שחיקה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף שחיקה פסיכולוגית)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שחיקה (באנגלית: Burnout) היא מצב של תשישות רגשית ריחוק רגשי וניכור מהעצמי ומאחרים וירידה בתחושת המסוגלות. היא באה לידי ביטוי בעניין מצומצם, בדרך כלל בהקשר של מקום העבודה אשר לעיתים רבות מוקרן גם לתחומי חיים אחרים כמו חיי משפחה וחינוך ילדים, קשרים בין-אישיים, תחביבים ועוד, ומשפיע עליהם לרעה. לרוב, שחיקה נתפסת כתוצר של לחצים מתמשכים, ללא תקופה מתאימה של התאוששות. לעיתים משתמשים בשחיקה ולחץ (stress) כשני מונחים מקבילים או זהים, אך שחיקה היא למעשה תגובה ללחצים שקשה להתמודד עימם‏[1] שחיקה היא תסמין של דחק מתמשך שלא הייתה ממנו התאוששות ראויה (או מהצטברות של תחושות דחק כאלה).

בתחום הארגוני, ובהקשר של מקומות עבודה יש תופעה המכונה שחיקה תעסוקתית (Occupational burnout). שחיקה מתייחסת לבעיות כלליות הקשורות בניהול לחצים בעבודה. כך למשל, חוסר איזון בין מספר רב של דרישות בשילוב עם מחסור במשאבים והתנגשות בין הערכים האישיים של העובדים לערכים המגולמים בארגון, גורמים לשחיקה. סקרים מצביעים על כך ש-40% מכוח העבודה בארצות-הברית מושפע באופן שלילי מלחץ וכי מרבית העובדים מאמינים כי הם חווים יותר לחצים בעבודה, בהשוואה לדור הקודם. לחצים אלו מובילים עובדים רבים לחוות תחושות מוגברות של שחיקה, במיוחד כאשר משאביהם להתמודדות עם מצבי לחץ מוגבלים. מצב זה של שחיקה גובה מחיר הן מעובדים והן מארגונים. בעיה קשה של שחיקה מקצועית מתרחשת בתחומי הבריאות - דבר זה נכון הן ברחבי העולם והן בישראל. אחיות ורופאים נשחקים עקב עומס גדל על המערכת הרפואית עקב מספר תהליכים כמו הזדקנות האוכלוסייה, עליה בתחלואה במחלות כרוניות (גם בקרב אנשים צעירים) שגורמים לעומסים גדולים יותר של חולים וכן, עומס בירוקרטי גדל ומשפטיזציה ודה-פרסנוליזציה של המערכת הרפואית. שחיקה כזו עלולה לחזק מגמה אחרת של רפואה מתגוננת ויחס ציני למטופלים. שחיקה מוקרנת לרוב לתחומי חיים כלליים כמו למידה כללית, התנהלות כלכלית, תחביבים, חינוך ילדים ועוד ומשפיעה עליהם לרעה ובכך מסכנת את הפרט, את סביבתו ולמעשה פוגעת בחברה כמערכת.

שחיקה יכולה אולי להתרחש גם על רקע של היבטים אחרים הגורמים ללחץ נפשי כמו עודף מידע, עודף מוצרים, גם עומס רב בטיפול בקרובי משפחה חולים או בילדים, ובעיות אחרות כמו תחלואה כרונית של הורים או נכות של קרובים יכולה לגרום לכך.

הטיפול בשחיקה צריך להיות תואם לגורמיה ועשוי לכלול מגוון רחב של טיפולים (לאחר ביצוע אבחון מתאים לגורמי השחיקה אצל איש מקצוע כגון פסיכולוג מומחה לטיפול בשחיקה). אחת הדרכים היא למצוא דרכים למנוע לחץ נפשי או להתמודד איתו בצורות בריאות.

הגדרות - שחיקה בעבודה

המושג שחיקה נחקר החל משנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20.

כיום, ההגדרה המקובלת ביותר לשחיקה במקום העבודה היא לפי ההמשגה של הפסיכולוגית כריסטינה מסלאח ועמיתים‏[2][3][4][5][6].‏[7], לפיה סינדרום השחיקה מורכב משלושה רכיבים:

  1. תשישות רגשית - המאופיינת בתחושה כללית של חוסר באנרגיה ומשאבים.
  2. דה-פרסונליזציה אשר באה לידי ביטוי בריחוק וניכור מהעצמי ומהאחר, ציניות ותגובתיות סרקסטית.
  3. ירידה בתחושות המסוגלות וההישגים האישיים המלווה בנטייה להעריך את העצמי ואת היכולות האישיות באופן שלילי. ירידה ביעילות העבודה או פיחות הישגים אישיים המתבטאת בהערכה שלילית של העובד את עצמו

גישה אחרת מגדירה שחיקה בעבודה כתוצר של שני תהליכים‏[8]:

  1. גורמים פיזיים ופסיכולוגיים – בשלב הראשון דרישות התפקיד – שהם גורמים פיזיים ופסיכולוגיים בסביבת העבודה כמו עומס, לחץ זמן ומגע עם לקוחות – גורמים לעובד למאמץ יתר ולתחושות של תשישות וחוסר מסוגלות.
  2. מחסור במשאבים – בשלב השני מחסור במשאבים, כגון משוב, תגמולים, ביטחון בתפקיד ותמיכה מצד הממונה, מגביל את היכולת של העובד לעמוד בדרישות העבודה, ולבסוף מוביל להתנהגויות נסיגה, ניכור וחוסר מעורבות.

שחיקה במקום העבודה

התנהגות המשקפת שחיקה נפשית במקום העבודה פוגעת באנשים רבים - בעובד עצמו ובמשפחתו, בעובדים עמיתים שעובדים עם העובד, במעסיק של העובד, בלקוחות, ספקים, ולפעמים גם אנשים נוספים.

כך למשל, חוסר איזון בין מספר רב של דרישות בשילוב עם מחסור במשאבים והתנגשות בין הערכים האישיים של העובדים לערכים המגולמים בארגון, גורמים לשחיקה‏[1]. סקרים מצביעים על כך ש-40% מהעובדים בארצות-הברית מושפע באופן שלילי מלחץ וכי מרבית העובדים מאמינים כי הם חווים יותר לחצים בעבודה, בהשוואה לדור הקודם‏[9]. לחצים אלו מובילים עובדים רבים לחוות תחושות מוגברות של שחיקה, במיוחד כאשר משאביהם להתמודדות עם מצבי לחץ מוגבלים. מצב זה של שחיקה גווה מחיר הן מעובדים והן מארגונים‏[1].

שחיקה מקצועית בקרב רופאים ובצוותי רפואה

שחיקה היא סיכון משמעותי בקרב רופאים בעולם.‏[10] היא נובעת מגורמים שונים כמו שעות עבודה ארוכות, מחסור בשינה, תזונה בעייתית (בין היתר על רקע שעות עבודה ארוכות וקשות), מתח נפשי מצטבר, אירועי טראומה, וכן עבודה אדמיניסטריטבית שגורמת להגברת העומס על הרופא והפחתת ההנאה המקצועית. במצבים מסוימים דווקא הגידול במערכות מחשוב בשנים האחרונות עלול להגביר שחיקה. כמו כן הגברת העומס על רופאים צעירים חשוד כמגביר שחיקה.‏[10]

השחיקה עלולה לגורר בעיות הן עבור המטופלים והן עבור הרופאים. בעיות בטיפול כוללות טעויות, הערכות מוטעות, דילוג על בדיקות. העייפות עלולה לגרום לשחיקת אמפתיה כלפי מטופלים או אנשי צוות אחר. [2] [3] כמו כן שחיקה עלולה להתדרדר למצבים מסוכנים יותר כמו דיכאון או התחלת נטילת סמים או תרופות בנסיון להקלה זמנית בנושא. [4] שחיקת אמפתיה עלולה לגרור טיפול לקוי באנשים שפונים לרופא, בדיקות מיותרות מתוך רפואה מתגוננת, רשלנות רפואית והעלאת הסיכוי לסיכון חיי המטופל וכן טראומה נפשית ועוד.

השחיקה פוגעת גם ברופאים. הסיכונים של שחיקה כוללים [דיכאון]], תחלואה פיזית, נטישת המקצוע, התמכרות לאלכוהול והתמכרות לתרופות הנגישות יותר לרופא, התאבדות ותמותה ממחלות של מתח-יתר. בפברואר 2019 התרחשו שני מקרים של רופאים בישראל שנפטרו מהתקף לב לאחר שהרגישו רע אבל בכל זאת המשיכו בעבדותם. בקרב רופאים בארצות הברית, השכיחות של דיכאון היא גבוהה, והתאבדות רופאים היא תופעה נפוצה. ‏[11]

בשנים האחרונות גדלה המודעות על שחיקה בקרב רופאים בעולם.‏[10] דבר זה בולט גם במערכת הבריאות בישראל ונחשב לפחות על ידי חלק מהרופאים כגורם משמעותי להתדרדרות מערכת הבריאות בישראל. [5]

סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם בשנת 2017 מצא כי אחיות נמצאות בראש סולם השחיקה בישראל מבין כל המקצועות. 75% מהן מדווחות על תסמיני שחיקה. הרופאים מדווחים על כ-65% שחיקה. [6] סקר של האיגוד הישראלי לרפואת ילדים בשנת 2017, מצביע על שחיקה בקרב 33% מרופאי הילדים. השחיקה היא גבוהה יותר בקרב מי שאינם מומחים או שהם שכירים. רופאים צעירים יותר ורופאים שעובדים שעות מרובות יותר שחוקים יותר. ‏[12]

בשנת 2018 פורסם סקר מקיף ביוזמת משרד הבריאות, על בעיית השחיקה בעבודה שנעשה בקרב עובדי מערכת הבריאות. במילוי הסקר השתתפו יותר מ-40,000 עובדים שמילאו שאלונים. למרות שמדובר בכמות גבוהה של עונים, מדובר בכ-30% מהעובדים במערכת הבריאות שענו לסקר. ‏[13]

עם זאת הענות כזו לסקר היא בעייתית מבחינה סטטיסטית, כי היא לא מהווה מדגם מייצג - ייתכן שעובדים שחוקים יותר כלל לא טרחו לענות, או שבעיקר עובדים שחוקים מילאו את הסקר. דווקא סקר עם מדגם מייצג קטן יותר היה יכול לספק תמונה טובה יותר. ‏[14] מבין העונים לסקר מדד השחיקה מדד השחיקה עומד על 3.4 בסולם שבין 1 ל-7. סקר דומה שנערך בישראל בקרב 20,000 עובדים במגזר הפרטי והציבורי, שאינם במערכת הבריאות, מצא כי ממוצע מדד השחיקה עמד על 2.2 המסקנה היא שמדד השחיקה במערכת הבריאות הוא גבוה יותר לעומת מקצועות אחרים. במחקרים שנעשו במערכות בריאות שונות בעולם, ציון שחיקה גבוה מ-3.0 נחשב כציון גבוה, שיש לטפל בו מיידית. לפיכך ניתן להסיק כי חלק גבוה מבין עובדי מערכת הבריאות נמצאים במצב של שחיקה מסוכנת. ‏[13]

לפי הסקר, מבין עובדי קופות החולים, רמת השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה בקרב עובדים במרפאות. מבין בתי החולים עלה מהסקר כי אצל עובדים בבתי החולים הגריאטריים מדד השחיקה הוא הגבוה ביותר, אחריהם עובדי בתי החולים הכלליים. השחיקה הנמוכה ביותר נמצאה בבתי החולים הפסיכיאטריים. השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה בקרב עובדי סקטור הרפואה והסיעוד אחיות בבתי החולים ובקרב הרוקחים וטכנאי הרנטגן. כל שעובדים שעות רבות יותר – כן רמת השחיקה גבוהה יותר. כמו כן נמצאה רמת שחיקה גבוהה יותר בקרב עובדי משמרות הלילה לעומת מי שלא עובדים במשמרות אלה, כאשר השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה דווקא בקרב העובדים הצעירים יותר שהם בעלי ותק נמוך במערכת. רמת השחיקה הגבוהה ביותר מתוך כלל עובדי מערכת הבריאות נמצאה בקרב רופאים מתמחים עם ציון שחיקה של 4.3, הסטז'רים דיווחו על רמות שחיקה של 3.9. ‏[13]

סביבת העבודה בארגון היא אחת הסיבות המרכזיות לשחיקה. מערכת הבריאות בישראל מתאפיינת בביורוקרטיה רבה. בנוסף השימוש בתיק רפואי ממוחשב גורם להגברת הניכור בין הרופא לחולה, וגורם גם ללחץ עקב קיום מדדי איכות שונים, עם זאת לא ברור שמדדי איכות כאלה משפרים את האיכות האמיתית של הטיפול הרפואי. הגורמים לשחיקה שצוינו על ידי עובדי מערכת הבריאות בסקר הם: עומס עבודה, מטלות אדמיניסטרטיביות, קושי לשלב בין הבית לעבודה, עומס פיזי ומערכות מחשב מעכבות.{‏[11]

בעבודת מחקר על שחיקה בקרב אחיות נמצא כי שחיקה מוסברת במובהק על-ידי גילנות (הפליה על רקע גיל), החינוך המקצועי של האחיות (הכשרה בגריאטריה) וסוג הבעלות על בית החולים. עוד נמצא, כי גילנות מהווה גורם ניבוי מובהק של דֶּפֶּרְסוֹנָלִיזַצְיָה והישג אישי.‏[15]

צעדים למניעת שחיקה או התמודדות איתה הם שינויים מערכתיים בסביבת העבודה. יותר זמן לרופא עם המטופל, שיפורים בתהליכי עבודה ומחשוב ותמיכה ניהולית ומקצועית. דו"ח משנת 2019 ממסצ'וסטס קורא להקמת שירות ייעוץ רפואי ונפשי למענה למצוקות הרופאים עצמם. ניתן להגביר חוסן של מטפלים על ידי סדנאות למניעת שחיקה. מיינדפולנס ויוגה הוכחו כיעילות, אבל קיים צורך שהדברים יעשו בהקשר רחב של צעדים מערכתיים ולא כמין תרופת פלא. יש מובילי מדידת האיכות ברפואה בארה"ב שהבינו שהשפעתה על שחיקת רופאים מצריכה צמצום של מדידת האיכות. עבודות הראו שלהשקעה ברווחה חברתית (Well being) של הרופא יש גם כדאיות כלכלית לספקי הבריאות.‏[11]

השפעת השחיקה על השפה

שחיקה כוללת לרוב ניוון זמני לפחות של תקשורת קולית וכתובה כאחת, כלומר מצב בו האדם מרוכז פחות ומשיב יותר באמרות אוטומטיות או במונחים ומשפטים לא מספיק מדויקים וכן משתמש יותר בסרקזם (שני מצבים שיכולים לגרום לעוינות בין בני אדם).

הקצנת שחיקה

שחיקה יכולה להיות מוקצנת מיוקר מחיה גבוה, היעדר תחבורה ציבורית יעילה, פקקי תנועה ובעיות חניה, זיהום רעש, התמודדות לא נאותה עם סרקזם, תפישת עולם חומרנית לפיה ערך האדם נמדד רק או בעיקר בממונו (ראו ממוניזם), פיצוץ אוכלוסין ובמידה רבה גם מחובות-ריבית הלוחצים את האדם לשלם עוד ועוד כסף בדרך כלל בשל תפיחת החוב (במיוחד במדינות עם רקע של יוקר מחיה גבוה) ומשימוש מועט מדי בטכנולוגיה (כגון אפליקציות ורובוטיקה וכן מיעוט סינכרון בין אפליקציות שונות של מוסדות ציבוריים-ממשלתיים לכדי ריבוי ביורוקרטיה שאולי הייתה מיותרת בכל מקרה).

הורה שחוק (בפרט עם שחיקה מוקצנת) ככלל יהיה פחות סבלני לחינוך ילדיו, יהיה טכני יותר וסרקסטי יותר בחינוכם ואף יברור פחות איזה מזון הוא נותן להם (ראו זיהום מזון) ויהיה נתון יותר לתעמולה תקשורתית של גופי תקשורת מסחריים הקשורים בדרך כלל בקשרי הון-שלטון המסכנים את האזרח.

שחיקה מוקצנת מסכנת את האדם בדיכאון קליני, בצריכת תרופות פסיכיאטריות, בהתמכרות לסמי שעשוע ובבעיות גופניות ונפשיות כגון השמנה, סוכרת, מחלות אוטואימיוניות ועוד.

שחיקה, אבטלה ופשטות מרצון

סביר להניח כי החשש מאבטלה ומאבטלה טכנולוגית גוררת שחיקה שכן אבטלה גוררת מתח נפשי רב עקב החשש להיגרר לעוני, הרגשה של חוסר עונים, הרגשת פחד מפני העתיד, הערכה נמוכה מצד החברה וביקורת מצד בני משפחה וחברים.

תחת תנאים נכונים אבטלה טכנולוגית דווקא יכולה להקטין שחיקה - אם רווחים מהון מחולקים בצורה שוויוניות יותר בחברה, כך שהפרנסה פחות קשורה להכנסות מעבודה. אם יש בטחון ביחס לפרנסה (לדוגמה עקב מס הכנסה שלילי, תמיכה ממשלתית בשיטות של סוציאל דמוקרטיה או כלכלה דמוקרטית שמאפשרת חלוקת אחריות ובעלות על משאבי הון שונים), או אם פוחת הצורך בהכנסה כספית עקב פשטות מרצון ופיתוח הון אישי, ו/או מאגרי הון אחרים, יורד גם הצורך בשעות עבודה ארוכות ורציפות.

כך פחות שעות עבודה, כל עוד אינן פוגעות בסיכויי השרידה של הפרט או המשפחה, ואינן גורעות מהשקעה בילדים, ואינן גורם לחרדות שונות, יכולות להקטין דרסטית את כמות השחיקה בקרב בני האדם. זאת עקב השקעת פחות זמן בעבודה, והשקעת זמן מאוזנת יותר בתחומי חיים אחרים שתכופות הם מורידי מתח נפשי -כמו יותר זמן ללמידה על היקום, הסביבה הטבעית, יותר זמן שינה ופיתוח הרגלי שינה טובים יותר, יותר זמן איכות עם המשפחה, פעילות קהילתית, יותר זמן ללמידה כללית, תחביבים, פילוסופיה, דתות, מדיטציה, ספורט ופעילות גופנית, השקעה בתזונה, טיולים, התאוששות ממכאובים ועוד.

ראו גם

קישורים חיצוניים

שחיקת עובדי מקצועות הבריאות:

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Sarah J. Tracy, Burnout, The International Encyclopedia of Organizational Communication, John Wiley & Sons, Inc., 2017-03-08, עמ' 1–9
  2. ^ אתר socialpsycholgy.org
  3. ^ Maslach, C, Burnout: The cost of caring., Englewood Cliffs, NJ: Prentice-Hall., 1982
  4. ^ Christina Maslach, Susan E. Jackson, The measurement of experienced burnout, Journal of Organizational Behavior, 2, 1981-04, עמ' 99–113 doi: 10.1002/job.4030020205
  5. ^ Maslach, C. (1982). The Burnout: The Cost of Caring. Engelwood Cliffs: Prentice Hall.
  6. ^ Maslach, C., Jackson, S. E. (1986). The Maslach Burnout Inventory (2nd ed.). Palo Alto, CA: Consulting Psychologists Press.
  7. ^ Ayala Pines, Christina Maslach, Combatting staff burn-out in a day care center: A case study, Child Care Quarterly, 9, 1980-03, עמ' 5–16 doi: 10.1007/bf01555032
  8. ^ Evangelia Demerouti, Arnold B. Bakker, Friedhelm Nachreiner, Wilmar B. Schaufeli, The job demands-resources model of burnout., Journal of Applied Psychology, 86, 2001, עמ' 499–512 doi: 10.1037//0021-9010.86.3.499
  9. ^ שגיאת תסריט: היחידה "פרמטרים" אינה קיימת.National Institute for Occupational Safety and Health, Stress at work., Publication no. 99-101, 1999-01-01
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 אלכס דורון, בעיית השחיקה המקצועית של רופאים רק מחמירה, אתר "דוקטורס אונלי", 28.12.2017
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 ד"ר יואב יחזקאלי, שחיקת הרופאים - המחלה הקטלנית של מערכת הבריאות ותוצאותיה הטרגיות,אתר "דוקטורס אונלי, 06.02.2019
  12. ^ סקר האיגוד הישראלי לרפואת ילדים 2017: שחיקה בקרב 33% מהרופאים, יונתן סידון, כלכליסט 26.06.2018
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 סקר השחיקה של משרד הבריאות – מה אנו מפספסים כאן?, 21 באוקטובר 2018
  14. ^ ראו ערך "מדגם מייצג" בוויקיפדיה
  15. ^ Agism and Burnout among Nurses in Long-Term Care Facilities in Israel, "Aging & Mental Health", Vol. 21: 3 (2017), pp. 327-335. [1]