פמיניזם ואופניים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פמיניזם ואופניים (באנגלית: Bicycling and feminism) הוא הקשר הנוגע לדרכים בהן אופניים ותחבורת אופניים משפיעות על הפמיניזם ומעמד האישה וכיצד הפמיניזם משפיע על תחבורת אופניים, ותשתיות אופניים. זהו חלק מנושא רחב יותר של עיצוב עירוני והשלכותיו החברתיות.

במהלך המאה ה-19

בסוף המאה ה-19 הומצא דגם "אופני הבטיחות" שהיה לראשונה בעל שרשרת שאפשרה לרכוב באופניים בצורה בטוחה וקלה. דבר זה התקיים בד בבד עם הצמיחה של התנועה הפמיניסטית באירופה ובארצות הברית. האופניים אפשרו לנשים בכל המעמדות והגילאים (במיוחד לנשים צעירות) להתנייד בקלות ובאופן עצמי להבדיל מחברות מסורתיות יותר בו הן נדרשו לכלי רכב יקר יותר (מרכבות) ו/או לליווי מטעם גברים.

אליזבת קיידי סטנטון (Elizabeth Cady Stanton) היתה סופרג'יסטית בולטת במאה ה-19 הצהרת עמדות שפירסמה בוועידה הראשונה לזכויות האישה שהתקיימה ביולי 1848 בסנקה פולס, ניו יורק, זוכה לעתים תכופות לכינוי כ"כנס הפמיניסטי הראשון", היוזמה המאורגנת הראשונה לתנועה לזכויות האישה ולזכות הבחירה לנשים בארצות הברית. סטנטון כתבה כי אופניים הן כלי שנותן מוטיבציה לנשים לקבל עוד כוח ולקבל עוד תפקידים בחברה [1] סוזן בראונל אנתוני (Susan Brownell Anthony‏) פמיניסטית בולטת נוספת שעבדה יחד עם סטנטון ופעלה גם בנושא ביטול העבדות, טענה בשנת 1896: "תנו לי להגיד לכן מה אני חושבת על אופניים: אני חושבת שהם שחררו את הנשים יותר מכל דבר אחר בעולם. אני עומדת וצוהלת בכל פעם שאני רואה אישה רוכבת על גלגלים". [1]

במאה ה-20

במהלך המאה ה-20, במיוחד לאחר מלחמת העולם השנייה, חלה ירידה חדה בשימוש באופניים והחל עליה תלולה בשימוש במכוניות. חברות המכוניות ותומכים בתחבורת מכוניות עודדו פרבור בערים ושכונות חדשות וכן תכנון מוטה מכוניות בערים קיימות. תכנון מוטה מכוניות עם "מכונית לכל משפחה" ובהמשך "מכונית לכל מבוגר" הייתה אמורה לייצר עיר מודרנית ומתקדמת יותר, שבה אנשים חופשיים לנוע לאן שהם רוצים איך שהם רוצים בלי מגבלות מצד החברה, בלי מגבלות של תחבורה ציבורית - כל אדם שיש לו מכונית יכול להתנייד לאן שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה, בצורה חופשית.

ההבטחה הזו קוימה בחלקה, במיוחד עבור גברים. במדינות עניות ובעלות הכנסה בינונית, ובקרב מעמד הביניים והמעמד הנמוך במדינות עשירות, משפחות לא יכולות להרשות לעצמן להחזיק שתי מכוניות. יש להן מכונית אחת לכל היותר. התוצאה היא הבדלים ניכרים ביכולת הניידות עבור בן הזוג שנוסע במכונית. ברוב המאה ה-20 ברוב המדינות והחברות הגבר היה המפרנס הראשי ולכן הוא זכה במכונית כדי להתנייד לעבודה. נשים רבות - גם בארצות הברית של שנות ה-50 וה-60 היו נטולות מכוניות וחיו בפרברים שבהם קשה להתנייד ללא מכונית. עד היום נתונים על תחבורה בישראל מראים כי משפחות במעמדות נמוכים יותר לא יכולות להחזיק שתי מכוניות. ברוב המקרים הדבר גורר אי שוויון תחבורתי ביחס לנשים.

נשים עשירות יותר, נשים שהיו המפרנס המרכזי במשפחה היו בעלות מכוניות. עם הזמן הבעלות והשימוש במכונית בקרב נשים עלה בהתמדה. הקשר בין שימוש בתחבורה ציבורית רגל ואופניים לבין פמיניזם נחלש והתפוגג.

עם זאת במדינות בעלות תכנון קרוב יותר לעירוניות מתחדשת כמו הולנד, המאפיינים של אופניים נמשכו יותר זמן לעומת מדינות כמו ארצות הברית. בעוד בארצות הברית השימוש באופניים דעך בשנות ה-20-30 של המאה ה-20, בהולנד השימוש באופניים החל לרדת רק בתום מלחמת העולם השנייה. במדינות אירופה בכלל ובפרט במדינות כמו הולנד או דנמרק השימוש באופניים היה עדיין משמעותי בשנות ה-70 ואיתו גם הקשר בין פמיניזם לבין אופניים.

דוגמה אחת לכך היו פעילות חברתיות למען תחבורת אופניים בהולנד בשנות ה-70. אחת הפעילות המרכזיות שקרבה בין אנשי הזרם המרכזי ופעילי האופניים הרדיקלים יותר הייתה Maartje van Putten. היא הגיעה ממשפחה עמידה ומכובדת, והייתה מעורבת גם בתנועה הפמיניסטית המתפתחת ותנועות לתחבורה פרוגרסיבית. [1] היא התראיינה לתקשורת והביעה תמיכה במסרים של Langenhoff. זמן קצר לאחר מכן, בגיל 23, היא מונתה לנשיאת ארגון "עצרו את רצח הילדים" - ארגון חדש שנועד להפחית את המספר הגבוה של ילדים שנהרגו בתאונות דרכים.[2]

כיום

גם היום יש קשר בין אופניים לבין פמיניזם במספר מובנים.

בחברות מסורתיות ושמרניות מבחינה דתית יש התנגדות לשימוש באופניים בקרב נשים, בגלל שהדבר נחשב מזיק לנשים, לא צנוע, ובגלל נורמות חברתיות. כמו כן בחברות אלה חופש התנועה של נשים מוגבל לעיתים קרובות. דבר זה מתקיים הן בחברה הערבית, בדגש על החברה המוסלמית, והן בחברה החרדית. בשנת 2016 פסק הרב אליעזר משה פישר מירושלים, כי ילדות מעל גיל חמש שרוכבות על אופניים - פוגעות בצניעות. [3]

בשנת 2018 התפרסמה כתבה על נוראן סלאח, שהקימה קבוצה של צעירות על אופניים בקהיר. לקבוצה זו מטרה כפולה - לעזור לנשים ולעניים. היוזמה פועלת לשחרור נשים ולאפשר להן לרכוב באופניים חרף הדעות הקדומות של שמרנים מוסלמים (דעה שגם נשים שותפות לה). ושנית מטרת הקבוצה היא להביא ארוחות חמות לשכונות עוני באופניים. [4]

בחברות מערביות המכונית החליפה את האופניים ככלי תחבורה מרכזי במהלך המאה ה-20. דבר זה יחד עם פרבור ותכנון מוטה מכוניות יוצרים קשיים עבור הולכי רגל ורוכבי אופניים להתנייד בעיר בגלל איומים של תאונות דרכים ובגלל מרחקי הליכה ארוכים או רחובות רועשים, סואנים ומסוכנים. חוסר העצמאות של ילדים ונערים שנוצר בשל כך נופל לעיתים קרובות על אמהות אשר מתפקדות כ-"אמא-נהג" ומסיעות את הילדים לבתי ספר, חוגים וחברים. דבר זה יוצר הן עול כלכלי כבד, פוגע בעצמאות ובבריאות הילדים ומקשה על אמהות להשתלב בעבודה או לדאוג למשק הבית. דבר דומה קורה לעיתים גם ביחס לקרובי משפחה מבוגרים או חולים שאינם יכולים לנהוג בעצמם עקב קושי גופני או כלכלי, ובני משפחה (לרוב נשים) מסיעות אותם ממקום למקום.

כשיש תחבורת אופניים טובה ובמיוחד גם עם תחבורה ציבורית ותחבורה רגלית טובות יותר - פירוש הדבר גם אפשרויות תחבורה שוויוניות יותר ביחס לכלל החברה -כולל הקטנת הפערים בין גברים לנשים. דבר זה נוגע להקטנת פער של אי שוויון תחבורתי - רוב המשתמשים בתחבורה ציבורית הן נשים. הן סובלות יותר מתחבורה ציבורית לא מתפקדת, דבר זה חריף יותר בקרב מעמדות עניים שבהן פחות משקי בית מחזיקים שתי מכוניות, וכן בגלל שלעיתים תכופות קווי אוטובוס מתפקדים פחות טוב בקישור מקומות עניים אל שאר המטרופולין. היות ואופניים משפרות את התפקוד של תחבורה ציבורית (על ידי פתרון "בעיית המייל האחרון") אופניים ותחבורה ציבורית הם מוצרים משלימים ותחבורת אופניים מייעלת את התחבורה הציבורית מחד ומצד שני מייצרת להם תחרות.

באופן כללי, כאשר יש מחסור בתשתיות אופניים, במדינות כמו ארצות הברית, רוב הרוכבים הם גברים בעיקר גברים צעירים ממעמד כלכלי-חברתי גבוה שרוכבים הן לשם התחבורה והן לשם ספורט. לעומת זאת במדינות כמו הולנד רוב משתמשי האופניים הן רוכבות. פעילי אופניים ומתכנני ערים כמו הממונה על התחבורה בניו יורק מודעים לכך שתשתיות אופניים טובות הן כאלה שבהן ניתן להבחין בקלות במשפחות עם ילדים, נשים וזוגות רוכבים ברחובות. [2] דבר דומה קיים גם ביחס לתחבורת אופניים בתל אביב-יפו - מספר הרוכבים הגברים גבוה יותר ביחס לנשים (ביחס של 1-2) בגלל מגוון סיבות כמו סטיגמות חברתיות, יחס שונה לסיכון בין גברים לנשים ועוד.

קשר נוסף נוגע למניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי. המצאות של הולכי רגל ורוכבי אופניים במרחב הציבורי מקשה על ביצוע של תקיפות בכלל - כולל מעשי שוד, או תקיפה על רקע מיני שמכוונים יותר כלפי נשים. לעומת זאת חניונים גדולים למכוניות הם כר פורה לביצוע סוגי אלימות שונים, ללא הפרעה וללא עדי ראייה. באופן דומה הפרדת שימושי קרקע עקב תכנון מוטה רכב פרטי מייצר איזורים ורחובות שבהם בחלק משעות היממה יש מעט מאוד אנשים - רחובות מגורים בשעות היום ורחובות של מתחמי תעשייה ומשרדים בשעות הלילה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Vivanco, Luis Antonio (2013). Reconsidering the Bicycle: An Anthropological Perspective on a New (old) Thing. Routledge. pp. 32–34P
  2. ^ Mike Cavenett, HOLLAND IN THE 1970S Dutch campaigners explain why the Netherlands is now so cycle-friendly, London Cyclist magazine, 2011
  3. ^ קובי רוזן, רב קהילה בירושלים "ילדות מעל גיל 5 שרוכבות על אופניים פוגעות בצניעות", כיכר השבת, 02.06.16
  4. ^ Ägypten: Die neuen Frauen von Kairo, ARTE Reportage, Verfügbar vom 16/11/2018
אופניים

תחבורת אופניים: תחבורת אופניים - תחבורה פעילה - אופניים חשמליים - תובלה באופניים - תיירות אופניים - כלכלת אופניים - הסעת ילדים באופניים - רכיבה על אופניים בגיל מבוגר

אופניים

תחבורת אופניים ברחבי העולם: אופניים באירופה - הולנד (אמסטרדם) - דנמרק (קופנהגן) - גרמניה - צרפת - בריטניה - שוודיה - ספרד (סיביליה) - ארצות הברית - ישראל (תל אביב-יפו, אופניים חשמליים בישראל)

תשתיות ומדיניות: תשתיות אופניים - שבילי אופניים - רחוב אופניים - צומת ידידותי לאופניים - חניית אופניים - מדרגות אופניים - תחבורת אופניים בעיר הררית - שילוב אופניים ברכבת - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - עירוב שימושי קרקע - חזון אפס תאונות דרכים - מיתון תנועה - תוכנית אב ארצית לתחבורה בת קיימא - עיר ללא מכוניות - איזור ידידותי להולכי רגל - קסדת אופניים - הגוצנטריות

מדריכים ופעילות: כיצד ללמוד לרכוב על אופניים - טיפים ליוממות אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - מסה קריטית - מסה קריטית בישראל - עירוניות טקטית - סיקלוביה - יום האופניים העולמי - ישראל בשביל האופניים