חוק ההסדרים

חוק ההסדרים הוא חוק שמחוקקת הכנסת מדי שנה, החל משנת 1986, זמן קצר לפני האישור הסופי של חוק התקציב. חוק ההסדרים וחוק התקציב הם חוקים נפרדים, אולם חוק ההסדרים מונח על שולחן הכנסת יחד עם חוק התקציב והדיון בו נעשה במקביל לדיון בתקציב ובזיקה הדוקה אליו. רוב סעיפי חוק התקציב עוסקים בהשעיה ובדחייה של חוקים או סעיפי חוקים שהכנסת חוקקה בעבר, ואשר לדעת הממשלה אין אפשרות לממש אותם בשנת התקציב הקרובה עקב מגבלות המדיניות הכלכלית. במהלך השנים החלו ממשלות ישראל להשתמש בחוק ההסדרים כמעין מסלול חקיקה מזורז. תוכניות או ביטול תוכניות, שהממשלה התקשתה להעביר בהליכי החקיקה הרגילים, שולבו בחוק ההסדרים גם אם לא היה להם קשר ישיר למדיניות הכלכלית וגם אם ההצדקה לביצוע או לביטול לא תלויה בהכרח בתקציב. ההנחה של הממשלה היא שהדיון בסעיפי חקיקה רבים בתוך זמן קצר, והמחויבות של סיעות הקואליציה להצביע בעד התקציב שהכינה הממשלה, מגדילים את הסיכוי לאישור תוכניות שנויות במחלוקת. על מגמה זו, ועל השימוש בחוק ההסדרים באופן כללי, נמתחה ביקורת קשה מצד יושבי ראש של הכנסת, יועצים משפטיים של הכנסת, ארגונים חוץ-פרלמנטריים ואף בית-המשפט העליון, אולם עתירות לבג"ץ נגד הליך החקיקה של חוק ההסדרים לא התקבלו. ב-2007 הוקם פורום הארגונים לביטול חוק ההסדרים ונמתחה עליו ביקורת מצד גורמים משפטיים. בשנת 2009 התרחבה הביקורת גם לגופים נוספים כמו המועצה הלאומית לכלכלה המציעה שינוי בדרך קבלת התקציב ושינויים מהותיים בחוק. בין התוכניות הממשלתיות שהועברו באמצעות חוק ההסדרים (כלומר בלי דיון והליכי חקיקה נפרדים) אפשר למנות הפרטה של גופים שונים וצעדי מדיניות נאו-ליברלית אחרים. בנוסף משמש החוק ככלי לקידום מדיניות שהאוצר מעוניין בה. החוק אינו נוגע רק לנושאים כלכליים כמו מדיניות מיסוי או תקציב, אלא קובע גם מהלכים ושינויים מבניים בכל רבדי הממשל והחקיקה בישראל, כולל לדוגמה אנרגיה, בריאות, חינוך, רשויות מקומיות וכו'. חדשות חוק ההסדרים רוצים להשתתף בחוק ההסדרים? 20/10/2010 בבלוג של איילת עוז. ח"כ יחימוביץ' שוב חושפת את טיוטת הצעת מחליטים! (01/07/10) המאבק ברפורמת במנהל התכנון ("רפורמת הולילנד") ממשיך חוק ההסדרים – חוק ההסדרים 2011 – חוק ההסדרים 2009 – איזכורים בבלוגים ובעיתונות – בלוג לביטול חוק ההסדרים

חוק ההסדרים חוק ההסדרים 2011/2 – סעיפי החוק חוק ההסדרים 2009/10 – סעיפי החוק הפרטת קרקעות ישראל כל החדשות על חוק ההסדרים קול קורא: מה מסתתר בחוק ההסדרים?!

מהותו של חוק ההסדרים

הדיונים בחוק ההסדרים נערכים בדרך כלל במקביל לדיונים בתקציב המדינה, וזאת משני טעמים עיקריים: ברמה ההצהרתית, טוענת הממשלה כי החוק נועד לאפשר את יישום מדיניותה הכלכלית, כפי שהיא מתבטאת בתקציב. באופן מעשי, מאחר שלפי סעיף 36א לחוק יסוד: הכנסת, אי אישורו של תקציב המדינה פירושו פיזור הכנסת והקדמת הבחירות, הבאתו של חוק ההסדרים לאישור הכנסת ביחד עם חוק התקציב מבטיחה את אכיפתה של המשמעת הקואליציונית גם לגבי חוק זה.

לצד הסעיפים שבחוק ההסדרים שבאים לתקן הוראות חוק הנוגעות להוצאה תקציבית, משמש חוק הסדרים גם לשינויים מבניים ורפורמות משקיות התואמות למדיניות הממשלה. שינויים מבניים ורפורמות כאלה נעשים לעתים גם בחקיקה רגילה, שמאפשרת דיון נינוח יותר מאשר זה שמכתיב לוח הזמנים הצפוף של חוק ההסדרים.

השר הממונה על הגשת חוק זה הוא שר האוצר, הממונה גם על הגשת חוק תקציב המדינה, שכאמור, חוק ההסדרים נלווה אליו.

תכני חוק ההסדרים

מטרת החוק מוצגת בסעיף הראשון שלו, שנוסחו השבלוני מודגם בחוק לשנת 2006: "חוק זה בא לתקן חוקים שונים, לדחות את תחילתם של חוקים, לבטל חוקים וכן לקבוע הוראות נוספות במטרה להשיג את יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006".

חלק מחוק ההסדרים הם סעיפים הבאים להקטין את ההוצאה התקציבית לשנה אליה הוא מתייחס. בחוק ההסדרים לשנת 2008, למשל, הוראה הקובעת כי תקציב הקרן לקליטת חיילים משוחררים יוגדל ב-50 מיליון ש"ח, ולא ב-80 מיליון ש"ח, כפי שקובע חוק קליטת חיילים משוחררים. בחוק ההסדרים לשנת 2006 נקבעו הוראות לעניין גובה הארנונה בשנה זו.

סעיפים אחרים בחוק ההסדרים עניינם קיצוץ בתקציב בצורה רב-שנתית, ולא רק לשנה אליה הוא מתייחס. למשל, הצעת חוק ההסדרים לשנת 2006 כוללת הוראה לשינוי עדכון קצבאות הילדים עד שנת 2009.

חוק ההסדרים שימש גם ככלי מרכזי לדחייה או לביטול של חוקים בעלי השלכה תקציבית ניכרת. כך, למשל, בהצעת חוק ההסדרים של שנת 2008, הוצע לבטל את החוק שאושר ביולי 2007, ושקבע כי חוק לימוד חובה יוחל עד כיתה י"ב. לעתים, כפשרה, נקבע כי חוק כזה לא יבוטל, אלא שמועד תחילתו יידחה. תחילתם של כמה מחוקים אלה נדחית כמעט בכל חוק הסדרים למשך שנים רבות. דוגמה מובהקת לכך היא החוק להקמת בית חולים באשדוד. חוקים נוספים שתחילתם נדחתה פעם אחר פעם במסגרת חוק ההסדרים כוללים את חוק יום חינוך ארוך וחוק השאלת ספרי לימוד. השימוש בחוק ההסדרים ככלי לביטול ודחיית תחולת חוקים הצטמצם מאז שהוסף התיקון לחוק יסוד: משק המדינה, הקובע כי לחקיקה תקציבית (היינו: חקיקה שעלותה למעלה מ־5 מיליון ש"ח) דרוש רוב של 50 חברי כנסת.

לצד הסעיפים בחוק ההסדרים שבאים לתקן הוראות חוק הנוגעות להוצאה תקציבית, משמש חוק הסדרים גם לשינויים מבניים ורפורמות משקיות שאינם קשורים בהכרח להוצאה תקציבית באופן ישיר. בחוק ההסדרים של 2006, למשל, נערכה רפורמה במשק המים, במסגרתו הפכה נציבות המים לרשות הממשלתית למים ולביוב, ותפקידיה, סמכויותיה והמבנה שלה שונו. בחוק ההסדרים של 2005 בוצעה רפורמה במערך רישיונות הרדיו האזורי. על חשיבותו של חוק ההסדרים למשרד האוצר, ככלי ליישום רפורמות במשק, ניתן ללמוד מדברים שאמר בכיר באוצר על מדיניות משרדו, ולפיהם, "מה שחשוב באמת זה חוק ההסדרים. שם מעבירים את כל הרפורמות שהאוצר רוצה ומכניסים את כל התיקונים".

לעתים, מכילים חוקי ההסדרים סעיפים שהקשר בינם לבין התקציב הוא אפסי. כך, למשל, כלל חוק ההסדרים של 2007 סעיף העוסק בסמכותו של שר השיכון להרחיב מתחמים של פינוי-בינוי, ואילו בהצעת החוק של 2008 נכללו סעיפים שנועדו להסדיר טכנית את ההחלטה לבטל את משרד הדתות, שהתקבלה ויושמה 4 שנים קודם לכן.

הסדרים מסוימים מובאים אך ורק בהצעות חוק ההסדרים למיניהן, והממשלה כלל לא מנסה ליזום אותם בהליך של חקיקה רגילה. דוגמאות לכך ניתן למצוא ברפורמות שונות שהממשלה מנסה ליזום במועצות הדתיות, או בצמצום סמכויותיה של הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים - מהלך שהממשלה ניסתה לקדם בכמה חוקי הסדרים, והוא צלח בסופו של דבר בחוק ההסדרים של 2006.

בניגוד לרושם המתקבל מהפרסומים בתקשורת הישראלית, לא כל הוראות חוק ההסדרים הן בגדר "גזירות", וחלקן כוללות גם הטבות לציבור. דוגמה לכך היא ההצעה לאפשר גם לעולים שאינם זכאי חוק השבות, הכוונה היא לבני הפלשמורה, ליהנות מזכויות עולים אחרים, כמופיע בהצעה לשנת 2006. בחוק ההסדרים של שנת 2008 בוטל מס המעסיקים.

היסטוריה

חוק ההסדים אושר לראשונה בכנסת ה-11 בקיץ 1985 על ידי ראש הממשלה שמעון פרס ושר האוצר יצחק מודעי.

בסוף 1997 ביקשה הממשלה לשנות את שם החוק ל"חוק הצמיחה והתעסוקה", אך מתיחויות בקואליציה מנעו זאת ואומצה הצעת האופוזיציה לכנותו "חוק להקפאת הצמיחה, הגדלת האבטלה ופגיעה בשכבות החלשות". עד שנת התקציב 2004 נקרא "חוק ההסדרים", אז שונה שמו למשך שנתיים לשם משמעותי יותר – "חוק המדיניות הכלכלית", אך לא חל כל שינוי במהותו. בשנת התקציב 2006 חזרה הממשלה לכנותו בשם "חוק ההסדרים".

בשנים שבהן לא הייתה הגבלה בחוק על חקיקה פרטית שבצדה הוצאה תקציבית, שימש חוק ההסדרים גם לדחייה או לביטול של חוקים בעלי השלכה תקציבית ניכרת. מאז התיקון לחוק יסוד: משק המדינה, הקובע כי לחקיקה תקציבית (היינו: חקיקה שעלותה למעלה מ-5 מיליון ש"ח) דרוש רוב של 50 ח"כים, נושא ביטול או דחיית תחילתה של חקיקה פרטית שוב אינו חלק עיקרי של חוק ההסדרים.

בשלהי 1994 משכה הממשלה את חוק ההסדרים במהלכה של קריאה השנייה שמא לא יעבור ללא הסתייגותם של חברי הכנסת אלי דיין ורפאל אדרי בקשר ליום לימודים ארוך, והתקציב לאותה שנה אושר ללא חוק זה.

ביקורת

במהלך השנים נמתחה ביקורת ציבורית נרחבת נגד היבטים שונים בהליך חקיקתו של חוק ההסדרים. כנגד החוק נטען כי הליך החקיקה החפוז אינו מאפשר דיון מהותי בגופם של סעיפי החוק השונים, שחלקם עוסקים ברפורמות גדולות במשק. בנוסף, נטען כי הליך חקיקתו אינו מאפשר שקיפות מינימלית ובקורת ציבורית נאותה ובכך מערער את היסודות הדמוקרטיים של הליך החקיקה. פעמים רבות, חברי כנסת מהאופוזיציה מותחים ביקורת נוקבת על חוק ההסדרים, אך כאשר הם הופכים לחלק מהקואליציה, הם מצביעים בעדו, ולהפך.

טענות מצד השמאל הכלכלי נוגעות לכך שהחוק כופה מדיניות כלכלית נאו-ליברלית ימנית, בלי קשר לרצונו של הבוחר. לא סתם שחוק ההסדרים אינו נעשה בהליך תקין אלא שהוא גורם לכך שאידאולוגיה כלכלית מסויימת מקודמת בצורה עקבית בדרך לא דמוקרטית. ביקורת דומה לכך היא שבשל האופי האידאולוגי של החוק, הוא מקדם צעדים כלכליים לא מקצועיים. טענה נוספת היא לכך שהחוק גורם לקולוניאליזם כלכלי, כך שמשרד האוצר מתווה מדיניות בתחומים שאין לו ידע מקצועי בהם כמו מים, חינוך, בריאות, תכנון ועוד.

קבלת החלטות בצורה לא מקצועית

טענה אחת נגד חוק ההסדרים היא כי חברי הכנסת אינם מכירים את סעיפיו השונים של החוק, וניתן להם זמן מועט בלבד לבחון את סעיפי החוק ולהציע הסתייגויות.

השופטת דליה דורנר טענה כי ההליך החפוז גורם לקבלת החלטות חפוזה שלא מאפשרת שקילה עניינית של הנושאים המופיעים בו.

בכנס שנערך במכללה האקדמית למשפטים ברמת גן ב-23 בדצמבר 2003 טענה השופטת:

	אין ביקורת פרלמנטרית ראויה על חוק ההסדרים, מאחר שהוא מאושר במהירות כה רבה. השאלה האם אני כבית המשפט יכולה לומר לכנסת שהיא קיבלה את חוק ההסדרים בדיון טכני ולא מהותי שנעשה בחופזה ובאופן לא רציני ולא ראוי בוועדת הכספים, ולכן החוק הזה איננו חוקתי וזו שאלה כבדה ורצינית, ואין לי תשובה עליה.

ביקורת זו קיבלה ביטוי מאוחר יותר בפסק הדין בעניין ארגון מגדלי העופות, בו קבעה השופטת דורית ביניש כי

	מדובר בהליך חקיקה שמקשה מאוד על קיומו של דיון מעמיק וממצה, ואשר פוגע ביכולתם של מקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת לגבש עמדה מבוססת לגבי כל אחד מהנושאים המופיעים בהצעת החוק.. הטיעונים בזכות יעילותו של מנגנון החקיקה של חוק ההסדרים אינם יכולים לעמוד אל מול חשיבותו של עקרון הפרדת הרשויות ועקרונות המשטר הדמוקרטי-ייצוגי...

עם זאת, ועל אף הביקורת שמתח על חוק ההסדרים, סירב בית המשפט העליון לפסול אותו בשל פגם בהליכי חקיקה.

התייחסה לעניין זה היועצת המשפטית לכנסת ב-2006, נורית אלשטיין:

	הממשלה עושה בחוק שימוש מניפולטיבי כמכבש ריכוזי, כמעט רודני שמשתק את עבודת הכנסת. קל וחומר שנעשה כאן שימוש בכלי שנועד לשעת חירום בעתות שגרה... הממשלה שנוטלת לעצמה את החופש לתכנן את השינויים המבניים בפרק זמן בלתי מוגבל איננה יכולה לאלץ את הכנסת לאשר אותן בסד הזמן הקצר, של חודשיים לכל היותר. זה לא רציני, וגם לא הליך חקיקה ראוי.
-- אברהם: חוק ההסדרים ל-2007 יעבור "דיאטה", באתר ynet

לעמדה זו ניתן למצוא חיזוק בעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח נגד חוק המדיניות הכלכלית של 2004. עתירה זו נתמכה ב-11 תצהירים של חברי כנסת, בהם טענו כי הצביעו על הצעת החוק בלא שהתאפשר להם לבחון אותה לעומקה.

גם נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, שציין כי הוא תומך בתכניו של החוק, הכיר בכך שדרך חקיקתו בעייתית. בדיון בוועדת הכספים אמר פישר כי הוא "בעד חלק גדול של הרפורמות בחוק ההסדרים, אני מקווה שיום אחד נגלה דרך יותר טובה להביא אותן".

חבר הכנסת עזמי בשארה התייחס לעניין זה, וטען כי את הביקורת אין להפנות כלפי הממשלה, כי אם כלפי הכנסת עצמה:

	זה חוק כמו שאר החוקים, חברי הכנסת יכולים לאשר אותו ולא לאשר אותו... אני לא מבין למה הכנסת מקבלת את זה. לא העם שלה מביא את זה, אלא הממשלה מביאה את זה, כיוון שזה נוח לה. כך היא צריכה לעבוד. אם הפרלמנט רואה שהחוק הזה הוא עלבון לפרלמנטריזם, יקומו הפרלמנטרים ויעשו משהו נגד החוק הזה
-- ד"כ 172 (התשנ"ח), עמ' 329.

פגיעה בעיקרון הדמוקרטי

טענות נוספות שנשמעות נגד חוק ההסדרים הוא פגיעתו בעיקרון הדמוקרטי. פגיעה זו באה לידי ביטוי במספר אופנים.

בעיה אחת נובעת מהצמדתו של חוק ההסדרים לחוק התקציב השנתי. כאמור, סעיף 36א לחוק יסוד: הכנסת קובע כי אם לא אישרה הכנסת את תקציב המדינה עד ה-31 במרץ, הכנסת מתפזרת. בשל כך, לחבר הכנסת מהקואליציה אין אינטרס להצביע נגדו, אף אם הדבר מנוגד לאידאולוגיה שלו, שבשמה נבחר. ניתן למצוא לכך הצדקה, ככל שמדובר בתיקוני חקיקה הקשורים קשר ישיר לתקציב. לא כך הדבר כאשר מדובר בתיקוני חקיקה אחרים, שניתן היה להציעם במהלך השנה ללא כל קשר לתקציב.

הבאתם של חוקים מסוג זה בחוק ההסדרים יוצרת את הרושם שהדבר נועד להבטיח את אישורם בידי הכנסת, במקרים בהם הממשלה סבורה כי לא יעלה בידה לעשות זאת בחקיקה רגילה. עניין זה מקבל משנה תוקף כאשר מוצע בחוק ההסדרים לבטל חקיקה שהכנסת כבר אישרה, ושבעצם אישורה הביעה את עמדתה לגביה כאשר היא משוחררת מלחצי הממשלה. בפועל, עקב הליך הכנת הצעת חוק ההסדרים בממשלה, המשמעות חמורה הרבה יותר - מדובר בכפיית עמדת פקידי האוצר על נבחרי ציבור. יושב ראש הכנסת לשעבר, ראובן ריבלין, אף כינה את חוק ההסדרים "חוק עוקף כנסת".

כאמור לעיל טענה דורית ביניש כי חוק ההסדרים מפר את העקרון של הפרדת רשויות.

בעיה נוספת היא הפגיעה בעקרון ההשתתפות של חברי הכנסת. כאשר חבר הכנסת מצביע על חוק ההסדרים בקריאה הראשונה ובקריאה השלישית, הוא מצביע בהצבעה אחת על שורה ארוכה של נושאים שאינם קשורים זה בזה, וייתכן שיש לו לגביהם עמדות שונות. לדוגמה, ייתכן שחבר הכנסת תומך בהסדרת חופי הכנרת אך מתנגד לאיחוד מועצות דתיות (שני נושאים שהובאו בהצעת חוק ההסדרים לשנת 2008). במקרה זה, אין הוא יכול לתת ביטוי לעמדתו, משום שהוא נאלץ להצביע בעד שני הנושאים יחדיו או נגד שני הנושאים יחדיו.

כפיית מדיניות כלכלית

חלק מהביקורת על חוק ההסדרים באה מכיוון הסוציאל-דמוקרטי. לפי טענה זו, לא רק שהחוק פוגע בדמוקרטיה וגורם להחלטות לא מקצועיות, אלא שהוא בא על רקע אידאולוגיה נאו-ליברלית שקיימת באוצר, ולכן תומך בצורה עקבית בצעדי מדיניות נאו-ליברלית, כמו הפרטה, הקטנת מיסוי, הקלת פטור ממס לעסקים, דה-רגולציה, העברת פעילות ממשלתית לידי השוק ועוד.

לפי טענה זו אין כאן סתם הליך לא דמוקרטי שאינו תקין, אלא כפייה של מדיניות כלכלית ימנית, ללא קשר להעדפות הבוחר.

ביקורת על רקע כלכלי

ביקורת דומה באה מחוגי שמאל כלכלי, וטוענת שחוק ההסדרים מקדם אידאולוגיה כלכלית, בצורה לא מקצועית. כך לדוגמה, כתב פרופסור אביה ספיבק:

	מדוע חוק ההסדרים אינו עומד בסטנדרטים המקצועיים המצופים ממנו? ראשית, יש באגף התקציבים רק כ-40 כלכלנים, רובם צעירים וחסרי ניסיון. הדבר בולט במיוחד ביחס למס הבריאות - כלכלני אגף התקציבים מניחים שכל הפרטה היא טובה, אלא שכלכלנים מנוסים יודעים שלא כל הפרטה היא טובה או רעה: תלוי במקרה....האידאולוגיה של האוצר - בעד השוק החופשי ונגד הסקטור הציבורי - מפריעה לו לראות את צורכי המשק ואת התמונה הכלכלית המורכבת.
-- כלכליסט, 19.08.08 חוק ההסדרים ל-2009 הוא חוק רע

בשנת 2009 התרחבה הביקורת על חוק ההסדרים גם לחוגים כלכליים מרכזיים יותר כמו המועצה הלאומית לכלכלה שהמליצה לשנות את חוק ההסדרים בצורה משמעותית ולצמצם מאוד את השימוש בו (ראו בהמשך בפרק חלופות לחוק). הפרשנית הכלכלית מירב ארלוזורוב, שבדרך כלל תומכת בקו כלכלי ימני, ציטטה את מסקנות המועצה ותקפה את החוק[1]

קולוניאליזם כלכלי

סוג אחר של ביקורת בא מצד חוגי שמאל וכן מצד גורמים מקצועיים הטוענים כי המדיניות הכוללת של משרד האוצר, ובמיוחד חוק ההסדרים שמשמש לשם שינוי המבנה והפעילות משרדים אחרים, גורמת לכך שמשרד האוצר מתווה מדיניות גם בתחומים שבהם אין לאנשיו הכשרה מקצועית, כמו מים, חינוך, בריאות וכו'.

כך לדוגמה, בשנת 2008 ראש המכון לחקר המים בטכניון, פרופ' רפאל סמיט, יצא בהתקפה חסרת תקדים על משרד האוצר לקראת עדותו בוועדת החקירה לחקר המשבר במשק המים בישראל. לדבריו פרופ' סמיט, התנהלות אנשי האוצר היא שהביאה למשבר המים העמוק בישראל.

	האוצר ואנשיו מנהלים את המדינה כאילו היא חנות המכולת שלהם, בלי להבין מה טפל ומה עיקר. האוצר מעז לשנות החלטות ממשלה כאילו הוא נמצא מעליה.
-- יו"ר מכון חקר המים: "פקידי האוצר מגלים בורות עמוקה" דליה מזורי, מעריב,23.12.2008

.

עמדות התומכים בחוק ההסדרים

מול הביקורת שנמתחה על חוק ההסדרים, טוענים התומכים במנגנון זה, בעיקר אנשים התומכים במדיניות נאו-ליברלית, כי הוא כלי חשוב לשם יישום מדיניות שאינה פופולרית, אך חיונית לדעתם למשק המדינה, ושלא ניתן היה לקדמה בהליכי חקיקה רגילים.

טענה נוספת שמשמיעים התומכים בחוק ההסדרים היא שהליכי החקיקה הרגילים עלולים לעכב רפורמות חשובות במשך זמן רב, כפי שטען בנימין נתניהו, כשהופיע כשר האוצר בפני הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת:

	האלטרנטיבה היא שלא יהיו החוקים האלה בכלל. האלטרנטיבה שלא יהיו חוקים כדי לעבור תהליך יותר אטי, יותר נעים לכנסת, זה שלא תהיה צמיחה, או שהאבטלה לא תרד מ-11% ל-9% ועוד מעט ל-8%, אלא תישאר ותעלה... אני חסיד השקיפות, אבל המהירות לפעמים הכרחית, במיוחד במצבי משבר. אנחנו מדינה שנתונה הרבה פעמים בצבת של כמה משברים בבת אחת. המהירות בהעברת החוקים, ההחלטות והרפורמות מחייבת לפעול יותר מהר – נכון, על חשבון דיונים יותר אטיים. זה נכון, אבל אם אני צריך לבחור בין השניים, ונניח שבמקום 40 רפורמות היינו מעבירים שלוש – שזה גם היה הישג עצום לעומת ההספקים הקודמים – לא היה קורה דבר; היינו מתרסקים והיינו, כמו מדינה דרום-אמריקאית מסוימת, מנהלים בַּרטר ברחובות במשך כמה שנים, עד שהיינו מגלים שאנחנו צריכים לעשות את השינויים האלה
-- פרוטוקול הוועדה לענייני ביקורת המדינה מיום 8 במאי 2005

נתניהו אף טען כי "ביטולו של חוק ההסדרים במשק פירושו לדון את מדינת ישראל לעוני, מצוקה והעדר צמיחה"

נשיא איגוד לשכות המסחר, חבר הכנסת לשעבר אוריאל לין, טען כי חוק ההסדרים כשלעצמו אינו מהווה פגיעה בדמוקרטיה. לין טוען כי יש בעיה עמוקה יותר באופן שבו מתנהלים דיוני ועדות הכנסת, ושדווקא דיון מרוכז בוועדת הכספים יהיה מקצועי יותר. אף הוא טוען כי לא ניתן לקדם מדיניות כלכלית ללא חוק ההסדרים.

גם בין המתנגדים לחוק ההסדרים במתכונתו הנוכחית, יש הרואים את הכלי עצמו כמכשיר חקיקה נחוץ, ומתנגדים רק לניצולו לרעה ולהיבטים מסוימים בו. כך למשל אמר חבר הכנסת אופיר פינס-פז:

	יש שם דברים שאם לא יהיו שם, לא יהיו בכלל. הבעיה היא ניצול לרעה של חוק ההסדרים על ידי שרי אוצר. לכן אני בעד חוק זה בשלושה תנאים: שכל הסעיפים יהיו קשורים באופן ישיר לחוק התקציב; שחוק ההסדרים לא יוכל לבטל ביטול מוחלט חוק קיים; ושהממשלה לא תוכל להקפיא חוקים על ידי הממשלה ל- 5-10 שנים.

פעילות נגד החוק

בהליך אישור חוק ההסדרים קיימת התפתחות בשנים האחרונות, שבאה למצוא איזון בין הרצון לאפשר לממשלה לקדם את מדיניותה הכלכלית, התקציבית והמשקית, לבין הצורך לקיים דיון רציני בשינויי החקיקה בכנסת.

תהליך זה כולל סינון שעושה היועץ המשפטי לממשלה של הנושאים שיועלו לדיון בישיבת הממשלה על התקציב, וקביעה בידי ועדת הכנסת של פיזור פרקים שונים מתוך חוק ההסדרים בין ועדות הכנסת הרלוונטיות, כך שבניגוד לעבר לא כל הדיון מתקיים בוועדת הכספים. בפועל, היקף הצעת חוק ההסדרים אינו מצטמצם בשנים האחרונות, ואולם היקף חוק ההסדרים המאושר בסופו של דבר מצומצם הרבה יותר.

בעשור האחרון החלה מודעות ציבורית גוברת והולכת להשלכות של החוק. אנשים וגופים שונים קראו לביטול החוק. ביניהם בולט הבלוג "לחץ חברתי" של העיתונאים, יאיר טרצ'יצקי ויואב ריבק שהוביל את המאבק בחוק בשנים 2006-2008.

בספטמבר 2007 הוקם פורום הארגונים לביטול חוק ההסדרים, אשר כולל, נכון ל-2009 50 גופים אזרחיים. בשנת 2009 הצטרפו למאבק נגד היבטים של חוק ההסדרים גופים שלא היו שותפים לכך בעבר כמו החברה להגנת הטבע ואדם טבע ודין וזאת על רקע הניסיון להפרטת קרקעות ישראל, וכן ארגונים חברתיים אחרים כמו פורום היוצרים. הוקמו קבוצות בפייסבוק נגד החוק והחלו פעילויות של בלוגרים ופעילי רשת ופעילים חברתיים ליוזמות שונות בהקשר של ידוע הציבור על תכולת החוק, מעקב ציבורי אחר שינויים בו, קריאה לביטול חלקים ממנו או כולו.

חלופות לחוק ההסדרים

ספר שיצא מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה "מאזן הכוחות בתהליך התקצוב" מאת הכלכלנים אבי בן-בסט, ומומי דהן בשנת 2006, כולל את הפרק "הצעה לרפורמה בתהליך התקצוב במדינה". בפרק מציעים המחברים שינויים שונים בתהליך התקצוב בישראל, שכולל בין היתר את ביטול חוק ההסדרים.

במרץ 2009 פרסמה המועצה הלאומית לכלכלה בראשות פרופסור מנואל טרכנטנברג, מסמך בשם "גיבוש תקציב המדינה בישראל", שהמלצותיו כוללות שינויים מהותיים בחוק ההסדרים. בין יתר הצעות המסמך, שדנות בהיבטים נוספים של תהליך התקצוב, מוצע לפצל את חוק ההסדרים לשניים - חלק של התאמות תקציביות - ובו נושאים הקשורים ישירות לתקציב, וחלק של שינויים מבניים שכולל רפורמות משמעותיות שאינן קשורות ישירות לתקציב. כמו כן ממליץ המסמך שחלק זה של רפורמות יהיה תוצר עבודה משותפת של משרדי ממשלה שונים ולא של משרד בודד. בנוסף המועצה ממליצה גם לקבוע כללים ברורים בשאלה מה הוא סעיף בעל משמעות תקציבית, וכן להגביל את היקפו של חוק ההסדרים כך שמספר הרפורמות שיוכלו לעבור בו יהיו כ-10 בלבד, ולא העברה של מאות תקציבים.

ראו גם

• חוק ההסדרים/2009

קישורים חיצוניים

כללי

• הסבר על חוק ההסדרים, באתר הכנסת
• הסבר על ההיסטוריה של חוק ההסדרים בבלוג העיתונאי "לחץ חברתי"
• הנחיית היועצת המשפטית לכנסת בדבר חוק ההסדרים
• ד"ר שילה הטיס-רולף, מסמך רקע בנושא: חוק ההסדרים – סוגיות והשוואות בינלאומיות
• דנה בלאנדר, חוק ההסדרים – רע הכרחי או בהכרח רע?, המכון הישראלי לדמוקרטיה, ינואר 2007
• דוד נחמיאס וערן קליין, 1999, חוק ההסדרים בין כלכלה לפוליטיקה, י-ם: המכון הישראלי לדמוקרטיה.
• מאזן הכוחות בתהליך התקצוב ספר מאת אבי בן-בסט, ומומי דהן 2006, המכון הישראלי לדמוקרטיה
• חוק ההסדרים - איזכורים בבלוגים ובעיתונות אגרגטור אוטומטי של ידיעות בעיתונות ובבלוגים, שנבנה על ידי חנן כהן.

פעילות נגד חוק ההסדרים

• פורום הארגונים לביטול חוק ההסדרים
• די לחוק ההסדרים – מטרה ברשת החברתית פייסבוק
• "לחץ חברתי" בלוג של העיתונאים יאיר טרצ'יצקי ויואב ריבק שהוביל את המאבק בחוק בשנים 2006-2008
• בלוג פורום הארגונים לביטול חוק ההסדרים

חוק ההסדרים כאמצעי כלכלי

• גיבוש תקציב המדינה בישראל, המועצה הלאומית לכלכלה מרץ 2009
• אפרים דוידי, חוק ההסדרים – השלטון למען ההון, באתר ynet, 22.10.2006
• אביה ספיבק, במת כלכליסט: חוק ההסדרים ל-2009 הוא חוק רע, באתר כלכליסט, 19.08.2008
• שחר בן-נתן, כיסוי ומיסוך בשירות האוצר, באתר ynet, 22/08/08
• דוד חיניץ, להפריט את אגף התקציבים באוצר, באתר TheMarker‏, 13/08/08
• מרכז אדוה: תקציב אחר במקום "משפט שלמה", באתר ynet, 14.08.2008
• רותי סיני, חוק ההסדרים לא מפלה בין חלשים. הוא פוגע בכולם, באתר הארץ, 8.12.2008
• נורית השמשוני יפה, ההשפעה של חוק ההסדרים על השלטון המקומי, באתר כלכליסט, 11.05.2009
• עיני יסדר הלוביסטים בשירות בעלי ההון משתמשים בהסתדרות כדי לשנות את חוק ההסדרים.
• המועצה הלאומית לכלכלה: ה'איך' חשוב לא פחות מה'מה' מירב ארלוזורוב נגד החוק, 21.5.2009
• דור לוי, טיל קרקע - חוק ההסדרים, פורום רפורמה כלכלית בפורטל לצדק חברתי, אפריל 2009

חוק ההסדרים כחוק אנטי-דמוקרטי

• אביב וסרמן הכנסת היא עירומה – הערות על חוק ההסדרים
• שלומי פרידמן, ‏חוק ההסדרים הוא רעה חולה, באתר גלובס, 30/11/04 – למה אסור לכנסת להיכנע לממשלה. עו"ד פרידמן מגיב למאמרו של אבי נוב
• אלי ציפורי, ‏שלטון הגזבר, באתר גלובס, 08.09.2006 – מיהו סמנכ"ל הכספים של מדינת ישראל? אולמרט? מה פתאום. הירשזון? ממש לא
• אפרת פרי, צחוק ההסדרים, באתר nana¹⁰‏, 11.08.2008 – אנחנו חוששים ממנו, אבל לא ממש מבינים את המשמעות שלו. מה מסתתר מאחורי החוק הכי לא דמוקרטי במדינה? ואיך זה שאנחנו ממשיכים לעמוד בפקקים גם בחודש אוגוסט?
• תיקים באפלה: דיוני התקציב במשרד אוצר מתנהלים בלי תיעוד, באתר הארץ, 12.08.08 – האוצר: "אין הוראה המחייבת עריכת פרוטוקולים לישיבות תקציב". ח"כ יחימוביץ: "הסודיות היא חלק משיטת העבודה, כדי להניח בפני השרים ספר ענק, ולגרום להם בלחצים ובאיומים להצביע בעד כולו"
• חוק ההסדרים ושלטון הפקידים, בעיתון מקור ראשון, 17.08.08
• יהודה טלמון, שעשועי הקיץ של פקידי האוצר, באתר כלכליסט, 17.08.08 – חברי כנסת, אקדמאים, בעלי עסקים ועקרות בית מגלים כי אינם אלא קהל צופים חסר קול ופנים במופע הראווה של חוק ההסדרים
• עידו באום, חוק ההסדרים והמחסור בנייר טואלט, באתר TheMarker‏, 24.08.08
• תמי מולד-חיו, מתכון להגשת תקציב ראוי, באתר ynet, 24.08.08 – אם השרים היו זוכרים שתפקידם לקבוע יעדים ומטרות ולהכין תוכנית כלכלית בהתאם, הם לא היו מוכנים לקבל מציאות בה הם נקראים לאשר תקציב שהכינו פקידי האוצר
• מאמר המערכת, לרסן את ההסדרים, באתר הארץ, 26.08.08
• "חוק ההסדרים אנטי דמוקרטי ויש לבטלו", באתר חדשות מחלקה ראשונה, 22.04.09 – כך טוענים הארגונים החברים בפורום לביטול חוק ההסדרים; בפנייתם לחברי הכנסת הם מציינים שהחוק כולל גזירות חברתיות וכלכליות
• שאול אמסטרדמסקי, מי קורא 50 עמודים ביום?, באתר כלכליסט, 28.04.09 – מקריאת 222 העמודים של הטיוטה המלאה של חוק ההסדרים, נדמה כאילו צוותי אגף התקציבים באוצר ערכו ביניהם תחרות - איזה צוות מכניס פנימה יותר רפורמות
• עמי ברנד, ‏השבוע במדור שפת השוק: חוק ההסדרים החדש – "חוק עוקף חקיקה" שעושה צחוק מעבודת הכנסת, באתר גלובס, 02/05/09 – החוק הוא בית הקברות של חוקים שעברו את כל שלבי החקיקה, ובכל זאת לא זכו להתממש; האוצר מכופף את המערכת הפוליטית – פקידים מחליטים במקום נציגי הציבור
• רות פורסטר, חוק ההסדרים – סימפטום לממשל חלש ומתפרק, באתר חדשות מחלקה ראשונה, 06.05.09 – החוק עצמו וכל הנושאים המגולמים בתוכו אינם צריך להדאיג יותר מדי, מן הטעם הפשוט שוועדת הכספים של הכנסת לא תאשר חלקים נרחבים שלו, ונערי האוצר לא יוכלו למנוע את הדבר
• יפעת סולל, אמיר חצרוני, חוק ההסדרים – למי הוא טוב?, באתר ynet, 14.05.09 – האם הוא מהלך אנטי דמוקרטי שסופו לא ברור עדיין, או שדווקא יעצור פרזיטיות חברתית ויצעיד את הכלכלה קדימה?

חברי כנסת והליך החקיקה

• אלשטיין מתנגדת לחוק ההסדרים, באתר הארץ, 02.09.2007
• היועץ המשפטי מקשה על האוצר "להגניב" תיקוני חקיקה לחוק ההסדרים, באתר חדשות מחלקה ראשונה, 08.01.2004
• מיסז'ניקוב: "חוק ההסדרים צריך לעבור מהעולם", באתר ynet, 27.07.08
• לראשונה: הושקה שדולה פרלמנטרית לביטול חוק ההסדרים, באתר nrg‏, 29/07/08
• "חוק ההסדרים חייב לעבור מהעולם", בעיתון מקור ראשון, 30.07.08
• ח"כ יחימוביץ': "העמדת תקציב הרווחה מול הביטחון – מדיניות פופוליסטית וזולה של מנהיג סוחרים", באתר גלובס, 12.08.08
• אלי ישי על תקציב המדינה: "די לנו מאלו המעדיפים גרפים כלכליים על פני ילדים", באתר כלכליסט, 12.08.08
• ריבלין: אפעל לצמצום חוק ההסדרים למרות המשבר הכלכלי, באתר כלכליסט, 30.04.09

יעד ההוצאה הממשלתית

• האוצר ניצח: תקציב 2009 יתבסס על גידול של 1.7% בלבד בהוצאה, באתר הארץ, 25.07.08
• אביה ספיבק, במת כלכליסט: שבויי ה-1.7%, באתר כלכליסט, 12.08.08
• שרי העבודה: להגדיל את התקציב ב-2.5%, באתר ynet, 17.08.08
• ברוורמן: "צריך להגדיל את תקציב המדינה", באתר ynet, 19.08.08
• מסתמן: הגדלת התקציב תוצמד ליחס החוב-תוצר, באתר ynet, 21.08.08
• הוויכוח על התקציב: 0.8% שהם 2 מיליארד ש', באתר ynet, 24.08.08

אחר

• השינויים בחוק התכנון והבנייה בדגש על חוק ההסדרים מכון דשא, 2006
• הורים למפגרים: חוק ההסדרים יפגע בילדינו 30.04.09, ynet
• משרד התקשורת לאוצר: מתנגדים ל"ברית המועצות" וואלה, 05.05.2009
• היוצרים נגד חוק ההסדרים וואלה 2009

חוק ההסדרים לפי שנים

ערך מורחב – חוק ההסדרים/2009

חוק ההסדרים 2009-2010

• טיוטת חוק ההסדרים 2009-2010 באתר של ח"כ שלי יחימוביץ

חוק ההסדרים 2008

• הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס”ח-2007 PDF
• ח"כ שלי יחימוביץ ועמית בן צור, ניתוח חוק ההסדרים 2008, הקדמה וניתוח החוק (PDF)

חוק ההסדרים 2007

• חוק ההסדרים 2007 מא’ ועד ת’ סיכום של הרפורמות במסגרת חוק ההסדרים.

חוק ההסדרים 2006

• הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006
• חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006

הערות שוליים

ביזור וריכוזיות
רקע: שוק חופשי - שוק תחרותי - כשל שוק - מונופול - אוליגופול - מונופסון - תאגיד - תאגיד רב-לאומי - יתרונות לגודל - מינוף פיננסי - חברת פירמידה - סיכון מוסרי - מונופול טבעי - קשרי הון-שלטון - קפיטליזם של מקורבים‏ - שחיתות - לובי פוליטי - תעמולה - הפרטת המחקר - תרבות הצריכה - גלובליזציה - תביעת השתקה - התיישנות מכוונת - עוני - אי שוויון כלכלי - מלכודת עוני - ניידות חברתית
דוגמאות: הברונים השודדים - שוק הרכב העולמי - חברות הטבק - משפחות ההון בישראל - בנקאות בישראל - פנסיה בישראל - איי.די.בי. - האחים עופר - מונסנטו - נסטלה - משפט מקלייבל - חוק ההסדרים - גז טבעי בישראל
כלים לשינוי: הגבלים עסקיים - כלכלה דמוקרטית - כלכלה מקומית מקיימת - קואופרטיב - בנק שיתופי - מטבע משלים - מטבע קהילתי - כלכלה שיתופית - מכפיל מקומי 3 - מס טובין - פשטות מרצון - נתונים פתוחים - כנסת פתוחה - קוד פתוח - חומרה פתוחה
אישים וארגונים: אדם סמית - ארנסט פרידריך שומכר - יוזף שומפטר - ג'ון קנת גלבריית - אמרטיה סן - הא-ג'ון צ'אנג - דייוויד קורטן - ג'ושוע קארלינר - ונדנה שיווה - לואיג'י זינגלס - החלום האמריקאי החדש - SourceWatch
ספרים וסרטים: קטן זה יפה - הדינמיקה של הקפיטליזם - כשתאגידים שולטים בעולם - כלכלה בקומיקס - סופו של הליברליזם המפסידני - אומת המזון המהיר - מכונת הארגון - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - נו לוגו - בולו'בולו - התאגיד - הפרסומת והאגו - סיפורם של הדברים - זה משנה הכל

ישראל

נושאים: אוכלוסיית ישראל - משאבי טבע בישראל - משק האנרגיה בישראל - גז טבעי בישראל - משק המים בישראל - חקלאות בישראל - כלכלת ישראל - חוק ההסדרים - לובי פוליטי בישראל - משפחות ההון בישראל - הפרטה בישראל - אי שוויון בישראל - בנקאות בישראל - פנסיה בישראל - תחבורה בישראל - תחבורה ציבורית בישראל - פרבור בישראל - זיהום מים בישראל - זיהום אוויר בישראל - אנרגיה מתחדשת בישראל - מערכת החינוך בישראל - מערכת הבריאות בישראל - כלכלת המחר - צמיחה ירוקה לישראל - תוכנית אב ארצית לפיתוח מקיים