראות את הקשרים השונים ושבה תחומים אחרים של החברה האנושית יכוסו בצורה חסרה.
- דגש על ביקורת וקיימות (נקודת מבט) - היות וטענתנו המרכזית היא שבתחומי הכלכלה, הסביבה והחברה השיח המקובל (לדוגמה כלכלה נאו-קלאסית) מוטה או לא נכון, אתר זה מנסה לתת דגש למידע ביקורתי החולק על הקונצנזוס. כלומר, הוא אינו מספק במה אחידה לכל הדעות, אלא מעניק עדיפות לביקורת על השיח ההגמוני. הוא אינו נותן במה שווה לכל מה שאנשים חושבים היום אלא נותן עדיפות לנקודות מבט בהן קיימות, צדק חברתי, ודמוקרטיה (וכפועל יוצא מכך -חופש ושיוויון) הם ערכים מרכזיים.
- ניתוח פוליטי של האקדמיה והתקשורת - אין באקו-ויקי קידוש של השיח האקדמי (במיוחד לא בתחום מדעי-החברה), בגלל היכולת של תאגידים וממשלות להשפיע על התכנים של שיח זה ובשל הפרטת המחקר. לדוגמה השיח האקדמי הכלכלי מושפע מאינטרסים של פירמות התורמות לגופי האקדמיה ומתעלם בעקביות מביקורות יסודיות על תכניו - (ראו את הביקורת של לואיג'י זינגלס לדוגמה. דוגמאות אחרות כוללות השפעות של חברות התרופות על המחקר הרפואי, השפעות של חברות מזון על מחקר תזונתי ועוד.
- עידוד של דעות חדשות - חלק מהמטרה של אקו-ויקי היא לעורר דיון ולהציג דעות וצורות חשיבה חדשות. מסיבה זו באקו-ויקי יש גם מאמרי דעה שאינם נייטרליים. בוויקיפדיה אין מקום לדעה מקורית (ובצדק, לפי הגדרות המטרות של ויקיפדיה), כאן אנחנו מעודדים דעות כאלה.
- עידוד של רב שיח - עוד מטרה מרכזית של אקו-ויקי היא לעודד את רב שיח על קיימות, סביבה, חברה וכלכלה, מתוך ערכים של קיימות, צדק חברתי ודמוקרטיה. ולכן הגדלת היכולת לקיים דיון מסודר מרובה משתתפים בנושאים חברתיים וסביבתיים היא מטרה חשובה עבור אקו-ויקי. לוויקיפדיה אין מטרה כזו.
- עידוד פעילות ושינוי - חשוב להבין את העולם, אבל אקו-ויקי הוקם גם מתוך מטרה לתרום לתיקון העולם. מסיבה זו אנחנו מנסים לעודד פעילויות וחלופות למצב הקיים. ניקיון ידידותי לסביבה (שבנוי יותר כמדריך טכני) או ערך ספרי אקולוגיה לילדים שבנוי כרשימה, אינם מתאימים לאנציקלופדיה. בערך תרבות הצריכה יש הפניה לחומרי הסברה בנושא. מאותה סיבה, אנחנו מנסים לתת חשיפה (בערכים ובקישורים חיצוניים) לפעילויות של גופים ואנשים שנראות מעניינות (גם אם בוויקיפדיה מישהו יכול להחליט שאין להם חשיבות אנציקלופדית), ולעודד אנשים להצטרף לפעילויות אלה. זה לא ניטרלי.
- פרוייקטים חברתיים באתר - עידוד של פרוייקטים במסגרת האתר. פרוייקטים כמו "תקציב שקוף לתל אביב יפו, או פרוייקט זרקור על משפחות ההון או חוק ההסדרים/2011 מתאימים לאקו-ויקי - אבל לא לוויקיפדיה.
ההבדל מאתרים חברתיים/סביבתיים
במשך השנים, ובמיוחד לאחר המחאה החברתית של קיץ 2011, יש מספר אתרים חברתיים/סביבתיים, אותם אנו מעריכים מאוד (חלק מהם גם עזרנו להקים): אתרים חברתיים כמו יסו"ד, הגדה השמאלית, חברה צודקת, העוקץ; או אתרים ירוקים- חברתיים כמו מרכז השל, הגל הירוק, והאתרים של פעולה ירוקה, מגמה ירוקה או סלון מזל.
ההבדל המרכזי מאתרים אלה הוא שאקו-ויקי מאפשר ליצור קשרים בין אנשים (קוראים או כותבים), רעיונות, דעות, עובדות, זרמים, ספרים וכו'. במקומות אחרים הקשרים מופיעים לרגע ונעלמים. בחלק מהאתרים אפשר להגיב על מאמר, אבל תגובות הן יותר הרחבות, שחרור קיטור או ויכוחים ולא העמקה של ידע. עם הטכנולוגיה של אקו-ויקי ניתן לערער על הכתוב, לעדכן, לשנות אותו, להעביר חלקים ממנו למקום אחר, או לקשר חלקים ממאמר אחד, לתחום אחר. באופן כזה ניתן לבנות בסיס משותף של ידע.
האתרים המסורתיים הם צורת תקשורת בה הידע מועבר מהכותבים אל הקוראים. במקרים בהם יש מקום לתגובות בסוף המאמר, חלק (קטן) מהידע מועבר בין חלק מהקוראים. באקו-ויקי, הידע והמידע עוברים בין כל מי שרוצה לכתוב. קל הרבה יותר לקשר פיסות שונות של הגיגים, מידע ואנשים.
ההבדל בין אקו-ויקי לבין פורומים, בלוגים, פייסבוק ושאר רשתות חברתיות
חלק גדול מהכתיבה של הציבור הרחב באינטרנט עבר לפחות 3 שלבי התפתחות. בתחילה אנשים כתבו בעיקר דרך אימיילים, לאחר מכן עברו לפורומים וכיום מקובלת הכתיבה ברשתות חברתיות כמו פייסבוק, טוויטר ו-ווצאפ.
- לכל מדיה (טלוויזיה, רדיו, עיתון וכו'), יש השפעה על תוכן הדברים שמועבר בה ("המדיום הוא המסר"). דיונים בפייסבוק נוטים להיות שטחיים, קשה להבחין בהם בין עובדות לדעות וקל מאוד לאבד בהם מידע. הרשתות החברתיות טובות להציף רעיונות פופולריים לאו דווקא רעיונות נכונים. לעיתים ניתן להגיע לקהל גדול בצורה זו, אבל הקהל זה מצוי גם בהצפת מידע - גם אם קיבלתם לייקים ושיתופים זה לא אומר שבאמת גרמתם לשינוי.
- רשתות חברתיות ופורומים דורשים מכלל הנוכחים להגיב באותו פרק זמן (כמה שעות או כמה ימים). באקו-ויקי ניתן לבנות נושא לאט לאט, ולחזור אליו בלמידה ספיראלית. אנשים שנכנסו מאוחר יותר יכולים לתרום הרבה.
- רשתות חברתיות פתוחות יותר להתלהמות, שכן ניתן להסיט את הנושא המקורי לנושא אחר, ובגלל קוצר הזמן (כי או שאתה מגיב במקום, או שכבר אף אחד לא יקרא את זה) אנשים מגיבים יותר "בשליפה מהמותן". אקו-ויקי מאפשר דיונים פחות מתלהמים (כמובן, בתלות במשתתפים, זה לא קסם). בראיה לאחור ניתן למחוק כל מה שמוסכם שהוא מוטעה או מיותר. וכן הדיונים נערכים מאחורי הקלעים ולא בערך עצמו.
- ברשת חברתית, קשה מאוד לקרוא על נושא לאחר מכן- מי שהצטרף מאוחר יותר לא מבין על מה נסוב הדיון, וקורא הרבה טקסט מיותר. באקו-ויקי, אפשר לבחור לקרוא רק את הערך עצמו ולא את כל ה"מטא דאטא" או המידע שהיה קשור סביב המידע בערך.
- פורומים גורמים לפיצול הדיון לתת נושאים, שבכל אחד מהם לא מתבצע דיון מעמיק (מה שתורם בעצמו להתלהמות). באקו-ויקי זאת לא בעיה, היות ובכל ערך ניתן לקיים דיון עצמאי, ולאחר מכן לחזור לנושא המקורי.
- קשה להתייחס לנושא מסויים בפורום- קשה למצוא את הנושא או את הדיון, וייתכן שנושא אחד מפוצל בין כמה דיונים. קשה לראות את מכלול הדעות בנושא באופן מסודר (אלא רק כתגובות אחד על השני).
- כמות המידע בדיון בפורום הוא פרופורציונלי לכמות המשתתפים באותו דיון. לעומת זאת באקו-ויקי יש יכולת לקיים דיון מכוון נושא או דיון סביב שאלה, וניתן לקיים דיון שתלוי רק במספר הדעות סביב אותה שאלה, ופחות תלוי במספר האנשים המשתתפים בדיון.
בקיצור, רשתות חברתיות טובות כדי לדבר על "מה חדש", הם גרועים לבניה של תובנות משותפות או לצורך דיון מעמיק. פורומים גורמים לפיצול של הדיון לתתי נושאים, ולפיצול של הדיון לפינג פונג לא מסודר של קטעי דיונים. אקו-ויקי יכול לתת לכל אלה פתרון טוב יותר.
דוגמאות באתר לבניה של בסיס ידע הם בנושא קיימות, כלכלה התנהגותית, זיהום, אנרגיה מתחדשת, עישון, מוצרים ציבוריים. באמצעות הכלים האלה הגענו גם לתובנות חדשות כמו משבר המוצרים הציבוריים או הדגמה של הדרך בה קשרי הון-שלטון עובדים דרך הכרות עם שוק הטבק בישראל.
דברים שניתן לעשות באקו-ויקי
(וקשה לעשות במקומות אחרים)
- כתיבת ערכים
אתם חושבים שאנשים לא יודעים מספיק על BRT או על עירוניות מתחדשת או על מינוף פיננסי? כאן אתם יכולים לכתוב על זה, ולתת את ההקשר הרחב יותר - מה גורם לתופעות, מה ההשלכות של זה, אילו בעיות יש ומה הפתרונות שמציעים לבעיות אלה, מי פועל בנושא וכו'. לפעמים התחלה של ערך מתחילה בקישור לכתבה בעיתון או לאתר חיצוני. לא כל ערך צריך להיות מושלם. אפשר לחזור לערכים ישנים ולהוסיף להם מידע חדש, או לתקן ערכים שאנשים אחרים החלו בהם.
- כתיבת מדריכים
יש באתר מספר מדריכים למתן ידע מעשי או ידע של עשה זאת בעצמך, וכן ודפי שאלות ותשובות, ואתם מוזמנים להשתמש בהם ולהוסיף. לדוגמה:
- בניה משותפת של קורס
מטרתו הראשונית של אקו-ויקי הייתה לסייע למספר פעילים לבנות יחד קורס שהעבירו במכללה החברתית-כלכלית. אפשר לראות את הקורס כאן.
- בניית מאגר ידע משותף
העמותה לכלכלה בת קיימא השתמשה באקו-ויקי כדי לסכם על פעילויות בעתיד, כדי להעביר פרוטוקולים של ישיבות, וכדי לחלוק ידע. ניתן גם להיעזר באקו-ויקי כדי לערוך הרצאות ו/או כדי להוציא חוברות על כלכלה אקולוגית.
- מאגר מידע לשימוש עתידי
תוסף נוסף שיש לאתר הוא היכולת לשמור הפניות וסיכומים של מאמרים, עובדות וציטוטים לשימוש עתידי. הרבה מאיתנו מכירים את השמירה של גזרי עיתונות, כדי "לשלוף אותם ברגע הנכון". הבעיה היא המקום שזה תופס, וכמה קשה למצוא את מה שמחפשים בדיעבד. אקו-ויקי פותר בעיה זאת. כל עוד מקטלגים את המאמר תחת כל הנושאים אליו הוא משתייך לא אמורה להיות בעיה למצוא אותו גם עוד שנתיים.
- אקו-ויקי כמקום מחקר
אחת התוכניות השאפתניות ביותר שניתן לשאוף להגיע אליו באקו-ויקי, היא להפוך אותו למשהו דומה לתחליף של האקדמיה בזעיר אנפין. האקדמיה היא מוסד פוליטי הנתון ללחצים. חוקרים באקדמיה נמצאים תחת לחץ לפרסם, למצוא חן בעיני עמיתים, תורמים, עורכי ירחונים. יש צורך להתאים את עצמך לזרמי המחשבה הנפוצים ו/או לעסוק במה שאחרים כבר עוסקים כי על זה יש דיון, ועל נושאים אחרים אין. באקדמיה יש "אופנות". חמור מזה "מדע הכלכלה" באקדמיה נמצא כמעט כולו בזרם הנאו-קלאסי. מדעי חברה אחרים סובלים מתופעת הפיצול האקדמי (אם זה כלכלה, אז לנו אסור לדבר על זה), מהשעבוד לתקציבים, הצורך לשאת חן וכו'.
אקו-ויקי, לעומת זאת, מאפשר לכל אחד, ולכל קבוצה לפרסם, להעלות שאלות, לשתף בתשובות, לבנות מאגר של מחקרים מהעבר, בלי תקציבי ענק ובלי משרדים יוקרתיים.
העדפת זרמי מחשבה מערכתיים
בעקרון, כל הזרמים המערכתיים יקבלו העדפה על פני זרמים שאינם כאלה. העדפה זו, אין משמעה שזרמים שאינם מערכתיים בהכרח לא יהיו כאן, אלא שהם יזכו לייצוג מצומצם. העדפת הזרמים המערכתיים נעשית מהסיבות הבאות:
- הדיון הלא מערכתי מוביל לדעתנו למבוי סתום. אנחנו דוחים את התאוריה הנאו-קלאסית ואת האידאולוגיה הקפיטליסטית ומחפשים פתרונות אחרים. אחת הסיבות המרכזיות לדחיה זו היא שאין דיון רציני בנושא של קיימות בתוך השיח המרכזי. אין הבנה אמיתית ועמוקה של שורשי המשבר הסביבתי חברתי ושל ההשלכות שלו.
- ביקורות לא רדיקליות, או דעות הקרובות למרכז מתפרסמות גם בהרבה מקומות אחרים: עיתונים, ספרים, אקדמיה וכו'. אין לה ממש צורך בעוד אכסניה.
- פרופ' אריאל רובינשטיין, חתן פרס ישראל בכלכלה, טען בשנת 2000 שלשמאל אין כעת ראיית עולם מגובשת או חלופה ברורה למשנה הימנית. מאז התאוריה של מארקס, והתאוריה של קיינס, אין "נראטיב נגדי", כלומר תמונת עולם פשוטה, ברורה וקוהרנטית שעומדת מול הזרם הפוליטי-כלכלי המתקרא "נאו-ליברליזם", או מול תמונת העולם של הימין "התאגידי". כדאי לבנות נראטיב כזה.
דוגמאות לזרמים שיקבלו ביטוי נרחב:
- קיימות וזרמים אקולוגיים עמוקים (לדוגמה פרמהקלצ'ר): כלומר יציאה מנקודת הנחה שיש משבר סביבתי כלל עולמי שבטווח הבינוני והארוך מהווה סכנה קיומית לאנושות, ששורשי המשבר הזה נעוצים בהתנהלות החברה והכלכלה האנושית, ושהמפתח לשינוי אינו רק טכנולוגי (בניגוד לראיית המשבר הסביבתי כבעיה שולית, שאלה של איכות חיים, או משהו שעוד מעט יתוקן בעוד קצת מיחזור ועוד איזה חוק לניקיון חוף הים).
- זרמי ביזור ודמוקרטיזציה (לדוגמה כלכלה דמוקרטית, קואופרטיבים, כלכלת קהילות, אנרכיזם, אוטונאנרכיה ודמוקרטיה ישירה): כלומר דגילה בביזור של הכוח, קרוב קבלת ההחלטות לאנשים, חיזוק קהילות וכו'. מתוך אמונה שהממשלה ועסקים גדולים ידאגו לאינטרסים קצרי הטווח, ולמנגנון המוסדי שמחזק ומבסס אותם, יותר מאשר לטובת המין האנושי, ציבור הבוחרים, כלל המינים בביוספרה וכו'. ג'ארד דיימונד וכותבים נוספים מראים כי קיים קשר בין ניתוק בין אליטות לעם והתמקדות של האליטות בקרבות הישרדות עצמית, לבין התמוטטות סביבתית חברתית לדוגמה ראו התיישבות הנורדים בגרינלנד או איי הפסחא). אנרכיסטים דיברו על בעיות של פגיעת האדם בטבע, פמיניזם או חופש עוד לפני זרמים מודרניים אחרים, ולא במקרה. לא במקרה החשיבה הסביבתית נחשבת לערך מרכזי יותר במדינות כמו דנמרק, שבדיה או איסלנד.
- זרמים הוליסטיים ומערכתיים (לדוגמה מערכות מורכבות, בודהיזם, הינודואיזם, תפיסות רוחניות-חילוניות): מתוך ההכרה שחלק מרכזי במשבר ובבעיות עמן אנו עוסקים נובע מבסיס התרבות והפילוסופיה הקרויה בפינו "תרבות הצריכה". התפיסות הרוחניות שהוזכרו יכולות להיות דתיות אבל יש להן גם בסיס חילוני. התפישה לפיה האדם אינו נמצא מעל לשאר היצורים, אלא שגורלו שזור ותלוי בהם, יחד עם תפיסות הוליסטיות (כוליות, נא לא לבלבל עם מיסטיקה בסגנון ניו-אייג'), היא דבר המתחבר בצורה טובה לתפיסות האקולוגיות. הניתוחים העתיקים הקשורים לנפש האדם, למעגלים של תשוקה ושעבוד, מניעת בעיות נפשיות וגופניות על ידי טיפול מונע, נראות דבר רצוי הן בהקשר של בריאות הציבור, הן בהיבט הפוליטי של אופן קבלת ההחלטות, הן בהיבטים של פשטות מרצון ואלטרנטיבה לתרבות הצריכה.
להרחבה, ראו שאלות ותשובות על זרמים שיקבלו ביטוי נרחב.
דוגמאות לזרמים שיקבלו ביטוי מצומצם:
- קפיטליזם והזרם הנאו-קלאסי - מסיבות ברורות.
- מארקסיזם - משום הניסיון המר עם הדיקטטורות שקמו בשם אידאולוגיה זו. משום שהיא מקבלת בדרך כלל את הרעיון של עוד מוצרים = עוד איכות חיים, ומאמינה בצמיחה כלכלית. בגלל הסתמכותה על תורת הערך של העבודה ומשום שהיא לא מקדישה תשומת לב מספקת לבעיות סביבה, לדמוקרטיה, לחופש או לחיפוש רוחני.
- קיינסיאניזם, או סוציאל-דמוקרטיה - משום שאלו נוצרו כדי לפתור בעיות לאומיות, ולא עולמיות; כיוון שגם הם חושבים שכל הבעיה היא הקטנת אי השיוויון; בגלל התמיכה באתוס של צמיחה כלכלית וצריכה; בגלל הדגש הצר מידי של ברירה בין בקרה של המדינה או בקרה של השוק, בלי להתייחס לשאלות כמו "איך מתנהלת המדינה"; בגלל התעלמות מבעיות כמו תאגידים (להבדיל ממונופולים), או מתרבות הצריכה; בגלל חוסר ההתייחסות לבעיות המבניות הקיימות בכלכלת הצמיחה ובגלל חוסר הרצינות בהתייחסות למשבר הסביבתי.
כל זה לא אומר שנדחה על הסף כל מה שיאמר בשם הזרמים הקיינסיאניים, המארקסיסטים, או אפילו הזרמים הנאו-קלאסי, האוסטרי וכו' - אבל האמירות שלהם יתקבלו בחשד ובערבון מוגבל. ההרגשה שלנו היא ששם לא מצויים הפתרונות, או אפילו ההבנה האמיתית של הבעיות איתם מתמודדת האנושות (שלא לדבר על הביוספרה), או אפילו הציבור היושב בין הנהר לים.
להרחבה, ראו שאלות ותשובות על זרמים שיקבלו ביטוי מצומצם.
דגשים לעריכה
- איפה שניתן, להצביע על חלופות ורעיונות להתקדמות ולא להסתפק בביקורת - הן לגבי הניתוח והן לגבי מושא הניתוח - היינו המציאות.
- למרות כל משנאמר למעלה, כדאי להיצמד לסגנון הכתיבה של ויקיפדיה עד כמה שניתן. התלהמות לא תרמה לקידום ההבנה של שום נושא.
- האתר הוא באוריינטציה ביקורתית-פוליטית מצד אחד, ומחקרית מצד שני.
- ככל הניתן, להשתדל לציין מאיפה באה הביקורת או ההיגד, ואיפה אפשר למצוא הרחבות.
- לפעול לציון הנחות מסוות של החוקרים - מכל הזרמים.
- לשאוף לבצע הבחנות בין רעיונות ותאוריות לבין עובדות.
- לשאוף להצביע על האינטרסים מאחורי האידאולוגיה או הפילוסופיה. הצבעה על מי שמרוויח מהעניין ברוב המקרים משכנעת הרבה יותר מהוכחות אנליטיות.
- לשאוף למפות רעיונות שונים וחוקרים שונים לזרמי מחשבה.
פרסים והכרה
- אקו-ויקי זכה לציון לשבח בפרס פראט 2013. מדברי צוות השופטים: "אתר מצוין הנותן תשתית של ידע ומידע באופן מעמיק ומקיף. מבריק וחדשני – לא עוד מ"אותו דבר". מדובר בסטארט אפ של ממש היוצר תשתית של תוכן סביבתי מקצועי לכל המתעניין לכתבה בוואינט על הפרס, 9.5.2013
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אקו-ויקי
– דף ברשת החברתית פייסבוק - מיכל מילנר, האזרח דרור: המוח מאחורי אקו-ויקי, nrgמעריב, 20.4.2010