השפעה חיצונית
בכלכלה, השפעה חיצונית (באנגלית: Externality) היא עלות או תועלת שנגרמת מפעולה כלשהי (בעיקר עסקה הנערכת בשוק) ומוטלת על אנשים או פירמות שלא מעורבים ישירות באותה הפעולה. במילים אחרות, מבצע הפעולה אינו נושא לבדו בכל העלויות או קוצר את כל הרווחה מפעולתו.
כתוצאה מכך, גם אם יש שוק משוכלל מבחינות אחרות, מעט מדי או יותר מדי מהסחורה תהיה נצרכת מכדי להגיע לרווחה חברתית במובן של יעילות פארטו. מסיבה זו השפעה חיצונית נחשבת בכלכלה נאו-קלאסית כסוג של כשל שוק. במידה ושאר אנשי החברה מסביב למבצע ההחלטה מרוויחים יותר כתוצאה מפעולת הסוכן הכלכלי המקבל אותה, אזי הסחורה תהיה בצריכת חסר על ידי מקבלי החלטות אינדיבידואליים, כלומר הקצאת השוק ללא התערבות חיצונית תהיה נמוכה מידי ולא תגיע לשיווי משקל פארטו אופטימלי. מקובל להגיד שהדבר נכון במקרים של חינוך, ביטחון, שיפור פני העיר. מנגד, אם נגרמות השפעות שליליות לחברה, שחורגות מהעלויות למבצע ההחלטה היחיד (זיהום הסביבה, השפעות סביבתיות אחרות, פשיעה), אזי הסחורה תהיה בצריכת-יתר מנקודת ראות של השגת יעילות פארטו. השפעות חיצונית שליליות נקראת עלויות חיצוניות.
עלויות חיצוניות ותועלות חיצוניות
במקרה שיש השפעה חיצונית חיובית יש אינטרס לצד היוצר את הפעולה לנסות לעודד מודעות אליה, ל"גדר אותה" ולהפנים אותה לתוך השוק (למשל באמצעות סובסידיות עירוניות לשיפוץ חזיתות בניינים) כדי להרוויח ממנה כסף. לעומת זאת, במקרים של השפעה חיצונית שלילית, לצד הפוגע יש אינטרס להכחיש את קיום הפגיעה בפני עצמו ובפני החברה כולה, לנסות להסתיר אותה. כתוצאה מכך ניתן להסיק כי עלויות חיצוניות הן דבר נפוץ יותר יחסית להשפעות חיצוניות חיוביות, היבט זה מוחרף בגלל היבטים נוספים המסבכים את היכולת להבחין בעלות חיצונית ולפעול מולה. (ראו לדוגמה המאמר ייצור מחסור)
במקרים רבים של השפעה חיצונית שלילית, יש אי סימטריה במידע - המעורבים בפעולה של ההשפעה החיצונית מודעים לקיום ההשפעה החיצונית או לאפשרות לקיום של השפעה כזאת, ואילו הנפגע אינו מודע לקיום השפעה כזאת, ולעיתים קרובות אינו יכול לדעת עליה. כך הבעלים של מפעל מזהם יכול לדעת איזה חומרים נפלטים במהלך התהליכים שיש אצלו במפעל ואילו שכנים של המפעל שנפגעים מהזיהום אינם חושדים בהכרח בקיומו של זיהום. יש סוגי זיהום שאינם גורמים לריח רע, או שגורמים לפגיעה גם בכמויות קטנות. בחלק מהמקרים עוברות שנים רבות בין ייצור הזיהום לבין החשיפה לזיהום, ועוד שנים בין החשיפה לבין התגלות הזיהום לניזוקים. גם אז צריך לנסות ולחפש מי גורם לבעיה ואחר כך להוכיח שאכן הוא גרם לבעיה ולא מישהו אחר. לדוגמה זיהום בארות מים באזור התעשייה של חולון נתגלה רק אחרי עשרות שנים שהמפעלים המזהמים פעלו במקום], ובחלקם הגדול כבר נסגרו דבר דומה התרחש בתע"ש תל אביב.
במקרים רבים המזהמים הם מפעלים גדולים או פירמות גדולות וחלק מתאגידים ואף תאגידים רב לאומיים. במקרים אלה לרשות המזהמים יש מגוון כלים כדי לנסות למנוע התייחסות לבעיות הזיהום על ידי עיתונות, פוליטיקאים ואזרחים. ביכולתם לדחות למנוע קיומם של היטלי השפעה חיצונית המיועדים להפנים את ההשפעה אל תוך מנגנון השוק. הדבר כולל השפעה על העיתונות על ידי פרסום וחברות יחסי ציבור, לובי פוליטי והנפקת מחקרים מוטים והשפעה על מומחים מקצועיים להנפקת דעות מטעם תעשיות מזהמות ופוגעניות, איום בתביעת השתקה ועוד.
במקרים רבים של השפעה חיצונית שלילית, התועלת מאי-הפנמה של השפעה חיצונית שלילית מרוכזת בידי מספר קטן של גורמים חזקים (תחרות בין מעטים) ומעניקה להם כוח להשפיע על המערכת השלטונית לטובתם, ואילו העלויות מתפזרות על פני מיליוני אנשים שצריכים להתאחד מבחינה פוליטית כדי לדרוש את הפנמת העלויות. אפשר להצביע על דבר זה בתחום השפעות חיצוניות של מכוניות ובתחומים רבים אחרים. ההשקעה הנדרשת מצד כל אזרח שנפגע כדי למנוע את ההשפעות החיצוניות היא גדולה, אבל התועלת אינה גדולה, או שהיא הסתברותית. יש גם חשיבות גדולה לתפיסה אודות מהות הפגיעה באזרחים ובשאלה האם יש חלופות טובות יותר.
מבחינה עובדתית, רוב העלויות החיצוניות אינן מופנמות אל השוק, למרות מחוייבות תאורטית לדבר זה במסגרת ניסיון של כלכלנים נאו-קלאסיים ל"שוק משוכלל"ושל פוליטיקאים ל"שוק חופשי". חלק מהכלכלנים נתלים לצורך כך בחוק קוז אף שחוק זה חל רק במקרים מעטים וקיצוניים שבהם יש עלויות עסקה נמוכות מאוד ומידע סימטרי.
הפנמת עלויות חיצוניות ומס פיגוביאני
ערך מורחב – מס פיגוביאני
על פי התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית כאשר יש השפעה חיצונית שלילית גבוהה מספיק, ניתן להפנים אותה אל תוך מערכת השוק באמצעות היטל שייגבה על ידי הממשלה, יותאם לעלות המשוערת של ההשפעה החיצונית השלילית, ויועבר ישירות לפעילות המפצה את הנפגעים או מיועדת להפחית את אותה השפעה חיצונית שלילית. פעולה זו קרויה גם מס פיגוביאני.
למשל, העלות של כניסת רכב נוסף לאזור אורבני צפוף ברכבים איננה קשורה רק לדלק שאותו הוא שורף, אלא גם קשורה לשעות שבהן הוא שוהה באזור האורבני ומוסיף עומס בכבישים, תופס חנייה ובכך מייקר את הדיור, גורם לזיהום אוויר עירוני (בניגוד לזיהום בכלל, שעלותו לציבור פחותה), ועוד עלויות. מס גודש הוא דוגמה לסוג של מיסוי פיגוביאני שבו כל רכב שנכנס לאזור עירוני מוטל מס המותאם לעלויות אלו. במיסוי פיגוביאני אידאלי לפי התאוריה הנאו-קלאסית הממשלה גובה את הכסף, והוא מועבר לשיפור התחבורה הציבורית בעיר, למערכות לספיגת זיהום אוויר עירוני בעיר שבה נסע הרכב, ולשיפור תשתית הכבישים שנפגעה במהלך הנסיעה, לפיצוי נפגעים מזיהום אוויר ותאונות דרכים ועוד.
הפנמת העלות החיצונית למערכת השוק מסייע לקידום פתרונות חלופיים, זולים יותר, לכניסה עם רכב לאזור העירוני - כמו הסעות מאורגנות, שיתוף ברכבים, נסיעה בתחבורה ציבורית תחבורת אופניים או עבודה מהבית. היתרון בהפנמת העלויות בשיטת ההיטל הוא שהממשלה לא צריכה לקבוע מה יעשו האזרחים וכיצד עליהם לפתור את בעיותיהם - כל אזרח יעשה את מה שמתאים לו ונשמר חופש ברמה מיקרו-כלכלית. מבחינה כלכלית יש יתרון של הגדלת יעילות פארטו. למרות זאת, הממשלה משפיעה על כיוון המאקרו-כלכלי של הקטנת הפגיעה באזרחים על ידי הקטנת הכדאיות של פעילות מזיקה ושיפור הכדאיות של פעילות שמשפרת את הרווחה החברתית.
הפנמת עלויות עצמה אינה חינם. לעיתים תכופות יש צורך ברגולציה כלשהי מצד הרשויות ו/או במעורבות אזרחית כדי להקטין את ההשפעה החיצונית. פיקוח כזה עלול ליצור סירבול, והוא עולה כסף למשלם המיסים.
אם הפנמה של השפעה חיצונית, מבוצעת ללא עלויות גבוהות, אזי ההפנמה מובילה את השוק (בהנחה שאין לו כשלי שוק אחרים) לשוב ולהשיג יעילות פארטו - תכונה שכלכלנים נאו-קלאסיים מייחסים לשוק משוכלל. אם עלות ההפנמה עצמה היא גבוהה - לדוגמה אם יש צורך במחקר ובמעקב שוטף אחר מזהמים כדי לקבוע כמה כל אחד מהם ישלם, עלול להתרחש מצב בו עלות המנגנון של הפנמת העלויות עולה יותר מהבעיה אותה הוא אמור לתקן.
ביקורת
המושג של השפעה חיצונית רווח מאוד בהקשר של כלכלה סביבתית ובהתייחסות של כלכלנים בכלל לנושאי קיימות וסביבתנות שמצומצמים בדרך כלל לבעיות של זיהום. מדידת ההשפעה החיצונית והפנמת ההשפעה החיצונית אל תוך השוק נתפסת לעיתים קרובות כפתרון לבעיה. להלן מספר ביקורות על המושג.
אי התאמה לשאלות קיימות בגלל היות המדד סובייקטיבי
הפנמת ההשפעה החיצונית באה לפתור בעיה של יעילות פארטו ולא בעיה של קיימות. בעיית הקיימות - האפשרות שהתנהלות לא נכונה של החברה תגרום לפגיעה מאסיבית בחברה או להכחדה כוללת שלה (ראו התמוטטות) - לא מופיעה בכלל במודל הכלכלי - גם לא במודל שמכיל אפשרות של קיומה של השפעה חיצונית.
בהקשר של קיימות, כמות הזיהום או ההפרעה למערכות אקולוגיות, תלויה במשתנים אובייקטיביים, חיצוניים למין האנושי, כמו כמות גזי החממה שהאטמוספירה תוכל לקלוט לפני שהדבר יגרור לשינויי אקלים קשים שעלולים לגרום נזק משמעותי לחקלאות ולרעב המוני. באופן דומה גם דלדול שכבת האוזון ובעיות סביבתיות אחרות יכולות לעבור מעבר פאזה ולגרום לנזק חמור ו/או בלתי הפיך. כל הדבר האלה מתקיימים בהקשר של סף פיזי מסויים שהוא פיזי ואובייקטיבי.
בניגוד לכך, ההחלטה על כמות ההפרעה לסביבה על פי הפנמת השפעה חיצונית היא דבר סובייקטיבי שתלוי בהעדפות הציבור, בטכנולוגיה ובמוסדות חברתיים. החלטה זו יכולה להשתנות בהתאם למידע על ההפרעה, חשיפה חוויתית אליה, העדפות תרבותיות וידע על השפעות ההפרעה. השפעה נוספת היא של אי שוויון כלכלי שעשוי לשנות את כמות הזיהום שציבור יכול לתפוס כנסבל. גם קיום של מוצרים אחרים ומחירם יכול להשפיע על החלטה על מחיר שוק חזוי של השפעה חיצונית. אם לדוגמה עלות של זיהום אוויר באזור מסויים נגזרת מהשפעת הזיהום על תחלואה במחלות לב, שיפור בתרופות או בטיפולים נגד מחלות אלה יכול להוריד את עלות זיהום האוויר. בניגוד לדבר זה, ההשפעות האובייקטיביות על המערכת הסביבתית של זיהום לא השתנו.
ניתן להדגים דבר זה תוך שימוש בכלכלת "רובינזון קרוזו". גודל ההפרעה הסביבתית שרובינזון גורם למערכת האקולוגית של האי בו הוא חי, הוא דבר סובייקטיבי. גם הנתון שאומר מה רמת ההפרעה שבה המערכת האקולוגית תפסיק לתפקד הוא נתון סובייקטיבי. היות ורובינזון הוא אדם בודד, לא מתקיימת בכלכלה זו שוק, ולכן אין בה השפעות חיצוניות. עם זאת רובינזון עלול ליצור הפרעה סביבתית חזקה מידי, שתוביל לקריסה סביבתית ובכך מותו. תהליך כזה, בעיקר של הרס סביבתי איטי ובלתי מורגש, התרחש במספר איים באוקיינוס השקט (שבחלקם היתה כלכלה שיתופית ללא שוק, או כלכלה של משק בית בודד) כפי שהדבר מתואר בספר התמוטטות (ספר) מאת הביולוג ג'ארד דיימונד.
בעוד שהפנמת השפעה חיצונית יכולה לגרום להקטנת ההפרעה הסביבתית על ידי כך שמי שמייצר את ההפרעה מתחיל לשלם את העלות הכלכלית עליה, הפנמת ההשפעה החיצונית מקטינה את בעיות הקיימות של ההפרעה לסביבה, אך לא בהכרח מונעת אותה. דבר זה מהותי יותר ככל שהפרעות סביבתיות הן איטיות וסמויות יותר מן העין וכן בתהליכים מורכבים שבהם לא ברור הקשר בין גורמי ההפרעה לבין תוצאותיהם.
זנב ארוך והשפעות ארוכות טווח
בהשפעות חיצוניות רבות, הדברים שנמדדים בקלות ויכולים להפריע לאנשים הן השפעות מיידיות וגלויות. לדוגמה השפעת זיהום אוויר בתוך העיר, או רעש ליד כביש סואן.
בניגוד להשפעות אלה, קיימות השפעות בעלות "זנב ארוך" של השפעות מושהות, סמויות מהעין או בעלות השלכות על תהליכים ארוכי טווח. השפעות אלה יכולות להיות חשובות יותר מההשפעות קצרות הטווח, אבל בגלל אופיין קשה לתת להם מחיר שוק.
דוגמאות להשפעות אלה כוללות זיהום משבשים אנדוקריניים, דלדול דלק מחצבי, תרומה לסחף קרקע, פגיעה במגוון מינים, בירוא יערות, פגיעה במערכות אקולוגיות ועוד. לדוגמה, משבשים אנדוקריניים עלולים לגרום לפגיעה ביכולת הרבייה של אנשים שנחשפו אליהם כאשר הם עוברים ברחם אימם. בעוד שמדובר בנזק מהותי וקשה, יש קושי לשים לדבר זה תג מחיר, במיוחד כשהפגיעה היא ארוכת טווח, ומשתתפים בה גורמים שונים.
בצורות מסויימות של זיהום אוויר ניתן לקשר בקלות רבה יחסית בין מפעל מזהם או מכוניות, ולהצביע גם על המחיר שאנשים מוכנים לשלם לשם מניעת הזיהום. קיימים הבדלים לדוגמה, במחירי דירות בין בתים סמוכים למפעל מזהם ובין בתים שרחוקים ממפעל כזה. במקרה של משבשים אנדוקריניים, אנשים מוכנים לשלם הרבה כסף ולעבור תהליכים כואבים כדי לטפל בבעיות פוריות או כדי לטפל בילדיהם שסובלים ממום, אך ההשהייה בין סיבה לתוצאה ואי הוודאות הקשורה לנושא מקשים על מתן מחיר שוק להיבטים אלה - הן בגלל שאנשים אינם יודעים מה הקשר בין שני התחומים והן בקושי לזהות איזה גורם בדיוק גרם לאיזה נזק ואיך הדבר מתרגם לכסף.
לפעמים עובר זמן רב בין הפגיעה לבין הנזקים שהיא גורמת. לדוגמה התחממות עולמית, סחף קרקע או דלדול דלק מחצבי. במקרה זה לא קיים ייצוג בשוק לרצונם של הצרכנים בעתיד. נניח שתושבי חולון לדוגמה היו שמחים לשלם למפעלים לציפוי מתכות כדי למנוע זיהום קרקע, במטרה לשמור על איכות המים שלהם. הבעיה היא שהם אינם מסוגלים לעשות זאת מול מפעלים שפעלו באזור התעשייה של חולון בשנות ה-50 של המאה ה-20 וזיהמו שם את הקרקעות.
הכלכלה הנאו-קלאסית מנסה לספק התייחסות כלפי העתיד על ידי המושג של היוון אלא שמושג זה מביא לכך שתוצאות ארוכות טווח הן תמיד בעלות מחיר כלכלי אפסי. בעיה נוספת של היוון הוא שהוא מביא את נקודת המבט של הצרכנים הנוכחיים כלפי העתיד, ולא את נקודת המבט של הצרכנים שחיים בעתיד כלפי ההווה (שהוא העבר שלהם). ייתכן ולצרכנים העתידיים יש נכונות רבה לשלם על הפחתת זיהום בהווה, אבל לא יהיו להם מוסדות חברתיים מתאימים כיצד לבצע תשלום כזה.
גמישות המחיר
הערכת המחיר של השפעה חיצונית היא דבר מרכזי בניסיון להפנים את ההשפעה, אלא שמחיר הוא נתון נקודתי. מבחינת ביקוש, המחיר יכול להשתנות עם שינוי בטעמי הצרכנים, בידע שיש להם לגבי ההפרעה, בחוויה שהם חווים, ההכנסה שלהם, סל המוצרים האחרים ועוד. ייתכן גם שינוי בהיצע בגלל שינויים טכנולוגיים.
גם ללא היבטים אלה, כלומר טעמי הצרכנים זהים וגם עלויות הייצור והשיווק זהות, שינוי בכמות המוצר גורר שינוי בביקוש ובהיצע. כלכלה נאו-קלאסית מתייחסת להיבטים הראשונים בתור שינוי של עקומות הביקוש וההיצע, ולסוג השני כאל תזוזה על עקומות נתונות של ביקוש והיצע. השאלה בכמה משתנה הכמות המבוקשת כאשר משתנה המחיר (בהנחה של עקומות ביקוש והיצע נתונות), קרויה גמישות הביקוש. לדוגמה במוצרי קוסמטיקה, או מסעדות יוקרה, סביר שעליה במחיר תגורר ירידה משמעותית של הביקוש. לעומת זאת במוצרי בסיס כמו אנרגיה ובמיוחד מזון או מים, העלאת המחיר גוררת ירידה פחות משמעותית של הביקוש. ההבדלים בין גמישות הביקוש מתחדדים ככל שרמות הצריכה של המוצר קרובות יותר למינימום הכרחי. במקום זה, אנשים מנסים להגדיל את ההכנסה על ידי עבודה נוספת או לצמצם צריכה של מוצרים אחרים בעלי ביקוש גמיש יותר.
מסיבות אלה הערכות של השפעה חיצונית עלולות לתת מחיר נמוך מידי. אם בעיה כלשהי משפיעה על מחיר המזון יהיה לזה תג מחיר מסויים. אבל אם כמות המזון תקטן או תתייקר (בגלל אותה השפעה חיצונית או בגלל השפעות אחרות) התרחיש הסביר הוא עליה במחיר הריאלי של מוצרי המזון ואיתה גם בתג המחיר שניתן להשפעה החיצונית על המזון.
תת הערכה
פעמים רבות קשה למדוד את ההשפעות ואת הגורמים השונים, וקשה למדל את השפעתם על האוכלוסייה ולכן גורמים רבים פשוט אינם מובאים בחשבון. לדוגמה נוהל פרת של משרד התחבורה בישראל, שנוסח בשנת 2006, משמש לשם בדיקת הכדאיות הכלכלית (או התועלת לחברה) של פרוייקטים תחבורתיים. הנוהל כולל הערכת השפעות על הסביבה. הנוהל מציין השפעות סביבתיות רבות שיש לפרוייקטים תחבורתיים: רעש, זיהום אוויר, פגיעה בערכי טבע (מסדרון אקולוגי, פגיעה בערכי חי וצומח), פגיעה בשטחים פתוחים, מפגעי חזות ונוף, פגיעה בשטחים חקלאיים, זיהום מי תהום עקב מי נגר מזוהים.[1]
מתוך רשימה זו, מוערכים בישראל (נכון לשנת 2011) רק רעש וזיהום אוויר. גם אלה מחושבים בצורה חלקית, לדוגמה זיהום אוויר מתחשב רק בחומר חלקיקי ומתעלם מסוגי מזהמים אחרים כמו בנזן, אוזון בגובה הקרקע. הנוהל מתחשב בגודל האוכלוסייה הגרה במקום ולא באוכלוסייה שחשופה בפועל לזיהום - לדוגמה עיר כמו תל אביב מכילה 400 אלף תושבים אבל מנקזת אליה עוד מאות אלפי אנשים. כמו כן הנוהל מתחשב בהשפעות מקומיות ולא מערכתיות - לדוגמה אין התחשבות בכך שעוד כבישים מעודדים שימוש מוגבר ברכב (ולכן הגדלת בעיות הקשורות ברכב פרטי גם במקומות אחרים), או בזיהום שמקורו בבתי הזיקוק (שתורמים לדוגמה לזיהום האוויר במפרץ חיפה.
כמו כן, הרשימה המקורית של בעיות הסביבה אינה מתייחסת כלל לבעיות סביבתיות אחרות שעלולים לנבוע מפרוייקטים של תחבורה כמו תרומה לדלדול דלק מחצבי ודלדול משאבים מתכלים נוספים, פגיעה במערכות אקולוגיות, איטום פני הקרקע ומניעת חלחול למי התהום, התחממות עולמית, גשם חומצי ועוד. השפעות חברתיות רבות אינן מופיעות נוהל הפרט כמו תרומה לפרבור או לאי שוויון כלכלי פגיעה במרקם העירוני ותרומה לפשיעה.
בעיות נוספות
קיים חוסר במידע ובידע על אודות ההשפעות הסביבתיות של פעולות שונות. עצם איסוף המידע דורש השקעה שתקזז חלק מההפנמה (בייחוד בשנים הראשונות ליישום התהליך).
חלק גדול מהמוצרים הנפגעים מהשפעות חיצוניות הם מוצרים ציבוריים ולכן אין להם מחיר הנקבע על ידי מערכת המחירים.
בנוסף, הפנמה מדוייקת של עלויות חיצוניות דורשת פעולה תקינה של מערכת מחירים משוכללת - וזו בדרך כלל לא מתקיימת.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- השפעה חיצונית בוויקיפדיה האנגלית
- השפעות חיצוניות, תורת המחירים ג', פרופסור שמואל ניצן, האוניברסיטה הפתוחה.
- הצעות לשינוי נוהל פרת Hague Consulting Group שנת 2000
| זיהום | |
|
רקע וסוגי זיהום: זיהום • זיהום אוויר • הצטברות ביולוגית • השפעות בריאותיות של זיהום אוויר • זיהום מים • זיהום קרקע • זיהום במזון • זיהום רעש • זיהום אור • זיהום אוויר מתחבורה • זיהום תעשייתי • עישון פסיבי • חומרי הדברה • מתכות כבדות • דיאוקסין • כרייה • דלק מחצבי • פחם • התחממות עולמית • גורם מסרטן • טרטוגן • משבש אנדוקריני • השפעה חיצונית • חוק קואס • הכחשת זיהום |
|
|
זיהום בישראל: זיהום אוויר בישראל • זיהום מים בישראל • זיהום נחלים בישראל • זיהום קרקע בישראל • זיהום מזון בישראל • תעשיות אלקטרוכימיות • זיהום אוויר במפרץ חיפה • רמת חובב • זיהום האוויר בגוש דן • המשרד להגנת הסביבה • אזרחים למען הסביבה • הקואליציה לבריאות הציבור • אדם טבע ודין • צלול • מגמה ירוקה | |
|
מניעת והקטנת זיהום: אנרגיה מתחדשת • גז טבעי בישראל • תחבורה בת קיימא • תחבורה רכה • עירוניות מתחדשת • טבע עירוני • תעשייה בת קיימא • מעריסה לעריסה • חקלאות בת קיימא • מס פיגו • כלכלה בת קיימא • נתונים פתוחים | |