מונופול
מונופול (באנגלית: Monopoly) הוא מצב בו אדם או פירמה מסויימת הוא המוכר היחיד של סחורה מסויימת. לעיתים מכנים מצב זה גם כאשר הפירמה בודדת שולטת בחלק נרחב של השוק. זהו סוג של כשל שוק דומה לאוליגופול או קרטל (שליטה של מעט חברות על השוק), ולמונופסון שהוא המצב של קונה יחיד. כל אלה עומדים בניגוד לתחרות, הנגרמת על ידי ריבוי מוכרים וקונים שהם אחד התנאים לקיום של שוק חופשי ושוק משוכלל.
המילה מונופול מורכבת מהלחם המילים היווניות, מונו (יחיד) ופולין (למכור). מונופולים מאופיינים בהעדר תחרות כלכלית ליצירת מוצרים או שירותים ובעדרם של מוצרים תחליפיים. הפועל "מונופוליזציה" מתייחס לתהליך שבו פירמה משיגה את היכולת להעלות מחירים או לדחוק החוצה מתחרים מהשוק. בתאוריה הכלכלית, מונופול הוא מוכר יחיד. בתחום המשפט, מונופולין הוא יישות משפטית שיש לה נתח שוק גדול, כלומר היכולת להעלות את המחירים.
למרות שמונופולים יכולים להיות עסקים גדולים, גודל אינו דבר הכרחי לשם הפיכה למונופול. פירמה קטנה עשויה להיות מונופול עקב חסמי כניסה שונים עבור מתחרים. חסמים אלה יכולים להיות סביבה גאוגרפית מבודדת (כמו אי, מדינה מבודדת, או יישוב מבודד ומרוחק), תעשייה מבודדת (כשיש מגבלה של ידע, ניסיון, חקיקה או קשרים לכניסת מתחרים), בתחום הפקת משאב טבע מוגבל ונדיר, עקב רגולציה המונעת כניסת מתחרים, עקב קיום של פטנט על מוצרי החברה ועוד.
מונופול ופגיעה ברווחה
על פי התאוריה הנאו-קלאסית מונופולים גורמים לפגיעה ביעילות פארטו, של השוק (צרכנים ויצרנים), ולכן הם מהווים בעיה. מקובל בתאוריה הנאו-קלאסית להגיד שפירמה רגילה רואה את מחיר המוצר בשוק כנתון ואילו המונופול לעומת זאת יכול לשלוט על ההיצע ובכך גם על המחיר של הסחורות בשוק.
על פי הראיה הנאו-קלאסית, הביקוש למוצר מסויים הוא נתון, ואינו תלוי במעשים של המוכרים כמו פרסום, שיווק לובי פוליטי וכו'. לפיכך גם מונופול, לא יכול לשלוט בביקוש, ולכן הוא רואה לפניו קו משתפע של מחירים וביקושים - לכל מחיר שהמונופול יקבע הוא יקבל ביקוש אחר מצד הצרכנים. לפיכך המונופול יכול לדוגמה להעלות את מחיר המוצר, אבל הוא לא יכול לקבוע בה בעת את כמות המוצרים שימכרו. כלומר הוא יכול לקבוע כיעד או את מחיר המוצר או את הכמות שתימכר אבל לא לקבוע את שניהם יחדיו. גם כאשר יש מונופול, אם הוא מעלה את המחיר, פחות צרכנים יקנו את המוצר.
לפי התאוריה, מונופולים ירצו לייצר מעט מוצרים ולמכור אותם במחיר גבוה. כאשר דבר זה מתרחש, מתארים כלכלנים נאו-קלאסיים אובדן של רווחה חברתית שכן לא רק שהצרכנים רואים מחיר גבוה, אלא שהרווחה של הצרכנים יחד עם הרווחה של המונופול היא נמוכה יותר באופן יחסי למצב של שוק חופשי או תחרות משוכללת. לכן התאוריה תומכת בהתערבות ממשלתית בצורות שונות כמו פיקוח על המחיר, פירוק המונופול, ועוד.
היסטוריה של מונופולים
מונופולים היו דבר נפוץ למדי בעבר, בעיקר בזמנים שבהם מלכים יכלו להטיל מונופול על ענף מסויים ולמכור את המוצרים שלו ברווח גדול לציבור. בארצות הברית התפתחה חקלאות ותעשייה של יצרנים קטנים במאות ה-17-19. עם הזמן יתרונות לגודל וקשרי הון-שלטון הביאו לגידול בכוחם של עסקים גדולים. לקראת סוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 צמחו ה"טראסטים" הגדולים שהיו מונופולים בתחומים שונים כמו רכבות, מכרות ועוד. בעקבות תהפוכות פוליטיות וכלכליות של תחילת המאה ה-20 הוקמו חוקי ה"אנטי-טראסט" ובעברית הגבלים עסקיים, שבמקרים מסויימים אוסרים על קיום של מונופול ובמקרים אחרים מנסים להגביל אותו בצורות שונות.
דוגמה מפורסמת לפירוק של מונופול היא פירוק חברת התקשורת AT&T בארצות הברית. עם זאת מונופול אחר מודרני יותר כמו מיקרוסופט חמק מפירוק דומה ושילם קנס.
מונופולים הם דבר נפוץ למדי בתחומי תעשייה שבהם יש מונופול טבעי - שבו נדרשת השקעה התחלתית גבוה כדי להתחיל להתחרות. הדבר קיים בהולכת חשמל, תחבורה ציבורית, הולכת מים ועוד. כמו כן נכון לשנת 2013 בישראל יש מונופול בתחום תעשיית המלט על ידי חברת נשר, ומונופול בהפקת גז טבעי על ידי החברות דלק ונובל אנרג'י, בהפקת פוספט רותם אמפרט ובהפקת אשלג על ידי מפעלי ים המלח. חברת החשמל לישראל היא מונופול בתחום הייצור של חשמל (למעט תחרות מעטה, אשר צפויה לגדול על פי תוכניות המדינה.) ובתחום הולכה והפצה של חשמל, מקורות היא מונופול בתחום הפקה והולכה של מים ורכבת ישראל היא מונופול בתחום תפעול רכבות.
ראו גם
- מונופסון - קונה יחיד
- אוליגופול - תחרות בין מעטים שיש לה מאפיינים דומים למונופול
- קרטל - קיום של אוליגופול בצורה מתואמת בניגוד לחוקי הגבלים עסקיים
- הגבלים עסקיים
- תאגיד רב לאומי - לעיתים קרובות תאגיד גדול מתנהג באופן דומה למונופול מול לקוחות, עובדים וספקים
- יתרון לגודל
- כשל שוק
קישורים חיצוניים
- מונופול בוויקיפדיה האנגלית
