חוק ההסדרים/קול קורא

קול קורא: מה מסתתר בחוק ההסדרים?!

מתארגנת קבוצה של בלוגרים במטרה לכתוב על אספקטים שונים של חוק ההסדרים, ובכך להגדיל את החשיפה של "פנינים" המסתתרות בחוק.  אנו קוראים לך להצטרף לקמפיין.

שלום לך.

כבר עשרים שנה חוזר הריטואל של הדיונים וההצבעות על חוק ההסדרים במשק המדינה, ובכל פעם מחדש מתגלה הפרלמנט הישראלי במערומיו.  חוק ההסדרים הוא הפטיש החקיקתי באמצעותו משרד האוצר מעביר רפורמות מהותיות וארוכות טווח, ללא דיון אמיתי וללא ביקורת פרלמנטרית מינימלית.  אפשר להתווכח על הרפורמות השונות בפני עצמן – ייתכן שחלקן נכונות ונחוצות, וייתכן שחלקן מקדמות תפיסות כלכליות מסויימות של משרד האוצר – אולם אין ספק שמקומן של הרפורמות בהליך חקיקה רגיל, בו יינתן מקום לדיון מעמיק ולהצגת כל הגישות והדעות על הרפורמות המוצעות.  השימוש במכשיר הקרוי "חוק ההסדרים" פירושו שרפורמות מרחיקות לכת מועברות בהליך חקיקה מזורז עוקף כנסת, ללא דיון אמיתי וללא ביקורת פרלמנטרית.  הרפורמה בקרקעות (שהאוצר הבטיח לפצל מהחוק לאחר הקריאה הראשונה) היא דוגמה קיצונית לכך, אבל בוודאי לא היחידה.

השנה נשברו שני שיאים חדשים.  השיא הראשון קשור לדיון המעמיק והממצא בחוק התקציב ובחוק ההסדרים – חוק התקציב עבר פה אחד, עם 61 תומכים, 4 נמנעים וללא מתנגדים, וחוק ההסדרים ברוב של 60 תומכים, 4 מתנגדים וללא נמנעים.  על שני החוקים כמעט ולא נערך דיון.  השיא השני הוא היקפו הבלתי-נתפס של חוק ההסדרים 2009-2010.  הצעת החוק מתפרשת על 372 עמודים, עם 268 סעיפים, הכוללים כ-130 נושאים שונים, מתוכם אולי 30 קשורים בדרך זאת או אחרת לתקציב.  זאת הצעת חוק ההסדרים הכבדה ביותר שהוגשה לכנסת מאז ומעולם, יותר אפילו מהצעת חוק ההסדרים של 2002 (172 סעיפים ויותר מ-200 עמודים).

בין מאות הסעיפים ואלפי סעיפי המשנה של חוק ההסדרים מסתתר אוסף גדול של רפורמות, שחלקן אוזכר פה ושם בתקשורת, אבל רובן כמעט ולא נחשף.  אמנם, כמה סעיפים זכו לתשומת לב תקשורתית ממוקדת (למשל הטלת מע"מ על פירות וירקות), אבל על מאות סעיפים אחרים כמעט ולא נכתב דבר.  כאן אנו זקוקים לעזרתך בהעלאת חוק ההסדרים לסדר היום – אם כל בלוגר יבחר נושא אחד שמעניין אותו, יחדיו נגיע לחשיפת עדר-העיזים המסתתר ביער-העבות של סעיפי חוק ההסדרים.  בהמשך מכתב זה אספנו מספר "פנינים" המסתתרות בהצעת החוק.  כמובן, הרשימה מהווה דוגמה בלבד למה שמסתתר בהצעת החוק.

מקורות מידע:  הצעת חוק ההסדרים מופיעה באתר הכנסת, וכמעט על כל סעיף יש על מה לכתוב.  באקו-ויקי חוק ההסדרים (http://hesderim.info/ – נשמח לקישור :-) מופיעים רוב הסעיפים עם הסברים ניתוחים ראשוניים והפניות.  בנוסף, פורום הארגונים לביטול חוק ההסדרים פרסם את מסמך "מחליטים אחרת" ואת המדריך המהיר לנפתולי חוק "ההתייעלות", המספקים שניהם מידע על רפורמות ספציפיות.  אנו מקווים שמקורות המידע הללו יספקו נקודת התחלה לסעיפים השונים בחוק.  ניתן לפנות אלינו בכל שאלה, ונשמח לספק כל עזרה ותמיכה שתידרש, ובכלל זה הפניה למומחים וארגונים העוסקים בתחומים ספציפיים.

בקשה אחרונה לסיום:  הכוח של קהילת הבלוגרים נובע מהרישות ההדדי.  אנא העבירו את הקול הקורא לבלוגרים נוספים המתעניינים בחוק ההסדרים.  לבד, חוק ההסדרים יעבור עם תיקונים מינוריים, בדיוק כמו בשנים שעברו.  יחדיו נמשיך את המומנטום של "לחץ חברתי" משנת 2007, ואולי נספק די תחמושת לפוליטיקאים לעקירת חוק ההסדרים אחת ולתמיד מנוף החקיקה הישראלית.

תודה מראש!

דרור והאזרח דרור, בשם פרוייקט אקו-ויקי חוק ההסדרים (hesderim.info@gmail.com)

ולריה נחמוד, בשם פורום הארגונים לביטול חוק ההסדרים (054-7601876)

התנצלות כללית – קול קורא זה נשלח אליך מכיוון שמישהו המכיר אותך חשב שהנושא מעניין אותך.  אם זאת הנחה שגוייה, או אם קבלת את הקול הקורא ממספר אנשים, קבל/י את התנצלותינו.

כמה "פנינים" מחוק ההסדרים 2009-2010

פרק ג', סעיף 5: אזורי תעשיה מחוץ לסמכויות פיקוח מקומי. הסעיף מדבר על הקמת איגוד ערים תעשייתי בין מספר רשויות מקומיות, אבל להבדיל מאיגודי ערים רגילים, באיגוד ערים תעשייתי אין לרשויות המקומיות יכולת פיקוח מכיוון שבין חברי מועצת איגוד ערים תעשייתי מובטח רוב לנציגי הממשלה. האם זו דרך להקים מועצה תעשייתית מהסוג של רמת חובב, אבל ללא כל יכולת פיקוח של התושבים? פרק ה', סעיף 9: נכסי המדינה – פטורים מארנונה. למה על המדינה לשלם ארנונה (מופחתת) על נכסיה, אם אפשר להחליט בחוק ההסדרים שהמדינה פטורה מתשלום ארנונה? הסעיף מציע להחליף את תשלומי הארנונה בקרן שתעביר כספים לרשויות המקומיות בהתאם למצבן הסוציו-אקונומי. מנגנון העדכון של התשלומים לקרן נשאר פתוח, ולא קשה לנחש מי ירוויח ומי יפסיד מהשינוי. פרק ה', סעיפים 11(1) ו-12: דמוקרטיה מקומית? הארכת כהונתן של וועדות ממונות. ועדות קרואות (או ממונות) מוקמות בכעשירית מהיישובים בישראל, בעיקר יישובים של אוכלוסיות מוחלשות, במקום נבחרי העיר ותוך התעלמות מבחירתם הדמוקרטית של התושבים, בטענה של קשיי תפקוד בתחום הכלכלי ובהשגת רוב לניהול העיר. הצעה היא להאריך את תקופת כהונתן של ועדות ממונות עד 5 שנים בהסכמת שר הפנים, ומעבר ל-5 שנים בהסכמת שר הפנים ושר המשפטים. פרק ה', סעיפים 13-14: ביטול חוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה). חוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה) קובע בפשטות שהמדינה צריכה להעביר את תשלומי החובה בזמן. תשלומי החובה הם התשלומים שעפ"י חוק על המדינה להעביר לרשויות המקומיות. במדינה מתוקנת לא צריך חוק כזה, אבל כנראה ישראל אינה מדינה מתוקנת. החוק נחקק ב-1995, ונתנו למשרד האוצר 15 שנה להתכונן לביצוע החוק. עתה הוחלט שעדיף שהרשויות המקומיות ימשיכו להיות תלויות בגחמות משרד האוצר ולא יקבלו את תשלומיהן בצורה מסודרת. סעיף 14 מבטל את החוק בדיעבד. פרק ה', סעיף 15: אפליה לרעה של רשויות עם אוכלוסייה וותיקה. חוק אזרחים ותיקים מחייב את הרשויות המקומיות לתת הנחה בארנונה לאזרחים ותיקים, בשיפוי המדינה. על-פי התיקון המוצע, הרשויות המקומיות יאלצו לספוג את ההנחה ולתת אותה על חשבונן. פרק ח', סעיף 28: המדינה סללה, דרך ארץ תגבה אגרה. חברת דרך ארץ החליטה לא לסלול את החלקים הצפוניים והדרומיים של כביש חוצה ישראל. המדינה החליטה לסלול בעצמה את החלקים הדרומיים ולהקים את המחלפים הצפוניים, על חשבון משלם המיסים. עכשיו משרד האוצר מציע להעביר את החלק הדרומי לתפעול חברת דרך ארץ, כך שחברה פרטית תגבה אגרה ותתחזק כביש שנבנה בכספים ציבוריים. פרק ט', סעיף 32: צמצום חובת תיעוד חזותי. בשנת 2002 הסתיים הליך חקיקתו של חוק תיעוד חזותי, ומאז דוחה הממשלה את יישומו. החוק נועד למנוע הודאות שווא בשל לחץ על הנחקר. הכנסת הביעה שוב ושוב את אי שביעות רצונה מהדחיות ואף הקימה מנגנון לפקח על יישום החוק. ואולם מוצע שוב – בשלישית – להגביל ולדחות את יישום החוק, תוך פגיעה קשה בזכויות הנחקרים. פרק י', סעיף 34: משרד האוצר נגד בית חולים באשדוד. למשרד האוצר יש משהו נגד העיר אשדוד – עיר של מאה אלף תושבים שאינם נהנים משירותי בריאות הולמים. האוצר ניסה כמה פעמים לבטל את החוק להקמת בית חולים באשדוד, ללא הצלחה. עכשיו האוצר מעוניין לבצע שינויים משמעותיים בחוק, ולבטל את התחייבות המדינה להקמת בית החולים.   פרק י', סעיף 35: מס בריאות נוסף – עוד 90 ש"ח בחודש לביטוח הבריאות. כנראה אנחנו לא משלמים מספיק על הבריאות, ולכן משרד האוצר מציע לגבות מכל תושב, למעט חריגים, 90 ש"ח כמס בריאות נוסף. כל קופה תהיה רשאית לגבות סכום נמוך יותר, לכאורה במגמה להגביר את התחרות בין הקופות. הדבר יגרום לפגיעה בזכות לשוויון בבריאות ולהגדלת הפערים. התוכנית מטילה על הקופות הוצאות הקמת מערך גבייה בירוקראטי ויקר. זהו מס גולגולת חדש ולא-פרוגרסיבי. פרק י', סעיף 35: הקמת קופת חולים חמישית. הקמת קופת חולים חמישית, למטרות רווח. משהו אמר רפואה פרטית ולא קיבל? פרק ט"ז: סיוע למפעלים במצוקה, אבל לא על-חשבון הממשלה. מדובר בכספים שיגבו מהעובדים, דרך המעסיקים. הכספים יגיעו מצמצום דמי ההבראה במגזר הציבורי ומהעברת כספים בשווי יום חופש אחד על ידי המעסיקים במגזר הפרטים מכיסם ומכיס העובדים חצי בחצי. פרק י"ח: הפרטה הגדולה ביותר בתולדות המדינה. ברוך השם (ויקרא כ"ה כ"ג), הפרטת קרקעות המדינה הוצאה מחוק ההסדרים...

פרק י"ט, סעיפים 103-104: יטול הצמדת הגמלאות לשכר. ביטול הצמדת קצבאות הזקנה לשכר הממוצע גרם לשחיקה משמעותית של הקצבאות. עכשיו מוצע שגם הגמלה לעובדים שפרשו משירות המדינה תוצמד למדד בלבד במקום לשכר העובדים, ובכך ותישחק גם היא לאורך זמן. פרק כ', סעיפים 109-112: חדש בכל בארץ: תוכנית ויסקונסין. הרחבת תוכנית "אורות לתעסוקה" (ויסקונסין) לכל הארץ, העברתה ממעמד של ניסוי למעמד קבע. התוכנית מהווה שינוי משמעותי בחוזה שבין האזרח למדינה, ובפרט ביחס לאזרחים הנזקקים לרשת הביטחון האחרונה שמעניקה להם המדינה. התוכנית מעבירה את הטיפול לידיים של חברות פרטיות, ומפריטה את שירות התעסוקה, מתנה את קבלת הקצבה במבחן תעסוקה קשיח וקשה, ומהווה רפורמה משמעותית בתחום הרווחה. למרות שהתוכנית מופעלת כניסוי מזה 4 שנים בהן עברה שינויים, הוחלט על הרחבתה, אף שעדיין לא נערך דיון מעמיק בתוצאותיה ובהשלכותיה כלפי המובטלים. ביקורות רבות מועלות הן נגד דרך ההפעלה והן באשר לעלותה הגבוהה. פרק כ"א, סעיף 113(1): מינוי חשב מלווה למועצות דתיות. גם אנחנו לא שמענו על זה עד עתה. פרק כ"ח, סעיף 163: מס הכנסה שלילי? לא אצלנו. מתן הקצבאות לעובדים (שמסיבה לא ברורה קרויות "מס הכנסה שלילי") יותנה בפריסה של תוכנית "אורות לתעסוקה". מה הקשר? לאוצר הפתרונים. פרק כ"ח, סעיף 165(5-6): היתה נקודת זיכוי לסטודנטים? קודות הזיכוי במס לסטודנטים לאחר סיום תואר יופחתו לחצי נקודה בלבד. פרק כ"ח, סעיף 165(12): חסר כסף? הפתרון: הפחתת מסים. הפחתה מתונה לבעלי הכנסות בינוניות, והכנסה הולכת וגדלה לבעלי הכנסות גבוהות. תביא להורדה ממשית בהכנסות המדינה תוך העדפת בעלי ההכנסות הגבוהות. זה בדיוק סוג הדברים שסיבכו את תקציב המדינה וגורמים לקיצוצים הקשים בכל שנה. פרק כ"ח, סעיף 165(13): הפחתת מס חברות. הפחתה מיידית במס החברות מ-26% ל-25% וכוונה להמשיך ולהפחיתו ל-18% ב-2015. זו ירידה משמעותית בהכנסות המדינה (5 מיליארד ש"ח ב-2015, במחירי 2009), בתקופה בה גם כך ההכנסות קטנות, בלא כל הצדקה. האם זה מה שיביא את הישועה למשק הישראלי? מסופקני. פרק ל"א, סעיפים 189-194: היטל בצורת או מס מים? בעיית המים שאנו נמצאים בה הייתה ידועה מראש, אבל ממשלת ישראל לדורותיה העדיפה שלא להתכונן אליה, ומשרד האוצר אף הקטין את היקפי מכרזי ההתפלה. ההצעה היא להטיל היטל המים בסך 20 ש"ח למ"ק על צריכה מעבר למכסה מוגדרת. קיים חשש שהמכסות שהוקצו אינן מספיקות, ועל כן הקנסות יובילו להעלאה ניכרת במחיר המים, באופן שיפגע באוכלוסיות המוחלשות. יש לציין שהיטל הצריכה גבוה משמעותית מעלות התפלת מים (ע"פ הטיוטה מחודש אפריל בנושא "רפורמות מבניות 2009-2010" שיצאה ממשרד האוצר עולה כי הבאת מתקנים זמניים להתפלת מים תעלה כ-7-8 ש"ח למ"ק ותספק מים ככל שנדרש). פרק ל"ד, סעיף 248: בקרוב ביטוח החובה לאופנוענים יתייקר. האוצר מציע לשנות את נטל חלוקת הפיצויים במקרה תאונה בין רכב דו-גלגלי ורכב רגיל, ובעקבות כך צפויים להתייקר ביטוחי החובה של אופנוענים. פרק ל"ד, סעיפים 249-250: ביטול סעיפים בחוק צער בעלי חיים. ביטול סעיפים בחוק צער בעלי חיים המשריינים תקציב לצמצום התרבותם של בע"ח משוטטים והחזרתם למצב של תחנונים שנתיים להקצאת הכספים. פרק ל"ד, סעיף 260: טחנות הצדק טוחנות לאט, ומעתה גם רחוק. בשם היעילות משרד האוצר מציע לטרטר את האזרחים הנדרשים לשירותי בתי המשפט לאזורים מרוחקים ממקום מגוריהם. מושגים כגון הפסד זמן, הוצאות נסיעה, הגדלת נפח תחבורתי וזיהום אויר אינם נמצאים בלקסיקון האוצר. פרק ל"ד, סעיף 262: חוק חינוך חובה חינם? דחייה נוספת ב-10 שנים של יישום חוק לימוד חובה לגילאי 3-4 והשוואת התנאים לכל אזרחי המדינה. כיום כ-100,000 ילדים בגילאים 3-4 נכללים בחוק ע"פ החלטה של שר החינוך לגבי הישובים שיכללו בו. השנה אמורים שאר הילדים הנמצאים בשאר האזורים להיכלל בחוק, אך האוצר רוצה לדחות את השוואת התנאים לכל אזרחי מדינת ישראל בעשר שנים נוספות לפחות. פרק ל"ד, סעיף 265: הכיתות גדולות מדי? דחיית המשך יישום הקטנת קבוצות הלימוד בכיתות א'-ב'. גם כאן מדובר בצמצומים לחיסכון בכספים בתירוץ של רפורמת "אופק חדש". רוצים עוד? יש עוד! קבלו עוד!