השפעות בריאותיות של סוכר

ההשפעות הבריאותיות של סוכר מתייחסות לשורה של בעיות בריאות שמעורר סוכר במזון, ובעיקר סוכר שמוסף למזון מעובד ולמשקאות ממותקים, בצורה מלאכותית- סוכר סמוי. הנזקים הבריאותיים של צריכת סוכר כוללים תרומה לסוכרת, השמנת יתר, מחלות לב וכלי-דם, עששת. כמו כן יש מחקרים המצביעים על קשר בין צריכת סוכר למספר סוגי סרטן ולאלצהיימר. בשנים האחרונות יש ביסוס מחקרי חזק יותר שמקשר הן מבחינה סטטיסטית ואת המנגנונים שבהם צריכת סוכר מהווה גורם סיכון בריאותי חשוב בתזונה המערבית, ולכן ההמלצות של ארגוני בריאות ותזונה כמו ארגון הבריאות העולמי, וארגוני לב וסרטן הן להפחית בצריכת סוכרים אלו כחלק מתזונה בריאה.

לגבי רוב בעיות הבריאות, הכוונה היא לסוכר מוסף או סוכר חופשי - סוכר שנמצא במשקאות ממותקים כולל מיצי פירות, ממתקים, מעדני חלב שונים, עוגות ומוצרי מאפה שונים. סוכר שקיים בפירות שלמים וסוכר בחלב לא נחשב לרוב כסוכר מזיק, בגלל שתהליך העיכול שלו הוא שונה. וממליצים להפחית צריכת משקאות ממותקים ולהפחית צריכת סוכר ומזון מהיר ומזון מעובד, ולהעדיף דיאטה עשירה בירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות.

סוכר טבעי, סוכר חופשי וסוכר מוסף

ארגוני בריאות מבצעים הבחנה ברורה בין סוכר טבעי לסוכר סוכר חופשי או סוכר מוסף.

סוכר טבעי הוא סוכר שקיים בפירות וירקות בצורתם השלמה (פרוקטוז מפירות שלמים) או סוכר שנמצא בחלב באופן טבעי (לקטוז).

סוכר חופשי מוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי כסוגי סוכרים שונים - כולל חד-סוכר (Monosaccharide) - כגון גלוקוז ופרוקטוז וכן דו-סוכר (Disaccharide) כגון סוכר לבן או חום - שמוספים על ידי היצרנים של המזון, הטבחים או הצרכן וסוכרים שנמצאים בדבש, סירופ, מיצי פירות ותרכיזי פירות. ההמלצות להגבלת סוכר לא מתייחסות לסוכרים שיש בפירות ובירקות שלמים ולא לסוכרים שנמצאים באופן טבעי בחלב בגלל שאין ראיות לכך שצריכת סוכרים אלה משפיעה לרעה על הבריאות.

סוכר מוסף מוגדר על ידי ארגון רופאי הלב של ארצות הברית ככל סוכר או ממתיק בעל ערך קלורי שנוסף למזון או משקה במהלך עיבוד המזון (סוכר שהוספנו לקפה לדוגמה). סוכר מוסף יכול לכלול סוכרים טבעיים כמו סוכר לבן, סוכר חום או דבש או ממתיקים בעלי ערך קלורי אחרים שעברו שינוי כימי כמו סירופ תירס עתיר פרוקטוז High fructose corn syrup - אחד התחליפים הפופולריים והזולים לסוכר המופק מסלק סוכר או קנה סוכר. [1]

חלק גדול מהסוכר שאנשים צורכים הוא "סוכר סמוי" שנמצא בתוך מזונות שלא בהכרח נתפסים כמזונות מתוקים. לדוגמה כף אחת של קטשופ מכילה כ-4 גרם (בערך כפית אחת) של סוכר חופשי. פחית של משקה ממותק כמו קולה, מכילה עד כ-40 גרם (כ-10 כפיות) של סוכר חופשי. ישנם תוספים שונים שמסתירים את הטעם המתוק - מזון מלוח, חמוץ או חריף. במקרה של נוזלים - נוזלים חמוצים (כמו מיץ עגבניות) או חומצה (במקרה של משקאות תוססים) מסתירים וממתנים את הטעם המתוק של הסוכר. לא תמיד קל לדעת את כמות הסוכר שיש במוצר - מוצרי חלב, או מוצרים שיש בהם פירות מקשים במיוחד בגלל שכמות הסוכר שבהם מתייחסת לסוכר מוסף או חופשי יחד עם הסוכר הטבעי שלא תמיד מזיק. [2] עבור אדם מערבי, כמות גדולה של סוכר מתחבאת במשקאות ממותקים ובמאכלי חלב שונים.

המלצות של ארגוני בריאות לגבי סוכר

כבר בשנת 2003 המליץ ארגון הבריאות העולמי להגביל את צריכת הסוכר המוסף למזון לשיעור הנמוך מ-10% מכלל צריכת הקלוריות ליום. באפריל 2015 חזר הארגון על ההמלצה להגביל את צריכת "הסוכר החופשי" ל-10% מכלל צריכת הקלוריות. ארגון הבריאות העולמי הוסיף כי יש יתרונות בריאות נוספים על הגבלת הכמות ל-5% מצריכת הקלוריות היומית שהם בדרך כלל כ-25 גרם סוכר ליום או כ-6 כפיות סוכר ליום. . באופן ממוצע הארגון ממליץ לנשים בוגרות לצרוך עד 6 כפיות סוכר ולגברים בוגרים לצרוך עד 8 כפיות סוכר ליום.

ארגון הבריאות העולמי, ממליץ "המלצה חזקה" להפחית את צריכת הסוכר מ-10% מכלל צריכת הקלוריות, וזאת בהתבסס על מחקרים מדעיים מעודכנים לשנת 2015. לפי הארגון מבוגרים שצורכים פחות סוכר הם בעלי משקל גוף נמוך יותר, וכן שצריכת סוכר גדולה יותר קשורה לעליה במשקל. כמו כן מחקרים מראים כי ילדים עם צריכה גבוהה של משקאות ממותקים (כולל משקאות מוגזים כמו קולה וכו') הם בעלי סיכוי גבוה יותר להיות בעלי משקל-יתר או משקל-יתר-קיצוני לעומת ילדים שצרכו מעט משקאות קלים. כמו כן הראיות מצביעות על כך שבעיות שיניים נפוצות יותר כאשר צריכת הסוכר מהווה מעל ל-10% מסך האנרגיה הנצרכת. המשמעות של המלצה חזקה כזו היא כי ניתן לאמץ אותה כמדיניות ציבורית ברוב המקרים.

יש המלצה נוספת של ארגון הבריאות העולמי להפחית את הצריכה של סוכר לפחות מ-5% מצריכת הקלוריות. המלצה זו פחות חזקה, היות והיא מבוססת על פחות מחקרים על צריכה של כמות נמוכה של סוכר. כמו כן המלצה זו מבוססת על הממצא לפיו עקב הירידה החדה בצריכת הסוכר שהתרחשה באירופה בזמן מלחמת העולם השנייה (מ-15 ק"ג בשנה לאדם ל-0.2 ק"ג בשנה) הייתה ירידה בבעיות השיניים בשנים שלאחר המלחמה.

האגודה האמריקאית לחקר הסרטן (AICR), בעקבות סיכום של אלפי מחקרים בתחום, הצהירה כי ניתן למנוע לפחות שליש ממקרי התחלואה בסרטן על ידי שינוי או שמירה על אורחות חיים לפי עשרה כללים. שניים מתוך הכללים האלה מתייחסים בצורה ישירה לסוכר: המלצה של הימנעות ממשקאות ממותקים - ההמלצה היא לשתות בעיקר מים ומשקאות לא ממותקים. המלצה נוספת היא הגבלת צריכה של מזון מהיר בעיקר כאלה עשירים בשומן רווי וסוכר. שני כללים נוספים נוגעים לתזונה ונוגעים לסוכר בצורה עקיפה - שמירה על משקל בטווח בריא, והימנעות מצבירת עודף משקל עם העליה בגיל ואכילה של דיאטה עשירה בירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות.

איגוד רופאי הלב בארצות הברית ממליץ לגברים בוגרים לצרוך עד 9 כפיות סוכר ביום (38 גרם). ההמלצה לנשים בוגרות היא לצרוך עד 6 כפיות סוכר ביום (25 גרם).[3] להשוואה בפחית אחת של קולה יש כ-9 כפיות סוכר. גם אנשים שלא מוספים סוכר למזון שלהם עלולים להיות בסכנה היות ואנשים רבים במערב צורכים בממוצע כ-20 כפיות סוכר ביום על ידי סוכר שנמצא בתוך מזונות ומשקאות שונים. [4] הצריכה הממוצעת בישראל היא 30 כפיות סוכר מוסף ליום, לא כולל סוכר שנמצא בפירות לאכילה או לקטוז בחלב.

על פי איגוד רופאי הלב בארצות הברית, בעוד שמקסימום הסוכר המוסף שבטוח למבוגרים לצרוך ביום עומד על 6-9 כפיות, לילדים המקסימום המומלץ הוא נמוך יותר. ילדים בגילאי 6-8 אמורים לצרוך כ-1,600 קלוריות ביום ולכן ההמלצה היא לכל לצרוך לכל היותר עד 3 כפיות סוכר ביום. עבור ילדים גדולים יותר שצורכים כ-1,800 קלוריות ביום, צריכת הסוכר המומלצת היא לכל היותר כ-5 כפיות סוכר ביום. [5]. הערכה היא כי רוב הילדים צורכים כמות גדולה בהרבה של סוכר. לדוגמה במעדן אחד של מעדן חלב "דני" יש 2.6 כפיות סוכר. [6]

התמכרות לסוכר

קיימת מחלוקת בין חוקרים כיצד לתייג את המשיכה לסוכר - האם מדובר בהתמכרות או בדבר אחר והאם מדובר בהתמכרות "פשוטה" או במסלול מסובך יותר שתלוי בהיבטים נוספים.

יש הסכמה רחבה כי "סוכר", או "הטעם המתוק של סוכר", דומה בצורות מסויימות להתמכרות לפחות בחלק מההיבטים. לדוגמה ככל שמעלים את הצריכה, רוצים עוד. לדוגמה כאשר לוקחים חתיכת עוגה רוצים עוד חתיכה, גם כאשר בהתחלה חשבנו שאנחנו מלאים ואין לנו עוד מקום. קשה להפסיק לצרוך סוכר. כשמנסים להפסיק, נתקלים בסוג של "קריז". תכונה אחת של מוצרים בעלי סוכר כמו גלידה או עוגה או לחם טרי היא שקשה להתנגד לאכול אותם גם כאשר אנחנו יודעים שהם מזיקים לנו, וגם כאשר אכלנו ארוחה דשנה. בהיבטים אחרים המומחים חלוקים. לדוגמה יש מחשבה שלא לא רק הסוכר ממכר, אלא גם תחליפים של סוכר. לא ברור מהו מנגנון ה"התמכרות". האם זה החומר עצמו, כמו במקרה של ניקוטין? או שאנחנו מתמכרים לטעם, ולכן התחליפים לסוכר עלולים להיות ממכרים כמו הסוכר עצמו ? הוצעו כמה מנגנונים, אבל המומחים עדיין לא תמימי-דעים ויש מקום למחקר נוסף. כמו כן בוצעו כבר ניסיונות של הטיית מחקרים על ידי חברות מזון בתחום זה. יש טענות כי תעשיית הסוכר (ובכלל זה, סירופ תירס, איגודים המגדלים תירס, וכד') השקיעו כסף רב כדי להראות שכל בעיות הבריאות נובעות משומן, כדי להטות את תשומת הלב הציבורית והמחקרית הרחק מסוכר.

אחת השאלות היא מדוע קשה לנו להתנגד לצריכת סוכר. לפי הפסיכולוגית וחוקרת התזונה, Nicole Avena, צריכה של סוכר או מזונות עתירי פחמימות כמו דגני בוקר, שולחת סינגל חיובי במוח שאומר שכדאי לצורך עוד מהסוכר. בהמשך גם קולטנים בקיבה משחררים דופמין שמעורר הרגשה טובה במוח. סמים כמו אלכוהול, ניקוטין או קוקאין יוצרים שיבוש במערכת הדופמין, דבר שגורם לכך שאנשים מתמכרים אליהם. סוכר מגדיל גם כן את שחרור הדופמין אם כי לא באותו עוצמה. סוכר הוא אחד המאכלים שגורמים לשחרור דופמין במוח, וזאת בניגוד לירקות שאינם משחררים דופמין. כאשר אוכלים ארוחה מזינה יש הנאה ממנה, אבל עם הזמן הנאה זו יורדת. הסיבה לכך היא כפולה מצד אחד יש אינטרס שנשים לב אם המזון מקולקל כדי שלא נחלה. ומצד שני קיים תמריץ לנסות מזונות חדשים כדי לגוון את המזון. בבני אדם אכילת מזון מגוון מעלה את הסיכוי לתזונה בריאה ומאוזנת שמכילה את כל הוויטמינים ואבות המזון. לעומת זאת בסוכר המצב שונה - אם אוכלים ממנו בכמות קטנה או אוכלים אותו בצורה נדירה, ההשפעה שלו דומה לארוחה מזינה ויש התרגלות עם הזמן של הסיגנל, לעומת זאת אם צורכים אותו בכמות גדולה, רמות הדופמין לא יורדות ואכילת הסוכר ממשיכה להיות מתגמלת, במובן זה, סוכר מתנהג קצת בדומה לסמים.

מחקר משנת 2016 מצא כי אין כמעט ראיות לתמיכה בהתמכרות לסוכר בבני אדם, וכי ממצאים מספרות של ניסויים בעלי החיים מראים שהתנהגויות דמויי התמכרות, כגון בינגינג, מתרחשות רק בהקשר של גישה לסירוגין לסוכר. התנהגויות אלו נובעות, ככל הנראה, מגישה מתמדת לטעימות מתוקות או למזון טעים מאוד, ולא להשפעות הנוירוכימיות של הסוכר. החוקרים טוענים שאין להתייחס לסוכר כדבר ממכר על סמך הראיות שיש כרגע. מחקר משנת 2010 מצא כי התאוריה לפיה התמכרות לסוכרוז היא גורם מרכזי בהשמנה ובבעיות אכילה אינה נכונה - המחקר בודק בספרות סדרה של תחזיות שניתן להסיק מההשערה שיכולה להתפתח התמכרות לצריכת סוכרוז. אבל לא מוצא מימוש של תחזיות כאלה בספרות שעוסקת בנושא בבני אדם.

מחקר משנת 2007, טוען כי בנסיבות מסוימות חולדות יכולות להיות תלויות בסוכר. וכי בתנאים מסויימים דבר דומה יכול להתרחש בקרב בני אדם. המחקר טוען שבנסיבות מסוימות, גישה לסירוגין לסוכר עלולה להוביל להתנהגות ושינויים נוירוכימיים הדומים להשפעות של חומר ממכר. על פי הראיות בחולדות, גישה לסירוגין לסוכר מסוגל לייצר "תלות".

מחקר משנת 2017 שבדק מחקרים על חיות, מצא תחומי חפיפה ביחס למספר מימדים של התמכרות, כולל: בינגינג (זלילה ראוותנית), השתוקקות, פיתוח סיבולת (צורך בהגדלת המימון), בעיות נסיגה, סובלנות צולבות, תלות צולבת, תגמול ואפקטים אופיואידים. המחקר הסיק כי התמכרות לסוכר כנראה תלויה בשחרור פנימי של אופיואידים טבעיים בעקבות צריכת הסוכר. הן מבחינת כימיה של העצבים והן מבחינת התנהגות יש חפיפה בין צריכה מוגזמת של סוכר לבין סמים.

בעוד שיש מחלוקת אם סוכר לבדו מהווה גורם של "התמכרות", יש יותר ויותר מחקרים שטוענים כי מוצרים מסויימים, במיוחד כאלה שעתירים בסוכר ובשומן, הם "ממכרים" וכי במספר צורות של השמנה ניתן לטפל כסוג של "התמכרות לאוכל". עם זאת גם בנושא זה יש דעות חלוקות.

יש רופאים וגורמים שונים הטוענים כי סוכר גורם להרגשה של "הי" ולאחר מכן יש נפילה של רמת הסוכר בדם ודבר זה יותר תחושה של "לו" ומעודד צריכה נוספת של מזונות עתירי סוכר ופחמימות. [7], [8]

דלדול אגו וצריכת סוכר

בספר לחשוב מהר לחשוב לאט (ספר) מתאר הפסיכולוג דניאל כהנמן היבטים של "מערכת 1" - שמקבלת החלטות מהירות ובצורה אוטומטית, לעומת "מערכת 2" השקולה יותר שלוקחת החלטות בצורה איטית ושקולה. פרק 3 בספר עוסק בשאלה של "דלדול אגו".

ניסויים מראים שמאמץ קוגניטיבי ויכולת שליטה עצמית ניזונים מאותו מאגר משאבים וביצוע מאמץ קוגניטיבי מגביר את הסיכוי שנכנע לפיתוי. לדוגמה ניסיון לזכור מספר בן 7 ספרות – במצב זה קל יותר להיכנע לפיתוי של קינוח משמין על פני קינוח בריא יותר. שכן במצב זה מערכת מספר 1 נכנסת לפעולה והיא חובבת דברי מתיקה. ניסויים של הפסיכולוג רוי באומיינסטר Baumeister ועמיתיו הראו שכל סוגי המאמץ הרצוני – מאמץ קוגניטיבי, רגשי או גופני שואבים משאבים ממאגר משותף של "אנרגיה מנטלית" – לפחות בצורה חלקית. הם הצביעו על תופעה שמכונה – הידלדלות אגו Ego deplation – אם נאלצים להפעיל שליטה עצמית כדי לבצע מטלה אחת בתחום אחד – הדבר מפחית את היכולת להחזיק מעמד באתגר הבא.

מערכת העצבים צורכת הרבה גלוקוז, ביצוע פעולה מנטלית כרוכה לכן באובדן אנרגיה - "אנרגיה מנטלית" אינה סתם מטפורה. מחשבה מאומצת מדללת את מלאי הגלוקוז בדם באופן דומה לריצה מהירה. לכן באומיינסטר הראה שניתן להפחית דלדול אגו על ידי נטילת גלוקוז. מתן לימונדה עם גלוקוז מנע דלדול אגו, ואילו אלו שקיבלו לימונדה עם ממתיק מלאכותי כן עברו דילדול אגו במאמץ בין שתי מטלות.

היבטים אלה יכולים להצביע על רקע פסיכולוגי לצריכת סוכר - לדוגמה צריכה של יותר סוכר בזמן עייפות, לאחר יום עבודה ארוך, בתקופת מבחנים, וכו'.

השפעות בריאותיות של סוכר

סוכר ותגובה דלקתית

מספר מחקרים, על חיות ובני אדם הראו כי צריכת סוכר רבה מידי עלולה לגרור דלקת כרונית ברמה נמוכה. דלקת היא שחרור של כימיקלים על ידי הגוף כדי לסייע לחימה בפולשים לגוף או ולהגן עליו. לעומת זאת תגובה דלקתית כרונית זו עלולה לגרור מחלות לב, סוכרת, סרטן ואלרגיות. עם זאת מדובר על נזקים של סוכר מוסף. לעומת זאת צריכת ירקות ופירות יכולה להקטין תגובה דלקתית.

מחקר שנערך בקרב 29 נבדקים בריאים מצא כי צריכת 40 גרם סוכר ביום (משתיית פחית של משקה מוגז בגודל 375 מל"ל) יכולה להגדיל ביטוי של סמני דלקת, שחרור אינסולין וכולסטרול LDL כמו גם עליה במשקל. [9] מחקר אחר בקרב אנשים שמנים מצא כי צריכת פחית אחת של משקה מוגז בכל יום במשך חצי שנה, הוביל להגדלת רמות של חומצת שתן, שהיא טריגר לדלקת ולהתנגדות לאינסולין. חולים ששתו משקה דיאט, חלב או מים לא היות בעלי השפעה כזו. [10]

בנוסף לסוכר, גם אכילה מוגזמת של פחמימות מעובדות (כמו לחם לבן) קשורה לתגובה דלקתית בבני אדם. [11]

קיימים מאכלים נוספים שעלולים לגרור דלקות בגוף כולל שומן טרנס מלאכותי, פחמימות מעובדות (בעלי ערך גליקמי גבוה), בשר מעובד וצריכת אלכוהול עודפת. שמנים עשירים באומגה 6 היו חשודים בגרימת דלקות אבל יש ראיות כי דבר זה מוגבל בקרב בני אדם ונדרש לכך מחקר נוסף. [12] בנוסף, גורמים נוספים כמו עודף מתח נפשי, תרופות, עישון טבק ועודף צריכת שומן עלולים לגרור תגובה דלקתית. [13]

השפעות מטבוליות של סוכר

מחקר משנת 2015, שנערך בעכברים שצרכו סוכרוז ופרוקטוז הראה שינויים מטבוליים רבים לאחר צריכת סוכר במשך 15 שבועות. העכברים היו בעלי:[14]

• היפרגליקמיה (רמה גבוהה של גלוקוז (סוכר) בדם המופיעה לרוב אצל אנשים החולים בסוכרת. עלולה ליצור בעיות בלב, בעין, בכליות ועוד)
• Hyperinsulinemia (עודף אינסולין בדם יחסית לכמות הסוכר בדם) [15];
• רמות גבוהות של אדיפוקינים דלקתיים (inflammatory adipokines). ציטוקינים (Cytokines) הם חלבונים קטנים שמהווים את הבסיס לתקשורת בין תאי מערכת החיסון ובין תאים השייכים לרקמות הגוף. Adipokines הם ציטוקינים שמופרשים על ידי רקמות שומניות. המחקר מצא חלבוני תקשורת שמתריעים על היווצרות של דלקת ברקמות שומן.
• אדיפונקטין נמוך
• רמות גבוהות של סך הכולסטרול ורמות גבוהות של טריגליצריד ושל אנזימים של הלבלב.

החוקרים טוענים כי יש תזונה עשירה בפרוקטוז או סוכרוז היא בעלת השפעות שליליות על חילוף החומרים של פחמימות, פרופיל דלקתי, חוסר איזון נוגד חמצון ו-NAFLD (מחלת הכבד השומני שאינה נובעת מצריכת אלכוהול).

מחלות לב וכלי דם

מחלות לב וכלי דם כוללות מחלת לב איסכמית (IHD), שבץ מוחי, יתר לחץ דם ועוד מגוון מחלות. מחלות אלה הן כיום אחד הגורמים המרכזיים בעולם לתחלואה ותמותה, במיוחד במדינות מפותחות.

לפני מחקר שפורסם באפריל 2014 בירחון JAMA: Internal Medicine, לאחר התחשבות בגורמי סיכון אחרים, הסיכון למוות ממחלות לב וכלי-דם של אנשים שצרכו 10%-24% מסך הקלוריות שלהם דרך סוכר וממתיקים, היה גבוה ב-30% לעומת אנשים שסוכר היווה פחות מ-10% מסך הקלוריות שלהם. הסיכון עלה פי 2.75 בקרב אנשים שצרכו סוכר בכמות גדולה מ-25% מסך הקלוריות שלהם. המחקר התייחס למספר גורמים סוציודמוגרפיים והתנהגותיים כמו גיל, מוצא אתני, השכלה, עישון, שימוש בתרופות, והיבטים אחרים. [16]

סרטן

ערך מורחב – מניעת סרטן

כאמור, האגודה האמריקאית לחקר הסרטן (AICR), ממליצה להפחית בצריכת סוכר במזון מהיר וממשקאות ממותקים, וממליצה לשמור על שמירה על משקל בטווח בריא, ואכילה של דיאטה עשירה בירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות.

סרטן המעי הגס

מחקר משנת 1994 מצא כי צריכת סוכרוז במזון וצריכת סוכר קשורים סטטיסטית לסיכוי גבוה יותר לתחלואה בסרטן המעי הגס. גורם זה הוערך בנפרד ממדד BMI שהוערך כגורם סיכון נפרד. הסיכון בקרב מי שצרכו סוכרים בקרב 4 החמישיונים הגבוהים יותר של צריכת סוכרוז היה גבוה בשיעור של 45 עד 80 לעומת החמשיון התחתון. לא נמצא עליה בסיכון עקב עליה בצריכה. השמנה כגורם נפרד מצריכת סוכר הייתה מקושרת לסיכון מוגבר ב-40%. [17]

סרטן הלבלב

ראיות ממחקרים בבעלי חיים ובבני אדם מצביעות על כך שמטבוליזם-גלוקוז לא תקין ממלא תפקיד חשוב בסרטן הלבלב. מחקר משנת 2002 בקרב נשים, מצא שמטבוליזם של גלוקוז יכול לשחק תפקיד באטיולוגיה של סרטן הלבלב. תזונה עשירה בגליקמיה עלולה להגביר את הסיכון לסרטן הלבלב אצל נשים שכבר יש להן מידה בסיסית של עמידות לאינסולין. צריכת פחמימות וצריכת סוכרוז לא נמצאה קשורה לסיכון לסרטן הלבלב הכללי. עלייה של 53% בסיכון לסרטן הלבלב אבל בצורה לא מובהקת נצפתה בקרב נשים עם עומס גליקמי גבוהה, וממצא דומה נצפתה עבור צריכת פרוקטוז. הקשר בין עומס גליקמי לבין צריכת פרוקטוז עם הסיכון לסרטן הלבלב היה בולט ביותר בקרב נשים שמנות או עם פעילות גופנית נמוכה. [18]

סרטן השד

נכון לשנת 2012, סרטן השד גורם לתחלואה של כ-5,000 חולות חדשות בסרטן בכל שנה בישראל, והוא סוג הסרטן הנפוץ ביותר בישראל.

המלצות הקואליציה האירופית של סרטן השד (Europa Donna), המיוצגת בישראל על ידי האגודה למלחמה בסרטן ממליצות על הפחתה של צריכת שומנים מהחי, והפחתת צריכת סוכר כחלק ממאמץ להקטין את התחלואה בסרטן השד. המלצות נוספות הן אכילת מזון בריא ומגוון, תוך העדפה של מזון ממקור צמחי, קיום אורח חיים פעיל ברוב ימות השבוע וצעדים נוספים.

סוכר וסוכרת

עד לשנים האחרונות הניחו רוב החוקרים כי השמנת יתר היא הגורם המרכזי להתפתחות סוכרת מסוג 2 - סוכרת המתבטאת בעמידות לאינסולין.

מטה-מחקר משנת 2010 מצא שאנשים שצורכים משקאות ממותקים באופן קבוע- 1 עד 2 פחיות שתייה ביום או יותר - הם בעלי סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2 ב-26% יחסית לאנשים שצורכים משקאות כאלה לעיתים נדירות. במחקרים שבדקו את הקשר לתסמונת מטבולית נמצאה עליה של 20% בקרב אלו ששתו משקאות מתוקים בקביעות.

מחקר נוסף שבוצע בשנת 2013 מצא מתאם הסתברותי בין משקאות מוגזים ממותקים כמו קולה, לבין גידול של 20% בסיכוי לפתח סוכרת מסוג 2, אם כי מתאם כזה לא נמצא לגבי משקאות דיאטטיים או משקאות המכילים פרי. [19]

מחקר משנת 2013 גילה כי צריכת סוכר קשורה באופן סטטיסטי לתחלואה בסוכרת, וזאת בלי קשר להשמנה. חוקרים מאוניברסיטאות סטנפורד, ברקלי ואוניברסיטת קליפורניה שבסן פרנסיסקו נעזרו במודלים כלכליים המבוססים על שיעורי הסוכרת וצריכת תזונה ב-175 מדינות. הם מצאו כי צריכה של 150 קלוריות של אדם ליום שמקורן בסוכרים, כמות המשתווה לפחית אחת של משקה תוסס, קשורה סטטיסטית בעלייה של 1.1% בסיכון לפתח סוכרת, גם בקרב מי שאינו סובל מהשמנת יתר. הממצאים עברו עיבוד כדי לנטרל השפעה של גורמי סיכון מתערבים כגון הזדקנות, עוני והחיים בסביבה עירונית. גם כאשר התחשבו בגורמים ידועים אחרים לסוכרת כמו אורח חיים יושבני ושתיית אלכוהול צריכת סוכר נשארה משתנה מובהק שקשור לתחלואה בסוכרת. במחקר לא נמצא קשר בין צריכה של רכיבי מזון אחרים, לרבות סיבים תזונתיים, בשר, פירות, שמנים ודגנים, לבין סכרת. צריכה של 150 קלוריות ממגוון מזונות העלתה ב-0.1% בלבד את הסיכון לסוכרת, באופן שאינו מובהק סטטיסטית. החוקרים מעריכים כי יש קשר בין העליה בצריכת הסוכר בעולם לבין העליה בתחלואה בסוכרת.

סוכר ובעיות עור

סוכר עלול לגרור בעיות שונות בעור כולל קמטים, שיעור יתר, אקנה, יובש ועוד.

סוכר מזיק לקולגן בעור, מה שגורם עם הזמן להופעת קמטים. הדרמטולוגית ד"ר דיאן מרז רובינסון, טוענת שצריכת סוכרת גורמת להווצרות דלקת, דבר שמשפיעה לרעה על איכות הקולגן בעור בתהליך שנקרא גליקציה. בתהליך זה מולקולות סוכר מתנקשרות לחלבונים בגוף והופכות אותם לנוקשים. חלבונים הם אבני הבניין של הגוף שלנו, כולל של העור, ולכן דבר זה גורר היווצרות של קמטים. הדרמטולוגית ד"ר קים ניקולס, טוענת ש כיוון שסוכר הורס את גמישות העור, ככל שצורכים יותר ממנו – כך העור יראה נפול יותר.

ד"ר דיוויד הארטמן טוען כי צריכה מסיבית של פחמימות פשוטות – בייחוד סוכר לבן ומעובד או סוכרים אחרים שנספגים במהירות במחזור הדם ([[ערך גליקמי גבוה) – גורמים לעלייה חדה בייצור והפרשת האינסולין בגוף. לעיתים קרובות דבר זה גורם לגוף לפתח עמידות לאינסולין, שגורמת לייצור מוגבר של אינסולין. רמות גבוהות של אינסולין בגוף עלולות לשבש את תפקוד ההורמונים בגוף. לפי הארטמן האינסולין גורם לשחלות לייצר יותר אנדרוגן או טסטוסטרון, ואלו גורמים לצמיחת שיער עבה בפנים, בצוואר ובחזה. בנוסף אצל נשים בעלות נטיות גנטית לכך, זה יכול במקביל להוביל לדילול שיער בקרקפת, מצב רפואי שנקרא אלופציה אנדרוגנית.

סוכר ומזונות עתירי פחמימות פשוטות יכולים לגרום לבעיות בעור כולל פצעי אקנה, יובש של העור וחוסר יציבות של העור. [20] [21]

חלק מנזקי הסוכר לעור הם הפיכים. ד"ר ספנה ווסטלי, מומחית לרפואת עור טוענת כי לאחר חודש של תזונה בריאה יותר של מזון עם ערך גליקמי נמוך. רואים שיפור במצב העור של מטופלים כולל אקנה ורוזציאה (אקנה בגיל מבוגר המתבטא באדמומיות באזור הלחיים, הסנטר והמצח). דבר זה כולל צריכת דגנים מלאים, אגוזים, קטניות, נוגדי חמצון ומאכלים שעשירים באומגה 3 (סלמון, אבוקדו, שמן זית).

צריכת סוכר ומחלת אלצהיימר

המחקר עדיין מתפתח, אך יש כיום ראיות חזקות כי אנשים יכולים להפחית את הסיכון לחלות ב‏מחלת אלצהיימר על שינויים באורח החיים, כולל השתתפות בפעילות קבוע ושמירה על בריאות הלב. פעילות גופנית סדירה עשויה להיות אסטרטגיה מועילה להקטנת הסיכון לחלות באלצהיימר ודמנציה וסקולרית. פעילות גופנית עשויה להועיל בצורה ישירה לתאי המוח על ידי הגדלת זרימת הדם והחמצן במוח. בנוסף לכך ניתן להקטין סיכון לתחלואה במחלה על ידי תזונה בריאה שמגינה על הלב. תזונה כזו היא הם מעט סוכר ושומן רווי. סוגי תזונה שכנראה מקטינים סיכן תחלואה כוללים תזונה ים תיכונית ודיאטה מסוג DASH‏ (Dietary Approaches to Stop Hypertension). [22], [23]

הסתרת נזקי הסוכר מהציבור

ערך מורחב – הטיית מחקרים על ידי חברות

הסתרת הקשר בין סוכר לבין מחלות לב

בשנת 2016 חשפו מספר חוקרים מסן פרנסיסיקו פרשה של הטיית מחקרים על ידי חברות סוכר מארצות הברית בשנות ה-60. גורמים בתעשיית הסוכר בארצות הברית שילמו לחוקרים מאוניברסיטת הרווארד כדי שיתייחסו בביטול לקשר האפשרית בין צריכת סוכר למחלות לב, ותחת זאת יטילו את האשמה על השומן הרווי. דבר זה התגלה על ידי מסמכים פנימיים שגילה סטנטון גלנץ, חוקר מהאוניברסיטה של קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF) ופורסמו בכתב העת המדעי JAMA Internal Medicine בספטמבר 2016. לפי המסמכים 50 שנה של מחקרים על תזונה ומחלות לב, כולל המלצות דיאטה שקיימות כיום, הושפעו בצורה ניכרת על ידי תעשיית הסוכר.

מהמסמכים מראים שקבוצת הסחר "הקרן לחקר הסוכר" (Sugar Research Foundation), המכונה היום "איגוד הסוכר" (Sugar Association), שילמה למדענים מאוניברסיטת הרווארד סכום המקביל היום לכ–50 אלף דולר, כדי שיפרסמו ב־1967 מאמר מחקרי על קשר בין צריכת סוכר, שומן ומחלות לב. אנשי תעשיית הסוכר בחרו את המחקרים שעליהם התבסס המאמר המחקרי של המדענים. המאמר המוזמן, שפורסם בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine, המעיט בחשיבות הקשר האפשרי בין סוכר לבריאות הלב ותלה את האשם בצריכת שומנים רוויים.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 התגבשו שתי השערות שונות לגבי הגורמים למחלת לב. השערה אחת, שאותה קידם הרופא והתזונאי הבריטי ג'ון יודקין (Yudkin), הייתה שצריכה עודפת של סוכר מעלה את רמות הטריגליצרידים בדם ואת הסיכון למחלת לב. השערה שנייה, של הרופא והתזונאי האמריקאי אנסל קיז (Keys), הייתה שהסיכון למחלת לב נובע מצריכה של שומנים, בעיקר שומן רווי וכולסטרול. עם זאת, ב-1980 – כשהתפרסמו לראשונה "הנחיות התזונה לאמריקאים" של משרד הבריאות ושל משרד החקלאות האמריקאים – ההמלצות לתזונה בריאה התמקדו רק בהפחתת צריכת השומן למניעת מחלות לב והתעלמו מהסוכר.

ג'ון היקסון (Hickson), סגן נשיא "הקרן לחקר הסוכר" ומנהל המחקר שלה, החליט שצריך לפרסם מחקרים שיסתרו את מחקריו של יודקין ומחקרים של מדענים שמצאו כי צריכת סוכר עלולה לגרור עליה בכולסטרול ובמחלות לב. המטרה של מחקרים נגד אלו היתה לשנות את דעת הקהל ולהגדיל את צריכת הסוכר. על פי הממצאים שפרסמו קרנס ועמיתיה בכתב העת JAMA Internal Medicine פנה היקסון לחוקרים מאוניברסיטת הרווארד כדי להאשים את השומן בלבד בבעיות לב.

ב-1965 הצטרף למועצה המדעית המייעצת של הקרן לחקר הסוכר פרדריק סטייר (Stare). סטייר היה ראש המחלקה לתזונה בבית הספר לבריאות הציבור של הרווארד, מומחה לקשר בין תזונה למחלות לב, ושימש יועץ לחברות מזון רבות, ולאקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים, למכון הלב הלאומי ולאיגוד הלב האמריקאי. באותה שנה נפגש היקסון עם חוקר מהמחלקה של סטייר, דייוויד מארק הגסטד (Hegsted), וגייס אותו וחוקר נוסף לכתיבת מאמר סקירה על מחקרים שמראים שסוכר אינו בריא, בפיקוחו של סטייר. הקרן לחקר הסוכר שילמה לחוקרים סכום כולל של 6,500 דולר, שווה-ערך ל-48,900 דולר כיום.

מאמר הסקירה פורסם ב-1967 בשני חלקים בכתב העת הרפואי הנחשב New England Journal of Medicine. המאמר פורסם ללא גילוי נאות על מקורות המימון וניגוד האינטרסים של החוקרים, מאחר שכתב העת התחיל לדרוש גילוי נאות כזה רק בשנת 1984. המאמר מתח ביקורת על מחקרים שהראו שסוכר קשור למחלות לב, והדגיש את הקשר בין צריכת שומן, בעיקר רווי, למחלות אלו. כתוצאה מהסקירה הזו ומפרסומים אחרים שיזמה תעשיית הסוכר, פחתה צריכת השומן ופורסמו אזהרות מפניה. נוסף לכך, קיימת טענה כי כדי לשמור על טעמו של המזון מופחת השומן, התחילו להוסיף לו עוד סוכר.

בשנת 1978 הגסטד מונה למנהל המרכז לתזונה של משרד החקלאות. הוא היה מעורב בניסוח המסמך שהפך לבסוף ל"הנחיות התזונה לאמריקאים", שהמליצו על תזונה דלה בשומן, אך לא על הימנעות מסוכר (פרט למניעת עששת).

ב 1976 קיבלו מנהלים מאיגוד הסוכר האמריקאי פרס הצטיינות בתחום יחסי הציבור "Silver Anvil award" , על "עיצוב דעת הקהל". זאת תודות לקמפיין שעלה 800 אלף דולר (3.5 מיליון דולר במונחים של היום). החברות הצליחו להשיג אנשי מקצוע, תזונאים ואפילו עמדה תומכת מצד מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) במטרה למסמס מחקרים שמצאו קשרים בין סוכר לבין בעיות כמו השמנת יתר, סוכרת ומחלות לב. בסופו של הקרב הזה, רשמה תעשיית הסוכר ניצחון, שכן הסוכר החליף את השומן במוצרים רבים של מזון מתועש. לפי פרופסור איתמר רז, כ-70% מהקלוריות במזון מתועש מקורה בסוכר.

טשטוש הקשר בין סוכר לבין עששת

על פי מסמכים שנחשפו בשנת 2015, "הקרן לחקר הסוכר", השתלטה בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 על המכון הלאומי לחקר שיניים של ארצות הברית, שהחל לתכנן באותה תקופה את התוכנית הלאומית למיגור עששת. תעשיית הסוכר, שידעה כבר משנות ה-50 כי סוכר מזיק לשיניים וגורם לעששת, חששה כי התוכנית תכלול המלצה להפחית בצריכת סוכר ולכן השקיעה מאמצים רבים למנוע זאת. החוקרים, וביניהם קריסטן קרנס (Kearns), חוקרת מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, סקרו מסמכים פנימיים של תעשיית הסוכר מ-1959 ועד 1971, שהיו מאורכבים בארכיונים של אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת אילינוי ובספריות ברחבי העולם. המסמכים והראו כיצד הצליחה התעשייה להגן על האינטרסים הכלכליים שלה ולהשפיע על דעת הקהל ועל קובעי המדיניות. שיטות הפעולה דומות לאלו של תעשיית הטבק - הכחשת קשר, נטיעת ספקות בציבור לגבי מחקרים, מימון מחקרים וגניזתם והפעלת לובי פוליטי ולחץ על פוליטיקאים.

כדי להשפיע המחקרים ולהטותם לכיוון בלימת עששת במקום מניעתה על ידי הפחתת צריכת הסוכר, פעלה "הקרן לחקר הסוכר" לחיזוק קשריה במכון הלאומי לחקר השיניים בארצות הברית. ביולי 1968 נבחר לנשיא הקרן פיליפ רוס, שהיה ראש יחידת מענקי המחקר במכון הלאומי לחקר השיניים. הוא ניצל את קשריו במכון כדי לתאם פגישות ולשתף מידע בין אנשי המכון לאנשי הקרן. למשל, ב-1969 ועדת ההיגוי של "צוות המשימה למלחמה בעששת" שהקים המכון מנתה 11 חברים, מתוכם 8 היום חברים גם בצוות המשימה המקביל של תעשיית הסוכר.

בשנת 1971 פרסם המכון הלאומי "קול קורא" למחקרים לתכנית למיגור עששת. לפי קרנס ועמיתיה המסמך היה מבוסס ברובו הגדול על דו"ח של "הקרן לחקר הסוכר" למכון הלאומי לחקר השיניים. הקול הקורא לא כלל בקשות למחקרים שעלולים לפגוע בתעשיית הסוכר, כגון מחקרים שבודקים את ההשפעה של מזונות מסוימים, בפרט סוכר, על היווצרות חורים בשן ועששת.

צריכת סוכר בעולם ובישראל

צריכת סוכר בעולם

אף כי סוכרים המצויים באופן טבעי במזון (כגון בפירות וירקות ובמוצרי חלב) יכולים להוות חלק מתזונה בריאה ומאוזנת יש עליה מתמדת בצריכת הסוכר ואיתה עליה בבעיות בריאות הקשורות לסוכר. צריכת הסוכר החלה לגדול במאות השנים האחרונות, בעקבות העליה של חקלאות תעשייתית. הגידול בצריכת הסוכר גדל באופן אינטנסיבי בעשורים האחרונים עקב הגידול בצריכה של מזון מהיר ותעשייתי והפחתה במזונות לא מעובדים.

לפי ארגון ה-OECD נכון לשנת 2012, צרכו בני האדם ביחד מעל 174 מיליוני טונות של סוכר מוסף בכל שנה. אדם ממוצע בעולם צרך כ-24 ק"ג סוכר בשנה, או 66 גרם סוכר ביום שהם כ-16 כפיות סוכר ביום. כמות גדולה בהרבה לעומת המלצות ארגוני הבריאות. הממוצע למדינות מפותחות הוא 24 כפיות סוכר ליום. יש מדינות עניות כמו ברזיל שבהן צריכת הסוכר גבוה, ובמדינות עניות מאוד כמו אפריקה מדרום לסהרה יש צריכת סוכר נמוכה של 8 כפיות סוכר ליום.

עם השנים יש עליה בצריכת הסוכר ברוב מדינות העולם. לדוגמה בין השנים 1970 ו-2005 עלתה הצריכה הקלורית מסוכר וממתקים בארצות הברית בשיעור של 19%.

צריכת סוכר בישראל

נכון לשנת 2014 ישראל היא המדינה בעלת צריכת הסוכר לנפש הגבוהה בעולם. לפי סקר של ה-OECD, המבוסס על נתוני 2014, בישראל צורכים 186 גרם סוכר ליום, כלומר כ-46 כפיות סוכר ליום. נתון דומה (ומעט נמוך יותר) יש רק בברזיל. נתון זה גבוה כמעט פי 2 יחסית לממוצע ב-15 המדינות של מערב אירופה (EU 15), ויותר מפי 3 ביחס לנורווגיה. 10 המדינות שנמצאות אחרי ישראל וברזיל הן כולן עם צריכת סוכר נמוכה מ-150. כמעט 20% מצריכת הקלוריות של ישראלי ממוצע מגיעה מסוכר.

לפי מקור אחר על הסקר של ה-OECD, ישראלי ממוצע צורך 170 גרם סוכר ליום - יותר מהצריכה במלזיה (160), ברזיל (155), ארצות הברית (142), ניו-זילנד (135) ושווייץ (132). ישראל נמצאת במקום השני בעולם בצריכת הסוכר ביחס לכמות הקלוריות כ-16% מסך הקלוריות. כמות של 170 גרם סוכר ליום היא שוות ערך ל-42 כפיות סוכר ליום. ביחס להמלצת ארגון הבריאות העולמי כמות זו גבוהה פי 5 ביחס לגברים (עד 8 כפיות) ופי 7 ביחס לנשים (עד 6 כפיות). ביחס לצריכת הקלוריות היומית הצריכה גבוהה ב-60% ביחס להמלצות הארגון.

לפי הלמ"ס, בשנת 2012, תושב ישראלי ממוצע צרך 3,630 קלוריות בממוצע ביום. מתוך כמות זו 12% מהקלוריות הגיעו מסוכר וממתיקים. בין השנים 2005 ו-2012 צריכת הסוכר והממתיקים לאדם ממוצע בישראל גדלה ביותר מפי 2 - עליה של 109%, יותר מכל מרכיב תזונתי אחר. במונחים שנתיים צריכת הסוכר לנפש עלתה מ-20.5 ק"ג לשנה בשנת 2005 ל-42.8 ק"ג לשנה בשנת 2012.

בשנת 2005 הצריכה היומית של סוכר לאדם ממוצע בישראל עמדה על 68.2 גרם, שהם 17 כפיות סוכר ליום. עד שנת 2012 צריכת הסוכר הממוצעת היומי לאדם הגיע ל-117.4 גרם. היות ובכפית סוכר יש כ-4 גרם סוכר, צריכה כזו דומה לצריכה של כ-30 כפיות סוכר ביום. כמות זו גדולה פי 3 ויותר מהמלצות ארגון רופאי הלב של ארצות הברית לגבי גברים, ופי 6 ביחס להמלצות לנשים. הכמות גדולה גם פי 3 לפחות מהמלצת ארגון הבריאות העולמי

לפי נתוני משרד הבריאות, 42% מכלל בני הנוער בישראל (בגילאים 11-15) דיווחו כי הם צרכו משקה קל לפחות פעם ביום. הממוצע של מדינות מערביות בקבוצת גילאים זו הוא 26%. צריכת המשקאות הקלים עולה עם הגיל (בעיקר בקרב בנים) - 41% מתוך הילדים בני ה-11 בישראל צורכים לפחות משקה קל לפחות פעם אחת ביום (בקרב בנים ובנות כאחד). הממוצע של בני נוער ממדינות מערביות אחרות בגיל זה הוא 22%. בגיל 15 45% מהבנים ו-41% מהבנות צורכים משקאות קלים לפחות פעם אחת ביום, ובממוצע 43%. הממוצע של מדינות מערביות בגיל זה הוא 28%.

לפי HBSC survey בשיתוף אוניברסיטת בר אילן שהוצג בידי משרד הבריאות, בהשוואה לכ-35 מדינות מערביות אחרות - כולל מדינות אירופה, ארה"ב, קנדה, טורקיה ורוסיה, בני נוער בישראל נמצאים במקום ה-4 מבין מבחינת אחוז בני הנוער שצורכים משקה לפחות פעם ביום. רק הולנד, בלגיה ובולגריה נמצאות לפני ישראל, וגם זה לא באופן משמעותי. נערים ישראלים צורכים יותר משקאות קלים לעומת נערים בארצות הברית - 45% לעומת 37%. נערות ישראליות צורכות יותר משקאות קלים לעומת נערות בארצות הברית - 41% בישראל לעומת 30% בארצות הברית. אחוז הנערים והנערות שצורכים משקאות מתוקים בכל יום גבוה יותר מפי 2 לעומת מדינות כמו קנדה יוון, גרמניה או נורווגיה שבהן יש צריכה מועטה של משקאות אלה. במקביל בני נוער בישראל מבצעים פחות פעילות גופנית וצופים יותר בטלוויזיה לעומת בני נוער במדינות מערביות אחרות.

סוכר נמצא באופן טבעי בפירות, ירקות, לחם, ומוצרי חלב. עם זאת הסכנות הבריאותיות של סוכר הן מפני תוספות סוכר מלאכותיות למוצרים שונים. יצרני מזון מוסיפים סוכר למוצרים בניסיון לשפר את טעמם, להסוות טעם חמוץ, כחומר שימור לשם שיפור חיי המדף ועוד.

הבדלים בין מדינות בצריכת סוכר ואי שוויון

לפי נתוני ה-OECD ישראל וברזיל הן במקום הראשון בצריכת סוכר, עם מעל 180 גרם סוכר ליום. לאחריהן 10 מדינות אחרות עם צריכת סוכר בין 100 ל-150. ביניהן שוויץ, מקסיקו, ארצות הברית, צ'ילה, אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד. מדינות אירופה המערביות - EU 15 צורכות בממוצע מעט יותר מ-100 גרם. ביפן צורכים כ-90 גרם סוכר ובנורווגיה כ-60 גרם סוכר ליום. ניתן להצביע על הסברים דומים אבל שונים מעט להבדלים בין המדינות המערביות - מדינות בעלות אי שוויון כלכלי גבוה (ישראל, ברזיל, ארצות הברית) הן בעלות צריכת סוכר גבוהה ומדינות עם אי שוויון כלכלי נמוך (נורווגיה, יפן) הן בעלות צריכת סוכר נמוכה יותר. ממחקרים שבוצעו בישראל לדוגמה נמצא כי יש קשר בין מעמד חברתי-כלכלי נמוך לבין צריכה גבוהה יותר של סוכר. הסברים אפשריים לצריכה גבוהה של סוכר בקרב שכבות עניות כוללות מודעות תזונתית נמוכה יותר, הורים עובדים שמתקשים להשגיח על הילדים, צריכת מזון עתיר בסוכר כסמל סטטוס או כסמל לשייכות חברתית על ידי נערים, פחות אפשרויות לספק מזון בריא בקרב עניים ומחירים נמוכים, מאמצי שיווק וזמינות גבוהה (לדוגמה בסופרים) של מוצרי סוכר.

הסברים אחרים לפערים בין מדינות יכולים להיות בגלל רגולציה ממשלתית, מסורת טובה יותר של שמירה על מוצרים ציבוריים (כמו רפואה מונעת, חינוך תזונתי, חינוך) או סיבות דומות שיכולים להיות גורם נוסף שמשפיע הן על אי השוויון הכלכלי והן על צריכת הסוכר. ראו גם אי שוויון בריאותי. במדינות רבות בעלות צריכת סוכר גבוהה ייתכן ויש מעורבות ממשלתית נמוכה בתחום התזונה ו/או החינוך (מה שמסביר צריכת סוכר גבוהה לא רק בישראל וארצות הברית אלא גם בשווייץ, ניו-זילנד עוד).

צריכת סוכר נמוכה יחסית בין מדינות ה-OECD קיימת בסין - כ-40 גרם ליום, וכן בהודו ובאינדונזיה- כ-70 גרם. הסבר אפשרי לצריכה נמוכה זו הוא בגלל עוני - אנשים רבים אינם מצליחים לקנות מזון מעובד (שהוא בדרך כלל יקר יותר) וקונים מזון מסורתי או מזון לא מעובד שמכיל כמות קטנה של סוכר.

מזונות ומשקאות המכילים סוכר חופשי

בתפריט של אנשים בארצות הברית בגיל שנתיים ומעלה, כמחצית מכמות הסוכר החופשית מגיעה ממשקאות שונים - 36% מהסוכר מגיע ממשקאות מוגזים וממשקאות אנרגיה, 11% מגיע ממשקאות פירות, 4% ממשקאות תה קר. 19% מהסוכר מגיעים מקינוחים המבוססים על דגנים או מוצרי חלב. רק 6% מהסוכר מגיע מממתקים חטיפים ועוגות, וכ-4% מדגני בוקר שונים. [24]

משקאות המכילים סוכר חופשי

משקאות ממותקים שונים, בעיקר משקאות מוזגים ומיצי פירות עלולים להכיל כמות גדולה של סוכר. בגלל הדרך שבה הסוכר מומס במשקה, יש הבדל עקרוני בין סוכר שמוסף למזונות לבין סוכר שמוסף למשקאות. כאשר אוכלים עוגה מקבלים כמות גדולה של סוכר אבל לפחות המוח מקבל איתות על כך שהוא קיבל כמות גדולה של סוכר וכך יש תחושה (זמנית) של שובע. לעומת זאת במשקאות רבים הסוכר מתחבא מתחת לרמות של חמיצות שיש במשקה (על ידי חומצות טבעיות או חומצות שמוספות בצורה מלאכותית) והמוח לא מזהה שהוא ספג כמות גדולה של סוכר.

• משקאות ממותקים מוגזים ואחרים - כולל קולה ומוצרים מוגזים אחרים, תה קר או חם ממותק, "משקאות בטעמים", "משקאות אנרגיה", "מים בטעמים". פחית אחת של קוקה קולה בנפח 355 מיליליטר מכילה כ-9 כפיות סוכר או 36 גרם סוכר. בקבוק של 600 מיליליטר של קוקה קולה מכיל מעל 16 כפיות סוכר או 65 גרם סוכר, בקבוק של 1 ליטר מכיל 108 גרם סוכר או 27 כפיות סוכר. פחית "רד בול" של 250 מ"ל מכילה 27 גרם סוכר או 6 וחצי כפיות סוכר [25]
• משקאות קפה\תה ממותקים - כמו שוקו קר או חם. אייס קפה וכו' בכוס אייס קפה בינונית יש 19 כפיות סוכר. [26]
• מיצי פירות - מיץ תפוזים לדוגמה יכול להכיל עד 9 כפיות של סוכר בכוס. [27] מיצים הנמכרים במיכלים עשויים להכיל יותר - כ-6 כפיות סוכר בכוס שהן כ-24 גרם סוכר בכוס (של 240 מ"ל). [28] מנהל המזון בארצות הברית ממליץ על אכילת תפוזים במקום שתיית מיץ. המלצה כזו קיים גם עבור תפוחים וענבים. כאשר הגוף צורך סוכרוז הנמצא בפירות הוא צורך גם סיבים תזונתיים ולכן ההשפעה של הסוכר על הגוף שונה. [29]
• משקאות חלב ממותקים - בבקבוק בשוקו "תנובה" הקטן ביותר שיש (250 מ״ל) יש 4.4 כפיות סוכר, בבקבוק המעט גדול יותר, של 340 מ״ל, יש מ-6 כפיות סוכר. [30]
• תחליפי חלב - כוס חלב שקדים מכילה 1.5 כפיות סוכר, כוס חלב סויה מכילה 4 כפיות סוכר.[31] כוס חלב סויה במתיקות מופחתת מכילה כפית סוכר.
• משקאות אלכוהוליים - בכוס יין יש 2 כפיות סוכר ובכוס בירה קטנה יש 2 כפיות סוכר. [32]

מזונות המכילים סוכר חופשי

גם מזונות שונים מכילים סוכר. חלק מהמוצרים אינם מתוקים במיוחד אבל מכילים סוכר בכל זאת. חלק גדול מהסוכר שנצרך ברמה יומיומית מתחבא בתוך מוצרי חלב ממותקים וחלק ממנו בתוך קינוחי דגנים, וקורנפלקסים ממותקים שונים.

• מעדני חלב ממותקים - יוגורט עם פירות - עלול להכיל 19 גרם סוכר.[33] באופן כללי אחד המקורות החשובים לצריכת סוכר הם מיני מעדנים ויוגורטים ממותקנים שילדים ומבוגרים צורכים בכמות גבוהה. קינוחים המבוססים על חלב או דגנים מהווים את מקור הסוכר החופשי החשוב ביותר לאחר משקאות ממותקים - 19% בקרב תושבי ארה"ב מעל גיל שנתיים. [34]
• עוגות, עוגיות, גלידה, וממתקים שונים. בפרוסת עוגה עם קרם יש 3 כפיות סוכר, ב-4 קוביות שוקולד יש 3 כפיות סוכר, בכדור גלידה יש 1.5 כפית סוכר[35]. חטיף גרנולה יכול להחיל מעט יותר מ-2 כפיות סוכר - [36] באופן כללי ממתקים מספקים כ-6% מסך הספקת הסוכר החופשי בארצות הברית [37]
• דגני בוקר - ובמיוחד דגני בוקר ממותקים כמו האני נאט צ'יריוז, דגנים עם "עוגיות" וכו'. [38] דגני בוקר מספקים כ-4% מסך צריכת הסוכר החופשי בארה"ב לאנשים מעל גיל שנתיים [39]
• פירות יבשים - חופן של חמוציות יכול להכיל עד 29 גרם של סוכר. [40]
• לחם ומוצרי בצק אחרים - יש יצרנים שמוספים עד 2 גרם של סוכר לכל פרוסה (כולל יצרניות של לחם מלא)[41] בישראל 3 פרוסות לחם לבן מכילות חצי כפית סוכר[42] לחמניות, חלות, בייגלה, פיתות, מוצרי בצק נוספים מכילים סוכר חופשי. פיתה אחת מכילה כפית סוכר אחת. [43]
• חטיפים מלוחים וחריפים - גם חטיפים המכילים סוכר סמוי. לדוגמה בשקית ביסלי קטנה יש 3 כפיות סוכר, בשקית דוריטוס קטנה יש 3 כפיות סוכר, בשקית פופקורן יש 1 כפית סוכר[44]
• מרק מקופסא - 15 גרם סוכר ב-1.5 כוסות - הסוכר מוסף כחומר שימור למרקים. [45]
• רוטב לסלט - עד 4 גרם סוכר לכף רוטב.[46]
• רוטב עגבניות - עד 12 גרם בחצי כוס מוסף כדי להקטין את החמיצות של הרוטב.[47]

שמות של סוכר מוסף וממתקים

יצרנים מנסים לפעמים להסתיר את תכולת הסוכר במוצר על ידי שמות שונים של ממתיקים שאינם מוכרים או נחשבים בריאים יותר מסוכר לבן. להלן סוגים שונים של ממתיקים שבהם משתמשים והם שקולים לסוכר:[48]

• סוכר חום Brown sugar
• ממתיק תירס Corn sweetener
• סירופ תירס Corn syrup
• תרכיז מיץ פירות Fruit juice concentrates
• HFCS סירופ תירס עתיר פרוקטוז High-fructose corn syrup
• דבש Honey
• סוכר הפוך Invert sugar
• סוכר מאלט Malt sugar
• מולסה Molasses
• סוכר נא Raw sugar
• סירופ
• מולקולות סוכר ששמן נגמר בסיומת "אוז" - דקסטרוז, פרוקטוז, גלוקוז, לקטוז, מלתוז, סוכרוז. כמובן שמולקולות אלה נמצאות גם בסוכר שיש במזונות לא מעובדים כמו פירות, אך יש הבדל כאשר הסוכרים האלה מוספים למוצרים מעובדים.

ראו גם

• תזונה בריאה
• סוכר, משקאות ממותקים
• מזון מהיר
• כלכלת השמנה
• רפואה מונעת
• קידום בריאות ורפואה מונעת לילדים
• שיווק מזון לילדים ולבני נוער

קישורים חיצוניים

פעילות

• אתגר ללא סוכר

מידע

• אורי מאיר צ'יזיק, על ההיסטוריה של צריכת הסוכר והמלצות לתזונה נבונה יותר
• לימור גילת, הצד האפל של הסוכר, באתר הארץ, 8 במאי 2011
• אסנת עופר, התוספת המתוקה: איך סימון סוכרים יכול לקדם תזונה בריאה?, באתר הארץ, 26 ביוני 2011
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
  פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ענת טימין, "הסם הלבן": למה אנחנו מתמכרים לסוכר?, באתר ynet, 18 בפברואר 2014
• טל חייקין ומורן בלושטיין, מי מחליט כמה סוכר יש במזון ולמה מסתירים זאת מהציבור?, באתר הארץ, 9 במרץ 2014
• שאול אמסטרדמסקי, יומן סוכר איך פיתחתי אובססיה לסוכר שאני והילדים שלי מכניסים לגוף. מסע ב-10 פרקים, כלכליסט, 2016
• שאול אמסטרדמסקי, האם בקרוב יוטל בישראל מס על סוכר?, כלכליסט, 21.6.2016
• Sugar Economics: How Sweet It Isn't בנק מורגן סטנלי, 14 במאי 2015
• Rob Moodie et al, Profits And Pandemics: Prevention Of Harmful Effects Of Tobacco, Alcohol, And Ultra-Processed Food And Drink Industries, על רגולציה עצמית בתעשיות פוגעניות, The Lancet 381(9867):670-9 · February 2013 
• רוני לינדר-גנץ, עדי דברת-מזריץ, הון-שלטון-מזון: בממשלה מנסים להכשיל את סימון המזון המזיק, דה מרקר, 26.6.2017
• עידו אפרתי, תקנות תזונה חדשות לצהרונים: תיאסר הגשת צ'יפס, קטשופ ומשקאות ממותקים, הארץ, 11.7.2017
• רותם שטרקמן, רוני לינדר-גנץ, "גדל פה דור של אנשים חולים. כל ילד שלישי בישראל יפתח סוכרת עד גיל 50", ראיון עם פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת, דה מרקר, 21.07.2017

צריכת סוכר בקרב ילדים

• שאול אמסטרדמסקי, למה אנחנו מרגילים את הילדים שלנו למשהו מתוק פרק 3 ב"יומן סוכר", 2016
• מב"ת לרך - סקר בריאות ותזונה לאומי, מלידה עד גיל שנתיים, 2009-2012 משרד הבריאות, ינואר 2014
• עדי דברת-מזריץ, רוני לינדר-גנץ, "מכת מוות למהפכה בבריאות הילדים": בוטל סימון סוכר בכפיות, דה מרקר, 24.10.2017

סרטים

• Sugar: The Bitter Truth סוכר - האמת המרה, הרצאה של ד״ר רוברט לוסטיג, University of California Television (UCTV) , 2009
• Fed up לסרט תעודה קולנוע בנושא סוכר מזו מהיר והשמנה, 2014
• Fed up טרלייר לסרט, 2014
• The Secrets Of Sugar סודות הסוכר סרט תיעודי, ערוץ המדע, National Geographic, 2015
• The Truth About Sugar האמת על סוכר סרט תיעודי, BBC, 2015
• הדובים האמיתיים סרטון אנימציה אמנותי להמחשת הקשר בין סוכרת לבין צריכת משקאות ממותקים כמו קולה ומיצים

הערכות של כמות הסוכר במזונות ומשקאות שונים

• ערימות סוכר המחשה על ידי קוביות סוכר (מקבילות לכפית סוכר אחת - 4 גרם סוכר) לכמות הסוכר במזונות שונים
• כמה סוכר יש במזון ובמשקה שלך? medicalnewstoday.com, 2015
• מזונות עתירי סוכר שאנו אוכלים מידי יום everydayhealth.com 2015

הערות שוליים

בריאות הציבור, קידום בריאות, ורפואה מונעת

תזונה והרגלי אכילה: מזון מעובד - השמנת יתר - סוכרת - כלכלת השמנה - עיצוב להרזיה - מזון מהיר ותעשייתי - סוכר - משקאות ממותקים - מלח - בשר מעובד - מזון אורגני - דגנים מלאים

הרגלי חיים והתמכרויות: התמכרות - עישון - מניעת עישון - גמילה מעישון - אלכוהול ובריאות - השלכות בריאותיות של טלוויזיה - התמכרות למשחקי מחשב

תנועה ובטיחות בתחבורה: השפעות בריאותיות של מכוניות - זהירות בדרכים - תחבורה פעילה - הליכתיות - מיתון תנועה - תחבורת אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - אורח חיים יושבני - אורח חיים פעיל - פעילות גופנית

זיהום וסיכונים לשיבוש מערכות: גורמים מסרטנים - זיהום - זיהום אוויר - זיהום מים - זיהום במזון - חומרי הדברה - מתכות כבדות - ניקיון ידידותי לסביבה - משבש אנדוקריני - טרטוגן - עמידות לאנטיביוטיקה

רווחה נפשית וחברתית: פסיכולוגיה חיובית - מתח נפשי - דיכאון - חמש דרכים לרווחה - הון חברתי - גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות

עקרונות ונושאים מערכתיים: הוליזם - גורם סיכון בריאותי - נטל תחלואה - נכות - אזורים כחולים - טכנולוגיה נאותה - חשיבה מערכתית - רפואה משתתפת - חברות התרופות - הכחשת נזקי העישון - עקרון הזהירות המונעת - עירוניות מתחדשת - אי שוויון בריאותי - אי שוויון בריאותי בישראל - סיבות מוות בישראל

הבהרה: המידע באקו-ויקי נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.