רפואה מתגוננת

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רפואה מתגוננת (באנגלית: Defensive Medicine) הינה שינוי בהתנהגות רופאים וגורמים רפואיים בשל חשש מתביעה משפטית, באופן שהוא שאינו בהכרח לטובת המטופל או שהוא עלול לגרום נזק לכלל מערכת הבריאות.

הגדרה פופולרית לרפואה מתגוננת היא הימנעות מנטילת סיכון בשל חשש מתביעה כנגד הרופא, והפחתה בנטילת סיכון מאידך.‏[1] הימנעות מנטילת סיכון פירושה הימנעות מקבלת חולים או ביצוע טיפולים רפואיים בסיכון גבוה, שעלולים להסתיים בכישלון ותביעה. הפחתה בנטילת סיכון הוא שליחת מטופלים לביצוע בדיקות, ייעוץ רפואי, וטיפולים רפואיים שאינם בהכרח האפשרות הטובה ביותר עבורם, במטרה להגן על הרופא מפני תביעה עתידית אפשרית.

רפואה הגנתית היא תגובה לחשש מפני תביעות משפטיות, וכן לעלויות העולות של פרמיות ביטוח על רשלנות רפואית, זאת על רקע העדפות מטופלים לבצע תביעה בגין אבחון או טיפול שהוחמצו או שלא אושרו, אך לא בגלל אבחנה מוגזמת. המגמה של רפואה הגנתית החלה בארצות הברית וגולשת למדינות נוספות, כולל ישראל. הרופאים בארה"ב נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לתביעה. מספר התביעות נגד רופאים בארה"ב גדל במהלך העשורים האחרונים, והשפיע באופן משמעותי על התנהגות הרופאים והפרקטיקה הרפואית. בחלק מהמקרים, הרופאים מזמינים בדיקות שהן ככל הנראה מיותרות, במקרים אחרים רופאים נמנעים מלבצע טיפול בחולים בסיכון גבוה (כאשר יש להם ברירה) כדי להקטין את חשיפתם לתביעות, או נאלצים להפסיק את הטיפול בשל פרמיות ביטוח גבוהות מדי.

מימדי התופעה

מחקר שהתפרסם בשנת 1995 בירחון BMJ, וכלל מאות רופאים, מצא כי 30% מרופאי המשפחה במדגם חששו מפני תביעות; כ-98% אמרו כי אימצו דפוסי עבודה שונים נוכח האפשרות שייתבעו. ‏[2] באנגליה ציינו כמעט 64% מקרב רופאי המשפחה, ששיעור ההפניות לרופאים מומחים ולחדרי-מיון עלה בצורה דרמטית; וכ-25% ציינו כי לא הסכימו לקבל חולים שהיוו סיכון.‏[1]

מחקר נוסף משנת 1990, שנערך בקרב כ-4,600 רופאים מארצות-הברית, גילה כי 90% מרופאי המשפחה, 81% מהרופאים הכירורגיים, 71% מהרופאים הפנימיים וכ-90% מהנוירוכירורגים שם, סירבו לקבל לטיפולם חולים שנחשבו לחולים בסיכון גבוה.‏[3]

בשנת 2008 התפרסם סקר לפיו 60% מהרופאים בישראל שלחו חולים לבדיקות מיותרות. רבע מהרופאים בישראל כבר נתבעו על ידי חולים; 40% ראו בכל חולה תובע פוטנציאלי. ‏[4]

רפואה מתגוננת אינה מוגבלת בהכרח רק לרופאים, היא עלולה להתקיים במקצועות רפואיים אחרים. לדוגמה מומחים למדידת פרוטזות שעלולים לא לסייע למדידה של פרוטזה למטופל מחשש לתביעה.

נזקים כלכלים ובריאותיים

רפואה מתגוננת עלולה לגרום סיכונים חמורים למטופלים רפואיים. במקרים אחרים המטופל עצמו לא נמצא בסיכון אבל נגרם נזק לכלל המערכת הרפואית ומטופלים אחרים בשל בזבוז של משאבי זמן, כסף, ציוד, וכוח אדם. הדבר מתקיים דרך מספר אפיקים:

  • חולים בסיכון גבוה, עלולים שלא לקבל טיפול רפואי או לא לקבל מידע על טיפול רפואי שיכול לסייע להם.
  • מטופלים רבים עלולים לעבור בדיקות מיותרות. דבר זה עלול לסכן את בריאותם שכן בדיקות רבות כרוכות בסיכון.
  • הבדיקות המיותרות עלולות גם לעקב טיפולים חיוניים לחולה. טיפול מאוחר יותר עלול לגרור נזק למטופל.
  • חלק מהבדיקות, התייעצויות והטיפולים מהוות צווארי בקבוק במערכת - כך שעומס על מערכות אלה עלול לגרום להתארכות תורים, ולפגוע בחולים שבאמת זקוקים לבדיקה או לטיפול, אבל מקומות אלה נמצאים בעומס יתר עקב מטופלים שנשלחו לשם עקב רפואה מתגוננת. כך שחולים שבאמת זקוקים לטיפול לא יקבלו אותו בזמן.
  • עומס הבדיקות והחולים עלול לגרור שחיקה בקרב אנשי מקצוע, במיוחד בקרב רופאים או מומחים שמקבלים יותר ויותר חולים שלא באמת צריכים להגיע אליהם. הדבר עלול לפגוע בביצועי הרופא. בנוסף הדבר עלול ליצור אפקט "זאב זאב" כאשר רופאים עלולים לפספס מטופלים עם בעיות אמיתיות בגלל הטיה קוגניטיבית.
  • נזק לכלל מערכת הבריאות ביצוע בדיקות וטיפולים מיותרים וייקור המערכת - יש למערכת מגבלות תקציב והגדלת ההשקעה בבדיקות מיותרות פרושה פחות כסף לטיפולים אחרים. כמו כן חלק מן ההוצאה הלאומית לבריאות מוקצה להוצאות משפטיות במקום לבריאות.

החלטות רפואית הגנתיות התפשטו לתחומים רבים של הרפואה הקלינית, ונחשבות כגורם מרכזי בגידול העלויות של מערכות הבריאות. בארצות הברית העלויות הפיננסיות של התופעה נעמדות בעשרות מיליארדי דולרים בשנה. ‏[5]

בנוסף ניתן להעריך עלויות של תביעות על רקע רפואי. ניתוח של מדגם אקראי של 1452 תביעות רשלנות סגורות של 5 חברות ביטוח בארה"ב הראה שהזמן הממוצע בין פגיעה להחלטה בתיק היה 5 שנים. עלויות השיפוי היו 376 מיליון דולר, ועלות ההגנה המשפטית עלה 73 מיליון דולר, וסך עלויות של 449 מיליון דולר. עלויות התקורה של המערכת היו מופרזות: 35% מתשלומי השיפוי הועברו לעורכי התובעים, וביחד עם עלויות ההגנה המשפטית, סך עלויות התביעה הגיע ל 54% - מהתמורה ששולמה לתובעים.

חישובים תאורטיים המבוססים על תועלתנות מסיקים כי הרפואה ההגנתית פוגעת, בממוצע, בחולים. ‏[6] תביעות רשלנות נחשבות לעתים קרובות כמנגנון לשיפור איכות הטיפול, אך עם אחריות מותאמת אישית, הן למעשה מעכבות את תהליך האנליזה שאמור לתרגם ראיות שונות לכדי טיפול, ובכך גורמות להרעת הטיפול. דיני נזיקין במדינות ובמחוזות רבים לא רק מעודדים אלא מענישים באופן אקטיבי רופאים העוסקים ב"רפואה מבוססת ראיות". ‏[7]

ניתוח כלכלי-חברתי

מערכת היחסים בין חולה ומטופל מבוססת על אמון. החולה מאמין שהרופא יעשה כמיטב יכולתו כדי לאבחן את המחלה בצורה הטובה ביותר ולספק את הטיפול הנכון ביותר. לפי כללי האתיקה הרפואית. לעיתים יש בעיות שונות של רשלנות רפואית או טיפול רפואי לקוי. דבר כזה יכול להתרחש בשל מגוון סיבות - בשל בעיה אישית של רופאים, שחיקה של רופאים, בעיות הנובעות משחיקה כזו כמו דיכאון, התמכרות לתרופות או לאלכוהול, או שחיקה באמפתיה של הרופא, גזענות, גילנות (הפליה על רקע גיל המטופל), הפלייה לרעה של מטופלים עניים, או בשל בעיות שונות הקשורות לכשלי שוק בתחום הבריאות כולל השפעת חברות התרופות על מערכת הבריאות ובעיות שיווק תרופות.

בארצות הברית, במיוחד במסגרת ליברליזם של השוק שקיים על רקע התפיסות הליברלית והשמרנית, קיים ניסיון לפתור את הבעיות האלה על ידי איום בתביעה משפטית במקרה של רשלנות. הדבר נובע מהנחה אידאולוגית וניתוח כלכלי נאו-ליברלי ושמרנית, לפיה פתרונות לכשלי שוק רבים הם לא במסגרת רגולציה, עיצוב שונה של השוק או החברה, אלא על ידי תביעות בתי משפט. מגמה זו קיימת גם בהקשרים חברתיים אחרים כמו תביעות מול יצרני מזון.

המשפטיזציה של מערכת היחסים בין המטופל למטפל לא בהכרח מחזירה את האמון, ואף עלולה לגרום לעיוותים אחרים שכן הרופא מתחיל לתפקד לא כרופא, אלא בתפקיד של נתבע-אפשרי בעתיד. דבר זה יכול אולי לסייע בחלק מהמקרים על ידי מניעה של רשלנות רפואית, אבל במקרים רבים אחרים עלול להיגרם נזק משמעותי למטופל, לרופא ולכלל מערכת הבריאות.

שיקום האמון ברופא ובמערכת הבריאות בכלל היא בעיה של מוצר ציבורי, בעית פגיעה באמון קיימת לא רק מול רופאים אלה גם מול מערכות יחסים אחרות בחברה כולל לדוגמה אמון בעיתונאים, פוליטיקאים, מורים, שוטרים, פירמות ועוד. לפי הניתוח בספר חברת השפע, בחברת שוק או בקפיטליזם יש שפע של מוצרים פרטי אבל פגיעה מתמשכת ומחסור במוצרים ציבוריים. הספר הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר) מצביע על הקושי לתת פתרון לבעיות של מוצר ציבורי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 רפואה מתגוננת (Defensive Medicine), ההסתדרות הרפואית בישראל
  2. ^ Summerton N. Positive and negative factors in defensive medicine: A questionnaire study of general practitioners. BMJ.310, 27-29, 1995.
  3. ^ Wagner L. Defensive Medicine: Is Legal Protection the Only Motive. Modern Healthcare, Sep 10, 1990
  4. ^ רוני לינדר-גנץ, רפואה מתגוננת: 3 מכל 5 רופאים שולחים חולים לבדיקות מיותרות, 10.12.2008
  5. ^ Anderson R. E. (1999). "Billions for defense: the pervasive nature of defensive medicine". Archives of Internal Medicine. 159 (20): 2399–2402. doi:10.1001/archinte.159.20.2399.
  6. ^ DeKay ML, Asch DA. "Is the defensive use of diagnostic tests good for patients, or bad?". Med Decis Making. 18: 19–28. doi:10.1177/0272989x9801800105. PMID 9456202.
  7. ^ Monahan J (2007). "Statistical literacy. A prerequisite for evidence-based medicine". Psychological Science in the Public Interest. 8: i-ii. doi:10.1111/j.1539-6053.2008.00033_1
בריאות הציבור, קידום בריאות, ורפואה מונעת
תזונה והרגלי אכילה: השמנת יתר - סוכרת - כלכלת השמנה - עיצוב להרזיה - מזון מהיר ותעשייתי - סוכר - משקאות ממותקים - מלח - בשר מעובד - מזון אורגני - דגנים מלאים
הרגלי חיים והתמכרויות: התמכרות - עישון - מניעת עישון - גמילה מעישון - אלכוהול ובריאות - השלכות בריאותיות של טלוויזיה - התמכרות למשחקי מחשב
תנועה ובטיחות בתחבורה: השפעות בריאותיות של מכוניות - זהירות בדרכים - תחבורה פעילה - הליכתיות - מיתון תנועה - תחבורת אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - אורח חיים יושבני - אורח חיים פעיל - פעילות גופנית
זיהום וסיכונים לשיבוש מערכות: גורמים מסרטנים - זיהום - זיהום אוויר - זיהום מים - זיהום במזון - חומרי הדברה - מתכות כבדות - ניקיון ידידותי לסביבה - משבש אנדוקריני - טרטוגן - עמידות לאנטיביוטיקה
רווחה נפשית וחברתית: פסיכולוגיה חיובית - מתח נפשי - דיכאון - חמש דרכים לרווחה - הון חברתי - גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות
עקרונות ונושאים מערכתיים: הוליזם - גורם סיכון בריאותי - נטל תחלואה - נכות - אזורים כחולים - טכנולוגיה נאותה - חשיבה מערכתית - רפואה משתתפת - חברות התרופות - הכחשת נזקי העישון - עקרון הזהירות המונעת - עירוניות מתחדשת - אי שוויון בריאותי - אי שוויון בריאותי בישראל - סיבות מוות בישראל
מוצר ציבורי
מוצרים ציבוריים: הון חברתי - אמון - כסף - רפואה מונעת - מידע - הון טבעי - שרותי המערכת האקולוגית - דייג יתר - מגוון ביולוגי
מושגים: מוצר ציבורי - מוצר פרטי - מוצר משותף - מוצר מועדון - מוצר בלבדי - מוצר יריבי - נחלת הכלל - הטרגדיה של נחלת הכלל
אנשים וספרים: לטובת הכלל - חברת השפע - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - אלינור אוסטרום - דייוויד בוליר

הבהרה: המידע באקו-ויקי נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי