קונסיילנס

קונסיילנס (באנגלית: Consilience) או האחדה של ידע (במובן מילולי, "קפיצה יחד" של ידע) היא רעיון שעל תחומי ידע שונים להתאים זה לזה. ההפך מקונסיילנס הוא רדוקציוניזם ובמובן זה קונסיילנס מנסה ליישם במדע ערך חברתי של הוליזם.

המושג הוליזם, של סדר פנימי ששולט ביקום ואשר ניתן להבין אותו באמצעות תהליך מחשבתי, קיים מזמן תקופת היוונים הקדמונים, דבר שעמד בניגוד לרעיונות המיסטיים של התרבויות שהקיפו את ההלניסטים. עם העליה של המדע המודרני הייתה תקווה לדבר זה, אלא שהיא אבדה לאיטה בקיטוע וההתמחות הגדלים של הידע ב-200 השנים האחרונות.

שימושים מודרניים

המילה קונסיילנס נטבעה כנראה על ידי הפילוסוף ויליאם יואל (William Whewell) בספרו The Philosophy of the Inductive Sciences משנת 1840. בספרו יואל טוען כי:

	הקונסיילנס של אינדוקציות, המתקבלת ממחלקה אחת של עובדות, עולה בקנה אחד עם אינדוקציות המתקבלות ממחלקה אחרת של עובדות. וכך קונסיילנס היא מבחן לאמיתותה של התאוריה שבה מתרחשת

ההשקפה המודרנית מבינה כי כל ענף של ידע חוקר היבט חלקי של המציאות שתלוי בגורמים שנחקרים על ידי ענפים אחרים. פיזיקה אטומית מהווה את בסיס העבודה של הכימיה, אשר התכונות המגיחות ממנה מהוות את הבסיס לביולוגיה. לא ניתן יותר להפריד בין פסיכולוגיה לבין המחקר של תכונות שעולות מהמחקרים של מדעי המוח שחוקרים את הנוירונים והסינפסות. סוציולוגיה, כלכלה ואנתרופולוגיה הם בתורם מחקרים של תכונות שמגיחות מהאינטראקציה של הרבה בני אדם.

העובדה שכל תחומי המחקר האלה חוקרים עולם ממשי אחד היא הסבר ברור מדוע הכללה שמגיעים אליה בתחום אחד עוזרת פעמים רבות גם בתחומים אחרים. מסיבה זו פילוסופים התמוכים בריאליזם מדעי משתמשים בקונסיילנס לעיתים קרובות.

אדוארד וילסון

המושג של קונסיילנס היה מוכר וידוע בקרב פילוסופים של המדע, אבל המונח לא היה מוכר לציבור הרחב עד לסוף המאה ה-20, עת הוא זכה להכרה ציבורית על ידי ספרו של הביולוג ההומניסט אדוארד אוסברון וילסון (Edward Osborne Wilson) קונסיינלס:האחידות של הידע (Consilience: The Unity of Knowledge) שיצא בשנת 1998. וילסון ניסע לגשר על הפער בין המדעים המדוייקים לבין מדעי החברה שתוארו בהרצאתו של סנו משנת 1959 שתי התרבויות.

וילסון קבע כי למדע, למדעי החברה ולאומנות יש מטרה משותפת: לתת מטרה להבנת הפרטים, להשאיל לכל השואלים "אמונה, הרבה יותר עמוקה מהנחות העבודה, שהעולם הוא מסודר וניתן להסביר אותו באמצעות מספר קטן של חוקי טבע." מושג זה שונה לגמרי מהמונח קונסיילנס של יואל שהסתפק בלהצביע על כך שההכללה שהומצאה כדי להסביר אוסף אחד של תופעות יכולה לעיתים קרובות לתת הסבר גם לתופעות אחרות.

תפיסה קרובה לכך נמצאת במונח אוניברסולוגיה (Universology) שפירושה המילולי "המדע של היקום". הקריאה לאוניברסולוגיה הייתה למחקר של כל העקרונות הקשורים זה בזה ושל אמיתות של כל תחומי הידע והושמעה על ידי האנרכיסט וחוקר העתיד סטפאן פרל אנרדוס (Stephen Pearl Andrews).

השלכות על כלכלה אקולוגית

במאמר משנת 2001 בירחון כלכלה אקולוגית טוענים הכלכלנים ג'ון גאודי וקוזו מיומי כי תורת הצרכן הנאו-קלאסית נכשלת, בין היתר במבחן של אחידות הידע - ההנחות של תורה זו לא עולות בקנה אחד עם הממצאים מתחומי ידע רלוונטיים אחרים (כמו פסיכולוגיה או סוציולוגיה) או מענפי ידע אחרים בתוך הכלכלה כמו כלכלה התנהגותית ותורת המשחקים.

ביקורת דומה הושמעה בעבר גם על ידי כלכלנים הטרודוקסיים אחרים כמו תורסטן ובלן (על חוסר הקשר בין כלכלה לפסיכולוגיה).

ראו גם

• הוליזם
• קיברנטיקה
• תורת המערכות
• מערכות מורכבות
• כלכלה מבוססת מדע
• שתי התרבויות
• מדע ההיסטוריה של האדם
• העולם רדוף השדים

קישורים חיצוניים

• קונסליינס בוויקיפדיה האנגלית
• Consilience: The Unity of Knowledge על ספרו של אדווארד ווילסון, בוויקיפדיה האנגלית