עקרון הזהירות המונעת
עיקרון הזהירות המונעת (באנגלית: Precautionary principle) הוא עיקרון מוסרי ופוליטי לפיו אם יש פעולה או מדיניות שעלולה לגרום נזק חמור או בלתי הפיך לפרט, לציבור או לסביבה, בהעדר קונצנזוס מדעי שקובע שנזק כזה לא יתרחש, חובת ההוכחה על בטיחות הפעולה מוטלת על מי שטוען שיש לבצע את הפעולה. ניתן לתמצת את העיקרון במשפט: "אם יש ספק אז אין ספק", דהיינו ספק פגיעה דינו כפגיעה ויש להימנע מפעולה שאין יודעים בוודאות מלאה שלא תהיה פוגענית.
מהעיקרון נובע כי כאשר החקירה המדעית מגלה סיכון סביר לנזק לציבור או לפרט יש מחוייבות לפעול כדי למזער את הנזק, ואין צורך לחכות להוכחת הנזק מעבר לכל ספק סביר. ההגנות בהן נוקטים מפני סיכונים אפשריים מוחלשות רק אם מחקרים מדעיים נוספים מגלים הסבר אחר לסיכון ומאששות את בטיחות הפעולה.
בכמה מצבים חוקיים, כמו בחוק של האיחוד האירופי, עיקרון הזהירות המונעת הוא גם העיקרון הכללי והמחייב של החוק. זהו עקרון מנחה בתחומים רבים כמו הגנת הסביבה וקיימות, הגנה על בריאות הציבור ורפואה מונעת, צרכנות, בטיחות, צבא, משפט, ניהול משאבי טבע מתחדשים (כמו דגים, יערות) ועוד.
דוגמאות לשימוש בעקרון הזהירות
עיקרון הזהירות המונעת הוא אחד העקרונות החשובים בתחום קידום בריאות ורפואה מונעת וכן בתחומי הבטיחות למינה. לדוגמה קשה להוכיח את ההשפעות המדוייקות של זיהום אוויר על הבריאות בשל משך הזמן הארוך שלוקח למחלות להתפתח וכן בגלל השפעות רבות וצולבות - אדם אחד נחשף לעשרות ומאות מקורות זיהום וקשה להוכיח מי מהם השפיע עליו. בכל זאת ממחקרים על חשיפה אקוטיות בחיות מעבדה ובעובדים, וכן ממחקרים סטטיסטיים ברור שיש מזהמי אוויר אשר גורמים לסרטן, מחלות ריאה ומחלות לב, ולכן רופאים רבים וגופי רפואה בינלאומיים דוגלים בצמצום הזיהום בלי שיש צורך לחכות למדידות מדוייקות של הנזק הבריאותי.
מתן תרופה שאינה מצילה חיים ושיש ספק לגבי בטיחותה לכלל האוכלוסייה נחשב ברוב המדינות כדבר שאינו עומד בעקרון הזהירות המונעת, ומתן תרופה זו מופסק עד למחקר נוסף.
עקרונות רבים במניעת תאונות דרכים ומניעת תאונות בכלל מבוססים על עקרון הזהירות המונעת - אם כי לא כעיקרון של חובת ההוכחה של קיום הנזק, אלא כהתערבות מונעת לפני שהנזק בוצע. בין יתר הדברים - התקנות מעקות למדרגות ולמרפסות, התקנת דלתות (ודלתות כפולות) למעליות, חובת התקנה ולבישה של חגורות בטיחות, הגבלת מהירות בכביש, הדלקת אורות בחורף ובשעות הדמדומים ועוד - כל אלה הם צעדים שנועדו למנוע את הנזק לפני שהתרחש לפי עקרון זהירות מונעת.
דוגמה נוספת ליישום העיקרון הוא תקנון REACH של האיחוד האירופי בנוגע למסחר, ייצור ויבוא של כימיקלים לתחום האיחוד. אחד מעקרונות התקנון הוא שאין צורך להוכיח מעבר לכל ספק רעילות, אלרגניות או פעילות מסרטנת - אלה יש לפעול לפי עקרון הזהירות המונעת ולהעדיף חומרים ושיטות שלגביהם יש פחות חשד להשפעות פוגענית.
זהירות מונעת ואתגרי קיימות
- ערך מורחב – קיימות
זהירות מונעת היא גישה נפוצה בסוגיות של קיימות. יש נושאים שבהם התממשות הסיכון פירושה מוות של מיליוני בני אדם, ולעיתים קרובות מדובר בתהליך ארוך טווח שהוא גם תהליך בלתי הפיך - כלומר אם וכאשר יתממש הסיכון יהיה קשה לטפל בו, ובמקרים רבים הדרך למנוע אותו היא רק זמן רב מראש.
דוגמה בולטת לכך היא הנושא של התחממות עולמית. מומחי אקלים רבים מזהירים מפני קיומה של מגמת התחממות של האטמוספירה ושל האוקיינוסים שעלולה לגרור שינויי אקלים, הפשרת קרחונים ועליה במפלס האוקיינוס ופגיעה בחקלאות עקב שינוי דפוסי המשקעים ושינוי הטמפרטורות. קשה להוכיח מעבר לכל ספק שבני האדם הם אלו שגורמים להתחממות העולמית (אם כי הסברים אחרים שניתנו לתופעה נדחו עד כי בידי רוב מדעני האקלים), וקשה להגדיר מה עלולים להיות הנזקים - בין היתר בגלל שחלק מהנזקים נגרמים למערכות אקולוגיות ומערכות גאופיזיות שלא מכירים בצורה טובה את התנהגותן ואת השפעתן על האדם. יש אנשים שאומרים שסיבות אלה הן סיבות לא לעשות דבר ולחכות עד שניווכח שהאדם אכן גורם להתחממות או שניווכח בכמות הנזק. גישה זו עומדת בניגוד לגישת הזהירות המונעת שטוענת שיש לפעול כעת, ובמיוחד עקב זה שיש סיכונים של תהליך בלתי הפיך של התחממות חזקה יותר בעקבות ההתחממות הראשונה כמו הפשרת גז מתאן בערבות סיביר.
זהירות מונעת היא גישה מובילה בקרב דוגלים בקיימות בשלל סוגיות אחרות כמו שיבוש מחזור הזרחן ומחזור הזרחן, שיא תפוקת הנפט, ושיא תפוקת הזרחן, קידום של חקלאות בת קיימא ונושאים נוספים. ג'ארד דיימונד בספר התמוטטות מספק מספר דוגמאות לכך שתהליכי שיבוש של מערכות חקלאות על רקע פיצוץ אוכלוסין יכולות להתפרץ באופן פתאומי למדי, בחברות חקלאיות שנהנו משגשוג.
דוגמה אחרת לגישת זהירות מונעת היא הטענה כי הנדסה גנטית בגידולי חקלאות למזון אינה באמת חיונית כדי להאכיל את אוכלוסיית העולם, ומצד שני היא עלולה להוביל לנזק בלתי הפיך שקשה לחזות את היקפו או את ההסתברות להתרחשותו - ולכן עדיף להימנע מפעילות זו.
ליברליזם מול זהירות מונעת
גישת הזהירות המונעת זו עומדת בניגוד לגישה אחרת המקובלת בקרב חלק מהדוגלים בליברליזם אשר מעוניינים להקטין למינימום את התערבות המדינה בחיי הפרט. לפי גישה זו כדי להגביל אדם או פירמה, יש קודם להוכיח שהוא גורם נזק לאחרים. כך לדוגמה כדי לפעול מול נזק אפשרי מצד מפעלים מזהמים הגישה הליברלית ממליצה על תביעה של הניזוקים בבתי משפט מול המפעלים.
הגישה הליברלית סובלת ממספר בעיות:
- יש גורמים רבים המשפיעים על בריאות האדם (או בריאות של מערכות אקולוגיות) ויכולים לחלוף עשרות שנים בין מציאת הקשר הברור בין גורם לסיבה. בזמן זה יכול להיגרם נזק כלכלי ובריאותי כבד לבני אדם.
- יש מחלות כגון סרטן שבהן התרחשות המחלה היא תהליך רב-שלבי שיכול להתרחש במשך שנים וקשה מאוד להוכיח שהמחלה נגרמה בגלל גורם מסויים, גם אם ידוע שהוא אכן גורם לה באופן כללי. התפתחות גידול סרטני דורשת התרחשות מספר פגמים בתא בצורה סדרתית, כאשר כל פגם כזה מתרחש בהסתברות נמוכה מאוד ובדרך כלל יכול להיגרם מכמה סיבות שונות. לכן קשה להוכיח שאדם מסויים נפגע דווקא מגורם זה ולא מגורם אחר.
- כאשר יש מספר מפעלים מזהמים קשה להגיד איזה מפעל גורם גרם לאיזה השפעה. דבר זה מוחמר בשל העובדה שחלק מסוגי הזיהום יכולים להתגלגל לצורות שונות של זיהום לדוגמה הצטברות זיהום במעלה שרשרת המזון
- בזיהום יש לפעמים השפעות סינרגטיות - כך שהשפעת גורם אחד היא חמורה יותר בהינתן חשיפה מוקדמת או בו זמנית לגורם מזהם אחר.
- יש השפעות צולבות גם בגלל תחומים אחרים בבריאות - לדוגמה השפעת זיהום אוויר היא חמורה במיוחד על מי שכבר חולים במחלות ריאה, השפעת זיהום אוויר יכולה לגרור תחלואה במחלות מדבקות, תזונה גרועה ועודף או חוסר בגורם תזונה אחד עלולה לחשוף את האדם לסיכונים מצד מוצרי מזון אחרים, וכך הדבר גם במצבים כמו מתח נפשי, קשר צולב בין מתח נפשי לדיכאון או דגירה של גורמי מחלה בגוף שמחכים לשעת כושר כאשר הגוף חלש יותר. לכן קשה בדרך כלל להצביע על גורם מסויים ולהגיד שהסרה שלו תשפר את הבריאות- יש צורך בשורה של צעדים כדי לשפר את הבריאות- בדומה לכך שיש גם לשמן את השרשרת וגם לנפח את הצמיגים באופניים כדי שהן ייסעו בצורה טובה - ההשפעה של כל צעד כזה בנפרד תהיה חלשה יותר.
- יש מקרים של זיהום שבהם עד שנתברר הנזק הפירמה שיצרה את הנזק נסגרה ואין את מי לתבוע. הדבר בולט במיוחד במקרים של זיהום מים או זיהום קרקע.
- הבעיה הזאת מוחרפת על ידי מנגנון של חברה בערבון מוגבל שכן יש מקרי זיהום, כמו בכרייה לדוגמה, שבהם החברה היא בעלת מתח רווחים נמוך ומשתלם לה יותר לסגור את החברה מאשר לדאוג לפיצוי הנפגעים. במקרים אלה של כרייה או זיהום קרקע המצב רע במיוחד שכן הגורם שיצר את הבעיה כבר אינו קיים אבל הבעיה עצמה ממשיכה להתקיים גם בלעדיו.
- פעמים רבות זיהום שגורר תחלואה גורר נכות, קשיי פרנסה ועוני, ובנוסף זיהום פוגע יותר בעניים (אי שוויון בריאותי) לעניים ולאנשים חולים קשה יותר להתארגן ולבצע תביעות בגלל חסמים מול מערכת המשפט כגון - אי ידיעת החוק, חוסר זמן ידע ויכולת להבין את הקשר בין הזיהום לבין התחלואה. בעיה נוספת היא חוקים שמגינים על תאגידים בשם הגנת הפרטיות ומקשים על גילוי פעילות זיהום שהמפעל יצר, שכן לפי החוק כיום תאגידים נחשבים ליישויות משפטיות שזוכות להגנה בדומה לאדם פרטי.
- בהיבטים כמו תחלואה במחלות מדבקות, חיסונים, הנדסה גנטית והיבטים נוספים הנוגעים להתפתחות תהליכים ביולוגיים, יש היבט של נזק בלתי הפיך - לדוגמה שיחרור של גורם תחלואה ביולוגי לסביבה עלול להיות בלתי הפיך- גם אם יתברר בעתיד שהוא מסוכן יהיה מאוחר מדי.
- היבטים של פעולה חד פעמית שעלולה לגרור נזק בלתי הפיך בעתיד כוללים גם זיהום רדיואקטיבי וזיהום במתכות כבדות או חומרים כמו PCB משום שזמן הפירוק והניקוי של חומרים אלה והזמן שבו הם עלולים לגרור נזק עלול להתמשך על פרק זמן של עשרות שנים עד מאות אלפי שנים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- עקרון הזהירות המונעת בוויקיפדיה האנגלית
- צפריר רינת, דו"ח אירופי: יש להחמיר מגבלות ותקנים של מוצרים גם אם לא הוכחו כמזיקים, הארץ, 31.01.2013
אקולוגיה תעשייתית |
כלים: מודל מבוסס סוכנים • ניתוח תשומה-תפוקה • ניתוח מחזור חיים • טביעת רגל אקולוגית • מטבוליזם תעשייתי • מטריצת MET |
מושגים: כלכלה מעגלית • מעריסה לעריסה • יעילות אקולוגית • פרדוקס ג'בונס • אקסרגיה • עקרון המזהם משלם • עקרון הזהירות המקדימה |
תחומי מחקר קרובים: כימיה ירוקה • כלכלה אקולוגית • כלכלה סביבתית • עיצוב מקיים |
קיימות | |
תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין |
|
מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב | |
ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים |