המהפכה החקלאית

המהפכה הנאוליתית (באנגלית: The Neolithic Revolution) שמכונה לפעמים המהפכה החקלאית הייתה המהפכה החקלאית העולמית הראשונה והמשמעותית ביותר. היה זה תהליך שינוי רחב היקף וארוך טווח של תרבויות אנושיות רבות מאורח חיים של ציידים לקטים (שפעמים רבות היא חברת נוודים) לחברה חקלאית שגרה בישובי קבע, דבר שהביא לגידול אוכלוסין משמעותי ולשינויים חברתיים וטכנולוגיים רבים. מידע ארכיאולוגי מצביע על ביות של מספר מינים של בעלי חיים וצמחים במספר מוקדים החל מלפני 12,000 שנה, שהתפשטו במהירות ברחבי העולם.

המהפכה הנאוליתית הייתה הרבה יותר מאשר פיתוח ואימוץ של מספר מוגבל של טכניקות לגידול מזון. במהלך אלפי השנים שבהן התרחשה המהפכה החקלאית, הובילה לשינוי יסודי את החברות האנושיות מקבוצות ניידות של ציידים לקטים שחיו עד כה במשך מיליוני שנים, לחברת יישובי קבע שצמחו לכפרים, ערים וממלכות, ששינו באופן קיצוני את סביבתם הטבעית על ידי טיפוח של גידולי חקלאות (לדוגמה על ידי השקיה, חריש ועוד) ולבירוא יערות נרחב.

הגידול של יותר מזון סיפק את הבסיס לגידול חסר תקדים באוכלוסיית העולם ובסופו של דבר להקטנת כמות המזון לנפש, וצמצום הבטחון התזונתי עקב הקטנת מגוון מיני המזונות החקלאיים. הדבר גם הוביל לשינוי מהותי של הסדר חברתי עקב שורה של שינויים: יישובים בעלי צפיפות אוכלוסין גבוהה, התמחות כלכלית ופיתוח של מגוון מקצועות, כלכלת מסחר וחליפין ומאוחר יותר כסף, פיתוח של אומנות שאינה ניידת, אדריכלות, תרבות, ניהול ריכוזי של המבנה הפוליטי והניהולי, יתרונות לגודל בתחום הצבאי, אידאולוגיות היררכיות ופיתוח מיתוסים חדשים הנוגעים לדתות ולמדינות, גידול בגודל החברות ובפערים (צמיחת מעמדות של לוחמים, מנהיגים, פקידים, סוחרים וכן איכרים ועבדים), מערכות א-אישיות של מידע וידע כמו רכוש והמצאת הכתב, התפתחות של מגפות ומחלות, היכולת לצבור רכוש ולצבור מזון על פני תקופות, שינוי בהתייחסות לזמן, צבירת רכוש, התפתחות העבדות, מלחמות המוניות, סירוס, ופיתחת פתח לשינויים טכנולוגיים רבים כמו חרשות מתכת.

הביטוי המלא הראשון לקומפלקס החקלאי הנאולותי בא לידי ביטוי בערי שומר באזור עיראק, מלפני 5,500 שנה שהופעתן מסמלת את סוף העידן הנאוליתי הפרה-היסטורי.

קיצור תולדות האנושות מאת יובל נח הררי

האדם הנבון המהפכה הלשונית מיתוסים ציידים לקטים המהפכה החקלאית סדר מדומיין גלובליזציה כסף המהפכה המדעית קפיטליזם

רקע

ערך מורחב – ציידים לקטים

במשך כ-5 מיליוני שנים חיו כל מיני הסוג אדם כולל המין האדם הנבון כחברות של ציידים לקטים, שהתקיימו תודות ללקטות של צמחי בר ומצייד ודייג של חיות בר. מספר חברות כמו שבט הבלקפוט עדיין עשו זאת עד למאה ה-19. רק ב-11,000 השנים האחרונות, כלומר כפרומיל מזמן הקיום של בני האדם כמין, הם החלו לייצר מזון על ידי ביות חיות בר וצמחי בר. עמים שונים עברו לחקלאות בזמנים שונים בפרהיסטוריה. חלקם עשו זאת באופן עצמאי, וחלקם על ידי חיקוי של שכניהם. חלק, כמו האבוריג'ינים באוסטרליה לא עברו לחקלאות כלל.

הציידים לקטים חיו בחבורות קטנות שנדדו על פני טריטוריות מוגדרות והייתה להם הכרות טובה מאוד אם שטח זה. הצורך לנדוד בעקבות עונות הבשלה שונות של צמחים שונים ובעקבות עדרים היווה מגבלה על כמות החפצים שיכלו לסחוב, ואף על מספר השנים שהיה נוח לשם הולדת ילדים. עם זאת, מבחינות רבות היו חייהם של הציידים לקטים טובים יותר בהשוואה לחייהם של רוב החקלאים שירשו את מקומם. הם נהנו ממזון מגוון ובטוח יותר, מבריאות טובה יותר שבאה לידי ביטוי בגובהם ובתוחלת חיים ארוכה יותר, עבדו פחות שעות וסבלו פחות ממצוקות של מחלות, רעב ואולי גם ממלחמות.

ביות צמחים ובעלי חיים

מרכזי הביות המרכזיים של צמחים ובעלי חיים במהפכה החקלאית: אזור הסהר הפורה במזרח התיכון (לפני 11,000 שנה), סין (לפני 9,000 שנה), אזורים בדרום (לפני 5,000 שנה), מרכז (לפני 5,000 שנה) וצפון מזרח אמריקה (לפני 4,000 שנה), מערב אפריקה וניו-גינאה. מלבד פיתוח מוקדם יותר של החקלאות באסיה, צירי מזרח-מערב שלה והעדר מחסומים מהותיים איפשרו נדידה מהירה יחסית של גידולים חקלאיים בין המרכזים השונים ביבשת זו.

המהפכה החקלאית, לא התרחשה בכל המקומות והחברות באותה תקופה, יש חברות ששמרו על אורח חיים של ציידים לקטים גם אלפי שנים לאחר מכן, עד לתחילת המאות ה-19 וה-20. תהליך השינוי הכללי מציידים לקטים לחברה חקלאית נקרא סדנטציה. תהליך זה לא התפתח בכל החברות באופן דומה, ובמקומות רבים היה זה כנראה שינוי מאונס, שכן חיי החקלאים לא היו בהכח קלים יותר. יש מקומות שונים, באזורים יבשים כמו הקטבים וליד מדבריות (בעיקר אוסטרליה), או באזורים מנותקים ונידחים בהם החקלאות היא קשה מאוד או בלתי אפשרית, במיוחד עם הידע והכלים שהיו לפני המהפכה המדעית.

המהפכה החקלאית כללה ביות מספר קטן יחסית של בעלי חיים וצמחים. לרוב ביות בעלי החיים אירע לפני ביות הצמחים והמהפכה התרחשה במקביל במספר אזורים על פני כדור הארץ כאשר בכל אזור ביותו מינים שונים. המינים העיקריים של בעלי החיים שבויתו בתקופה הנאוליתית הם: התרנגולת, הכבש, החזיר, והעז. מאוחר יותר בויתו הפרה, הסוס, החמור והתאו, ומאוחר יותר הלמה, והגמל. הכלב הוא היוצא דופן מכל בעלי החיים שבויתו כיוון שהכלב שימש בן לווייתו של האדם עוד בתקופה המוקדמת לפני כ-100 אלף שנה לפחות, הכלב שונה גם בכך שלא בוית לצורכי מאכל. מיני הצמחים שבויתו הם החיטה, האורז התירס ותפוח האדמה. להלן טבלה מתוך הספר רובים חיידקים ופלדה, לגבי תאריכים ומקומות הביות של בעלי החיים השונים:

מין	תאריך לפנה"ס	מקום
כלב	10,000	דרום-מערב אסיה, סין, צפון-אמריקה
כבשׂ	8,000	דרום-מערב אסיה
עז	8,000	דרום-מערב אסיה
חזיר	8,000	סין, דרום-מערב אסיה
פרה	6,000	דרום-מערב אסיה, הודו, (?) צפון-אפריקה
סוס	4,000	אוקראינה
חמור	4,000	מצרים
תאו	4,000	סין (?)
למה/אלפקה	3,500	אנדים
גמל דו-דבשתי	2,500	מרכז אסיה
גמל חד-דבשתי	2,500	חצי-האי ערב

ביות בעלי החיים התרחש באופן הדרגתי וממושך- עדרים של חיות פרא רכזו באזור בעמק סגור, על מנת שניתן יהיה לנצל את העדר לאורך זמן לא ניצודו כל החיות מיד אלא ניצודו באופן מבוקר תוך הימנעות מצייד של נקבות פוריות. במשך הדורות בני אדם החלו לראות את העדר כרכוש בלעדי, הגנו על העדר בפני טורפים וקבוצות בני אדם אחרות וכן הגבילו את תחום נדודיהם על מנת שלא לעזוב את נכסיהם החקלאיים. כמו כן בתוך החיות שרוכזו וטופחו על ידי בני האדם, הייתה סלקציה נגד בעלי החיים היותר פראיים ומסוכנים לאדם, ובעד בעלי חיים נוחים יותר לביות.

התבססותה של חברה חקלאית מתוך החברה הלקטית אירעה בתהליך ארוך ואיטי במשך אלפי שנים. ביות צמחים אירע ככל הנראה מבלי משים- לדוגמה, לקטים שעסקו במשך דורות בליקוט גרגרי דגנים נהגו לאסוף את השיבולים הגבוהות ובעלות הגרגרים הגדולים, חלק מן הגרגרים הללו לא נצרכו אלא נזרעו מחדש ובכך חל תהליך סלקציה איטי בו התפתחו מינים בעלי תכונות מועילות לאדם.

עבור חיטה לדוגמה, בחיטת הבר לדוגמה כאשר הזרעים בשלים, הם מתנתקים מהגבעול והרוח נושאת אותם למקום רחוק יותר וכך מתאפשרת הפצת זרעים. תכונה זו אינה נוחה לבני אדם שמנסים לקטוף את החיטה. מדי פעם יש מוטציה שמזיקה לצמח באופן טבעי שבה הגרגרים נשארים דבוקים לגבעול גם לאחר ההבשלה. דווקא מוטציה זו מועילה לאדם והוא מרבה את הסוג הזה של החיטה. בהמשך בני האדם מבצעים חקלאות אש - שורפים חלקות יער ונותנים לעשבים (שביניהם חיטה) לצמוח. בהמשך בני אדם שורפים חלקות יער, מפזרים גרגרי חיטה וחוזרים לאחר מספר חודשים כדי בעונה המתאימה כדי לקטוף את החיטה. לאחר מכן מתחילים גם להשקות ולחרוש את האדמה.

גורמים למהפכה החקלאית

בעבר האמינו חוקרים והדיוטות כאחד כי חיי הציידים לקטים קשים מאוד וכי חיי החקלאים צופנים בחובם יתרונות רבים כמו מזון רב יותר, הגנה מפגעי מזג האוויר, בטחון תזונתי רב יותר, יותר רכוש וכו'. עם הזמן נתברר כי רוב ההנחות האלה אינן נכונות וכי חיי החקלאות היו קשים יותר במובנים רבים.

חוקרים רבים היום מתחום האנתרופולוגיה והארכיאולוגיה אינם חושבים שמעבר מאורח חיים של ציידים לקטים לאורח חיים חקלאי הוא בעל יתרונות ברורים מאליהם. ג'ארד דיימונד מאזכר כי קיימים מחקרים בדבר היבטים כמו שעות עבודה, אורח חיים או תחלואה במחלות שבהן נהנו החברות של ציידים לקטים מאיכות חיים טובה יותר יחסית לחברות חקלאיות ממשיכות או שכנות. כמו כן הוא נותן דוגמאות לחברות של ציידים לקטים שבחרו שלא לעבור לחקלאות למרות שהכירו חברות חקלאיות שכנות, וכן חברות ששילבו את שני אורחות החיים (לדוגמה חקלאים נודדים או יושבי קבע שאינם חקלאים) או עברו מחברה חקלאית לחברה של ציידים לקטים.

בספרו רובים חיידקים ופלדה טוען דיימונד כי המהפכה החקלאית התרחשה בצורה שאינה מכוונת- המעבר לחקלאות לא היה תגלית ולא המצאה אלה תהליך ארוך טווח של מאות שנים. היא לא הייתה תגלית שכן לא היו חקלאים שמהם ניתן היה לגלות דבר זה. המעבר לחקלאות גם לא היה המצאה מכוונת שכן הציידים הלקטים לא יכלו לשער מה תהיה השפעת השינויים האיטיים שהם ביצעו בסלקציה של מינים אכילים ובפעילויות נוספות על אופן השגת המזון. לא היה להם דרך לדעת ועל השינויים הרבים שדבר זה יבא לאורחות החיים שלהם (השלכות כמו יישובי קבע וחברות ענק, מלחמות, מגיפות, ממשלות ושאר מוסדות חברתיים ושינויים טכנולוגיה שבאו בעקבות החקלאות).

תחת זאת המעבר לחקלאות היה תהליך מתמשך ואיטי מאוד (לפעמים הפיך) שעברו חברות שונות. בתהליך זה גילו חברות העדפה הולכת וגוברת של אסטרטגיה של חקלאות ויישובי קבע על פני אסטרטגיה של ציידים לקטים נודדים. דיימונד מציין מספר גורמים שגרמו לכך:

• הקטנת כמות הצייד - הכחדת בעלי חיים גדולים על ידי האדם ברוב מקום התיישבות של האדם ובכך הקטנת חשיבות הצייד.
• התפתחות זנים חקלאיים טובים יותר במהלך השנים בסהר הפורה והן בסין וכנראה במספר מרכזים חקלאיים עצמאיים אחרים- זנים בעלי גרגרים ופירות גדולים יותר.
• התפתחות טכנולוגיות של חקלאות וגידול מזון - כמו ממגורה לאגירת מזון, סלים, מגלים וכו'.
• יתרון צבאי לגודל - הגידול בכמות המזון והפסקת הנדידה (שמחייבת נשיאת ילדים קטנים שאינם יכולים ללכת) הובילה לגידול אוכלוסין. חברות חקלאיות גדולות יותר אלה נהנו מיתרון מספרי בקרבות מול ציידים לקטים. כמו כן ההתמחות של חברות החקלאות איפשרה לקיים מעמד של לוחמים מקצועיים, של פקידים ואנשי דת שאיפשרו צבאות לוחמים יעילים יותר.

דעות אחרות

הגורם העיקרי למהפכה החקלאית, לדעת צ'ילד, היה האקלים הגלובלי בסוף עידן הקרח האחרון, עידן הקרח וִירְם. צ'ילד גרס כי האקלים החם והיבש הביא ליעילות מוגברת בעיבוד תבואה, אך גם כפה את היישוב לצד מקורות מים. בסופו של דבר טען צ'ילד כי המורכבת החברתית הצומחת הובילה למהפכה שנייה, המהפכה האורבאנית, בה נבנו הערים.

לאחרונה טען איאן הודר, מנהל החפירות באתר צ'טלהויוק, כי החברות המיושבות ראשונות, והמהפכה אותה הן יצגו, קדמו להתפתחות החקלאות. טענתו היא פיתוח דבריו של ז'אק קווין, חופר האתר הנאטופי מורייבת בצפון סוריה, לפיהם המהפכה הנאוליתית נבעה משינוי מהפכני בפסיכולוגיה האנושית - מהפכת סמלים אשר הולידה אמונות חדשות בנוגע לעולם וטקסים חברתיים הקשורים לצלמיות אישה ואסוף שיטתי של קרני שור הבר.

מלכודת הדבש של המהפכה החקלאית

ערך מורחב – נעילה טכנולוגית

היכולת לקבל עוד מזון על ידי פעולות כמו ניקוי עשבים, בחירה של זרעים גדולים יותר ועוד, נתפסה בוודאי כיתרון בעיני ציידים לקטים. עם זאת, מדובר היה בתהליך איטי מאוד שהתקיים במשך מאות שנים ושקשה היה להבחין בו.

הגידול בכמות המזון ליחידת שטח, (כמו גם המגורים ביישוב קבע) היתרגם לעליה בפריון ולגידול אוכלוסין איטי. לפי דיימונד הגידול באוכלוסייה היה מעט יותר גדול מאשר הגידול בפריון הייבולים והתוצאה הייתה ירידה בכמות הקלוריות לנפש ובאיכות בתזונה הכוללת של כל אדם בממוצע. עם זאת, בני האדם נלכדו במלכודת (נעילה טכנולוגית) שכן ברוב המקרים הם לא יכלו לחזור לחיי הלקטים ציידים - הן בגלל אובדן כישורים, הן בגלל שינויים במבנים החברתיים והן בגלל שכמות האוכלוסייה לא איפשרה דבר כזה, שכן כמות שטח מסויימת בתנאי ציידים לקטים הייתה מספיקה לתמוך באוכלוסייה קטנה יותר.

השפעות החברה החקלאית

ההסתמכות על הכלכלה החקלאית הובילה למספר גדול של שינויים על חברות האדם:

חברות גדולות יותר

בשדה חקלאי, ניתן להגיע לכך ש-90% מהביומסה של דונם מסויים הם צמחים שניתן לאכול חלקים שלהם. זאת לעומת 0.1 מהצמחים שהם ברי אכילה בדונם של יער או שטח בר אחר שזמין ללקטים. מסיבה זו דונם חקלאי יכול להזין רועים ואיכרים רבים יותר - בדרך כלל פי 10 עד פי 100 יחסית לדונם פרעי שעומד לרשות ציידים לקטים.

רוב חבורות הציידים לקטים צריכות לנוד בצורה תכופה בחיפוש אחר מזון בר. דבר זה הגביל את היכולת ללדת ילדים, בשל הצורך לשאת אותם עד שיגיעו לגיל בו הם מסוגלים ללכת בעצמם. לפי ג'ארד דיימונד בקרב הנוודים הולדת ילדים התרחשה כל 4 שנים בממוצע על ידי צירוף של פרישות, הפסקות ווסת בעקבות הנקה ועוד שיטות לייצוב אוכלוסין. בקרב חברות האיכרים לעומת זאת, מקובל היה ללדת ילד כל שנתיים.

גידול אוכלוסין זה איפשר לחברות של חקלאים להיות גדולות יותר וצפופות יותר יחסית לחברות של ציידים לקטים. דבר זה היווה יתרון משמעותי בשדה הקרב בעימותים בין סוגי שבטים שונים ובין חברות שונו. בד בבד הגידול במספר האנשים והגידול בצפיפות גרמו גם לבעיות רבות אחרות לחברות החקלאיות מצד שני. איכות החיים של החקלאים התדרדרה במובנים רבים. פרופ' יובל נח הררי מאבחן כי אין קשר הכרחי בין שיפור המצב האבולוציוני של האדם כמין, לשיפור תנאי החיים של הפרטים הבודדים באותו מין.

יתרונות צבאיים והשפעות על מלחמות

לחברות החקלאיות יש מספר יתרונות צבאיים על פני חברות של ציידים לקטים :

• מוסדות חברתיים גדולים יותר אפשרו לחברות החקלאיות להקים צבאות גדולים יותר, שהיה להם יתרון צבאי מול שבטים קטנים יותר של ציידים לקטים, בגלל יתרונות לגודל בהקשר הצבאי.
• יונקים מבוייתים גדולים איפשרו צבאות רכובים (על סוסים וגמלים בעיקר) שנהנו מיתרון צבאי. דבר זה בא לידי ביטוי בכיבוש דרום אמריקה על ידי האירופאים.
• ההתמחות של החברה החקלאית אפשרה לה לשכלל כלי נשק מתקדמים יותר על בסיס מתכת וגלגלים - כמו מרכבות, חרבות, כידונים, שריון מתכת וכו', דבר זה בא לידי ביטוי במפגשים עם ילידים בדרום אמריקה ובאזור גרינלנד לדוגמה.
• המגפות של החברה החקלאית שנבעו מצפיפות גדולה יותר של האוכלוסייה וחיים יחד עם בעלי החיים, הקנו לה במשך הזמן עמידות מסויימת למגפות אלה, וכאשר בני חברות אלו נתקלו בחברות לא חקלאיות, המגפות חיסלו במהירות חלק ניכר מהאוכלוסייה (מעל 90% במקרים רבים). דבר זה התרחש בעיקר בכיבוש צפון ובדרום אמריקה שם מתו עשרות מיליוני בני אדם במספר מגפות שהובאו על ידי הכובשים האירופאים.
• הדת והמבנה ההיררכי של החברות החקלאיות איפשרו להן לפתח הקמת מעמד של לוחמים (שמתאמנים ומצטיידים בנשק מקצועי), התמחות צבאית מבחינת ארגון ופיתוח טקטיקה ואסטרטגיה צבאית, נכונות הקרבה גדולה יותר של הלוחמים בגלל היבטים דתיים, והכשרה של סוגים שונים של לוחמים שמשתפים פעולה זה עם זה.

ההתבססות על עבודת האדמה חייבה את החקלאים להילחם על אזור מגוריהם. אם בחברה לקטית נתגלה סכסוך טריטוריאלי, יש לשבט המובס היכולת לסגת וללקט באזור אחר. לעומת זאת, חברה המבוססת על חקלאות אינה יכולה להרשות לעצמה לוותר על נחלותיה כיוון שאובדן השדות, הממגורות והעדרים משמעותו כליה ברעב לכל בני השבט, לפיכך לא היה מנוס לחברות חקלאית אלא להגן בכוח הזרוע (והנשק) על נחלתם.

יש ויכוחים בין החוקרים וממצאים שונים לגבי מידת האלימות שהייתה קיימת לפני המהפכה החקלאית. לפי חלק מהממצאים אלימות היתה דבר נדיר יחסית, ולפי ממצאים אחרים ברור שהייתה קיימת אלימות שכללה גם רצח עם, רציחת נשים ילדים וכו'. למרות הוויכוח הקיים, ברור גם כי המעבר לחברות חקלאיות הוביל לעלייה ברמת האלימות ולהגדלת אחוז האנשים שמצאו את מותם בעקבות סכסוכים מזויינים.

גידול אוכלוסייה

ערך מורחב – גידול אוכלוסין

בעקבות היתרונות הצבאיים של החברות החקלאיות על פני החברות של ציידים לקטים הן דחקו אותן עוד ועוד ותפסו את מקומן. לחלופין חברות של ציידים לקטים למדו מהחברות החקלאיות והעתיקו מהן כדי לזכות ביתרון צבאי, ובכל מקרה הפכו לחברה חקלאית כמוהן. המעבר לחקלאות פירושו היה שינוי שטחי-בר גדולים יותר ויותר לשטחי חקלאות, דבר שהגדיל את כמות האוכלוסייה.

בעקבות הכלכלה החקלאית עלה מספר בני האדם על פני כדור הארץ באופן עקבי. מספר בני האדם לפני המהפכה החקלאית מוערך בכ-5-7 מיליוני בני אדם. לאחריה עלה מספרם בהתמדה לעשרות ולמאות מיליונים.

בעקבות המשך קיום החקלאות בויתו מינים נוספים, והחקלאות שוכללה עוד. הפריון החקלאי עלה כתוצאה משילוב של שיטות שונות לדוגמה על ידי מחזור זרעים. דבר זה בתורו, יחד עם עוד המצאות טכנולוגיות איפשר עליה מתמדת באוכלוסיית העולם. מגפות, רעב, אסונות אקולוגיים ומלחמות גרמו בתורם להאטת גידול האוכלוסייה. קצב גידול האוכלוסייה היה איטי וממושך יחסית לקצב גידול האוכלוסייה במאה ה-20 (שבה האוכלוסייה העולמית גדלה פי 4 בתוך מאה שנים). עם זאת, המהפכה החקלאית הובילה לגידול מתמיד, כך שעוד לפני המהפכה התעשייתית כדור הארץ הכיל מספר גדול של בני אדם יחסית ליונקים גדולים אחרים בעלי גודל דומה.

השפעות של ביות בעלי החיים

ביות בעלי החיים הוביל למספר התפתחויות נוספות

• החיות המבוייתות הפכו להיות המקור העיקרי למזון מהחי, במקום בשר ציד. חלק מהבהמות מספקות גם חלב ומוצרי חלב, ובכך מספקות חלבון רב יותר מאשר רק בשר. עם זאת, ביות החיות גרם גם לבעיות רבות בגלל העברת מחלות (רא בהמשך).
• בעלי החיים היו המקור העיקרי לחומר קומפוסט שהגביר עוד יותר את התפוקה החקלאית.
• היונקים הגדולים איפשרו בהמשך לחרוש אדמות, שהיה קשה לחרוש אותן ביד, ובכך הגדילו את השטח שניתן לעבד.
• הגידול במספר בעלי החיים המבוייתים הלך בד בבד עם הגידול במספר בני האדם, כך שהיום תרנגולות, חזירים ופרות וכן כבשים, אווזים ועיזים הם מהחיות הגדולות הנפוצות בכדור הארץ. כך לדוגמה תרנגולות הן העוף הנפוץ בעולם. הררי טוען כי מבחינה אבולוציונית צרה של מספר עותקי הגנים, התרנגולת כמין יכולה להיחשב הצלחה אבולוציונית. עם זאת אין קשר בין הצלחה אבולוציונית לבין אושרו של הפרט, ותרנגולות כמו גם בעלי חיים מבוייתים אחרים חווים חיים רוויי סבל, וקצרים והם כנראה גם היצורים האומללים ביותר עלי אדמות.

קו-אבולוציה של האדם בעלי חיים וצמחים

שדה חיטה בארצות הברית. החיטה הפכה לאחד ממיני הצמחים הנפוצים בעולם, והיא מטופחת בהתמדה על ידי בני האדם. מצד שני הקוד הגנטי שלה מוכתב על ידי אינטרסים אנושיים, וגורלה תלוי במידה רבה בגורל האדם

בדומה לבעלי החיים המבוייתים, החיטה, ושאר הצמחים המבוייתים, עברו יחד עם האדם תהליך של קו-אבולוציה (אבולוציה משותפת) שבו הצלחה והתפשטות של מין אחד הובילה להתפשטות של שאר המינים. לדוגמה הצלחה של גידול חיטה באזורים צפוניים או מדבריים גררה התפשטות שלה לאזורים אלה וגם אפשרה לבני האדם להתפשט לשם ולהגדיל את מספרם באזורים אלה. כיום חיטה וצמחים נוספים כמו תירס, הם סוגי הצמחים הנפוצים עלי אדמות. עם זאת גורלה קשור בצורה הדוקה לגורל האדם. מכאן ניתן לראות בחיטה, באדם ובמינים אחרים סוג של תת מערכת אקולוגית (אקולוגיה חקלאית ובהמשך אקולוגיה עירונית).

במשך השנים השפיעו בני האדם על הגנום של החיטה, כך שחיטה שהתאימה לחקלאות שרדה וזו שלא, נכחדה או נשארה מין נפוץ הרבה פחות (חיטת הבר). בשנים האחרונות הדבר בא לידי ביטוי קיצוני יותר על ידי פיתוח שלהנדסה גנטית והתערבות ברוטלית יותר בגנום של צמחי החקלאות ובעלי החיים המבוייתים.

הקו-אבולוציה באה לידי ביטוי בכך שההיסטוריה האנושית שונתה במידה רבה על ידי "האינטרסים" של החיטה. היבט צר של הביות הוא שבני אדם שלא היו מותאמים בצורה קיצונית לסוגי המאכלים כמו חיטה או אורז סבלו מסחרון אבולוציוני ועד היום יש אנשים רבים שיש להם בעיה בעיכול סוגי מזונות אלה. במובן רחב יותר, בני אדם החלו להשקיע כמות גבוהה מאוד של אנרגיה ושל מאמץ כדי לגדל חיטה (וצמחים אחרים) במקומות שונים ולאפשר לה להתפתח בהם. הדבר כולל הן את המאמץ הישיר והן שינויים עקיפים יותר (כמו מלחמות לשם שימור שטחי חקלאות). פרופ' יובל נח הררי מכנה דבר זה "הונאת החיטה" שכן ההבטחה לחיים טובים יותר שכביכול נובעים מטיפוח החיטה לא התממשה ובמובנים רבים חיי החקלאים היו קשים יותר לעומת חיי הציידים לקטים. לטענתו לא פחות משהחיטה בויתה על ידי האדם, היא בייתה את בני האדם בעצמה -והעובדה היא שלא החיטה גרה בבתים, אלא בני האדם. השפעת החיטה על הגנום האנושי עברה דרך השינויים הרבים והמהותיים בעקבות קשירת גורל בני האדם עם המינים המבוייתים והמעבר לחקלאות.

קו-אבולוציה נוספת התרחשה סביב קבוצה אחרת של בעלי חיים שהפכו לטפילים במערכת הזו - יונים, עורבים, תיקנים, חולדות, "עשבים רעים" ועוד מינים שהנישה האקולוגית שלהם מבוססת במידה רבה על אקולוגיה עירונית והמשך הצלחת האדם כמין.

השפעות בריאותיות

הגנטיקה של המין האנושי הותאמה במשך מיליוני שנים למקורות מזון של צייד וליקוט וכללה בעיקר ירקות, פירות, שורשים, בשר ציד, ודגים. התזונה האנושית התבססה על מגוון ביולוגי גדול מאוד של מקורות מזון (מאות מינים של צמחים, פטריות ובעלי חיים, על תכונותיהם השונות) וחייבה דקות הבחנה בין מינים שונים שחלקם יכלו להזיק לבריאות.

מאז המהפכה החקלאית, ועד למהפכה התעשייתית, רובם המוחלט של בני האדם, מעל 90%, היו איכרים שלא השתייכו לאליטה החברתית. איכרים אלה עבדו קשה מאוד, מבוקר עד ערב, ומזונם היה דל ומורכב לרוב מסוג אחד של דגן: חיטה באזור המזרח התיכון, אורז במזרח הרחוק ותירס באמריקה. במקביל התרחשה גם ירידה כללית במגוון הצמחים ובעלי החיים שעליהם הסתמכה התזונה. תזונה זו גרועה למדי לבני ההומו-סאפינס וחלקם סובלים מאלרגיות וקשיי עיכול, לדוגמה חוסר יכול לעכל קמח חיטה. כמו כן תזונה זו אינה מכילה את כל אבות המזון שלהם זקוק הגוף, לדוגמה איכרים במזרח הניזונים בעיקר מאורז סובלים ממחסור בוויטמין A.

מטחנה נאוליתית של גרגרי תבואה. המעבר לתזונה מבוססת דגנים הוביל לשינויים רבים בבריאות, שחלקם נבע מקשיים גדולים יותר בהשגת המזון ובעיבודו. בנוסף התפתחו טכנולוגיות חדשות עקב כך

הגוף האנושי הותאם לחיי הלקטים ציידים. הוא לא מותאם לעבודות חקלאות קשות שכללו סיכול אבנים, חריש, זיבול השדה, ניכוש עשבים, השקייה, קציר ועוד. בגלל שהאוכלוסייה גדלה ובגלל יצירת מבנים היררכים שחמסו את עודפי המזון מהאיכרים, הם עבדו מבוקר עד ערב בעבודות קשות בעבודות שהשלד שלהם והשרירים שלהם אינם מותאמים לעשות. מסיבה זו עם התפתחות המהפכה החקלאית מתחילים למצוא שלדים עם בעיות שונות הקשורות לעומס יתר על השלד (בעיקר הגף והמפרקים). בנוסף לכך המזונות מבוססי הגרעינים מחייבים קילוף, טחינה, ואפייה בישול או לחלופין הנבטה כדי להכשיר מזון זה לתזונה אנושית.

בנוסף, המעבר ליישובי קבע הוביל לירידה ניכרת בתנאי ההיגיינה, שכן ההכנה של מזונות, הפרשת צרכים נעשתה באותו אזור גאוגרפי, בניגוד לחבורות נוודים של לקטים ציידים. דבר זה הוביל לעלייה בכמות הטפילים ובמחלות הזיהומיות של טפילים וחיידקים. הביות של חיות שונות כמו פרות, אווזים, צאן, חזירים ותרנגולות, ולעיתים קרובות מגע יומיומי עם החיות ומגורים איתם, הביאו לנדידת מחלות רבות מבעלי החיים. רוב המחלות הזיהומיות המוכרות לנו לאורך ההיסטוריה מקורם במגעים עם חיות מבוייתות. דוגמאות למחלות כאלו הן חצבת, דבר ושפעת שהרגו במהלך ההיסטוריה מיליוני אנשים. ככל שגדלו היישובים והופיעו לאחר מכן גם ערים גדולות וממלכות התנאים ההיגייניים הלכו וירדו והחלו להופיע גם מגיפות - מחלות המונית הנודדות ממקום למקום וחוזרות לאחר כמה עשרות או מאות שנים כדי להדביק שוב את האוכלוסייה.

לפי הערכת החוקרים המהפכה החקלאית לא הובילה לשיפור מצב הבריאות ואף להפך. יש ראיות לכך שאנשים סבלו מיותר מחלות, תוחלת החיים התקצרה, החיים היו קשים יותר ואומללים יותר. אנשים לאחר המהפכה החקלאית הפכו נמוכים יותר בהשוואה לאבותיהם מלפני המהפכה.

ירידה בביטחון התזונתי

ערך מורחב – בטחון תזונתי

לכאורה ניתן היה לצפות כי שפע המזון של הדגנים, היכולת לאפסן אותם בממגורות ושיפור פריון החקלאות יביאו לעליה בבטחון התזונתי. למעשה המצב היה הפוך. החקלאות הובילה לשפע כולל של מזון, אבל לגבי רוב עצום של האנושות, פירושה היה הקטנת כמות הקלוריות לנפש בגלל גידול האוכלוסייה המהיר יותר וירידה בביטחון התזונתי.

לקטים סבלו גם הם מבעיות בהספקת המזון, אך מקורות המזון שלהם היו מגוונים בהרבה וכוללים בדרך כלל התבססות על מאות מיני צמחים, פטריות ובעלי חיים. כך שהם לא היו חשופים לסכנה של מחלות שתוקפות את המזונות שלהם, בניגוד לרעב תפוחי האדמה באירלנד לדוגמה. בתקופת בצורת יכלו הלקטים לנדוד (דבר שהיה כרוך בסכנות מצד לקטים אחרים) או לצוד יותר. במקרה של סופה או הרס של סוג מסויים של יבולים הם יכולים לאכול מזונות פחות טעימים שאותם הם לא אוכלים בזמן רגיל.

בניגוד ללקטים, החקלאים תלויים במגוון מצומצם בהרבה של מזון ועם שולי טעות קטנים בהרבה דבר שפוגע בעמידות שלהם לשינויים. במשך רוב ההיסטוריה של החקלאים, רוב רובם של האנשים אכלו מגוון מצומצם מאוד של מזונות. לדוגמה רוב החקלאים באסיה אכלו בעיקר אורז בתוספת כמות קטנה בהרבה של מזון מהחי וירקות שונים.

חקלאים היו חייבים לאגור מזון רב לתקופות של בצורת, חורף קשה ובעיות אחרות בגידולים שלהם ומי שלא עשה זאת מת ברעב. מסר זה חלחל עמוק בתרבות החקלאית ובא לידי ביטוי באגדות כמו "הצרצר והנמלה".

בעיה אחרת של האיכרים בחברה החקלאית היתה החרמת המזון על ידי שודדים, ועל ידי גובי המס של השליטים, אם מקומיים או זרים. שהחרימו את עודפי המזון שנאגרו בעמל כה רב. התוצאה הסופית היתה שגם איכרים שאגרו עודפי מזון מתו לעיתים קרובות בגלל בעיות של רעב, בצורות, מלחמות וכו'.

ההתבססות על מקור מזון עיקרי אחד גרם לכך שאסון טבע כמו שנת בצורת גרם ליבול נמוך ובעקבותיו ניסיונות מלחמה עם שבטים אחרים, נדידה והתפרקות מסגרת השבט או מוות ברעב. שבטי חקלאות לא יכלו לנדוד למקום אחר, שכן היו תלויים באדמותיהם. ולכן במקרה של איום מצד שבט אחר הברירה היחידה שלהם היתה להלחם עד מוות על אדמתם.

מעבר ליישובי קבע ורכוש

לקטים ציידים היו צריכים לנדוד תמידית ולכן כל רכושם היה צריך להיסחב על ידם (או על ידי בעלי חיים מבוייתים). דבר זה הגביל מאוד את כמות הרכוש.

החקלאים חיו באתר מסוים אפשרו הצטברות של רכוש אישי וקשר לנחלות. לימים הפכו מקומות אלה לכפרים ולאחר מכן חלק מהכפרים הפכו לערים. הכפרים הפכו למקום מוגן מפני חיות טורפות ומפני מיני חרקים ויצורים אחרים. כמו כן הוקמו הגנות מפני מתקפות של שבטים אחרים.

ממצב זה, בני האדם הפרהיסטוריים יכלו לאגור מזון עבור תקופות קשות ולסחור בעודפים לא נחוצים. היישובים ועודפי המזון בתחום חקלאות מסויים עודדו התמחות של חלק מהאנשים במסחר והעברת סחורות בין ישובים שונים. לכן עודפי המזון אפשרו ועודדו את היצירה של מעמדות שלא היו בחברות של ציידים לקטים - מעמדות שלא עסקו ביצור מזון אלא היו סוחרים, חיילים, ייצרני כלים (כמו נגרים, כדרים, ובהמשך נפחים) ושליטים.

כמו כן יישובי קבע הובילו לבעיות חברתיות שונות ומשונות כמו חלוקה של רכוש ואדמה, ריבים בין שכנים ועוד. היבט נוסף היה התפתחות של בעיות היגיינה וטפילים שלא היו בחברת הלקטים שנדדה תמידית והתפתחו בחברת יישובי הקבע של החקלאים.

השפעות נוספות

• קיומה של החקלאות אפשרה ועודדה את בני האדם להתחשב בעתיד ולחסוך, הואיל וחקלאי שאינו שומר את חלק מגרגרי החיטה לא יוכל לזרוע בשנה הבאה ולכן יסבול מרעב. בניגוד לרוב היצורים בטבע החל העתיד והתכנון אליו לקבל התייחסות משמעותית יותר ויותר. באופן זה החלו להתפתח גם הפחד מפני המוות וניסיונות לזכות בחיי נצח, ובהמשך גם מושג הזמן ומדידת הזמן.
• הצורך לחסוך, והתנובה הגדלה הובילו עודפי יצור. התמחות של חקלאים במספר מצומצם של גידולים אפשר להם להגדיל עוד יותר את כמות הגידולים ליחידת שטח, בין אם בגלל הבנה טובה יותר של תנאי הגידול, בין אם על ידי סלקציה של זנים טובים יותר. ההתמחות החקלאית עודדה גידול של עודפי מזון כדי שאפשר יהיה לסחור בהם עם אנשים אחרים ועם שבטים אחרים.
• החברה החקלאית הובילה לגידול במספר החברים ביחידה שבטית, והיחידה הפוליטית התפתחה מחבורה קטנה בת 10-20 אנשים, לשבט ולאחר מכן לניגודיות ולערים. פירוש הדבר היה התפתחות של מעמד לוחמים שעסקו בהגנה ובהתקפה. כמו כן התפתח מעמד של שליטים שהנהיגו ולבסוף שלטו על החברה בצירוף של אמונות יחד עם כוח הזרוע. לחברות אלו היה יתרון על פני חברות של ציידים לקטים משום שהיו להם כלי נשק טובים יותר ומספר גדול יותר של לוחמים שהיה להם יתרון מספרי על פני כל חבורה קטנה.
• המלחמות בין בני האדם לבשו אופי המוני יותר, והחלה התפתחות מהירה של כלי נשק שאפשרו יתרון בשדה הקרב. כמו כן, בחלק מהחברות לקיחת שבויים והפיכתם לעבדים הפכה לדבר מקובל.
• התפתחות החברות המורכבות, והמלחמות בניהן הובילו להאצת התפתחויות טכנולוגיות שכללו את המצאת הגלגל, העגלה והסירה.
• התפתחות הדת התאפשרה בחברות גדולות יותר. הדת אפשרה לשליטים לשלוט בכמות גדולה של אנשים, גם אם אלו לא הכירו את השליט או הסכימו עם דרכיו. הדת נתנה לגיטימציה לשלטון השליט. חברות שבהן התקיימה דת נהנו מיציבות שלטונית חזקה יותר, וכן לשכנע אנשים להתאגד יחד למלחמה, ולהקריב את חייהם לטובת הכלל ולזכות ב"גן עדן". דבר זה נתן יתרונות במלחמה מול גופים אחרים שבהם לא היתה דת.
• ביות בעלי החיים הוביל להתפרצות מגפות רבות בקרב בני האדם, כאשר גורמים מחוללי מחלות עברו מבעלי החיים לבני האדם וחזרה לבעלי החיים.
• האבולוציה האנושית החלה להתפתח באופן שונה מאשר עד אז. עד המהפכה החקלאית היו מספר גורמים בגנטיקה האנושית ששיפרו את סיכויי השרידה וההתרבות בקרב בני האדם, שדומים לגורמים בקרב בעלי חיים אחרים. גורמים אלה כוללים כושר גופני וכישורי ציד

כישורי לקטות או התחמקות מטורפים וכן בריאות טובה להתמודדות מול מחלות. גם לאחר המהפכה החקלאית גורמים אלו נשארו חשובים כדי להתמודד עם הקשיים של עבודת השדה, מלחמות ומגפות. אולם במקביל עולה החשיבות של גורמים גנטיים אחרים - כמו היכולת הרטורית, יכולת קליטה מהירה של שפות, יכולת קליטת חשבון ועוד - אלו שיחקו תפקיד בקבלת מעמד חברתי ובעקבות כך לשיפור השרידה וההתרבות של הגנים.

• החלה אבולוציה חברתית ותרבותית שהתקדמה בקצב מהיר יותר, ובאופנים שונים יחסית לאבולוציה הביולוגית.

התפתחות הממלכות והאימפריות

ערך מורחב – סדר מדומיין

לאחר כמה אלפי שנים מאז המאה ה-12 לפני הספירה, תהליך המהפכה החקלאית המשיך להתקדם, עם יותר ויותר ביות של עוד סוגי צמחים ובעלי חיים, הפצה של זנים ומינים בין חברות חקלאיות ופיתוח הידע החקלאי, שהוביל לפיתוח מהפכות חקלאיות מאוחרות יותר. לדוגמה הגילוי של מחזור הזרעים אפשר לגדל שדות בצורה יותר אינטנסיבית, והמצאות כמו רסן הסוס שאיפשרו לחרוש שדות בצורה קלה יותר. עם זאת כבר בתקופה מלפני 5000 שנה הרבה מדפוסי החברה החקלאית כבר קיימים והחקלאות מקיפה חלק נכבד מהאנושות.

מלפני כ-5,000 שנה מתחילות להופיע ערים וממלכות עם תרבויות גדולות יותר ויותר. בתחילה מדובר על יריחו שהיא כפר בן מאות תושבים, לאחר מכן ערים באזור סוריה וטורקיה בערים בנות אלפי תושבים. לאחר מכן מופיעות ערי הממלכה הראשונות באימפריית שומר ומתחילה התפתחות הכתב וממלכה זו שולטת על עשרות אלפי אנשים. לאחר מכן עוברים לאימפריות יותר ויותר גדולות: מצרים שולטת על מאות אלפי עד מיליוני איכרים, בבל ואשור עם מיליוני אנשים, האימפריה הסינית עם עשרות מיליונים והאימפריה הרומית עם מאות מליוני בני אדם.

לשם ארגון כל כך הרבה אנשים במסגרת חברתית אחת, מזון הוא תנאי הכרחי אבל לא מספיק. אם היינו מספקים לשימפנזים עוד ועוד מזון, הם לא היו מתארגנים ביחידות חברתיות גדולות יותר ולא היו מסוגלים ליצור מוסדות חברתיים כמו ערים. לשם כך יש צורך לא רק במזון אלא גם סדר חברתי - חוקים ומוסכמות תרבותיות המשותפים למיליוני בני אדם המבוססים על מיתוסים משותפים. בנוסף לכך, יש צורך בכתב ובטכנולוגיות קטלוג כדי לשמור מידע מספרי מונוטוני של מלאים, מיסים, רכוש וכו' שחיוני כדי לנהל אימפריות של מיליוני בני אדם.

ראו גם

• היסטוריה של החקלאות
• המהפכה הירוקה
• חקלאות
• רובים חיידקים ופלדה

קישורים חיצוניים

• המהפכה הנאוליתית בוויקיפדיה האנגלית
• סדנטציה בוויקיפדיה האנגלית

פרקים מתוך הספר קיצור תולדות האנושות, פרופ' יובל נח הררי, האוניברסיטה העברית, תכנית "אבני פינה", 2011:

• היסטוריה עולמית - שיעור 5 לקראת סוף השיעור, הסבר על התפתחות החקלאות.
• היסטוריה עולמית - שיעור 6 המהפכה החקלאית, "ביות האדם", השפעות המהפכה על איכות החיים של האדם הבודד, השפעותיה על החיטה ועל בעלי חיים.
• היסטוריה עולמית - שיעור 7 מדוע התרחשה המהפכה החקלאית, הקמת הכפרים, התפתחות הערים, עושק האיכרים על ידי השלטונות, חשיבות המיתוסים לקיום חברות גדולות.

הערות שוליים

חקלאות
רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל
אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית
חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא
ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה

אוכלוסין
מושגים: אוכלוסיית העולם - צפיפות אוכלוסין - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - גידול אוכלוסין - מעבר דמוגרפי - גידול מעריכי - כושר נשיאה - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - ביטחון תזונתי - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית - פיצוץ אוכלוסין - אסון מלתוסיאני - שיא תפוקת הנפט - ייצוב אוכלוסין - כלכלת מצב יציב
סרטים וספרים: פצצת האוכלוסין - גבולות לצמיחה - התמוטטות - כלכלת מצב יציב - אריתמטיקה, אוכלוסייה ואנרגיה - תכנית ב'
גידול אוכלוסייה בישראל: אוכלוסיית ישראל - גידול אוכלוסיית ישראל - פריון הילודה בישראל - והארץ מלאה - הסיבות לעליית מחירי הדיור בישראל - פקקי תנועה בישראל - משק המים בישראל - הפורום לאוכלוסייה, סביבה וחברה