חוק ההסדרים/היטל בשל מחסור במים
תקציר
היטל מים על צריכה ביתית
- עמודים 29-32 בהצעת מדיניות 2009-2010
- עמודים 10-12 בקובץ תיקונים להצעת מדיניות 2009-2010
- החלטת ממשלה מס' 132, היטל בשל המחסור במים
סעיפים קשורים
כתבות מהעיתונות
- חוק ההסדרים: מס הבצורת יחל כבר באוגוסט, עד סוף 2010, באתר כלכליסט, 28/04/09 – כל משפחה שתצרוך יותר מ-16 מ"ק מים בחודש תשלם 20 שקל עבור כל מ"ק נוסף
- אושר היטל הבצורת: בזבזני מים ישלמו יותר, באתר ynet, 13/05/09 – מחודש יולי ועד סוף 2010 – משפחה בת ארבע נפשות תידרש לשלם תוספת תשלום של 20 ש"ח עבור כל קוב מים מעבר ל-15 הקוב הראשונים שהיא צורכת בכל חודש
- הממשלה אישרה: היטל בצורת החל מחודש יולי, באתר כלכליסט, 13/05/09 – משפחה של 4 נפשות, שתצרוך למעלה מ-15 קוב מים בחודש, תשלם 20 שקל על כל קוב נוסף. הגזירה החדשה תהיה בתוקף, בינתיים, עד סוף שנת 2010
- אבי בלום, טובעים בלי מים, באתר בחדרי חרדים, 21/05/09 – חג המים: בעוד הנציגות החרדית נלחמת על קצבאות ושאר ירקות, מאיימת 'גזירת המים' להטביע רבבות משפחות; יח"צ במקום תח"צ: לא ההגה, אלא הציבור החרדי, בידיים של אגד
ניתוחים והשפעות
דברי הסבר
משק המים בישראל מצוי במשבר חמור לאחר 5 שנים רצופות בהן כמות מי הגשמים היתה מתחת לממוצע. אוגרי המים השונים מנוהלים על סף "הקווים השחורים", כך שהירידה מתחת לאותם קווים משמעותה פגיעה בלתי הפיכה במקורות המים, כמו גם העדר אפשרות לספק מים באופן סדיר לתושבי המדינה.
כדי להבטיח אספקת מים תקינה במשק, ולמזער ככל הניתן את הסיכון לפגיעה במקורות המים, מבוצעות פעולות רבות – הן בצד היצע המים והן בצד הביקושים למים. הפעולות המבוצעות בענין הגדלת היצע המים אמורות להביא את משק המים לכמויות הדרושות בטווח הבינוני-ארוך. עם זאת, בטווח הקצר, ועל מנת לספק את צרכי משק המים, נדרשות פעולות לריסון הביקושים. כחלק מפעולות אלה, החליטה מועצת רשות המים על הפחתת 100 מליון מ"ק מהקצאת המים לחקלאות לשנת 2009, וכן מבוצעות פעולות שונות הכוללות, בין היתר, מערך הסברה תקשורתי רחב היקף וחלוקת אביזרים חוסכי מים לאזרחים.
כצעד משלים, במטרה לצמצם את צריכת המים במגזר הביתי למינימום ההכרחי, יש להטיל היטל מחסור על צריכת מים מוגברת. היטל זה נועד להביא לירידה משמעותית בכמות צריכת המים הפרטית שמעבר לכמות המספקת. ההיטל כאמור ייקבע בהוראת שעה לתקופה מוגבלת, שכן על פי הנתונים של גורמי המקצוע, צפוי גידול משמעותי בהיצע המים בטווח הבינוני והארוך, בין היתר בעקבות כניסתם של מי ים מותפלים למערכת המים הארצית.
כיום, תעריפי המים למשקי הבית מחושבים בשיטה של מדרגות לפי היקף צריכה חודשי, הזהות לכלל התאגידים והרשויות המקומיות. להלן טבלת תעריפי המים עדכנית ליום 16.6.2008 (בש"ח למ"ק, כולל מע"מ וקרן שיקום, לא כולל תשלום בגין אגרת ביוב, השונה מתאגיד לתאגיד):
| תעריף א' | עד 8 מ"ק ראשונים | 4.187 |
| תעריף ב' | עד 7 מ"ק נוספים | 5.765 |
| תעריף ג' | מעבר לכמות זו | 7.942 |
הכמויות כאמור מתייחסות לבית אב בעל 4 נפשות. כלומר, כמות מים בתעריפי א' ו-ב' המסופקת כיום למשפחת בת 4 נפשות עומדת על 15 מ"ק לחודש (8 מ"ק בתעריף א', ו-7 מ"ק בתעריף ב'). כמות זו נבנתה כדי לוודא צריכת מים למשקי הבית לשימושים בסיסיים, כגון: שתייה, בישול והיגיינה. בנוסף, ניתנת כיום כמות מים נוספת של 3 מ"ק לכל נפש נוספת על הכמות האמורה, מעבר ל-4 נפשות. לשם השוואה, כמות המים הבסיסית לנפש שנקבעה על ידי מועצת רשות המים ברגולציה הצפויה החל מיום 1.1.2010, המגובה על ידי מחקרים בינלאומיים בנושא, עומדת על 2.5 מ"ק לנפש לחודש, כלומר 10 מ"ק בחודש למשפחה בת 4 נפשות. לאור האמור כמות המים הקבועה כיום ביחס לתעריפים א' ו-ב' היא סבירה ביותר בהנחת צריכה מושכלת ונבונה של מים.
היטל המחסור יוטל על כל כמות הנצרכת בתעריף ג' (מעל 15 מ"ק לחודש למשפחה בת 4 נפשות), היינו מעל לכמות של כ-4 קוב לנפש בכל חודש.
בימים אלה, מועצת רשות המים נמצאת בשלבים סופיים של קביעת כללים לתעריפי מים וביוב לתאגידי המים והביוב. כללים אלה מבטלים את שיטת המדרגות המוצגת לעיל. משכך, ועם כניסת מערכת כללי התעריפים החדשים לתוקפם החל מיום 1.1.2010, יחושב ההיטל על כמות צריכה העולה על 4 מ"ק לנפש לחודש.
בנוסף, על פי נתוני רשות המים, ממוצע הצריכה לנפש עומד על 5 מ"ק לחודש. לאחר בדיקות שנערכו ברשות המים, נמצא כי התפלגות צריכת המים במגזר הביתי אינה התפלגות נורמאלית וכי החציון בצריכת המים, שהינו מדד למיקום מרכז הצריכה של סך אוכלוסיית צרכני המים, נמוך באופן משמעותי מהממוצע. כמו כן, בבדיקות שנערכו על צריכת כמות המים בתעריף ג' עולה כי גם בצריכה בתעריף זה ההתנהגות דומה והממוצע גבוה מהחציון.
להלן נתוני צריכת המים לשנת 2007 בהתפלגות לפי מדרגות צריכה (מיליוני קוב):
| מחיר א' | מחיר ב' | מחיר ג' | מחיר גינון | סה"כ | |||||
| מ"ק | % | מ"ק | % | מ"ק | % | מ"ק | % | ||
| צריכה ארצית | 185 | 47 | 64 | 16 | 76 | 19 | 73 | 18 | 398 |
לפי נתוני אגף ניהול צריכה לשנת 2007, כמות המים שנצרכה בתעריף ג', עמדה על כ-76 מליון מ"ק, ובתעריפי הגינון הפרטי עמדה הכמות על כ-73 מיליון מ"ק. בעקבות ביטול התעריף המיוחד לגינון פרטי במחצית השנייה של 2008, ובהנחה שלפחות מחצית מכמות זו נכנסת כעת תחת תעריף ג', הרי שהאומדן לכמות הנוכחית הנמכרת בתעריף ג' הינו כ-120 מליון מ"ק בשנה.
כאמור, מטרת היטל המחסור הינה יצירת תמריץ שלילי משמעותי לצריכת מים במדרגה זו, וזאת על מנת להבטיח את כמות המים הנדרשת לשימושים קיומיים לכלל האוכלוסייה.
ההנחה המרכזית היא כי גמישות הביקוש בצריכה בתעריף ג', בניגוד לצריכה בתעריפים הנמוכים יותר, גבוהה יחסית לשימושי המים הבסיסיים וכי היטל המחסור יביא לחיסכון משמעותי ויתמרץ את משקי הבית לייעול משמעותי בשימוש במים אלה.
לאחר עבודה שבוצעה ברשות המים על מנת לקבוע את גובה ההיטל שיביא לחיסכון המרבי תוך מיתון הפגיעה באזרחים, נקבע כי גובה ההיטל הנדרש מעל התעריף הינו 20 ש"ח. ההנחה היא שבעקבות הטלת היטל זה ייחסכו כ-40% עד 50% מכמות הצריכה במדרגות הרלוונטיות, כלומר כ-50 עד 60 מליון מ"ק בשנה. המשמעות הנגזרת מפעולה זו הינה גידול שנתי בהכנסות המדינה של כמיליארד ש"ח (לפי החישוב הבא: כמות הצריכה בתעריף ג' (50-60 מלמ"ק) * גובה ההיטל (20 ש"ח)). ברי כי התקבולים כאמור אינם מטרת ההיטל, אלא תוצר נלווה של אותה צריכה בתעריף ג' שאינה נחסכת. היטל המחסור יוטל על צרכני המים וייגבה על ידי ספק המים. ספק המים, לאחר גביית ההיטל, יעבירו לאוצר המדינה. לא העביר ספק המים את סכום ההיטל שגבה לאוצר המדינה, יחולו לגביו הצעדים המפורטים בהצעת ההחלטה לשם הבטחת העברת הסכום כנדרש.
סיכום הדברים – הטלת היטל מחסור על צריכת מים בהיקפים המפורטים בהצעת ההחלטה היא הכרחית לשם ההתמודדות הנדרשת עם המשבר החמור במשק המים, להבטחת ריסון הביקושים וליצירת דפוסי התנהגות וצריכה העונים על מצב דברים זה כבר בטווח הזמן המיידי. זאת, על מנת להבטיח אספקה אמינה לשימוש למטרת הצריכה הביתית לכלל האוכלוסייה חרף המשבר החמור. קביעתו של היטל המחסור מתווסף לכלל המהלכים הננקטים להתמודדות עם המשבר במשק המים, הן בצד הביקוש והן בצד ההיצע.
ללא הטלת היטל הבצורת ישנו חשש משמעותי לפגיעה אנושה במקורות המים ובאקוויפרים. פגיעה זו עלולה להביא לצורך בהתפלה של כמיליארד מ"ק מים נוספים בשנה, שמשמעותו עלות תקציבית של עד 3 מיליארד ש"ח בשנה.