התפוצצות אוכלוסין
התפוצצות אוכלוסין (באנגלית: Overpopulation) הוא מצב שבו גודל האוכלוסייה של יצור כלשהו גדול יותר כושר הנשיאה של הגומחה האקולוגית שלו. בעגה המדוברת משתמשים במונח זה בדרך כלל כדי לתאר את מצבה של האוכלוסייה האנושית העולמית ביחס לסביבה שלה -הביוספרה של כדור הארץ. התוצאה של פיצוץ אוכלוסין אנושי עשויה להיות משבר כלכלי, תברואתי, חברתי ומדיני.
בעוד שישנם כאלה המתארים את התופעה כטבעית ואפילו מסבירים באמצעותה את הרעב, את שינויי האקלים את המלחמות במקום להסביר אותם באמצעות סיבות חברתיות, במציאות העוול החברתי הוא מן הגורמים הראשיים לתופעה: ככל ששיעור התמותה במדינה גבוה יותר כך נולדים יותר ילדים. במדינות עם שיעור תמותה נמוך כמות האוכלוסייה לא עולה משמעותית או אפילו יורדת. מה שאומר שאם היו מפנים את עודפי המזון הנזרקים לרעבים מחלקים את המזון בצדק ניתן היה לפתור את הבעיה בהרבה יותר קלות[1] [2].
פיצוץ אוכלוסין אנושי
בהקשר של חברות אנושיות, פיצוץ אוכלוסין, או איכלוס יתר מתרחש כאשר צפיפות האוכלוסין הינה גדולה כל כך עד שהיא גורמת לפגיעה באיכות החיים, להרס סביבתי ניכר, או למחסור ארוך טווח בשירותים ובמוצרים חיוניים.
יש הגורסים כי איכלוס יתר אינו סתם חוסר איזון בין מספר הפרטים בהשוואה למשאבים הנדרשים לשם שרידה, או היחס בין האוכלוסין לבין משאבים (לדוגמה ייצור מזון) להם הם זקוקים כדי לשרוד, וכי תחת זאת זהו מצב של מחסור של משאבים שחייב להיגרם על ידי אוכלוסין ולא על ידי גורמים חברתיים אחרים. זאת היות וחוסר איזון זה יכול להיגרם ממספר גורמים אחרים כמו ניהול גרוע, מלחמה, שחיתות או עוני מקומי. עם זאת הדבר מניח כי כושר הנשיאה של הטבע נשאר קבוע.
איכלוס יתר יכול להיגרם מגידול בשיעור הילודה, ירידה בשיעור התמותה, שקשורים בגידול בתחולת החיים, או משימוש בלתי מקיים ומכלה של משאבים ומערכות אקולוגיות. באופן תאורטי שימוש בטכנולוגיה יכול להקטין את ההשפעה של איכלוס יתר על ידי הגדלה של הפרודוקטיביות של משאבי סביבה. מצד שני, טכנולוגיה עלולה ליצור עומס יתר על מערכות טבע על ידי הגדלת הצריכה והפליטות, וכן על ידי הפיכת הפליטות לרעילות יותר.
משאבים שיש צורך להתחשב בהם כאשר מעריכים מתי גומחה אקולוגית נמצאת באיכלוס יתר כוללים: מים ואוויר נקיים, מזון, מחסה, חום ונושאים נוספים הקשורים לשרידה. במקרה של בני אדם, יש גורמים נוספים כמו אדמה חקלאית וטיפול רפואי; למעט חברות שבטיות הנשענות על לקטות וציד כדי לחיות, פחות משאבים כמו תעסוקה, כסף או משאבים כלכליים אחרים נכללים כמו: חינוך, דלק, חשמל, טיפול רפואי, טיפול שפכים, ניהול פסולת, ותחבורה.
מוסדות ואנשים שונים מודאגים ממשברים שונים. אחת הדאגות היא מפני משבר המים העולמי מהווה את מגבלת המשאב המיידית ביותר עבור האוכלוסייה האנושית. המסמך גבולות פלנטריים משרטט 9 תחומים שבעיה בכל אחד מהם יכולה להיות מגבלה ובחלקן כבר עברנו את הסף הבטוח של פעילות אנושית. בדרך כלל מתרחש משבר חברתי-כלכלי מעל המשבר הסביבתי, כך שלפני שכולם גוועים ברעב הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בצורה של מהומות, מלחמת -אזרחים, גלי הגירה ועוד. דוגמאות לתהליכים אלה מובאים בספר התמוטטות של הביולוג ג'ארד דיימונד במספר חברות עתיקות. רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה מספק חיזוק נוסף לטענה שבדרך כלל לא מדובר במשבר עקב גורם בודד. כך לדוגמה במקביל לאוכלוסייה גדולה סבלה סוריה מצירוף של שחיתות, מתחים חברתיים עקב דיקטטורה ושלטון אליטה של מיעוט אתני, לאלו הצטרפו בעיות של בצורת, תהליכי מדבור ומחסור במים להשקיה. התחממות עולמית החריפה את הבצורות במזרח התיכון והובילה גם לייקור המזון המיובא בשנת 2008, ושיא תפוקת נפט מקומי בסוריה הוביל לקושי גדול יותר לייבא מזון. סך הדברים האלו הביאו ליצירת גלי פליטים, אבטלה ורעב שהיו רקע למהומות שפרצו במדינה בשנת 2011.
הקשר בין גידול אוכלוסין לבין פיצוץ אוכלוסין
המחברים של הספר גבולות לצמיחה מציינים כי פיצוץ אוכלוסין לא חייב להיגרם בהכרח במצב בו האוכלוסייה גדלה, אלא יכול להיגרם גם עקב כל מצב של "החטאה מלמעלה" של גודל האוכלוסייה יחסית לגודל הגומחה האקולוגית.
לדוגמה ייתכן והאוכלוסייה יציבה (או אפילו יורדת), אך כושר הנשיאה של הגומחה האקולוגית הולך ויורד - לדוגמה בעקבות זיהום, סחף קרקע המלחת קרקע ובעיות נוספות. השאלה של המצאות במצב של פיצוץ אוכלוסין מושפעת מגדלי המאגר של גודל האוכלוסייה וכושר הנשיאה של המערכות התומכות שלה. מובן שגורמי זרם רבים וגדלים סקלאריים אחרים משפיעים על גדלי מאגר אלה - כמו זרמי הזיהום, העלות האנרגטית של הפקת מזון, אחוז השטח המעובד למזון, הפריון של אדמות ועוד.
אפשר לדמות את הדבר למשיכת כספים מחשבון בבנק. כל עוד אנחנו מושכים כסף בקצב נמוך מכמות הכסף שנכנסת לחשבון הבנק, אין לנו בעיה. הכסף שאנו מושכים הוא זרם יוצא, והכסף שנכנס לחשבון (מהכנסות מעבודה בדרך כלל) הוא זרם נכנס. אנחנו יכולים להגדיל את המשיכות מעל ההכנסות אם יש לנו חסכונות בבנק - כלומר מאגר. המאגר הזה הוא "באפר" או אמצעי חוסן - הוא מאפשר לנו להתמודד עם תקופות של מחסור בלי להגיע לחדלות פרעון. מצב של חדלות פרעון יכול להתרחש כל עוד ההוצאות שלנו גדולות יותר מההכנסות. בהנחה שזרם ההכנסות לבנק נשאר קבוע, אם ההוצאות שלנו גדלות והולכות עם הזמן (גידול אוכלוסין) אנחנו מחריפים את הבעיה, אם ההוצאות שלנו הן קבועות הבעיה נותרת בגודל קבוע, ואם אנחנו מורידים את ההוצאות שלנו הבעיה הולכת וקטנה. למרות זאת הבעיה קיימת כל עוד ההוצאות גדולות יותר מסך ההכנסות. באופן דומה, אוכלוסייה גדולה יותר מכושר הנשיאה היא בעיה בכל מקרה, וגידול אוכלוסין מחריף את הבעיה, אבל ייתכן משבר גם במצב שבו גודל האוכלוסייה נותר יציב.
אם נמשיך את הדימוי, אנחנו כיום יכולים למשוך יותר - לצרוך יותר מזון לנפש עם גודל אוכלוסייה גדול יותר, תודות לכך שההכנסות שלנו לבנק גדלו. אבל גם ההכנסות האלה - התשומות לחקלאות - הן דברים שתלויים בעצמם בזרמים ומאגרים אחרים. נפט (להפקת חומרי הדברה ולתפעול הציוד החקלאי), גז טבעי (להפקת אמוניה) אשלג ופוספט (המשמשים להפקת דשן כימי) הם כולם משאבים מתכלים המהווים מאגרים שהם הבסיס לזרם המשאבים אל החקלאות. בנוסף החקלאות תלויה במספר רב של מערכות ביוטיות ומשאבים מתחדשים כגון קרקע, מים, אקלים, אור שמש, שירותי המערכת האקולוגית וזרמים ביוספריים כדי שתוכל להמשיך לתפקד.
התאוריה של מלתוס
ערך מורחב – קטסטרופה מלתוסיאנית
תומס מלתוס טען בספרו מאמר על עקרונות של אוכלוסייה, שפורסם ב-1798, כי אם לא תוטל מגבלה על אוכלוסיות של בני אדם, הן תמשכנה ותגדלנה עד שיהפכו גדולות מידי, והמזון שמגודל באדמה חקלאית זמינה לא יספיק. הוא חזה שתהליך זה יתרחש עד אמצע המאה ה-19. הוא טען כי בעוד שמשאבים נוטים לגידול לינארי, אוכלוסייה גדלה באופן מעריכי. בנקודה זו, האוכלוסייה תוגבל על ידי גוויעה ברעב וברעב המוני. מלתוס קרא לבקרת אוכלוסין, על ידי "ריסון מוסרי", כדי למנוע מצב זה. כאשר אוכלוסייה של מין מסויים עוברת את הגבול של משאבים נתונים, היא קטנה, לעיתים באופן חד, היות והמחסור במשאבים גורם לעליה בתמותה. תהליך זה של משוב מחליש משאיר את האוכלוסייה בגודל מתאים, ומבטיח שהיא לא עוברת את כמות המשאבים הנתונה. החיזוי הספציפי של מלתוס נכשל, היות והוא השתמש בניתוח סטטי, וחישב מספרים אל העתיד באופן שנכשל לעיתים קרובות במערכות מורכבות כמו החברה האנושית.
במשך 200 השנים שעברו מאז פרסם מלתוס את התאוריה, התרחשו ברחבי העולם מקרים רבים של רעב המוני שגרמו למותם של מיליוני בני אדם באזורים שונים; תומכי התאוריה של קטסטרופה מלתוסיאנית טענו שמקרים אלו הם דוגמאות להתממשות התחזיות של מלתוס. מתנגדי התאוריה טענו שהם התרחשו בקביעות כתוצאה מנפילה פתאומית בייצור, ולא כתוצאה ישירה של עלייה באוכלוסייה. עם זאת פירוש הדבר שהחוסן של מערכות חקלאות ומזון יורד עם גידול האוכלוסייה - היכולת להשתקם מהפתעות לרעה יורד כאשר המערכת פועלת בצורה אינטנסיבית יותר.
עם זאת, ברמה העולמית, גידול המזון גדל באופן מהיר יותר מאשר גידול האוכלוסייה, דבר שהתרחש בעיקר תודות לגידול בפריון החקלאי. לעיתים קרובות נטען שלחצים עתידיים על ייצור המזון, יחד עם השפעות סביבתיות נוספות על הביוספרה כמו התחממות עולמית, הופכים את האיום של פיצוץ אוכלוסין לחמור יותר בעתיד. מבין הדוגמאות המוכרות יותר של טיעון כזה הוא הספר פצצת האוכלוסין, שנכתב בשנות ה-70 של המאה ה-20, וכן ושהתחזיות שלו היו מבוססות על ניתוח סטטי וגבולות לצמיחה, דו"ח שהוכן על ידי מועדון רומא בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 שהתייחס לבעיות במאה ה-21 בעל ניתוח דינמי יותר. יש גם דוגמאות עדכניות יותר [1].
טיעון דומה הוא לגבי הפיכת בני האדם תלויים בחקלאות תעשייתית תלויית דלק מחצבי בעקבות המהפכה הירוקה. מהפכה זו איפשרה את הגידול באוכלוסייה במהלך המאה ה-20 אבל המשך השימוש בחקלאות תעשייתית הוא פתרון זול (ללא התחשבות בעלויות חיצוניות ונפוץ גם לאחר שנתגלו בה בעיות - לכן זהו סוג של נעילה טכנולוגית. חקלאות תעשייתית עלולה להיתקל בקשיים עקב שיא תפוקת הנפט שבעקבותיו שיאי תפוקה אחרים של אנרגיה וכן עקב שיא תפוקת הזרחן - שניהם משאבים מתכלים. בעוד שגודל האוכלוסייה הוא קשיח יחסית ויכול לרדת בצורה לא אלימה רק בקצב של עשרות שנים, עלולים מחירי התשומות לחקלאות לעלות במהירות רבה.
הפחתת ילודה באמצעות צמצום תמותה ותאוריית המעבר דמוגרפי
ההסבר המלתוסיאני הפשוט לא התרחש לא רק בגלל גידול בפריון החקלאי, אלא גם בגלל שעם השנים ירד פריון הילודה - כמות הילדים שכל אשה יולדת ירד בהתמדה בכל המדינות בעולם. דבר זה גורם לכך שהאוכלוסייה אינה גדלה באחוז גידול אחיד מה שיניב גידול מעריכי, אלא גדלה באחוז גידול הולך ויורד - מה שמניב פונקציית סיגמואיד לפחות לגבי גודל האוכלוסייה עצמה. כפי הנראה הירידה בילודה קשורה לירידה בתמותה - ככל שיותר צאצאים שורדים כך הילודה יורדת. לפי "הקואליציה למקורות מתחדשים" עוני נשאר הסיבה העיקרית לפיצוץ אוכלוסין[3]
עם זאת, נשאלת השאלה: למה אם כך הגידול המשמעותי באוכלוסייה התרחש דווקא בתחילת המהפכה התעשייתית - הרי טוענים שהיא העלתה את רמת החיים?
על רוב המדענים מקובלת תאוריית המעבר הדמוגרפי שטוענת כי העלייה בתוחלת החיים וברמת החיים עם התחלת המהפכה התעשייתית בהתחלה גרמה לגידול באוכלוסייה כי מצד אחד יותר ילדים שרדו והילודה נשארה בערך כפי שהיא ואחר כך גרמה להאטה או עצירה בגידול האוכלוסייה כי האנשים חיו יותר אבל מצד שני הילודה ירדה[4].
אפשר להעלות גם השערה אחרת. המהפכה התעשייתית גרמה בהתחלה לעלייה בתמותה אצל הפועלים והעמים הילידים שנוצלו על ידי הקולוניאליסטים כדי לקדם אותה. ייתכן שזה גרם לעלייה בילודה עקב עלייה בתמותת ילדים אצל הקבוצות האלה ואחר כך כאשר העלייה בכמות המוצרים והירידה בחשיבות העבודה הפיזית עקב מיכון העלתה את הסיכויים לשרוד בקבוצות האלה הילודה ירדה. באירופה שיא הגידול באוכלוסייה נרשם במחצית השנייה של המאה ה-19 ובמאה ה-20 הוא כבר חל לרדת[5]
חשוב לברר את הנושא, כי אם הגידול באוכלוסייה הוא תוצאה של עלייה ברמת החיים, כדי לעצור אותו אפשר לנקוט בעיקר ב-2 אמצעים: או להוריד את רמת החיים ולעלות את התמותה מה שאיננו מוסרי, או באמצעות אמצעי מניעה מודרניים מה שלא תמיד פופולרי. לעומת זאת, אם הוא תוצאה של ירידה ברמת החיים ועלייה בתמותת ילדים, אפשר לעצור אותו באמצעות מיגור העוני מה שיהיה מאוד פופולרי ומוסרי. כמו כן חשוב לברר באיזה אמצעים למגר את העוני: התומכים בשיטה הקפיטליסטית מציעים לעשות את זה בעיקר באמצעות עלייה בצריכה במדינות העניות כמו הודו, סין, אפריקה מה שיכול להיות בעייתי מבחינת קיימות ובריאות. יש שאומרים שאפשר להגיע לכך באמצעות צמצום צריכה לרמה המיטיבה עם הסביבה, החברה והבריאות וחלוקה צודקת.
כיצד צמצום תמותה ועלייה ברמת החיים גורמים לירידה בילודה
אצל בעלי החיים, ככל שיותר צאצאים שורדים, תוחלת החיים ארוכה יותר רמת החיים גבוהה יותר, כך יש פחות ילודה. בעלי החיים הנמצאים ברמה אינטלקטואלית נמוכה יותר כמו לדוגמה הזבובים, בדרך כלל מולידים יותר צאצאים: התמותה בצאצאים שלהם גבוהה ההורים לא דואגים לילדים ורק בילודה גבוהה אפשר לשרוד. מבנה הגוף הפשוט יחסית מאפשר להביא הרבה מאוד צאצאים ולגדל אותם ללא דאגה מצד ההורים. זה ניקרא אסטרטגית "R". מצד שני בעלי חיים הנחשבים לבעלי רמה אינטלקטואלית גבוהה כמו לדוגמה הזאבים מביאים יחסית מעט צאצאים: אצלם התמותה נמוכה יחסית, ההורים דואגים לצאצאים מה שמאפשר לשרוד גם עם יחסית מעט צאצאים. מצד שני מבנה הגוף המורכב שלהם לא מאפשר להביא מספר צאצאים דומה לזה של זבובים. זה נקרא אסטרטגית "K". משהו דומה מתרחש גם אצל בני האדם אם כי זה לא בדיוק אותו הדבר. ניתן לראות שככל שתמותת הילדים יורדת יורדת גם הילודה ולהפך, למרות שהמדענים עדיין לא פיענחו את כל הסיבות.
אצל בני האדם, גורמים המובילים לירידה בשיעור הילודה כוללים גורמים חברתיים כמו גיל מאוחר יותר של נישואים, עליה באחוז הנשים שרוצות לפתח קריירה בשוק העבודה, וירידה בחשיבות הכלכלית של עבודת ילדים בסביבה מתועשת. הגורם האחרון נובע מכך שילדים מבצעים עבודות רבות בחברות של חקלאות זעירה ועובדים פחות בחברות מתועשות יותר, או בחברות הדורשות הכשרה ארוכה יותר לשוק העבודה. התמחות כלכלית גוררת מצב שבו חלק מהמשרות דורשות שנות הכשרה ארוכות. בעוד שבעבר חלק גדול מהמבוגרים לא ידעו לכתוב, כיום כמעט כל האוכלוסייה בעולם המערבי לומדת לפחות בית ספר יסודי וחלק הגדולה גם לומדת חטיבה ו/או תיכון, גם לימודים על-תיכוניים הן באוניברסיטה, הן במסגרות טכנולוגיות והן בתחומים אחרים הופכים נפוצים יותר. דברים אלה דוחים את גיל הנישואין ואת גיל הלידה הראשונה. יציאת נשים לעבודה והשקעה בחינוך מייקרות את הוצאות גידול הילדים ומגבילות את מספר הילדים.
אפשר לחלק את הגורמים לירידה בשיעור הילודה ל-2 קבוצות:
הפחתת ילודה מכוונת - כאשר האנשים בכוונה מפחיתים את כמות הילדים לדוגמה באמצעות אמצעי מניעה.
הפחתת ילודה לא מכוונת - לדוגמה, נישואים מאוחרים יותר או כאשר הילד נשאר בחיים האישה מיניקה אותו זמן רב ולכן לא נכנסת להריון נוסף.
בעוד שהתאוריה של מעבר דמוגרפי מתארת בצורה טובה למדי את המצב במדינות רבות במיוחד במדינות מפותחות. התאוריה עובדת טוב פחות עבור חלק מהמדינות העניות, אם כי גם במדינות עניות כמו מצרים, סוריה או מדינות באפריקה או במזרח הרחוק רואים מגמת שינוי של ירידה בפריון הילודה.
לפי מחקר שנעשה בפינלנד ב-1990, באחת המדינות העניות בעולם בנגלדש, אם לא מתו ילדים במשפחה ממוצע הילדים שהולידה אישה אחת היה 2.6. אם מת ילד אחד הממוצע היה 4.7. אם מתו 2 הוא היה 6.2. אם מתו 3 זה היה 8.3[6]. חשוב לציין שהגדילה בילודה לא פרופורציונלית לעלייה בתמותה. אם העלייה בתמותה היתה גורמת לעלייה פרופורציונלית בילודה אז מכיוון שהעלייה בתוחלת החיים הממוצעת במאות ה-18 וה 19 קרתה בו זמנית עם העלייה בכמות האוכלוסייה, זה היה טיעון לטובת הטענה שהסיבה לעלייה בכמות האוכלוסייה היא העלייה בתוחלת החיים. מכיוון שהיא לא פרופורציונלית ייתכן שלמרות שבממוצע תוחלת החיים עלתה הירידה בתוחלת החיים אצל קבוצות מסוימות גרמה לעלייה משמעותית מאוד בילדים ועקב כך לעלייה בכמות האוכלוסייה.
לפי הנתונים משנת 2014 תמותת ילדים גבוהה נשארת הסיבה העיקרית לילודה גבוהה ומכאן לפיצוץ אוכלוסין[7] מחקר אחד בדק את ההשפעה של תמותה גבוהה בעקבות צונמי באינדונזיה ואת ההשפעה על הילודה. גם האמהות שאיבדו ילד וגם הנשים שכלל לא היו להם ילדים בזמן הצונמי נטו ללדת יותר באזורים בהם קרה האסון בשנים לאחר הצונמי. נטען כי הילודה היתה תגובה לרצון "לפצות על החסר בקהילה". במחקר מובאים עשרות לינקים למחקרים נוספים המעידים על אותו הדבר. יש לציין שהמחקרים האלה מדברים לרוב על מקרים במדינות בהם ההפחתה המכוונת באמצעות אמצעי מניעה היא פחות נפוצה. למרות זאת האפקט נוכח תמיד[8].
אפשר לשער שבחברה בה הרבה מהילדים מתים לאישה שיהיו לה יותר ילדים יהיה יותר סיכוי שהילדים האלה יגיעו לבגרות יתחתנו יולידו ילדים ויעבירו את התכונה הזאת(ללדת יותר ילדים) הלאה. לעומת זאת בחברה עם יותר יציבות ופחות תמותה הילדים של אישה שיהיו לה פחות ילדים יגיעו למעמד גבוה יותר יש יותר סיכוי שיתחתנו ויעבירו את התכונה הזאת(ללדת פחות ילדים) הלאה.
בתקופת יקטרינה השנייה הגיע לשיא שיעבוד האיכרים ברוסיה, בין היתר בגלל תחילת המהפכה התעשייתית - האיכרים הוכרחו בכח לעבוד במפעלים. ב-1762 פרסמה יקטרינה סוג של "הצעה לתכנית עבודה" לוועדה גדולה שהיא כינסה כדי לקבוע חוקים חדשים, כאשר הועדה היתה חלקית נבחרת על ידי האוכלוסייה. לאחר כשנה לאחר שהועדה הציעה דברים שהיו לא לרוחה של הקיסרית, הועדה פוזרה בטענה שעכשיו התחילה מלחמה עם טורקיה. בהצעה לתכנית עבודה הזאת (ברוסית Наказ, Nakaz, נאקאז), בסעיף 266 היא כתבה שלאיכרים ברוסיה יש לעתים קרובות 12, 15 ואפילו 20 ילדים מאישה אחת, שמהם בקושי רבע מגיע לבגרות, מה שנחשב כלא נורמלי בעבור בעלי האחוזות[9]. מכאן ניתן לשער שיש קשר בין הילודה והתמותה.
באיי הפחסא האוכלוסייה גדלה כאשר מצבה הורע בעקבות כריתת היערות, ביותר מפי 3. מה ששוב מצביע על קשר בין עלייה בתמותה לעלייה בילודה.
לפי מספר מחקרים שנערכו לאחרונה, כמות המזון שיוצרה בימי הביניים הספיקה לאוכלוסייה בסך הכל, ומקרי רעב היו בעיקר בתקופות של מפגעים אקלימיים[10]. מצד אחד זה אומר שאם היו מקרי רעב זה בעיקר בגלל שבעלי החוות לקחו מהאיכרים חלק גדול מהלחם שהם ייצרו (מה שלא נתן להם אפשרות לעשות מאגרי מזון למקרים של בצורת או הצפה). מצד שני זה אומר שאם האוכלוסייה לא גדלה בימי הביניים זה אולי לא בגלל שהמחסור במזון הגביל אותה אלה בגלל משהו אחר. אולי מצבם של האיכרים היה טוב יותר יחסית למצבם של קבוצות רבות באוכלוסייה מאוחר יותר ולכן היתה פחות ילודה.
יש עוד מחקרים המעידים על התופעה. לדוגמה לפי המחקרים האחרונים אורח החיים של האיכר בימי הביניים היה טוב יותר מאשר בתקופה הרומית ובתקופת הרנסאנס. הם היו גבוהים יותר מה שמעיד על גישה טובה יותר למזון ועוד. הם גם היו גבוהים יותר מתושבי הערים וכך נמשך הדבר עד המאה ה-19[11]. יש לכך מסקנות בנושא מחסור ועודף: בימי הביניים יצרו פחות אבל המזון הספיק ליותר. ייתכן והערך הנמוך יחסית שנתנו אז לצבירת כמות מוצרים מקסימלית גרמה לאנשים לנצל אחרים פחות אינטנסיבית ועודה קהילות כפריות חזקות. אבל זה אומר גם שהאוכלוסייה בימי הביניים היתה קטנה יותר מהאוכלוסייה בתקופות המאוחרות יותר לא בגלל אורח חיים נמוך יותר אלה בגלל משהו אחר - ייתכן וילודה נמוכה יותר.
כל זה אומר, שאם היו מפנים את שליש המזון בעולם שנזרק לרעבים ומפסיקים את המלחמות ניתן היה לפתור את בעיית פיצוץ האוכלוסין כי במדינות עם שיעור תמותה נמוך כמות האוכלוסייה לרוב לא עולה ואפילו יורדת. באירופה כמות הילדים הממוצעת במשפחה היא 1.58. באפריקה מדרום לסהרה היא הגבוהה בעולם[12].
גבולות עליונים לגידול האוכלוסייה
הביולוג ג'ארד דיימונד ממחיש בספרו התמוטטות מדוע גידול אוכלוסין מתמשך בקצב קבוע אינו אפשרי בייקום סופי. במצב זה מתקיים גידול מעריכי, וגם בקצב גידול שנראה צנוע, אוכלוסיית העולם מגיעה מהר למדי לגבולות אבסורדיים כמו 10 אנשים לכל מטר רבוע שיש בכדור הארץ, מסת כדור הארץ או אפילו מאסת הייקום.
לדוגמה בקצב גידול של 1.1% בשנה, קצב הגידול העולמי של אוכלוסיית העולם לשנת 2011, האוכלוסייה מכפילה את עצמה כל 66 שנה. בקצב זה, אם מתחילים מאוכלוסייה של 7 מיליארד אנשים, מגיעים לכך שמסת האנושות שווה למסת כדור הארץ תוך 3,250 שנה, למסת השמש תוך 4,000 שנה ולמסת הייקום בתוך 10,530 שנה. גידול אוכלוסייה שנתי כמו בישראל של 2% בשנה מוביל להגעת למסת הייקום בתוך 6,000 שנה - אלו פרקי זמן שיכולים להראות ארוכים, אבל הם קצרים מהזמן שעבר מאז תחילת המהפכה החקלאית ועד ימינו.
גבולות פחות אבסורדים הם הגעה לכך שבקצב גידול של 1.1% בשנה, תוך 1,300 שנה בכל מטר רבוע של כדור הארץ יצטרכו להצטופף 10 אנשים. כולל סך כל שטחי האוקיינוס. אם נניח כי מחר בבוקר האנושות מסוגלת לבצע הארצה (טרה-פורמיג) של המאדים ולהעביר לשם חצי מאוכלוסיית העולם, ללא כל עלות כלכלית, במצב של המשך הגידול המעריכי, תחזור צפיפות האוכלוסייה בכדור הארץ למצבה הקודם בתוך 66 שנה.
חלק גדול מהמדענים העוסקים בתחומים הסביבה וכלכלה סביבתית, כמו פול ארליך ודונאלה מדווז, הגיעו בעקבות חישובים אלה, וחישובים קרובים יותר של השפעות האנושות על מערכות אקולוגיות ומשאבים מתכלים למסקנה שהמשך גידול המין האנושי ללא גבול היא דבר בלתי סביר. מסקנה נוספת היא כי ייצוב אוכלוסין יתקיים בצורה של הסכמה חברתית או בצורות אחרות כמו רעב, עוני, מחלות, מלחמות וכו'.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- פיצוץ אוכלוסין בוויקיפדיה האנגלית
- צפוף לכם? זה עוד כלום תני גולדשטיין על הצפיפות בישראל, 21.04.2008 ynet
- הבעיה: יש כאן יותר מדי אנשים ראש סוכנות ה-CIA מתבטא בנושא. 06.05.2008 ynet
- פיצוץ אוכלוסין בישראל שמעון ביגלמן 30.08.2000 ynet
- "זוגות המולידים יותר מ-2 ילדים פוגעים בסביבה" יועץ סביבתי של ממשלת בריטניה, ynet, 01.02.2009
- אוכלוסין: הטאבו האחרון מאמר ומגזין נושא באתר "אמא ג'ונס".
- אוכלוסיית העולם ומאסת הייקום גיליון נתונים על המשך תאורטי של גידול האוכלוסייה בקצב גידול קבוע (גידול מעריכי)ומגבלת המאסה של הייקום.
- תביאו פחות ילדים, או צפו לגרוע מכל נטע אחיטוב בראיון עם פול ארליך, הארץ 01.12.2012
- פיצוץ אוכלוסין, מקרה מבחן על פיצוץ אוכלוסין בניגריה, אליזבת רוזנטל, ניו יורק טיימס, 24.4.2012
- אסף זגריזק, "תהיה כאן קטסטרופה". ישראל 2065 תמונת מצב, וואינט, 30.12.2016
- גארדיאן, במצרים נולד תינוק כל 15 שניות, והממשלה רוצה להגביל את הילודה: "שניים זה מספיק", הארץ, 4.1.2019
הערות שוליים
- ^ NANA NANITASHVILI EDITOR: KENNETH HOWSE Infant Mortality and Fertility Population Horizons Factsheet No.5, קיץ 2014
- ^ Jenna Nobles Elizabeth Frankenberg Duncan Thomas [http://www.nber.org/papers/w20448.pdf THE EFFECTS OF MORTALITY ON FERTILITY: POPULATION DYNAMICS AFTER A NATURAL DISASTER] NATIONAL BUREAU OF ECONOMIC RESEARCH ספטמבר 2014
- ^ RRC Logo Renewable Resources Coalition Overpopulation: The Causes, Effects and Potential Solutions 6 בדצמבר 2018
- ^ Raivio K How does infant mortality affect birth rates? 1990 US National Library of Medicine National Institutes of Health Search database
- ^ ויקיפדיה Historical population of the world
- ^ Raivio K How does infant mortality affect birth rates? 1990 US National Library of Medicine National Institutes of Health Search database
- ^ NANA NANITASHVILI EDITOR: KENNETH HOWSE Infant Mortality and Fertility Population Horizons Factsheet No.5, קיץ 2014
- ^ Jenna Nobles Elizabeth Frankenberg Duncan Thomas [http://www.nber.org/papers/w20448.pdf THE EFFECTS OF MORTALITY ON FERTILITY: POPULATION DYNAMICS AFTER A NATURAL DISASTER] NATIONAL BUREAU OF ECONOMIC RESEARCH ספטמבר 2014
- ^ יקטרינה השנייה НАКАЗ КОММИССИИ О СОЧИНЕНИИ ПРОЭКТА НОВАГО УЛОЖЕНИЯ, С ПРИНАДЛЕЖАЩИМИ К ТОМУ ПРИЛОЖЕНИЯМИ 1762, Президентская Библиотека
- ^ ויקיפדיהHistory of agriculture - Europe
- ^ ויקיפדיה Tall men of the Middle Ages
- ^ ויקיפדיה Total fertility rate ויקיפדיה
| אוכלוסין | |
|
מושגים: אוכלוסיית העולם - צפיפות אוכלוסין - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - גידול אוכלוסין - מעבר דמוגרפי - גידול מעריכי - כושר נשיאה - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - ביטחון תזונתי - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית - פיצוץ אוכלוסין - אסון מלתוסיאני - שיא תפוקת הנפט - ייצוב אוכלוסין - כלכלת מצב יציב |
 |
|
סרטים וספרים: פצצת האוכלוסין - גבולות לצמיחה - התמוטטות - כלכלת מצב יציב - אריתמטיקה, אוכלוסייה ואנרגיה - תכנית ב' | |
|
גידול אוכלוסייה בישראל: אוכלוסיית ישראל - גידול אוכלוסיית ישראל - פריון הילודה בישראל - והארץ מלאה - הסיבות לעליית מחירי הדיור בישראל - פקקי תנועה בישראל - משק המים בישראל - הפורום לאוכלוסייה, סביבה וחברה | |
| קיימות | |
|
תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין |
 |
|
מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב | |
|
ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים | |